Mishmeret Hakashus Berechit 2009

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Mishmeret Hakashus Berechit 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 3,512
  • Pages: 4
‫‪íé÷åìà íìö øùáä éìëåà ïîå åðîî øñç éåàøë âäðúî åðéàù èçåù‬‬ ‫‪ ÍÎ‬אמרה תורה )בראשית א‪ ,‬כו‪-‬כז(‪ÌȘÂχ ¯Ó‡ÈÂ" :‬‬ ‫‪˙‡ ÌȘÂχ ‡¯·È '‚ ÂÈ˙ÂÓ„Î ÂÓψ· Ì„‡ ‰˘Ú‬‬ ‫‪."Â˙‡ ‡¯· ÌȘÂχ Ìψ· ,ÂÓψ· Ì„‡‰‬‬ ‫‪ ‰"·˜‰‬בבואו בדברים אל מלאכיו‪ ,‬על יצירת בחיר‬ ‫הבריאה‪ ,‬האדם‪ ,‬הריהו מכנה בריאה זו בשם "·ˆ‪,"ÂÓÏ‬‬ ‫"·ˆ‪ ."ÌȘÂχ ÌÏ‬מה פשרה של הגדרה זו "צלם‬ ‫אלוקים"‪.‬‬ ‫·‪ ÛÂÒ‬ספר החשוב של ‪‚"‰¯‰ Ï"ˆÊ Ú˜ÒÈÏÓ ·"¢‰‬‬ ‫¯·‪,"‰„Â‰È È˘Â·Ï" ¯·ÁÓ ÏÚ· ˘Ëȷ˜˘ÂÓ ‡„Â‰È È‬‬ ‫מביא את אשר סיפר לו רבו ‪( Ú'Ï˘¯È‰) È·ˆ È·¯ ˜"‰‚‰‬‬ ‫‪ÁÓ˘È"‰ ÏÚ· ÏÚ‰È‡Ó ‰˘Ó È·¯ ˜"‰‚‰ ÏÚ Ú˜ÒÈÏÓ‬‬ ‫‪ ,Ï"˜ÂˆÊ "‰˘Ó‬כאשר היה רבי צבי הירשל'ע בצעירותו‪,‬‬ ‫הלך ללמוד בעיירה באניאט‪ ,‬כאשר שב משם הלך אל‬ ‫רבו הגה"ק בעל ה"ישמח משה" אב"ד דק"ק איהעל‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בהכנסו לפני ולפנים אמר לו רבו בעל ה"ישמח‬ ‫משה"‪ ,‬כי הוא רואה בו שיגע בתורה ביראה אלא‬ ‫שחסר עליו צלם אלוקים כפי שהיה קודם שנסע‬ ‫לבאניאט‪.‬‬ ‫ˆ·‪ Ë‬ליבו של רבי צבי הירש‪ ,‬החל לפשפש ולעיין‬ ‫בענין‪ ,‬מדוע ומה היא סיבת הדבר‪ ,‬שדווקא בבואו‬ ‫מבאניאט‪ ,‬שם ישב ועסק בתורה בהתמדה ומתוך יראת‬ ‫שמים‪ ,‬תחסר מאיתו צורת הקדושה‪ ,‬צלם האלוקים‪.‬‬ ‫‪ ¯˘‡ÎÂ‬האריך בחשבון נפשו ניגש אליו רבו בעל‬ ‫ה"ישמח משה" ואמר לו‪ ,‬שאין זאת כי אם בשל כך‬ ‫שאכל משחיטת השובי"ם דשם‪ ,‬אשר אינם הולכים‬ ‫בעת הצורך לטבול במקווה‪ ,‬ולא הקפידו בכובע העליון‪,‬‬ ‫ונוסף על הכל חסרה להם האומנות בהשחזת הסכין‪.‬‬ ‫אכן נודע הדבר‪ ,‬הסיק בצער הרה"ק רבי צבי‪ ,‬בשל‬ ‫שלוש דברים אלו‪ ,‬הרגיש בעל ה"ישמח משה" בחסרון‬ ‫'צלמו' צלם האלוקים‪.‬‬ ‫‪ ·Ï‬מי לא ילפת‪ ,‬מיהו השו"ב אשר ישמע כדברים‬ ‫האלה ולא יחרד‪ .‬יכול אדם לשבת ולהתייגע בתורה‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬מתוך יראה יתירה‪ ,‬אך אז בא השו"ב‪ ,‬אשר‬ ‫לא טבל‪ ,‬או שחט ללא כובע עליון‪ ,‬וגורם שהתלמיד‬ ‫חכם האוכל מבשר זה נחסר לו מצלם אלוקיו אשר היה‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫‪ Ì¢ÓÂ‬כך נברר מהו צלם אלוקים‪ ,‬ומן הראוי ללקוט‬ ‫מרקחים מגינת ביתן בענין זה‪ .‬מהו אותו 'צלם‬ ‫אלוקים'‪ .‬מהו הלשון 'צלמנו'‪' ,‬צלם'‪' ,‬צלמו'‪ .‬מפרש‬ ‫רש"י "'בצלמנו' – בדפוס שלנו"‪'" .‬בצלם אלוקים וגו''‪,‬‬ ‫פירש לך שאותו צלם המתוקן לו‪ ,‬צלם דיוקו של יוצרו‬ ‫הוא"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫˘‪ ¯Â‬נא וראה מה גדלו דברי האוה"ח הקדוש‪'" :‬ויברא‬ ‫אלוקים את האדם בצלמו פירוש בצלמו הניכר באדם‪,‬‬ ‫והכוונה שברא גולמו וגם צלמו‪ ,‬ואח"כ אמר 'בצלם‬ ‫אלוקים'‪ ,‬בזה הודיענו הצלם שבראו בו‪ ,‬כי הוא‬ ‫צלם אלוקים‪ ,‬עוד ירצה לומר‪ ,‬כי ברא‬

