Pachad David Reeh 2009

‫אשדוד‪ :‬רח׳ האדמו״ר מבעלזא ‪ 43‬טל‪ 8566233-08 .‬פקס‪8521527-08 .‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח׳ בית וגן ‪ 97‬טל‪ 6433605-02 .‬פקס‪6433570-02 .‬‬

‫עלון מס׳ ‪473‬‬

‫פרשת ראה‬

‫שיחה שבועית לפרשת השבוע מאת מו״ר הגה״צ רבינו דוד חנניה פינטו שליט״א‬ ‫מצות עליה לרגל ‪ -‬חיזוק האמונה והבטחון בבורא עולם‬ ‫"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך‪ ,‬בחג המצות ובחג‬ ‫השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני ה' ריקם" )דברים טז‪ ,‬טז(‬ ‫בפסוק זה נצטווה כל איש ישראל לעלות לרגל‪ ,‬לבית המקדש שלש פעמים בשנה‪ .‬ולכאורה‬ ‫יש להבין‪ ,‬מה ענינה המיוחד של מצוה‪ ,‬ומדוע נצטווינו עליה דווקא בשלש רגלים הללו של‬ ‫חג הפסח‪ ,‬חג השבועות וחג הסוכות‪.‬‬ ‫ובפשטות כל המתבונן יחזה כי יסוד המצוה הזו הינו האמונה והבטחון בבורא עולם‪ ,‬שהרי‬ ‫בכדי לקיימה מוכרח האדם להתגבר על עצמו‪ ,‬לעזוב את ביתו את שדהו וכרמו‪ ,‬להותיר‬ ‫אותם ללא השגחה ושמירה ולהשליך יהבו על הבורא לבדו ועל הבטחתו אשר הבטיח לנו‪,‬‬ ‫)שמות לד‪ ,‬כד( "ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות"‪.‬‬ ‫היש לך אמונה יותר גדולה מזו? לעזוב את כל מה שעבד עליו משך השנה‪ ,‬להותיר הכל מאחורי‬ ‫גוו ולעלות בשמחה ובאושר לרגל‪ ,‬לבית המקדש להקריב קורבנותיו‪ ,‬חגיגתו ושלמיו‪...‬‬ ‫והנה‪ ,‬במשך השנה כולה נלחם האדם עם יצרו הרע הרוצה לבטלו מעבודת ה' ובעיקר‬ ‫מהאמונה בו ית'‪ .‬היצר הרע מפתהו בערמה‪ ,‬בכל הכלים העומדים לרשותו‪ ,‬אם בתאוות‬ ‫זה העולם באומרו 'אכול ושתה כי מחר נמות'‪ ,‬אם ע"י מחשבות כפירה והכנסת ספיקות‬ ‫באמונה וכל כיו"ב‪ .‬ובכל יום ויום מתחדש היצר בטענות ותואנות שונות ומשונות‪ .‬ובעיקר‬ ‫מתחזק כנגד האמונה שהיא יסוד כל המצוות‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )מכות כד‪ ,‬א( "בא חבקוק‬ ‫והעמידן על אחת‪ ,‬שנאמר )חבקוק ב‪ ,‬ד( וצדיק באמונתו יחיה"‪.‬‬ ‫ולפיכך בשלושת הרגלים נצטווה כל איש ישראל לעשות חיזוק מיוחד של אמונה‪ ,‬והחיזוק‬ ‫הזה הינו בעליה לרגל‪ ,‬לירושלים ולבית המקדש‪ .‬שם יראה הוא הכהנים משרתי ה' בעבודתם‬ ‫ואת הלווים בשירם ובזמרם‪ ,‬ואז תגיע ההתעוררות‪.‬‬ ‫וכמו כן מצינו בשלהי מסכת חגיגה )כו‪ ,‬א(‪ ,‬כי בשעה שהגיעו העולים לבית המקדש היו‬ ‫מראים להם את לחם הפנים‪" ,‬מגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים‬ ‫להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו דא"ר יהושע בן לוי נס גדול נעשה בלחם‬ ‫הפנים כסידורו כך סילוקו שנאמר לשום לחם חם ביום הלקחו"‪ .‬ומהי חיבתכם‪ ,‬שהרי נס‬ ‫זה לא נזקק למצוה אלא רק להידורה‪ ,‬שיהא חם וטרי כביום בו שמוהו‪ .‬וזהו נס המראה על‬ ‫חיבה מיוחדת‪.‬‬ ‫וכאשר רואים העולים את חיבת המקום ואהבתו לבניו‪ ,‬הרי שתכף ומיד נכנסת לתוכם אמונה‬ ‫נוספת ובטחון מופלג כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב‪.‬‬ ‫זאת ועוד דאיתא בספרים הקדושים שנס זה שארע בלחם הפנים רומז על פרנסת בני ישראל‪,‬‬ ‫שכשם שהקב"ה שמר על לחם הפנים שישאר חם ולא יתיישן ויתעפש‪ ,‬כך אינו שוכח מלתת‬ ‫לכל אחד די פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה‪ ,‬וכפי האמונה בזה כן יהיה לו בריווח‪.‬‬ ‫ובכך לא תמו החיזוקים שמקבלים העולים לרגל‪ ,‬עוד היו מראים להם את צנצנת המן אשר‬ ‫נשתמרה ונשארה בשלימותה לזכרון עולם‪ ,‬להורות שכפי שזן הקב"ה את כל בני ישראל‬ ‫משך ארבעים שנה במדבר כן זן ומפרנס הוא לכל‪ ,‬דבר יום ביומו‪.‬‬

