Pachad David Ki Tavo 2009

‫אשדוד‪ :‬רח׳ האדמו״ר מבעלזא ‪ 43‬טל‪ 08-8566233 .‬פקס‪08-8521527 .‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח׳ בית וגן ‪ 97‬טל‪ 02-6433605 .‬פקס‪02-6433570 .‬‬

‫עלון מס׳ ‪476‬‬

‫פרשת כי תבוא‬ ‫שיחה שבועית לפרשת השבוע מאת מו״ר הגה״צ רבינו דוד חנניה פינטו שליט״א‬

‫מעלת השמחה התמידית‬ ‫והיה כי תבוא אל הארץ‪) .‬דברים כו‪ ,‬א(‬ ‫וכבר ידוע שחז"ל דרשו )ויק"ר יא ז‪ .‬פס"ז ו‪ ,‬י( אין והיה אלא שמחה‪ ,‬וא"כ יש להבין מהי‬ ‫השמחה כאן‪ ,‬והרי כל אלו שנכנסו לארץ הוריהם מתו במדבר‪ ,‬כי היו מיוצאי מצרים‬ ‫ולא נותר מהם איש‪ ,‬ואפילו לא זכו להיקבר בארץ‪ ,‬וא"כ מהי השמחה כאן‪.‬‬ ‫וכי תימא שהשמחה היא על עצם הבאת הביכורים‪ ,‬אם כן מדוע התורה לא כותבת‬ ‫מיד והיה בארץ‪ ,‬תביא מראשית כל פרי האדמה וגו'‪ ,‬ולמה התורה מזכירה כי תבוא‪,‬‬ ‫דמשמע מזה שהשמחה שייכת לביאת הארץ דווקא‪.‬‬ ‫ונראה בהסבר הענין‪ .‬התורה מלמדת אותנו כאן שני יסודות‪ ,‬אשר עליהם אדם צריך‬ ‫לעמול לבל יכשל בהם‪ ,‬וגם ידע על ידי זה מדוע בכניסת הארץ צריך להיות בשמחה‪.‬‬ ‫ועל פי זה יבואר הכל על נכון‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובה על האדם לקבל את הכל באהבה‪ ,‬בבחינת אמרם ז"ל )ברכות נד‪ .‬זוה"ק ב‪ ,‬קעד‪(.‬‬ ‫חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה‪ .‬לידע שהכל מאת ה' והוא דיין‬ ‫אמת ושופט צדק‪ ,‬ואין להתרעם אחר מידותיו ומעשיו‪ ,‬שכן אם ה' הרע למאן דהוא‬ ‫עליו לבדוק את עצמו ולחשוב על מה עשה ה' ככה‪ ,‬שהרי מפי עליון לא תצא הרעות‬ ‫)איכה ג‪ ,‬לח(‪ .‬אמור מעתה שהכל היה לטובה‪ ,‬דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד )ברכות‬ ‫ס‪ ,(:‬כי באשמת האדם בא עליו צרות אלו וכי את אשר יאהב ה' יוכיח )משלי ג‪ ,‬יב(‪ ,‬והכל‬ ‫לטובה מאת ה'‪.‬‬ ‫כזאת אנו רואים בכניסת בני ישראל לארץ‪ .‬על אף שהם היו בצער על שאבותיהם‬ ‫מתו ואפילו לא זכו לקבורה בארץ ישראל‪ ,‬אבל צריכים לידע שהכל היה באשמתם על‬ ‫שדיברו רעה על הארץ הקדושה‪ .‬על כן בניהם יכנסו בשמחה לארץ‪ ,‬ויביאו ביכורים‬ ‫לבית המקדש בשמחה‪.‬‬ ‫ורק ע"י שמחה אפשר לקנות את הארץ‪ ,‬וע"י שמחה אפשר לעבוד את ה' יתברך‪ ,‬ואז‬ ‫הקב"ה מביא שפע של פרנסה וקדושה על בני ישראל‪ .‬ואם לא עושים משמחה באים‬ ‫תוכחות‪ ,‬כמו שנאמר )דברים כח‪ ,‬מז( תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה‪.‬‬ ‫הרי איפוא‪ ,‬ברגע בו היו צריכים הבנים להיכנס לארץ‪ ,‬הגם שיש להם פחד מהמלחמות‬ ‫שלפניהם‪ ,‬עם כל זאת צריכים לעשות בשמחה‪ ,‬וה' ילחם להם‪ .‬וזהו הקשר לפרשה‬ ‫הקודמת‪ ,‬פרשת כי תצא למלחמה‪ .‬ואסור להם לבוא לידי דכאון וצער על שהוריהם‬ ‫לא זכו להיכנס לארץ‪ ,‬שהרי אם כן יעשו הכל לא משמחה‪ ,‬ולא יהיה להם שפע להביא‬ ‫ביכורים ופירות‪.‬‬ ‫על כן צריכים הם לתקן את חטא אבותיהם אשר הוציאו דבת הארץ רעה )במדבר יג‪,‬‬ ‫לב(‪ ,‬ולאבותיהם הארץ לא הוציאה פירות‪ ,‬ונפגמה‪ .‬וא"כ הבנים יכנסו לארץ בשמחה‪,‬‬ ‫וזהו עיקר השמחה בביאת הארץ דייקא‪ ,‬ועל ידי זה גם יתקנו ביתר שאת ויתר עוז גם‬ ‫את המצוות התלויות בארץ‪ ,‬ויהיו להם פירות וביכורים להביא לבית המקדש‪.‬‬

