Zichru Torah Moshe Rh 5770

‫ראש השנה‬

‫א' תשרי תש"ע‬ ‫גליו תל"ז‬

‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫הדה"נ מוצ"ש ר"ת‬

‫שיחת קודש‬

‫מכ"ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫שיחת קודש‬

‫בני ברק‬ ‫ירושלי ‬

‫‪6: 21‬‬

‫‪7: 18‬‬

‫‪7:54‬‬

‫‪6: 05‬‬

‫‪7: 17‬‬

‫‪7:57‬‬

‫בארא פארק‬

‫‪6: 41‬‬

‫‪7:56‬‬

‫‪8: 08‬‬

‫תורת אמת‬

‫מכ"ק מר רביה"ק זיע"א‬

‫פניני יקרי ועובדות‬ ‫נפלאות מצדיקי‬

‫דרשת התעוררות בקול בוכי שנאמרה‬

‫עניני תשובה‬

‫לשבת וראש השנה‬

‫פ " א היה מל שהיה לו ב יחיד ונחמד‬ ‫מאוד ‪ ,‬מחמד עינו של המל ‪ ,‬המל אהב‬ ‫את בנו היחיד בכל מאודו ‪ ,‬והכניסו‬ ‫והושיבו בתו הפלטרי שלו ונת לו כל‬ ‫משאלות לבו ורצונו ולא חסר מב המל ‬ ‫כלו ונהנה מאוד‪ ,‬הב מל התחיל ביו‬ ‫אחד פתאו להתחבר לחברי רעי‬ ‫וה התחילו להטעותו מאביו ‪ ,‬המל ‬ ‫הזהירו שלא יהי להתחבר עמה ‪ ,‬אבל‬ ‫ה משכוהו אחריה במעשיה הרעי‬ ‫מבית המל והרחיקו אותו מאביו‪ ,‬הב‬ ‫מל כבר הבי שחביריו הרעי מטעי‬ ‫אותו ורצה לחזור לאביו ‪ ,‬א אלו‬ ‫החברי רעי החזיקו בו היטב ומשכו‬ ‫אותו מרחק רב מ המל כדי שלא יחזור‬ ‫בו‪ ,‬הב מל עוד רצה לחזור לאביו‬ ‫המל אבל חבריו הרעי החזיקו בו‬ ‫ומשכו אותו הרחק מאוד ממדינת המל ‬ ‫וש השליכו אותו אל בית הסוהר מקו‬ ‫אשר בו פושעי וגנבי ועינו אותו‬ ‫בעינויי קשי ומרי‪ ,‬ב המל כבר לא‬ ‫היה יכול לחזור לאביו המל אבל היה‬ ‫חושב מאביו המל בכל הזמ והיה בוכה‬ ‫במר ליבו על גורלו שהוא רחוק כ " כ מ‬ ‫המל ‪...‬‬ ‫המל ידע מכל זאת אשר נעשה ע בנו‬ ‫והבי בלבו כמה בנו רוצה וחפ בכל מאודו‬ ‫לחזור אצלו והיה נהנה מזה מאוד מאוד‪,‬‬ ‫כשראו והבינו החברי הרעי שעדיי יש‬ ‫קשר מאת ב המל לאביו‪ ,‬הכבידו עליו‬ ‫עול ושיעבוד עד שאפי' לבכות לא היה‬ ‫ביכולת שלו‪ ,‬ב המל שעכשיו לא היה‬ ‫יכול אפילו לבכות‪ ,‬היה רוצה מאוד לבכות‬ ‫כדי להתקרב אל אביו המל והיה זה מיצר‬ ‫וכואב לו עד למאוד על שלא היה יכול‬ ‫לפחות לבכות מרוב געגועיו לאביו המל ‪,‬‬ ‫והמל ידע מכל זאת וציער לו צער רב‪,‬‬ ‫אבל עדייו היה נהנה מזה מאוד‪...‬‬ ‫רבותיי !!! ‪ ,‬בדורות שלפנינו לפחות היו‬ ‫יכולי לבכות‪ ,‬אנו בעוונותינו הרבי‬ ‫נשקעי כל כ עד שאי אנו אפילו יכולי‬ ‫לבכות‪ ,‬עכ"פ נעשה זאת בשעות נשגבות‬ ‫אלו קוד תקיעת שופר‪...‬‬

‫לא להתייאש מ התשובה‬ ‫אומרי בש הרה"ק מצאנז זי"ע אשר כל הרהור תשובה‬ ‫שיעלה בלב כל יהודי עד ביאת גואל‪ ,‬הרי הוא מכוחו של מר ‬ ‫הבעש"ט הק' זיע"א‪.‬‬

‫משמע מדברי הגמ' שמי שרק מבקש לעצמו ולא‬

‫הרוצה לתק את שנות נעוריו‪ ,‬יכול לפעול זאת ע"י שיתמסר‬ ‫לעזור ולסייע לבחורי צעירי לעבודת השי"ת וללמד‬ ‫תורה‪ ,‬וד"ל‪.‬‬

‫שביכולתינו לעשות‪ ,‬ואבינו שבשמי יהנה‬ ‫מעמנו ויצטער בצערנו ובזכות זאת יכתבנו‬ ‫ויחתמנו לחיי טובי בזה היו‪ ,‬וירח‬ ‫עלינו ויוציאנו מזה הגלות שאנו מורחקי‬ ‫ממנו כ"כ וימלא לנו כל משאלות לבנו‬ ‫לטובה‪.‬‬

‫פי' רבינו ע"פ דאי' בגמ' )יומא פו‪ (:‬גדולה תשובה שבשביל יחיד‬ ‫שעשה תשובה מוחלי לכל העול כולו‪ ,‬יחיד ששב מוחלי לכל‬ ‫העול כולו‪ ,‬כי הוא יכול להכריע את כל העול לכ זכות‪.‬‬ ‫ועוד אפ"ל‪ :‬יחיד ששב – כלו' כי הוא סובר ובטוח בלבו‬ ‫שהוא הגרוע מכול‪ ,‬והוא היחיד שצרי לחזור בתשובה‬ ‫לפני המקו‪ ,‬ומכיו שתשובה כזאת היא המובחרת והחזקה‬ ‫ביותר‪ ,‬יוצא שעל ידו מתעלה כל העול כולו‪ ,‬ממילא‬ ‫מוחלי לכל העול כולו‪) .‬נלקט מספה"ק באר מנח ח"ב(‬

‫קוד תקיעת שופר‬ ‫יו ב' דר"ה תשס"ג בארה"ב‬

‫שנבקש ונבקש ונבקש‪ ,‬ונרצה לשוב‪ ,‬ונרצה‬ ‫לבכות‪ ,‬על א שאיננו יכולי לבכות‪.‬‬ ‫ונעשה עכ"פ כל מה שבידינו וכל מה‬

‫סור מרע ועשה טוב )תהלי לד ‪ ,‬טו(‬ ‫פי' כשא התחיל לסור מ הרע כבר יכול לעשות טוב ולהגיע‬ ‫לרו המדריגות‪ .‬וכמ"ש הרה"ק מר רבינו דוד מלעלוב זיע"א‬ ‫לתלמידו הרה"ק רבי חיי דוד דאקטער מפיעטרקוב זי"ע‬ ‫בביאור הפסוק )שמות יב ‪ ,‬כא( ויקרא משה לכל זקני ישראל‬ ‫ויאמר אליה משכו וקחו לכ צא למשפחותיכ ושחטו‬ ‫הפסח‪ ,‬ואמרז"ל )שמו"ר פט"ז‪ ,‬ב( משכו ידיכ מעבודה זרה‪,‬‬ ‫משכו – א משכת ידיכ מע"ז‪ ,‬ותיכ וקחו – נית לקחת‬ ‫צא של מצוה להקריבו לפני ה'‪.‬‬

‫העיקר החרטה והרצו לתשובה‬ ‫אחד טע בפני רבינו שבוודאי אי הקב"ה רוצה תשובתו ח"ו‪,‬‬ ‫אמר לו רבינו‪ :‬עצ זה שהנ מתחרט‪ ,‬זה לבד חשוב מאוד‬ ‫אצל הקב"ה‪ .‬וא הקב"ה מצפה לתשובת הרשעי‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה שהוא חפ בתשובת של‪ .‬כדמרגלא בפומי'‬ ‫בש הרה"ק היהודי הק' מפשיסחא זי"ע אי' אד הרוצה‬ ‫לחזור בתשובה זה כבר דבר גדול‪ ,‬ולא רק א רוצה‪ ,‬אלא‬ ‫אפילו א האד רוצה לרצות‪ ,‬או רוצה לרצות וירצה שבע‬ ‫פעמי ויותר שיהי' לו רצו לחזור בתשובה‪ ,‬זוהי דבר גדול עד‬ ‫לאי שיעור לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫מדרכי התשובה‬ ‫רבינו הורה דר אי לחיות תמיד ע תשובה‪ ,‬ובכל עת‬ ‫אפפוהו הרהורי תשובה‪ ,‬והיה נאנח‪ :‬איי‪ ,‬וואס וועט זיי‪ ...‬ווע‬ ‫וועט מע תשובה טוה‪] ...‬מה יהי'‪ ,‬מתי נעשה תשובה[ וכדי להוציא‬ ‫כל ספק‪-‬ספיקא מלבנו‪ ,‬היה רבינו נענה לעומתנו‪ :‬ניי‪ ,‬אי‬ ‫מיי נישט דיר‪ ,‬אי מיי נאר מיר אליי ]לא‪ ,‬כוונתי רק על עצמי לא‬ ‫עלי[‪ .‬ולפעמי באמצע השולה"ט היה קורא בסילודי‪:‬‬ ‫תשובה תשובה תשובה‪ ,‬וואס וועט זיי מיט תשובה‪ ,‬והיה‬ ‫פונה בשמות הנוכחי ומעורר‪ :‬ר' פלוני מתי תעשה‬ ‫תשובה? ר' אלמוני מה יהיה ע תשובה? אח"כ היה מפטיר‪:‬‬ ‫ווע וועט מע שוי תשובה טוה? אי מיי מי‪.‬‬ ‫כ היה תמיד חקוק על לוח לבבו זכרו ההוא עלמא דאתי‪,‬‬ ‫והיה מרגלא בפומי' לומר‪ :‬כי לא ידע האד את עיתו‪ ,‬מע‬ ‫דאר תשובה טוה מע דערנענטערט זי ]צריכי לשוב כי‬ ‫מתקרבי[‪ ,‬והיה כמי שמוכ ומזומ כל ימי חייו ושנותיו‬ ‫הקצרי‪.‬‬

‫א‬

‫זרק פתק בו כתב שמבקש צרי ע גג של תב‪,‬‬ ‫וכאשר המל קרא את הפתק הכיר את הכתב של‬ ‫בנו‪ ,‬והיה לו צער גדול בראותו שבנו שכח לגמרי‬ ‫שהוא ב מל‪ ,‬מכיו שלא ביקש כלל שהמל‬ ‫יקחהו לביתו‪ ,‬אלא ביקש רק צרי של תב‪.‬‬ ‫והנמשל מוב‪ ,‬עתה בימי הרחמי והרצו‪,‬‬ ‫כשהקב"ה קרוב אלינו‪ ,‬במקו לבקש ממנו שיבנה‬ ‫לנו את בית מקדשנו בקרוב אנו מתפללי על צרי‬ ‫של תב‪ ,‬על פרנסה ושידוכי ובני וכדומה‪ ,‬ה'‬ ‫יגאלנו בקרוב אמ‪) .‬דברי חיי (‬

