Hoil Moshe Nitzavim 2009

‫הואיל משה‬ ‫פרשת נצבים וילך )תשס"ט(‬

‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם‬ ‫זקניכם ושטריכם כל איש ישראל‪ :‬טפכם נשיכם וגרך אשר‬ ‫בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימך‪ :‬ואיתא במסכת‬ ‫סופרים )פרק י"ח הלכה ו'( ביום שהושיבו ר' אלעזר בן עזרי'‬ ‫בישיבה פתח ואמר‪ ,‬אתם נצבים היום כלכם טפכם נשיכם‪,‬‬ ‫אנשים באין לשמוע‪ ,‬נשים כדי לקבל שכר פסיעות‪ ,‬טף‬ ‫למה בא‪ ,‬כדי ליתן שכר למביאיהן וכו' עיי"ש‪ ,‬ודקדקו‬ ‫המפ' דאמאי דרש ראב"ע דרשה הנ"ל דוקא ביום‬ ‫שהושיבו לנשיא‪ ,‬עיין בעיר דוד )סי' קמ"ה( ובכרם חמד‬ ‫)בפרשתן( ובאשל אברהם )בפרשתן(‪.‬‬ ‫והנבס"ד‪ ,‬דאיתא בקידושין )דף ל‪ (.‬פלוגתא בפירוש הפסוק‬ ‫ולמדתם אותם את בניכם‪ ,‬חד אמר לבניכם ולא בני בניכם‪,‬‬ ‫ומה אני מקיים והודעתם לבניך ולבני בניך‪ ,‬לומר לך שכל‬ ‫המלמד את בנו תורה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאלו למדו לו‬ ‫ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות‪ ,‬וחד אמר אין לי אלא‬ ‫בניכם‪ ,‬בני בניכם מנין‪ ,‬ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך‪,‬‬ ‫א"כ מה תלמוד לומר בניכם‪ ,‬בניכם ולא בנותיכם עיי"ש‪,‬‬ ‫וכתב בספר עיר דוד בית המלך )אות קמ"ד( דאיתא בבראשית‬ ‫רבה )פרשה ל"ט‪-‬י"ד( עה"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬למה‬ ‫נאמר אשר עשו‪ ,‬אמר רב הונא אברהם היה מגייר את‬ ‫האנשים ושרה מגיירת את הנשים עיי"ש‪ ,‬דליכא למימר‬ ‫שעשו ממש‪ ,‬דהיאך היו יכולים להבראות את האדם‪,‬‬ ‫והקשה דהלא מצינו דספר יצירה היה לאדה"ר ובספר‬ ‫יצירה היה יכול להבראות‪ ,‬ומתרץ דכתיב עשו לשון רבים‬ ‫דמשמע אף שרה בראה‪ ,‬וזה אי אפשר‪ ,‬דבשלמא אברהם‬ ‫היה יכול ללמוד ספר יצירה‪ ,‬משא"כ שרה דנשים אסורות‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬ועכצ"ל והנפש אשר עשו בחרן פירושו‬ ‫שהיה מגייר גרים‪ ,‬ואיתא במדרש בראשית )פרשה מ"ט‪-‬ד(‬ ‫עה"פ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‬ ‫לעשות צדקה ומשפט‪ ,‬מתחלה צדק ולבסוף משפט‪,‬‬ ‫בתחלה הכניס כל עוברים ושבים‪ ,‬משהיו אוכלים ושותים‬ ‫אמר להם ברכו‪ ,‬אם ברכו מוטב ואם לאו אמר להם הבו‬ ‫מאן דעליך‪ ,‬מאן יהב לך חמרא במדבר‪ ,‬אמרו מי נברך‪,‬‬ ‫אמר לאל עולם‪ ,‬מיד נתגיירו‪ ,‬והכיר אברהם את בוראו‬ ‫לכל העולם‪ ,‬והקשה היפ"ת והלא היו אנוסים מחמת‬