‫האדם בב' צלמים‪ ,‬הראשון‪ ,‬צלם הניכר בכל אדם‬ ‫ואפילו בבני אדם הריקים מהקדושה אשר לא מבני‬ ‫ישראל המה‪ ,‬ועליהם אמר 'בצלמו'‪ ,‬בפירוש של הנברא‪,‬‬ ‫והב' הם בחינת המאושרים‪ ,‬עם ישראל נחלת שד‪-‬י‪,‬‬ ‫כנגד אלו אמר 'בצלם אלוקים' בראו‪ ,‬הרי זה ללמדנו כי‬ ‫יש בנבראים ב' צלמים‪ ,‬צלם הניכר רוחני נעלם" עכ"ל‬ ‫ה'אור החיים' הק'‪.‬‬ ‫‪ ‰Ó‬נפלאו ומתקו דברי ה"רבינו בחיי" המבאר בענין‬ ‫זה של 'צלם אלוקים'‪ ,‬וזה תוכן דברו‪ÔÈÚ – 'ÂÓψ·'" :‬‬ ‫ˆ‪ÈÙÏ ,ÂÈÓψ· ¯Ó‡· ‰ÂÂΉ ,˙ÈÏ΢ ‰‚˘‰ ÌÏ‬‬ ‫˘‪) ¢„˜ ÁÂ¯Ó ‰Ïˆ‡ Ì„‡·˘ ˙ÈÏ΢‰ ˘Ù‰‬של הקב"ה("‪.‬‬ ‫ומוסיף ומבאר‪ÔÈ·Â Ìψ‰ ÔÈ· Ï„‚ ˘¯Ù‰ ˘È ÈÎ" :‬‬ ‫‪,'ÌÈη ‰¯ÂÓ' ¯ÙÒ· Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„ ÔΠ.¯Â‡È˙‰‬‬ ‫‪‰¯ÂÓ‰ ‡Â‰˘ Ìψ ˙ÏÈÓ ÈÎ ÂÈ·‰ ÌÈ·¯ ÈÎ Ì˘ ·˙ÂΉ‬‬ ‫·‪,¯ÓÂÏÎ) ˙˘‚¯ÂÓ‰ ‰ˆÈÁ‰ ‰¯Âˆ‰ ÏÚ ˘„˜‰ Ô¢Ï‬‬ ‫˘ˆ‪Ï˘ ˙ȈÈÁ‰ Â˙¯Âˆ· ˙ÂË˘Ù· ˘‚¯ÂÓ‰ ¯·„ ‡Â‰ ÌȘÂχ ÌÏ‬‬