‫ב‪ .‬ועוד אפשר להוסיף בזה‪ ,‬דוהיה כי תבוא מלמד שצריך לבוא אל ארץ הקודש בשמחה‪.‬‬ ‫ואף העניים שאין להם כלל מה להביא מביכורי אדמתם‪ ,‬ולא עוד אלא שיש להם בושה‬ ‫על שהם מביאים בסלי נצרים‪ ,‬ואילו העשירים מביאים בקלתות של זהב )ביכורים ג‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫אפילו הכי הם צריכים להיות בשמחה ולא להתרעם על דבר ה'‪ ,‬שהרי הנסתרות לה'‬ ‫אלוקינו )דברים כט‪ ,‬כח( וכי רק הוא יודע את הסיבה‪.‬‬ ‫ואף גם‪ ,‬אדם שהיה מקודם עשיר והביא ביכורים בקלתות של זהב‪ ,‬ועתה נהפך עליו‬ ‫הגלגל ויש לו מעט‪ ,‬וא"כ הוא דואג ומיצר מה יגידו עליו האנשים‪ ,‬וכיצד יתנהגו אליו‬ ‫הכהנים שהרי לא יכבדוהו כמקודם‪ ,‬עד שהוא עלול להגיע לידי יאוש ועגמת נפש‬ ‫בעבודת ה'‪ .‬אף־על־פי־כן אומרת לנו התורה והיה‪ ,‬לשון שמחה‪ ,‬כי בכל מצב בו תהיה‪,‬‬ ‫תביא את הביכורים לבית המקדש מתוך שמחה‪ .‬ועל כל פנים יש לו להיות בשמחה על‬ ‫שזכה להיות בארץ הקודש שהיא בכור האדמה להקב"ה‪ ,‬ושם יש השראת השכינה בכל‬ ‫הדורות‪ ,‬ועליה נאמר )דברים יא‪ ,‬יב( עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה‪,‬‬ ‫וא"כ אין לך שמחה גדולה מזו‪ .‬שהרי דרך השכינה וקדושת הארץ יתעלה האדם‪ ,‬ויגבה‬ ‫לבו בדרכי ה' )דברי הימים‪-‬ב יז‪ ,‬ו(‪ ,‬ובמצוותיו‪.‬‬ ‫ונראה עוד להסביר בפרשה זו‪ ,‬על פי דברי חז"ל שאמרו )כתובות קה‪ (:‬כל המביא דורון‬ ‫לתלמיד חכם כאילו הקריב ביכורים‪ ,‬כי הנה דור המדבר דיברו לשון הרע על הארץ‬ ‫שהיא רומזת לצדיק‪ ,‬שכן כידוע ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות‪ ,‬ובמקום להביא‬ ‫לה דורון‪ ,‬להאחז בה ולקיים את המצוות התלויות בה‪ ,‬כאדם שהוא נאחז בצדיק‪ ,‬הרי‬ ‫שדיברו סרה על הארץ‪ ,‬ולא רצו להאחז בה ולהביא לה דורון‪ .‬על כן הענישם ה' במיתה‬ ‫במדבר מבלי להיכנס לארץ‪ ,‬וחלף זה נצטוו בניהם אחריהם לאחוז בשמחה בזה‪ ,‬בארץ‬ ‫ישראל בבחינת צדיק‪ ,‬ולבוא לארץ ולעמוד בכל הנסיונות בין רעות ובין טובות‪ ,‬ואז‬ ‫הוי כאילו הקריבו ביכורים‪ ,‬שהרי בהגיעם לארץ יתעלו ויושפעו מקדושת המקדש‪,‬‬ ‫ויאחזו בדרך הישר והטוב‪.‬‬ ‫מכאן אנו למדים יסוד גדול‪ ,‬שהרי אדם יכול לשבת וללמוד ולא לעסוק בעבודת‬ ‫האדמה‪ ,‬אבל לא יוכל להביא ביכורים כי לא יהיו לו פירות‪ ,‬ואף על פי כן ציותה התורה‬ ‫לעשות השתדלות ולעבוד את האדמה ולהביא פירות של ביכורים לבית המקדש‪.‬‬ ‫ואפילו אם הוא עשיר ויש לו פועלים אפילו הכי הוא עצמו צריך להשתדל להביא‬ ‫הפירות כדי להראות את חיבת הארץ וחיבת המצוות‪.‬‬ ‫כמו כן היום‪ ,‬אפילו אדם גדול שעוסק בעצמו בתורה‪ ,‬אל ימנע עצמו מללכת לצדיקי‬ ‫הדור‪ ,‬ולא יחוס על העמל והטירחה שבדבר‪ ,‬מכיון שתמיד יהיה לו מה ללמוד מהצדיק‪,‬‬ ‫ויעשה זאת מתוך שמחה‪ ,‬כמו שהיו עושים בבית המקדש‪.‬‬ ‫זהו איפוא הלשון והיה‪ ,‬לשון שמחה‪ ,‬כי בכל מצב בו אדם נמצא יבוא בשמחה לארץ‪,‬‬ ‫ולא יכנס לייאוש ולעצבות‪ ,‬שהרי מה' לא יצאו הרעות ח"ו‪ ,‬ואז יביא הדורון בשמחה‪,‬‬ ‫ויאחז בארץ הקודש‪ ,‬ויוכל להתגבר על כל המכשולים והצרות‬ ‫ע"י מדת השמחה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ﬣילוﬥא דצﬢיקיא‬ ‫טז ‪ -‬רבי נתנאל אלשיך‬ ‫יז ‪ -‬רבי רפאל חיים משה‬ ‫פרירה‬ ‫יח ‪ -‬רבי עבדאללה סומך‪,‬‬ ‫מח"ס "זבחי צדק"‬