‫דשלא לשמה נתגיירו‪ ,‬ומשני דהלכה הוא כהמ"ד לעולם‬ ‫יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו שלא לשמה דמתוך שלא‬ ‫לשמה בא לשמה עיי"ש‪ ,‬מבואר מזה דאי אמרינן דנשים‬ ‫אסורות ללמוד‪ ,‬א"כ אין לומר דהקרא אשר עשו היינו‬ ‫בריאה ממש ע"י ספר יצירה‪ ,‬וע"כ דהיו מגייר גרים‪ ,‬ואף‬ ‫דהיה שלא לשמה‪ ,‬מוכח מזה דאמרינן מתוך שלא לשמה‬ ‫בא לשמה‪.‬‬ ‫ובספר זכרון יעקב )בפרשתן( כתב דאי דרשינן בניכם ולא‬ ‫בנותיכם ונשים פטורות מתלמוד תורה‪ ,‬אז ע"כ הקרא‬ ‫דלמען ירבו ימיכם לא קאי אלפני פניו אתלמוד תורה‪,‬‬ ‫דאטו גברא בעי חיי נשי לא בעי חיי‪ ,‬וע"כ דמקרא נדרש‬ ‫לפניו ולא לפני פניו‪ ,‬ואי דרשינן בניכם ולא לבני בניכם‬ ‫ונשים חייבות בתלמוד תורה‪ ,‬ואז י"ל דלמען ירבו ימיכם‬ ‫קאי אתלמוד תורה‪ ,‬ואמרינן מקרא נדרש לפניו ולפני פניו‬ ‫ונשי נמי בעי חיי עיי"ש‪.‬‬ ‫ובערבי נחל )פרשת בהעלותך( כתב דהפלוגתא אי דרשינן‬ ‫סמוכין או לא תליא אי מקרא נדרש לפניו ולפני פניו או‬ ‫לא‪ ,‬דא"א דנדרש לפני פניו ויש מקראות שלא נכתב‬ ‫במקומם כלל והם שייכים לפרשה אחרת וכדומה‪ ,‬אז צריך‬ ‫ליתן טעם על אותו פסוק למה נכתב דוקא שם מאחר דאין‬ ‫זה מקומו‪ ,‬ולכן דרשינן סמוכין ונכתב שם לאיזה טעם‪,‬‬ ‫אבל להמ"ד דאין מקרא נדרש לפני פניו‪ ,‬א"כ כל פסוק‬ ‫נכתב במקומו אין מקום כלל לדרוש סמוכין כי הפסוק‬ ‫נכתב במקומו עכ"ד‪.‬‬ ‫ואיתא במדרש תנחומא דלכן כרת ה' ברית עם ישראל כאן‬ ‫כדכתיב לעברך בברית ה' אלקיך כיון דהברית ראשונה‬ ‫שכרת עמהם בהר סיני נתבטלה ע"י שאמרו ישראל אלה‬ ‫אלוהיך ישראל עיי"ש‪ ,‬והקשה בכרם חמד דהא במעשה‬ ‫העגל לא חטאו הנשים וא"כ אמאי הוצרכו כאן הנשים‬ ‫שוב לברית עיי"ש‪ ,‬אמנם י"ל כמ"ש במדרש יונתן דלכן‬ ‫הוצרכו שוב לברית חדשה מלבד מה שכרת עמהם בהר‬ ‫סיני לפי שאז הי' באונס שכפה עליהם ההר כגיגית ולכן‬ ‫עשה אתם ברית חדשה מרצון וזה שייך גם לגבי נשים‪.‬‬