‫בראש השנה אומר כל אחד לחבירו לשנה טובה‬ ‫התפילות לא נענות בר"ה כשמתפלל רק על מזונותיו תכתב ותחת‪ ,‬להבי אי שיי בזה ברכה‪ ,‬והלא‬ ‫ולא על השכינה הנמצאת בגלות‬ ‫הכל הוא בדי ובמשפט‪ .‬אמנ כוונת הדברי הוא‬ ‫בתיקוני זוהר )תיקוני שתיתאה( מתרע על אות כ‪ ,‬שכל אחד אומר לחבירו ונות לו עצה טובה‬ ‫המבקשי פרנסה סליחה וכפרה וכדו' לעצמ‪ ,‬ואי שיקבל עליו שבשנה זו ייטב את מעשיו‪ ,‬וזה לשנה‬ ‫אשר ישי אל לבו לבקש ולהצטער בצער השכינה‪ ,‬טובה תכתב ותחת‪ ,‬היינו שתכתוב ותחתו את‬ ‫ובזוה"ק כינה אות צווחי הב הב ככלבי‪ .‬וביאר עצמ על שנה טובה‪ ,‬שבשנה הזו תטיב מעשי‪,‬‬ ‫הגאו ר' מאיר שפירא מלובלי את דברי התיקוני ועל ידי שהוא מקבל עליו נחשבה הקבלה לעשיה‬ ‫זוהר עפ"י הא דאי' )נדרי כד( ומודה ראב"י )בשנדר ואז ממילא לאלתר לחיי טובי‪) .‬ישרש יעקב(‬ ‫קונ שאיני נהנה ל א אי אתה נוטל לבנ כור של חיטי ושתי‬ ‫חביות של יי( שלא הוי נדרי זריזי‪ ,‬והטע דאמר ליה ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו )תפילת ונתנה תוק(‬ ‫לא כלבא אנא שאני יהנה ממ ולא את ל כלו ויש לתמוה מפני מה ה ממהרי‪ ,‬אלא שכידוע‬ ‫נות כלו נקרא כלב‪ ,‬כמו כ המבקש רק לעצמו‬ ‫ולא מבקש על צער השכינה נחשב ככלב‪) .‬ירח‬ ‫האיתני (‬

‫מקובל בידינו מאבותינו הקדושי זי"ע שפע בא‬ ‫הרה"ק רבי שמעלקא זי"ע מניקלשבורג ביו ראשו‬ ‫של ראש השנה לבית הכנסת לתקיעת שופר‪,‬‬ ‫והתעוררו הציבור מאד ובכו בכי רב‪ ,‬וג ביו השני‬ ‫של ראש השנה בבוא לתקיעת שופר געו בבכיה‬ ‫גדולה‪ ,‬ואמר בתו דרשתו לפני התקיעות‪ ,‬מדוע‬ ‫לא בא ב ישי אל הלח )שמואל א‪ ,‬כ כ"ז( הנכ רוצי‬ ‫לדעת מדוע עדיי לא בא ב ישי משיח צדקינו‪,‬‬ ‫לגאול אותנו מהגלות המר הזה‪ ,‬והלא היתה לכ‬ ‫התעוררות גדולה ובכית בכי הרבה‪ ,‬אבל דא‬ ‫עקא‪ ,‬ג תמול‪ ,‬ביו הראשו של ראש השנה‪ ,‬ג‬ ‫היו‪ ,‬ביו השני‪ ,‬התפללת רק אל הלח‪ ,‬רק על‬ ‫פרנסה וצרכי גשמיות‪ ,‬ואי משי לב על צער‬ ‫השכינה המצטערת על אריכות גלותנו‪ ,‬ואי מי‬ ‫שמבקש כראוי על ביאת הגואל צדק‪ ,‬לכ ב ישי‬ ‫עדיי לא בא‪) .‬שער יששכר מהרה"ק ממונקטש (‬

‫העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד וכו' מכל‬ ‫מצוה שעושה אד נוצר מלא טוב‪ ,‬אבל לא תמיד‬ ‫נעשות המצוות בשלימות וממילא ג המלאכי‬ ‫מה אינ בעלי שלימות וה נוצרי בעלי מומי‬ ‫לקויי באבריה‪ ,‬והנה כשבא ראש השנה וכל‬ ‫המלאכי שנוצרו ממצוותיה של ישראל עוברי‬ ‫בכ לפני בי"ד של מעלה כדי להפגי מעשיה‬ ‫הטובי של היהודי ה עוברי במרוצה ובחפזו‪,‬‬ ‫שלא תהיה לבית די של מעלה שהות להתבונ‬ ‫בה ובמומיה ולראות מה ומה שלימות יש‬ ‫למעשי הטובי של ישראל‪) .‬דבש מחלב(‬

‫בגמ' ספרי חיי וספרי מתי פתוחי בראש השנה‬ ‫)ר'"ה טז ‪ (.‬לכאורה צרי להבי לש מה נפתחי‬ ‫ספרי המתי‪ .‬ונראה כי כמו אצל כל פושע‪ ,‬בשעה‬ ‫שמעמידי אותו למשפט חייבי להביא בחשבו‬ ‫בי שאר כל הסיבות ג את מוצאו‪ ,‬באיזה סביבה‬ ‫גדל‪ ,‬איזה חינו קיבל‪ ,‬שכ א לתרבות רעה יוצא‬ ‫אד שגדל אצל הורי חטאי ופושעי הרי אי‬ ‫אשמתו גדולה כ"כ כמו שגדולה אשמתו של אד‬ ‫שמוצאו ממשפחה יפה ויחסנית‪ .‬ועל כ פותחי‬ ‫ע ספרי החיי יחד ג את ספרי המתי‪ ,‬לבדוק‬ ‫כתוב בעמוס ) ג ד( הישאג אריה ביער וטר אי לו אצל כל אחד ואחד מ הנידוני מי היו אבותיו‬ ‫הית כפיר קולו ממעונתו בלי א לכד‪ .‬אריה ר'"ת ואבות אבותיו ומהיר הירושה הרוחנית שהניחו לו‪.‬‬ ‫אלול ראש השנה יו הכפורי הושענא רבה‪ ,‬וזהו )חמדת שלמה(‬ ‫ששואל הנביא‪ ,‬הישאג אריה‪ ,‬הא ישראל שואגי‬ ‫בימי הקדושי הללו ביער בשביל יער‪ ,‬לא על זה מסופר על מר הבעל ש טוב הק' שכיבד את‬ ‫שואגי בעוה"ר‪ ,‬אלא על וטר אי לו‪ ,‬על שאי תלמידו הרה"ק ר' זאב וואל קיצעס זי"ע לתקוע‬ ‫לה פרנסה ה שואגי הב לו מזוני‪ ,‬וע"י זה בשופר בשנה אחת‪ ,‬ואכ קיבל תפקיד ר זה‪,‬‬ ‫בעוה"ר הית כפיר קולו‪ ,‬הוא ראש המשטיני ובמש כל ימי חודש אלול ישב והכי ולמד היטב‬ ‫שנמשל לכפיר‪ ,‬בלתי א לכד את ישראל את כוונת התקיעות והכי אות רשו היטב על ד‬ ‫בעונותיה להחזיק עוד בגלות‪) .‬ישמח משה בש קט למע לא ישכח מזכרונו‪ ,‬בהגיע יו ראש השנה‬ ‫הרה"ק מניקלשבורג זי"ע(‬ ‫הניח את הד בתו מחזורו והכי את עצמו‬ ‫לתקיעות‪ ,‬בהפסקה קוד התקיעות הבחי מר‬ ‫כתוב בפסוק )שמות כא כא( א יו או יומיי יו הבעש"ט הק' בד הוציאו מש והניחו אצלו‪.‬‬ ‫הרמז על יו הכפורי או יומיי הכוונה על ראש כשנכנס הרה"ק ר' וואל לתקיעות פתח את‬ ‫השנה יעמוד שאד כבר עומד בתפילתו ומבקש המחזור והד איננו‪ ,‬נשבר לבו בקרבו‪ ,‬א לא אר‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬לא יקו לא יתקבלו תפילותיו ובקשותיו‪ ,‬הזמ להתאונ מכיו שמר הבעל ש טוב הקדוש‬ ‫כיו כי כספו הוא שמתפלל וכוונתו רק על כס‪ ,‬שהיה בעל מקריא כבר קרא תקיעה‪ ,‬לא עמדה בידו‬ ‫ולא על צער השכינה הנמצאת בגלותא‪) .‬הרה"ק ר' הברירה ובלב נשבר תקע את התקיעות‪ ,‬לאחר סיו‬ ‫בוני מפרשיסחא‪ ,‬נחל קדומי (‬ ‫התפילה אמר מר הבעש"ט הק' לר' וואל‪ ,‬כאלו‬ ‫תקיעות כמו שאתה תקעת עוד מעול לא היה כי‬ ‫למה תפילתנו בראש השנה דומות‪ ,‬לב מל התקיעות ע לב נשבר גבוהות ה מתקיעות ע‬ ‫שחטא וגלה מאביו‪ ,‬וכשהיה במרחקי ולא היה לו כוונות כי יש למעלה הרבה שערי ויש מפתח לכל‬ ‫מה לאכול השכיר עצמו להיות רועה צא‪ ,‬ונהיה שער וה הכוונות‪ ,‬אבל דמעות ה כגרז שאפשר‬ ‫ש כאחד הרועי‪ ,‬ושכח לגמרי שהוא ב מל‪ ,‬לפרו ולהיכנס ג בלי מפתח‪) .‬שיחות קודש ספינקא‪,‬‬ ‫אול דבר אחד גר לו צער ועגמת נפש‪ ,‬שכל ירח האיתני (‬ ‫הרועי היה לה צרי ע גג של תב שהיו‬ ‫מסתתרי בו כשהיה יורד גש‪ ,‬והוא לא היה לו‪ .‬ראש השנה שחל בשבת‬ ‫לימי נסע המל דר ש‪ ,‬והיה נהוג אצל שכל בגמ' )ר'"ה כט‪ ( :‬כתוב אחד אומר שבתו זכרו תרועה‬ ‫אחד היה זורק פתק לתו מרכבתו‪ ,‬בו היה כותב וכתוב אחד אומר יו תרועה‪ ,‬ל"ק כא ביו טוב‬ ‫בקשתו‪ ,‬והמל היה נות לו חפצו‪ .‬וזה הב ג כ‬

‫להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע‬ ‫א‬

‫המש בעמוד ב'‬

‫הוא גוזר וצדיק מבטל )מו"ק טז‪ .(:‬וזהו "ויכו בחסד כסא ‪ -‬אז ‪ -‬ותשב עליו באמת"‪.‬‬ ‫)קדושת לוי(‬

‫תורת אמת‬ ‫המש מעמוד א'‬

‫שחל להיות בשבת‪ ,‬כא ביו טוב שחל להיות בחול‪ .‬נראה להבי את הצווי זכרו‬ ‫תרועה על ידי משל למה הדבר דומה לסוחר שירד מגדולת עשרו‪ ,‬א בי הסוחרי‬ ‫עדיי היה מפורס לעשיר‪ .‬פע בא אליו בעל חוב אחד בערב שבת לעת ערב‪,‬‬ ‫וקיבלו בסבר פני יפות‪ ,‬ובעל החוב שמח אתו והשתעשע ע כל בני ביתו בכל יו‬ ‫השבת‪ .‬אול לבו של בעל הבית היה מלא דאגה ועצב על מה שמחכה לו מחר‪,‬‬ ‫כאשר בעל החוב יתבע את חובו‪ ,‬אי יכעס עליו ויחרוק עליו ש ויתחרט על כל מה‬ ‫שהשתעשע עמו‪ .‬והנמשל הוא‪ ,‬ראש השנה זה שחל בשבת‪ ,‬אמנ יהיה לכ בגלוי‬ ‫שבתו ‪ ,‬אבל בפנימיות לבכ יהיה לכ זכרו תרועה יהיה לבכ חרד וירא ‪ ,‬כי כאשר‬ ‫יעבור היו יציג לפניכ בעל חובכ את כל שטרי חובותיכ‪) .‬המגיד מדובנא(‬

‫זכות אבות‪ -‬ועקידת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור‪.‬‬ ‫לפעמי‪ ,‬זכות אבות היא סיבה להחמיר בעונשו‪ .‬וידועי דברי השל"ה הק'‪ ,‬על‬ ‫הפסוק "וזכרתי את בריתי יעקב" וגו' )ויקרא כו‪ ,‬מב( הנאמר בפרשת התוכחה‪ ,‬שעל‬ ‫ידי כ העונש גדול יותר ח"ו‪ .‬ולכ אנו מבקשי‪ ,‬שעקידת יצחק יזכור לנו‬ ‫"ברחמי"‪ ,‬כדי להקל עלינו ולזכותנו‪) .‬הגרא"ז מרגליות זצ"ל(‬ ‫ענוה‪ -‬באי מלי יושר מול מגיד פשע‪.‬‬ ‫העיקר הוא‪ ,‬דהאד א על פי שחטא‪ ,‬א א הוא מבקש מהשי"ת שימחול לו‬ ‫ומכיר בשפלותו‪ ,‬זהו גופא למלי יושר לפניו‪ .‬וזה הכונה‪" :‬באי " ‪ -‬כשאד מחזיק‬ ‫עצמו לאי‪ ,‬זה גופא "מלי יושר מול מגיד פשע"‪) .‬קדושת לוי(‬

