Beth Meir Souccot 5770

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫גליון מס' ‪45‬‬

‫סוכות ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון )ויקרא כג‪ ,‬מ( ‪ -‬ראשון‬ ‫לחשבון עוונות )מדרש תנחומא אמור כב(‪ .‬שמעתי בשם הצדיק‬ ‫הגאון מאסטראווצע זצוק"ל על מאמר חז"ל במדרש תנחומא‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון ‪ -‬ראשון לחשבון עונות‪ ,‬דהנה‬ ‫אמרו )אבות פ"ג מ"א( דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ‪-‬‬ ‫דין היינו על העבירה שעשה‪ ,‬וחשבון היינו שבמקום שעשה‬ ‫עבירה היה יכול לעשות מצוה )עיין שנות אליהו להגר"א מוילנא על‬ ‫שביעית בליקוטי הגר"א הנספחים(‪.‬‬ ‫והנה בילקוט )יחזקאל רמז שמב( אמר ריש לקיש גדולה‬ ‫תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות וכזכיות שנאמר ובשוב‬ ‫רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה וגו' חיה יחיה )יחזקאל יח‪,‬‬ ‫כז‪-‬כח(‪ ,‬איני והא אמר רבי שמעון בן לקיש גדולה תשובה‬ ‫שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר כי כשלת בעונך )הושע יד‪,‬‬ ‫ב( והא עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול‪ ,‬לא קשיא כאן‬ ‫מאהבה כאן מיראה‪.‬‬ ‫וא"כ בראש השנה ויום כפור הוא תשובה מיראה‬ ‫ונעשה שגגות‪ ,‬והתשובה הוא רק על לא תעשה‪ ,‬אבל על מה‬ ‫שהיה יכול לעשות מצוה‪ ,‬זה לא תיקן‪ ,‬אבל בסוכות הוא‬ ‫תשובה מאהבה ונהפכין לזכיות‪ ,‬וא"כ במקום שעשה עבירה‬ ‫הא עשה מצוה דהא העבירה נהפכה למצוה‪ ,‬וזה הוא הפירוש‬ ‫ראשון לחשבון עוונות‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪ -‬ים הפלפול(‬

‫‪HI‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ושמחתם לפני ה'‬ ‫אלקיכם שבעת ימים )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ .‬איתא בתורת כהנים לפני‬ ‫ה' אלקיכם דהיינו במקדש שבעת ימים ולא בגבולין כל שבעה‪.‬‬ ‫וצריך להבין למה דווקא בזמן המקדש שהיו נוטלין את הלולב‬ ‫שבעת ימים כתוב לשון שמחה אבל אצל ולקחתם לכם ביום‬ ‫הראשון דקאי על נטילת לולב בגבולין לא נאמר לשון שמחה‪.‬‬ ‫ונראה דהנה איתא במדרש )ויק"ר ל‪ ,‬יב( פרי עץ הדר‬ ‫)ויקרא שם( ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח‬ ‫כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים‬ ‫טובים‪ ,‬כפות תמרים ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה התמרה הזו יש בו‬ ‫טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין‬ ‫בהם מעשים טובים‪ ,‬וענף עץ עבות ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה הדס יש‬ ‫בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים‬ ‫טובים ואין בהם תורה‪ ,‬וערבי נחל ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬מה ערבה זו‬ ‫אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם‬ ‫שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים‪ ,‬ומה הקב"ה עושה‬

‫להם‪ ,‬לאבדן אי אפשר‪ ,‬אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו‬ ‫כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו‪ ,‬ע"כ המדרש‪.‬‬ ‫ולכאורה קשה במה דכתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת‬ ‫ימים דמשמע שיש לשמוח עם כל ארבעת המינים דבמה יש‬ ‫לשמוח עם הבורים ולשמחה זו מה עושה‪.‬‬ ‫אך האלשיך הקדוש ז"ל כתב על הפסוק "תוכו רצוף‬ ‫אהבה" )שיר השירים ג‪ ,‬י( דבבית המקדש היה האויר מלא אהבה‬ ‫פנימית והתוכיות שבו היה רצוף אהבה לה' ונכנס ללב כל‬ ‫ישראל‪ ,‬ואפילו להפחותים שבהם היה לבם מלא אהבה לה'‪,‬‬ ‫ובשביל כן היינו יכולים לשמוח אף עם הגרועים‪ ,‬אבל זה דוקא‬ ‫במקדש ולא בגבולין ולכן לא נכתב לשון שמחה בחלק הפסוק‬ ‫דקאי על הגבולין‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד – קדשי יחזקאל(‬

