בס"ד
יו"ל ע"י בית המדרש הגדול "היכל אברה צבי" נוה אחיעזר
זמני כניסת שבת חג הסוכות
בנשיאות מר הגה"צ רבי משה יעקב ווייס שליט"א גאב"ד נוה אחיעזר רח' נחשוני 3נוה אחיעזר בני ברק
ערב סוכות
י"ד תשרי תש"ע ,גליו מס'
ב "ב ירושלים
23
הדה "נ 5:02 4.47
מוציו "ט 6.00 5.58
ר"ת 6.36 6.39
úåëåñä âçì éúëìä àùåð מתו #שיעוריו של הגאו רבי ñééåå 'éòùé ÷çöéשליט"א ראש בית ההוראה "נוה אחיעזר" – בני ברק הדברי נכתבו לה גדיל תורה ולהאדירה ,ולא להלכה למעשה
אכילה בסוכה במחנות ההשמדה ,בשטחי ובכותל ֵש ב ּו ּ ַב ּ ֻס ּכ ֹת. ]ויקרא כג ,מב[ ּ ַב ּ ֻס ּכ ֹת ּ ֵת ׁ ְש ב ּו ׁ ִש ְב ַע ת י ִָמ ים ּ ָכ ל ָה ֶא זְ ָר ח ְּב יִ שְׂ ָר ֵא ל י ׁ ְ
:äìàùסוכה באיזור ספר ,שחושש לישו בה מחשש אוייב ,וכ סוכה ציבורית שמחמת בושה אינו יכול לישו בה ,הא יוצא בה מצות אכילה בסוכה ,א! שאינה ראויה לשינה. בשו"ע או"ח )תרמ ,ד( :מצטער פטור מ הסוכה וכו' ,איזהו מצטער ,זה שאינו יכול ליש בסוכה מפני הרוח ,או מפני הזבובי והפרעושי וכיוצא בה ,או מפני הריח ,ודוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה ש הסוכה ,אבל אי לו לעשות סוכתו לכתחלה במקו הריח או הרוח ולומר מצטער אני .הגה :וא עשאה מתחלה במקו שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה ,או שא"א לו לעשות אחד מה בסוכה מחמת שמתיירא מלסטי או גנבי כשהוא בסוכה ,אינו יוצא באותה סוכה כלל ,אפי' בדברי שלא מצטער בה ,דלא הויא כעי דירה שיוכל לעשות ש כל צרכיו )מרדכי סוכה תשמ בש היראי(.
סברת הלבוש להכשיר סוכה שאינה ראויה לשינה ובלבוש )סע' י( כתב בעניי זה :נהגו רובא דעלמא ליש חו! לסוכה ,כבר אמרנו למעלה )תרלט ,ב( שסומכי על מה שיראי מפני הצינה ,והוי כחולה שאי בו סכנה או כמצטער שפטור מ
ביהמ"ד הגדול "היכל אברה צבי" נוה אחיעזר בנשיאות מר גאב"ד נוה אחיעזר שליט"א
וי חסרא ארעא דישראל
÷éãö éàä ìù åúå÷ìúñä äøî íéëáî åððä ìàøùé úéá ìë íò ãçé ,éàî÷î ãçë ïéãåìéñá 'ä ãáåò ,äøäèäå äøåúä øù ,ùåã÷å ,ìàøùéã ïåäúåìö ãåîò ,ïúøöá øöéîå ìàøùé ìù ïáäåà à"èéìù ã"áàâä ö"äâä ø"åî ìù åðúåçî
à"òéæ áåìòìî ÷"äâä ø"åîãà ïøî ÷"ë
הסוכה ,שאי לכל אד כרי וכסתות שיוכל להביא תו" הסוכה ,ואפילו יש לו אי כל אד יכול לטרוח בכל לילה להביא ש ולמחר לפנות ,ואי ל" מצטער גדול מזה ,הלכ" מה שכתב המרדכי מי שעושה סוכתו במקו שראוי לאכול ולשתות אבל אינה ראויה ליש ש מפני שמתיירא מפני הגנבי ,ואכל ש לא יצא וכו' ,נ"ל עכשיו שרוב אי נוהגי ליש בה לא מפסל סוכה בכה"ג ,כיו דבלאו הכי אי ישני בה.
