בס"ד
שנה ג' גליון י"ב )קי"ח(
ערה"ש תש"ע
תורת אהל משה ליקוטי ד"ת לפרשת השבוע -יו"ל ע"י ביהמ"ד "אהל משה" ווין ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ראש השנה הוא הראש של השנה בסוד עולם שנה נפש וכיון שהוא ראש צריך )אמרי פנחס( אדם להיות אצל ראש הדור לכן המנהג לנסוע על ר"ה לרבו. ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון .וי"ל למה יחילון וירעדון המלאכים כ"כ מיום הדין הלא בודאי הם זכים וטהורים ועושים פעולתם בשלימות לצורך מה שנבראו .אמנם כלל בידינו דעיקר בריאת העולם כולו והמלאכים הי'ה עבור ישראל כמשאחז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית וכפי אשר יתנהגו ישראל ככה מתנהגים על ידם העולמות ולכן ומלאכים יחפזון מיום הדין איך יורו מעשי בנ"א להיות נשפעים על ידם. )דעת משה( זכרנו לחיים וכו' .פי' מתחלה מתפללים זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ולא יחפוץ במות רשע כי אם מאריך אף כדי שבין כך ישוב בתשובה נמצא אלו החיים הם למעננו ולטובתנו שנוכל לתקן את אשר עוינו ,ושוב מבקשים אנו מה שהוא חשוב מזה שנזכה להיות צדיקים כ"כ עד שתכתבנו בספר החיים לא לטובתנו כי אם למענך אלקים חיים כביכול להוסיף כח בפמליא של )חתם סופר( מעלה ולהעמיד תלמידים הרבה ולגדל בנים לתורה. תקעו בחדש שופר .בהתחדשות המלוכה של הקב"ה תקעו בשופר כדי לאיים ולהטיל פחד על שרי אוה"ע כי מטבע השופר לעורר פחד כמ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ,וע"י השופר אנו מטילים פחד על שרי אוה"ע מלגשת לקטרג עלינו ובאמת לנו הוא שמחה גדולה בר"ה וחג גדול על שאז התגלות מלכותו ית"ש רק שאנחנו מעלימים ומכסים השמחה והחג ,וז"ש בכסה ליום חגינו שאנו מכסים השמחה והחג כדי להטיל פחד )זרע קודש( ומורא על שרי אוה"ע. בליל ר"ה אמר כי א"א לקבל יום הק' הזה רק ע"י ריעות כאמור יום תרועה יהי'ה לכם כי א"א לקבלו רק ע"י אחדות וריעות וזהו דכתיב באחד לחדש השביעי לרמז כי הכל הוא ע"י אחדות ,ורק בשמחה ובישוב הדעת כי ע"י )בית אהרן( שמחה המוח מזוכך ועיקר תשובה ע"י מוח זך. והעברת שופר תרועה בחדש השביעי .ר"ת תשובה רמז כי ע"י השופר זוכה האדם לתשובה. עוד אפ"ל והעברת שופר תרועה היינו ע"י השופר תעביר את התרועה היינו הרעה אשר מעותד לבוא ח"ו על ישראל כדמצינו בזוה"ק שהקב"ה )חסד לאברהם( עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים ע"י השופר. כשחל יום א' דר"ה בשבת אין אנו תוקעין כלל כי השבת גופא הוא הממליך למלך כיון דאנו מעידין כי הוא המלך וכי ששת ימים עשה ד' את השמים )עבודת יהודה( ואת הארץ וממילא דאין אנו צריכין לשופר בשבת. בעת תקיעת שופר התפללתי לרמז שיתקיים בצוררי ישראל תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם ,ובנו יתקיים ד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. )אהל משה( עלה אלקים בתרועה .לסלק מדת הדין די בהתרועע הלב ובשברון רוח, אבל ד' בקול שופר בכדי לעורר רחמים וחסדים צריך דוקא קול כזה שפועל )באר שמואל( שפרו מעשיכם לחזור בתשובה שלימה. אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה .היינו שתלמדו מהעקידה מוסר ויראה איך אברהם ויצחק השלימו נפשם במורא על שם המיוחד ממנו נלמד לקיים כל המצוות כהוגן בשלימות ,תאמרו זכרונות על אופן זה שתלמדו ותקבלו עליכם לעשות כמוהם ועי"ז יעלה זכרוניכם לפני )שיר מעון( לטובה. נקי כפים ובר לבב וגו' .מצות התורה יש מהן בין אדם למקום ויש מהן בין אדם לחברו ועל שניהם נשבע שיקיימן ,ואפ"ל הכוונה נקי כפים הם המצוות שבין אדם לחברו כפיו נקיות מלנגוע ח"ו במה שאינו שלו ובר לבב היינו המצוות שבין אדם למקום שלבו נקי מכל רבב חטא ורק כזה יכול לעלות )דברי מרדכי( בהר ד' ויקום במקום קדשו.
זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון .פי' כיון שהיום הזה שהוא ר"ה הוא תחילת מעשיך וע"כ זכרון ליום ראשון ר"ל שראוי שיעלה בזכרון לפניו ית' ענין מעשה של יום הראשון אשר נעשה בבחי' חסד בלי התעוררות דלתתא כלל כי אדם אין לעבוד את האדמה ועולם חסד יבנה כן תתנהג )בית אשר( עמנו תמיד בבחי' חסד. באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב וכו' .וקשה מ"ט דוקא ליעקב, וי"ל דהמגיד פשע רצונו לעורר ח"ו הקללות שבתורה שהם צ"ח ומ"ט ס"ה קמ"ז ,אמנם זכותו של יעקב אע"ה מגין עלינו שחי'ה קמ"ז שנה וכל שנה ושנה שחי'ה ועבד עבודתו הקדושה מבטל קללה א' מבנ"י ,וע"כ דוקא תגיד ליעקב מפני ששנותיו מכוונים נגד הקללות א"כ מסתמא הוא דוקא מסוגל מפני שהוא בחיר שבאבות ומטתו שלימה מגין בשנותיו עלינו להנצל )חקל יצחק( מהקללות. אי' בשו"ע נוהגין לאכול בליל ר"ה רוביא ואומרים יה"ר שירבו זכויותינו, וצ"ב כוונת תפלה זו שהרי זהו מילתא דתליא בבחירת האדם ואם מרבין במצות ומעש"ט נתרבין ממילא גם הזכיות וההיפך בהיפך ומה שייך להתפלל ע"ז שירבו זכויותינו. ואפ"ל עפי"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' תשובה הל"ב דמה שאמרו שהאדם נידון בזכיות ועונות אחרי רובו אין שיקול זה לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם ,יש זכות שהוא כנגד כמה עונות ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות והוא היודע האיך עורכין הזכיות כנגד העונות עכ"ל. נמצא לפי"ז שחשבון הזכיות נחשב לפי הערך שנחשבין בעיניו ית"ש ולזה אנו מתפללין שיעריך הקב"ה את מעשינו הטובים להרבה ואף כי מצער המה מ"מ לפי ערך גודל שפלות הדור גם מיעוט זכויותינו להרבה יחשבו יען כי כל דבר טוב עולה בקישוי ובמסי"נ ,ולזה אומרים שירבו זכויותינו היינו שהקב"ה יחשיב את מיעוט זכויותינו כזכיות רבות ועצומות ולפי משקל א-ל דעות ד' הרי ישנם זכיות שעולין נגד כמה וכמה עונות כמ"ש הרמב"ם ז"ל. )דברי יואל( נהגו אבותינו הק' זי"ע בתפלת מוסף של ר"ה בפסוקי שופרות לשורר ולזמר בשמחה וריקודין מזמור הללו א-ל בקדשו וגו' וטעמא בעי. וי"ל עפימ"ש א"ז זללה"ה בייטב פנים רמז נחמד שכתב מוזללה"ה הישמח משה בגליון הטור בטעם תקיעת שופר בחדש אלול דאי' בשבלי לקט מנין שאומרים הלל בר"ח מצינו שרמז דוד בתהלים הללו א-ל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים עכ"ל ,ולפי"ז הללוי-ה הראשון הוא על ניסן שהוא ראשון לחדשים )וכן הלאה( והללוהו בתקע שופר הוא על אלול עכל"ק. ומעתה כיון שבמזמור זה נרמזו כל י"ב חדשי השנה ע"כ אנו משוררים ומזמרים בו בשמחה וריקודין לעורר בזה רחמים בשמי מרומים שכל י"ב חדשי השנה הבאים לקראתינו לשלום בשנה החדשה כולם יהיו לנו לששון )ברך משה( ולשמחה לישועה ולנחמה. מצינו בהלכות ר"ה כמה הלכות שהטעם עליהן הוא כדי לערבב את השטן, וי"ל מהו המשמעות של ענין זה ,וי"ל עפ"י משאחז"ל למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן ,ופירש"י שלא ישטין כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו ,ומבואר מכאן שענין זה של לערבב השטן הוא להרפות את ידיו עי"ז שהוא רואה שישראל מחבבין את המצוות ולכן נוהגין אנו שלא לתקוע בערב ר"ה כדי להראות שאנו בטוחים שנצא זכאין בדין ואין אנו זקוקין לשופר המעורר וכשהשטן רואה את ביטחונם של בנ"י שוב אין הוא מקטרג) .דברי מנחם( עלה אלקים בתרועה ד' בקול שופר .בתחילה עלה אלקים להתנהג במדת הדין אולם כאשר נשמע קול תרועה מתעורר בשמים גנוחי וילולי אצל כל צבא מרום מחשש שלא יצאו זכאים ולכן מוכרח להתקיים ד' בקול שופר להתנהג במדת )שפע חיים( הרחמים ואז נכללים בזה גם יושבי תבל החוטאים. וישמעו רחוקים ויבואו .שישמעו ויבינו שהם רחוקים אך שדבר זה יביאם )מאמר מרדכי( שלא ינוחו ויעמדו במקומם אלא יבואו ויתקרבו להשי"ת.