‫וכל הדברים הללו מחדירים אמונה בלב בני ישראל נועדו להיות דווקא בזמנים המסוגלים לכך‪,‬‬ ‫ואלו פסח שבועות וסוכות‪ .‬אשר הם הם זמנים אשר מתוקף מהותם מתחזקת בהם האמונה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫פסח בו הראה ה' קבל עם ועולם 'כי לי בני ישראל עבדים'‪ ,‬וכפי שנצטווינו "אנוכי ה' אלוקיך אשר‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים'‪ .‬סוכות בו הגן עלינו הקב"ה בענני כבוד‪ ,‬כך שלא יוכלו לגעת בנו לרעה‬ ‫ושבועות בו נתנה לנו התורה הקדושה אשר על ידה אנו מתקיימים עד עצם היום הזה‪ ,‬ואשר ע"י‬ ‫מובטח קיום העולם כמאמר הכתוב‪" ,‬אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"‪.‬‬ ‫שהרי כידוע בכל זמן וזמן מתעוררת ההשפעה העליונה כפי שהיתה באותה שעה‪ ,‬בפסח כפי‬ ‫שהיתה ביציאת מצרים‪ ,‬בסוכות כפי שהיתה בהולכם במדבר "בצילא דמהימנותא"‪ ,‬ובשבועות‬ ‫כפי שהיתה בעומדם על הר סיני בקבלת התורה‪ .‬בעת התגלות כבוד ה' על ההר להשמיע את‬ ‫דברות קדשו בלהבות אש‪ ,‬עת נבקעו עליונים ותחתונים וראו כל העם את אחדות ה'‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב )דברים ד‪ ,‬לה( אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫ולפיכך אמרה תורה כי דוקא בשלושת הרגלים הללו "יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך"‪ .‬שיזכה‬ ‫לאמונה בפסח הנקרא חג האמונה‪ .‬ובסוכות‪ ,‬לשמחה ולרוח הקודש שהיו שואבים בסוכות‪,‬‬ ‫דלכך נקראה השמחה שהיו עושים במקדש "שמחת בית השואבה"‪ .‬ולתורה‪ ,‬בחג השבועות‪.‬‬ ‫ואמנם בכדי לקבל את ההשפעות הללו‪ ,‬הוצרך האדם לעשות את הצעד הראשון‪ ,‬לפתוח את‬ ‫הפתח‪ ,‬והפתח היה – לעלות לרגל‪ ,‬כי רק אם הכין הוא את הכלי לקבלת השפע‪ ,‬רק אם יש‬ ‫בו את היסודות של האמונה‪ ,‬אשר בעטים ובזכותם יכול הוא לעזוב את כל רכושו מאחורי גבו‬ ‫ולעלות לירושלים אז ראוי הוא לזכות לכל השפע המושפע עליו ממרום והוא ע"ד אמרם‬ ‫בשיר השירים רבה )פ"ה‪ ,‬ב( "אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה‬ ‫של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו"‪ .‬שהרי אין ענינו דוקא‬ ‫במעשה התשובה‪ ,‬אלא כל דבר השייך לרוחניות ולהתחזקות באמונה‪.‬‬ ‫ואכן כל אשר יעלה לרגל ויפתח את אותו הפתח‪ ,‬יזכה לשפע רב ברוח ובגשם‪ ,‬ברוח‬ ‫כדאמרן‪ ,‬ואף בגשם שלא חסר מאומה מממונו כפי שכבר הובטח )שמות לד‪ ,‬כד( "ולא יחמוד‬ ‫איש את ארצך בעלותך לראות"‪ .‬וכדמצינו סיפורים מופלאים בחז"ל בשיר השירים רבה‬ ‫)פ"ז( ובירושלמי פאה )פ"ג‪ ,‬ה"ז( באחד ששכח לנעול דלתי ביתו ועלה לפעמי רגלים‪ ,‬וכשבא‬ ‫מצא הנחש קשור בטבעות דלתותיו‪ .‬ובאחד ששכח ולא הכניס תרנגולותיו לתוך ביתו ועלה‬ ‫לפעמי רגלים ובא ומצא החתולות מקורעות לפניהם‪ .‬ובאחד ששכח ולא הכניס כרי של חטים‬ ‫לתוך ביתו ועלה לרגל וכשבא מצא אריות מקיפין לחטים‪.‬‬ ‫וכמו כן מסופר על אותם שני אחים שעלו לרגל על אף שהיו סביבם גויים שונאי ישראל שרצו‬ ‫להזיקם‪ ,‬והקב"ה הביא מלאכים בדמותם שהסתובבו בבית והגוים השכנים חשבו שהם האחים‬ ‫עצמם ופחדו ולא גנבו עיי"ש‪ ,‬כל אלו מופתים אשר חז"ל הקדושים מעידים עליהם‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים כי מצוות העליה לרגל ענינה חיזוק האמונה והבטחון בבורא עולם‪ ,‬ואכן‬ ‫נזכה אנו להתחזק באמונה ובטחון בבורא עולם ובזכות זאת ישלח בורא עולם את אליהו‬ ‫ויבוא משיח צדקנו ויגאלנו בבי"א ונזכה לעלות לרגל ולאכול מן‬ ‫השלמים ומן הפסחים‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ﬣילוﬥא דצﬢיקיא‬ ‫כה ‪ -‬רבי שמואל ברוך אליעזרוב‬ ‫מח"ס דבר שמואל‬ ‫כו ‪ -‬רבי יואל טייטלבוים‬ ‫האדמו"ר מסאטמר‬ ‫כז ‪ -‬רבי יהודה פתייה מח"ס מנחת יהודה‬

‫כח ‪ -‬רבי אברהם חיים עדס‬ ‫כט ‪ -‬רבי שמואל סלנט‪ ,‬גאב"ד ירושלים‬ ‫ל ‪ -‬רבי יהודה לביא רב ראשי בטריפולי‬ ‫א ‪ -‬רבי דוד הנגיד ב"ר אברהם‬ ‫בן הרמב"ם‬