סברת הלבוש לפסול סוכה שאינה ראויה לשינה אול אח"כ כתב הלבוש :מיהו יש לחלק ולומר דמ"מ ראוי ליש בה בעינ ,דתיהוי כעי דירה ,ואע"פ שאינו יש בתוכה
חידה לחג
הסוכות /נער ע"י א' ה' תשובות נית להשאיר בתא קולי 03-6747754
הלולב טופח באחד מעליו א הוא באחד מעליו וכ משתלש במני כמו עליו רמז :פתחו בסו הסוכה וסופו בפתח הסוכה.
חידה לשמחת תורה / הידעת כי יש לה ארבע במספר רק באמת היא חמשה במספר וששה הוא אמנ המספר תבדוק בכתב וג בעל פה מהו המספר
תראה עתה אי פתרוני גלויה ùåã÷ä íåé ìù åîåöéòá äîéîùä äøòñá äìò øùà והיא בשיטה מקובצת חבויה מיתת צדיקי מכפרת כיו הכיפורי רק מלמטה היתה עשויה זכותו תגן על כל ישראל ,ויקויים במהרה הקיצו ורננו שוכני עפר הבט ימי וראה אי ג כא תלויה גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי
2
כדאמרינ בעלמא כל הראוי לבילה אי בילה מעכבת ,ה"נ ראוי ליש בה בעינ אע"ג שאי יש בה ,לכ" יש להחמיר. כתבתי זה מפני שהרבה בעלי בתי עושי סוכת ברחובות ובשווקי במקו גלוי שאי ראוי לישו ש ,וג האכילה אי אוכלי ש בהשקט מפני העוברי ושבי ,ואי חוששי מפני שאינ ישני ש ,אלא אוכלי בחפזו ויוצאי ממנה מיד שלא יפה ה עושי ,ויש למחות ביד.
כשרות סוכות מסוימות שאינ מתאימי לשינה לאור דברי אלו נסתפקו חכמי זמנינו בכמה שאלות: א ,בעניי יהודי שמקו דירת סמו" לכפרי ערביי, וה נמנעי לישו בסוכה כי מתייראי לשהות בלילה בסוכה שמחו! לבית ,מפחד הישמעאלי אשר צמאי לד כל אשר בש ישראל יכונה .א סוכת כשרה לאכילה ושתיה.1 ב ,בעניי הסוכה הציבורית שליד הכותל המערבי ,וסוכות מלונות ,שרגלי בני אד מצויי ש להכנס בכל עת באי מפריע ,א"כ אינ ראויות לשינה ,או שרק במקו שיש חשש סכנה לנפשו קבעו שאי על סוכתו חלות סוכה, דתשבו כעי תדורו ,כמ"ש הרמ"א )שו"ת כט( שהובא במג"א )ש ,ז( ,אבל לא מניעת השינה מחמת רגש בושה.2 ג ,מסופר על הגרח"י רוטנברג זצ"ל מפריז ,שבהיותו במחנה ההשמדה אצל הנאצי הקי סוכה במסירות נפש בערב סוכות ומיד לאחר שאכל בה כזית פירקה מחשש פיקוח נפש .ויש לדו א סוכה זו כשרה על פי דברי הרמ"א הנ"ל.3
מהות פסול אינה ראויה לשינה ומחותני הגרד"ש זולד שליט"א כתב להתיר אכילה בסוכות כאלו ,על פי מה שחקר א הפסול של אינה ראויה לשינה הוא על הגברא ,שצרי" לדור כעי תדורו ,וא אינה ראויה לשינה אינו דר בסוכה ,והסוכה עצמה כשרה .או דזה פסול בחפצא של הסוכה ,שאינה קרויה דירה ואינה סוכה. ונפקא מינה ביש לו ב' סוכות ,ואחת אינה ראויה לשינה, שא החסרו בגברא ,אי חסרו שהרי עושה כל תשמישיו בסוכה .משא"כ א דני על הסוכה ,הרי כל אחת אינה ראויה לכל תשמישי דירה .וג נפ"מ לעניי א בנה אח"כ גדר מסביב ונהיתה ראויה לשינה ,א הוי פסול משו שכשסיכ" עדיי לא היה ראוי ,כדי תעשה ולא מ העשוי.
