Alei Litrufa Souccot 5770

‫גליון שבועי‬ ‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫סוכות תש"ע‬ ‫גליון מספר‬

‫‪19‬‬

‫למען ידעו דורותיכם‬ ‫עומדים אנו בפתחם של ימי הסוכות הקדושים‪ ,‬חלפו עברו ימי‬ ‫המשפט והדין‪ ,‬זכינו ב"ה ונצחנו בדין‪ .‬כמו הגיבור שמבטא את‬ ‫נצחונו בכך שאוחז את כלי זיינו בידיו‪ ,‬כך גם אנו נוטלים בידינו‬ ‫ד' מינים‪ ,‬להראות קבל עם ועדה את נצחוננו‪' ,‬כי מאן דנצח‬ ‫אחיד מנא דקרבא בידיה' (ויק"ר פ' ל')‪ .‬זכינו‪ ,‬נצחנו‪ ,‬נתחדשה‬ ‫הברית שלנו עם השי"ת‪ ,‬נתבטלו הגזירות והסתר הפנים‪ .‬אנו‬ ‫עם הנבחר נחתמנו לחיים בחותם השומר מפני כל היזק ופגע‪,‬‬ ‫מעתה יהיה רק שפע ורב טוב לבית ישראל‪.‬‬ ‫כעת רואים אנו בחוש את הנצחון‪ ,‬אוחזים אנו ממש בידינו‬ ‫את המצוות‪ ,‬ואנו סמוכים וקרובים להשי"ת‪ ,‬יושבים בצילא‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬ומקבלים את פני האושפיזין הק' שבעת רועי‬ ‫ישראל המאירים בנו את שורש מציאות האמונה‪ ,‬אכן כשנשכיל‬ ‫לראות באמת את מציאות הניצחון הגדול‪ ,‬נוכל לקבל את החג‬ ‫בשמחה עצומה‪ ,‬מתוך רגשי גיל והודיה‪ ,‬התלהבות וחיות‪.‬‬ ‫משום מה‪ ,‬יש מי שעדיין איננו רואה את הניצחון‪ ,‬אין בליבו‬ ‫שמחה כיאה למי שזכה לנצח‪ .‬הוא ציפה אולי לראות את הנצחון‬ ‫באופן שונה‪ ,‬לראות במפלתם המיידית של שונאי ישראל‪ ,‬ציפה‬ ‫אולי שייעלמו תיכף כל המיחושים והמחלות‪ ,‬שיתקשרו תיכף‬ ‫אחרי החג מהבנק ויודיעו לו על סכום עצום שהופקד בחשבונו‪.‬‬ ‫אין נפשו מוצאת את סיפוקה בענינים הנרמזים בלולב וסוכה‪,‬‬ ‫הוא תכנן משהו אחר‪ .‬אין הוא מסוגל להבין על מה ולמה‬ ‫שמחים כולם‪ ,‬מהי ההתלהבות הגדולה הזאת‪.‬‬ ‫את הנפש לא משביעים בקניינים חומריים‬ ‫והלא אם נתבונן‪ ,‬בודאי נראה ונגלה שהרווחה החומרית איננה‬ ‫ערובה לסיפוק ושמחה‪ .‬מכירים אנו אנשים רבים שאינם חסרים‬ ‫לא ממון ולא כבוד‪ ,‬לא בריאות ולא בנים‪ ,‬ובכל זאת כל ימיהם‬ ‫כעס ומכאובות‪ ,‬אינם מוצאים נחת ומרגוע בשום דבר‪ ,‬ובסוף‪,‬‬ ‫מאבדים גם את הונם וכבודם‪ ,‬כך הלא נאמר 'דעת חסרת מה‬ ‫קנית'‪.‬‬ ‫וא"כ ראוי בוודאי שכבר בראשית השנה נקדים לקבל את‬ ‫הניצחון העיקרי‪ ,‬אותו זכינו לקנות בימים הקדושים‪ ,‬נצחון‬ ‫כח הדעת והאמונה‪ ,‬שהם היסוד והשורש לחיים טובים ולשנה‬ ‫מתוקה‪' ,‬דעת קנית מה חסרת'‪ .‬כי כאשר נזכה לשלימות‬ ‫האמונה והדעת‪ ,‬נכיר באמת שהשי"ת משגיח ועוזר תמיד‪ ,‬נגלה‬ ‫שלא חסר לנו דבר‪ ,‬ובאמת קיבלנו כל מה שאנו צריכים‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬ע"י הדעת נוכל גם למצוא דרך חיים‪ ,‬נלמד איך‬ ‫להתרומם מעבר לטרדות והלחץ‪ .‬ננצל מצער וחסרון חיות‪ ,‬נזכה‬ ‫לבא לתורה ולתפילה ודרכי עבודת השי"ת‪ ,‬נסגל לעצמינו דרכי‬ ‫שמחה‪ ,‬נחיה חיים טובים‪ ,‬עליהם בקשנו 'זכרנו לחיים'‪.‬‬ ‫אחור וקדם ‪ -‬ב' אופנים בבניין השכל‬ ‫בדברי רבינו (לקו"מ סי' כ"א) אנו מוצאים שבבנין הדעת והשכל‬ ‫ישנם ב' דרכים‪ ,‬כמ"ש אחור וקדם צרתני‪ .‬יש דרך של יגיעה‪,‬‬ ‫מתוך לימוד בכח וחזרה לאחור‪ ,‬עד שנבנית הדעת‪ ,‬זוהי דרך‬ ‫הבנת הלב בבחינת אחור‪ .‬אע"פ שגם זוהי דרך בבנין הדעת‪.‬‬ ‫עדיין עיקר הארת הדעת והמח נעלמת ואינה מלהיבה את הלב‪.‬‬ ‫לעומת זאת יש בחינת 'קדם'‪ ,‬אז מאיר הזכרון ומאחד במח‬ ‫ידיעות רבות במהירות‪ ,‬עד שמתוך כך נדלק הלב ומתלהב‪,‬‬ ‫והנפש מתעוררת לתורה ותפילה‪ .‬אור זה יכול לשרות על‬ ‫האדם רק לפי מה שזכה לקדש את שבעת הנרות‪ ,‬ראיה שמיעה‬ ‫וכו'‪ ,‬והוא נמשך עלינו בשלימות ע"י הצדיקים שזכו לתכלית‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫בדברי רבינו ז"ל מבואר שסגולה זו מצויה במצוות סוכה‪ .‬כי‬ ‫סוכה היא זכר לשבעת ענני הכבוד‪ ,‬לבחינת קדושת שבעת‬ ‫הנרות‪ ,‬שהם בחינת מקיפי הדעת‪ .‬השהיה בסוכה מסוגלת‬