‫יט ‪ -‬רבי יעקב מאורלייאנש הי"ד‪ ,‬תלמיד רבינו תם‬ ‫כ ‪ -‬רבי יוסף שלמה כהנמן‪ ,‬אב"ד פוניבז'‬ ‫כ ‪ -‬רבי אברהם מונסה מח"ס "פדה את אברהם"‬ ‫כא ‪ -‬רבי ניסים כדורי חזן‪ ,‬מח"ס "מעשה ניסים"‬ ‫כב ‪ -‬רבי יעקב סגל‪ ,‬המהרי"ל‪ .‬אבי מנהגי אשכנז‬

‫פﬧשת כי תבוא‪ ,‬ט“ז באלול ﬨשס“ט‬

‫הﬢ‪‬קת נרות‬ ‫מוצאי שבﬨ‬ ‫ﬧבינו ﬨﬦ‬

‫ירושלים‬

‫תל אביב‬

‫באר שבע‬

‫‪18:24‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫‪20:12‬‬

‫‪18:39‬‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪20:14‬‬

‫‪18:40‬‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪20:13‬‬

‫להכיר טובה‬ ‫מצות הבאת הביכורים‬ ‫לבית מקדשינו ותפארתינו‪,‬‬ ‫שיבנה במהרה בימינו‪,‬‬ ‫מגלמת במהותה את מידת‬ ‫הכרת הטוב המוטלת על‬ ‫כל יהודי ויהודי‪ ,‬להביע‬ ‫ולהכיר טובה ותודה לבורא‬ ‫העולם הזן ומפרנס ומכלכל אותנו‬ ‫בחן בחסד בריוח וברחמים רבים‪.‬‬ ‫מידה טובה זו היתה חדורה בליבותיהם של גדולי ישראל‪ ,‬ובמעשיהם‬ ‫הטובים יש ללמדנו לקח טוב על שלמותה של מידה זו‪ .‬הבה נתבונן‬ ‫במעשיהם הטובים ונשכיל ללכת בדרכיהם וללמוד ממעשיהם‪.‬‬

‫ברב חסדך‬ ‫שח הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל‪ :‬בדרשה אחת בבית הכנסת בלונדון‪,‬‬ ‫אמרתי להם כך‪ :‬מה אתם חושבים כשאתם באים לבית הכנסת‪ ,‬ומה חשב‬ ‫דוד המלך כאשר בא לבית הכנסת?‬ ‫אתם ודאי חושבים כי אתם עושים טובה גדולה להקב"ה שאתם באים‪,‬‬ ‫ודוד המלך אמר‪" :‬ואני ברב חסדך אבוא ביתך"‪ .‬הוא הרגיש שזה חסד‬ ‫מיוחד מהקב"ה שנותן לו את האפשרות לבוא לבית הכנסת‪ .‬הנה‪ ,‬הייתי‬ ‫היום בביקור בבית חולים בלונדון‪ ,‬מאות אנשים רתוקים למיטותיהם‬ ‫בלי אפשרות לזוז‪ .‬כמה היו אותם אנשים מוכנים לשלם עבור האפשרות‬ ‫שיוכלו לקום ממיטתם וללכת לבית כנסת‪ ,‬אפילו למנחה אחת?!‬ ‫האם לא צריך להכיר טובה להקב"ה שאנחנו יכולים כל כך בקלות לבוא‬ ‫לבית הכנסת?! וצריך לנצל זכות זאת היטב כל זמן שעדין אפשר‪") ...‬פניני‬ ‫רבנו יחזקאל"(‬

‫כמה סנטים‬ ‫בעת שהותו של הגר"י סלנטר זצ"ל בפאריס‪ ,‬נכנס פעם אחת לבית קפה‬ ‫והזמין כוס קפה‪ .‬המשקה עלה לו פראנק אחד‪ .‬אמר ר' ישראל‪ ,‬הקפה עולה‬ ‫רק כמה סנטים‪ .‬אך הבית ורהיטיו היפים‪ ,‬הגן שמסביב לבית‪ ,‬כלי החרסינה‬ ‫והזכוכית היקרים ושרות המלצרים האדיב – כל זה עולה כסף רב‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬הבא לשתות כוס קפה‪ ,‬אינו נהנה רק מהקפה‪ ,‬אלא מכל הנוחיות‬ ‫הנלווית להנאת השתיה‪ .‬בדין הוא שמשלמים ביוקר על כוס קפה‪.‬‬ ‫מכאן אנו למדים אמר רבי ישראל‪ ,‬כמה צריך האדם להכיר טובה כשהוא‬ ‫ב'בית קפה' של הקב"ה‪ .‬האדם שותה מעט מים בצימאונו‪ ,‬הוא נהנה‬ ‫מהאדמה שהוא דורך עליה‪ ,‬מהאוויר שהוא נושם‪ .‬מנעים עצמו מריחות‬ ‫פרחים נעימים‪ .‬ואחרון אחרון חביב מכל שהוא אדם הנברא בצלם‪ .‬בשעה‬ ‫שהוא מודה לה' על הנאתו‪ ,‬צריך הוא להביע את הכרת טובתו על כל הנאתו‬ ‫הנגרמת לו באותו רגע‪) ...‬תורת ר"י מסלנט(‬