‫חוקי ומשפטי ‪ -‬באי מלי יושר מול מגיד פשע‪ ,‬תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‬ ‫וצדקנו במשפט‪.‬‬ ‫אמר על זה הרה"ק רבי מיכל מזלטשוב זי"ע‪ ,‬כי יש ג' סוגי עבירות‪ :‬א‪ .‬בשוגג‪ ,‬ב‪ .‬מזיד‬ ‫לתיאבו‪ ,‬ג‪ .‬להכעיס‪ .‬ולעומת בעשיית המצות יש ב' סוגי‪ :‬א‪ .‬מצוות שאד‬ ‫עושה אות בכוונה הראויה‪ ,‬וזה כנגד העבירה שעושה במזיד ובכונה‪ .‬ב‪ .‬עשיית‬ ‫המצוה ע פניה ומחשבה לא רצויה‪ ,‬וזה כנגד עשיית העבירות בשוגג‪ .‬ובכ יבואו‬ ‫באהלי צדיקי ]אמרות משלי וסיפורי[‬ ‫אלו ויכפרו על אלו‪ .‬אבל כנגד העבירות הנעשות להכעיס‪ ,‬נגד זה אי המלצה‬ ‫והמתקה בבחינת המצוה‪ .‬וזה כונת הפייט "באי מלי יושר מול מגיד פשע"‪ ,‬היינו‬ ‫כבוד הבריות‬ ‫מול זה שמגיד שבני ישראל עוברי עבירות להכעיס‪ ,‬נגדו הרי אי מלי יושר‪ ,‬כי‬ ‫בערב ראש השנה ובערב יו הכיפורי‪ ,‬נוהגי ללכת לבית הקברות להשתטח על עשה במזיד ובכוונה להכעיס‪ .‬ועל זה מסיי‪ ,‬שהעצה היא "תגיד ליעקב דבר חק‬ ‫קברי צדיקי ולבקש שימליצו טוב בעדנו‪ .‬והנה מובא בשו"ע )או"ח סי' כ"ג ס"א(‪ ,‬בשעה ומשפט"‪ ,‬היינו כי יש הרבה מצוות שה רק בבחינת "חוק"‪ ,‬נגד השכל‪ ,‬ומצוות אלה‬ ‫שהולכי תו ד' אמות של קבר‪ ,‬צרי להצניע הציצית‪ ,‬שלא יהיה כלועג לרש‪ ,‬כי אי ה מכריעי את העבירות שנעשו להכעיס‪.‬‬ ‫אפשר למתי לקיי המצוות‪ .‬בזמ היותנו בבית הקברות‪ ,‬ובפרט בימי הסליחות‬ ‫והרחמי‪ ,‬כל מחשבה של לעג מהמתי‪ ,‬רחוקה מאד ממחשבותינו‪ ,‬ובכל זאת כי ה' דבר טוב על ישראל‪ -‬באי מלי יושר וכו' תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וכו'‪.‬‬ ‫הזהירונו חז"ל להטמי הציצית‪ .‬מעתה‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשאנו מתהלכי בי הרה"ק מברדיטשוב זי"ע המלי טוב ואמר‪ ,‬כי ישראל צריכי לזכות בדי‪ ,‬כי חלילה‬ ‫החיי‪ ,‬אשר נפש רגישה לכל הגה ותנועה חשודה‪ ,‬בודאי עלינו להזהר במשנה א לא‪ ,‬הרי בכל צרת לו צר‪ ,‬ויהיה מזה ח"ו צער לשכינה‪ .‬ועל פי זה פירש מה‬ ‫זהירות מכל צד וחשש של פגיעה בכבוד הזולת‪) .‬מאורות הגדולי(‬ ‫שאומרי‪" ,‬באי מלי יושר מול מגיד פשע"‪ ,‬העצה היא "תגיד ליעקב דבר חוק"‪,‬‬ ‫היינו פרנסה וכל ההצטרכות הנקרא חוק‪ ,‬כמו "לח חוקי הטריפני"‪ .‬אבל א‬ ‫ולא נשבע למרמה‪ -‬אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה )תהלי כד‪ ,‬ד(‬ ‫חלילה "ומשפט"‪ ,‬ר"ל א באי להעמיד במשפט ולהעניש על חטאיה‪ ,‬זה אי‬ ‫פע אחת‪ ,‬הגיעו שני אברכי סוחרי לחסות בצל הרה"ק אוהב ישראל מויז'ני זי"ע אפשר‪ ,‬כי הרי זה נוגע לאלוקי יעקב‪ ,‬שיהיה ח"ו צער לשכינה‪ .‬ועל כ "וצדקנו‬ ‫בראש השנה‪ .‬כנהוג בויזני‪ ,‬עבר הרה"ק לפני התיבה‪ ,‬ובתפילת מזמור לדוד בפסוק במשפט"‪.‬‬ ‫"אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה"‪ ,‬הזיל הרבה דמעות‪ .‬הסוחרי ראו כ‬ ‫תמהו‪ ,‬בשלמא אנ שעוסקי במסחר ובמשא ומת‪ ,‬יש מקו לחשש שבועה‪ ,‬אולי לא זוכר נשכחות‪ -‬כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעול‪.‬‬ ‫עמדנו בנסיו‪ .‬אבל הרבי שכל עסקיו בתורה ובעבודה‪ ,‬מה לו ולשבועת שוא‪ ,‬ובפרט פירש הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע‪ ,‬כי הקב"ה זכורי לפניו ית' רק דברי‬ ‫להוזיל דמעות על כ‪ .‬אחרי התפילה‪ ,‬כאשר עבר הקהל לפניו להתבר בברכת שנה נשכחי‪ ,‬דהיינו‪ :‬א האד זוכר המעשי הטובי שלו ומתפאר בה‪ ,‬אזי כביכול‬ ‫טובה‪ ,‬ומשהגיע תור של האברכי הסוחרי‪ ,‬הבי מחשבות‪ ,‬ואמר לה‪ :‬הגמ' )נדה הקב"ה כאילו שוכח‪ ,‬וא האד שוכח ומסיח דעתו ממעשיו הטובי‪ ,‬הקב"ה‬ ‫ל‪ (:‬אומרת‪ ,‬כי לפני לידתו של אד משביעי אותו‪ ,‬תהא צדיק ואל תהא רשע‪ ,‬שנאמר זוכר לפניו‪ .‬וכ בעבירה ח"ו‪ ,‬א האד שוכח מה שחטא‪ ,‬אז הקב"ה זוכר‪ ,‬אבל‬ ‫אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה‪ .‬ופירש רש"י‪ ,‬שיקיי שקיי שבועתו כשהאד זוכר וחטאו נגדו תמיד‪ ,‬הקב"ה כביכול שוכחה‪) .‬אהלי יעקב – הוסיאטי(‬ ‫לשמור את התורה‪ ,‬דאי בשבועא בעלמא‪ ,‬משו דלא נשבע למרמה חשיב ליה בעולי‬ ‫בהר ה'‪ .‬עכ"ל רש"י‪ .‬וסיי הרה"ק ואמר‪ :‬על זה בודאי יש להוזיל דמעה‪.‬‬ ‫עשה למענ והושיענו‬ ‫הרה"ק רבי הירש לייב מאליק זי"ע‪ ,‬ביקר פע בבית הרה"ק רבי ברו ממעז'יבוז' זי"ע‪,‬‬ ‫תפוח בדבש‬ ‫ובהיות והרה"ק ממעז'יבוז' היה ידוע בקפדנותו‪ ,‬הביא עמו הרה"ק מאליק כסא לשבת‪.‬‬ ‫נוהגי לאכול תפוח בדבש‪ ,‬ואומרי תחדש עלינו שנה טובה ומתוקה )רמ"א תקפ"ג ס"א(‪ .‬כשהרגיש הרה"ק ממעז'יבוז' שבא הרה"ק מאליק לבקרו ]שהיה אז חולה[‪ ,‬סבב את פניו‬ ‫הנה‪ ,‬תפוח רמז לתורה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )שבת פח‪ (.‬על הפסוק כתפוח בעצי היער )שה"ש אל הקיר טר בואו‪ ,‬ועשה עצמו כמי שאינו יודע שבא‪ ,‬ולא הקביל פניו‪ .‬ציוה הרה"ק‬ ‫ב‪ ,‬ג(‪ ,‬דקאי על מת תורה‪ ,‬שהקדימו ישראל נעשה לנשמע‪ .‬ויש רמז לדבר‪" :‬תפוח" ר"ת מאליק למשמשו להביא את הכסא שלקח עמו‪ ,‬וישב עליו‪ .‬כאשר הרגיש בכ הרה"ק‬ ‫ת'גלו פ'תגמי ו'תימרו ח'ידושי‪ .‬ודבש רמז על עניני גשמיות‪ .‬לכ אנו מרמזי בתחילת ממעז'יבוז'‪ ,‬סיבב את פניו ואמר‪ :‬וי האט מע א שטאל זי אוועקזעצ ביי דע חד‬ ‫השנה לטבול תפוח בדבש‪ ,‬ע"ד יפה תלמוד ע דר אר‬ ‫בדרא? השיב לו הרה"ק מאליק‪ ,‬ווי האט מע דע שטאל אז ס'קומט אריי א חד‬ ‫)אבדר"נ פרק ל"ב(‪ .‬אבל העיקר הוא התפוח‪ ,‬ועליו מברכי‪,‬‬ ‫בדרא זאהל מע איה נישט הייס צו זיצ? שאל אותו הרה"ק ממעז'יבוז‪ ,‬איהר זענט‬ ‫והדבש הוא בבחינת "א אי קמח אי תורה" )אבות ג‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫אוי א חד בדרא‪ ,‬איז דע דא צווי חד בדרא? ענה לו‪ :‬ס'איז דא דריי חד בדרא‪ :‬איהר‬ ‫על כ מבקשי "שתחדש עלינו שנה טובה" היינו תורה‪,‬‬ ‫זענט א חד בדרא אי יראה‪ ,‬אי אי חכמה‪ ,‬או הרה"ק רבי שלו מפראהבישט איז א‬ ‫כמו שאמרו )ש ו‪ ,‬ג( אי טוב אלא תורה‪" ,‬ומתוקה" מרמז‬ ‫חד בדרא אי קינדער‪] .‬אי מעיזי לישב אצל חד בדרא? השיב לו הרה"ק מאליק‪ :‬אי מעיזי כשנכנס‬ ‫על העול הזה‪ ,‬כי א יש קמח יש תורה‪) .‬ויגד יעקב – פאפא(‬ ‫חד בדרא שלא להזמינו לישב? שאל אותו הרה"ק ממעז'יבוז'‪ :‬הא אתה חד בדרא? וכי יש שני חד בדרא? ענה‬

‫מלי יושר‬ ‫לפני התקיעות‪ ,‬נשא הרה"ק מברדיטשוב זי"ע דרשת התעוררות‪ ,‬ובתו הדברי‬ ‫אמר משל למה"ד‪ :‬פע היה מל גדול‪ ,‬ולו ב יחיד ומשכיל‪ ,‬אשר גדלו ונישאו על‬ ‫כל פני השרי והיועצי‪ .‬ויקנאו בו מאד‪ ,‬והביאו תמיד דיבתו רעה לפני המל‪,‬‬ ‫אבל לגודל אהבתו היה ממלי טוב עליו והתעל מכל אשר דיברו עליו‪ .‬אול‬ ‫פע אחת נזדמ לה חטא גדול‪ ,‬שלקח ב המל את כתר המלוכה‪ ,‬ונתנו בראש‬ ‫כלב‪ .‬באי ברירה נער משפט‪ ,‬וישב המל על כסאו‪ ,‬לשפוט את בנו‪ .‬ויהי אחרי‬ ‫שגבו העדות‪ ,‬החקירות והדרישות‪ ,‬פנה המל לשרי ואמר‪ :‬מי כמוני יודע ומכיר‬ ‫צדקתו ונאמנותו של בני‪ .‬וא אמנ הוכחת שהוא עבר עבירה גדולה זו‪ ,‬משער‬ ‫אני בעצמי‪ ,‬כמה יגעת וכמה טרחת להשפיע על בני‪ ,‬שיאות לכ ויעשה חטא‬ ‫גדול זה‪ .‬מיד עמד המל מכסא משפט לכסא רחמי‪ ,‬וחונ את בנו‪ .‬ותיכ צוה‬ ‫הרה"ק לתקוע בשופר‪.‬‬