‫להמשיך עלינו שפע של רוח הדעת‪ ,‬בבחינת קדם בחינת 'סוכה‬ ‫ורואה ברוח של קדושה'‪ ,‬עי"ז מתלהב הלב בתורה ותפילה‪.‬‬ ‫הסוכה ממשיכה עלינו את מקיפי הדעת‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו זוכים‬ ‫לקבל איזו הרגשה וקרבה לעניני שכל והארת הדעת שהיו‬ ‫רחוקים מאיתנו‪ ,‬וכעת אנו יכולים כבר לחוש משהו מנוכחותם‪,‬‬ ‫גם כשעדיין אין לנו בהם הבנה של ממש‪ ,‬ואיננו יודעים עצה‬ ‫ממשית איך לזכות אליהם‪ ,‬אבל הלב כבר מתלהב ונמשך וחושק‬ ‫למשוך אותם פנימה‪ ,‬להבין אותם ולמצוא בהם דרך עבודה‪.‬‬ ‫הארה זו מרוממת את האדם אל מעבר לכל הקושיות והספיקות‪,‬‬ ‫עד שזוכה לבחינת ביטול הבחירה‪ ,‬זהו כח נורא ונפלא על ידו‬ ‫נוכל לבא לקיום התורה כראוי‪[ .‬כמו למשל‪ ,‬בשמירת שבת אין‬ ‫לנו בחירה‪ ,‬ויש מי שעדיין יש לו בחירה בכך‪ .‬כך בכל ענין צריך‬ ‫לזכות שיהיה ברור ואמיתי בלב עד שלא יהיה בו שום בחירה]‪.‬‬ ‫אולם למעשה הלא רחוקים אנו מאוד מדעת ושכל‪ .‬ובכל זאת‬ ‫גם עלינו מוטל להתגבר ולהתחיל כפי יכולתנו לזכות לקדושת‬ ‫שבעת הנרות ובניין הדעת‪ ,‬כפי המבואר בדברי רביז"ל (לקו"מ‬ ‫סי' כ"א)‪ .‬ושם גם מבואר‪ ,‬שבדרכי קניין הדעת והמקיפין ישנם‬ ‫ב' בחינות ‪ -‬איה ומלא (כמבואר לקו"ת סי' ז')‪ .‬כי מצד אחד‬ ‫מוכרח האדם לדעת ולהכיר שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬והשי"ת‬ ‫מתעלה על ידו‪ ,‬והוא נמצא תמיד איתו עימו ואצלו‪ ,‬ואין שום‬ ‫ריחוק מהשם‪ ,‬זוהי בחינת מלא‪.‬‬ ‫ומאידך מוכרחים גם את בחינת איה‪ ,‬לדעת ולהכיר את דרכי‬ ‫העבודה האמתיים‪ ,‬להשתדל לזכות לקדושה ויראה‪ ,‬ולדעת‬ ‫שבאמת עוד לא התחלתי כלל‪.‬‬ ‫הסוכה מעניקה לנו את המתנה הראשונה של השנה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬למרות כל זאת‪ ,‬בחג הסוכות צריכים אנו לקבל את המתנה‬ ‫הנפלאה הזו‪ ,‬אותה מעניקה לנו הסוכה‪ .‬מצווה זו מסוגלת לקרב‬ ‫את הנפש לאור הדעת‪ ,‬באופן שגם אנו נוכל למצוא שייכות לכל‬ ‫דרכי הדעת‪.‬‬ ‫מובן לכל שעיקר אור הדעת אליו אנו זקוקים באופן מידי הוא‪,‬‬ ‫מציאת העצה והדרך להתגבר כנגד כל המניעות וההפרעות‪,‬‬ ‫המרחיקים אותנו מתורה ועבודה‪ .‬שנזכה לחזק את האמונה‪,‬‬ ‫לדעת שאנו פועלים המון‪ ,‬ולהיות תמיד סמוכים להשי"ת‪ .‬לזכות‬ ‫לבטחון שיביא אותנו לישוב הדעת‪ ,‬ויסיר מהלב כל פחד‪ .‬לקנות‬ ‫דעת שתבטל מאיתנו כל עגמת נפש‪ ,‬עד נוכל לעסוק בעבודת‬ ‫ה' בנחת כראוי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כשם שעל ידי מצוות סוכה צריכים להמשיך את שפע‬ ‫הדעת‪ .‬כך מוכרחים גם בכל יום לבנות מחדש את כוחה של‬ ‫הסוכה‪ .‬בכל יום יש לראות שתהיה תקומה לסוכת דוד הנופלת‪.‬‬ ‫כי עיקר האדם היא המחשבה‪ ,‬ויש לשמור את המח מאד‪,‬‬ ‫ולהזהר ממחשבות חיצוניות וחכמות זרות‪ ,‬ומהתגברויות היצר‬ ‫הרע‪ .‬לשם כך יש להקים למח מחיצות‪ ,‬שיוכלו לעמוד ברוח‬ ‫המצויה בזה העולם‪ .‬בעניין זה מוטל עלינו להתגבר ולבקש‬ ‫שנזכה להקים את כוח הסוכה‪ ,‬להעמיד מחיצות למח‪ ,‬לטהר‬ ‫המחשבה‪ ,‬לחשוב בתורה ועבודה ‪ -‬בכך מקימים את הסוכה‪.‬‬ ‫ואז נוכל לקבל את שפע האמונה והדעת‪ ,‬בשעה שנתעורר‬ ‫להרים עינים אל הסכך ‪ -‬אל הרצון‪ ,‬להמשיך עלינו את אור‬ ‫הדעת מתוך הלימוד בספרי רבינו‪ ,‬לקבל מהם עצה ודרך חיים‪,‬‬ ‫ולעורר את הרצון והתלהבות הלב להשי"ת‪.‬‬ ‫גם יש לשמור על קדושת הסוכה ע"י מצות ארבעת המינים‬ ‫(כמובאר בדברי מוהרנ"ת)‪ .‬כי יש בכוחם לגרש רוחות רעות‬ ‫שהם מדות רעות המקננות בתוכנו‪ ,‬לעורר את הדעת‪ ,‬ולהמשיך‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫לתוך הלב מדות טובות ודרכי הדעת‪( .‬לקו"מ סי' ל"ג)‪.‬‬ ‫או אז נזכה לבוא גם לתפילה בכוונה‪ ,‬כפי שאכן יש בסוכות‬ ‫עניין מיוחד בעבודת התפילה בכח (לקו"מ סי' מ"ח)‪ .‬כי בימים‬ ‫קדושים אלו נמשכים החסדים‪ ,‬ויש כח נפלא למצוא ציור‬ ‫לחיים‪ ,‬ולצייר בדעת ובלב את מציאות החסד שעל ידו נבנה‬ ‫העולם‪ ,‬בבחי' עולם חסד יבנה‪ ,‬להביא התחדשות החסד בתוך‬ ‫הבריאה ע"י שמכניסים את הגידים והעצמות ומסככים אותם‬ ‫בתוך נעימות דיבורי התפילה‪.‬‬ ‫מבואר עוד בדברי רבינו ז"ל (לקו"מ סי' ל') שבכל אחד משלשת‬ ‫הרגלים אנו מקבלים כח לזכות להשגות אלקות‪ ,‬כלומר לדעת‪.‬‬ ‫‪...‬המשך (עמוד ג')‬

‫פנינים‬ ‫מתוך מכתבו של הרה"ח ר' גדליהו אהרן קעניג‬ ‫זצ"ל‬ ‫‪...‬עוד יש לדרוש בענין הלולב שהוא מרמז על הצדיק הדור‬ ‫היחיד בעולם ועל כל תלמידיו הנלוים אליו המקורבים‬ ‫ומקושרים אליו באמת‪ ,‬ולהורות ניתן שכל התלמידים‬ ‫בכל הבחינות צריכים להאמין ולדעת שכל חיותם הם‬ ‫יונקים רק מהצדיק היחיד בעולם‪ ,‬שזהו בחינת מה שכל‬ ‫עלי הלולב צריכים להיות מחוברים בהשדרה‪.‬‬ ‫וכמו כן צריכים כולם להיות סמוכים וקרובים כל אחד‬ ‫לחברו ונסמכים אחד מחברו‪ ,‬היינו שכל התלמידים יהיו‬ ‫רוחם נוחה זה מזה באהבה שלמה‪ ,‬שיהא שורה ביניהם‬ ‫בחי' אויר הנח והזך‪ .‬ואע''פ שהחברים הם אחד גבוה‬ ‫במדרגה מחברו כמו עלי הלולב שכל אחד מהם גבוה‬ ‫מהשני‪ ,‬וכן אע''פ שהחברים בעצמם אי אפשר להם‬ ‫שיהיה כל אחד מהם דבוק ממש בכולם באופן אחד כי‬ ‫הרי לכל אחד ואחד יש לו תפקיד שלו איך שהוא צריך‬ ‫להתנהג בעבודת ה' כפי בחינתו ולתקן כפי שורש נשמתו‪,‬‬ ‫אבל זה בהכרח שיהיה לו עכ''פ חבר אחד שיהיה דבוק‬ ‫יחד איתו בתכלית בעניני עבודת ה' יתברך עד כמה‬ ‫שאפשר‪ ,‬אע"פ שגם שניהם הם שני בחינות‪ .‬כמו כל עלה‬ ‫ועלה כשלעצמו שהוא כפול וכפילותו נראה דבוק כאחד‬ ‫אם כי איננו דבוק אלא מצד אחד בלבד‪.‬‬ ‫ועי''ז הם נקראים בחי' "לולב אחד"‪ ,‬שגם שאר המינים‬ ‫מתלכדים ומתאחדים סביבו‪ ,‬וביחד מקיימים על ידם‬ ‫מצוות הבורא יתברך שמו שצוונו "ולקחתם לכם וגו'"‪,‬‬ ‫היינו שכששורה בין כל תלמידי הצדיק האמת רוח אהבה‬ ‫ושלום אמיתי שזהו בחינת רוח הנח והזך‪ ,‬אזי הם יכולים‬ ‫להשמיע דיבורי הצדיק האמת והדיבורים נשמעים‬ ‫למרחוק בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" כמבואר‬ ‫בליקו"מ סי' י"ז בהתורה "ויהי הם מריקים שקיהם" עיין‬ ‫שם‪ .‬ועל ידי זה באים ונתקרבים לעבודת ה' יתברך כל‬ ‫הכיתות שבישראל שהם מרומזים בהד' מינים כמו‬ ‫שאמרו רז''ל‪ ,‬ויודעים ומכירים את מי שאמר והיה העולם‪,‬‬ ‫וכמבואר בלקוטי הלכות חלק יורה דעה הלכות סימני‬ ‫בהמה וחיה טהורה הלכה ד' אות ואו' עיין שם‪.‬‬

‫בצילא דמהימנותא‬ ‫ארבעת העצות הנפלאות‬ ‫לזכות לחשק וכיסופים להשי"ת בכל מצב‬

‫נכין את עצמנו לקבל חג הסוכות ומצות ד' מינים‪ ,‬ולקראת‬ ‫יום ההילולא של רבינו ז"ל‪ ,‬לאור עניין התחזקות החשק‬ ‫דקדושה נגד כל המניעות ע"פ דברי רבינו ז"ל (לקו"מ סי'‬ ‫ס"ו)‪ .‬כמו כן נזכיר עוד ארבעה עצות לזכות ל'חשק וכיסופים‬ ‫להשי"ת' ע"פ ארבעה מאמרים כדלהלן‪.‬‬ ‫לשון המאמר‬ ‫איתא בדברי רבינו ז"ל (לקו"מ סי' ס"ו) "כי אי אפשר לעשות‬