ובצאתו ינצל ,וטעמא דכעי דירה בעינ ,ואי דר" אד לעמוד בדירתו בצער וכו' ומי שאינו בקי בזה השיעור ית לבבו ,וא מצטער באותו עני שבצער הזה היה יוצא מביתו רשאי לצאת מסוכתו ,ודוקא שעשה סוכתו מתחילה במקו שראוי לאכול ולשתות וליש בה ,ונולד לו צער אחר כ ,אבל א עשאה מתחילה במקו הראוי להצטער באכילה או בשתיה או בשינה ,כגו שירא בה מגנבי ,לא מיבעיא דלא מיפטר בהכי ,אלא אפילו יש סכנה וצער בשינה ובאכילה אי צער וסכנה ,לא יצא ידי חובתו ,דהא כעי תדורו בעינ ,והאי לא הוי כעי תדורו ,כיו שאינו יכול לעשות בה כל צרכי אכילה ושתיה ושינה בלא צער, ומתחילה לא הוי סוכה כיו דלצערא קיימא. משמע מדברי היראי שחייב אד לבנות סוכה שיוכל לעשות בה כל צרכי דירתו ,אכילה שתיה ולינה ,וא לאו הוא פסול בסוכה עצמה דאינה סוכה ,שהפסול מצד החפצא של הסוכה.
ראיה מהגר"א לסברה זו והוכיח כ ג מהגר"א ,שציי מקור למרדכי שהביא הרמ"א ,שהוא כמו אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, והוצי יורדי לתו" עשרה .ואינה יכולה לקבל כרי וכסתות .משמע שהוא פסול סוכה ,כמו בפסולי שהזכיר.
הבדל בי סוכה שאינה משתמרת לבי סביבת רוצחי ולפי זה רצה לחלק בי סוכה שגנבי יכולי לפרו! לתוכה, לסוכות שבוני בשטחי או בשואה ,שהסוכה מצד עצמה ראויה היתה ,אלא שיש לו מניעה שפוחד מהרשעי ,י"ל שנחשב שאי החסרו בחפצא של סוכה ,אלא בהגברא שחושש לישו בה ,וכשר. עוד הארי" ש ,ומסיק שא יש לו אפשרות לעשות סוכה במקו שיוכל לישו ,לא יצא א) ידי אכילה ,אבל א אי לו אפשרות ,א"כ פטור משינה משו מצטער ,וממילא כשרה הסוכה לאכילה. לכאורה יצא לדבריו שבסוכה שליד הכותל המערבי ,הסוכה עצמה אינה ראויה לשינה ,כיו שרבי בוקעי בה ,ואי לה חפצא של סוכה ,וממילא אי אפשר לצאת בה באכילה ,א) שיש לו סוכה לשינה במקו מגוריו – .ותמהני שהרי לא שמענו מעול שאי לאכול בסוכות בתי מדרשות.
ראיה מהיראי לחקירה זו
חילוק נוס להכשיר סוכה שאינה לשינה
והוכיח על פי דברי היראי )תכא&קכג( מקור די זה ,שכתב: מצטער פטור מ הסוכה ,פירוש שיש לו צער בסוכה
והגר"י זילברשטיי ד בסוכה הנ"ל שהיתה במחנות ההשמדה ,תחילה צידד שכיו שידוע שהגאו הנ"ל לא פחד כלל מבני אד ,ופירק סוכתו רק כדי לא לסכ חיי שלא לצור" ,אי עליו פסול זה .וג הרמ"א יודה שבעל בטחו שאינו חושש מגנבי ,סוכתו ראויה לו לדירה .שוב צידד, שכיו שהסוכה עצמה אינה ראויה לדירה ,לא יועיל מה
1עמ"ש מחותני הגרד"ש זולד שליט"א ,ב'הבאר' ]קרית צאנז י&[ יט. ועיי עוד במשנת יעב! )או"ח סד( שהארי" בחקירה א ירידת גשמי פוטרת את הגברא מסוכה ,או שהחפצא של גו) הסוכה בטל ,שאי ש סוכה עליה. 2עמ"ש הגרמ"ש שטינמ! שליט"א בקוב! 'הבאר' הנ"ל יב. 3 עמ"ש הגר"י זילברשטיי שליט"א בספר 'קרואי מועד' ]שיעורי רבני בענייני סוכה ,ב"ב תשנ"ח ,עמ' רפג[ ,ובסגנו שונה מעט ב'חשוקי חמד )סוכה כג ,א(.