‫לו‪ :‬שלושה חד בדרא יש‪ .‬את חד בדרא ביראה‪ ,‬אני בחכמה‪ ,‬והרה"ק רבי שלו מפארבישט הוא חד בדרא‬

‫בבני‪ [.‬אמר לו הרה"ק ממעז'יבוז‪ :‬אזוי? איהר זענט א חד בדרא אי חכמה? זאגט זשע‬ ‫מיר‪ ,‬וואס איז געוועה דער יאהר דער קיטרוג אי הימל?‬ ‫אמור לי מה היה הקיטרוג בשמי בשנה זו?[ השיב לו‪ :‬הקטרוג היה‪ ,‬כי כל הבקשות והתפילות‬ ‫וכו' שמתפללי בני ישראל בימי הנוראי‪ ,‬ועבודת הימי הללו‪ ,‬עושי ישראל‬ ‫ומקיימי אות רק בשביל טובת עצמ‪ ,‬ולא לש שמי‪ .‬והשבתי על הקטרוג‪ ,‬א‬ ‫אמנ ישראל עושי הכל לש עצמ‪ ,‬רבונו של עול‪ ,‬עשה ג אתה כ‪" ,‬עשה למענ‬ ‫ולא למעננו"‪.‬‬ ‫]כ‪ ,‬האת חד בדרא בחכמה? א"כ‬

‫ובכ ת כבוד ה' לעמ )תפילת היו(‬ ‫למה לנו כבוד‪ ,‬הלא חז"ל משבחי את הבורח מ הכבוד? אכ הכוונה אל כבוד הש‬ ‫יתבר שיתרבה על ידי ישראל‪ .‬ועל דר זה יכולי לבקש כל טוב עבור ישראל‪ ,‬כדי‬ ‫שיתרבה כבוד שמי על ידי זה‪ ,‬ובאופ זה נקל לפעול לטוב לכבוד השכינה ‪).‬שפת אמת(‬

‫שופר‬ ‫יהי רצו שירבו זכיותינו‬ ‫השופר מרמז על עני תשובה‪ ,‬כעני "פתחו לי פתח כחודו של מחט‬ ‫לכאורה איזו מי בקשה היא זו‪ ,‬הלא א רוצי אנו שירבו זכויותינו‪ ,‬עלינו לקיי‬ ‫ואני אפתח לכ פתח כפתחו של אול" )שה"ש ה‪ ,‬ב(‪ .‬כי השופר‪ ,‬פיו‬ ‫עוד ועוד מצוות ומעשי טובי? אלא הכוונה היא שנזכה לעשות תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫צר מאד‪ ,‬והוא הול ומתרחב מלמעלה‪) .‬הרה"ק מקאצק זי"ע(‬ ‫שעליה אמרו חז"ל זדונות נעשות לו כזכויות‪ ,‬וכ ירבו זכויותינו‪ .‬ובזה אפשר לפרש‬ ‫את מה שאנו מבקשי אבינו מלכנו כתבנו בספר זכויות‪ ,‬וא כא יש להקשות ממה‬ ‫גילו ברעדה‬ ‫נפש‪ ,‬א אי בידינו זכויות אי יכתבנו הקב"ה ב"ספר‬ ‫ובכ ת פחד וכו'‪ ,‬ובכ צדיקי יראו ישמחו‪ .‬ידוע‪ ,‬כי יראה ופחד בדר כלל ה זכויות"‪ ,‬וא יש בידינו זכויות‪ ,‬הרי הבקשה מיותרת? אלא‬ ‫מביאי לעצבות‪ ,‬אבל לא כ יראת ה'‪ ,‬היא תוסי שמחה כי עוז וחדוה במקומו )דברי כפי שאמרנו מוב‪ ,‬שהבקשה היא שנזכה לתשובה מאהבה‪,‬‬ ‫הימי א' טז‪ ,‬כז(‪ .‬וזהו סימ ליראה אמיתית‪ ,‬שהיא גורמת שמחה‪ .‬וזה מה שאומרי‪ ,‬ואז יכתבו ג עונותינו בספר זכויות‪) .‬דרושי מהראז"מ(‬ ‫"ובכ ת פחד וכו' ואימת וכו' ויראו כל המעשי" וכו' ‪ -‬והתוצאה ‪" -‬ובכ צדיקי‬ ‫יראו וישמחו‪ ,‬וישרי יעלוזו‪ ,‬וחסידי ברנה יגילו" וכו'‪) .‬גנזי ישראל – טשורטקוב(‬ ‫למענ עשה‬ ‫הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע סיפר בראש השנה אחר הקידוש בלילה‪,‬‬ ‫לרעי ולטובי ‬ ‫מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬שהיה רגיל תמיד בראש השנה להמלי טוב על‬ ‫וכל מאמיני וכו' הטוב ומטיב לרעי ולטובי‪ .‬פירוש‪ ,‬לאנשי כאלה שה ישראל‪ ,‬ואמר‪ ,‬רבונו של עול‪ ,‬כל המזל של ישראל נכנס כולו לצרכ‪ .‬כי מה עושה‬ ‫לפעמי רעי ולפעמי טובי‪) .‬הרה"ק מפשיסחא זי"ע(‬ ‫הישראל כשיש לו פרנסה בריוח‪ ,‬הוא מגדל בני לתלמוד תורה‪ ,‬מוותר לעונג שבת‪,‬‬ ‫פותח ידו לצדקה‪ ,‬וכדומה‪ .‬וכל עיקר ההוצאות של איש יהודי נכנסי רק עבור‬ ‫היודע יצר כל יצורי ‪.‬‬ ‫מצוות ה'‪ ,‬ומדוע לא תושיע את ישראל‪) .‬דברי דוד(‬ ‫היה הרה"ק מסאכטשוב זי"ע אומר‪ :‬השי"ת ד את האד לפי כוח יצרו‪ ,‬כי "כל הגדול‬ ‫מחבירו יצרו גדול ממנו" )ילק"ש יואל רמז תקל"ה(‪ ,‬ועל ידי זה מוציא לצדק דיננו‪ .‬וזהו מה אעשה להקב"ה‬ ‫"היודע יצר כל יצורי"‪ ,‬לדונ לפי עוצ יצר‪.‬‬ ‫כותב הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא זי"ע‪ :‬שמעתי מאאמו"ר זלה"ה שפע‬ ‫אחת בא ב כפר לעיר על יו טוב ראש השנה‪ ,‬והוא לא היה יודע להתפלל אפילו‬ ‫חסד ואמת‪ -‬ויכו בחסד כסא ותשב עליו באמת‪.‬‬ ‫אות אחת ולא ברכה אחת‪ ,‬אלא שראה שכל בני הכפרי באי לעיר על ר"ה הוא‬ ‫כשהקב"ה ד את עולמו בחסד‪ ,‬אזי יש לו קיו ואי מי שיבטל דבריו‪ .‬אבל ח"ו כשד ג כ בא לש‪ .‬וכשבא עת התפלה בבית הכנסת וראה שכל ישראל מנענעי הנה‬ ‫את העול במידת הדי‪ ,‬הנה הצדיקי שבדור יש לה כוח לבטל‪ ,‬כי הקדוש ברו‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫ב‬

‫דבר החבורה‬ ‫בהקשר לר"ה המש המאמר מגליו נצו"י‬ ‫ובזה יוב העני שתרי יומי דר"ה ה יומא‬ ‫אריכתא‪ ,‬ועכ"ז שה חד בכל זאת הראשו דינא‬ ‫קשיא והשני דינא רפיא ויל"פ לפי המעשה הידוע‬ ‫בהה"ק רבי נפתלי מרופשי זי"ע ששאל אותו‬ ‫איש א' למה הוא קוצ צפרניו אחרי טבילת‬ ‫המקוה בערב ש"ק ולא לפני הטבילה ואולי‬ ‫שהוקשה לו שלפני המקוה מסיר חציצה‪ ,‬וענהו‬ ‫הה"ק זי"ע שעושה כ כי אחר הרחיצה אז‬ ‫הצפרניי יותר רכות ויותר בנקל לחתכ‪ ,‬וידוע‬ ‫שהה"ק מרופשי אמר הרבה בדיחותא בחייו‬ ‫ועכ"ז העיד על עצמו שלא הוציא מימיו דברי‬ ‫בטלי מפיו שכל דיבוריו היו סודות עילאי לצד‬ ‫עילאה ימלל ולפני פטירתו שלא היה בכוחו לייחד‬ ‫יחודי בדיבורו נשתתק לגמרי‪ ,‬ולכ ג בדיבור‬ ‫הנ"ל פירשו בזה כוונתו שלפני המקוה הוא דינא‬ ‫קשיא ואחר הטבילה הוא דינא רפיא וצפרניי‬ ‫שייכי לדיני לכ גוזז אות אחר המקוה שהוא‬ ‫דינא רפיא‪.‬‬ ‫וידוע הנידו א המקוה מטהר כשנכנסי למי‬ ‫או כששבי ויוצאי מה ויש להוכיח מזוה"ק‬ ‫שמטהר כששבי ויוצאי הימנו שאי' בזוה"ק‪:‬‬ ‫רב המנונוא סבא הווה סליק מנהרא בכל ער"ש‪,‬‬ ‫מדכתיב סליק מנהרא ולא ירד לנהרא משמע‬ ‫עיקר הטהרה כששב ויצא מ המי‪ ,‬אבל באמת‬ ‫י"ל ששתיה כל אחד נצרכי לטהרה שכדי‬ ‫להעביר רוח הטומאה מועיל הכניסה למי כיו‬ ‫שטומאה היא רוח כמש"כ ואת רוח הטומאה‬ ‫אעביר מ האר וטבע הרוח שלא יכולה ליכנס‬ ‫תו המי לכ כשאד נכנס למי ע"כ שהרוח‬ ‫נפרדת ממנו שהוא בפני והיא נשארת בחו‬ ‫ובזה נעשה טהור אבל זה לא מספיק כי עבור‬ ‫תשובה צרי להיות בריה חדשה שמעתה ואיל‬ ‫בטבעו אינו נמש אחר טומאה ועבירות לזה‬ ‫מועיל ששב ויוצא מ המי שכיו שתו המי‬ ‫אינו יכול לחיות א"כ הוא כמת ובטל מ העול‬ ‫וכששב ויוצא מ המי הרי הוא כבריה חדשה‪,‬‬ ‫נמצא שני הדברי נצרכי כאחד הכניסה למי‬ ‫וכ היציאה מה‪ ,‬ולכ אי' סה"ק בני"ש זי"ע‬ ‫שהמקוה צורת מ" סתומה שהוא כוולד ברח‬ ‫אמו שאח"כ יוצא ונולד מחדש‪ ,‬שכשהוא תו‬ ‫רח אמו ש נוצר ומתהווה צורתו ומהותו כ‬ ‫כשיורד תו מי המקוה על מנת ליפרד מרוח‬ ‫הטומאה וע"מ לא ליטמא עוד אז בזה הוא‬ ‫מתהווה באות רגעי מחדש באופ שטבעו‬ ‫ומהותו שלא נוטה אחר הטומאה ויוצא ברי'‬ ‫חדשה שבטבעו לא יחטא עוד ואז זוכה לעד‬ ‫שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד‬ ‫כיו שנעשה ש ברי' חדשה שבטבע שלו לא‬ ‫נמש אחר טומאה וחטאי‪ ,‬לכ נצר מקוה ה‬ ‫בכניסה וה ביציאה מה‪.‬‬ ‫ולכ הני מ' יו כנגד מ' סאה של מקוה‪ ,‬כי מ"‬ ‫במילואו הראשו מ' פתוחה והשני ' סתומה‬ ‫שבא להורות הראשו פתוחה שנכנסי לתורה‬ ‫והמ" סתומה שנמצאי בתוכה‪ ,‬כי הכניסה‬ ‫למקוה הוא חלק מעני המקוה כדאי' ממר ‬ ‫מוהר"ד מלעלוב זיע"א סוד המקוה שיורדי‬ ‫ויורדי ועוד יורדי וכשמגיעי לתחתית אז‬ ‫מתכופפי א"כ ג לפני שנכנסו תו המי הוא‬ ‫כבר עני המקוה שלכ הוא מ" במילואו פתוחה‬ ‫וסתומה‪ ,‬עני ענוה של מקוה שלכ מי טהורי‬ ‫ה ר"ת טהורה מכלו שאי' )משניות מקוואות(‪:‬‬ ‫שהטהרה ע"י כלו‪ -‬ע"י ענווה‪ ,‬לכ מקוה אתוו‬ ‫מה – קו‪ ,‬ענווה הוא מה ונחנו מה עיד"ז ק"ו ק'‬ ‫דושה ו'טהרה‪ ,‬ולכ ה כמו מ' יו ראשוני שאז‬ ‫מתהווה מהות הולד כמ"ש שעד אז מהני תפילה‬ ‫שיהי' הולד זכר או נקבה‪ ,‬לכ הוא כרח אמו‪,‬‬ ‫רח" ר"ת מ" צורת מקוה ר'אשית ח'כמה יראת‬ ‫ה' שמי המקוה עומדי במקומ כבחי' יראה יחד‬ ‫ע חסד וכנ"ל‪ ,‬נמצא שמר"ח אלול עד יו‬ ‫הכיפורי הוא בחינה שנמצאי תו המי‪ ,‬לכ‬ ‫ראש השנה דינא קשיא ורפיא‪ ,‬קשיא כי עוד לא‬ ‫יצאו מהמי וחסר מהטהרה‪ ,‬ורפיא כי נמצאי‬ ‫תו המי שהוא תחילת טהרה‪ ,‬ולכ ר"ה אומרי‬ ‫וכל הרשעה כולה כעש תכלה שהוא בחי' את‬ ‫רוח הטומאה אעביר מ האר‪ ,‬ויוה"כ בנעילה‬ ‫שבי ויוצאי מ המי ונהיי ברי' חדשה ע"י‬ ‫תכלית מחילת יוה"כ כקט שנולד‪ ,‬לכ תתק"ס‬ ‫לוגי ע מ' סאה עולה אל שהוא אות א' שיוה"כ‬ ‫קרוי ולו אחד בה ש נעשי ברי' חדשה‬ ‫ומתחילי מהתחלה מא' עד ת' לשנה טובה‬ ‫ומתוקה‪ ,‬וזהו שכ' בראוב פחז כמי אל תותר‪ ,‬כי‬ ‫תיבת כמי אל תותר עה"ת ועה"כ עולי מקו"ה‬ ‫תתק"ס מ'‪ ,‬שע"י מקוה מי עומדי ניצול מפחז‬ ‫כמי וזוכה לישוב הדעת שכולל כל הטובות‬ ‫שבעול‪.‬‬