‫טובה רוחנית‬ ‫שח הגרמ"מ צ'ציק שליט"א‪ :‬דרכו של הרב מבריסק היתה‪ ,‬להכיר מאד‬ ‫טובה למי שעשה עמו טובה ובפרט טובה רוחנית‪ .‬וכיון שהוא זכה לשמש‬

‫שליח ציבור בביתו בשבתות‪ ,‬הרב הכיר לו טובה על כך!‬ ‫ובעת שהיה הרב בשוויץ לצורך בריאותו‪ ,‬באו כמה בחורים לשהות עמו‬ ‫בשבת כדי להשלים לו מנין‪ .‬כל אותה השבת‪ ,‬לא הפסיק הרב מלומר להם‬ ‫דברי תורה‪ .‬היה ניכר כי הוא מרגיש הכרת הטוב כלפיהם שהטריחו את‬ ‫עצמם ובאו לשבות עמו‪") .‬עובדות והנהגות לבית בריסק"(‬

‫הוא זה שעזר לנו‬ ‫החזון איש זצ"ל הגיע לת"א לבר מצוה של בנו של רבי מנדל דייטש זצ"ל‪.‬‬ ‫הוא נסע במונית עם ר' דוד פינקל ועוד ת"ח אחד‪ .‬החזו"א נסע כאות הכרת‬ ‫הטוב לר' מנדל שעזר לו להתארגן עם החבילות ברדתו מהאוניה כאשר‬ ‫הגיעו יחד ארצה‪.‬‬ ‫ופעם הגיע ר' מנדל לביתו של החזו"א‪ ,‬והרבנית טענה שהדבר מפריע את‬ ‫לימודו של בעלה‪ .‬אמר לה החזו"א‪ :‬הלא זה ר' מנדל שעזר לנו עם החבילות‬ ‫לרדת מהאוניה‪ .‬ולכן נתנה לו להיכנס‪") ...‬מעשה איש"(‬

‫דואג לאכסניה‬ ‫תמיד כשהייתי מזדמן לראדין‪ ,‬סיפר לימים הגה"צ רבי יעקב ניימן זצ"ל‪ ,‬היה‬ ‫החפץ חיים זצ"ל דורש ודואג לאכסניה עבורי‪ .‬בהיות כי כאשר היה נוסע‬ ‫לוורשא להדפיס את ספריו‪ ,‬היה מקום לינתו אצל רבי יצחק גרודזינסקי‬ ‫זצ"ל‪ ,‬סב אשתי‪ .‬לפיכך הוקיר טובה לו ולצאצאיו אחריו‪.‬‬ ‫ואף על פי שהיה בכך כבוד רב להיות אכסניה לחפץ חיים‪ ,‬מכל מקום הכרת‬ ‫הטוב היתה לו‪") .‬דרכי מוסר"(‬

‫מכין את הסידור‬ ‫מעשה בילד שאביו היה מגיע לבית הכנסת "זופניק" לשיעור "מנחת חינוך"‬ ‫כל שבת לפני מנחה‪ ,‬והילד נלווה לאביו‪ .‬כל שבת קודם שהגיע הגאון רבי‬ ‫יצחק יעקב וייס זצ"ל‪ ,‬גאב"ד ירושלים לבית המדרש‪ ,‬היה הילד מכין את‬ ‫הסידור והסטנדר לרב וייס‪.‬‬ ‫כשגדל הילד ונעשה בר מצוה‪ ,‬על אף שהגר"י וייס היה כבר לעת זקנותו‬ ‫וכבר לא נהג להשתתף בשמחות בר מצוה‪ ,‬התעקש לרדת לבר מצוה‪.‬‬ ‫כשהגיע עדין לא נכחו אנשים באולם וישב זמן מה והדגיש‪ ,‬כי התאמץ‬ ‫לבוא בשביל הכרת הטוב שיש לו לבר מצוה על השרות שעשה לו כל שבת‬ ‫בקביעות‪) .‬קובץ "קול התורה"(‬

‫שיהיה לך מענין‬ ‫לביתו של הגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל‪ ,‬הגיעה אחת מנכדותיו כדי‬ ‫לסייע ולעזור בניהול משק הבית‪ .‬היה זה בשנותיה האחרונות של הרבנית‪,‬‬ ‫כאשר מלאכת ניהול הבית קשתה עליה‪.‬‬ ‫באחד מימי שישי כשהנכדה עמדה במטבח והכינה את צרכי השבת‪,‬‬ ‫לפתע קם רבי שלמה משולחן לימודו נכנס למטבח והחל לספר לנכדתו‬ ‫סיפורים‪.‬‬ ‫הנכדה פנתה ואמרה לו‪ :‬סבא‪ ,‬איני רוצה לבטל אותך מלימודך! השיב לה‬ ‫רבי שלמה בנעימות‪ :‬את באה לבשל פה‪ ,‬אני צריך לדאוג שיהיה לך מענין‪...‬‬ ‫)"עמודי שש"(‬

‫פניו יאירו כאור השמש‬ ‫ובפרט אם על ידי מניעת הספור לא יגיע לו הזק ממון‪ ,‬רק דברי חרופין וגדופין בעלמא‪,‬‬ ‫שיחרפוהו עבור זה‪ ,‬בודאי אסור‪ ,‬ואין לו לחוש לזה כלל‪ .‬וידע בנפשו‪ ,‬כי עבור זה יהיה‬ ‫נחשב לעתיד מאוהבי ה' יתברך‪ ,‬ופניו יאירו כאור השמש‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל הנעלבין‬ ‫ואינם עולבין‪ ,‬שומעין חרפתן ואינם משיבין וכו'‪ ,‬עליהן הכתוב אומר "ואהביו כצאת‬ ‫השמש בגברתו"‪ ,‬וכל שכן בזה שסובל בזיון עבור מצות ה'‪) .‬חפץ חיים(‬