‫‪.˙ÂÈÓ˘‚· ÔÈÓ‡‰Ï ‰¯ÈÙÎ „ˆÏ Âˢ „Ú ‰Ê· ÂÚË ,(Ì„‡‰‬‬ ‫¯˜ ‪¯‡Â˙‰ ÈÎ ,̉ ÌÈ„¯Ù ÌÈÈÈÚ È˘ ¯‡Â˙‰Â Ìψ‰‬‬ ‫‡‪·Â˙΢ ÔÈÈÚÎ ,˙˘‚¯Ó‰ ‰ˆÈÁ‰ ‰¯Âˆ‰ ÏÚ ‰¯Ó‬‬ ‫)˘‪¯‡Â˙Î" (Á ÌÈËÙ¢) ¯Ó‡Π‡ ,"¯‡˙ ‰Ó" (ÁÎ ‡ χÂÓ‬‬ ‫·‪,˙Èڷˉ ‰¯Âˆ‰ ÏÚ ÏÙ ‡Â‰ Ìψ‰ ,ÌÓ‡ ."ÍÏÓ‰ È‬‬ ‫¯ˆ‪ÏÚ .Â˙‰Ó ¯·„‰ ̈Ú˙ · ¯˘‡ ÔÈÚ‰ ,¯ÓÂÏ ‰‬‬ ‫‪ÍÎÏ ."ÌȘÂχ Ìψ·" ¯Ó‡ ˙ÈÏ΢‰ ˙‡Ê‰ ‰‚˘‰‰‬‬ ‫‡‪˘Ù· ˜·„ ÔÂÈÊÈ·‰ ÈÎ ,"‰Ê·˙ ÌÓψ" (‚Ú ÌÈÏȉ˙·) ¯Ó‬‬ ‫‪‰¯Âˆ‰ ‡Â‰ ÂÓψ· ,ÔÎ ÏÚ .Ìȯ·È‡‰ ˙ÂÎ˙· ‡Ï‬‬ ‫‪ "˙ÈÏ΢‰ ‰‚˘‰ ‡Â‰ ,˙ÈÈÓ‰‬עד כאן לשון ה"רבינו‬ ‫בחיי"‪.‬‬ ‫‪ ¯Á‡Â‬לימוד זה‪ ,‬כאשר נתגלה לנו משמעותו של‬ ‫'בצלם אלוקים'‪ ,‬עולה ומתחוורת ביותר חומרת הדבר‪,‬‬ ‫בנטילת צלם אלוקים מעם האיש הישראלי‪ .‬וכמשל‬ ‫עלינו השובי"ם‪ ,‬ניקח עובדה זו בה הקדמנו‪ ,‬מהרה"ק‬ ‫מליסקע‪ ,‬שהרגיש בו הרה"ק בעל ה'ישמח משה' כי‬ ‫נחסר ממנו 'צלם אלוקים' ההשגה השכלית‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫שכביכול כל התורה שלמד‪ ,‬לא עלה בידו להשיגה‬ ‫באותה מדריגת שלמות כפי שהיה יכול בקדושתו‬ ‫וביראתו‪ ,‬וכל זאת אשמת השוחט שלא נהג כראוי‪.‬‬ ‫‪ ‡ˆ˘Î‬מתוך הסכמה יחד‪ ,‬כי עבודת השו"ב אינה רק‬ ‫מלאכה פיזית‪ ,‬שחיטת שתי סימני הבהמה‪ ,‬החי' או‬ ‫העוף‪ ,‬וחסל‪ ,‬לא כן‪ ,‬אלא מלאכה שיש עימה עומק‬ ‫וקדושה של מצוות הבורא‪ ,‬ובכשרות וקדושת‬ ‫המאכלים הללו באים לידי ביטוי תוכנו‪ ,‬צלמו‪ ,‬תורתו‬ ‫ויראתו של השוחט‪ ,‬אזי מובטחנו שלא תצא תקלה‬ ‫תחת ידו‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬בזכותו יושפע שפע של קדושה על‬ ‫המאכלים שיעלו על שולחן מלכים ובפרט לבני‬ ‫תורה היראים יתוסף חכמה וקדושה וצלם‬ ‫)˘‪( ¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬ ‫אלוקים‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫‡‪ ‡˙È‬במדרש תנחומא )א( ·¯‡˘‪ ,Ìȉχ ‡¯· ˙È‬זה שאמר הכתוב ‪'‰‬‬ ‫·‪) ı¯‡ „ÒÈ ‰ÓÎÁ‬משלי ג'( וכשברא הקב"ה את עולמו נתיעץ ·˙‪ ‰¯Â‬וברא‬ ‫את העולם שנאמר ‪) ‰¯Â·‚ ÈÏ ‰È· ȇ ‰È˘Â˙ ‰ˆÚ ÈÏ‬שם ח'(‪.‬‬ ‫˘‪ :˘¯„Ó‰ χÂ‬והתורה במה היתה כתובה?‪ ,‬ומתרץ על גבי אש לבנה‬ ‫באש שחורה שנאמר ˜‪) ·¯ÂÚÎ ˙¯ÂÁ˘ ÌÈÏ˙Ï˙ ÂÈ˙ˆÂÂ‬שיר ה'( מהו‬ ‫קוצותיו תלתלים על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות‪.‬‬ ‫‪ ˘¯„Ó‰ ¯È·ÒÓÂ‬את פירוש הכתוב האיך מוסבר בתוכנה הלכות‬ ‫שבתורה‪ ,‬כי הרי כתוב בה ]בתורה[ ‪) È˘„˜ Ì˘ ˙‡ ÂÏÏÁ˙ ‡ÏÂ‬ויקרא כ"ב( אם‬ ‫אתה עושה ‪ ‡"‰ ˙‡ ˙"ÈÁ ˙‡Ó‬אתה מחריב את העולם‪.‬‬ ‫‪ ÂÓÎ‬כן נאמר ‪) ‰È Ïω˙ ‰Ó˘‰ ÏÎ‬תהלים ק"נ( אם אתה עושה ‡‪‡"‰ ˙Â‬‬ ‫‪ ˙"ÈÁ ˙‡Ï‬אתה מחריב את העולם‪.‬‬ ‫‪ ÔÎÂ‬נאמר בתורה ˘‪) „Á‡ '‰ Âȉχ '‰ χ¯˘È ÚÓ‬דברים ז'( אם אתה‬ ‫עושה מאות „‪ ˘"ȯ ˙Â‡Ï ˙"Ï‬אתה מחריב את העולם שנאמר ‪‡Ï ÈÎ‬‬ ‫˙˘˙‪) ¯Á‡ Ï‡Ï ‰ÂÁ‬שמות ל"ד(‪.‬‬ ‫עוד נאמר ‪) '‰· ¢ÁÎ‬ירמיה ה'( אם אתה עושה ·‪ Û"Î ˙È‬תחריב את‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫נאמר ‡‪) '‰Î ˘Â„˜ ÔÈ‬שמואל א' ב'( אם אתה עושה ‪ ˙"È· Û"Î‬תחריב את‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫ומוסיף המדרש‪ :‬אם אות אחת כך כל שכן התיבה כולה לכך נאמר‬ ‫˜‪ ,ÌÈÏ˙Ï˙ ÂÈ˙ˆÂ‬לפיכך דוד מקלס ואומר ¯‪) „‡Ó Í˙ÂˆÓ ‰·Á‬תהלים קי"ט(‬ ‫ואומר ‡¯‪) '‚ ‰„Ó ı¯‡Ó ‰ÎÂ‬איוב י"א(‬ ‫ומוסיף המדרש לתאר גדלותה של תורה‪:‬‬ ‫‡‪ .‬והיא ]התורה[ היתה אומנת לכל מעשה בראשית שנאמר ‪Âψ‡ ‰È‰‡Â‬‬ ‫‡‪) ÔÂÓ‬משלי ח'( אל תקרי אמון אלא אומן‪.‬‬ ‫·‪ .‬ובה ]בהתורה[ נטה שמים ויסד ארץ שנאמר ‡‪‰ÏÈÏ ÌÓÂÈ È˙ȯ· ‡Ï Ì‬‬ ‫‪) '‚Â‬ירמיה לג(‪.‬‬

‫·‪ ÌÂÈ‬רביעי התקיים שיעור מקיף בהלכות מליחה בכולל עיון‬ ‫שעל ידי ישיבה דחסידי בעלזא ירושלים‪ ,‬על ידי הרה"ג רבי יצחק‬ ‫אליעזר יאקאב שליט"א‪.‬‬ ‫‡·¯‪ ÈÎ‬הכולל בראשות ראה"כ הרה"ג ר' אשר אנשיל קרניאול‬ ‫שליט"א‪ ,‬יזמו את השיעור הנ"ל לאחר שזמן רב עמלים הם בהלכות‬ ‫מליחה‪ .‬ולצורך כן זמנו את הגרי"א יאקאב להביא לידיעתם את‬ ‫השאלות ההלכתיות העולים על הפרק בהלכות אלו‪.‬‬ ‫‪ ‡"ȯ‚‰‬יאקאב התחיל את השיעור בסי' ס"ז ודיבר אודות‬ ‫הבעיות ההלכתיות הנוצרים כיום על ידי כל מיני אגודות צער בעלי‬ ‫חיים ווטרינרים למיניהם‪ ,‬שחלקם דורשים תיכף לאחר השחיטה‬ ‫לירות בראש בעל החי‪ ,‬בכך נגרם שלא יוצא כל הדם מבעל החי‪.‬‬ ‫והביא את החוברת שהוציא לאור בירור מקיף בנושא שזה גורם‬ ‫לאי הוצאת הדם מבעל החי‪.‬‬ ‫·‪ ÛÒÂ‬העיר והרחיב את הדיבור בדברי הראשונים ואחרונים‬ ‫אדות שבזמנינו התחילו במקומות שונים בעולם להזריק על בשר‬ ‫הבהמה לאחר השחיטה חומר הנקרא "לעקטרי אסיט"‪ ,‬שתפקידו‬ ‫לא ליתן ]להבקטאריות[ חיידקים לבוא לתוך הבשר מה דינו לגבי‬ ‫הלכות מליחה‪.‬‬ ‫‪ ÂÓÎ‬כן הרחיב את הדיבור בבעיה ליתן חשמל אחרי השחיטה‬ ‫הנוהג ברוב בתי מטבחיים של הגוים בזמנינו ועושים זאת להתיר‬