‫פרשת ראה כ״ח אב תשס“ט‬ ‫הﬢ‪‬קת נרות‬ ‫מוצאי שבﬨ‬ ‫ﬧבינו ﬨﬦ‬

‫ירושלים‬

‫תל אביב‬

‫‪19:04 18:48‬‬ ‫‪20:03 20:01‬‬ ‫‪20:41 20:19‬‬

‫באר שבע‬

‫‪19:05‬‬ ‫‪20:02‬‬ ‫‪20:40‬‬

‫מה שעכברים מבינים‬ ‫"עשר תעשר את כל‬ ‫תבואת זרעך" )דברים יד‪ .‬כב(‬ ‫את הסיפור הבא‪ ,‬סיפר‬ ‫המגיד מישרים רבי שלמה‬ ‫לוינשטיין שליט"א‪ ,‬כפי‬ ‫ששמע מרבי ניסים תשובה‬ ‫הי"ו‪.‬‬ ‫מזה שנים רבות משכיר רבי ניסים דירה‬ ‫בתל אביב‪ ,‬בקומת קרקע‪ .‬הדיירת האחרונה בבית‪ ,‬היתה אישה חילונית‬ ‫גמורה‪ ,‬ששכרה את הדירה לשנתיים‪ .‬אולם הבעיות התחילו מוקדם יותר‪.‬‬ ‫כבר לאחר מספר חודשים מעת תחילת השכירות‪ ,‬התקשרה האישה אל‬ ‫המשכיר והתלוננה על מכה של עכברים בדירה‪ .‬היהודי דנן לא ידע את נפשו‪.‬‬ ‫הוא משכיר את הדירה כל‪-‬כך הרבה שנים‪ ,‬ומעולם לא שמע תלונה מעין זו!‬ ‫אמנם הדירה בקומת קרקע‪ ,‬אבל עכברים? מעולם לא פקדו אותה!‬ ‫אבל בכל אופן‪ ,‬הוא כמובן לא התווכח‪ .‬אם הדירת אומרת שיש עכברים‬ ‫– אז יש עכברים‪ ,‬והפתרון פשוט; מתקשרים לעיריה ומבקשים שיבצעו‬ ‫הדברה נגד עכברים בסביבה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הוא פנה לעיריה‪ ,‬ובקש לבצע הדברה‪ .‬העיריה מילאה את הבקשה‬ ‫ושלחה מדביר מקצועי להדביר בסביבה‪ .‬אך למרבה ההפתעה –ההדברה‬ ‫לא הועילה כלל‪ .‬חלפו מספר ימים‪ ,‬ושוב הדיירת על הקו‪ ,‬והתלונה המוכרת‬ ‫בפיה‪ :‬יש עכברים בדירה!‬ ‫לאחר שהדברה חוזרת לא השיגה תוצאות טובות יותר – הוא הציע לה‬ ‫לבטל את חוזה השכירות מבלי שיחייב אותה בקנס כלשהו‪ .‬אולם היא‬ ‫סרבה‪ .‬היא העדיפה להישאר בדירה להתמודד עם העכברים – ולהתלונן‪...‬‬ ‫באחד הימים עלה בדעתו של המשכיר רעיון מקורי‪.‬‬ ‫כשהתקשרה הדיירת בפעם הבאה להתלונן‪ ,‬הוא אמר לה שבמקורות‬ ‫היהודים )ירושלמי דמאי ד‪ ,‬א( מופיע סיפור אודות רבי פנחס בן יאיר‪,‬‬ ‫שבאו לפניו בני עיר אחת ושחו על מכה של עכברים פוגעת ביבולם ומאימת‬ ‫עליהם בסכנת רעב‪ .‬לאחר בירור שערך רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬התברר לו כי בני‬ ‫אותה העיר אינם מעשרים תבואתם‪ ,‬ועל כן יכולים העכברים לפגוע בה‪...‬‬ ‫"אינני יודע אם זה יעזור‪ ,‬אבל בהחלט יכול להיות שאם תתחילי לתת צדקה‬ ‫– יסתלקו העכברים!" אמר המשכיר לדירת‪ .‬ובאמת מאותו יום ואילך היא‬ ‫לא התקשרה בנושא זה‪...‬‬ ‫המשכיר מצידו כמובן לא התקשר מיזמתו לברר מה קורה‪ ...‬כל עוד‬ ‫הדיירת לא התקשרה להתלונן הוא העדיף לא להכניס את עצמו לצרות‪,‬‬ ‫ולא התקשר כלל‪ ...‬אולם לאחר מספר חדשים‪ ,‬התקשרה הדירת ובקשה‬ ‫להעביר את השכירות לדירת אחרת‪ .‬כאשר באותה הזדמנות היא מספרת‬ ‫על השינוי שהתחולל בחייה‪ ,‬בעקבות אותה שיחה במהלכה הציע המשכיר‬ ‫את רעיון הצדקה‪...‬‬ ‫היא סיפרה שהיה לה סבא גדול‪ ,‬יהודי דתי‪ ,‬שחינך אותה תמיד שלא לסרב‬ ‫לבקשתו של יהודי‪" ...‬אינך יכולה לדעת כמה מדורי גהינום עבר אותו יהודי‬ ‫עד שהרהיב עוז לפנות אליך ולבקש את עזרתך! לכן‪ ,‬אל תסרבי אף פעם!‬

‫מה שיש לך – תני!"‪ ,‬היה הסבא אומר‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬בעבר‪ ,‬כך היתה נוהגת הדירת‪ ,‬עד שהגיעה לתל אביב‪ ...‬כאשר‬ ‫הגיעה לעיר הגדולה‪ ,‬היא הכירה חברות חדשות‪ ,‬מהאוניברסיטה‪ ,‬והן‬ ‫החדירו לראשה רעיונות אחרים‪ ...‬הן גרמו לה להתיחס אל מבקשי הצדקה‬ ‫כאל 'פרזיטים'‪' ,‬נצלנים'‪ .‬וכמובן‪ ,‬הסבירו כי אין כל מקום לעזור להם‪...‬‬ ‫בהתחלה‪ ,‬היא לא הושפעה‪ ...‬אט אט חלחלו הדברים אל ליבה והיא קפצה‬ ‫את ידה וחדלה לתת צדקה‪ .‬מאותו יום ואילך הופיעו העכברים!‬ ‫כאשר העלה המשכיר את רעיון הצדקה‪ ,‬לפתע נדלקה נורה אדומה במוחה‬ ‫של הדירת‪ .‬היא שמה לב שאמנם‪ ,‬העכברים הופיעו בדיוק כשהפסיקה‬ ‫לתת צדקה‪ ...‬היא החליטה לחזור לתת צדקה כמקודם‪ ,‬וראה זה פלא‪:‬‬ ‫העכברים נעלמו כלא היו!‬ ‫אולם הסיפור לא נגמר כאן‪ .‬את מקומה של הדיירת הנוכחית תפסה דיירת‬ ‫אחרת‪ ,‬אשר לאחר תקופה קצרה התקשרה אל המשכיר והתלונה הכל‪-‬כך‬ ‫מוכרת בפיה‪ ...‬כן‪ ...‬יש עכברים בדירה‪...‬‬ ‫הפעם‪ ,‬המשכיר כבר היה בעל נסיון‪ ...‬הוא ידע בדיוק כמה מועילה ההדברה‬ ‫העירונית‪ ,‬ולפיכך אפילו לא ניסה להתקשר ולבקש כי ישלחו מדביר‬ ‫לטפל בבעיה‪ ...‬הוא המליץ מיד לדירת להפריש סכום כסף לצדקה‪ ,‬תוך‬ ‫שהוא מספר לה את הסיפור של הדירת הקודמת‪ .‬וכמה צפוי‪ :‬מיד לאחר‬ ‫שהפרישה הדיירת הנוכחית סכום כסף לצדקה – נעלמו העכברים כלא‬ ‫היו!‬ ‫הסיפור השלישי – משלים את התמונה‪ .‬בבחינת "החוט המשולש לא‬ ‫במהרה ינתק"‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫את הסיפור אודות שתי הדיירות בדירה בתל אביב‪ ,‬סיפר הרב לוינשטיין‬ ‫באחד השיעורים שמסר בבני ברק‪ ,‬שיעור בו משתתפים בקביעות דתיים‬ ‫וחילוניים‪ .‬באחד השבועות הבאים‪ ,‬לאחר השיעור‪ ,‬ניגש אליו יהודי וסיפר‪:‬‬ ‫הוא עצמו משכיר דירה בבת ים‪ ,‬לאישה חילונית לגמרי‪ ,‬בקושי מייחסת‬ ‫משמעות למוצאה היהודי‪ .‬למחרת אותו יום בו הוא שמע את סיפור‬ ‫העכברים התקשרה אליו הדיירת‪ ,‬ולא יאומן‪ ...‬היא מספרת על מכה של‬ ‫עכברים בדירה‪ ,‬ומבקשת כי יפנה לעיריה בדחיפות ויבקש הדברה‪...‬‬ ‫הלה‪ ,‬שקישר מידית בין הסיפור ששמע בליל אמש לבין פנייתה של‬ ‫הדיירת‪ ,‬לא מיהר להתקשר לעיריה‪ .‬לפני כן‪ ,‬הוא ברר האם הדיירת הנכבדה‬ ‫מפרישה כסף לצדקה‪ ,‬ומשנענה בשלילה הבהיר כי לא יפנה לעיריה עד‬ ‫שתתקשר לספר לו כי נתנה צדקה‪.‬‬ ‫ברגע הראשון‪ ,‬היא התקוממה‪" :‬למי בדיוק אתה רוצה שאתן צדקה כאן?‬ ‫כולם בסביבה אינשי דלא מעלי!"‪ .‬אולם הוא לא ויתר‪ ,‬ולבסוף עלה בידו‬ ‫לשכנע‪ .‬הגברת התחיבה לתת צדקה‪ ,‬והוא התחייב להתקשר לעיריה מיד‬ ‫לאחר שתתקשר ותספר לו שמלאה את הבטחתה‪...‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬למחרת היום התקשרה הדירת להודות‪ ...‬כן‪ ...‬היא נתנה צדקה‪,‬‬ ‫והיא גם רוצה להודות על כך שדיבר עם העיריה‪ ...‬באמת העכברים נעלמו‬ ‫כלא היו!‬ ‫הרי לנו כוחה של צדקה‪ ,‬ובפרט של מעשר – אפילו לסלק בעלי חיים‬ ‫שמאומה אינו עומד בפניהם!‬