‫בגו צדיקיא‬ ‫בבואנו לשרטט קוי לדמותו של רבינו הק' מר רבי שמעו נת נטע‬ ‫מלעלוב זיע"א‪ ,‬נצב לעינינו המאמר שהי' שגור בפי אביו הק' מר רבינו דוד‬ ‫צבי שלמה מלעלוב זיע"א‪ :‬מי הוא יהודי? א איד איז פו בראשית ביז לעיני‬ ‫כל ישראל ]כלו' יהודי הוא זה שמקיי את התורה כולה‪ ,‬מתיבת 'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל'[ א‬ ‫צדיק איז פו דא או וייטער ]צדיק הוא מכא והלאה[!‬ ‫כבר בשנות פריחתו העיד עליו אביו הק' בזה"ל‪ :‬מיי שמעו איז א‬ ‫גאנצע איד‪ ,‬כשהוא מחווה בידו צורת עיגול של ‪ ,‬ולפי שנאמני ‬ ‫עלינו דברי אביו‪ ,‬שאי לומר שו דבר תורה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬וא סיפור –‬ ‫א אינ עומדי בזה המדריגה‪ ,‬הרי ללא ספק כי נאי ה הדברי ‬ ‫על מי שאומר ‪ ,‬ובנו מר רבינו הרשנ" הי' נאה מקיי ‪ .‬יהודי של זה‬ ‫עמל ועמל ביגיעה עצומה‪ ,‬ללא ליאות‪ ,‬והגיע לדרגות נשגבות בעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬מאי משמע בעל מדריגה? – תמה היה רבינו – א בעל מדריגה איז‬ ‫א טרעפל העכער פו די וועלט ]בעל מדריגה הוא זה שגבוה טפח מ העול[‪ .‬וכ‬ ‫התבטא פע בנו ומ"מ מר רבינו משה מרדכי מלעלוב זיע"א אודות‬ ‫אביו הק'‪ :‬ער האט אסא געהארוועט‪ ,‬זיי עבודה איז געווע א‬ ‫געוואלד ]הוא עמל הרבה מאוד‪ ,‬עבודתו היתה געוולדיג[– כ עלה ונתעלה מדרגה‬ ‫לדרגה‪ ,‬מיו ליו ‪ ,‬עד שגדולי וזקני צדיקי הדור הצביעו עליו לאמר‬ ‫צדיק וקדוש הוא‪ .‬הרה"ק רבי חיי שמואל מחענטשי זי"ע שהעריצו‬ ‫ביותר‪ ,‬אמר עליו‪ :‬ער האט געלעבט ווי א צדיק או נסתלק געוואר ווי‬ ‫א צדיק ]רבינו חי כמו צדיק ונסתלק כצדיק[‪ .‬כ"ג התבטא בנו מר הרמ"מ‬ ‫זיע"א‪ :‬כ וכ שני הי' אבי "צדיק הדור"!‬ ‫מרגלא בפומי'‪ :‬וויא גוט או וויא ליכטיג או וויא זיס איז דער וועלט‬ ‫פאר דער וואס ליגט נישט אי איר‪ ,‬או וויא שלעכט או וויא פינסטער‬ ‫או וויא ביטער איז דער וועלט פאר דער וואס ליגט יא אי איר ]כמה טוב‬

‫הרה"ק מר רבינו שמעו נת נטע מלעלוב זיע"א‬ ‫יומא דהילולא ג ' תשרי ) תר "  ( ] חלק ח ' [‬

‫אות ועל אתר העניק כל הסכו לרבינו מגודל הערצה‪ .‬הרה"ק רבי‬ ‫ישראל מטשורטקוב זי"ע ביקר פע בקראקא‪ ,‬נהרו רבי מבני העיר‬ ‫להתבר מפיו‪ ,‬ג רבינו הל לש ולקח עמו את בנו מר הרמ"מ זי"ע‬ ‫איתו‪ ,‬ש נודע לה כי הרה"ק אמר לגבאיו שהלילה לא יקבל הציבור‪,‬‬ ‫ה לא הבינו כוונתו כי המשי לקבל את הציבור‪ ,‬א כשנכנס רבינו‬ ‫והחל לשוחח עמו‪ ,‬ביקש ממנו להתעכב כי ברצונו לדבר עמו‪ ,‬ושהה‬ ‫ש כל הלילה ודיברו ביניה ‪ ,‬כשהאיר השחר ורבינו יצא מחדרו הק'‪,‬‬ ‫אמר לבנו‪ :‬דער טשורטקובער האט א צורת אתרוג הדר‪...‬‬ ‫בי הרה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצא זי"ע לרבינו שררה הערכה‬ ‫גדולה‪ ,‬כידוע שהיה סגפ גדול ושרוי בתענית כל ימיו‪ ,‬כשביקר אצלו‬ ‫רבינו‪ ,‬הגישו על השולח מיני תרגימא‪ ,‬א הרה"ק לא טע מאומה‪,‬‬ ‫רבינו סירב לטעו תחילה‪ ,‬וסיפר אז רבינו שאצל הסב"ק מר רבינו‬ ‫דוד מלעלוב זיע"א אירע מעשה דומה‪ ,‬בהיותו מתענה משבת לשבת‪,‬‬ ‫נזדמ אצל רב חשוב אחד‪ ,‬וכיבדו אותו‪ ,‬וכדי שלא יצטער אותו רב‬ ‫שבר מר רבי דויד'ל את צומו‪ .‬השיבו הגאו‪ :‬זקינכ היה קדוש עליו‪,‬‬ ‫ומי אנחנו להדמות אליו ולמעשיו‪ ...‬הרה"ק רבי שלומקה מזוועהיל זי"ע‬ ‫אמר להרה"צ רבי מתתי' דייטש זצ"ל אודות רבו מר הרדצ"ש‪ :‬רב‬ ‫אמנ לא הכרתי‪ ,‬אול בנו האמצעי – מר רבינו הרשנ" – ער איז‬ ‫געווע א געהויבענער איד ]היה יהודי נשגב ומרומ[‪.‬‬ ‫בשנת תרע"ד‪ ,‬תקופת מלחמת העול הראשונה‪ ,‬עמד רבינו ברחוב‬

‫ומאיר ומתוק הוא העול בעבור זה שאינו שקוע בו‪ ,‬וכמה רע וחשו ומר הוא העול למי‬

‫שמונח בה[‪ .‬ואכ כל הקרוב אליו היה יכול להיווכח בזאת במו עיניו‪ ,‬כי‬ ‫אמנ מוחו וליבו וכל גופו כולו קודש לה'‪ ,‬מבלי להסיח דעתו וא‬ ‫לרגע קט מהבורא יתב"ש ושעבודו עד כי כולו הפ שלהבת אש אשר‬ ‫יקדה בו תמיד לעבודת הבורא – בלתי לה' לבדו! בשנות אברכותו הי'‬ ‫לו שיעור קבוע בלימוד קבלה ע הרה"צ רבי נפתלי חיי הורווי‬ ‫זצ"ל נכד הרה"ק מראפשי זי"ע‪ .‬אירע פע שלא חזר לביתו‪.‬‬ ‫משהתאחר לחזור הביתה הלכה זוגתו הרבנית הצ' מרת חנה רייצא‬ ‫ע"ה ע חמותה הרבנית הצ' מרת מרי ע"ה לבדוק איה רבינו‪ .‬הגיעו‬ ‫ל'נישעס שוהל'‪ ,‬מצאו אות מטיילי על הגג אנה ואנה בדביקות‬ ‫עצומה‪ ,‬כאשר רק בנס ממש לא נפלו מ הגג‪.‬‬ ‫שינתו – מעט‪ ,‬אכילתו – זעיר‪ .‬מר רבינו הק' ב' "באר מנח" סיפר‬ ‫ששמע מפי ש"ב הרה"ח ר' משה לייב ערבלי ז"ל‪ ,‬שיש תקופת מה‬ ‫אצל הסב"ק מר הרשנ"‪ ,‬והעיד כי אחר כעשרי דקות של תנוחה קלה‪,‬‬ ‫ק רבינו כארי באמרו‪ :‬גענוג געשלאפ! ]יותר מדי ישנתי[ התעורר והמשי‬ ‫בעבודתו הק'‪ .‬עבד נאמ לאדונו היה‪ ,‬עבד בכל כוחו‪ ,‬מבלי להתחשב א ‬ ‫יכול הוא א לא – בהתגוררו בקרקא‪ ,‬ירדו גשמי בליל חג הסוכות‪ ,‬ולא‬ ‫יכל רבינו לישו בסוכה – והיה זאת אחרי עבודתו הגדולה במש כל‬ ‫היו ובלילה שלפניו‪ ,‬שלא נח לרגע – יצא מ הסוכה לתו דירתו‪,‬‬ ‫ובחששו שמא מרוב עייפות ייש מחו לסוכה ח"ו‪ ,‬עמד על רגליו כל‬ ‫הלילה כשהוא מסתובב אנה ואנה )כ"ק מר אדמו"ר שליט"א(‬ ‫אי רבינו צרי מאומה ממנעמי עוה"ז‪ .‬כשביקר הרה"ק רבי מנח‬ ‫נחו מבויא טשערנאווי זי"ע באר ישראל בשנת תרפ"ז‪ ,‬עלה לבקר‬ ‫את רבינו שגר אז בבתי מחסה בעיר העתיקה בירושלי ת"ו‪ ,‬בדירתו‬ ‫שהי' רק איזה חדר קט ועלוב – הדבר זיעזע מאוד את רבי מנח ‬ ‫נחו שלא הי' רגיל בכאלה כמוב‪ ,‬בהיותו נצר למלכות בית רוז'י‪ ,‬הוא‬ ‫שאל את רבינו אי זה שאיש כמוהו מתגורר בבית כזה‪ ,‬והמשי לומר‬ ‫ולפרש מקרא שכתוב )תהלי קלה( בית ישראל ברכו את ה'‪ ,‬בית אהר‬ ‫ברכו את ה'‪ ,‬בית הלוי ברכו את ה'‪ ,‬יראי ה' ברכו את ה'‪ ,‬דהנה יש‬ ‫לדקדק בלשו יראי ה' וגו' דהול"ל בית יראי ה' וגו'‪ ,‬אלא י"ל כי יראי ה'‬ ‫די לה בקב חרובי‪ ,‬כלו' בארבעה כתלי ותקרה מעל ראש למג‬ ‫ולמחסה מחמה וצינה‪ ,‬ואי לה צור ב'בית' הגו משלה ‪.‬‬ ‫צדיקי הדור עמ בא בהיכרות‪ ,‬יצאו מגדר לכבדו‪ ,‬והפליאו רו ‬ ‫מעלתו וקדושתו‪ ,‬הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקוז'ני זי"ע נהג לומר‬ ‫עשרה מזמורי תהילי בכל יו ‪ ,‬בזמ זה לא הורשה לשו אד להיות‬ ‫נוכח בחדרו‪ ,‬מגיע אליו רבינו ביו א'‪ ,‬ועל אתר מכניס אותו לתו‬ ‫חדרו ש הוא יושב ספו‪ ,‬לאחמ"כ התבטא רבינו‪ :‬היה מה לשמוע‪.‬‬ ‫רבינו ש פעמיו להאלאשי להיכל הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא‬ ‫זי"ע כשהוא עומד בשורה כשאר החסידי שוחרי פני הרבי‪ ,‬כשמגיע‬ ‫תורו לית שלו ‪ ,‬עצר הרי"ד את התור ונכנס ע רבינו לחדרו לשוחח‬ ‫עמו ביחידות‪ ,‬כשנכנס אל הרה"ק בעל כנסת יחזקאל מראדאמסק זי"ע‬ ‫היה על השולח ערימה גדולה של כספי הפדיונות‪ ,‬הרה"ק לא ספר‬