תקיעת שופר רומז להתעורר בתשובה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהל' תשובה, ושופר הוא מל' שפרו מעשיכם כמ"ש בספה"ק וע"י תשובה נזכה להגאל כמשאחז"ל אין ישראל נגאלין אלא בתשובה ,וזש"ה תקעו בחדש שופר להתעורר בתשובה כי הוא בכסה ליום חגנו שמכוסה עדיין מאתנו יום חגנו שהוא הגאולה השלימה ועדיין לא נושענו בעוה"ר לכן נתעורר עתה )דברי אמונה( בתשובה ונזכה להגאל בב"א. באין מליץ יושר מול מגיד פשע .היינו כאשר ר"ה חל להיות בשבת ואין לנו את המליץ יושר היינו השופר אשר הוא סגולה שהקב"ה עומד מכסא דין ועולה על כסא רחמים ,משום שחכז"ל הק' גזרו עלינו לא לתקוע בשופר משום שבות לכן תגיד ליעקב דבר חק ומשפט שאנחנו מוכנים ורוצים לתקוע בשופר ביום קדוש זה ואנו נמנעים מלתקוע אף שיש כאן ענין של סכנת נפשות ,אך ורק בגלל גזירת חכז"ל וא"כ יש לנו טענה ותביעה לחכז"ל שהם יצילו אותנו וימליצו בעדנו ,וצדקנו במשפט המלך המשפט שהקב"ה יכתוב )דברי אליעזר( ויחתום אותנו לטובה במדת החסד והרחמים. הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א עורר פעם את אנשיו שלא לדבר דברים בטלים בר"ה באומרו שעי"ז כאשר יבוא השטן להשטין יענו לו כי בר"ה אין )מזקנים אתבונן( מדברים דברים בטלים. הטוב ומטיב לרעים ולטובים .היינו שהשי"ת מטיב עם חלק הרע שבאדם )אמרי קודש( ונותן הארה וכח באדם שיוכל להפוך הרע לטוב. ----------------------------------------------------------------------------------מחשבה זרה הבאה לאדם בעת התפלה שכאילו מתפלל כדי שישמעו אחרים הוא עצת היצר כדי לבטלו מתפלה ואין לתת לב לכך אלא להמשיך )הרה"צ הינוקא מסטולין זצוק"ל( בתפלה. ----------------------------------------------------------------------------------הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט הי"ד אמר בשם אחיו הרה"ק משינאווא זיע"א חסידים מתרחקין עצמן מהמלבי"ם שאינם רוצים ללמוד ספריו אני למדתי כל ספרי המלבי"ם ולא מצאתי כלום ואם תקשה הלא )שיח זקנים( עשה על תנ"ך כי שורש נשמתו הי'ה מתנ"ך. )יום ההילולא א' דר"ה( הרה"צ מפינסק קארלין זצוק"ל סיפר מה ששמע מזקינו הרה"צ רבי יהושע העשיל הלטובסקי זצ"ל שכשהי'ה אצל הרה"ק הינוקא מסטולין זצוק"ל הי'ה שם איש אחד בעל חנות דגים שהי'ה מתמיד גדול בתורה וכל שבוע בימים ד' וה' עסק בחנותו ובשאר ימות השבוע הי'ה עוסק בתורה אמנם הבע"ד התערב בהענין והתחיל להצליח מאד עד שהוזקק להוסיף עוד ב' ימים לעסוק בחנות הדגים והצליח עוד יותר עד שהוזקק להיות בחנות כל השבוע ופסק מללמוד. פ"א התגלה האמורא אביי בחלום לבעל החנות ושאל אותו למה הפסיק מללמוד כשנתעורר משנתו חשב בדעתו הלא חלום הוא ולא פנה אל מראה החלום אמנם אביי בא אליו עוד הפעם ועוד הפעם ובכל פעם חשב שרק חלום הוא עד שבא אליו