‫שום דבר כי אם על ידי החשק‪ ,‬ועיקר גודל החשק נעשה‬ ‫על ידי המניעה שמזמינין לו‪ .‬כי כשאיש ישראלי צריך‬ ‫לעשות דבר הצריך ליהדותו‪ ,‬בפרט כשצריך לו לעשות‬ ‫דבר גדול הצריך ליהדותו‪ ,‬שכל יהדותו תלוי בזה‪ ,‬כגון‬ ‫לנסוע לצדיק אמיתי‪ ,‬אזי מזמינין לו מניעה‪ ,‬וזאת המניעה‬ ‫היא בשביל החשק‪ ,‬כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק יותר‬ ‫לעשות אותו הדבר‪ .‬כי על ידי המניעה שמונעין את‬ ‫האדם מן הדבר‪ ,‬על ידי זה נעשה התגברות החשק מאד‪.‬‬ ‫כמו למשל כשמראין לאדם דבר הנחמד לו‪ ,‬ותיכף ומיד‬ ‫חוטפין ממנו ומחביאין ממנו אזי הוא רודף מאוד אחר‬ ‫האדם‪ ,‬ומבקש וחושק מאוד לאותו הדבר‪ ,‬וכמו כן מונעין‬ ‫את האדם במניעות מהדבר הצריך לו כדי שעל ידי זה‬ ‫יהיה לו חשק יותר" ע"ש‪.‬‬ ‫שורש הרצון והחשק בחודש תשרי‬ ‫חודש תשרי הוא עיקר זמן בנין החשק דקדושה בלב‪ .‬ראש‬ ‫השנה הוא זמן של הכרת האמת במלכות השי"ת‪ ,‬אז מתעורר‬ ‫בלב כל אדם הרצון והחשק לעבודת השי"ת‪ ,‬כי מתוך היראה‬ ‫של ר"ה יכול כל נפש לבא להתעורר ולרצות להיות כרצון‬ ‫השי"ת ולכסוף מאד לעבודת השי"ת‪ .‬וכך יש להתגבר מיום‬ ‫ליום בעשרת ימי התשובה בחשק דקדושה עד שביום‬ ‫הכיפורים זוכים לשלמות החשק להיכלל בהרצון והכיסופים‬ ‫להשי"ת ומתבטל כל רצון וחשק אחר (כמובא בדברי רבינו‬ ‫לקו"מ סי' קע"ט) ומתגלה הרצון שהשי"ת מלך רחמן מוחל‬ ‫וסולח ומתרצה לישראל‪.‬‬ ‫אבל עדיין אין זה השלימות‪ ,‬כי תיכף לאחר עסק הקדושה‬ ‫ביום הכיפורים ישנם ד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות בהם‬ ‫צריכים לצאת לשוק להתעסק בטרדות החג בניית הסוכה‬ ‫וחיפוש ארבעת המינים וכו'‪ .‬ובאמת דרשו חז"ל על הפסוק‬ ‫'ולקחתם לכם ביום הראשון' שהוא 'ראשון לחשבון עוונות'‪,‬‬ ‫וכוונת חז"ל להודיענו שאותם הד' ימים עם ישראל עסוקים‬ ‫במצוות ואין שם חשבון עוונות‪ ,‬והטירדות אינם נפילה ואינם‬ ‫עוונות ח"ו‪ ,‬אלא אדרבה גורמים לו להתגבר בחשק יותר גדול‪.‬‬ ‫כי מיד אחרי שזוכים לרצון שלם של יום כיפור‪ ,‬תיכף מראים‬ ‫לו לאדם את מקומו האמיתי שיראה מה מפיל לו את החשק‬ ‫במשך ימות השנה‪ ,‬כי באמת אם היה נשאר בקדושת יוהכ"פ‬ ‫בתורה תפילה ומעשים טובים ולא היה נופל לעסקי העולם‬ ‫והנסיונות הקיימים בהם‪ ,‬לא היה מתעורר לרצון וחשק כזה‬ ‫המוכרח לו כל כך‪ ,‬ולא היה יודע איך להתגבר לזכור את‬ ‫השי"ת ולהיות מלא רצון והתעוררות גם בזמן שהוא טרוד‬ ‫ויש לו מה לסדר‪ ,‬אלא שכמו ששורש הרצון והחשק ניתן‬ ‫לקבל מר"ה ויום כיפורים‪ ,‬כך דרך התגברות החשק אנו‬ ‫מקבלים בימים אלה לפני סוכות (חשק זה הוא בחי' החסדים‬ ‫הפנימיים ‪ -‬הנזכרים בלקו"מ סי' מ"ח ‪ -‬הנשפעים בימים‬ ‫אלה כנודע) ועי"ז נזכה לבנות הסוכה ולהשיג הד' מינים עם‬ ‫רצון וחשק של קיום התורה‪ ,‬לעשותם מתוך זיכרון של חיות‬ ‫ושמחה שהוא החשק להשי"ת‪ ,‬וזה יהיה לו יסוד ושורש של‬ ‫דרך חיים לכל השנה איך לא להתקרר מהחשק ותבערת הלב‬ ‫ע"י כלל הטרדות שבכל יום‪.‬‬

‫אור הסוכה הקדושה‬ ‫בכח זה נזכה לקבל כראוי את קדושת חג הסוכות שהוא‬ ‫שלימות החשק דקדושה בבחינת 'וימינו תחבקני'‪ ,‬שנזכה‬ ‫להרגיש את החיבוק יד ימין של השי"ת אשר בחר בנו מכל‬ ‫העמים והוציאנו ממצרים מוקפים בענני כבוד‪ ,‬והנה אני זוכה‬ ‫לשבת לפני השי"ת במקום קדוש כזה בצילא דמהימנותא‬ ‫יחד עם השבעה אושפיזין קדישין‪ ,‬ולהיכלל באהבה רבה‬ ‫האהבה שבדעת‪ ,‬וזוכה לעשות כמה מצות ולהתנהג כראוי גם‬ ‫בדברי הרשות‪ ,‬שכל זה הוא עיקר הנחשק של כל לב טהור‪.‬‬ ‫בסוכות מתגלה ממש בפועל החשק והשמחה בהשי"ת‪ ,‬הן‬ ‫עם התורה מה שזוכים בדרכי עבודת השי"ת‪ ,‬והן עם מה‬ ‫שזוכים בדברים שבחוץ‪ ,‬כי הלא עיקר מצוות סוכה הוא‬ ‫דייקא באכילה ושינה שהם חיצוניות‪ .‬לכך יוצאים מהבית אל‬ ‫החוץ כדי להתלמד מהו הדרך להתדבק ברצונות וכיסופים‬ ‫להשי"ת גם בפנים בצל השכינה וגם כאשר הוא בבחי' חוץ‪,‬‬ ‫שיזכה תמיד ללמוד תורה ולהתפלל בהתלהבות ורצון (שזה‬ ‫עיקר בחי' סוכה ‪ -‬עיין לקו"מ סי' כ"א וסי' מ"ח) ולמצוא את‬

‫הדרך לזכור את הרצון דקדושה גם בכל דברי הרשות‪ .‬בוודאי‬ ‫ראוי להגביר את החשק ע"י דיבורי התבודדות לפרש היטב‬ ‫לפני השי"ת איפה נמצא החשק והרצון שלו ומה באמת רצונו‬ ‫וחפצו‪ ,‬ויבקש הרבה לזכות להיכלל ברצון וחשק דקדושה‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫בזה נבין ענין קבלת האושפיזין בסוכה‪ ,‬כי השבעה רועים‬ ‫הם בחי' התעוררות החשק להשי"ת‪ ,‬והתגלות חותם האמונה‬ ‫לקבל את ההבנה 'חשק' מהו‪ ,‬כי הנה הוא רואה שהוא לא‬ ‫לבד בעולם‪ ,‬כי הלא ישנם ה'שבעה רועים' אברהם ויצחק‬ ‫ויעקב וכו' שהם היו התגלות החשק בעולם שנדבה רוחם‬ ‫לגלות כבוד השי"ת בעולם גם כאשר היו לבד לגמרי‪.‬‬ ‫זוהי כלל עבודת ימי הסוכות להתקרב לחשק דקדושה מכל‬ ‫מקום ומצב‪ ,‬על ידי שיקבל שפע של דעת המעורר את הלב‬ ‫לחשק דקדושה‪ ,‬כמ"ש 'למען ידעו דורותיכם' (וכמבואר‬ ‫בתורה כ"א שבסוכות מתגלים מקיפי הדעת‪ ,‬וכשזוכה האדם‬ ‫ל'דעת' ממילא מתגבר אצלו החשק‪ ,‬מאחר שמבין מה נעשה‬ ‫מכל מצווה שלו‪ ,‬שזוכה על ידה לחיים נצחיים וכו')‪ .‬ואכן‬ ‫כל מציאות ציור מצוות הסוכה הקדושה לישב בחוץ בתוך‬ ‫דפנות הסוכה מעוררת את הנפש לחשוק אל הקדושה‪ ,‬כי‬ ‫מציירים לו את אותו הציור והחשק שהיה לישראל בזמן‬ ‫שהיו במדבר שהיו מוקפים בענני כבוד‪ ,‬כדי לנענע את הנפש‬ ‫שתצייר לעצמה בפועל את אותו המציאות שהיו ישראל‬ ‫לאחר יציאת מצרים‪.‬‬

‫כלליות הד' מינים‬ ‫בזה נבוא להבין שענין החשק והרצון מרומזים בה'ד' מינים'‬ ‫שהם גידולי קרקע‪ ,‬כי העשבים וכל הגדל על המים מרמזים‬ ‫על 'חשק' שצומחים ומושכים עצמם למעלה מתוך הארץ‪.‬‬ ‫ובפרטיות ד' מינים אלו מורים ביותר על חשק וכיסופין‪,‬‬ ‫כי 'אתרוג' הוא מלשון 'חמיד ורגיג' שהוא ענין של חשק‬ ‫בארמית‪' .‬לולב' אותיות 'לו – לב'‪' .‬הדס – ענף עץ עבות'‬ ‫שקושר וקולע ושוזר את עצמו עם השי"ת‪' .‬ערבי נחל' – לשון‬ ‫עריבות ונעימות‪ ,‬ונחל ר"ת נ'פשינו ח'כתה ל'ה'‪.‬‬