‫‚‪ .‬ובה ]בהתורה[ חתם ים אוקיינוס שלא יצא וישטף את העולם שנאמר‬ ‫‪) '‚ ÂÏÈÁ˙ ‡Ï ÈÙÓ Ì‡ '‰ ̇ ‡¯È˙ ‡Ï È˙‡‰‬שם ה'(‪.‬‬ ‫„‪ .‬ובה ]בהתורה[ חתם את התהום שלא יציף את העולם שנאמר ·‪˜Á‬‬ ‫‪) ̉˙ ÈÙ ÏÚ ‚ÂÁ‬משלי ח'(‪.‬‬ ‫‪ .‰‬ובה ]בהתורה[ ברא חמה ולבנה שנאמר ‪¯Â‡Ï ˘Ó˘ Ô˙ '‰ ¯Ó‡ ‰Î‬‬ ‫‪˙‡·ˆ '‰ ÂÈÏ‚ ÂӉȠÌȉ ڂ¯ ‰ÏÈÏ ¯Â‡Ï ÌÈ·ÎÂΠÁ¯È ˙˜Á ÌÓÂÈ‬‬ ‫˘‪) ÂÓ‬ירמיה ל"א(‪.‬‬ ‫‪ ‡‰‬למדת שהעולם לא נתיסד אלא על התורה והקב"ה נתנה לישראל‬ ‫שיתעסקו בה ובמצותיה יומם ולילה שנאמר ‪) ‰ÏÈÏ ÌÓÂÈ Â· ˙È‚‰Â‬יהושע‬ ‫א( ואומר ‪'‚ ÌÈÓ È‚ÏÙ ÏÚ ÏÂ˙˘ ıÚÎ ‰È‰Â '‚ ˆÙÁ '‰ ˙¯Â˙· ̇ ÈÎ‬‬ ‫)תהלים א'( שבשביל שומרי התורה העולם עומד שכן אמרה חנה כי לה'‬ ‫מצוקי ארץ )שמואל א' ב'( ומי הם מצוקי ארץ אלו שומרי התורה שבזכותם‬ ‫הושתת התורה‪ ,‬שנאמר‪.Ï·˙ ̉ÈÏÚ ˙˘È ,‬‬ ‫‪ ˙ÂÎω‬שחיטה תלוי בפסוק "וזבחת כאשר צוותיך" אלפי הלכות‬ ‫שחיטה נאמרו בה‪ ,‬הרבה מהם הן תלויות בשערה ובהלכה למשה מסיני‬ ‫והם הבדלים דקה מן הדקה‪ ,‬הבדל בין נבילה לכשירה הן כחוטי השערה‬ ‫ממש‪ ,‬כל זה מרומז בפסוק ˜‪) ·¯ÂÚÎ ˙¯ÂÁ˘ ÌÈÏ˙Ï˙ ÂÈ˙ˆÂÂ‬שיר ה'( מהו‬ ‫קוצותיו תלתלים על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות‪ ,‬הרי הכל‬ ‫נאמר בתורה וכך צריכים לחשוב בעת עבודת הקודש בשו"ב כי הכל‬ ‫מסיני הן הדברים הנאמרים בפירוש והן הדברים שרבותינו וחכמינו גילו‬ ‫לנו בש"ס קדמונים ראשונים והאחרונים ובפוסקים‪ ,‬וזהו שנאמר‪:‬‬ ‫קוצותיו תלתלים על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות‪ ,‬וכל שינוי קל‬ ‫אתה מהפך עולמות כדברי המדרש ‪) È˘„˜ Ì˘ ˙‡ ÂÏÏÁ˙ ‡ÏÂ‬ויקרא כ"ב(‬ ‫אם אתה עושה ‪ ‡"‰ ˙‡ ˙"ÈÁ ˙‡'Ó‬אתה מחריב את העולם‪ ,‬כמו כן‬ ‫בהלכות שחיטה כמובן‪.‬‬ ‫]˘‪[ ¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬

‫ולשחרר את העצבים הדקים שבבשר שיהיה הבשר יותר רך האם‬ ‫מותר לעשות זאת לפני המליחה‪.‬‬ ‫‪ ÔÎÂ‬הסביר להאברכים באמרו הנה אתם עומדים להיות מורי‬ ‫הוראה בישראל מוכרחים אתם לדעת את המציאות בשטח ודיבר‬ ‫בעוד דברים שעושים כדי להשאיר הבשר בצבע אדום יותר בכך‬ ‫שהדם נשאר בבשר לאחר השחיטה‪ ,‬וכן הרחיב את הדיבור נגד‬ ‫בעיה שנוצרה בזמן האחרון במחנינו כאשר רב אחד התיר למלוח‬ ‫בשר‪ ,‬לאחר הסיגנון החדשה שהנהיגו הגוים הנקרא "הדחה‬ ‫וקירור"‪ ,‬שכל שאר הרבנים היראים והשלמים יצאו נגד זה לבל‬ ‫יהין לפרוץ פרצה בישראל והסביר את כל החששות וההלכות‬ ‫בענין זה‪.‬‬ ‫·˙‪ ÌÂ‬השיעור שנערכה כשעתיים‪ ,‬הודו האברכים להגרי"א‬ ‫יאקאב מוסר השיעור בטוב טעם ודעת‪ .‬גם הגרי"א יאקאב הביע‬ ‫השתוממות מידיעותיהם המקיפות וההתמדה הנפלאה של אברכי‬ ‫הכולל‪.‬‬