‫‪HI‬‬ ‫במשנה ראש השנה )ל‪ (.‬וסוכה )מא‪ (.‬מובאות שתי‬ ‫תקנות שהתקין רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬שיהיה לולב ניטל‬ ‫במדינה כל שבעה זכר למקדש‪ ,‬ושיהיה יום הנף כלו אסור‪,‬‬ ‫משום מהרה יבנה בית המקדש‪ ,‬עיי"ש‪ .‬להבין הקישור‬ ‫והחיבור של שתי התקנות הללו‪ ,‬עיין בתוס' סוכה שם )ד"ה‬ ‫ושיהא( שהרגישו בזה וכתבו‪ ,‬הרבה תקנות תיקן רבן יוחנן בן‬ ‫זכאי אלא הנך תרתי תיקן יחד‪ ,‬עיי"ש‪ .‬אבל עדיין לא נייחי לי‪,‬‬ ‫ויקשה ביותר מה ראה על ככה לתקן את שתי התקנות ביחד‪,‬‬ ‫אבל יבואר בזה כי שתי תקנות הללו הם מקושרים ודבוקים‬ ‫יחד זו בזו בקשר אמיץ וחזק בלתי יפרדו‪.‬‬ ‫הנה בגמרא )שם(‪ ,‬מנא לן דעבדינן זכר למקדש‪ ,‬אמר‬ ‫רבי יוחנן דאמר קרא‪ ,‬כי אעלה ארוכה לך‪ ,‬וממכותיך ארפאך‬ ‫נאום ה' כי נדחה קראה לך ציון הוא דורש אין לה )ירמי' ל‪ ,‬יז(‪,‬‬ ‫מכלל דבעי דרישה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬למה הביא רבי‬ ‫יוחנן תחילת המקרא כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך‪,‬‬ ‫בעת אשר נצרך לנו רק סוף הפסוק‪ ,‬ציון הוא דורש אין לה‪,‬‬ ‫שעליו דרש רבי יוחנן את דרשתו‪ ,‬מכלל דבעי דרישה‪ .‬ועיין‬ ‫רש"י ז"ל שם בגמרא ראש השנה )ד"ה כי אעלה( שכתב כי‬ ‫אעלה ארוכה לך וגו' ‪ -‬סיפיה דקרא ציון הוא דורש אין לה‬ ‫עיי"ש‪ ,‬היינו כי גם לרש"י ז"ל היה קשה זאת‪.‬‬ ‫אבל כידוע היה רבי יוחנן בן זכאי בזמן החורבן‪ ,‬והוא‬ ‫הגבר ראה עני בשבט עברתו‪ ,‬בימיו נשרף בית אלקינו‪ ,‬וניטל‬ ‫כבוד מבית חיינו‪ ,‬בימיו פרש צר ידו על כל מחמדינו‪ ,‬והעיר‬ ‫הקודש והמחוזות היו לחרפה ולביזות‪ ,‬ויגל ישראל מעל‬ ‫אדמתו‪ ,‬והוא הגבר רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬אשר בקש את שר‬ ‫הרומאי‪ ,‬תן לי יבנה וחכמיה‪ ,‬למען להקים שם ושארית לבית‬ ‫ישראל‪ ,‬והוקם עולה של תורה‪ ,‬רוח ה' דיבר בו‪ ,‬ומילתו על‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫לשונו‪ ,‬תקנות גדולות שנו כאן‪ ,‬לשמור קיומה של האומה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫שתי תקנות הללו תיקן רבי יוחנן בן זכאי לחבר ולקשר‬ ‫בקשר של קיימא את העבר האדיר והכביר‪ ,‬את הזמן שבית‬ ‫המקדש היה קיים‪ ,‬אשר היה אורו של עולם‪ ,‬להעסיק באורו של‬ ‫עולם‪ ,‬כי נר מצוה ותורה אור‪ ,‬להיות לולב ניטל במדינה כל‬ ‫שבעה‪ ,‬לעשות זכר למקדש ולחבר ולקשר בקשר נצחי‪ ,‬דתי‬ ‫ורוחני‪ ,‬עם העתיד המזהיר המקוה‪ ,‬בזה שיהיה יום הנף כולו‬ ‫אסור‪ ,‬משום מהרה יבנה בית המקדש‪.‬‬ ‫שתי תקנות הללו היו נצרכות מאוד בשעתו‪ ,‬לעשות‬ ‫זכר למקדש‪ ,‬לבלי לשכוח את העבר הבהיר‪ ,‬אורו של עולם‪,‬‬ ‫אשר הפיץ זהרו ואורו על כל העולם‪ ,‬להתמיד להעלות חוזק‬ ‫אורה על ידי לימוד התורה וקיום המצוה‪ ,‬ולהעלות נר תמיד‬ ‫עד אשר יאיר המזרח‪ ,‬וכשחר יבקע אורו‪ ,‬ולקבוע ולהשריש‬ ‫בלב האומה הישראלית‪ ,‬אסירי התקוה‪" ,‬כי יש תקוה לאחריתך‬ ‫ושבו בנים לגבולם" )ירמי' לא‪ ,‬טז(‪ ,‬ורבי יוחנן בן זכאי קדשה‬ ‫לשעתו וקדשה לעתיד לבא‪ ,‬וגמר זאת מקרא‪ ,‬דאמר קרא‪ ,‬כי‬ ‫אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך וגו'‪ ,‬היינו דרבי יוחנן בן‬ ‫זכאי דרש גם רישא דקרא‪ ,‬והוא על העתיד המקוה‪ ,‬כי‬ ‫ממכותיך ארפאך‪ ,‬והרפואה באה תמיד אחר המכה‪ ,‬היינו‬ ‫שהמכה היתה מקודם חורבן הבית‪ ,‬חורבן האומה‪ ,‬ואח"כ תבא‬ ‫הרפואה‪ ,‬הגאולה העתידה‪ ,‬ולכן אם גם לקינו בכפליים‪ ,‬הבטח‬ ‫הבטיח לנו הבורא יתברך כי אעלה ארוכה לך‪ ,‬כי כה אמר ה'‬ ‫הנני שב את שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם ונבנתה עיר‬ ‫על תלה וארמון על משפטו ישב )ירמי' ל‪ ,‬יח( עיי"ש סמיכות‬ ‫הכתובים‪ ,‬וגם מסיפיה דקרא כי ציון הוא דורש‪ ,‬אין לה מכלל‬ ‫דבעי דרישה‪ ,‬היינו כמו שכתוב באבידה עד דרוש אחיך אותו‬ ‫)דברים כב‪ ,‬ב(‪ ,‬והנה אבידה הוא שהיה בידו תחילה דבר ואח"כ‬ ‫נאבד ממנו והוא דורש אותה תמיד כי זוכר את האבידה‬ ‫ודורש אחריה תמיד‪ ,‬וזה זכר למקדש ‪ -‬לזכור ולדרוש אחרי‬ ‫האבידה הקדושה אשר אבדנו‪ ,‬מכלל דבעי דרישה‪ ,‬ושפיר‬ ‫הביא רבי יוחנן המקרא כולו‪ ,‬כי השתי תקנות מקבילות‬ ‫לעומת שתי העתים העבר והעתיד‪ ,‬והמה צמודים דבוקים‬ ‫וקשורים זו בזו‪ ,‬תואמים יהיו יחדיו יתלכדו ולא יתפרדו‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – עמודי שש(‬