3
שהיושב בה אמי! ,שרק במצטער שיי" למדוד לפי היושב בסוכה – .וצ"ב ההבדל בי פחד מגנבי לפחד מהגרמני.
או במקו ציבורי ,שהרי אי אפשר ליש בה ,ואינה סוכה. &וכבר תמהתי ,דלא מצינו מי שפוסל סוכת ביהמ"ד משו תשבו כעי תדורו ,שאינה ראויה לשינה ,ובפרט ע אשתו.
עוד רצה לחלק בי הנידו הרמ"א לנידו"ד ,שרק א בסוכה עצמה יש חסרו שהיא רעועה שיש בה פרצות הקוראות לגנב ,ולכ" החשש מהגנבי גור שלא תחשב אפילו כדירת ארעי ,ופסולה שאינה ראויה לירה .אבל כשהסוכה מצד עצמה ראויה ,אלא שיש חשש צדדי של איסור הגסטאפו. וכיו שא) בדירת קבע חושש מה ,אי חששו מה פוסל הסוכה ,שאינו אלא סיבה צדדית ,שהגברא אינו יכול לדור ש .ולא גרע ממצטער שאינו פוסל את הסוכה. שוב הביא בש חותנו הגרי"ש אלישיב שליט"א ,שיישב שבזמ הקצר שהיתה הסוכה לא הי' חשש סכנה ,ולכ היתה הסוכה כשרה – .והארי" ש ליישב שהרי לא היתה הסוכה ראויה לשבעה – .וכל חילוקי אלו לא יועילו להסביר מדוע סוכה ציבורית כשרה ,כמוב.
סדר ההלכות ביראי
הבדל בסיבת החשש מהגנבי והגסטאפו
סוכת גיבור במקו ליסטי והגרמ"ש שטיינמ! שליט"א הארי" בעניי סוכות האכילה בכותל ,ולדעתו ברור שא עושה סוכתו במקו ליסטי מפני שאינו מפחד מה או מפני שיש לו שומרי מזוייני, אנ בתר רובא ניזל ,וא רוב בנ"א חוששי ומפחדי לישו מחמת לא יצא א) האמי! ידי חובת אכילה] .א" לדידי פשיטא שבזמ שיש לו שומרי יצא ,כי כו"ע אינ חוששי כשיש שמירה .וא) כשהוא לבדו אמי! יתכ דנקרא תשבו כעי תדורו[.
הבדל בי פחד וסכנה לבושה אלא שצידד לחלק בי מניעת שינה בגלל סכנה ומחמת בושה ,ע"פ טעמי פסול אינה ראויה לשינה .שהגר"א מדמה פסול חוסר שינה להוצי יורדי לתו" עשרה ,שנחשבת פסולה לגמרי .ואילו מהפמ"ג ושועה"ר ועוד ,משמע שרק מחמת שהפחד מפקיע ישיבה כעי תדורו לא יצא ,ועדיי ש סוכה עליה .ולפי"ז ס"ל דמניעת שינה מחמת בושה אינו חסרו ביסוד כעי תדורו ,לא הופקע ש סוכה, ומקיי המצוה – .ויש לדו בזה ובשאר דבריו ,ואכמ"ל.