‫‪,åðîî äö÷ íãà íù åùôðù íã øåñéàá óàã ùøéôù åîëå ,íã úìéëà øåñéà ìò éîð éà÷ 'åëå øåñà øùáá éùôð äö÷ íãà øîàé ìàã‬‬ ‫‪:íøîåàá ì"æç úðååë ïéàù ,øàåáîå ,'ä éðéòá øùéä àåä êëù íåùî äøåäè äðååëá àìà ,åúåñéàî úîçî äðùòé àì íå÷î ìëî‬‬ ‫‪íã úìéëàë åðîî äö÷ íãà ìù åùôðù ñåàî øáã êì ïéà éøäù ,úåñéàî äæ ïéà úîàáù åìéàë 'åëå éùôð äö÷ íãà øîàé ìà‬‬ ‫‪ ·˙Î‬הספורנו על הפסוק )דברים יב‪ ,‬כה( וזה לשונו‪ÈÎ '‚ ÂÏ·˙ ‡Ï :‬‬ ‫˙‪,· Ò‡ÂÓÎ ‰Ê ‰È‰È ‡Ï Ï·ÏÓ ÚÓ˙ ¯˘‡Î ,'‰ ÈÈÚ· ¯˘È‰ ‰˘Ú‬‬ ‫‡·‪È˘Ù ‰ˆ˜ Ì„‡ ¯Ó‡È χ :Ï"Ê Ì¯Ó‡Î ,'‰ ÈÈÚ· ¯˘È‰ ‰˘Ú˙˘ È„Î Ï‬‬ ‫··˘¯ ‡‪ ,"ÈÏÚ ¯Ê‚ ÌÈÓ˘·˘ È·‡Â È˘Ù‡ ¯Ó‡È Ï·‡ ,¯ÂÒ‬ומבואר בדברי‬ ‫הספורנו דדרשת הספרא דאל יאמר אדם קצה נפשי בבשר אסור וכו'‬ ‫קאי נמי על איסור אכילת דם‪ ,‬וכמו שפירש דאף באיסור דם שנפשו שם‬ ‫אדם קצה ממנו‪ ,‬מכל מקום לא יעשנה מחמת מאיסותו‪ ,‬אלא בכוונה‬ ‫טהורה משום שכך הוא הישר בעיני ה'‪ ,‬הרי להדיא מבואר בדבריו‪ ,‬שאין‬ ‫כוונת חז"ל באומרם‪ :‬אל יאמר אדם קצה נפשי וכו' כאילו שבאמת אין‬ ‫זה מאיסות‪ ,‬שהרי אין לך דבר מאוס שנפשו של אדם קצה ממנו כאכילת‬ ‫דם‪ ,‬וכדתנן להדיא במתניתין במכות‪ ,‬אלא שהכוונה הוא שמכל מקום‬ ‫צריך שיגבר הרצון לעשות הישר בעיני ה' על הסלידה הטבעית של כל‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫‪ Ìȯ·„‰Â‬מדוייקים בלשון דרשת הספרא דאיתא‪" :‬מנין שלא יאמר‬ ‫אדם אי אפשר ללבוש שעטנז אי אפשי לאכול בשר חזיר וכו'‪ ,‬אבל אפשי‬ ‫מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך‪ ,‬תלמוד לומר‪' :‬ואבדיל אתכם מן‬ ‫העמים להיות לי'‪,"ÌÈÓ˘ ˙ÂÎÏÓ ÂÈÏÚ Ï·˜Ó ‰¯È·Ú‰ ÔÓ ˘¯ÂÙ ‡ˆÓ ,‬‬ ‫ובביאור סיום דברי הספרא '"נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו מלכות‬ ‫שמים"‪ ,‬נראה בזה על פי מה שנתבאר בארוכה דבמאכלות אסורות תרתי‬ ‫איתנהו‪ ,‬חדא‪ ,‬העבירה שבעצמות גוף החפצא של המאכלות האסורות‪,‬‬ ‫שהוא מאוס ומשוקץ בגוף החפצא‪ ,‬ומשפיע ממאיסותו על האוכלו‪ ,‬ותו‪,‬‬ ‫מטעם עבירת הנברא שהקב"ה ציווהו בתורתו לבל לאכלו‪ ,‬ובזה הוא‬