‫‪HI‬‬ ‫אמר רב נחמן ניסוך המים מצוה חשובה היא ובאה‬ ‫מששת ימי בראשית )סוכה נ‪ .(:‬ונראה לבאר דהנה כל המצוות‬ ‫הם להשיג טוב טעם ודעת כמו שאמר דוד המלך ע"ה "טוב‬ ‫טעם ודעת למדני" )תהלים קיט‪ ,‬סו( דהמצוות הם תרי"ג עטין‪,‬‬ ‫אבל ניסוך המים נתעלה מכל המצוות להיות נמשך אחרי‬ ‫עבודת השי"ת בלי שום טעם רק ברצון לבד דאין טעם ברצון‬ ‫כמו המים שאין בהם שום טעם‪ ,‬והנה כשאדם עושה מצוה‬ ‫בהתגלות הרצון בלי שום טעם הוא מעורר כן את רצון העליון‬ ‫בלי שום טעם לדבר‪.‬‬ ‫והנה רש"י ז"ל כתב בריש פרשת בראשית‪ ,‬ומה טעם‬ ‫פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת‬ ‫גוים )תהלים קיא‪ ,‬ו(‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים‬ ‫אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל‬ ‫הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪ ,‬עכ"ל רש"י‪.‬‬ ‫והביאור הוא דכמו שהבריאה היתה בלי טעם רק ברצון‪ ,‬כן‬ ‫נתן הקב"ה ארץ ישראל להשפיע על ישראל כל טוב רק‬ ‫ברצונו לבד‪.‬‬ ‫ובזה נבין הפסוקים "והארץ היתה תהו ובהו וגו' ורוח‬ ‫אלקים מרחפת על פני המים" )בראשית א‪ ,‬ב( היינו שרוח אלקים‬