‫צורת הוד פני מר רבינו הרשנ''‬

‫באחת העיירות בפולי‪ ,‬התנהגותו עוררה משו מה חשד בעיני סוכני‬ ‫הבולשת‪ ,‬עצרוהו והובילוהו לקישינוב‪ ,‬ומש העבירוהו לקראקא‬ ‫לעמוד במשפט על עוו ריגול‪ ,‬ללא חקירות נדו רבינו לתליה ר"ל‪,‬‬ ‫היו שנקבע לתלייתו חל בשב"ק‪ ,‬הדבר נודע לחסידי ואדמור"י פולי‬ ‫אשר מיהרו להכנס לעובי הקורה לבטל הגזירה‪ .‬הרה"ק רבי חנה‬ ‫מקאלשי זי"ע יצא לרחובה של עיר וזעק 'ספר תורה שרוי בצער'‬ ‫ועורר את כול להתגייס להצלתו של רבינו‪ ,‬משו פיקוח נפש נסעו‬ ‫עסקני בעצומו של יו השבת לקראקא‪ ,‬בניסיו לשחד את השופטי ‬ ‫ע ממו רב‪ ,‬אחר די ודברי ‪ ,‬הסכימו השופטי לחזור ולחקור את‬ ‫הפרשה‪ ,‬ובינתיי דחו את גזר הדי בארבעה שבועות‪ ,‬מוב מאליו‪ ,‬כי‬ ‫באות הימי לא הי' שו קשרי דואר ודילוג‪-‬רב )טלגרמה( וכ לא‬ ‫הפלגות ונסיעות‪ ,‬בי מדינת פולי לאר ישראל עקב המלחמה‪ ,‬א‬ ‫לאביו מר הרדצ"ש נודע מכל אשר נעשה לבנו מחמדו ברוח קדשו‪,‬‬ ‫על כ כל ד' שבועות אלו היה שרוי בצו ותענית מבלי לגלות דבר‬ ‫לאיש‪ ,‬עמד בתפילה והרעיש עולמות‪ ,‬עד שבתו ארבעת השבועות‬ ‫אמר למקורביו‪ :‬חסדי ה' הוציא ממסגר נפש בני‪ ,‬הוא נמצא זכאי ויצא‬ ‫לחפשי‪ ,‬לא הבינו כוונתו‪ ,‬רק כאשר נתחדש הקשר לחו"ל‪ ,‬הגיעה‬ ‫הידיעה מפולי בדבר המשפט ונס ההצלה של רבינו‪.‬‬ ‫כמו אביו הק' לפניו‪ ,‬התקשר רבינו בעבותות לבית סטאלי קארלי‪.‬‬ ‫מר הרמ"מ סיפר‪ ,‬כשנסע רבינו לחו לאר‪ ,‬א"ל אביו מר הרדצ"ש‬ ‫זיע"א‪ ,‬פאר קיי סטאלי‪ ,‬אל הינוקא‪ ,‬א אויב עס וועט די נישט‬ ‫נעמע‪ ,‬תמשי מש לקאזני‪ ,‬אל הרה"ק הרי"מ זי"ע )אחיו חורגו של‬ ‫הינוקא( והלאה לא הציע לו אביו מה לעשות )מפי כ"ק אדמו"ר מניקלשבורג‬

‫יו ב' ג' תשרי –‬

‫נהרג גדליה ב אחיק יו לאחר חורב ביהמ"ק הראשו )ג' ש"מ(‬

‫כ"ק מר אדמו"ר רבינו שמעו נת נטע ב כ"ק מר אדמו"ר רבינו דוד צבי שלמה‬ ‫רבי יצחק דוד ב כ"ק מר רבינו הרה"ק ר' משה מלעלוב )תרמ"ז(‬

‫יו ג' ד' תשרי –‬ ‫שרה אמנו ע"ה )ב' פ"ו(‬

‫מלעלוב )תר"צ(‬

‫רבי נפתלי ב"ר משה טרופ ר"י ה‪-‬ח"ח בראדי )תר"(‬

‫רבי יואל בעל ש הראשו ב"ר יצחק אייזיק הלפר מאוסטראה )תע"ד(‬

‫רבי צבי הירש ב"ר נפתלי היר אשכנזי הלברשטאדט ב' כוס הישועות )תק"ח(‬

‫רבי אברה ב"ר יחיאל דאנציג ב' חיי אד )תקפ"א(‬

‫נעקה"ש רבי אמנו ממגנצא ב' ונתנה תוק הי"ד )תשע"ב(‬

‫רבי יצחק אריה זעקל לייב ב"ר מתתיהו הבעל ש ממיכלשטאדט )תר"ח(‬

‫התלמוד ומפרשיו נשרפו ברומא ע"י האפיפיור ימ"ש )ה' שי"ד(‬

‫יו ד' ה' תשרי –‬

‫רבי נפתלי כ" מלובלי ב"ר יצחק מפראג )ה' ת"ו(‬

‫רבי יעקב דוד ב"ר זאב ווילובסקי הרידב"ז מסלוצק‪-‬צפת )תרע"ד(‬

‫יו ה' ו' תשרי –‬

‫רבי ארי' לייב ב"ר ברו הסבא משפולי )תקע"ב(‬

‫יו ו' ז' תשרי –‬

‫זבולו ב יעקב ולאה ע"ה‬ ‫רבי מנח נחו ממקרוב ב"ר מרדכי מצ'רנובל )תרי"ב(‬

‫רבי מאיר לייבוש ב"ר יחיאל מיכל המלבי" )תר"מ(‬

‫יו א' ב' דר"ה' ב' תשרי –‬

‫רבי אברה אבלי ב"ר חיי גומבינר מקאליש ב' מג אברה )ה' תמ"ג(‬

‫רבי ישראל ב"ר גדליה ליפשי ב' תפארת ישראל על ששת סדרי משנה )תרכ"א(‬

‫הילולא דצדיקיא‬ ‫יו שב"ק ור"ה א' תשרי –‬

‫שליט"א(‪ .‬בהגיעו לסטאלי שהה ש כמה שבועות‪ ,‬א לא ראה דבר‬ ‫אצל הרה"ק רבי ישראל זי"ע‪ ,‬כי כל מעשיו הי' בסתר ובחגוי הסלע –‬ ‫מר הרמ"מ זיע"א היה מפליא את זאת באמרו‪ :‬היה זה 'קונ'‬ ‫להסתתר פו די ליכטיגע אויג פו טאטע' ]מעיני אבא הטהורות[ )מפי מר‬ ‫אדמו"ר הבא"מ זיע"א(‪ – .‬אחר זמ רצה רבינו לעזוב‪ ,‬הל להיפרד‪ ,‬א"ל‬ ‫הפרנקפורטר‪ :‬מדוע הנכ ממהרי לעזוב‪ ,‬לכה"פ להישאר לשבות‬ ‫עוד שבת אצלינו‪ .‬בשבת זו‪ ,‬הסיר הינוקא את המסווה וגילה לעי‬ ‫רבינו את הודו והדרו‪ ,‬רבינו התבטא אח"כ‪ :‬היה לי כדאי להישאר‪ ,‬מה‬ ‫שראינו‪...‬‬ ‫והעיד בנו מר הרמ"מ זיע"א בזה"ל‪ :‬דער הייליגער טאטע איז געווע‬ ‫פארקאכט אי פרנקפורט‪ ,‬והיה דבוק בו לא פחות אשר אביו מר‬ ‫הרדצ"ש זיע"א היה דבוק בהבית אהר מקארלי זי"ע‪ .‬שבע פעמי ‬ ‫היה בסטאלי‪ .‬פע ביקר אצל הרי"מ מקאזני‪ ,‬שאלו מה התחדש לו‬ ‫בסטאלי? חל רבינו את נעליו‪ ,‬עלה על השולח ורקד בדביקות‬ ‫'מעול ועד עול ' ששמע ביו זאת חנוכה בסטאלי‪ .‬ופע היה אצל‬ ‫א' מצדיקי הדור אשר בי השיחי התבטא שלא לשבח על‬ ‫הפרנפורטער שהוא מטייל בגני וכדו'‪ ,‬שמע זאת רבינו‪ ,‬ק ממקומו‪,‬‬ ‫ויצא מש בטריקת דלת!‬ ‫מר הרמ"מ זיע"א היה רגיל לדבר הרבה מיראת שמי של אביו הק'‪,‬‬ ‫והיה אומר‪ :‬הכי שיי לדעת מדת היראת שמי של אד ‪ ,‬והלא יראת‬ ‫ה' הוא מסור ללב? אלא אי' מורא רב כמורא דמי ‪ ,‬ומורא מרבו הק'‬ ‫מסטאלי היה אפשר לראות‪ ,‬כ שמזה אפשר להשיג קצת משגב‬ ‫היראת שמי שלו‪ – .‬בפע הראשונה שנכנס אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫רצה רבינו להוציא מכיסו כס לדמי פדיו‪ ,‬אול ידיו הק' היו מרתתי‬ ‫כ"כ מרוב פחד עד שלא הצליח להוציא את הכס‪ ,‬א"ל רבו‪ :‬זאגט‬ ‫מיר ויפיל ווילט איר מיר געבע‪ ,‬וועל מיר אליי ארויסנעמע ]תאמרו לי‬ ‫כמה תרצו לתת ואוציא בעצמי[ )מפי רבי אהר הלטובסקי זצ"ל( הרבנית הצ' )בזיוו"ש(‬ ‫מרת פייגא רבקה ע"ה אמה של הרבנית הצ' מרת עטיל אשת מר‬ ‫הרמ"מ זיע"א‪ ,‬סיפרה שהיתה נוכחת טר שנכנס בעלה – רבינו‬ ‫לחדר רבו‪ ,‬לא היה מסוגל לנגוע בידית הדלת‪ ...‬רבו חיבבו והעריצו‬ ‫מאוד‪ ...‬בביקורו האחרו בתרפ"א תיכ כשדר בפתח ביר רבו‬ ‫הרה"ק מסטאלי זי"ע ברכת שהחיינו בש ומלכות‪ ,‬ואמר‪ :‬חז"ל‬ ‫אומרי )תענית כג‪ (:‬או חברותא‪ ...‬ולא סיי את המש המאמר‪,‬‬ ‫והפטיר‪ :‬אז מיר זעע זי איז ותחי נפשי ]א אנו מתראי אז ותחי נפשי[‪ .‬רבי‬ ‫אליעזר ברגמ ז"ל מווארשא‪ ,‬נכנס אל רבו הינוקא טר שעזב את‬ ‫ווארשא בימי מלחמת העול הראשונה‪ ,‬והבי החסיד שמעתה לא‬ ‫יוכל עוד לעמוד בקשר ע רבו מחמת המצב‪ ,‬פארט אריי צו אונזער‬ ‫]סעו אל רבי שמעו שלנו בקראקא[ רבי שמעו קיי קראקא – רבינו הרשנ" –‬ ‫או וואס ער זאגט‪ ,‬זאג מיר‪ ,‬וואס מיר זאג – זאגט ער‪ ,‬וועט דאס זיי‬ ‫אזוי ווי דו פרעגסט אונז ]מה שיאמר אני ג"כ אומר‪ ,‬ומה שאני אומר הוא ג"כ אומר‪,‬‬ ‫ומה שתשאלוהו כאילו ששאלת אותי[‪ .‬ב' דראש השנה תרפ"ב הסתלק רבו‬ ‫לגנז"מ‪ ,‬כאשר הבשורה הגיעה לרבינו‪ ,‬הוכה בתדהמה והל מוחלט‪,‬‬ ‫ובבת אחת הלבינו כל שערות זקנו מגודל ועוצ הצער הנורא‪.‬‬ ‫כל אות שני בה שהה רבינו בחו"ל‪ ,‬נותרו עדת החסידי ללא‬ ‫רועה )מר הרדצ"ש נפ' בתרע"ח( כ שא"א לתאר עוצמת השמחה ע ‬ ‫חזרתו לארה"ק‪ ,‬היה זה ביו י"א חשו תרפ"ו‪ ,‬א רבינו לא אבה‬ ‫להתהדר בכתר אדמורו"ת‪ ,‬וחשקה נפשו להיות חסיד‪ ,‬א"ל החסיד‬ ‫הרה"ק רבי יעקב אשר קאפ זצ"ל‪ :‬עד עתה שמרנו אנו על מפתח‬ ‫ביהמ"ד עבורכ ‪ ,‬בא רוצה הרבי לנעול את הביהמ"ד‪ ,‬יעשה זאת‬ ‫במו ידיו‪ ...‬וכ הכריע את רבינו לעלות על כסא אבוה"ק‪ ,‬ברמה נהג‬ ‫את נשיאותו‪ ,‬תפילותיו ושולחנותיו הט' משכו עליה רבי מבני‬ ‫העלי' של ירושלי ‪ .‬הגה"צ ר' משה יאיר ויינשטוק זצ"ל העיד‪ :‬בהיותי‬ ‫יושב על שולחנו של דודי הקוה"ט בעת הסעודה השני' של שב"ק‪,‬‬ ‫נראה עליו אור העליו המופיע בגווני נהירי )הק' קודש הלולי(‪ ,‬לכל‬ ‫מקו אליו מגיע – חברו צפת מירו ועוד – יצאו המוני התושבי ‬ ‫לקראתו‪ ,‬ונהרו לחזות בעבודתו הק'‪) .‬נש"ש(‬ ‫על מצחו של מר הרשנ "  מופיעה בבירור האות יו" ד ]ראה תמונה‬ ‫נדירה ביותר מצורת קדשו בפ" ר [ והסיבה לכ סיפר מר רבינו הרמ"מ‬ ‫זיע"א מעשה מופלא ‪ :‬כשהיה אבי הק ' בגיל שלש טיפס פע על‬ ‫ארו גבוה ונפל מש על האר ופתח את מצחו באופ קשה‪,‬‬ ‫לקחוהו שותת ד לבית החולי ש טיפל בו הרופא ותפר לו‬ ‫המצח ‪ ,‬אלא שנראה שלא היה מומחה די ‪ ,‬ולכ נתהוותה על‬ ‫מצחו הק ' צלקת גדולה בצורת שתי וערב רח" ל ‪ ,‬לדאבו לב‬ ‫כול ‪ ,‬ואביו הק ' מר הרדצ "ש התענה על זה הרבה תעניתי עד‬ ‫שנתהפ הסימ מעצמו ונהיה כעי אות יו " ד על מצחו‬ ‫המש בעמוד ד'‬