‫אפילו אמת גמור‬

‫איסור רכילות‪ ,‬הוא אפילו אם הוא אמת גמור‪ ,‬שאין בו תערובת שקר‪ .‬ואין צריך‬ ‫לומר אם היו אוהבים זה לזה מתחלה‪ ,‬והולך ומרגל מזה לזה‪ ,‬רשע מקרי‪ ,‬והוא‬ ‫מתועב עבור זה מאד לפני ה'‪ .‬אלא אפילו אם בלא זה היו גם כן שונאים זה לזה מאד‪,‬‬ ‫ושומע שאחד מדבר רעה על חברו‪ ,‬והוא הולך ומרגל‪ ,‬רכיל נקרא )חפץ חיים(‬

‫‪ .1‬מהו הסימן שה' נתן לישראל שהם יירשו את הארץ?‬ ‫‪ .2‬מה בין "מזבח" ל"מצבה"?‬

‫האדם דומה למלאך יותר משהוא דומה לבהמה‬ ‫"לא תאכל כל תועבה"‪.‬‬ ‫שנו רבותינו זכרונם לברכה‬ ‫)חגיגה טז‪ ,‬א(‪ :‬ששה‬ ‫דברים נאמרו בבני אדם‪,‬‬ ‫שלשה כמלאכי השרת‬ ‫שלשה כבהמה‪ .‬יש להם‬ ‫דעת כמלאכי השרת ומהלכין‬ ‫בקומה זקופה כמלאכי השרת‬ ‫ומספרים בלשון הקדש כמלאכי‬ ‫השרת‪ .‬שלשה כבהמה‪ ,‬אוכלין ושותין‬ ‫כבהמה ופרין ורבין כבהמה ומוציאין רעי כבהמה‪.‬‬ ‫ומתוך שהדברים שהאדם דומה להם לבהמה‪ ,‬שוה לדברים שדומה להן‬ ‫למלאכי השרת‪ ,‬איני יודע לאיזה מהן הוא דומה?‬ ‫אמור מעתה‪ ,‬מכיון שהאדם פורש ממאכלות אסורות ומקדש עצמו במותר‬ ‫לו‪ ,‬שוב אין אכילתו דומה לשל בהמה‪ ,‬שכן בהמה אוכלת מכל הבא לפיה‬ ‫ואינה מקפדת במאכלה אם יפעלו בה מדות מגונות אם לאו‪ .‬הוי אומר ששוה‬ ‫האדם למלאכי השרת בארבעה ולבהמה בשנים‪ ,‬נמצאת אומר שהאדם דומה‬ ‫למלאכי השרת יותר משהוא דומה לבהמה‪ .‬וכשנאמר "לא תאכל כל תועבה"‬

‫"בנים אתם לה' א‪-‬להיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין‬ ‫עיניכם למת"‪) .‬יד‪ .‬א(‬ ‫הקשו המפרשים; כיצד הקדוש ברוך הוא מטמא להחיות את בני‬ ‫ישראל בתחיית המתים‪ ,‬והרי הוא "כהן"?‬ ‫ותירצו דמכיון שאנחנו בנים לה'‪ ,‬הרי שכבר כלל נקוט בידינו שאב‬ ‫מטמא לבנו‪.‬‬ ‫ועוד נפסקה הלכה "כל העומד ליגזז כגזוז דמי"‪ .‬ומכיון שאנחנו עתידים‬ ‫לחיות בתחיית המתים‪ ,‬אם כן כבר מעתה אנחנו נקראים חיים‪...‬‬ ‫מטעם זה‪ ,‬מבאר רבי אברהם דידי זצ"ל בספרו "ויעש אברהם"‪,‬‬ ‫אומות העולם נוהגים להתגודד ולעשות קרחה על המת ‪ -‬לפי‬ ‫שיודעים שהמת לא יחיה עוד‪ .‬ואילו בני ישראל "בנים אתם לה'‬ ‫א‪-‬להיכם" ‪ -‬הם נצטוו שלא להתגודד ולעשות קרחה על המת‪,‬‬ ‫כיון שהמתים עתידים לקום בתחיית המתים והמתים יעמדו "בין‬ ‫עיניכם"‪ .‬ותיבות "למת" ייקראו כ"לא מת"‪.‬‬ ‫"ורעה עיניך באחיך האביון"‪) .‬טו‪ .‬ט(‬

‫אמתלא ישנה נושנה היא‪ ,‬המקובלת על הבריות‪:‬‬ ‫לעיתים קרובות‪ ,‬בשעה שבאים אל האדם לקבל ממנו נדבה‪ ,‬והוא‬ ‫מבקש דרך להתחמק‪ .‬מה הוא עושה?‬ ‫הוא מתאנח ואומר‪ :‬יש לי נצרכים קרובים יותר‪ ,‬יש לי אח עני ‪-‬‬ ‫ולאמיתו של דבר‪ ,‬אין הוא עוזר לו‪.‬‬ ‫כנגד אמתלא צבועה זו‪ ,‬כותב בספר "לחמי תודה"‪ ,‬התורה מזהירה‬ ‫ואומרת‪:‬‬ ‫"השמר לך"‪ ,‬מפני דברים כמו אלה‪ ,‬בשעה שיבואו אליך לבקש נדבה‬ ‫לעני "ורעה עיניך" ולא תרצה לתת‪ .‬ולשם כך תשתמש באמתלא‬ ‫זו "באחיך האביון"‪ ,‬שאח אביון לך‪ ,‬המסכן‪ ,‬וקרוביך קודמים ‪ -‬אבל‬ ‫לאמיתו של דבר "ולא תתן לו"‪ ,‬אף לאחיך אינך נותן ‪ -‬אך זכור "וקרא‬ ‫לך אל ה'"‪ ,‬אז יצעק אחיך אל ה'‪ ,‬שאתה משתמש בו כאמתלא‬ ‫ומבזהו לשוא בעיני הבריות‪...‬‬ ‫"ופנית בבוקר והלכת לאהלך"‪) .‬טז‪ .‬ז(‬