‫‪ .1‬בכמה שפות יש לומר דבר כדי שיהיה "באר‬ ‫היטב"?‬ ‫‪ .2‬האם "חרס" הוא חומר לח או יבש?‬

‫נשמה ופירות‪ ,‬אדמה ומצוות‬ ‫"ולקחת מראשית כל פרי‬ ‫האדמה אשר תביא מארצך‬ ‫אשר ה' אלקיך נותן לך"‬ ‫אין "ראשית" אלא תורה‬ ‫)ב"ר א‪ ,‬א(‪ .‬מלמד שצריך‬ ‫האדם לקיים תורה ומצוות‬ ‫כדי שיתן לו הקב"ה שכר‬ ‫בעולם הבא‪ .‬ואין פירות אלא קבול‬ ‫שכר וכאותה ששנינו )פאה א‪ ,‬א( "אלו‬ ‫אוכל פירותיהן בעולם הזה"‪ .‬ועל ידי שהאדם‬ ‫דברים שאדם‬ ‫מקיים את התורה‪ ,‬הוא זוכה לקבלת שכר‪.‬‬ ‫ונאמר "ולקחת" מלשון ליקוחין כאשה‪ ,‬שנאמר )דברים כד‪ ,‬א( "כי יקח איש‬ ‫אשה"‪ ,‬ואין קיחה אלא קדושין )קידושין ד‪ ,‬ב(‪ .‬כלומר שהאדם מוסר עצמו‬ ‫לתורה שהרי התורה קרוייה אשה‪ ,‬ועל ידי שהאדם מוסר עצמו על התורה הוא‬ ‫זוכה לפירות‪.‬‬ ‫הואיל ואין הנשמה יכולה לקיים תורה ומצוות בלי הגוף החומרי והארצי‪ ,‬ואין‬ ‫קיום מצוות לעולם הבא רק בעולם הזה‪ .‬ולא עוד אלא שרובן של מצוות בדברים‬ ‫גשמיים וארציים כגון שמיטה יובל פריה ורביה ומילה‪ ,‬ומיעוטן בדברים רוחניים‬ ‫כגון תפלה‪ .‬וכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות‪ .‬הלכך הקב"ה נותן שכר‬

‫"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך"‪) .‬כו‪ .‬ב(‬

‫חמש מעלות טובות‪ ,‬מונה רבי יעקב כולי זצ"ל בחיבורו "מעם לועז"‪,‬‬ ‫ברעיון הבאת הביכורים למקדש‪:‬‬ ‫האחת‪ :‬היא מידת הנדיבות‪ .‬שמדה זו נכללת בכל המתנות שצוה‬ ‫הקדוש ברוך הוא ליתן לכהנים וללויים ולעניים‪ .‬ללמד את האדם שלא‬ ‫ידאג רק לעצמו‪ ,‬אלא יזכור שיש גם עניים ונצרכים וכל מה שיש לו זה‬ ‫רק פקדון אצלו‪.‬‬ ‫השניה‪ :‬שמכניע היצר‪ .‬כשיורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה ו"רוצה‬ ‫אדם בקב שלו" וחביבים על האדם פירותיו שלו‪ ,‬והנה הוא זוכר שאסור‬ ‫לו ליהנות מן הפרי המתוק לחיך‪ ,‬אלא קושר עליו גמי ועושה בו סימן‬ ‫שיש להביאו למקדש‪.‬‬ ‫השלישית‪ :‬מידת הענוה‪ .‬שהמעלה את הביכורים להר הבית‪ ,‬נותן‬ ‫הביכורים על כתפו‪ ,‬ואפילו המלך עושה כן‪ .‬ובזה מראה שאינו מתפאר‬ ‫ומתגדל בהצלחתו אלא מכיר ויודע שלה' הארץ ומלואה‪.‬‬ ‫הרביעית‪ :‬שעל ידי מקרא הביכורים‪ ,‬הוא זוכר את הצרות בשעת‬ ‫הרווחה‪ ,‬וזו מידה טובה ונאה ובכך לא ירום לבבו‪.‬‬ ‫החמישית‪ :‬שמראה קבל עם ועדה "שהכל נהיה בדברו"‪.‬‬ ‫"תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה"‪) .‬כח‪ .‬מז(‬

‫הרמב"ם מסביר את מעלת השמחה‪ ,‬שעליה הזהירה תורה כל‬ ‫כך‪) .‬הלכות לולב‪ .‬ח‪ ,‬טו(‪:‬‬ ‫"השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן‪,‬‬ ‫עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ‪ -‬ראוי להיפרע‬ ‫ממנו‪ ,‬שנאמר‪ :‬תחת אשר לא עבדת את ה' א‪-‬להיך בשמחה‬ ‫ובטוב לבב"‪.‬‬ ‫"וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות‬ ‫אלו‪ ,‬הוא שוטה ועל זה הזהיר שלמה ואמר‪ :‬אל תתהדר לפני מלך‪.‬‬ ‫וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו‪ ,‬הוא הגדול המכובד‬ ‫העובד מאהבה‪ .‬ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ומפרט ה"מגיד משנה" את כוונת הרמב"ם‪ :‬שאין ראוי לו לאדם‬ ‫לעשות את המצוות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס‬ ‫בעשייתן‪ ,‬אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן‪ .‬ויעשה הטוב‬