‫ענין ארבעת המינים ע"פ דרכי עבודת התגברות הרצון‬ ‫והחשק דקדושה‬ ‫ועתה נבא להבין יותר איך ניתן לזכות להתגבר תמיד לזכות‬ ‫לרצון וחשק דקדושה תמיד‪ ,‬ע"פ עבודת לקיחת ארבעת‬ ‫המינים‪ ,‬כי הנה טבע האדם שבכל עסק או טרדה של עסקי‬ ‫עוה"ז הוא נופל בדעתו ומתקרר אצלו החשק ותבערת הלב‬ ‫להשי"ת‪ ,‬כי הלא הוא היה מרוצה עתה יותר לעסוק בתורה‬ ‫ותפילה וכיוצא‪ ,‬ומאחר שעסוק כעת בטרדות מאבד כבר‬ ‫את החשק והכיסופין להשי"ת‪ ,‬או שנופל לעצבות ומרה‬ ‫שחורה ואז ממילא מתייאש יותר מעבודת ה'‪ .‬ואע"פ שבאור‬ ‫הצדיקים מתגלה שבכל דבר ודבר בעוה"ז יש עבודת ה'‪ ,‬אבל‬ ‫גם בזה אין האדם יודע בדיוק מה צריך לעשות באותו הזמן‪,‬‬ ‫איך יוכל גם הוא האדם הפשוט לעבוד את ה' בכל מקום‪ ,‬לכך‬ ‫מוטל עלינו לחפש בדברי רבינו כמה עצות לזכות לזה‪.‬‬ ‫והנה נזכיר בזה ד' עצות של רבינו הק' שהוא סדר בנין‬ ‫ההשתוקקות ממטה למעלה – ממקום השפל ביותר ששם‬ ‫אין לו שום נקודת חשק שהכל חשוך לפניו עד לתכלית‬ ‫שלימות הרצון והגעגועים להשי"ת בגדלות המוחין‪[ .‬ונבארם‬ ‫בקיצור אחת לאחת והמעיין יוסיף לקח בפנים הספר]‪.‬‬ ‫‪.1‬איה (תורה י"ב)‪.‬‬ ‫‪.2‬הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת (תורה ע"ח תנינא)‪.‬‬ ‫‪.3‬למצוא את השי"ת בכל מקום (תורה ל"ג)‪.‬‬ ‫‪.4‬להסתכל בשכל של כל דבר (תורה א')‪.‬‬

‫עצה א‪ .‬איה!‬ ‫כשאדם רואה שאינו מחזיק מעמד ונופל לשכחה וקרירות‬ ‫הלב מהחשק‪ ,‬ולפעמים אף יותר מכך שיורד למקומות‬ ‫מטונפים מאוד‪ ,‬ואינו מוצא דרך ועצה לנפשו‪ ,‬עד שנדמה‬ ‫לו ממש שאין לו שום שייכות אל הקדושה‪ .‬אזי עיקר תיקונו‬ ‫הוא שיבקש מהשי"ת 'איה מקום כבודו'‪ ,‬כלומר שיכניס‬ ‫עצמו לאמונה תמימה ללא שום הבנה והרגש כלל להאמין‬ ‫שבוודאי יש כאן אלקותו ית'‪ ,‬ובוודאי יש לי בעצמי שייכות‬ ‫לכל עניני הקדושה‪ ,‬ומה שאיני רואה ומרגיש שום קדושת‬ ‫שבת‪ ,‬קדושת התפילה‪ ,‬אור האמת וכיו"ב‪ ,‬זה משום שאני‬ ‫טועה במחשבתי ואין זה נכון מה שעיני רואות‪ ,‬כי בוודאי יש‬ ‫כאן אמת אחר שאיני רואה‪ ,‬ובזה הוא מתחיל לצעוק ולבקש‬ ‫ולדרוש מהשי"ת איה קדושת האמת‪ ,‬איה מקום כבודו?!‬ ‫וזהו ההתחלה של בנין החשק להשי"ת‪ ,‬כי ההתחלה הוא‬ ‫שיאמין שבוודאי השי"ת מנהיג כאן דברים גדולים ‪ -‬ענין‬ ‫אחר לגמרי ממה שאני רואה ומרגיש‪ ,‬וממילא מתחיל לחפש‬ ‫ולבקש היכן – איה?!‬ ‫ועל כן בהכרח שאדם יפול למצבים חשוכים כל כך‪ ,‬שאין‬ ‫לו שום נקודת אור והכל כדי שיתחיל לבנות את הכיסופין‬

‫והחשק להשי"ת מנקודת ההתחלה ממש‪ ,‬וזה שייך רק‬ ‫במקום שאין לו שום נקודת אור ומשם מעורר עצמו לאמונה‬ ‫שבוודאי יש כאן אלקותו כי אין מקום ריק ממנו ית'‪ ,‬וממילא‬ ‫מתחיל לעורר אצלו כיסופין אמיתיים – איה‪...‬‬

‫עצה ב‪ .‬הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת!‬ ‫התורה הק' היא עיקר חיי האדם‪ ,‬כמו שכתוב 'כי הוא חייך‬ ‫ואורך ימיך'‪ ,‬וא"כ הדבר תמוה איך באמת בני אנוש חיים על‬ ‫האדמה גם כשמתבטלים מהתורה הק'‪ .‬אלא שיש הנהגה של‬ ‫השי"ת שמחיה את העולם בחסד חינם גם בעת שמבטלים‬ ‫מהתורה‪ ,‬וכמו שקיים את העולם כ"ו דורות לפני מתן תורה‪,‬‬ ‫שאז היה העולם מתקיים בחסד חינם‪ ,‬ובאמת גם אז העולם‬ ‫היה מתקיים בזכות התורה‪ ,‬אלא שהתורה היתה בהעלם‬ ‫ובהסתר‪ .‬ואותו הנהגה של השי"ת שהחיה וקיים את העולם‬ ‫לפני מתן תורה בחסד חינם בכח ובזכות אותה התורה‬ ‫הנעלמת‪ ,‬הוא שמחייה ומקיים את האנשים הפשוטים בעת‬ ‫שמתבטלים תורה‪.‬‬ ‫אך באמת כיון שהמבטלים מהתורה הם רחוקים מקדושת‬ ‫התורה‪ ,‬א"כ מהיכן יהיה להם זכות לקבל חיות מהתורה‬ ‫הנעלמת‪ .‬ועל כן מגלה רבינו חידוש נורא שבאמת כל הזכות‬ ‫של העולם שרחוקים מהתורה לקבל חיות מהתורה הנעלמת‬ ‫הוא בזכות הצדיק‪ .‬והיינו שפעמים שהצדיק מנהיג עצמו‬ ‫בכוונה תחילה בהנהגה של איש פשוט‪ ,‬ובאותו הזמן הוא‬ ‫ממשיך על עצמו חיות מאותו תורה הנעלמת שהיה מקיים‬ ‫את העולם לפני מתן תורה‪ ,‬וכיון שלו יש הזכות להמשיך‬ ‫לעצמו חיות משם‪ ,‬על כן בזה הוא ממשיך גם חיות על כל‬ ‫העולם גם מי שאין לו הזכות לקבל חסד חינם מאותו התורה‬ ‫הנעלמת שהיה מקיים את העולם לפני מתן תורה‪.‬‬ ‫וזה מה שרואים שלפעמים הצדיקים בטלים מהתורה‬ ‫והולכים בשוק או מתעסקים במו"מ או שמדברים עם‬ ‫בני אדם וכו'‪ ,‬ובאמת אינם בטלים מהתורה אז‪ ,‬אלא הם‬ ‫ממשיכים על עצמם חיות מאור התורה הנעלמת שיש בכל‬ ‫דבר בבריאה‪ ,‬ועל ידי כך הם עושים בכל תנועת חול שלהם‬ ‫תיקונים ויחודים נוראים מה שאדם פשוט אינו פועל אפילו‬ ‫בתורה ותפילה שלו‪ .‬ובזכות אותם צדיקים שממשיכים על‬ ‫עצמם חיות מהתורה הנעלמת יש קיום וחיות לשאר העולם‪.‬‬ ‫לעובדא למעשה‪ :‬נמצא שכשאדם נופל בדעתו שרואה‬ ‫שהוא איש פשוט שאינו לומד ויש לו הרבה ביטולים וכדו'‬ ‫ונדמה שאין לו שייכות כבר לקבל חיות מהתורה וכמעט‬ ‫שמאבד ומתקרר לגמרי מהחשק להשי"ת‪ ,‬צריך שידע שלא‬ ‫כן הוא‪ ,‬אלא יאמין שבוודאי יש חיות מהתורה הנעלמת‬ ‫שבכל דבר שהיא מחייה את כל הפשוטים‪ ,‬כי אף שאינו רואה‬ ‫בעין שנמשך עליו חיות מהתורה‪ ,‬בכל זאת יתחזק להאמין‬ ‫שבוודאי הצדיקים רואים ויודעים את התורה הנעלמת שיש‬ ‫בזמן והמקום שלו‪ ,‬ובוודאי הצדיקים יודעים לייחד יחודים‬ ‫נוראים ולקשר את כל עניני העוה"ז להשי"ת‪ ,‬ועל כן יראה‬ ‫להמשיך על עצמו לקבל חיות מהצדיקים שהם בוודאי‬ ‫יכולים לחיות מאותו אוצר מתנת חינם – התורה הנעלמת‪.‬‬ ‫ובכח אמונה זו שאדם מאמין בצדיקים שיודעים ומשיגים‬ ‫את התורה הנעלמת שמחייה את העולם‪ ,‬הוא מקבל כח לא‬ ‫להתייאש וליפול בדעתו ממה שעובר עליו בעת שרואה גודל‬ ‫ריחוקו מהשי"ת‪ ,‬כי מתחזק להחזיק עצמו ביראת שמיים‬ ‫פשוטה כפי בחינתו‪ ,‬ועושה כל מה שביכולתו‪ ,‬ומאמין‬ ‫שבוודאי כעת הוא מקושר לתורה הנעלמת אף שכעת אינו‬ ‫לומד או עוסק בעבודות גדולות וכו'‪ ,‬כי בוודאי יש תורה‬ ‫נעלמת בתוך כל דבר‪.‬‬ ‫[כי באמת בכל דבר יש תורה נעלמת שהיא מחייה את אותו‬ ‫הדבר‪ ,‬רק שאדם אינו רואה זאת וע"כ אינו יודע איך לעבוד‬ ‫שם את השי"ת‪ ,‬אך כשמאמין בצדיק שבזכותו נמשך בעולם‬ ‫חיות מהתורה הנעלמת והוא – הצדיק יודע לעבוד בזה את‬ ‫השי"ת‪ ,‬ממילא יש לאדם כח להתחזק מכל מצב‪ ,‬כי יודע‬ ‫שגם בכל מה שעובר עליו יש עדיין תורה הנעלמת ויש כאן‬ ‫איזה עבודה הנעשית על ידו לפי מצבו אף שאינו יודע בדיוק‬ ‫מהו אותו יחוד וכו' בפרטיות‪ ,‬כי הוא תורה הנעלמת‪ ,‬אך‬ ‫שבזכות הצדיק שמוריד עצמו להיות גם איש פשוט‪ ,‬יוכל כל‬ ‫אדם להחיות עצמו מאותו התורה הנעלמת]‪.‬‬