‫הואיל‬

‫פרשת נצבים וילך )תשס"ט(‬

‫ובספר בשרתי צדק )פ' מקץ( כתב די"ל דכפיית ההר היתה‬ ‫להורות אופני סקילה‪ ,‬דאיתא בסנהדרין )דף ס"ז‪ (.‬מיתתן‬ ‫)דמכשף איש ואשה( במה‪ ,‬ר"ע אומר נאמר כאן מכשפה לא תחי'‬ ‫ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה‪ ,‬מה להלן‬ ‫בסקילה אף כאן בסקילה וכו' בן עזאי אומר נאמר מכשפה‬ ‫לא תחיה ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת‪ ,‬סמכו ענין‬ ‫לו‪ ,‬מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז לשיטת ר"ע דיליף סקילה למכשף מהר‬ ‫סיני‪ ,‬אפשר לומר דמעולם לא קבלו ישראל את התורה‬ ‫בכפיה‪ ,‬ומה שכפה ההר כגיגית על ישראל‪ ,‬היתה להורות‬ ‫היאך הוא אופן הסקילה‪ ,‬דלא תימה שדין סקילה הוא‬ ‫להניח האבן על הארץ ולדחות אותו שיפול וישבור‬ ‫מפרקתו‪ ,‬ע"כ הראה הקב"ה שלא כן הוא‪ ,‬ולכן כפה ההר‬ ‫כגיגית עליהם‪ ,‬לומר שאופן הסקילה הוא בהרמת אבן‬ ‫לזרקו עליו עיי"ש‪.‬‬ ‫והיוצא לנו מזה דאי דרשינן סמוכין‪ ,‬שפיר י"ל דכפיית‬ ‫ההר היתה לאנוס את ישראל לקבל התורה‪ ,‬משא"כ אי לא‬ ‫דרשינן סמוכין ונלמד דמכשפה חייב סקילה מהר סיני‪,‬‬ ‫לפי"ז י"ל דישראל קבלו את התורה בלי כפיה‪ ,‬וכפיית‬ ‫ההר היתה כדי להורות אופן מצוה סקילה‪.‬‬ ‫ובזה יבואר דבאותו יום שמינוהו לראב"ע לנשיא‬ ‫וניתוספו ספסלי בית המדרש‪ ,‬משום דס"ל דמותר ללמוד‬ ‫תורה שלא לשמה‪ ,‬דמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬ומנא‬ ‫לן דמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬מדכתיב אשר עשו‬ ‫בחרן‪ ,‬דאין לומר עשו ממש ע"י ספר יצירה‪ ,‬דהא נשים‬ ‫פטורים מתלמוד תורה‪ ,‬וע"כ דהיו מגייר גרים‪ ,‬ואף דהיה‬ ‫שלא לשמה‪ ,‬וע"כ דמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬וכיון‬ ‫דנשים פטורות מתלמוד תורה‪ ,‬ע"כ הקרא דלמען ירבו‬ ‫ימיכם לא קאי אלפני פניו‪ ,‬ואמרינן דמקרא נדרש לפניו‬ ‫ולא לפני פניו‪ ,‬ולא דרשינן סמוכין‪ ,‬ולפי"ז י"ל דישראל‬ ‫קבלו את התורה בלי כפיה‪ ,‬וכפיית ההר היתה כדי להורות‬ ‫אופן מצוה סקילה‪ ,‬ומעתה תקשי דלמה הוצרכו לברית‬ ‫חדשה‪ ,‬דאי"ל דהברית ראשונה נתבטלה במה שאמרו‬ ‫אלה אלהיך ישראל‪ ,‬דא"כ למה הוצרכו הנשים דהא הם‬ ‫לא חטאו במעשה העגל‪ ,‬ואי"ל משום דהברית שכרת‬ ‫עמהם בהר סיני היה באונס שכפה עליהם ההר כגיגית‪,‬‬ ‫דכפית ההר היתה כדי להורות אופני מצות סקילה‪ ,‬וע"כ‬ ‫דהברית הוא כיון דהראשונה נתבטלה במה שאמרו אלה‬