הסבר חדש בדברי היראי ולענ"ד כשנעיי היטיב בדברי היראי ייושב הכל באופ פשוט ,כי כל הנ"ל הניחו לדבר פשוט ששיטת היראי היא שמדיני בניית הסוכה ותשבו כעי תדורו ,צרי" שתבנה הסוכה באופ שתהיה ראויה ג לשינה .וא נבנית באופ שאי אפשר לישו בה] ,וה"ה לאכול או לשתות וכדו'[ ,לא נבנתה כראוי ,ואינה סוכה כשרה .והסיקו שהוא חסרו בחפצא של הסוכה .ולכ תמהו עליו האחרוני שבסוכה של שני דפנות כהלכת ושלישית טפח בדר" כלל אינה ראויה לשינה ולמדור ע אשתו .ולכ נדחקו פוסקי זמננו כנ"ל ,מה די סוכה שנבנית במחנה השמדה או במקו סכנת מחבלי,
א" כשנתבונ בדברי היראי וסידורו ,נראה שאי זו כוונתו. ותחילה יש לדייק מדוע לא כתב די צריכה להיות ראויה לשינה בדיני בניית הסוכה בי שאר דיני הדפנות וחוזק הסוכה .ורק אחר שפירש מי ה הפטורי מ הסוכה, שלוחי מצוה נשי ועבדי וכו' ,מביא די תשבו כעי תדורו לעניי העלאת כלי נאי לסוכה והוצאת מאני מיכלא מהסוכה ,וממשי" בדברי רבא )סוכה כו ,א( שמצטער פטור מ הסוכה ,שכיו שביציאתו מ הסוכה ינצל מהצער ,לא הוי כעי דירה ,שאי דר" לעמוד בדירתו בצער .וממילא ית אל לבו שא בצער כזה היה יוצא מביתו רשאי לצאת מסוכתו. לאחר דבריו אלה מדגיש היראי ]תיקנתי מעט ע"פ נוסח היראי הקצר& דפו"ר )ויניצאה שכו([' :ודוקא שעשה סוכתו מתחילה במקו שראוי לאכול ולשתות וליש בה ,ונולד לו צער אחרי כ ,אבל א עשאה מתחילה במקו הראוי להצטער באכילתו או בשתיתו ]או בשינה[ ,כגו שיירא בה מ גנבי ולסטי ,לא מיבעיא דלא מיפטר בהכי אלא אפילו יש סכנה וצער בשינה ,ובאכילה אי צער וסכנה ]אפילו באכילה[ לא יצא ידי חובתו דהא כעי תדורו בעינ והאי לא הויא כעי תדורו ,כיו שאינו יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער ,ומתחילה לא הוי סוכה כיו דלצערא קיימי' .וממשי" בהיתר אכילת ארעי חו! לסוכה.
אינה ראויה לשינה אינו פוטר מדי מצטער ואינה דירה הרי שכל די ראויה לשינה היא סעי) מדיני פטור מצטער. שמי שבנה סוכה ראויה לכל חיובי דירתו ,ואירע לו צער, נפטר מישיבת הסוכה בשעת הצער ,שהרי חיובו הוא רק כעי דירתו ,וג מדירתו היה יוצא .אבל מי שפשע ובנה סוכתו במקו שמצטער בעת קיו חלק מחלקי המצוה, ]כגו שיש סרחו או רעש או פחד גנבי[ ,כיו שבסוכה ראויה יוכל לקיי כל חלקי התדורו ,ובסוכה זו לא יוכל ,לגביו אינה נקראת כלל סוכה .וממילא אי לו פטור לאכול או לישו בלא סוכה בגלל צערו .ויתירה מזאת ,א) מה שיכול לקיי בסוכה זו בלא צער אינו יוצא ,שכיו שאינו יכול לצאת בו כל חיובי דירתו בסוכה ,אינה חשובה דירה ופסולה לכל עניי – .כ" מפורש בלשו היראי. וזה הוא הדי שכתב הרמ"א שמי שבנה סוכתו ברשות הרבי ,ולא במקו משומר מגנבי ,אי לו פטור משינה בסוכה ,וג אינו מקיי שו מצוה בסוכה זו.