‫פסוק זה נתפרש בדרך רמז בספר "נשמת חיים" לרבי אשר חדאד‪,‬‬ ‫וזה לשונו‪:‬‬ ‫אפשר לרמוז בזה מה שכתב מרן בשולחן ערוך ]או"ח‪ .‬ב‪ ,‬ו[‪ :‬לפני‬

‫ ביקש הקב"ה להבדיל את ישראל מן הבהמה שלא יהיו דומים לה‪.‬‬‫וכך אמרו באגדה )תנחומא אמור ט( כתיב )תהלים לו‪ ,‬ז( "אדם ובהמה תושיע‬ ‫ה'" ‪ -‬בזכות בהמה תושיע אדם‪ .‬הא כיצד‪ ,‬אם אמרת שהאדם חביב לפניו‬ ‫מן הבהמה מה טעם נזקק לזכותה של בהמה? אלא בשעה שהאדם מקלקל‬ ‫את מעשיו נעשה פחות מבהמה ואינו נושע אלא בזכות הבהמה‪ ,‬שהרי בהמה‬ ‫אי אפשר לה לקלקל מעשיה ולא להטיב מעשיה‪ ,‬אבל האדם מתוך שניתנו‬ ‫לו תורה ומצוות‪ ,‬זכה עולה במדריגות ודומה למלאכי השרת‪ .‬כענין שאמרו‬ ‫)נדרים כ‪ ,‬ב( מאן מלאכי השרת? רבנן! לא זכה יורד ממדריגתו ודומה לבהמה‬ ‫ואינו נושע אלא בזכות בהמה שאינה יודעת לקלקל‪.‬‬ ‫כתב רבינו בחיי זצ"ל )כד הקמח‪ .‬פסח‪ ,‬א( וזה לשון קדשו‪ :‬ההפרש שהפרישה‬ ‫תורה בין המאכלים המותרים והאסורים‪ ,‬הכל לצרף בהם הנפש המשכלת‬ ‫שהרי המצות חיי הגוף והנפש הן‪ ,‬שכן אמר שלמה )משלי ד‪ ,‬כב( "כי חיים‬ ‫הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא"‪ .‬כי חיים הם למוצאיהם ‪ -‬זהו חיי הנפש‪,‬‬ ‫ולכל בשרו מרפא ‪ -‬זהו חיי הגוף והמאכלים שאסרה תורה הם מזיקים את‬ ‫הגוף ומולידים בנפש אכזריות ותכונה רעה‪ ,‬לפי שהם גסי הטבע ורבי הליחה‪,‬‬ ‫והרופאים יודעין זה‪ .‬והראוי למקבלי התורה לזכך שכלם במאכלים הטהורים‬ ‫ולהזהר מן האכזריות‪ .‬וזהו שאמרו רבותינו ז"ל )ב"ר מד‪ ,‬א(‪ :‬וכי מה איכפת לו‬ ‫להקב"ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף? הא לא ניתנו המצוות אלא‬ ‫לצרף בהן את הבריות‪.‬‬

‫תפילת שחרית‪ ,‬יבדוק‬ ‫נקביו‪ .‬וכתב הרמ"א‬ ‫בהג"ה‪ :‬וירגיל עצמו‬ ‫לפנות עצמו בוקר וערב‬ ‫שהוא זריזות ונקיות‪.‬‬ ‫וכתב הרב משנה ברורה‬ ‫הטעם‪ ,‬כדי שיהיה אחר‬ ‫כך גופו נקי בשעת קבלת‬ ‫מלכות שמים בקריאת‬ ‫שמע ותפילה‪.‬‬ ‫וזהו אפוא רמז הכתוב‪" :‬ופנית‬ ‫בבוקר" ‪ -‬קודם תפילה לבדוק את נקביך‪ ,‬ואחר כך "והלכת לאהליך"‬ ‫ זה בית הכנסת הנקרא "אהל" ]כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "מה טבו‬‫אהליך יעקב" ‪ -‬אלו בתי כנסיות[‪ ,‬כדי להתפלל ולקורות קריאת שמע‪.‬‬

‫בדרך רמז‬ ‫"עשר תעשר את כל תבואת זרעך"‬ ‫הנה הנגינה על תיבת "תעשר" ‪ -‬הוא זקף קטן‪.‬‬ ‫לרמז למאמר רבותינו "עשר בשביל שתתעשר‪ .‬ולכן בא הטעם זקף‬ ‫קטן‪ ,‬לרמז על זקיפת המדרגה מקטנות לגדלות‪.‬‬ ‫]"קול אליהו"[‬

‫"כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א‪-‬להיך"‬ ‫"הזה" במנין גימטריא‪ :‬י"ז‪.‬‬ ‫לפי שהנותן צדקה לעני מתברך בשש ברכות‪ ,‬והמפייסו בדברים‬ ‫בי"א ברכות‪ .‬כמו שאמרו חז"ל )בבא בתרא ט‪ .(:‬ואם כן אם נותן‬ ‫וגם מפייס ‪ -‬מתברך בי"ז ברכות‪ .‬וזהו "כי בגלל הדבר ה ז ה יברכך‬ ‫ה' א‪-‬להיך"‪.‬‬ ‫]"קול אליהו"[‬

‫"שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו"‬ ‫"בעל משה ידו אשר"‪ .‬ר"ת‪" :‬במי"א‪ .‬כמו ר"ת של‪" :‬מתן בסתר יכפה‬ ‫אף"‪ .‬וכמו‪" :‬מלך במשפט יעמיד ארץ"‪.‬‬ ‫לרמז‪ ,‬כי מתן בסתר‪ ,‬מבטל הוא את משפטו של מלך יתב"ש‪.‬‬ ‫]"חתם סופר"[‬

‫קופת העיר‬ ‫מאז ומקדם‪,‬‬ ‫התקיים בעם‬ ‫מוסד‬ ‫ישראל‬ ‫והחסד‪,‬‬ ‫הצדקה‬ ‫באופן ציבורי ובאופן‬ ‫פרטי‪ .‬מאז היותנו‬ ‫לעם‪ ,‬נמנית מידת‬ ‫החסד לכל צורותיה כאחד‬ ‫מסימני ההיכר של העם היהודי‪,‬‬ ‫רחמנים וגומלי חסדים טובים‪.‬‬ ‫מגוון הרעיונות באוצר החסד היהודי תופח והולך מיום ליום‪ .‬מדריכי‬ ‫הטלפונים שבכל ישוב וישוב בארץ ישראל‪ ,‬גדושים בפרטי אגודות‬ ‫החסד למיניהם‪ .‬גמילות חסדים האופיינית לעם ישראל‪ ,‬כוללת את כל‬ ‫צרכי האדם מיום ערש הולדתו ועד לאחר קבורתו לאחר מאה ועשרים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫את הפרק המוקדש לצדקה פותח הרמב"ם בהלכות מתנות עניים )פ"ט‬ ‫ה"א( בהלכה זו‪" :‬כל עיר שיש בה ישראל‪ ,‬חייבים להעמיד מהם גבאי‬ ‫צדקה אנשים ידועים ונאמנים‪ .‬ועיר שאין בה קופה של צדקה ‪ -‬אין‬ ‫תלמיד חכם רשאי לדור בה"‪...‬‬ ‫על מצות הצדקה המופיעה במרכז פרשתינו בכמה היבטים‪ ,‬מעיר‬ ‫הרמב"ם וקובע‪" :‬חייבים אנו להיזהר במצווה זו יותר מכל מצוות‬ ‫עשה"‪ .‬ואכן רבי אליהו הכהן האיתמרי זצ"ל‪ ,‬בעל "שבט מוסר"‪ ,‬חיבר‬ ‫ספר מיוחד על עניני הצדקה‪" ,‬מעיל צדקה" שמו‪ .‬בספר זה הוא מונה‬ ‫שבעים סוגי צדקות‪ ,‬הכלולות במצוות צדקה‪ ,‬אשר ישראל ‪ -‬רחמנים‬ ‫בני רחמנים ‪ -‬הצטיינו בהם‪ .‬מהן צדקות קבועות ומהן לעת מצוא בלבד‪,‬‬ ‫כגון "מעות חיטים" בפרוס הפסח‪ ,‬מתנות לאביונים בפורים‪ ,‬וכך לכל‬ ‫חג ומועד‪.‬‬