‫עצה ג‪ .‬למצוא את השי"ת בכל מקום!‬ ‫צריך לדעת שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬רק‬ ‫שרבו הלבושים במקום ההוא ועל כן אין רואים אלקותו ית'‪,‬‬ ‫אבל באמת בכל מקום אפשר לעבוד את השי"ת ולהתקשר‬ ‫אליו‪ ,‬וגם מי שעוסק במשא ומתן עם הגויים אינו יכול‬ ‫להתנצל ולומר שבמקומו ומצבו לא שייך עבודת ד'‪ ,‬כי‬ ‫באמת בכל מקום יש אלקותו ית'‪ ,‬רק שיש רע שמסתיר זאת‪,‬‬ ‫ועל כן בהכרח לו לכפות את הרע ולגלות שם את אלקותו ית'‬

‫ולעבוד אותו‪ ,‬אבל זה אפשר לעשות רק לאחר שמחייה עצמו‬ ‫בפשטות שיש שם אלקות אף שאינו יודע בדיוק למצוא אותו‬ ‫כמבואר לעיל עצות א' וב'‪.‬‬

‫עצה ד‪ .‬להסתכל בשכל של כל דבר‬ ‫בכל דבר ודבר בעולם יש איזה שכל מיוחד וגילוי אלקות‬ ‫שיכול על ידו דייקא להתקרב להשי"ת‪ ,‬כלומר בכל מצווה‬ ‫ומצווה שעושה יש בזה גילוי אלקות נפלא איך שדייקא ע"י‬ ‫מצווה ועבודה זו יזכה לאיזה התקרבות להשי"ת‪ ,‬וכן בכל‬ ‫דבר גשמי שעושה אם במאכל ומשתה או במו"מ ושאר‬ ‫עסקיו שעושה יש איזה גילוי אלקות פרטי לאותו דבר שדרך‬ ‫זה יזכה להתקרב להשי"ת‪ ,‬שזה כלליות כל ספרי הצדיקים‬ ‫שמגלים כל סוד וסוד שיש בכל ענין וענין בעולם‪ ,‬ובפרט‬ ‫בליקוטי הלכות ששם מתגלה ומתבאר באריכות פרטי כל‬ ‫מצווה ומצווה מהו העבודה שם‪ ,‬וכן פרטי העבודה בכל עסק‬ ‫ועסק מעסקי העולם שעושה‪ ,‬ואיש הישראלי צריך שבכל‬ ‫דבר יסתכל בשכל ובפנימיות של אותו הדבר איך להתקרב‬ ‫להשי"ת על ידי אותו הדבר‪.‬‬

‫סדר בנין החשק להשי"ת על פי הד' עצות‬ ‫ואלו הד' עצות הם כלליות הד' דרגות של עבודת השי"ת‬ ‫שתמיד האדם יכול להתחדש בחשק חדש אליו ית'‪.‬‬ ‫א‪ .‬כי מתחילה כשאדם מונח בחושך אזי העבודה שלו הוא‬ ‫להאמין שבוודאי יש כאן אור של קדושה אף שאינו רואה אותו‬ ‫רק שרוצים ממנו שיתעורר לחשק וכיסופין ממצב של 'אין'‬ ‫לגמרי‪ ,‬וממילא כך הוא מתעורר לחפש איה הקדושה‪ ,‬וכבר‬ ‫אינו רוצה להשאר במצב שלו‪ .‬ועצם החיפוש הזה שרוצה‬ ‫לצאת ממצבו כי מאמין שיש משהו אחר‪ ,‬זהו השלמות שלו‬ ‫כעת לפי דרגתו [ובכך ממשיך על עצמו הקדושה הנוראה‬ ‫של 'איה' שהוא הקדושה הגבוהה ביותר של מאמר סתום‬ ‫(עיין בפנים)]‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וכשמתחזק בחיפוש מתוך אמונה שבוודאי יש כאן‬ ‫איזה עניין אחר‪ ,‬מתוך כך יש בכוחו להחיות עצמו באמונה‬ ‫שבוודאי השי"ת מחייה את העולם בחסד חינם‪ ,‬כי בוודאי יש‬ ‫תורה הנעלמת בכל דבר שמחייה את כל הפשוטים‪ .‬ואותו‬ ‫הצדיק שמתנהג לפעמים כאיש פשוט יודע לחיות מזה‪ ,‬וא"כ‬ ‫'גם אני כשאיני לומד ואני רחוק כל כך מהקדושה‪ ,‬עדיין יש‬ ‫לי חיות שמחייה אותי בחסד חינם אף שאיני יודע איך ומה‪,‬‬ ‫אך הצדיק כן יודע‪ ,‬ואני מאמין שיש תורה הנעלמת בכל‬ ‫דבר'‪ .‬וכשמחיה עצמו כך‪ ,‬ממילא אינו נופל בדעתו ממה‬ ‫שעובר עליו שאינו לומד תורה‪ ,‬ונזהר להיות תמיד בשמחה‬ ‫ולא לדאוג ולהתייאש כי יודע שיש חיות שנמשך גם על‬ ‫האנשים הפשוטים‪.‬‬ ‫ושני דרגות אלו הם עבודות של חשק‪ ,‬כי אז אינו במצב של‬ ‫עבודה ממש בפועל‪ ,‬אלא בהתגברות החשק והחיפוש לינוק‬ ‫חיות מהתורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וכשהוא חזק בזה ואינו נופל ממה שעובר עליו‪ ,‬אזי יכול‬ ‫להתחזק יותר ולכוף קצת בפועל את מקום הרע לא להמשך‬ ‫אחריו‪ ,‬אלא למצוא שם את השי"ת (תורה ל"ג)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ואז זוכה לקדש המוח שלו ולראות בפרטיות בכל דבר‬ ‫שעושה את השכל של אותו הדבר איך להתקרב להשי"ת על‬ ‫ידי אותו הדבר בפרטיות‪ ,‬כמו לדוגמא להעלות את החשק‬ ‫הנפול של אותו הדבר וכו' (תורה א')‪.‬‬

‫ארבעת המינים כנגד ארבעת העצות‬ ‫בנוסף לכלל דרכי עבודת הד' מינים שנתבארו כאן‪ ,‬יש לבאר‬ ‫שאלו הד' מינים בעצמם מורים על ד' עצות שהזכרנו לעיל‬ ‫של סדר בנין חשק הקדושה ממקום החשוך ביותר עד שבא‬ ‫לאור גדול של חשק‪ .‬כי ערבה – מרמזת על העצה של 'איה'‪,‬‬ ‫שמתעורר להאמין שיש כאן בוודאי אלקות ומחפש 'איה'?‬ ‫(כמבואר בליקוטי הלכות הל' שבת ז' אות נ"ה שערבה‬ ‫מורה על 'איה')‪ .‬הדס – מרמז על העצה איך להחיות עצמו‬ ‫מהחסד חינם – התורה הנעלמת שמחיה את כל הפשוטים‪,‬‬ ‫שזה אפשר רק בכח האמונה שיש צדיקים שרואים באמת‬ ‫את התורה הנעלמת שיש בכל דבר‪ .‬לולב – לכפות את הרע‬ ‫ולמצוא שם אלקותו ית'‪ .‬אתרוג – להסתכל בשכל של כל‬ ‫דבר‪ ,‬שיודע לראות בפרטיות בכל דבר את השכל של אותו‬ ‫הדבר שיכול להתקרב על ידו להשי"ת‪ ,‬כל דבר לפי אותו‬ ‫המדה (כגון אהבה נפולה או יראה ופחדים וכיו')‪ ,‬ואכן אתרוג‬ ‫גמטריא 'תורה' כי הוא שלימות השכל בגדלות‪.‬‬ ‫אתרוג – להסתכל בשכל של כל דבר‬ ‫כי השלימות הוא ה'אתרוג' שיש לו טעם וריח‪ ,‬שלימות השכל‬ ‫וההתקרבות להשי"ת שזוכה להסתכל בשכל של כל דבר‬ ‫בפרטיות‪ ,‬ויודע מהו הטעם והריח של שבת‪ ,‬תורה‪ ,‬תפילה‪,‬‬ ‫ומהו עבודת האכילה ועבודת המו"מ וכו' וכו'‪.‬‬ ‫לולב – לכוף את הרע‬ ‫אך התורה נותנת עצה גם כשאדם נזרק מהשכל הזה‪ ,‬והוא‬ ‫ענין ה'לולב'‪ ,‬והיינו שעל כל פנים יתעורר בכלליות למצוא‬ ‫את השי"ת בכל מקום וינענע ויזיז את הרע שלו‪ ,‬לנענע את‬ ‫מקום הקליפות‪ ,‬לכוף את הרע ולהשתדל למצוא שם את‬ ‫השי"ת‪ ,‬וזהו לשון 'כפות תמרים' מלשון 'כפייה'‪ ,‬ולכך צריך‬ ‫לחבר את כל המינים אל הלולב ולנענע לכל רוח כדי לכפות‬ ‫את הרע ולרחק אותה המידה הנפולה‪ ,‬ולהמשיך מאור הדעת‬ ‫את הדרך להתנהג עם אותה המידה באור הדעת‪.‬‬ ‫הדס – להחיות עצמו בתורה הנעלמת‬ ‫ויש לדעת תמיד שיש בחינת 'הדס' שהוא בלי טעם‪ ,‬אך יש‬ ‫בו עדיין ריח‪ ,‬כי יש חיות ושמחה גדולה ממציאות החשק‬ ‫להשי"ת גם כאשר הוא בטל מתורה ועבודה בע"כ והוא‬ ‫מחיה עצמו ואינו מתייאש‪ ,‬כי מאמין שהוא מקבל עדיין רוח‬ ‫וחיות מהשי"ת במקום שלו גם כשאינו לומד‪ ,‬כי יש תורה‬ ‫נעלמת המחיה את העולם‪ ,‬ויש צדיקים שיודעים ומשיגים‬ ‫באמת את התורה הנעלמת שמחיה אותו‪ ,‬וזהו 'ענף עץ עבות'‬ ‫שצריך להיות בחי' 'עבות' וקלוע‪ ,‬להאמין שהוא קלוע בתוך‬ ‫החסדים הנפלאים של החסד חינם‪ ,‬וזה מכיון שהוא ענף של‬ ‫האילן הגדול – הצדיק האמת‪.‬‬ ‫ערבה – איה מקום כבודו‬ ‫וכשנופל גם מזה שאינו יכול להחיות עצמו כלל‪ ,‬אזי צריך‬ ‫לידע שיש בחינת 'ערבה' שהוא ללא טעם וללא ריח‪ ,‬כי נפל‬ ‫ממש למקום הקליפות שאין שם שום אור וחשק‪ ,‬אבל הוא‬ ‫'משוך כנחל' ‪ -‬נח"ל ר"ת נ'פשינו ח'כתה ל'ה' [כמובא]‪ ,‬והיינו‬ ‫שמושך עצמו וכולל עצמו עם שאר מינים ומאמין שבוודאי‬ ‫יש אור בעולם שנמצא אצלו ממש ומתחזק לחפש ולצפות‬ ‫להשי"ת 'איה מקום כבודו'?! ויודע שבוודאי טועה בהרגשים‬ ‫שלו‪ .‬וזהו ש'ערבה דומה לשפתיים' כי אף שאין בו שום כח‬ ‫ואור בשפתיו להתפלל בגדלות הדעת‪ ,‬אבל עושה עצמו‬ ‫כ'דומה לשפתיים'‪ ,‬ומתחזק להתחבר ולהאמין במציאות‬