‫משה‬

‫ב‬

‫אלהיך ישראל‪ ,‬ולפי"ז קשה דלמה באין נשים הא הם לא‬ ‫חטאו במעשה העגל‪ ,‬ולכן דרש דנשים באים לקבל שכר‬ ‫פסיעות ודו"ק‪) .‬עש"ק פרשת נצבים וילך תשס"ט(‬ ‫****‬ ‫ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע‬ ‫והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו‬ ‫באהל מועד‪ :‬ואיתא במדרש רבה )פרשה ט‪-‬א( הלכה‪ ,‬אדם‬ ‫מישראל שמתו מוטל לפניו מהו שיהא מותר לו להתפלל‪,‬‬ ‫כך שנו חכמים מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע‬ ‫ומן התפלה וכו' עיי"ש‪ ,‬וצ"ב שייכות הלכה זו לפסוק‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫והנבס"ד‪ ,‬דהנה בספר משען המים )בפרשתן( דקדק עוד דכיון‬ ‫דלא ידע מהאי מתניתין דמי שמתו מוטל לפניו פטור‬ ‫מק"ש ומן התפלה ומן התפילין‪ ,‬אמאי לא שאל ג"כ על‬ ‫ק"ש ותפילין‪ ,‬וכתב לתרץ ובהקדם ביאור שאלת המדרש‪,‬‬ ‫עפי"מ דאיתא בברכות )דף י"ז‪ (:‬מי שמתו מוטל לפניו פטור‬ ‫מק"ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות‬ ‫בתורה‪ ,‬ופירש"י לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו והויא‬ ‫דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה‪ ,‬והתוס' )ד"ה פטור‬ ‫מק"ש( הביאו מה דאיתא בירושלמי ברכות )פ"ג הלכה א'(‪ ,‬אמר‬ ‫ר' בון כתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל‬ ‫ימי חייך‪ ,‬ימים שאת עוסק בהן בחיים ולא ימים שאת‬ ‫עוסק בהן במתים עיי"ש‪.‬‬ ‫וכתב הפנ"י )ד"ה בתוס' בד"ה פטור מק"ש( וז"ל‪ ,‬לכאורה היה נראה‬ ‫לי דמאי שהוצרך הירושלמי להאי טעמא‪ ,‬ולא יליף‬ ‫מובלכתך בדרך דבלכת דידך הוא דקמחייבת הא בלכת‬ ‫דמצוה פטירת‪ ,‬והכא הוי עסוק בטרדא דמצוה וכו'‪ ,‬היינו‬ ‫משום הך קושיא שכתבתי בסמוך‪ ,‬דמק"ש ופסח לא שייך‬ ‫למילף דעוסק במצוה פטור מן המצוה כדילפינן בסוכה )דף‬ ‫כ"ה‪ (.‬אלא מצות התלוים בזמן‪ ,‬משו"ה יליף מיציאת מצרים‬ ‫שנוהגת בכל זמן‪ ,‬דהא קיי"ל בברכות )דף י"ב‪ (:‬מזכירין‬ ‫יציאת מצרים בלילות וכו'‪ ,‬אלא דאכתי י"ל הניחא למ"ד‬ ‫מזכירין יציאת מצרים בלילות‪ ,‬אבל לחכמים דסברי‬ ‫דיציאת מצרים נמי אינו נוהג בלילות א"כ הדרא קושיא‬ ‫לדוכתא הא דעוסק במצוה פטור מאותן שאין הזמן גרמא‬ ‫מנ"ל עכת"ד הפנ"י‪.‬‬