‫דומה לכל שאר איסורי התורה‪ ,‬שעיקר העבירה הוא מחמת עברו את‬ ‫ציווי ה' יתברך‪ ,‬וזהו מאי דאיתא בדרשת התו"כ דאם הוא יכוין במניעת‬ ‫אכילתה אך ורק מחמת שקצה נפשו בהן מחמת מאיסותם והשפעת‬ ‫טימטום הלב שבהם‪ ,‬יש בזה רק הצלה מן גוף החפצא של העבירה‪ ,‬אבל‬ ‫אין בזה קבלת עול מלכות שמים שהוא מצד קבלת ציווי ה' כפשוטו‬ ‫וכמשמעו‪ .‬אבל כל שעושה כן מחמת שמה אעשה ואבי שבשמים גזר‬ ‫עלי‪ ,‬על ידי זה נמצא דמלבד מה שבפועל גופו ניצול מן העבירה שבגוף‬ ‫החפצא של מאכלות אלו‪ ,‬בנוסף לזה הוא גם מקבל על עצמו עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬על ידי שמתעלה מעל רגשות הסלידה הטבעיים‪ ,‬ועושה כן אך‬ ‫ורק משום שכך הוא רצון ה'‪.‬‬ ‫‪ ÔÎÂ‬כתב ה'שפת אמת' )שמיני – תרל"א( וזה לשונו‪‰Ó ÈÙ ÏÚ ¯ÓÂÏ ˘ÈÂ" :‬‬ ‫˘‡‪‰·¯‰ ÍÎÈÙÏ ,χ¯˘È ˙ÂÎÊÏ ‰"·˜‰ ‰ˆ¯ :¯Ó‡ Ú"·‡¯ :Ï"ÊÁ ¯Ó‬‬ ‫‪˜¯ ,'ÂÎ ÌÈÒÂ‡Ó ‰Ê ‡Ï· ÌÈ˘Ó¯Â ÌȈ˜˘„ È"˘¯Ù ,˙ˆӠ‰¯Â˙ ̉Ï‬‬ ‫˘‪ÏΠχ¯˘È È· ÂÈ‰È˘ ‰ˆ¯ ‰"·˜‰˘ ˘Â¯Èى ,‰ÂˆÓ ‰ÊÓ ‰˘ÂÚ ‰"·˜‰‬‬ ‫‪,¯Á‡ ÔÙ‡· ˙ÂÈ‰Ï ¯˘Ù‡ ȇ˘ ‰Ó Ì‚˘ ,‰¯Â˙‰ ¯Á‡ ͢Ó Ì‰È˘ÚÓ‬‬ ‫‪¯Ó‡È χ :Ï"ÊÁ ·˙Î ÔΠ,‰¯Â˙‰ ÈÙ ÏÚ ‰˘ÚÓ‰ ˙ÂÂÎ 'È‰È ÌÂ˜Ó ÏÎÓ‬‬ ‫‪ÈÏÚ ¯Ê‚ ÌÈÓ˘·˘ È·‡ ‰˘Ú‡ ‰ÓÂ È˘Ù‡ ˜¯ ¯ÈÊÁ ¯˘·· È˘Ù‡ ȇ Ì„‡‰‬‬ ‫‪ÌÈ˘Ó¯Â ÌȈ˜˘Ó ¢¯ÙÈ˘ 'ȉ Ôˆ¯‰˘ '̉Èχ ¯Ó‡Ï' :¯Ó‡˘ ‰Ê ,'ÂÎÂ‬‬ ‫‪È˘Ù‡ ¯Ó‡È Íȇ ,Ò‡Ó ‰Ê ‡Ï·˘ ۇ ,Ï"Πͯ·˙È Âˆ¯ Ô΢ È„È ÏÚ‬‬ ‫·‪„ˆÓ Ò‡ÈÓ‰Ó ¯˙ÂÈ ˙"È˘‰ ÈÂÂȈ „ˆÓ ‰ÚÈÓ‰ ˙ÂÈ‰Ï ˘Â¯ÈÙ‰ ˜¯ ,Â‬‬ ‫‪¯Ó‡Ó „ˆÓ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ Ò‡ÈÓ‰ ¯·Â‚ 'ȉ˘ ‰ÊÎ Á¯Î‰· Û‡˘ ,ÂÓˆÚ‬‬ ‫)‪( ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬ ‫‪ ,"ÂÓÓ ¯˙ÂÈ ˜Á¯ ˙"È˘‰‬והן הן הדברים‪.‬‬

‫‪äàøåäá õ"åî ùééáìî ãéçé úòã ìò åìéôà áåøéò øéùëäì áåè øúåé‬‬ ‫‪ ¯ÙÂÒÓ‬מעשה שקרה עם הגאון החסיד ר' משה קליערס זצ"ל‬ ‫רבה של עיר טבריה‪ ,‬ויש בה מוסר השכל מאוד‪ ,‬פעם בשבת קודש‬ ‫נתוודע לו כי יש שאלה גדולה על העירוב‪ ,‬שהיתה מקולקלת לפני‬ ‫השבת‪ ,‬ותיקנוהו באופן שיש בה שאלה חמורה אם כשירה היא‪,‬‬ ‫אך כשעמד על הדברים‪ ,‬הודיעו לו כי מי שתיקן את העירוב עשה‬ ‫הדבר על פי הוראת איזה חכם שבעיר ההוא‪.‬‬ ‫¯·‪ È‬משה ששמע את הדברים כהויתן‪·Â¯ÈÚ‰ ÈÎ ˜ÏÁ „Á ˜ÒÙ ,‬‬ ‫‪ ,‰„È ÏÚ ÏËÏËÏ ‰ÈÏÚ ÍÂÓÒÏ ÌÈÏÂÎÈ ,‰¯È˘Î‬וכאשר התלמידי‬ ‫חכמים שבעיר באו ושאלו אותו פשר הדבר‪ ,‬מדוע התיר לטלטל‬ ‫על ידה‪ ,‬הלא שאלה חמורה יש על תיקונה‪ ,‬ענה ואמר כי אין לו‬ ‫פנאי עכשיו לבאר ולפרש את פסוקו‪ ,‬ועוד חזון למועד‪.‬‬ ‫‪ Â˙¯ÁÓÏ‬של שבת קודש ביום הראשון‪ ,‬הלך הגאון ר' משה‬ ‫לאותו מורה הוראה‪ ,‬ששכנה ידידות ביניהם‪ ,‬וביקשו כי היות שיש‬ ‫לו סוגיא עמוקה וענין קשה‪ ,‬הוא רוצה שיואיל הרב בטובו‪ ,‬לישב‬ ‫עמו ולעזור לו לעמוד על בירור הדברים‪.‬‬ ‫‪ ‰¯ÂÓ‰‬הוראה ההוא שהיה איש עניו ולא החזיק טיבותא‬ ‫לנפשיה‪ ,‬תמה מאוד על הדבר ואמר הלא כבוד הרב ידיו רב לו‬