‫הקדושה ומחפש בכל כוחו איה‪ ,‬כי בוודאי יש!!‬ ‫אגודת המינים ‪ -‬צריך לאגוד כל הד' מינים יחדו כי צריך‬ ‫להיות בקי ברצוא ושוב‪ ,‬למצוא הדרך לחשוק להשי"ת מכל‬ ‫מקום ובכל מצב‪ ,‬פעמים שהחשק ברצוא – בגדלות ובפתיחת‬ ‫הלב שדבוק באלקותו ית' בדעת שמבין השכל של אותו‬ ‫הדבר בפרטיות‪ ,‬או על כל פנים יודע לכוף את הרע ולמצוא‬ ‫בכלליות הדביקות לה' מתוך הרע‪ ,‬ופעמים שהחשק בשוב‬ ‫– בקטנות מאוד במקום אפל וחשוך‪ ,‬אך מתחזק לחפש איה‪,‬‬ ‫ומשם עולה להחיות עצמו באמונה פשוטה שבוודאי נמשך‬ ‫עליו חיות מהתורה הנעלמת‪.‬‬ ‫עבודת הנענועים ‪ -‬קיום מצוות הד' מינים הוא על ידי‬ ‫הנענועים‪ ,‬שצריך לנענע הד' מינים לכל רוחות העולם‪ ,‬כי‬ ‫על ידי זה מכניעים את כל הנחשקים והחמדות הרעים‬ ‫שבעולם לכוללם בחשק דקדושה שאין עוד מלבדו‪ .‬וכמובא‬ ‫שכל רוחות העולם מורים על השש מדות שצריך להעלותם‬ ‫ולכוללם בחשק דקדושה‪ .‬דרום – חסד‪ ,‬אהבות נפולות‪ .‬צפון‬ ‫– גבורה‪ ,‬פחדים ויראות נפולות‪ .‬מזרח – תפארת‪ ,‬התפארות‬ ‫והתפעלות‪ .‬מעלה – נצח‪ ,‬מדת הנצחנות וההצלחה‪ .‬מטה ‪-‬‬ ‫הוד‪ ,‬חן של שקר (הוד נהפך לדוה)‪ .‬מערב – יסוד‪ ,‬תענוגים‪.‬‬ ‫שמחת בית השואבה ‪ -‬ע"י שנתגבר בחשק דקדושה בימי‬ ‫הסוכות תתגלה שלימות השמחה‪ ,‬בה מעלים את ה'מים'‬ ‫המורים על הרצון והחשק להשי"ת (כי שורש כל תענוג ורצון‬ ‫הוא ביסוד המים כנודע)‪ ,‬ומנסכם על גבי המזבח‪ ,‬כדי לקשר‬ ‫את כל הרצונות להשי"ת ולרוות התהום‪.‬‬ ‫הושענא רבה ‪ -‬מאחר ששלימות החשק נעשה רק ע"י‬ ‫המניעה‪ ,‬לכן בהושענא רבה מתעוררים כלל ענין המניעות‬ ‫שיכולים לעבור עלינו והם מונעים מאד ומפילים מכל רצון‬ ‫דקדושה‪ ,‬ואין עצה רק לצעוק להשי"ת מעומק הלב כדי‬ ‫לגלות שורש הרצון והחשק שבכל זאת רוצה אני להיות‬ ‫כרצון השי"ת‪ ,‬ובזה אנו ממשיכים להקיף (את התיבה) כדי‬ ‫להראות שאין אנו עוזבים את עבודתנו רק הולכים קדימה‪.‬‬ ‫שמחת תורה ‪ -‬מתוך כך נזכה לעיקר החשק דקדושה שהוא‬ ‫שמחת תורה‪ ,‬ביום הזה עצרת הוא‪ ,‬אז אנו יושבים לבד‬ ‫עם המלך (כדאיתא בזוה"ק 'יתיב עם מלכא בלחודוהי')‪.‬‬ ‫זוהי התגברות החשק בשלימות וכך היא דרך קיום התורה‬ ‫תמיד להרבות בהתבודדות עם המלך לבד‪ ,‬כי בשמחת תורה‬ ‫נשלמים כל התורה האותיות עם הנקודות שהוא בחי' נקודות‬ ‫הכס"ף ‪ -‬כיסופין‪ ,‬כך נוכל להכניס כל דבר להקדושה ע"י‬ ‫גודל הרצון והחשק‪ ,‬ובזה נשמח כל ימי חיינו לגרום הנחת‬ ‫רוח להשי"ת ‪ -‬היחוד השלם שהוא עיקר הנחשק‪ ,‬ובכח‬ ‫התורה שנשלם בירח האיתנים החודש שאנו מתגברים בו‬ ‫להיות איתן וחזק ברצון וכיסופין להשי"ת‪ ,‬נוכל להמשיך‬ ‫להתמיד בזה כל השנה כולה‪.‬‬ ‫הילולא קדישא‬ ‫והנה כמו שכל ענין רבינו ז"ל טמיר ונעלם‪ ,‬כך ענין ההילולא‬ ‫הקדושה ענינו וכוחו טמיר ונעלם ‪ -‬אף שלאחרונה נהוג‬ ‫להתאסף ביחד וכו'‪ ,‬אמנם מה שיש להתעורר כהיום הזה הוא‬ ‫שבוודאי עתה ביום ההילולא נמשך עלינו שפע של הארת‬ ‫הרצון‪ ,‬והוא עת רצון להתחיל מחדש להשתוקק להשי"ת‪,‬‬ ‫ולהבין שהנה יש בעולם מנהיג שלא עוזב אותי ‪ -‬כמו שהיתה‬ ‫תנועתו האחרונה של רבינו ז"ל קודם הסתלקותו כאומר‪:‬‬ ‫'איני עוזב אתכם' ‪ -‬הוא יביא אותי לרצון‪ ,‬אני רוצה רבי כזה‬ ‫המשך בעמוד אחרון‬

‫‪...‬המשך‬ ‫לזכות לקבל דעת מהרופא נפשות האמיתי שיכול להעניק‬ ‫גם לנו איזו שייכות לאור הדעת והאמונה‪ .‬אלא שימי הסוכות‬ ‫מיוחדים בכך שבהם יש את שפע ענני הכבוד‪ ,‬שפע המקיפים‪,‬‬ ‫שהם עיקר סגולת המשכת אור הדעת‪.‬‬ ‫מה בין פסח לסוכות‬ ‫במצות סוכה נאמר 'בסוכות תשבו שבעת ימים‪ ,‬למען ידעו‬ ‫דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'‪ ,‬ומבואר (שו"ע‬ ‫או"ח סי' תרכ"ה) שעיקר מצוות סוכה הוא זכר לענני הכבוד‪.‬‬ ‫ואם כן העיקר הוא לזכות ל"למען ידעו"‪ .‬כי גם לאחר שיצאנו‬ ‫ממצרים באותות ומופתים נוראים‪ ,‬עדיין היינו זקוקים לקבל את‬ ‫הדעת וההבנה‪ ,‬לדעת במה זכינו‪ ,‬מהי גדולת ישראל‪ ,‬ומהי הזכות‬ ‫בכך שרוממנו מכל הלשונות‪ .‬את הדעת הזו קבלנו ע"י שבעת‬ ‫ענני הכבוד שהקיפו את ישראל‪ ,‬ועוררו את התלהבות הלב של‬