‫מרחפת על פני המים שאין בהם שום טעם‪" ,‬ויאמר אלקים יהי‬ ‫אור ויהי אור" )שם פסוק ג( – דלכאורה איך אפשר לעשות מתהו‬ ‫ובהו אור ברגע אחד‪ ,‬אך משום דרוח אלקים מרחפת על פני‬ ‫המים בלי שום טעם נמשך בזה האור גם ברצון לבד בלי שום‬ ‫טעם‪.‬‬ ‫וזה פירוש הפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני‬ ‫הישועה" )ישעי' יב‪ ,‬ג( – דעיקר בקשת הישועה הוא ע"י בחינת‬ ‫המים בלי שום טעם רק ברצון לבד שלא יהיה שום קיטרוג ח"ו‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי יחזקאל הלוי זצוק"ל הי"ד – קדשי יחזקאל(‬

‫‪HI‬‬

‫חידושי סוגיות‬ ‫חג הסוכות תעשה לך )דברים טז‪ ,‬יג( וכו' ההוא מיבעי‬ ‫ליה למעוטי גזולה וכו' )סוכה ט‪ .(.‬ובתוס' )שם ד"ה ההוא( הקשו‬ ‫דתיפוק ליה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה‪.‬‬ ‫ואני שמעתי מפה קדשו דאדמו"ר מאסטראווצי זצוק"ל‬ ‫שאמר לי דבר נאה ומתקבל בשם היהודי הקדוש מפרשיסחא‬ ‫זצוקללה"ה לתרץ קושיית התוס' דמשכחת לה דהיה לו ב'‬ ‫טפחים סכך פסול כגון דבר המקבל טומאה וב' טפחים סכך‬ ‫גזול‪ ,‬דמטעם מצוה הבאה בעבירה אי אפשר לפסול הסוכה‬ ‫לפי מה שכתבו התוס' )סוכה ל‪ .‬ד"ה משום( דבמקום דיכול לעשות‬ ‫המצוה בלי העבירה ‪ -‬אין זה נחשב מצוה הבאה בעבירה‪,‬‬ ‫וא"כ בלי הב' טפחים סכך גזול היה גם כן יכול לקיים מצות‬ ‫סוכה כיון דב' טפחים אויר אינו פוסל את הסוכה וגם כן אינו‬ ‫מצטרף לסכך הפסול כמבואר בהלכות סוכה )שו"ע או"ח סי' תרלב‬ ‫סע' ב‪-‬ג(‪ ,‬על זה צריך קרא למעט סכך גזול שהוא כמו מתכת‬ ‫להצטרף עם הב' טפחים סכך פסול‪ ,‬להיות ד' טפחים סכך פסול‬ ‫לפסול את הסוכה ודפח"ח וש"י‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫עמק יהושע אחרון‪ ,‬ואמרו אמן(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫וה' ברך את אברהם בכל )בראשית כד‪ ,‬א(‪ ,‬בכל ‪ -‬זו‬ ‫מצות סוכה )מדרש פליאה(‪ .‬שמעתי מפי אדמו"ר זצוק"ל על דבר‬ ‫מדרש פליאה וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬בכל ‪ -‬זו מצות סוכה‪.‬‬ ‫והוא פלא‪.‬‬ ‫ואמר על זה כ"ק אדמו"ר זצוק"ל כי במלת בכל נכללו‬ ‫כל הציווים והכתובים המדברים במצות סוכה‪ ,‬ב' ‪ -‬בסכת‬ ‫תשבו שבעת ימים )ויקרא כג‪ ,‬מב(‪ ,‬כ' ‪ -‬כל האזרח בישראל‬ ‫ישבו בסכות )שם(‪ ,‬ל' ‪ -‬למען ידעו דורותיכם כי בסכות‬ ‫הושבתי את בני ישראל )שם פס' מג(‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – ויקהל משה(‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק מאסטראווצא‬ ‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