‫בתורה ולא צריך כלל לדידי‪ ,‬אך הרב ר' משה אמר לו כי עתה‬ ‫חולשה תקפתו‪ ,‬ואינו מסוגל לברר הענין בעצמו‪ ,‬לכן הוא מבקש‬ ‫עזרתו‪.‬‬ ‫‪ ‰Ó‰‬הלכו לבית המדרש שבקצה העיר‪ ,‬מקום שאין הלומדים‬ ‫מצויים שם‪ ,‬ור' משה הוציא גמרא מסכת עירובין מן הארון‪,‬‬ ‫והתחיל ללמוד איזה סוגיא עם המורה ההוא‪ ,‬מוחם וראשם‬ ‫הוכנסו תוך תוך הסוגיא עמוק עמוק מי ימצאנו‪ ,‬החל מגמרא‬ ‫רש"י ותוס'‪ ,‬ומשם לראשונים והאחרונים עד לגדולי הפוסקים‪.‬‬ ‫·‪ Ú˙Ù‬פתאום‪ ,‬קפץ ממקומו המורה הוראה ההוא‪ ,‬ותפס בזקנו‬ ‫ואמר‪ ,‬אוי לי טעיתי בערב שבת העבר בתיקון העירובין‪ ,‬כי הרי‬ ‫מכאן מוכח מפורש שלא כמו שחשבתי‪ ,‬ר' משה הרגיעו ואמר לו‬ ‫באמת בשביל זה באתי לפניך‪ ,‬כדי להעמיד את כבודו על האמת‪.‬‬ ‫‪ ‰¯ÂÓ‰‬הוראה הוסיף לשאול מר' משה‪ ,‬האיך נהג הרב בענין‬ ‫העירוב בשבת שעברה‪ ,‬ר' משה ענה לו פסקתי כי העירוב כשר‪,‬‬ ‫לתמיהתו מדוע פסק כן אם ידע שטעות הוא‪ ,‬על זה ענה ר' משה‪,‬‬ ‫והוא לימוד עמוק לכל הבריות‪ ,‬וכה אמר‪Ôȷ¯ÈÚ ˙ÂˆÓ ‰‰ :‬‬ ‫·‪‡Â‰ ȯ‰ ˙Âȯ·‰Â ‰¯Â˙‰ „·ΠϷ‡ ,„·Ï· Ô·¯„Ó ‡È‰ ¯ÈÚ‬‬ ‫‪.‡˙Èȯ‡„ ÈÁ„ Ô·¯„ È˙‡ ‡Ï ,‡˙Èȯ‡„Ó‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘Ï ¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘ "·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ ˘ Ú„È‬‬ ‫]‡‚· ‪‰¯‡˘ ıÈ¢· ,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰‬‬ ‫‚‪:‰‡Ï‰ ‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‬‬ ‫‪‡¯˜Â ,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰‬‬

‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪Ô„‡‰ È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î"Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪È"Ú ÔÙ‡· ˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰‬‬ ‫‪‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú ‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪.̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ"·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬

‫‪ ‰‰Â...‬הרבנים הגאונים מהרמ"י ברייש‪ ,‬בספרו חלקת יעקב‬ ‫חלק ראשון‪ ,‬ומהרי"י וייס‪ ,‬בספרו מנחת יצחק חלק שני‪ ,‬דנים בשאלה‬ ‫זו ברחבה ובבקיאות מופלאה ומקיפה‪ ,‬ולדעתם יש לאסור הימום‬ ‫שכזה מצד ההלכה‪.‬‬ ‫‡‪ ÔÈ‬ברצוני להיכנס בדיון הלכתי בעצם השאלה‪ ,‬כי לפי דעתי אין‬ ‫לשנות את אופן השחיטה הנהוגה בישראל ושום שינוי שהוא לא‬ ‫יתקבל ע"י יראי השם‪ ,‬וכבר הי' מעשה במדינת שוויצריה בשעת‬ ‫המלחמה‪ ,‬שהרבה רבנים יראים רצו להתיר את ההימום עפ"י הוראת‬ ‫גדולים בשביל חולים‪ ,‬מחמת שלא היתה שום אפשרות להביא בשר‬ ‫מן החוץ ובמדינה זו נאסרה השחיטה הכשרה מכבר‪ ,‬ברם‪ ,‬ההיתר לא‬ ‫נתקבל וכמעט כל היראים הזירו את עצמם מאכילת בשר במשך כל‬

‫ימי המלחמה‪ ,‬והנח לישראל וכו' בני נביאים הם‪ ,‬והם הנאמנים‬ ‫לתורת השם‪ ,‬מרגישים בצדק‪ ,‬כי כל התעמולה של חברת צער בעלי‬ ‫חיים נגד השחיטה הכשרה הנהוגה בישראל היא פגיעה בכבוד‬ ‫תורתנו הקדושה‪ ,‬ובעצם היא מכוונת נגד חז"ל‪ ,‬שגם הם ידעו על‬ ‫אמצעים‪ ,‬שבעזרתם אפשר ליישן אדם או בהמה שלא ירגישו בצער‬ ‫ההמתה או השחיטה‪ ,‬כמו שמפורש בסנהדרין )מג‪ ,‬א(‪ :‬היוצא ליהרג‬ ‫משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו‪,‬‬ ‫שנאמר‪ :‬תנו שכר לאובד ויין למרי נפש‪ ,‬ובבבא מציעא )פג‪ ,‬ב(‪:‬‬ ‫אשקיוהו סמא דשינתא ועיילוה לביתא דשישא וקרעו לכריסיה הוו‬ ‫מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא‪ ,‬ואעפ"י כן מעולם לא נתעוררו‬ ‫רבותינו הקדושים בכל הדורות הראשונים להנהיג שתיית או זריקת‬ ‫סמא דשינתא כדי להמעיט צער הבהמות הנשחטות‪.‬‬ ‫‪ Âȇ¯Â‬ברבינו הקדוש )שם פה‪ ,‬א( שנענש ביסורים על שאמר לעגל‬ ‫שהביאו אותו לשחיטה והחביא את ראשו תחת כנפי כסותו ובכה –‬ ‫זיל לכך נוצרת‪" ,‬אמרי‪ :‬הואיל ולא קא מרחם ליתו עליה יסורין" ורק‬ ‫לאחר שריחם על בני כרכושתא ולא הניח לצערם "אמרי‪ :‬הואיל‬ ‫ומרחם נרחם עליה"‪ ,‬ומ"מ לא עלה בדעתם של רבותינו ז"ל‬ ‫להשתדל בהמעטת צער הבע"ח הנשחטים‪ ,‬ע"י אמצעים מלאכותיים‬ ‫אחרים‪ ,‬מכאן‪ ,‬שידעו ידיעה ברורה ואמיתית כי השחיטה הנהוגה‬ ‫בישראל הוא האמצעי היותר נאמן להמעיר צער הבהמה‪ ,‬וטובה לנו‬ ‫סמכותה של תורתנו הקדושה ונאמנה לנו עדותם של חז"ל‬ ‫מהגדותיהם של המתאמרים ומתיימרים בשמה של אגודת צער‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬שהם מרחמים כביכול‪ ,‬על בע"ח ההולכים לשחיטה‪,‬‬ ‫ואינם מרחמים על יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬שנזהרים מלאכול‬ ‫בשר שהורו בו חכמים לאיסור גמור‪ ,‬ובשר בהמה שהיממו אותה‬ ‫באמצעות נשימת האוויר המחזיק יסוד החנקי בלבד‪ ,‬נאסר כבר ע"י‬ ‫גדולי ישראל וגדולי ההוראה‪.‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬ ‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬

‫לבחינה‪ ,‬הזן אדום‪-‬אפור אולם מיצרים ממנו יינות לבנים בלבד‪ ,‬יבוליו‬ ‫נמוכים עד בינוניים(‪.‬‬ ‫‪(34‬‬

‫‪ÌÈÓÒ¯ÂÙÓ ˙ÂÈÈ È‚ÂÒ‬‬

‫אזור הידוע ביינותיו האיכותיים‪ ,‬זהו זן מרכזי בשמפניה מאזור שמפין‬ ‫שבצרפת‪ ,‬הזן איכותי ביותר‪ ,‬הנפוץ ברוב אזורי הגידול בעולם‪ ,‬הזן מגיע‬ ‫לאיכויות רק באזורים קרים יותר‪ ,‬כמו אורגון )ארה"ב(‪ ,‬עמקים צפוניים‬ ‫בקליפורניה )נפה‪ ,‬סונומה‪ ,‬ועוד(‪ ,‬דרומית לעמק המרכזי בצ'ילי‪ ,‬מדינות‬ ‫מרכז אירופה שווייץ‪ ,‬אוסטריה גרמניה ועוד‪ ,‬איכות הזן בלתי יציבה‬ ‫ותלויה בקרקע באקלים וביבול בצורה קיצונית‪ ,‬מעטים המקומות‬ ‫המגיעים לפונטציאל שיש לזן‪ ,‬בארץ הזן נטוע בגולן בעיקר‪ ,‬ו שימש לרוב‬ ‫ליצור יין מבעבע )שיטת שמפן((‪.‬‬

‫‪ ͢Ӊ‬רשימה של סוגי יינות מפורסמים בארץ ובעולם‪:‬‬ ‫‪(30‬‬

‫‪˯ÂÙ‬‬

‫)יין מתוק ומשובח‪ ,‬שמקורו באופורטו שבפורטוגל‪ ,‬הוא מקובל‬

‫מאוד באיטליה‪ ,‬מבדילים בין פורט לבן לאדום‪ ,‬הוא מכיל כ‪24%-20%-‬‬ ‫כוהל‪ ,‬וכ‪ 6%-‬סוכר‪ ,‬את הפורט מאחסנים בד"כ בחביות עץ(‪.‬‬ ‫‪(31‬‬

‫‪‰¯ÈÒ-ËÈËÙ‬‬

‫)יין אדום שהוא זן נפוץ בקליפורניה‪ ,‬יש המזהים אותו‬

‫עם הזן הצרפתי דוריף‪ ,‬הזן איכותו בינונית עד גבוהה‪ ,‬הוא אינו זן נפוץ‬ ‫בעולם‪ ,‬משמש ליינות שולחן איכותיים לרוב בערבוב‪ ,‬יינותיו עזים‬ ‫בצבעם ומעודנים‪ ,‬ואינם בעלי יכולת התיישנות ארוכה‪ ,‬בארץ הזן‬ ‫מבוקש כיום אולם בגלל היותו נגוע בווירוס אין מרבים ממנו כבר שנים‬ ‫רבות‪ ,‬כיום נותרו נטועים כ ‪ 700-‬דונם‪ ,‬עתיד הזן תלוי בחומר ריבוי נקי‬ ‫הנמצא כבר בארץ(‪.‬‬ ‫‪(32‬‬

‫‪ԇϷ ÂÈÙ‬‬

‫‪(33‬‬

‫‪Èȯ‚ ÂÈÙ‬‬

‫‪(35‬‬

‫‪(36‬‬

‫ˆ'‡‪ÈË‬‬

‫)יין שולחן אדום שמקורו באיטליה‪ ,‬הוא מכיל כ‪10%-12%-‬‬

‫כוהל‪ ,‬טעמו חזק‪ ,‬יבש ועסיסי‪ ,‬מוכרים אותו בבקבוקים ארוזים בתוך‬ ‫סלי קש(‪.‬‬

‫)יין לבן מזן צרפתי‪ ,‬אופייני לאזור אלזס‪ ,‬נפוץ באזורים‬

‫קרים נוספים כגון צפון איטליה‪ ,‬שווייץ‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬אורגון )ארה"ב ועוד‪,‬‬ ‫זהו זן איכותי המתאים לאזורים קרים‪ ,‬נמצא בארץ בחלקות הזנים‬

‫‪¯·ÓÂϘ ı¯Ù‬‬

‫)יין לבן מזן צרפתי‪ ,‬שם משמש בעיקר לזיקוק‬

‫באזורים קוניאק וארמניאק‪ ,‬כמו כן התבסס הזן באזורים חמים כגון‬ ‫קליפורניה דרום אפריקה וגם בארץ ומיצרים ממנו יינות לבנים בעיקר‬ ‫בערבוב עם זנים אחרים‪ ,‬ייחודיותו באזורים חמים היא בחומציותו‬ ‫הגבוהה‪ ,‬ערבובו עם זנים איכותיים הסובלים מחומציות נמוכה באזורים‬ ‫חמים יתקן בעיה זו(‪.‬‬

‫)יין לבן מזן צרפתי‪ ,‬מפורסמים יינות אלזס שבצפון מזרח‬

‫צרפת‪ ,‬נפוץ באזורים קרים נוספים כגון בורגונדי צפון איטליה ועוד‪ ,‬הזן‬ ‫איכותי ומתאים לאזור קר‪ ,‬בארץ נמצא בחלקות זנים לבחינה(‪.‬‬

‫‪¯‡Â ÂÈÙ‬‬

‫)יין אדום מזן צרפתי‪ ,‬אופייני לאזור בורגונדי שבצרפת‬

‫‪(37‬‬

‫˜·¯‪‰‬‬

‫)יין אדום שולחני המוכן מענבי קברנה שמקורו מצרפת(‪.‬‬ ‫)‪( ‰Îω· Ìȇ˘Â· ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

Related Documents