‫הואיל‬

‫פרשת נצבים וילך )תשס"ט(‬

‫ועיין שם לעיל מיניה )בד"ה במשנה( שהקשה‪ ,‬האיך מצינו‬ ‫למילף כל מצות האמורות בתורה מהנך תלת‪ ,‬דילמא‬ ‫דוקא בהנך שהן מצות שהזמן גרמא ונשים פטורות מהם‪,‬‬ ‫א"כ הו"ל מצות עשה שאין שוה בכל משו"ה העוסק‬ ‫במצוה פטור מהם‪ ,‬משא"כ כל מצות שאין הזמן גרמא‬ ‫מנ"ל דפטורי‪ ,‬דהא האי פירכא דעשה שאין שוה בכל‬ ‫אשכחן טובא בפ"ק דיבמות גבי עשה ול"ת ובדוכתי‬ ‫טובא עיי"ש‪.‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דעל קריאת שמע ותפילין לא היה שואל‬ ‫המדרש‪ ,‬דהיה יודע דעוסק במצוה פטור מן המצוה‪,‬‬ ‫מדכתיב ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא‬ ‫בלכת דמצוה פטירת‪ ,‬כדאיתא בברכות )דף י"א‪ (.‬ובסוכה )דף‬ ‫כ"ה‪ ,(.‬אך נסתפק בתפלה‪ ,‬דהרמב"ם בהל' תפלה )פ"א הלכה א‪-‬ב(‬ ‫כתב‪ ,‬מצות עשה להתפלל בכל יום וכו'‪ ,‬ואין לתפלה זמן‬ ‫קבוע מן התורה‪ ,‬ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי‬ ‫שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא וכו' עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫היתה שאלתו דוקא בתפלה דהוי עשה השוה בכל דאף‬ ‫נשים חייבות נסתפק אם הוא פטור ממנו כשעוסק במצוה‬ ‫או לאו‪ ,‬דמקריאת שמע ליכא למילף דעוסק במצוה פטור‬ ‫מן המצוה‪ ,‬די"ל דשאני קריאת שמע דהוי עשה שאינו‬ ‫שוה בכל דנשים פטורות מקריאת שמע כדפסק הרמב"ם‬ ‫בהל' קריאת שמע )פ"ד ה‪-‬א( וכל הפוסקים‪ ,‬ע"כ שאל דוקא‬ ‫בתפלה עכ"ד‪ ,‬ובזה כתב לפרש שייכות הך הלכה להפסוק‬ ‫הן קרבו ימיך עיי"ש‪.‬‬ ‫ומוכח מדברי הפנ"י הנ"ל‪ ,‬דאם נאמר דאין מזכירין יציאת‬ ‫מצרים בלילות‪ ,‬ליכא טעמא לפטור מי שמתו מוטל לפניו‬ ‫מן התפלה‪ ,‬דליכא למילף מקריאת שמע דהוי עשה שאינו‬ ‫שוה בכל‪ ,‬וי"ל דלכן פטור ממנו כשעוסק במצוה‪ ,‬משא"כ‬ ‫בתפלה דהוה עשה השוה בכל ליכא לימוד דפטור ממנו‬ ‫כשעוסק במצוה‪.‬‬ ‫והנה החיד"א בשמחת הרגל )פיסקא דאמר ראב"ע( כתב די"ל‬ ‫מסברא דמזכירין יציאת מצרים בלילות‪ ,‬לפי"ד הפרקי‬ ‫דרבי אליעזר )פרק מ"ח( דהלילות השלימו להארבע מאות‬ ‫שנה שהיו צריכים להיות תחת יד פרעה במצרים‪ ,‬דרט"ו‬ ‫שנה הימים והלילות המה ת"ל שנים‪ ,‬והם לא עבדו רק‬ ‫רט"ו ביחד עם הלילות דנחשבים כימים‪ ,‬בשביל שעבדו‬

‫משה‬

‫ג‬

‫עמהם גם בלילה‪ ,‬ולכן נשלם הזמן של ארבע מאות שנה‬ ‫ויצאו לחירות‪.‬‬ ‫ואיתא בנדרים )דף ל"ב‪ (.‬א"ר אבהו א"ר אלעזר מפני מה‬ ‫נענש אאע"ה ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנה‪,‬‬ ‫מפני שעשה אנגרייא בת"ח‪ ,‬שנאמר וירק את חניכיו ילידי‬ ‫ביתו‪ ,‬ובר"ן שם שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את‬ ‫חניכיו דהיינו בני אדם שחינך לתורה עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז כתב‬ ‫בנחלת בנימין )דרשות לפסח( דא"א לומר דלילות השלימו‪,‬‬ ‫דכיון שיצאו למלחמה גם בלילות כדכתיב ויחלק עליהם‬ ‫לילה‪ ,‬א"כ כשגזר עליהם גלות מצרים‪ ,‬הלילות ג"כ היו‬ ‫בכלל הגזירה וא"א לומר דלילות השלימו עיי"ש‪.‬‬ ‫אך י"ל דתליא בזה‪ ,‬דאיתא בעירובין )דף ס"ה‪ (.‬אמר רב‬ ‫יהודה לא אברי לילה אלא לשינתא‪ ,‬אמר ר' שמעון בן‬ ‫לקיש לא אברי לילה אלא לגירסא עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז למאן‬ ‫דס"ל דלילה לא אברי אלא לגירסא‪ ,‬שפיר י"ל דבמה‬ ‫שהוליכן למלחמה אף בלילות ובטלם מת"ת‪ ,‬וכיון‬ ‫דהחטא הוא במה שבטלם מת"ת ל"ש לומר דלילות‬ ‫השלימו‪ ,‬משא"כ למ"ד דלא אברי לילה אלא לשינתא‪ ,‬אז‬ ‫שפיר י"ל דלילות השלימו הזמן‪.‬‬ ‫ובספר מים יחזקאל פ' נח )דף ב‪ (.‬ופ' חיי שרה )דף ח‪ (.‬כתב‪,‬‬ ‫דפלוגתא הנ"ל אי לא איברי לילה אלא לשינתא או לא‬ ‫איברי לילה אלא לגירסא‪ ,‬תליא בפלוגתא אי עולם‬ ‫מצדדין נבראו או מאמצעיתו נברא עיין יומא )דף נ"ד‪,(:‬‬ ‫דאיתא בפרקי דר"א שהארץ אמרה אין בי כח לפרנס כל‬ ‫העולם‪ ,‬אמר הקב"ה אתה פרנס חצי ביום ואני אפרנס חצי‬ ‫בלילה וברא שינה וכו' עיי"ש‪ ,‬והנה כל זה הוא רק א"א‬ ‫עולם מצדדין נבראו‪ ,‬ואז ידעה הארץ מדתה‪ ,‬ולכך אמרה‬ ‫אין בי כח לפרנס‪ ,‬ואמר הקב"ה אני אפרנס החצי בשינה‬ ‫בלילה‪ ,‬ושפיר י"ל דלא איברי לילה אלא לשינתא‪ ,‬אבל‬ ‫א"א דעולם מאמצעיתו נברא‪ ,‬והארץ היה מתרחבת‬ ‫והולכת עד ליל שבת כמאחז"ל‪ ,‬וכל בהמות וחיות כבר‬ ‫נבראו‪ ,‬ועדיין הארץ מתרחבת והולכת ולא ידעה מדתה‪,‬‬ ‫ואיך אפשר שטענה אין בי כח לפרנס‪ ,‬וכי מנא ידעה עד‬ ‫היכן תתרחב‪ ,‬דלמא תתרחב הרבה עד מקום שידה מגעת‬ ‫לפרנס כל הנבראים מכבר‪ ,‬ואין ראיה דאיברא לילה‬ ‫לשינתא‪ ,‬ולפי"ז צ"ל דלא איברי לילה אלא לגירסא עיי"ש‪.‬‬