‫לנשמה בשביל הגוף שקיים מצוות בעולם הזה‪ .‬לפיכך אמרה תורה ולקחת‬ ‫מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך‪ ,‬שאין תורה ופירות הללו באין אלא מן‬ ‫האדמה‪ ,‬מן העולם הזה הארצי‪ ,‬ובשעה שהאדם נפטר מן העולם אינו נוטל עמו‬ ‫כלום‪ ,‬לא כסף ולא זהב אלא תורה ומצוות שעשה בחייו‪.‬‬ ‫הנשמה היא כפקדון ביד האדם‪ .‬צריך האדם לשמור עליה מפני יצר הרע שלא‬ ‫ילכלך אותה בעונות‪ ,‬כענין שאמרו )ב"מ קז‪ ,‬א( "ברוך אתה בבואך וברוך אתה‬ ‫בצאתך"‪ ,‬שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם ‪ -‬מה ביאתך לעולם בלא‬ ‫חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא‪ .‬ועתידה נשמה להתבקש בסוף ואין אדם‬ ‫יודע אימתי יבוא בעל הפקדון לבקש את פקדונו‪ .‬הלכך צריך האדם ליתן דעתו‬ ‫שתהא נשמתו ראויה לחזור כל שעה‪ ,‬ולא יקניט את בעל הפקדון בשעה שהוא‬ ‫חוזר ליטול את פקדונו וימצא אותה מלוכלכת‪.‬‬ ‫לכך נאמר כאן אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה‪ .‬כשם שארץ ישראל נחלה ופקדון‬ ‫ביד ישראל על תנאי‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל )ספרי דברים לח(‪ :‬אם אתם עושים‬ ‫רצונו של מקום הרי לכם ארץ כנען‪ ,‬ואם לאו הרי אתם גולים מעליה‪ .‬כך הנשמה‬ ‫היא כפקדון ביד האדם‪ ,‬וצריך לשמור עליה שלא תיאבד‪.‬‬ ‫והיאך יכול האדם לשמור על הפקדון שלא יזיק אותה היצר? על ידי שירבה בישיבה‬ ‫ויעסוק בתלמוד תורה‪ ,‬כי אין האדם יכול ללמוד תורה אלא בישיבה! וכדרך שאמרו‬ ‫בגמרא )יומא כח‪ ,‬ב(‪ :‬מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם‪ .‬היו במצרים ‪-‬‬ ‫ישיבה עמהם‪ .‬היו במדבר ‪ -‬ישיבה עמהם‪ .‬אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה‪.‬‬ ‫יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה‪ .‬יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה‪.‬‬

‫מצד שהוא טוב ויבחר‬ ‫באמת מצד שהוא‬ ‫אמת‪ ,‬ויקל בעיניו טרחן‬ ‫ויבין כי לכך נברא כדי‬ ‫לשמש את קונו‪.‬‬ ‫וכשהוא עושה מה‬ ‫שנברא בשבילו‪ ,‬ישמח‬ ‫ויגיל‪ .‬לפי ששמחת‬ ‫שאר הדברים תלויים‬ ‫בדברים בטלים שאינן קיימין‪,‬‬ ‫אבל השמחה בעשיית המצוות ובלמידת התורה והחכמה ‪ -‬היא‬ ‫השמחה האמיתית!‬ ‫וזהו ששלמה בדרכי מוסרו שיבח את שמחת החכמה‪ ,‬ואמר‬ ‫)משלי כג‪ ,‬טו(‪" :‬בני אם חכם לבך ‪ -‬ישמח לבי גם אני"‪.‬‬

‫בדרך רמז‬ ‫"ואמרת אליו הגדתי היום"‬ ‫פירש רש"י‪" :‬ואמרת אליו ‪ -‬שאינך כפוי טובה"‪.‬‬ ‫ורמוז זה בתיבת‪" :‬ואמרת"‪ .‬שעולה בגימטריא‪" :‬והודע לו שאינך‬ ‫כפוי טובה"‪.‬‬ ‫]"ברכת פרץ"[‬

‫"ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך"‬ ‫אמרו רז"ל‪ ,‬כי שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬ ‫בית נאה‪ .‬אשה נאה וכלים נאים‪.‬‬ ‫ורמוז זה בראשי תיבות‪" :‬באך"‪ .‬שהם‪ :‬בית‪ .‬אשה‪ .‬וכלים‪.‬‬ ‫]"אבני השהם"[‬

‫"שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו"‬ ‫אם אינו לעיניך בלאו הכי אסור באכילה‪ ,‬רמז לבשר שנתעלם מן‬ ‫העין שאסור‪.‬‬ ‫]"משך חכמה"[‬