‫והרשימה ארוכה‬ ‫עלעול בדפי קורות ימי עם ישראל מגלה עשיה פורחת של מצות‬ ‫הצדקה‪ ,‬כאשר לכל מטרה התארגנה חבורה של אנשי חיל אשר חבריה‬ ‫התנדבו לסייע ולעזור לאותה מטרה שראו בה צורך למען הכלל‪ .‬הנה‬ ‫רשימה חלקית של ארגוני הצדקה והחסד שפיארו את דפי ההיסטוריה‬ ‫בימים עברו‪:‬‬ ‫"אורח חיים"‪" ,‬ביקור חולים"‪" ,‬גמילות חסדים"‪" ,‬הכנסת אורחים"‪,‬‬ ‫"חברה לסיפוק עצי הסקה"‪" ,‬חברה לחלוקת ציצית"‪" ,‬לב אלמנות‬ ‫ארנין"‪" ,‬מנחם אבלים"‪" ,‬מושב זקנים"‪" ,‬מכסה אלמנה"‪" ,‬מלביש‬ ‫ערומים"‪",‬מלביש עניים"‪ ,‬מכסה ילדים"‪" ,‬מדליקי נר שבת"‪" ,‬מדליקי‬ ‫חנוכה"‪" ,‬נוה שלום"‪" ,‬עוזר דלים"‪" ,‬פדיון שבויים"‪" ,‬שמחת הרגל"‪,‬‬ ‫"שומר אמונים"‪" ,‬מגישי מנחה"‪" ,‬לינת הצדק"‪" ,‬שומרי מזוזות"‪.‬‬ ‫ברומא למשל‪ ,‬היו קיימות בתקופת הגיטו למעלה משלושים חברות‪,‬‬ ‫ובליוורנו העשירה והפורחת הגיע מספר החברות לששים!‬ ‫מתוך מידת הצניעות האופיינית לעם ישראל‪ ,‬מצות הצדקה נעשתה‬ ‫לרוב לא בעזרה ישירה אלא בעקיפין‪ .‬אם באמצעות החזקת האדם‬ ‫שלא ימוט‪ ,‬ואם על ידי עזרה ישירה‪ .‬אולם גם העזרה הישירה לא‬ ‫ניתנה מיד הנותן ליד המקבל‪ ,‬אלא באמצעות גבאי הצדקה‪ ,‬ובתקופה‬ ‫מאוחרת יותר‪ ,‬באמצעות מוסדות החסד והצדקה‪.‬‬ ‫על פי הדרך שהתווה הרמב"ם בהלכות מתנות עניים‪ ,‬ישנם מספר דרכים‬ ‫להחזיק ולסייע לנצרך‪ ,‬בעדיפות עליונה‪ .‬כפי שמציין הרמב"ם בלשונו‬ ‫הזהב‪" :‬מעלה גדולה שאין למעלה הימנה‪ ,‬זה המחזיק ביד ישראל שמך‬ ‫ונותן לו מתנה או הלוואה‪ ,‬או עושה עמו שותפות‪ ,‬או ממציא לו מלאכה‪,‬‬ ‫כדי לחזק את ידו‪ ,‬עד שלא יצטרך לבריות לשאול"‪.‬‬

‫יתירה מזו‪ :‬חז"ל גינו את מבייש העני ע"י מתן צדקה בפומבי‪ .‬וכך דרשו‬ ‫בגמרא )חגיגה ה‪ :(.‬על הפסוק "יבוא במשפט על כל נעלם" ‪ -‬זה הנותן‬ ‫צדקה לעני בפרהסיא"‪.‬‬