‫רבי יצחק מאיר מקופיצ'ני ב"ר אברה יהושע השל ממז'בוז )תרצ"ב(‬ ‫רבי אברה יקותיאל זלמ ב"ר מאיר הכה רפפורט מברוד )תקנ"ט(‬

‫רבי ישראל 'הינוקא' ב"ר אשר פרלוב מסטולי )תרפ"ב(‬

‫ג‬

‫רבי ברו שלו ב"ר יהודה אריה לייב הלוי אשלג ב' ברכת שלו )תשנ"ב(‬

‫רבי מרדכי ב"ר דוד מטאלנא )תרל"ב(‬ ‫)‬

‫ב' שי"ב(‬

‫בזה הלשו אי וועל פייפי מיט מיי מויל ]אצפצ בפי בכל‬ ‫כוחי[ להקב"ה‪ ,‬וגער בו אביו‪ ,‬והוא לא יכול לעצור עצמו‬ ‫ואמר בזה הלשו אי שוועוויטש‪ ,‬ועשה כ בכל כחו‬ ‫במסירת נפש‪ ,‬ונעשה למעלה עת רצו גדול ונענו עבורו‬ ‫כל ישראל בתפלת ‪) .‬תהלי ב ביתי(‬

‫תורת אמת‬

‫בגו צדיקיא‬

‫המש מעמוד ב'‬

‫המש מעמוד ג'‬

‫ההזמנה לדי‬

‫בכל פע ע פרוס ליל ראש השנה כשנכנס השמש אל‬ ‫הגאו רבי שמחה זיסל זיו זצ"ל ה"סבא מקעל " לקראו‬ ‫לתפלת ערבית‪ ,‬תקפה אותו חרדה גדולה מאד וברוב‬ ‫והנה ואומרי איזה דיבורי בקול ר ‪ ,‬והוא לא ידע מזה רטט ופחד מלמל‪ :‬הנה כבר באה ההזמנה מבית‬ ‫כלל‪ ,‬ושאל לאביו מה זה‪ ,‬ואמר לו שהקב"ה היושב המשפט להתייצב לדי‪) .‬המאורות הגדולי(‬ ‫בשמי אליו אנחנו קוראי ומדברי ומתפללי כל‬ ‫היה ע פיפיות‬ ‫השנה‪ ,‬ובפרט בב' ימי אלו שהקב"ה ד את כל העול‬ ‫מה יהיה לכל איש כל השנה‪ .‬וכששמע זאת מאביו אמר הרה"ק רבי שמחה בונ זי"ע מפרשיסחא סיפר‪ ,‬פע אחת‬ ‫אני מה אעשה להקב"ה שאי אני יודע להתפלל‪ .‬והשיב התפלל בעצמו מוס בראש השנה‪ ,‬והיה שליח ציבור‬ ‫לו אביו שתוק ושמע מאלו ישראל מה שה אומרי ‪ ,‬בעצמו שנה ראשונה לאחר הסתלקות רבו היהודי הקדוש‬ ‫והשיב לו אבי אבי הרי אני איני יודע מה ה אומרי מה ז"ל‪ .‬ובשעה שהתחיל הקדיש עד סו כל התפלה היה‬ ‫אני אעשה להקב"ה‪ .‬וגער בו אביו ואמר לו שתוק כדי עומד אצלו הרה"ק היהודי זי"ע ממש ולא היה מפסיק‬ ‫שלא יתוודע שאתה ע האר‪ .‬ועמד איזה רגעי ואמר מלהביט בו כל התפלה‪ ,‬ואחר סיו התפלה רצה להביט‬

‫שהתנוססה כל ימי חייו ] ואמנ היא נראית כא‬ ‫בבירור בתמונה נדירה‬ ‫שלהי‬

‫שנת‬

‫זו [ ‪.‬‬

‫תרפ" ח‬

‫חלה‬

‫מחלה‬

‫רבינו‬

‫ממארת נדירה ר" ל נתגלה בגרונו בצינור‬ ‫הוושט‪,‬‬

‫יעצו‬

‫הרופאי‬

‫ניתוח‬

‫לעבור‬

‫בפריז ‪ ,‬בחשו תרפ" ט הפליג רבינו ע‬ ‫שניי‬

‫מבניו‬

‫חדשי ‪,‬‬

‫א‬

‫לצרפת‪,‬‬ ‫לא‬

‫ש‬

‫עלה‬

‫שהה‬

‫בידי‬

‫כמה‬

‫הרופאי‬

‫לרפאו כליל ‪ ,‬עשו נקב בגרונו וקיבעו בה‬ ‫צינורית ‪,‬‬

‫מש‬

‫החולי‬

‫לא‬

‫זמ‬

‫כל‬ ‫נפטר‬

‫שהותו‬

‫בבית‬

‫אד‬

‫מבנ" י‬

‫א‬

‫ואיננו כי נסתלק למעלה‪ ,‬עכד"ק‪) .‬רמתי צופי(‬ ‫כוונת התקיעות‬

‫סיפר האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל‪ :‬פע בא אל‬ ‫ישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע הבעל תוקע שלו‪ ,‬ורצה‬ ‫שהרבי ילמד אתו את כונות וסודות התקיעות‪ ,‬אול הרה"ק‬ ‫מאלכסנדר סירב‪ ,‬כשהתקרב ראש השנה חזר הבעל תוקע‬ ‫והפציר בו שנית‪" .‬איני יודע בעצמי את הסודות והכונות"‪-‬‬ ‫ענהו הרה"ק ‪" -‬א זאת אוכל לומר ל‪ ,‬ישנ עשר מדרגות‬ ‫בצדיקי ‪ -‬בגדול שבה אי לנו שו מושג‪ ,‬ובנוגע לקט‬ ‫שבה ‪ ,‬אספר ל עובדא‪ :‬פרי אחד ראה יהודי רצי‬ ‫ברחובות‪ ,‬ושאל את יועצו‪" ,‬מה זאת‪ ,‬הא קמי היהודי‬ ‫נגדנו?" לא! השיבו היוע‪" ,‬אצל היו יו הכיפורי וכול‬ ‫רצי לבתי מדרשות"‪ ,‬נענה הפרי ואמר‪" ,‬והרי ג אני‬ ‫יהודי"! התיישב על סוסו ורכב עד לביהמ"ד‪ ,‬נכנס ועלה על‬ ‫הבימה‪ ,‬והכריז‪ :‬ג‪-‬ט‪ ,‬אי דאנק דיר אוי פאראיאהר‪ ,‬אי אי‬ ‫בעט דיר אוי די אנדערע יאר‪ ,‬אבער אי קע נישט‬ ‫פארנעמע די יודע‪-‬דאמ! וכ חזר הפרי לביתו"‪ .‬וסיי‬ ‫הרה"ק מאלכסנדר זי"ע‪" :‬אזא יוד דאר מע אוי אינזי‬ ‫האבע ביי די תקיעות!"‪) .‬ימות עול(‬ ‫הרה"ק בעל‬

‫שאושפז ש ! – לקראת חג הפסח חזרו‬

‫בקצה המטה כ' עוד טע ‪ :‬ע"פ הגמ' )ברכות סא‪ (:‬במעשה דר"ע‬ ‫שהי' מקהיל קהילות ברבי ולמד תורה ברבי בעת הגזירה‬ ‫ואמר משל לדגי במקו חיותנו על אחת כמה וכמה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫כדי לעורר על רעיו הנשגב הנ"ל‪ ,‬אי הולכי רק לנהר שיש בו‬ ‫דגי דווקא‪ ,‬לרמז דכמו הדגי במקו חיות הוא במי וא‬ ‫פורש ממי פורש מ החיי כמו"כ נקבל עלינו להיות דבוקי ‬