‫תזכורת מצמררת‬ ‫ממרחק של שלשת‬ ‫אלפי שנה‪ ,‬קיבלנו‬ ‫לאחרונה תזכורת‬ ‫מצמררת לפסוקי‬ ‫התוכחה שבפרשת‬ ‫השבוע‪ .‬צ"ח הקללות‬ ‫המרטיטות כל אוזן‬ ‫שומעת‪ ,‬המקבילות‬ ‫לאימי השואה שהיתה‬ ‫במלחמת העולם השניה‪.‬‬ ‫למעלה מששים שנה חלפו‬ ‫מאז תום ימי המלחמה‪ ,‬ולא מכבר‬ ‫הנושא עלה לכותרות‪ ,‬עקב מעשה שהיה‪.‬‬ ‫ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫לביתו של הרה"ג רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א‪ ,‬רבה של מגדל העמק‪.‬‬ ‫הגיע מר מוטי דותן ‪ -‬ראש מועצת הגליל התחתון‪ ,‬כשהוא נסער‪ .‬באמתחתו‬ ‫סיפור מרגש‪ ,‬וכך הוא סיפר‪ :‬בין ישובי הגליל התחתון‪ ,‬לבין העיר "הנובר"‬ ‫שבגרמניה‪ ,‬קיימת "ברית ערים תאומות"‪ .‬לרגל מלאת חמישים שנה‬ ‫לברית זו‪ ,‬יצאה משלחת גדולה מהמועצה האיזורית להנובר‪ .‬מוטי דותן‬ ‫עמד בראש המשלחת‪.‬‬ ‫לרגל החגיגה התקיימה מסיבה גדולה‪ ,‬שבה השתתפו כל ראשי הציבור‬ ‫בהנובר‪ .‬לפתע‪ ,‬ניגש למוטי דותן אדם שהזדהה בשם 'גטלב הרציג'‪ ,‬והוא‬ ‫ביקש לשוחח עמו ביחידות‪.‬‬ ‫באותם רגעים‪ ,‬לא שיער דותן על הדרמה שתפקוד אותו בעוד רגעים‬ ‫ספורים‪ .‬הגרמני מספר לו‪ ,‬שאביו מת לפני שבועיים‪ .‬ובאחד מביקוריו‬ ‫האחרונים אצלו‪ ,‬אמר לו‪ :‬מאחר ובזמן האחרון התרבו מכחישי השואה‬ ‫הטוענים שיהודים המציאו את השואה‪ ,‬הייתי רוצה לגלות לך על חלקי‬ ‫במלחמת העולם השניה‪.‬‬ ‫אני עצמי‪ ,‬סיפר האב לבנו‪ ,‬שירתתי כקצין נאצי במלחמת העולם השניה‪.‬‬ ‫הייתי טייס‪ ,‬איש ה"לופטוואפה"‪ .‬הפצצנו מקומות יהודיים רבים‪ .‬כאשר‬ ‫הגענו לרוסיה ופולין‪ ,‬פוצצנו שם בתי כנסת רבים‪ .‬באחת הפעמים‪ ,‬רציתי‬ ‫לראות מה באמת אני עושה‪ ,‬בקשתי אפוא לבחון מקרוב את האפקטיביות‬ ‫של מלאכת ההכחדה‪ .‬כשהזדמנתי לבסיס שהיה בקרבת מקום אל אחד‬ ‫מבתי הכנסת‪ ,‬החלטתי להיכנס פנימה‪ .‬והנה בתוך החרבות ראיתי גליל נייר‬ ‫מיוחד על הרצפה‪ ,‬מלא באותיות עבריות‪ .‬עוביו של ה"נייר" הזה ויחודו‪,‬‬ ‫נראו לי ראויים לשמושים שונים‪.‬‬ ‫באותה שעה‪ ,‬המשיך וסיפר הקצין לבנו‪ :‬גזרתי מהנייר הזה חתיכה‬ ‫שהתאימה לממדי "פנקס הטייס"‪ ,‬שלי ובפיסה זו עטפתי את הפנקס‪ .‬היה‬ ‫זה פנקס של המראות ונחיתות‪ ,‬תיעוד הגיחות ומטרתן‪ ,‬וגם – צל"שים על‬ ‫דבקות במשימה והצלחה בה‪ .‬הכל תועד בדיוק יקי אופייני‪ ,‬ונעטף ביריעה‬ ‫של ספר התורה שחולל‪.‬‬ ‫באותם רגעים אינטימיים בין האב לבנו‪ ,‬באותה דקה של גילוי נפש‪ ,‬הוציא‬ ‫האב את הפנקס מכיסו ואמר לבנו‪ :‬אני יודע שזה משהו של יהודים‪ ,‬זה בטח‬ ‫משהו קדוש להם‪ .‬לכן אני מבקש ממך שתמסור אותה ליהודי הראשון‬ ‫שתפגוש שהינו מתגורר בארץ ישראל‪ ,‬על מנת שהוא ימסור זאת לאיש דת‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כדי שהדבר יהיה הוכחה שהיתה שואה ואין זה סיפור בדיוני‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫כפי שהצטווה‪ ,‬מסר חבר הפרלמנט בהנובר את התעודה למר דותן‪ ,‬כשהיא‬ ‫עטופה בקלף שהינו גויל של ספר תורה‪.‬‬ ‫מיד כאשר שב מר דותן לארץ ישראל‪ ,‬הוא קבע פגישה עם רבה של מגדל‬

‫"ותשובה ותפילה וצדקה‬

‫העמק הרב גרוסמן שליט"א‪ .‬הוא סיפר לו את סיפורו‪ .‬ובאותו מעמד סיים‬ ‫את המעגל וקיים את צוואתו של הקצין הגרמני‪ ,‬הוא העביר לידי הרב את‬ ‫הפנקס‪...‬‬ ‫הרב גרוסמן נטל בהתרגשות את גויל ספר התורה המחולל‪ .‬לתדהמתו‬ ‫היתה זו יריעת קלף מפרשת "כי תבוא"‪ .‬פרשת התוכחה‪ .‬פסוקי התוכחה‬ ‫שכה מתאימים לחורבן הגדול בעלות הכורת על עם ה' בארופה‪ ,‬כתובים‬ ‫בגויל ספר התורה הזה‪.‬‬