‫גומל חסדים טובים‬ ‫"גבאי הצדקה"‪ ,‬זכו להתעטר בתואר "מצדיקי הרבים"‪ ,‬שהרי "גדול‬ ‫המעשה יותר מן העושה"‪ .‬ולדברי הזוהר הקדוש הם אף נוטלים שכר‬ ‫כנגד כל הנותנים‪ .‬לתפקיד גבאי צדקה לא נתמנו אלא אנשים נאמנים‬ ‫ביותר‪ ,‬כמו רבי חנינא בן תרדיון‪ ,‬המשמש לדורות כאות וכמופת לטוהר‬ ‫כפיהם של גבאי צדקה‪ .‬וכן בנימין הצדיק‪ ,‬אשר היה ממונה על קופה של‬ ‫צדקה‪ .‬מעמדם היה נכבד עד כדי כך‪ ,‬שנפסקה ההלכה לעניין יוחסין‪:‬‬ ‫"גבאי צדקה משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהם"‪.‬‬ ‫והיו גבאי צדקה שזכו לקיתונות של בוז‪ ,‬לחשדות ו"פשקווילים"‬ ‫שהלעיזו עליהם‪ .‬כבר בימי קדם אנו מוצאים מעשים בכגון אלה‪ ,‬וכך‬ ‫מובא בספר חסידים‪:‬‬ ‫"אם הגבאי שומע מהנבלים שאומרים לו שחושדים אותו‪ ,‬כיון שהטובים‬ ‫אינם חושדים אותו‪ ,‬אל יקפיד על דבריהם‪ .‬וכן גבאי של צדקה שהנבלים‬ ‫חושדים אותו שהוא גונב‪ ,‬או שנותן למי שלבו חפץ‪ ,‬אל ישים אל לבו‬ ‫ואל ימנע בשבילם"‪.‬‬ ‫כך מספר ר' זכריה מנדיל‪ ,‬מתלמידי הרבי אלימלך מליזענסק זיע"א‪,‬‬ ‫מספר על גדולי תנועת החסידות ששימשו גם כגבאי צדקה וחסד‪,‬‬ ‫ובאמתחתם היו מצויים זוזים רבים שהוגשו אליהם כ"פדיונות"‪ .‬היו מי‬ ‫שהפיצו שמועות רעות כנגד אותם צדיקים‪ ,‬ובמענה נכתבה האגרת‬ ‫שהובאה לדפוס‪ ,‬בסוף ספר "נועם אלימלך"‪:‬‬ ‫"מעולם לא לנו אצלם מעות בקופסא אפילו לילה אחת‪ .‬ותמיד כל‬ ‫ימיהם עוסקים בתורה ומצוות ומעשים טובים‪ ,‬להשיא יתומים ויתומות‬ ‫ואלמנות‪ ,‬ולהתיר אסורים‪ ,‬ולפדות השבויים‪ ,‬ולרפא החולים‪ ,‬ולנחם‬ ‫אבלים‪ ,‬ולגמול חסדים עם כל אנשים‪ ,‬ולהכניס אורחים‪ ,‬ולקבל את כל‬ ‫אדם בסבר פנים יפות‪ ,‬ולרחם על אביונים"‪.‬‬ ‫כשאנו עוסקים בנושא הצדקה‪ ,‬אין אנו יכולים שלא לספר על מעשה‬ ‫הצדקה והחסד של מרן כ"ק רבינו חיים פינטו זיע"א‪ .‬היה זה אחד‬ ‫מעמודי העולם שרבי חיים זיע"א אחז בו ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו‪:‬‬ ‫גמילות חסדים‪.‬‬ ‫כ"ר רבי חיים זיע"א‪ ,‬היה ללא ספק "גומל חסדים טובים לעמו ישראל"‪.‬‬ ‫את כל כובד משקלו‪ ,‬הוא הטיל למען פרנסת וכלכלת העניים והנזקקים‬ ‫שבעירו‪.‬‬ ‫רבי ניסים אביצרור סיפר פעם לכ"ק מו"ר הגה"צ רבי דוד חנניה שליט"א‪,‬‬ ‫שרבי חיים זיע"א קרא לו מספר פעמים‪ ,‬וביקש ממנו שיתלווה אליו‬ ‫לאסוף כספים מאנשי העיר‪ ,‬כדי לחלק אותם לצרכי צדקה‪ .‬לא כל אחד‬ ‫זכה להתלוות לרבי חיים זיע"א באיסוף הכספים‪ ,‬היתה זו זכות גדולה‪,‬‬ ‫והוא‪ ,‬רבי ניסים זכה לכך וראה דברים מפליאים ביותר‪.‬‬ ‫בכל יום שישי היה רבי חיים זיע"א יוצא לאסוף מצרכי מזון‪ ,‬ובימי שישי‬ ‫הוא לא היה אוסף כסף‪ .‬הסיבה לכך היתה כיון שידע הצדיק שהזמן‬ ‫מצומצם‪ ,‬והעניים לא יספיקו לקנות בכסף זה מצרכים לשבת‪ .‬לכן‬ ‫בימי שישי הוא היה נוטל אך ורק מצרכי מזון‪ ,‬כך שהוא יוכל לתת אותם‬ ‫לעניים‪ ,‬לכבוד שבת קודש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשאר ימי השבוע הוא היה‬ ‫אוסף כסף ונותן אותו לצדקה‪.‬‬ ‫כשהיה רבי חיים זיע"א מגיע לבתי האנשים ליטול מהם את המצרכים‪,‬‬ ‫הוא היה מדבר אליהם דברי נבואה‪ .‬רבי חיים זיע"א היה יודע לומר‬ ‫לנשים את הכמות שהן בישלו באותו יום‪ ,‬וכמה הם יאכלו במשך ימי‬ ‫השבוע‪ ,‬ואם כן‪ ,‬את המותר יכולות הן ליתן לצדקה‪.‬‬

‫כ"ק מרן רבינו משה אהרן פינטו זיע"א‬ ‫לרגל יומא דהילולא ה' אלול‬ ‫מסכת חייו של כ"ק‬ ‫הצדיק רבי משה‬ ‫אהרן פינטו זיע"א‪,‬‬ ‫גילמה בתוכה פרק‬ ‫נכבד במסירות נפש‪.‬‬ ‫רבי משה אהרן פינטו‬ ‫זיע"א‪ ,‬מסר את נפשו‪,‬‬ ‫את כל כולו‪ ,‬ברמ"ח איבריו‬ ‫ושס"ה גידיו לעבודת הבורא‪,‬‬ ‫למען כלל ישראל ולמען צער השכינה הקדושה שעז היה חפצו‬ ‫וכמיהתו להחיש את פעמי הגאולה שאותה ראה כקרובה לבוא‪.‬‬ ‫תעיד על כך העובדה שבמשך ארבעים שנה ישב רבי משה אהרן‬ ‫פינטו זיע"א בתוך ארבע אמות של חדרו הקטן‪ ,‬כשהוא עסוק בתפילה‬ ‫ובעבודת השי"ת למען כלל ישראל‪ ,‬מבלי שיצא מפתח הבית‪ .‬היה‬ ‫זה בעקבות הגילוי הנורא שאביו כ"ק רבי חיים זיע"א גילה באזניו‬ ‫על השואה הנוראה אשר ממשמשת לבוא על עם ישראל‪ .‬שואה‬ ‫איומה שתכלה למעלה מששה מליון נפשות מכרם בית ישראל‪ .‬עקב‬ ‫מאורעות קשים אלו‪ ,‬ציוה עליו אביו הקדוש להסתגר בביתו‪ ,‬לקבל‬ ‫עליו עול מלכות שמים‪ ,‬ולהתרחק מכל הבלי עולם הזה‪.‬‬ ‫ואכן בשנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השניה הנוראה‪ ,‬ובעקבותיה‬ ‫השואה האיומה אשר כילתה למעלה מששה מליון יהודים מבית‬ ‫ישראל‪ .‬קהילות שלימות על מנהיגיהם‪ ,‬חצרות על אדמו"ריהם‪,‬‬ ‫ארצות שלמות‪ ,‬ערים וישובים‪ ,‬קדושים וטהורים ‪ -‬ה' יקום דמם‪.‬‬ ‫רבי משה אהרן זיע"א מילא את צוואת אביו‪ ,‬ומן ההסגר יצא אך ורק‬ ‫כדי להשתתף בהלווית אביו שהתקיימה‬ ‫בקזבלנקה‪ ,‬ומיד לאחריה שב למוגאדור‬ ‫להמשיך את ימי ההסגר שלו‪ .‬שם ישב‬ ‫בדד‪ ,‬כשהוא עוסק בתורה‪ ,‬בעבודת ה'‬ ‫ובמצוות‪.‬‬ ‫במהלך חמשת השנים של ימי מלחמת‬ ‫העולם השניה‪ ,‬ישב רבי אהרן זיע"א‬ ‫בצער ובדוחק‪ ,‬כשהוא מיצר בצערן‬ ‫של בני ישראל‪ .‬הידיעות על המאורעות‬ ‫המזוויעות והבשורות המרות שהגיעו‬ ‫ממזרח אירופה הוסיפו נדבך על צערו‪,‬‬ ‫ומשום כך קיבל על עצמו קבלה נוספת‬ ‫שלא להחליף את בגדיו במשך כל אותם‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫בכל ערב שבת היה עולה הצדיק לגג ביתו‪ ,‬שם כיבס במים את הבגדים‬ ‫שלבש‪ ,‬לכבוד שבת קודש‪ .‬בתקופה זו היה אוכל רק לחם צר בשמן‬ ‫זית‪ ,‬ורוחץ את גופו במים אחת לששה חדשים‪.‬‬ ‫עם סיום ימי המלחמה‪ ,‬נגלה רבי חיים זיע"א לבנו רבי משה אהרן‬ ‫זיע"א בחלום הלילה‪ ,‬וביקש ממנו שיפסיק לצער את עצמו‪ ,‬שכן‬ ‫המלחמה כבר הסתיימה‪ .‬וכדבריו כן עשה‪.‬‬