‫כל יהודי‪ ,‬וגם הראו לכל העמים את גדולת ישראל בפרסום גדול‬ ‫שאין דוגמתו‪.‬‬ ‫משום כך אע"פ שבפסח אנו ממשיכים עלינו זכרון הניסים‬ ‫והנפלאות‪ ,‬עדיין יש הכרח ביו"ט נוסף של חג הסוכות בשביל‬ ‫ענין "הדעת" (הטור מיישב מה שמצוות סוכה אינו ביחד עם‬ ‫פסח‪ ,‬כדי שיהיה היכר וכו' עי"ש‪ ,‬ובכל זאת יש להבין מדוע צריך‬ ‫שני חגים לזכר יצי"מ‪ ,‬אלא שענני הכבוד הם ענין יסודי המוכרח‬ ‫לכל אדם‪ ,‬לבא להכיר ולדעת)‪.‬‬ ‫והנה גם לאחר שנסתלקו ענני הכבוד אחר חטא העגל‪ ,‬הרי חזרו‬ ‫בכח הסליחה והמחילה שפעל משה רבינו ביום הכיפורים‪ ,‬ואי'‬ ‫בספה"ק שהזמן שחזרו ענני הכבוד הוא בחג הסוכות‪ .‬מכאן‬ ‫שימי הסוכות מסוגלים להמשיך עלינו קדושת הדעת גם לאחר‬ ‫שנפלנו‪ ,‬להקים סוכת דוד הנופלת‪.‬‬ ‫כך נזכה לשמחת יום טוב‪ ,‬לשאוב מים בששון ממעיני הישועה‪,‬‬

‫נקבע את השמחה הזאת בלבנו תמיד‪ ,‬שמחה של אמונה ודעת‪,‬‬ ‫להתפלל בכוונה ובתלהבות ולפרש שיחתינו לפני השי"ת בכל‬ ‫לב‪ ,‬ואז נמצא עצה גם לשעת קטנות וכדו'‪ .‬וגם כאשר יש‬ ‫קרירות וחוסר חיות‪ ,‬נחזור ונחתור את בארות המים החיים‪.‬‬ ‫בהושענא רבא (לקו"מ סי' ע"ד)‪ ,‬נתגבר בכח צעקת 'הושע נא'‪,‬‬ ‫נלמד מהי כחה של תפילה וצעקה‪ ,‬כי השי"ת נמצא תמיד גם‬ ‫כשהדעת איננה מאירה‪ .‬כך נתגבר לצעוק תמיד להשי"ת ונוושע‬ ‫תשועת עולמים‪.‬‬ ‫ואז נזכה לשבת עם המלך לבדו בשמחת תורה כמ"ש בזה"ק‬ ‫'מאן דיתיב עם מלכא בלחודוי'‪ .‬להתקרב לדעת ולהכיר האמת‬ ‫להיות דבוקים בתורה הקדושה‪ ,‬נגיל ונשיש בתורת השם תמיד‬ ‫באור האמונה והדעת‪ ,‬שבהם מאיר אור התורה בשלימות‪ ,‬ובזה‬ ‫אנו נחתמים בתוך הקדושה חותם בתוך חותם לחיים טובים‬ ‫חיים נצחיים אמן‪.‬‬

‫'היינו באומן‪ ,‬איך ממשיכים?‬ ‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬

‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬

‫דיני אכילה בסוכה וברכת 'לישב בסוכה'‬

‫ראש השנה ויום הכיפורים כבר מאחורנו‪ ,‬חג הסוכות בעיצומו‪ ,‬מה עושים עכשיו‪ ,‬איך ממשיכים?‬

‫האוכל 'מיני מזונות' בסוכות‪ ,‬לענין החיוב לאכלו בסוכה דוקא והאם יש‬ ‫לברך ע"ז ‪ -‬יש להבדיל בין מהו אוכל אם 'פת כסנין‪ -‬עוגה' או תבשיל‬ ‫של מזונות [כגון קוגל]‪ .‬ובין כמות האוכל‪ .‬ואיך היא צורת ומטרת האכילה‪,‬‬ ‫כמ"ש להלן‪.‬‬

‫אנ"ש היו רגילים לשאול אחד את חבירו לאחר כל חג‪' ,‬איך נכנס החג'‪ ,‬לא כמקובל לשאול 'איך עבר החג'‪ ,‬כי החג לא‬ ‫עובר‪ ,‬הוא נכנס בתוכנו‪.‬‬ ‫ראש השנה ויום הכיפורים אינם מאחורינו‪ ,‬הם בתוכנו‪ ,‬בל נשכח את המתנות שקבלנו בימים אלו‪ :‬תפילות‪ ,‬קצת תשובה‪,‬‬ ‫שמיעת שופר‪ ,‬תענית‪ ,‬וידוי‪ ,‬מחילת וסליחת עונוות וכו'‪ ,‬כל אלו הותירו רישומם על נשמותינו ‪ -‬גם אם לא הרגשנו‪...‬‬ ‫התוודנו והתחרטנו ביום הכיפורים מספר פעמים על ש'סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שווה לנו' ‪ -‬המצוות‬ ‫שעשינו אינם שווים אצלינו הרבה‪ ,‬ואין אנו מאמינים בערכם‪ ,‬שכחנו מהם‪ ,‬נדמה לנו שחלפו ועברו‪.‬‬ ‫הבה נתעורר לדעת ולהכיר באוצרות שספגנו לתוכינו‪ ,‬וכמו שקבלנו ממוהרנ"ת שדווקא עכשיו לאחר שאנו נקיים‬ ‫מעוונות יכולים אנו להתחדש בעבודת ה'‪ ,‬מה שלא יכלנו בשנה שעברה‪ .‬אם כן‪ ,‬עכשו הוא הזמן להתבודד ולבקש‬ ‫מהשי"ת שנזכור ונשיב אל ליבנו את המצוות והדברים הטובים שעשינו‪.‬‬ ‫ובמה למעשה צריך להתחדש? כפי המובא בדברי מוהרנ"ת‪ ,‬עיקר עבודתנו בימים אלו מראש השנה עד שמחת תורה‪,‬‬ ‫היא לחזק ולהגדיל בלבנו את האמונה [מלכות]‪ ,‬שלא תהיה נקודה קטנה‪ .‬אלא להתרגל ללכת עם האמונה למעשה‪,‬‬ ‫להרים עיניים לשמיים‪ ,‬להסתכל על הבריאה בנפלאותיה – 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה'‪ ,‬להכניס בלבנו קצת‬ ‫מחשבות פשוטות של אמונה‪ :‬השי"ת מסתכל עלי כעת‪ ,‬שמח במעשי‪ ,‬אוהב אותי‪ ,‬רוצה אותי‪ ,‬בוודאי יעזור לי וכו'‪ .‬לדבר‬ ‫ולשוחח עם השי"ת על כל מה שצריך‪ ,‬ועל כל דבר שעושה‪ ,‬כשהולך ברחוב וכדו' יבקש מהשי"ת שיצליח‪ ,‬ויודה וישבח‬ ‫בפה מלא להשי"ת על כל דבר‪.‬‬ ‫ימים אלו מסוגלים מאוד לסייע בעדינו להתרגל לזה‪ ,‬דווקא לאחר שבוודאי זכינו לקדושת ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬ ‫ויושבים אנו בסוכה – בצל השי"ת‪ ,‬ושמחים בשמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שלא ביום אחד באים לזכרון תמידי מהשי"ת‪ ,‬אך אין דרך לבוא למחשבה חזקה ואמונה רצופה רק על ידי הרבה‬ ‫התחלות‪ ,‬כל אימת שנזכר בזה‪ ,‬לחשוב רגע‪ ,‬כי כל מחשבה של אמונה היא מצווה‪ ,‬ובזה מקיים הסעיף הראשון של‬ ‫השולחן ערוך 'שויתי ה' לנגדי תמיד'‪.‬‬ ‫הרבה בחורים שואלים איך מעבירים את ימי בין הזמנים‪.‬‬ ‫האמת שאי אפשר לקבוע לאדם אחר סדר יום‪ ,‬וגם לא כל אחד יכול לסדר לעצמו סדר יום מדויק‪ ,‬הדבר משתנה אצל‬ ‫כל אחד לפי כוחותיו‪.‬‬ ‫אך הדבר השווה לכולם הוא‪ ,‬שזה בעצם עיקר עסקנו‪ ,‬להתרגל להיות יהודים אמיתיים‪ ,‬יהודי שחי עם השי"ת – לא‬ ‫לבד‪.‬‬ ‫אפשר להעביר את ימי בין הזמנים רק במחשבות והרהורים מה עושים היום‪ ,‬מה לומדים‪ ,‬עם מי כדאי ללמוד‪ ,‬כמה‬ ‫ללמוד וכו'‪.‬‬ ‫העצה האמיתית היא‪ ,‬להרגיל את עצמו להתחדש בעניין מצוות זכרון האמונה‪ ,‬מה שרק יעשה‪ ,‬יזכור שהשי"ת מסתכל‬ ‫עליו‪ :‬יאכל עם אמונה והודיה להשי"ת‪ ,‬ידבר עם חברים בדרך ארץ‪ ,‬יזכור שכל יהודי הוא חלק מכתר של השי"ת‪ ,‬יעזור‬ ‫בבית בכל מה שצריך בשמחה מתוך ידיעה שכעת עושה נחת רוח להשי"ת‪ ,‬ומקיים כמה מצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬חסד‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫כשישים את עיקר הדגש על כך‪ ,‬להבין ש'סדר היום' הוא לזכור מהשי"ת‪ ,‬ממילא גם ישתדל להתאמץ בתפילה‪ ,‬יתחזק‬ ‫בעבודת ההתבודדות איזה זמן בל יום‪ ,‬יחטוף איזה דף גמרא‪ ,‬או פרק משניות‪ ,‬קצת חומש רש"י‪ ,‬סימן בשולחן ערוך‪,‬‬ ‫מדרש‪ ,‬ספרי רביז"ל וכדו'‪ ,‬יקום חצות מדי פעם‪ ,‬אבל הכל כיהודי פשוט ואמיתי שרוצה לחיות לכבוד השי"ת‪ ,‬בלי הרבה‬ ‫בלבולים‪ ,‬לחצים או חוסר סיפוק‪ ,‬אלא שמח בכל רגע שקרוב הוא להשי"ת‪.‬‬ ‫זהו כוחו של בין הזמנים – זמן שאין בו סדרי משמעת‪ ,‬תחרות הספקים וכדו'‪ ,‬להתחיל להתרגל לחשוב באמת‪ ,‬אני יהודי‪,‬‬ ‫ולכבוד מי אני חי‪.‬‬ ‫[עצה טובה לשנה החדשה‪ ,‬להתחדש באיזה לימוד חדש‪ ,‬כמו מסכת גמרא‪ ,‬ששה סדרי משנה וכדו'‪ ,‬ולקבוע בליבו‬ ‫להחזיק בזה כל החורף בלא להתבלבל מלימוד אחד למשנהו‪ ,‬כידוע מרביז"ל (ליקו"ת קט"ו) שכשהיה מתחיל איזה‬ ‫סדר לא היה מניח עצמו להתבלבל]‪.‬‬