‫חכם עדיף מנביא‬ ‫"פסוקי התוכחה" שנמצאו כתובים בגויל ספר התורה שהגיע לידי הרב‬ ‫גרוסמן הם‪" :‬אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים‬ ‫בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך‪ .‬והפלא ה'‬ ‫את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים‪.‬‬ ‫והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך‪ .‬גם כל חלי‬ ‫וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' עליך עד השמדך‪.‬‬ ‫ונשארתם במתי מעט‪"...‬‬ ‫בבחינת "חכם עדיף מנביא"‪ ,‬ראוי לצטט את ביאורו המצמרר של הגרש"ר‬ ‫הירש זצ"ל לפסוקים אלו‪" :‬מחשבה אחת היתה יכולה לעכב את הסבל‬ ‫שבא בעקבות המרי בתורה‪ .‬הרי זו המחשבה על כך שה' הוא אלוקינו מאז‬ ‫יום מתן תורה‪ .‬כי הנה כל רגעי העתיד של קיום העולם ושל קיום הכל יחד‪,‬‬ ‫תלויים ברצון ה'‪ .‬וכאשר ה' נתן לנו את תורתו‪ ,‬הוא קיבל על עצמו בדרך‬ ‫מיוחדת במינה להדריך את מעשינו ולהנהיג את גורלינו"‪.‬‬ ‫וממשיך הרש"ר הירש ומבאר‪" :‬כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה‪,‬‬ ‫מורים לנו היאך נצא ידי חובתנו כלפי השם הנכבד והנורא הזה הנקרא עלינו‬ ‫לעד‪ .‬והתורה הזאת גם מציירת לפנינו את השבר הגדול שנביא על עצמנו‬ ‫ועל בנינו על ידי חילול השם הזה הנקרא עלינו‪ .‬וראוי היה שהציור הזה‬ ‫יזכיר לנו תמיד מה "נורא" הוא "השם הנכבד הזה" הנקרא עלינו‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫נשמור לעשות את דברי התורה‪ ,‬ולו רק ליראה את השם הנכבד"‪.‬‬

‫הסבל יבוא באורח פלא‬ ‫שורות אלו יצאו מתחת קולומוסו של הגרש"ר הירש זצ"ל שישב בגרמניה‬ ‫של ימי ההשכלה הריפורמית הארורה‪ .‬הגרש"ר הירש חש היטב את אשר‬ ‫מתחולל בארצו ונבואה נזרקה בקולמוסו בכתבו את ביאורו‪ .‬הבה נצטט עוד‬ ‫קטעים אחדים מספרו‪:‬‬ ‫"אולם‪ ,‬אם גם אזהרות אלה תהיינה לשוא‪ ,‬אם לא תשית לבך עליהן ותכחש‬ ‫בשם הזה הנקרא עליך‪ ,‬כי אז הסבל שיפגע בך ובבניך יבוא באורח "פלא"‬ ‫והוא יעיד בבירור על ה' ועל הנהגתו‪ .‬לא יהי זה סבל הבא כמנהגו של עולם‪,‬‬ ‫אלא הוא יגלה את השם הנכבד והנורא שלא שמת לבך אליו"‪.‬‬ ‫"כל מכה שתפגע בך בניגוד למנהגו של עולם תהיה לך לאצבע אלוקים‪ ,‬והיא‬ ‫תראה לך שעדין ה' שם את עיניו עליך‪ .‬היא תוכיח לך את אמיתה של התורה‬ ‫והיא תצביע על הכיוון שרק שם תמצא את הדרך לישועתך‪ .‬היא תהיה אצבע‬ ‫אלוקים לכל באי עולם והיא תספר להם על הק‪-‬ל היחיד והמיוחד של ידעוהו‬ ‫ועל חובת האדם כלפי הק‪-‬ל הזה שעד כה לא שמעו עליה דבר"‪...‬‬

‫הרמז הנוקב ויד ההשגחה‬ ‫הגויל שנותר מחורבן אירופה‪ ,‬טמון בכיסו של הרב גרוסמן‪ ,‬ובמסעותיו‬ ‫לחיזוק התורה והיהדות הוא מציג את הגויל‪ ,‬ומחזק את עם ישראל‪ .‬הנה‬ ‫הרמז הנוקב והתובע‪ ,‬והנה יד ההשגחה העליונה שדווקא היריעה שנגזרה‬ ‫ע"י הטייס הנאצי בה שמר את אות ההצטיינות שקיבל מהרייך ימ"ש‬ ‫בעצמו‪ ,‬היא היא פרשת התוכחה האיומה‪" :‬אם לא תשמעו"‪...‬‬

‫מעבירין את רוע הגזירה"‬

‫לרגל הילולת הצדיק הגה"ק רבי חיים פינטו הגדול זיע"א‬ ‫תתקיים העליה המסורתית לקברו שבעיר מוגאדור שבמרוקו‪ ,‬בהשתתפות אלפים ובראשם‬ ‫מורינו ורבינו‬ ‫הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א‬

‫שם ישאו תפילה להצלחת הכלל והפרט‪ ,‬רבים נושעו במקום קדוש זה‪.‬‬ ‫המעונין שיתפללו עליו ועל ב"ב‪ ,‬ישלח את שמו ושם אימו לפקס שמספרו‪02-6413945 :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