וא"ל שאינו חלום וצבט לו בידו וכשנתעורר משנתו ראה הרושם של הצביטה בידו והלך להרה"צ הינוקא ואיך שנכנס לחדרו מיד א"ל הרה"צ הא ס'איז א חלום. עוד סיפר הרה"צ הנ"ל שבילדותו פעל הינוקא מופתים באופן נורא ואח"כ כשהגדיל הפסיק מלהראות מופתים כ"כ כי כשהי'ה ילד עדיין לא הי'ה בכוחו להסתיר את עצמו כ"כ אמנם בסוף ימיו בראותו שבגליל שלו נתרבו אפיקורסין רח"ל אמר שצריך להכניס אמונה בלבות בנ"י והתחיל עוד הפעם לפעול מופתים. עוד סיפר הרה"צ הנ"ל כי להינוקא היו מתנגדים בעירו ועבורם הי'ה יוצא מגדרו ופועל גדולות ונצורות בעדם ולדוגמא אם הי'ה אחד מהם או מבניהם נחלה ח"ו הי'ה טורח עבורם לחפש רופאים וכדומה. בעיר טבריא הי'ה מחלוקת בין חסידי קארלין וחסידים אחרים וכשהי'ה אחד מהם אצל הרה"צ הינוקא זצוק"ל א"ל הרה"צ שכשיחזור לא"י יעלה על הבימה ויכריז בשמו שמי שרוצה להיות חסיד שלי לא יתערב למען כבודי ועי"ז שקטה המחלוקת.
הרה"צ הינוקא זצוק"ל אמר סגולה לאברך שלא יכשל ח"ו בנסיון כשהוא בדרך שיאמר בכל מקום שהוא בא שהוא חסיד. )יום ההילולא ב' דר"ה( הרה"צ רבי שמעון נתן נטע זצוק"ל מלעלוב הי'ה מסתופף בצילו של הרה"צ הינוקא מסטולין זצוק"ל וכשבא אליו לאחר מלחמת העולם הראשונה ולא ראהו כמה שנים ברך עליו הינוקא שהחיינו בשם ומלכות וא"ל אז מיר זעען אייך איז ותחי נפשי חז"ל זאגן או חברותא או ולא סיים. הרה"צ הרשנ"נ זצוק"ל הי'ה אומר א איד איז פון בראשית ביז לעיני כל ישראל א בעל מדריגה איז א טרעפל העכער פון די וועלט. כשהי'ה הרה"צ רשנ"נ זצוק"ל יושב בשלחנו של הרה"צ הינוקא זצוק"ל לא הי'ה מסיר את עיניו מלהביט בצורתו של הינוקא ופעם פרס לעצמו באמצע השולחן פרוסת חלה ולא שם לב שהוא חותך את אצבעו ונטף דם רב על השולחן. אחד מחסידי קארלין שלא הי'ה יכול לנסוע בימי מלחמת העולם הראשונה אל הינוקא מחמת שיבוש הדרכים ובהיותו פעם בעת צרה החל לבכות ונרדם מתוך בכי בא אליו הינוקא בחלום וא"ל שיסע לעיר קראקא אל הרה"צ הרשנ"נ מלעלוב שהי'ה דר אז בעיר קראקא און וואס ער זאגט זאגן מיר וואס מיר זאגן זאגט ער מיט אים וועט איר זיך קענען דוכרעדן אלעס וואס איר דארפט. )יום ההילולא ג' תשרי( הרה"צ רבי אהרן מקוזניץ זצוק"ל בא פעם לבית אחד מחסידיו בחצות הלילה ושאלו החסיד במה אוכל לכבד את הרבי וא"ל אם נותנים לי להיכנס לבית יהודי הרי זהו הכיבוד הכי גדול. הרה"צ ר"א מקוזניץ זצוק"ל הלך פעם ברחוב וראה איזה בר נש ונעמד לידו עשרים רגעים והסתכל בפניו ואח"כ הלך לאחר זמן קצר בא אותו בר נש וחזר בתשובה ונהפך לאחד מחסידיו. פעם אמרו לפני הרה"צ ר"א מקוזניץ זצוק"ל על רבי אחד שהוא ערליכער איד אמר הרה"צ כשאומרים זאת על יהודי פשוט אין בזה משום חידוש אבל כשאומרים על רבי שהוא ערליכער איד יש בזה משום חידוש) .