‫הואיל‬

‫פרשת נצבים וילך )תשס"ט(‬

‫והנה עה"פ )בראשית פרשה ב‪-‬ז( וייצר ה' אלקים את האדם עפר‬ ‫מן האדמה‪ ,‬הביא רש"י שני פירושים‪ ,‬צבר עפרו מכל‬ ‫האדמה מארבע רוחות העולם וברא ממנו אדם כדי‬ ‫שילקטו האדמה לקבורה בכל מקום שימות‪ ,‬דבר אחר‬ ‫נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי‪,‬‬ ‫הלואי תהא לו כפרה ויוכל לעמוד עיי"ש‪ ,‬וכתב בספר‬ ‫אדרת אליהו )פ' וילך ק"ד‪ .‬מדפה"ס( דזה תליא אי אמרינן עולם‬ ‫מצדדין נבראו או מאמצעיתו‪ ,‬עפימש"כ לפרש הפסוק‬ ‫בישעיה )פרשה מ"ה‪-‬י"ב( אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי‬ ‫וגו'‪ ,‬דרצ"ל דבריאת האדם היתה כענין בריאת העולם‪,‬‬ ‫דכמו דבבריאת העולם התחילה הבריאה מאמצעיתו‬ ‫והיינו ממקום המקדש‪ ,‬כדאיתא ביומא )דף נ"ד‪ (:‬דלכן נקרא‬ ‫אבן שתיה שממנו הושתת העולם‪ ,‬ומציון נכלל יופיו של‬ ‫עולם‪ ,‬כמו כן היה גם יצירת האדם שלקח הקב"ה עפר‬ ‫ממקום המזבח וברא את האדם‪ ,‬ולפי"ז להמ"ד ביומא )שם(‬ ‫דעולם מן הצדדין נבראו‪ ,‬א"כ גם בריאת האדם היתה‬ ‫כענין זה‪ ,‬שצבר הקב"ה עפר מד' רוחות העולם וברא את‬ ‫האדם‪ ,‬נמצא לפי פי' הב' דאם האדם נברא ממקום‬ ‫המזבח‪ ,‬מזה מוכח דהעולם מאמצעיתו נברא‪ ,‬דמאותו‬ ‫מקום שעשה הקב"ה את הארץ משם ברא את האדם‪ ,‬אבל‬ ‫אם העולם מהצדדין נבראו‪ ,‬עכ"ח שהאדם לא נברא מעפר‬ ‫המזבח עיי"ש‪.‬‬ ‫ובספר אבני שוהם פרשת תבא )אות א'( כתב‪ ,‬דשני הדיעות‬ ‫הנ"ל ברש"י אם אדם נברא מד' רוחות העולם או ממזבח‬ ‫תלוי בזה‪ ,‬דאי נברא מד' רוחות העולם כדי שילקטו‬ ‫האדמה לקבורה‪ ,‬על כרחך דאדם נברא למיתה אפילו‬ ‫קודם חטא דאדם הראשון‪ ,‬אבל אי אמרינן עפר מן‬ ‫האדמה קאי על המזבח‪ ,‬א"כ י"ל שלא נברא מתחלה‬ ‫למיתה‪ ,‬ורק בשביל חטא דאדם הראשון נקנסה מיתה‬ ‫עיי"ש‪.‬‬ ‫ואיתא במד"ר )בפרשתן אות ח'( אמר משה רבש"ע ל"ו כריתות‬ ‫הן שאם יעבור אדם על אחד מהן חייב מיתה‪ ,‬שמא עברתי‬ ‫על אחת מהן למה אתה גוזר עלי מיתה‪ ,‬א"ל בחטייא של‬