‫בצילא דמהימנותא‬

‫המשך‬

‫שיקח אותי וישנה אותי לגמרי להיות מלא רצון וחיות‪ .‬ועל זה נבקש ונזעק‪" :‬רבש"ע והרי שלחת לי מנהיג‬ ‫כזה שבכוחו לגאול אותי‪ ,‬למה ארגיש עזוב‪ ,‬חדשני בתקווה חדשה וכו'"‪.‬‬ ‫רביז"ל אמר "נצחתי ואנצח גמרתי ואגמור"‪ .‬נצחונו הוא כאשר הוא מכניס נפשות ישראל הרחוקים‪ ,‬להיות‬ ‫כרצון ה'‪ .‬ואכן‪ ,‬כבר ניצח הרבה בחיי חיותו מה שאין לשער כלל‪ ,‬אך רביז"ל אמר‪ ,‬לא רק "נצחתי" בחיי‪ ,‬אלא‬ ‫גם "ואנצח"‪ ,‬כי נצחונו נמשך גם היום לאחר הסתלקותו‪ ,‬שבוודאי יוציא אותנו מהקרירות וחיסרון הרצון‪,‬‬ ‫ויכניס בליבנו רצון אמיתי לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫זוהי עיקר רחמנותו של רבינו עלינו להכניס בנו שכל ודעת‪ .‬לא שכל של חריפות אלא שכל של לב ורצון‪,‬‬ ‫כי השכל הוא הנשמה‪ ,‬ואף שהוא דבר שיש כבר לכל יהודי שהרי בזה מותר האדם מן הבהמה‪ ,‬אלא ששכל‬ ‫האדם נפגם במחשבות זרות ורעות‪ ,‬דאגות ועצבות‪ ,‬ואינו יכול להחזיק בדעתו איזה שכל ורצון דקדושה‪,‬‬ ‫לא מבעיא שכל של צדיקים ההולכים מהשגה להשגה בקדושה נוראה ועצומה‪ ,‬אלא אפילו שכל של אמונה‬ ‫פשוטה‪ ,‬שכל של שמחה ביהדות וכו'‪.‬‬ ‫זהו עיקר ישועת האדם‪ ,‬להתחיל לרצות ולא יפול ממה שעובר עליו‪ ,‬רק יתחיל מחדש בכל פעם מה שיכול‬ ‫ויהיה מלא שמחה מכל מצווה שחוטף‪.‬‬

‫נמצא שלאור הד' עצות האלו נקבל עיקר רחמנות זו שהוא כלל מכוון ההתקרבות לצדיקים שכל‬ ‫היהדות תלוי בזה‪ ,‬וביום הלולא של רבינו ז"ל נתחדש מאד לזכות לרצון וחשק להשי"ת‪ ,‬וכאשר כבר‬ ‫ניצח הרבה מלחמות כן ינצח איתנו ג"כ לנצח‪.‬‬

‫א] כשאוכל 'פת כסנין' [עוגה] רק יותר מכביצה‪ ,‬בדרך ארעי‪ ,‬בימות‬ ‫החול‪ ,‬או בשבת ויו"ט שלא אחר קידוש‪:‬‬ ‫[א] יש לאכלו בסוכה דוקא [ואפשר שהמיקל לאכלו חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫יש לו קצת על מה לסמוך]‪ .‬אך בכל אופן לא יברך על זה ברכת‬ ‫'לישב בסוכה'‪.‬‬ ‫[ב] גדר 'ארעי' לענין זה‪ :‬הוא שאוכל לשם 'נִ אש' בעלמא‪ ,‬והיינו‬ ‫שאינו רעב אלא לתענוג‪ .‬או אפילו שהוא רעב‪ ,‬והוא כמ"ש ברמב"ם‬ ‫[בפיה"מ סוכה פ"ב מ"ה]‪ ,‬שיאכל אדם שיעור מועט‪ ,‬לא יחשוב עליו‬ ‫לסעודה‪ ,‬אבל אכלו לדחות תאותו עד שיגמור סעודתו אח"כ‪.‬‬ ‫[ג] אמנם אם ישהה 'זמן מה' אחר זה ‪ -‬אזי יכול לברך‪ ,‬ויכוין על‬ ‫אכילתו והשהייה‪ .‬והוא בצירוף מה שמעיקר הדין יש לברך על‬ ‫השהייה עצמה [וכמ"ש להלן]‪ .‬וי"א שאז יש לברך מקודם לישב‬ ‫בסוכה ואח"כ מזונות [הגרש"ז בהערות לספר הסוכה עמוד תנג]‪.‬‬ ‫[ד] וגדר 'זמן מה'‪ ,‬לא מצאתיו כעת מבואר‪ .‬ונראה שצריך שיהיה‬ ‫בכמות ובאיכות‪ ,‬והיינו שישהה זמן ממושך קצת‪ ,‬וגם באופן שנתיישב‬ ‫שם‪ ,‬ולא במי שיושב על קוצים רק כדי לצאת ענין השהייה‪ ,‬וכן לא‬ ‫שייך בשהייה של כמה דקות‪ .‬אך אם ילמד קצת או יקרא בספר‬ ‫כרבע שעה‪ ,‬נראה דהוי כ'שינון' המצריך סוכה לכתחלה‪.‬‬ ‫[ה] אך כל זה כשהוא בסוכתו‪ ,‬ורוצה לצאת‪ .‬אבל בא ל'סוכת חבירו'‬ ‫ נראה דכל שבא להתיישב שם אף שהוא רק לכמה דקות‪ ,‬כגון‬‫ביקור נימוסין קצר לכבוד המועד‪ ,‬או 'שלום זכר' וכדומה‪ ,‬שפיר‬ ‫נחשב 'שהייה' [דלזה יש לצרף גם המחייבים לברך בסוכת חבירו‬ ‫אף בלא שהייה כלל]‪.‬‬ ‫ב] כשאוכל בקביעות קצת‪ ,‬בימות החול‪:‬‬ ‫[א] חייב לאכול בסוכה ולברך לישב בסוכה‪.‬‬ ‫[ב] גדר 'קביעות' זו‪ :‬האוכל מיני מזונות בבוקר‪ ,‬עם כוס קפה‪ .‬או‬ ‫בלא כוס קפה‪ ,‬אך היא במקום ארוחת בוקר‪ .‬או אם אוכלו בחבורה‪.‬‬ ‫[דלא גרע מתבשיל דהוי אז קביעות אף לשו"ע]‪.‬‬ ‫[ג] אבל בקביעות גמורה‪ ,‬כגון שהוא יותר מג' או ד' ביצים‪ ,‬או לשם‬ ‫סעודה ממש‪ ,‬הרי חייב בהמוציא וברהמ"ז‪ ,‬וא"כ חייב בסוכה וצריך‬ ‫לברך‪[ .‬וכמ"ש בסימן קס"ח‪ .‬ונראה דאף לו יהא דבענין כזה‪ ,‬לא‬ ‫נחייבהו בהמוציא וברהמ"ז‪ ,‬מ"מ בנד"ד אם הוא בשיעור האמור‪,‬‬ ‫חייב בסוכה ויכול לברך‪ ,‬דאז לא הוי דרך ארעי]‪.‬‬ ‫ג] האוכל מיני מזונות בשבת ויו"ט אחר קידוש‪ ,‬כדי לצאת יד"ח‬ ‫קידוש במקום סעודה‪:‬‬ ‫[א] חייב לאכול בסוכה ויכול לברך לישב בסוכה‪ ,‬אף שאינו נשאר‬ ‫שם‪ ,‬ואף שהוא רק יותר מכביצה‪.‬‬ ‫[ב] אמנם אם אינו אוכל לכונה האמורה ‪ -‬נראה שדינו כימות‬ ‫החול‪.‬‬ ‫ד] במה דברים אמורים כשאוכל עוגה‪ ,‬אבל האוכל תבשיל של ה'‬ ‫מיני דגן [קוגל וכדומה]‪ ,‬דינו כך‪:‬‬ ‫[א] יותר מכביצה‪ ,‬ארעי – יש לאכול בסוכה‪ ,‬אך לא יברך‪[ .‬ונ"ל‬ ‫דהמיקל שלא לאכול בסוכה‪ ,‬יש לו ע"מ לסמוך‪ ,‬דהרי אין זה מוסכם‬ ‫לכו"ע]‪.‬‬ ‫[ב] יותר מכביצה‪ ,‬בחבורה – חייב בסוכה ומברך‪.‬‬ ‫[ג] יותר מכביצה‪ ,‬וקבע עצמו לזה – צ"ע אם יברך‪ .‬וכל שכן בשבת‬ ‫אחר קידוש‪[ .‬דבשעה"צ מביא דלשע"ת חייב בכה"ג אף לשו"ע‪,‬‬ ‫אך לא כתב מהו להלכה‪ .‬ובשבת י"ל דקביעותא דשבת משוי ליה‬ ‫קביעות]‪.‬‬ ‫[ד] אוכל שיעור חשוב שקובע סעודתו – חייב בסוכה ומברך‪.‬‬ ‫ודע‪ ,‬שבתבשיל יכול לאכול הרבה וא"צ לברך המוציא וברהמ"ז‪,‬‬ ‫בשונה ממיני מזונות‪ .‬ואף ה'קוגל' בכלל זה‪ ,‬ודלא כהאומרים שדינו‬ ‫כפת כסנין משום אפייתו וע"כ אם קבע עליו צריך לברך המוציא‬ ‫וברכת המזון‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