הבדל בי מצטער בכל העיר למצטער רק בסוכתו ונראה שמדברי היראי יוצא שהדי שונה א החסרו הוא של כל העיר ,כגו שיש בכל העיר צינה שתגרו לו צער
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות של הציבור החרדי שא היה כמוהו בביתו היה יוצא ממנו ,או שיש בכל החצירות פחד ממחבלי או גנבי ,ואי לו מרפסת או גג להקי בה סוכתו ,אי השינה בסוכה מגדרי ה'תדורו' בעיר זו ,שהרי מצטער הוא בשינה .לכ אי צרי" לעשות במקו הזה סוכה ראויה לשינה .וממילא א) בלא אפשרות שינה, מתקיי באכילה בסוכה זו תשבו כעי תדורו .דבמקו זה אי שינה בסוכה בכלל תדורו.
במדינות הקור אי כעי תדורו בשינה וזה הוא ההסבר למה שכתב הב"ח' :ובאר! רוסיא רגילות הוא להיות קור וצינה בחג הסוכות ,ונראה בעיני דכל אד מצונ פטור מ הסוכה ,דזה נקרא מצטער ,שדר" בני אד מצונני להצטער בכ" .דהיינו שבמדינות הקרות ,הכעי תדורו אינו כולל שינה ,כיו שאי אפשר לישו ללא צער.
במחנות ההשמדה הכעי תדורו היה כדי אכילת כזית ובמחנות ההשמדה ,שהשהיה זמ ממוש" בסוכה היתה סכנת נפשות ,ורק שהות של אכילת כזית בצמצו היתה אפשרית ,הכעי תדורו היא באמת רק שהיה של דקות ספורות ,שיותר מזה הוא בגדר מצטער ואינו בכלל תדורו ופטור .לכ אי ספק שהסוכה ש נחשבה ראויה לדירה וקיימו בה את המצוה האפשרית] .ובוודאי ידעו הצדיקי שקיימו מצות סוכה ש שאינ בכלל מכניס עצמו לסכנת נפשות ,או הותר לה מס"נ ,ואכמ"ל[.
במקומות ציבוריי הכעי תדורו הוא ללא שינה בסוכות ציבוריות ,כגו בבתי מדרש ובכותל ,כיו שתמיד הדירה בבית המדרש היא רק לתפילה ולאכילה ושתיה ,ג הסוכה ש צריכה להיות ראויה רק לצור" זה .ומי שמזדמ לש שפיר מקיי ש מצות אכילה ושתיה בסוכה.
יש לו סוכת שינה ,ראויה לאכילה בלבד היא כעי תדורו ומטע זה מוב היטב מה שכתבו האחרוני ,ובראש החכ צבי )צד( שמי שבונה לעצמו שני סוכות ,אחת ראויה לשינה והשניה רק לאכילה ,שפיר מקיי מצות אכילה בסוכה זו ,שכיו שיש לו מקו לישו ,הכעי תדורו שלו בשאר מקומות הוא רק לאכילה .כדר" שנוהג אד בביתו, שיש לו חדר מיוחד לשינתו ,ושאר צרכיו כאכילה ושתיה עושה א) בחדרי שאינ ראויי לשינה.
זמני תפלות יו"ט מנחה וקבלת שבת : מעריב ליל יו " ט : שחרי ת יו " ט : מנחה
א: ב: ג:
ערבית : זמ ר " ת : שחרית בחול המועד :
– 5.15 – 6.00 8.30 12.30 4.30 4.52 6.00 6.368.00 -
בברכת מועדי לשמחה
4
סוכת מלו ללא סוכה לשינה אי יוצא בה לפי זה מי שנמצא בבית מלו ,ואי ש סוכה הראויה לשינה עבורו ,ומבטל מצות השינה בסוכה ללא היתר מצטער ,באמת לא יוכל לקיי מצוות אכילה בסוכת המלו, שהרי לא קיי הכעי תדורו .אבל א יש ש סוכה שיכול לישו בה ,מקיי מצוות אכילה א) א אינו יש בסוכה.