‫חביבים יסורים‬ ‫באחרית ימיו עלי אדמות‪ ,‬פקדו את הצדיק יסורים של אהבה שמרקו‬ ‫וזככו את גופו המיוסר‪ .‬או אז התגלה גם שיעור קומתו הרוחנית‪.‬‬ ‫גבורתו הנפשית הכריעה את כל מסכת חוליו‪ ,‬כשהוא אינו משיח את‬ ‫דעתו ודביקותו מרבון העולמים ולו לרגע אחד‪.‬‬ ‫בני משפחתו שעמדו בסמיכות ליד דלת חדרו‪ ,‬חשו בעליל את מאמר‬ ‫חכמינו זכרונם לברכה כי "השכינה מצויה למעלה מראשותיו של‬ ‫החולה"‪ .‬באותן שעות הם גם הקשיבו ברעדה לבכיותיו של הצדיק‪,‬‬

‫כשהוא מתחנן ומעתיר בתפילה על כלל ישראל‪ ,‬משל וייסוריו המרים‬ ‫אינם ענינו הפרטי שלו‪.‬‬ ‫בני משפחתו של הצדיק זיע"א סיפרו לאחר פטירתו‪ ,‬על סאת‬ ‫הייסורים שאפפה אותו והעצימה את כאביו עד כדי כך שכח הדיבור‬ ‫מפה קדשו של הצדיק והמילים נעתקו מפיו‪ .‬בשעה קשה זו כשלא‬ ‫יכל להביע בפיו את רחשי לבו‪ ,‬היה קם ופורש את כפות שתי ידיו‬ ‫כלפי מעלה‪ ,‬כמי שמודה לבורא עולם ואומר מנהמת לבו הטהור‪:‬‬ ‫"חביבים יסורים לפני המקום"‪.‬‬ ‫בעת התגברות המחלה‪ ,‬חש רבי משה אהרן זיע"א‪ ,‬שהוא מקבל‬ ‫את מסכת הייסורים כמתנת יסורים של אהבה‪ ,‬מתוך הכנעה לפני‬ ‫בורא העולם‪ .‬ובתוכו פנימה ידע כי יסוריו מהווים כפרת עוונות על‬ ‫כל כלל ישראל‪ .‬מסכת ייסוריו סיימה פרק חיים מופלא של לימוד‬ ‫תורה‪ ,‬הסתפקות במועט‪ ,‬לימוד זכות על כלל ישראל‪ ,‬הסתגרות‬ ‫והתבודדות מחיי העולם הזה‪.‬‬

‫ציונו של הצדיק‬ ‫עם דמדומי חמה‪ ,‬ביום שנתלו בו המאורות‪ ,‬ביום רביעי לסדר‬ ‫"שופטים ושוטרים תתן לך"‪ ,‬אור ליום ה' באלול תשמ"ה‪ ,‬שקעה‬ ‫שמשו של הצדיק‪ .‬בשעת לילה מוקדמת נצחו אראלים את המצוקים‪,‬‬ ‫הורם הנזר והוסרה העטרה מעל ראשי בני ישראל‪ .‬נשמתו של הצדיק‬ ‫המלוב"ן רבי משה אהרן זיע"א עלתה בסערה השמימה לישיבה של‬ ‫מעלה‪ .‬למגינת לב בני משפחתו‪ ,‬מקורביו‪ ,‬תלמידיו וכל עם ישראל‪.‬‬ ‫קברו של הצדיק נכרה בבית העלמין באשדוד‪ ,‬ועל ציונו הקדוש הוקם‬ ‫אוהל‪ .‬האוהל מהווה כתל תלפיות‪ ,‬לאנשים נשים וטף אשר באים‬ ‫להשתטח על קברו הקדוש‪ ,‬במשך‬ ‫כל ימות השנה ובפרט ביום ההילולא‪.‬‬ ‫ההמונים מכתתים את רגליהם מכל‬ ‫קצוי הארץ ומחוצה לה בכדי להתפלל‪,‬‬ ‫לבקש‪ ,‬להתברך ולהוושע – בזכותו של‬ ‫הצדיק ‪ -‬בדבר ישועה ורחמים ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‪.‬‬ ‫סיפורי נפלאות ומעשי ניסים רבים‪,‬‬ ‫מתהלכים בקרב העולים להשתטח‬ ‫ולהתפלל על ציונו של הצדיק‪ .‬זכינו‬ ‫לשמוע מפה קדשו של כ"ק מו"ר רבי‬ ‫דוד חנניה פינטו שליט"א‪ ,‬בנו חביבו של‬ ‫הצדיק זיע"א‪ ,‬על ניסים גלויים שחוללו‬ ‫התפילות על ציונו של אביו הצדיק‪ .‬יהודים רבים סיפרו לכ"ק מו"ר‬ ‫שליט"א על ישועות ונפלאות שראו או ששמעו מכלי ראשון‪ ,‬שהרי‬ ‫אמונים אנו על דברי חז"ל הקדושים ש"גדולים צדיקים במיתתן יותר‬ ‫מבחייהם"‪.‬‬ ‫מפורסמת היא העובדה המופלאה שבין הבאים לחלוק לרבי משה‬ ‫אהרן זיע"א את כבודו האחרון בהלוויתו‪ ,‬היו כמה עקרות וחשוכי בנים‬ ‫ששנים רבות לא זכו להיפקד בזרע קודש של קיימא‪ .‬אלו עמדו ליד‬ ‫הקבר בשעה שערכו לצדיק את ההקפות‪ ,‬כמנהג ירושלים‪ ,‬וביקשו‬ ‫ישועה בזכות הצדיק זיע"א‪.‬‬ ‫ואכן תפילתם בשעת רצון זו התקבלה ועשתה פרי‪ :‬כל אותם עקרות‬ ‫וחשוכי בנים שעמדו שם‪ ,‬נפקדו בזרע של קיימא כבר באותה שנה‪,‬‬ ‫בזכות אותה תפילה שנשאו ליד הקבר בשעת קבורת הצדיק רבי‬ ‫משה אהרן זיע"א‪ .‬ילדים רבים שנולדו באותה שנה נקראו על שמו‬ ‫של הצדיק "משה אהרן"‪ ,‬כאות הכרת הטוב וזכרון הישועה שבאה‬ ‫מכוחו של הצדיק המלוב"ן‪ ,‬בנם של קדושים וטהורים‪ ,‬רבי משה‬ ‫אהרן פינטו‪ .‬זכותו תגן עלינו‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