‫משה‬

‫ד‬

‫אדה"ר אתה מת שהביא מיתה לעולם‪ ,‬הן‪ ,‬מהו הן‪ ,‬בעון‬ ‫אותו שכתוב בו הן‪ ,‬הן האדם היה כאחד ממנו עכ"ל‬ ‫המדרש‪ ,‬ומוכח מזה מדכתיב הן דמשה מת בשביל חטאו‬ ‫של אדה"ר‪.‬‬ ‫ובזה יבואר המדרש‪ ,‬דמדכתיב "הן" קרבו ימיך למות‪,‬‬ ‫והטעם דכתיב הן משום דמשה מת בשביל חטאו של‬ ‫אדה"ר‪ ,‬ומוכח שמתחלה לא נברא למיתה‪ ,‬א"כ מה‬ ‫דכתיב עפר מן האדמה קאי על המזבח‪ ,‬ולפי"ז אמרינן‬ ‫דעולם מאמצעיתו נברא‪ ,‬ואמרינן דלא איברי לילה אלא‬ ‫לגירסא‪ ,‬וכיון דהחטא הוא במה שבטלם מת"ת ל"ש לומר‬ ‫דלילות השלימו‪ ,‬וא"כ אין מזכירין יציאת מצרים בלילות‪,‬‬ ‫ולפי"ז הוה גם יציאת מצרים עשה שאינו שוה בכל דהוה‬ ‫הזמן גרמא‪ ,‬וא"א למילף מיניה תפלה דהוא מ"ע השוה‬ ‫בכל וכמש"כ הפנ"י‪ ,‬ומשו"ה הסמיך הלכה אדם מישראל‬ ‫שמתו מוטל לפניו מהו שיתפלל‪.‬‬ ‫וע"ז השיב כך שנו חכמים מי שמתו מוטל לפניו פטור‬ ‫מק"ש ומן התפלה‪ ,‬ולמה למדונו רבותינו כן‪ ,‬פי' דהרי‬ ‫א"א ללמוד תפלה מק"ש ותפילין דהעוסק במצוה פטור‬ ‫מן המצוה וכנ"ל‪ ,‬ולכן אמר טעמא אחרינא‪ ,‬כיון שרואה‬ ‫צרתו לפניו דעתו מובלגת‪ ,‬ואין הטעם משום דילפינן‬ ‫תפלה מק"ש ותפילין דהעוסק במצוה פטור מן המצוה‪,‬‬ ‫אלא משום ששלשתן צריכין כוונה יותר משאר מצוות‪,‬‬ ‫ק"ש משום קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ותפילין צריך שלא‬ ‫יסיח דעתו ממנה‪ ,‬ותפלה ג"כ צריך כונה שאם לא כיון‬ ‫באבות צריך לחזור ולהתפלל וכמש"כ ברבינו יונה בשם‬ ‫יש מפרשים דלהכי דייקא מהנך ג' דברים פטור ודו"ק‪.‬‬ ‫)עש"ק פרשת נצבים וילך תשס"ט(‬

‫להערות‪[email protected] :‬‬ ‫כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע‪:‬‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