סוכת בית המדרש עדיפה מסוכתו שאינה לאכילה ויוצא מדברינו חידוש להלכה ,שמי שעשה לעצמו סוכה שאינה ראויה לשינה ,שלדברי היראי שהביא הרמ"א אי יכול לאכול בה ,וכ מי שכלל לא עשה סוכה ,שפיר יוכל ללכת לסוכת בית המדרש ולאכול ש ,שכיו שיצא מביתו לבית המדרש ,הרי ה'כעי תדורו' בבית המדרש אינו צרי" להיות ראוי לשינה – .ויתכ שמי שביתו סמו" לביהמ"ד, ובנה בחצירו סוכה שאינה ראויה לשינה ,וסמו" לה נבנית סוכת בית המדרש שג היא אינה ראויה לשינה ,א יאכל בסוכתו ייחשב כאוכל חו! לסוכה ,וברכתו לבטלה .וא יאכל בסוכת בית המדרש הסמוכה קיי מצוות אכילה בסוכה] .ועדיי צ"ע לי א ה"ה א אוכל בסוכת חבירו שאינה ראויה לשינה ,כשחבירו עשה סוכת שינה לחוד ,ויש לחלק[.
בזמ הקור אי כעי תדורו על שינה ומצאתי באבני נזר )או"ח תפ ,ה( שכתב ג"כ כעי זה לבאר דברי היראי ,וז"ל :דתשבו כעי תדורו כתיב ,וכיו שאי אד עושה בית שלא יהי' ]ראוי[ לכל תשמישו אכילה שתי' ושינה ,כמו כ אי מצוה בעשיית סוכה כזו] ,כהאי גוונא שומרי בשדה פטורי מ הסוכה משו תשבו כעי תדורו .פירש בספר
יראי שאי אד עושה בית בשדה[ ,וע"כ כשהזמ קור שאי אפשר לעשות סוכה שלא יהי' קר ,נאמר להיפו" ,כש שא הי' לאד סיבה שלא יוכל ליש בבית ,מכל מקו לא הי' מונע מלבנות בית לאכילה ושתי' .כמו כ חייב לעשות סוכה לאכילה ושתי' ,א) שאינו יכול לעשות לשינה .ולפי זה כשהעת קור אינו מחויב לעשות סוכה ראויה לשינה. וא כי האבנ"ז סיי :אינני כדאי לחלוק מסברא על הלבוש לעני מעשה ,ובפרט שהמג אברה הביאו & .לדעתי, המעיי ביראי מקור הרמ"א ]שלא היה בפני רבינו הלבוש[ יראה שצדקו דברי האבנ"ז ,וכמש"ל.
פתרו החידה לפרשת האזינו -אַ ֲהרֹן ָא ִח ָיך ְּבהֹר הָ הָ ר הרכיבו אותי משתי – שתי תיבות זה שבקרבו סוד השתי -אהר אותיות ראשו רק שתי -תיבה ראשונה 2 הגדול מאחיו באחד ושתי – מאחיו משה ב 3-שני השני יותר משתי – בשניה 3אותיות שהיה מפיס בי שתי – גורל בי 2שעירי הצד השוה שבשתי ונפרד מבניו שתי -נדב ואביהו רק משתי נעשו השתי -רק מה' ור' ונותר רק ע השתי ,שסופ כסו $השתי – -אלעזר ואיתמר והחמש ראשו לשתי – תחילת ה' ואשתו פחות בשתי – אלישבע ,413הר ההר 415 ומסקנת מאה בשתי – סיומ ר' ומאז צאצאיו אסורי בשתי – כהני נאסרו בקבר שבהר ההר רמז :הפתרו עומד לק הימי ממעל -בתחלת 5השורות העליונות בחידה ודע כי באחד לאחד ושתי – א' אב רמז נוס :ראש השנה = ,ר"ת ר"ה ,מאחור ,היפוכ הר נטמ באלו השתי – נקבר בהר ההר )דברי לב ,נ(.
לתרומות והנצחות נית לפנות בטל' .0527686794 :לקבלת העלו בדוא"ל ,נא לשלוח בקשה ל
[email protected] :