שיח זקנים( )יום ההילולא ג' תשרי( ידוע על הרה"ק הסבא משפולי זיע"א שלפני בואו לעיר שפולי לא הי'ה שם שוחט לא משגיח על המקוואות ולא בעל תוקע בר"ה כי הי'ה מקובל אצלם שהתוקע בשופר לא מוציא שנתו והיו מתקבצין כל העיר בר"ה בבית חולה שהי'ה נוטה למות והי'ה בטוח שימיו ספורים והוא תקע מעט כפי חלישות כוחו וכשבא הרה"ק לעיר פתח את המקוה ושימש שם כבלן וגם החל לשחוט )שפע חיים( ונהי'ה גם בעל תוקע והחזיר את כל העיר בתשובה. מסופר שהרה"ק בעל המאור עינים זיע"א רצה פעם להתחקות אחר מדריגותיו של הס"ק משפולי זיע"א ולא עלתה בידו ובשמחת תורה בעת הריקודין אז השיג לעומק את שגב מדריגותיו. משמשו של הס"ק משפולי זיע"א הי'ה נקרא בשם חלאוונע ולאחר פטירתו של הס"ק שימש את הרה"ק ר"מ מטשערנוביל זיע"א ולאחר מכן שימש גם את הרה"ק ר"י מרחמטריווסקא זיע"א והאריך ימים הרבה ופ"א סיפר שאל הס"ק בא פעם איש מצורע מראש ועד כף רגל וביקש ישועה וביציאתו נוכח המשמש לראות שהוא ברי'ה חדשה נכנס המשמש להס"ק וראה שכולו מצורע ושאל את הס"ק מדוע עשה כזאת ולא ענה לו לאחר מכן נכנס שוב המשמש לחדר וראה שהוא בריא כמקודם וביקש ממנו שיבאר לו פשר דבר וא"ל הס"ק ראיתי שליהודי זה אין תקנה ולא שייך לרפאותו ונטלתי הדבר על עצמי והלה הבריא לאחר מכן אמרתי להקב"ה רבש"ע מה מגיע לי להיות מצורע וכי אשם הנני בזה ונטלה השי"ת ממני ועבר הדבר מן העולם.
הס"ק משפולי זיע"א התיר פעם איזו עגונה ונאספו כמה מצדיקי הדור בבית הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א לדון בדבר וגם הס"ק הוזמן לשם והיות זקני החסידים היו מקושרים בכל לבם אל הינוקא אף בהיותו עדיין ילד והיו ואותו יום הי'ה ר"ח הכינו גם סעודת ר"ח וכשבא הס"ק לשם נכנס קודם אל הרבנית ושאלה מה היא הכינה עבור הסעודה ופירטה באזנו את כל מה אומרים בזה שהוא מקיים מצוות הוא מגבי'ה המצוות שלנו ובזה שמדליק שהכינה א"ל הס"ק כשתגיש את הצימעס שלא תתן לו בצלחת לבדו אלא נר חנוכה הוא מאיר לנו ואם תאמרו תפילין הלא הוא קטן ואינו מניח תפילין תתן לו את כל הסיר וכשהביאו לו את הסיר עם הצימעס הכניס הס"ק את אלא שבמוחו הגדול הוא מגבי'ה את התפילין שלנו. ידו לתוך הסיר ושלף משם עצם ושאל את הצדיקים שהיו שם האם עצם זו פ"א נולד ילד משותק בשתי ידיו רח"ל ונסעה אמו אל הרה"צ הינוקא כשירה וראו כולם שיש ע"ז שאלה קשה והחלו לפלפל בדבר א"ל הס"ק כמו שידעתי מה שנעשה בתוך הסיר כך יודע אני מה שנעשה בשמים וראיתי זצוק"ל בהיותו עדיין ילד ושאלה הרה"צ מה רצונה וסיפרה לו על בנה אמר )מילין קדישין( שם שבעל העגונה כבר נפטר ואין מה לחשוש. הרה"צ שיביאו לו קארן ובשפה הרוסית הי'ה נקרא זה "כוחות" וכשהביאו ( תשרי ' ו ההילולא יום ) לו אמר עכשיו יש לנו כוחות ואנו מוסרים זאת לילד ומיד נתרפא .גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php