‫טעמי נפלאי ‬

‫בתורה בכל השנה ואז נזכה על ידה לכט"ס‪.‬‬

‫כמה טעמי נפלאי מספה"ק‬ ‫לראיית דגי חיי‬ ‫באמירת ה'תשלי‬ ‫'‬ ‫כ' בספר המנהגי לרבנו אייזיק דורנא ב דורו דהמהרי"ל‬ ‫שכתב‪ :‬ורגילי ליל על הנהר ולומר תשוב תרחמינו‬ ‫ורואי דגי חיי‪ ,‬ובדרכי משה )סי' תקפ"ג אות ב'( אי'‬ ‫הנ"ל ומוסי טע דאפשר שהוא לסימ שלא תשלוט‬ ‫בנו עי הרע ונפרה ונרבה כדגי‪.‬‬ ‫בלבוש כ' טע‪ :‬כדי לזכור שאנו משולי כדגי חיי‬ ‫הללו שנאחזי במצודה‪ ,‬כ אנו נאחזי במצודת המות‬ ‫והדי‪ ,‬ומתו כ נהרהר יותר בתשובה‪.‬‬ ‫עוד טע כ' השל"ה הק'‪ :‬שמעתי רמז גדול ונכו‪ ,‬כי‬ ‫הולכי למי שיש ש דגי‪ ,‬יע כי לדגי אי גביני‬ ‫ועיניה תמיד פקוחות‪ ,‬כדי להתעורר עיני פקיחא‬ ‫דלעילא שרומז על רחמי גדולי‪ ,‬והנה לא ינו ולא‬ ‫ייש שומר ישראל רק עיניו פקוחות‪.‬‬ ‫ובטעמי המנהגי מביא מס' שער בת רבי ‪ :‬שמעתי כי‬ ‫דגי ר"ת י"ג מ'כיל ד'רחמי‪ ,‬לכ הולכי בתשלי לנהר‬ ‫שיש בו דגי יע שאומרי ש מי א‪-‬ל כמו הנרמז י"ג‬ ‫מ'כיל ד'רחמי‪.‬‬

‫מצבת מר רבינו הרשנ''‬

‫לארה "ק ‪ ,‬כוחותיו של רבינו פחתו ואזלו‬ ‫מיו ליו ‪ .‬למחרת ראש השנה תר"  ‪ ,‬ג '‬

‫בתשרי )יו " ד של הצ ' מאטיל פייגא ע " ה אשת מר‬ ‫רבינו אלעזר מנדל ושל הרה " ק ר ' יצחק דוד בהר "מ‬ ‫מלעלוב זיע" א (‬ ‫למנוחת‬

‫ליוו אותו המוני בני ירושלי‬

‫עולמ י‬

‫במעלה‬

‫הזיתי‪.‬‬

‫הר‬

‫) נטיעה של שמחה להרה " ח ר" י וסרטייל שליט" א(‬

‫זכותו הקוה"ט יג עלינו‬ ‫ועל כל ישראל אמ‬

‫כ' באמרי שפר‪ :‬דמשו שהתוה"ק נמשלה למי וא‬ ‫לא בריתי יומ ולילה חקות שמי ואר לא שמתי‪,‬‬ ‫וא"כ בריאת העול לא נתקיי אלא ע"י התוה"ק‪ ,‬לכ‬ ‫בראש השנה צריכי לקבל עלינו להיות צמודי לתורה‬ ‫והולכי למי שיש בו דגי חיי ‪ ,‬לרמז שנקבל התורה‬ ‫הק' להפרות ולהרבות בתוה"ק כדגי חיי שיהיו בני‬ ‫קיימא‪ ,‬לכ לאחר שקיבל על עצמו להפרות ולהרבות‬ ‫בה‪ ,‬יתחיל מיד בלימוד התוה"ק ולא לבלות הזמ בטיול‬ ‫ושחוק ח"ו‪ ,‬ואז תחל שנה וברכותיה‪.‬‬ ‫וטע לאכילת דגי בשב"ק אי' בטיול בפרדס לפי‬ ‫שהדגי אי לה קול‪ ,‬וכשמשמר אד שבת כהלכתו‬ ‫אי צרי לצעוק ולהיות נאנח על הנפש ושומר שבת‬ ‫מחל לו‪ ,‬והרי"ז כעני הדגי שאינ צועקי ולא‬ ‫בשבת עכ"ד‪ .‬ויש‬ ‫משמיעי קול ‪ ,‬לכ אוכלי אות‬ ‫להוסי על דבריו הק' שידוע שבשבת אסור לעורר די‬ ‫ולהזכיר חטאי כמ"ש הרה"ק ב' עטרת צבי בש החוזה‬ ‫הק' מלובלי זי"ע בפי' המדרש שמביא תוס' )שבת קיג‪(:‬‬ ‫רשב"י הוה לי' אימא דמשתעיא סגיא א"ל אימא שבתא‬ ‫הוא‪ ,‬ועי' בתבו"ש )שבת קנ( על הגמ' ש חשבו של מה‬ ‫בכ מותר‪ .‬ע"כ אוכלי דגי בשב"ק‪ ,‬והטע שהולכי‬ ‫לנהר שיש בו דגי בר"ה כיו דבר"ה אסור להזכיר‬ ‫חטאי לכ הולכי אל הנהר להצטדק שנשבר לבנו‬ ‫בקרבנו ואי אנו מזכירי החטאי שנטלו מאיתנו כח‬

‫וידוי הפה בר"ה‪ ,‬כדגי שאי לה קול בתולדה‪.‬‬ ‫עוד כ' טע ‪ :‬לפי כשמושחי מל אי מושחי אלא על‬ ‫המעיי י"ל דידוע דקדוש אחד מתלמידי מר הבעש"ט הק'‬ ‫זיע"א בכה מאוד כשרצה לומר אבינו מלכינו אי לנו מל‬ ‫אלא אתה וכו' ולא אמר כלו כי נזכר מהגמ' )גיטי נו‪ (.‬אי‬ ‫מלכא אנא עד השתא אמאי לא אתית לגבאי‪ ,‬לכ כשאנו‬ ‫ממליכי את הקב"ה ביו הדי הנורא למל עלינו‪ ,‬הולכי‬ ‫אנו אל המעיי כנ"ל‪ ,‬וג דייקא במקו שיש דגי להורות‬ ‫שאנו בושי לומר ולקרוא את הקב"ה בש מל כדגי‬ ‫שאינ יכולי לדבר‪ ,‬כי למה לא באנו עד עתה למל‪.‬‬ ‫עוד טע ‪ :‬דיעקב אבינו ביר את יוס וידגו לרוב בקרב‬ ‫האר‪ ,‬ואי' בגמ' )שבת עז‪ (:‬דנחש דג וכו' כל זמ שמזקיני‬ ‫מוסיפי גבורה‪ ,‬ובזכירת זכות אבות לכאו' אי נוכל‬ ‫לחשוב שאפשר לסמו על זכות אבות זו‪ ,‬שהרי הוזק‬ ‫זכות זו ונחלש מאוד‪ ,‬אמנ מהדגי יש לנו ללמוד‬ ‫ולהתעודד שכל זמ שמזקיני מוסיפי גבורה‪ ,‬לכ‬ ‫זכות האבות הזאת אע"ג דהוזק מאוד יועיל לנו לטובה‪.‬‬ ‫ולכ בראש השנה שעיקר סמיכתינו הוא על זכות אבות‬ ‫וברית אבות‪ ,‬אנו הולכי אצל הנהר ע דגי שאנו רואי‬ ‫טבע שכ"ז שמזקיני מוסיפי גבורה‪ ,‬ע"כ אנו יכולי‬ ‫לבטוח שבזכות אבות הק' יכתבנו הקב"ה בספר חיי ‬

‫טובי ויושיענו מכל צרותינו‪) .‬ע"פ מ‪.‬ח שע"י מ' תורה וחסד(‬

‫‪äðîàð áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪,íñøåôîä àáø àøáâ éàä ãåáë úìòî íã÷ì àúëøáã àñë ,åðà íéøâùî ,ä÷åîò äëøòäå äãåú éùâø êåúî àúééøåàã àø÷éá‬‬ ‫‪, íé÷ñåôå ñ" ùá é÷á ,íéøãòì äøåú õéáøî ,íéøàôî åîù‬‬ ‫‪ä "ä ,úå÷îòå ïç éàìî åéøåòéùá òãåð ,äàìôð úåøéñîá ãçàå ãçà ìëì ð"åìá øñîúîä ,åéðô øéàú åúîëç ,'éñø éâî äéîåô ÷éñô àìå‬‬

‫‪ö"äçà ììåëä ùàø à"èéìù ìàåîù‬‬ ‫‪Ç ìàåé éáø ç"äâä‬‬ ‫‪å"éä ìéùòä òùåäé íäøáà ïúçä úåãîä êæå ùôðä ïéãò øåçáä î"åèòùá åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪è"æîì 'éçú â"áò‬‬ ‫‪ìàøùéá äøåú úåáøäì íéðùá úåáø ãåòå ,ç"öåé ìëîå íäî úçð úååøì äëæéå ,úøàôúìå íùì äôé äôé äìòé âååéæäù ù"áùàìî ïåöø éäé‬‬ ‫‪. íåìùìå íéáåè íééçì øúìàì íúçéå áúëéå ,äìéìå íîåé åâäé äáå íöôç 'ä úøåúá øùà íéâìôåî íéãéîìúá åìåáâ ú"éùä äáøéå‬‬

‫‪– íéëøáîä‬‬

‫‪åç÷ì éòîåùå åéãéîìú‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫מערכת "זכרו תורת משה" דחסידי לעלוב‬

‫‪ùã÷åî äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪úîùð ãåáëìå øëæì‬‬

‫מיסודו של מר אדמו "ר זיע"א ובנשיאות כ "ק מר אדמו"ר שליט"א‬

‫‪úîùð éåìéòì‬‬

‫ער"ה תש"ע‬

‫‪àâøù ìà÷æçé ø"øä ïá äùî ø"øä‬‬

‫ברכת השנה‬ ‫הננו מאחלי למע"כ ידידינו‪ ,‬אוהדינו‬ ‫ותומכינו‪ ,‬אנשי שלומינו‪ ,‬חברי קהילתינו‪ ,‬באר‬ ‫הקודש ובתפוצות הגולה‬ ‫לקראת השנה החדשה הבעל"ט‬ ‫יה"ר שתהא השנה הבעל"ט – תש"ע ‪ -‬שע"ת ‪-‬‬ ‫רחמי ועת רצו מלפני‪ ,‬שנת גאולה וישועה שנת‬ ‫הצלחה וברכה שנת הרמת קר התורה והיראה‪.‬‬ ‫שתוליכינו ה' קוממיות לארצינו‬ ‫ות'שפיע ש'פע ע'לינו‬

‫‪÷ "äøä ø"åîãà ïøî ÷"ë‬‬

‫‪à"òéæ áåìòìî òèð ïúð ïåòîù åðéáø‬‬

‫‪– éøùú 'â àìåìéäã àîåé‬‬

‫‪äéìãâ íåö‬‬

‫‪à "éëòå åðéìò ïâé åúåëæ‬‬

‫‪õéååøåä ì"æ éåìä‬‬ ‫‪æ"ðùú äðùä ùàøã 'à ùãå÷ úáùá ò"áìð‬‬ ‫‪. ä . á . ö . ð . ú‬‬ ‫‪' éçéù äìòðäå ìåâãä åðéãéãé åðá é" ò çöðåä‬‬

‫‪úçìöäå úàåôøì‬‬

‫‪– åéçéù õéååøåä úçôùîå‬‬

‫‪á"äøà‬‬

‫‪ãñçå ä÷ãö óãåø ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪ãåã‬‬ ‫‪äîéìù äàåôøì‬‬

‫‪ïá‬‬

‫‪äøù‬‬

‫‪å"éä‬‬

‫‪, ìàøùé éìåç ìë øàù êåúá‬‬

‫‪,ç"öåé ìëî úçðì‬‬

‫‪úçìöäì‬‬ ‫‪'éçéù äøåáã ïá ïøäà øî ø÷éä åðéãéãé‬‬

‫‪,ìòî éîùî òôùå äçìöäå äëøá‬‬

‫‪ú"ô‬‬

‫‪.äëøáå äáåèì åáì úåìàùî ìë åàìîúéå‬‬

‫‪äáåè äîéúçå äáéúëìå åé÷ñòá äçìöäì‬‬

‫ד‬ ‫‪-796-2493 :úëøòîä ñ÷ôì çåìùì ïúéð ïéðò ìëå úåøòä úåøàäì‬‬

‫‪057‬‬

‫ובראשינו מלכינו כ"ק מר רבינו הגה"ק‬ ‫עטרת ראשינו ותפארתנו שליט"א‬ ‫במהרה בימינו אמ ‪.‬‬