Mishmeret Hakashrus Ki Tetze 2009

‫‪'ä éååö ãò úåëçì àìå 'ä "ïåöø" úåùòì åðãé÷ôú‬‬ ‫‪'‚ ̈́ȷ ‡"‰ Â˙ Íȷȇ ÏÚ ‰ÓÁÏÓÏ ‡ˆ˙ ÈÎ‬‬ ‫פירש רש"י‪ ,‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ ,‬ומסביר‬ ‫בעל הקרן לדוד זצוק"ל את הפרשה וזה תוכן דבריו‪:‬‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬לפרש בס"ד‪ ,‬דהנה פרשה הקודמת מסיימת ]שם‪,‬‬ ‫כא‪ ,‬ט[ ‪¯˘È‰ ‰˘Ú˙ ÈÎ Í·¯˜Ó Ș‰ Ì„‰ ¯Ú·˙ ‰˙‡Â‬‬ ‫·‪ ,'‰ ÈÈÚ‬וההמשך לפרשתינו יש לפרש‪ ,‬על פי מה‬ ‫שביאר במקום אחר לפרש מאמר חז"ל ]ברכות לה‪ ,‬ב[ בזמן‬ ‫שישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י‬ ‫אחרים‪ ,‬שנאמר ]ישעי' סא‪ ,‬ה[ ‪,'ÂΠÌ·ˆ Âگ ÌÈ¯Ê Â„ÓÚÂ‬‬ ‫ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מלאכתן‬ ‫נעשית ע"י עצמן‪ ,‬שנאמר ]דברים יא‪ ,‬יד[ ‪.'‚ Í‚„ ˙ÙÒ‡Â‬‬ ‫‪ ,˜„˜„Ï ˘ÈÂ‬דהא בזה הפרשה כתיב ]שם יג[ ‪̇ ‰È‰Â‬‬ ‫˘‪ ,ÚÂÓ‬ואיך אפשר לומר דאיירי בזמן שאין עושין רצונו‬ ‫של מקום‪.‬‬ ‫‡‪ ,ÌÓ‬תרי"ג מצוות נאמרו למשה רבינו ע"ה‪ ,‬אבל יש‬ ‫מצוות הרבה בלי שיעור וערך‪ ,‬אף שלא נצטוינו עליה‬ ‫כמבואר בחובת הלבבות ]בהקדמה‪ ,‬ועוד[ דאלו אין להם‬ ‫מספר‪ ,‬ובאמת כל פסיעה ופסיעה צריך שיהיה במדה‬ ‫ובמשקל ובמשורה‪ ,‬באופן שבכל תנועותיו ובמשא‬ ‫ומתן שלו‪ ,‬ובכל מדרך כף רגלו יעשה רצונו של מקום‪,‬‬ ‫אף שלא נצטווה עליה בפירוש‪ ,‬רק מפני שרצונו יתברך‬ ‫שמו הוא בזה‪.‬‬ ‫)כא‪ ,‬י(‪,‬‬

‫‪ ‰‰Â‬משפט בן החביב הוא‪ ,‬דאינו ממתין עד שיגזור‬ ‫עליו אביו לעשות או לחדול‪ ,‬אלא אף שלא נצטוה‬ ‫מאביו‪ ,‬מאחר שיודע כוונתו ורצונו עושה כך מאליו‪ ,‬לא‬ ‫כן בן שאינו הגון‪ ,‬אף שאינו עובר על מצות אביו‪ ,‬די לו‬ ‫שאינו עובר על תפקידו‪ ,‬אבל לא שיעשה גם מה שלא‬ ‫נגזר עליו‪.‬‬ ‫‪ ÂÈȉÂ‬דאמרו‪ ,‬בזמן שישראל עושין '¯ˆ‪,ÌÂ˜Ó Ï˘ 'ÂÂ‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לא לבד מצות שצוונו‪ ,‬אלא גם ¯ˆ‪ ,ÂÂ‬ע"ז נאמר‬ ‫ועמדו זרים וגו'‪ ,‬וכאן בזמן שאין עושין '¯ˆ‪ 'ÂÂ‬של‬ ‫מקום‪ ,‬אלא מצותיו ולא רצונו ]וכמו דכתיב בפרשה[‪̇ ‰È‰Â ,‬‬ ‫˘‪.'‚ Í‚„ ˙Ù҇ ¯Ó‡ Ê"Ú 'È˙ˆÓ' χ ÂÚÓ˘˙ ÚÂÓ‬‬ ‫‪ ,‰‰Â‬יפת תואר התירה התורה‪ ,‬אמנם‪ ,‬אין זה רצונו‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬והראיה הוא ממה שאנו רואים שבסופו‬ ‫יוליד בן סורר ומורה‪) ,‬כמו שפירש רש"י ]דברים כא‪ ,‬יא[ ע"פ ולקחת‬ ‫וגו'(‪ ,‬ובזה יש ללמוד כי לא די שנעשה מצות ה'‪ ,‬רק גם‬ ‫רצון ה'‪ ,‬אפילו מה שלא נצטוינו‪ ,‬והיינו מה דמסיים‬ ‫בפרשה הקודמת‪ ,‬ואתה תבער הדם הנקי מקרבך‪ ,‬שלא‬ ‫יבוא לידי שפיכת דם נקי ח"ו‪ ,‬ע"י שתעשה הישר בעיני‬ ‫ה'‪ ,‬אפילו דברים שלא נצטוינו עליה‪ ,‬רק שהוא ישר‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬והראיה מפרשת יפת תואר שהוא רשות‪ ,‬אבל‬ ‫אינו ישר בעיני ה'‪ .‬ודברי פי חכם חן ומתכ"ד‪.‬‬ ‫)˘‪(¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬

‫‪Ú¯‰ ¯ˆÈ‰ ‡Â‰ ‡Ï‰ - Íȷȇ ÏÚ ‰ÓÁÏÓÏ ‡ˆ˙ ÈÎ‬‬ ‫‪ ‡·ÂÓ‬בספר ˘‪ ÌÈÈÁ ˙ÁÈ‬מהרה "צ הקדוש ‪ ÚˆÈÏ‚‡ÓÓ Ï‡ÈÁÈ ¯È‡Ó ÌÈÈÁ‬זצ"ל בסוף הספר‪ ,‬שהביא מעשה שסיפר הרה"ח‬ ‫מהר" ש נר"ו מאסטראווצע אשר עיניו ראו העובדא הזאת אצל כ"ק אדמו"ר ר' ‪ ÌÂÏ˘ ¯È‡Ó‬זצלה "ה מקאלישין בעהמ"ח ספר‬ ‫נהר שלום‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫·‪ ˙‡Ê‰ ˙Ú‬היה דר עדיין בגארוואלין‪ ,‬שמה היו חונים אנשי חיל‪ ,‬בין האנשי חיל היה יהודי אחד ת"ח גדול וי"ש ודרכו היה‬ ‫בכל עת הפנוי לו‪ ,‬לישב ללמוד בבהמ"ד של אדמו"ר זצלה "ה‪ ,‬פעם אחת השיג הפאלק שלו ]הגוי הממונה[ צו לילך על מאניעוורא‬ ‫]הפיקוד[ ביום עש "ק )שם המקום ששם עבדו עבורם(‪ ,‬וילך אותו היהודי לפני כ"ק אדמו"ר זצל "ה‪ ,‬וישאל אותו מה לעשות עם תפליו‪ ,‬אם‬ ‫נכון לקבלם עמו לדרך ומוטב שיחלל שבת אחת ולא יבטל מעליו את מצות תפילין‪ ,‬או מוטב שיבטל מעליו מצות תפילין ולא‬ ‫יחלל השבת‪ ,‬כי שב ואל תעשה עדיף‪ ,‬והשיב לו כ "ק אדמו"ר זצלה "ה‪ :‬אני מצוה אותך לקחת עמך התפילין והשי "ת יהיה בעזרך‬ ‫שלא תחלל השבת‪ ,‬והלך האברך עם התשובה הזאת בפחי נפש ויקח עמו התפילין‪ ,‬והלך למאניעוורא‪ ,‬והקרה ד' לפניו איש‬ ‫חיל גוי אחד שנתרצה לשאת את תפליו ביום השבת בעד שני זהובים‪.‬‬ ‫‪ ¯˘‡Î‬חזר אותו האברך מן המאניעוורא‪ ,‬בא לפני כ"ק אדמו"ר זלה "ה ויאמר לו‪:‬‬ ‫אשאל לפניכם שאלה אחת‪ ,‬מדוע יעשה ה' ככה להביא אותי לנסיון כזה אשר אין לי בחירה‪ ,‬דהנה הוכרחתי לילך למקום‬ ‫ידוע‪ ,‬והייתי עובר עבירה אחת‪ :‬או לטלטל בשבת או לבטל מצות תפילין ? ועל איזה חטא המה באים ? ושהה כ "ק זלה "ה‬ ‫כמשך עשרה מינוטין‪ ,‬והשיב לו‪:‬‬ ‫הנה אספר לך מעשה‪ ·"¢ :‬אחד כאשר גמר הלכות שחיטה על בוריו‪ ,‬קראו אותו לעיר אחת‪ ,‬ונסה אותו הרב משם ועמד‬ ‫בנסיון עצהיו"ט‪ ,‬לאחר זה קראו אותו לבית המטבחים‪ ,‬והלכו עמו הרב השו"ב דשם לבחון אותו על מעשה שחיטתו‪ ,‬ושחט‬ ‫עשרה בהמות‪ ,‬ואחר השחיטה בדק את הסכין והרגיש בהסכין איזה פגימה דקה מן הדקה‪ ,‬אז התחיל מפקפק בדעתו‪ ,‬אם‬ ‫להעלים הדבר או לא‪ ,‬בתוך כך נתישב בדעתו‪ :‬אבחון ואנסה עוד פעם‪ ,‬ואלך עוד פעם על הסכין‪ ,‬והלך ובדק את הסכין ומצא‬ ‫אותו טוב מאוד‪ ,‬ונתברר לו שבפעם הראשון טעה את עצמו לגמרי‪ ,‬נמצא שהאיש הזה לא חטא מאומה בפועל זולת מה‬ ‫שחטא בבחירה‪ ,‬כי בפעם הראשון כאשר נדמה לו שיש פגומה בהסכין היה הברירה והבחירה בידו להטריף כדין והוא העלה על‬ ‫דעת להעלים הדבר נמצא שחטא בהבחירה‪ ,‬על חטא משהו כזה יבואו יסורים בלי בחירה‪.‬‬ ‫‪ ÚÂÓ˘Î‬האברך את המעשה הזאת‪ ,‬הושלך את עצמו על הארץ‪ ,‬וצעק‪ :‬כאשר התורה הוא אמת כן הרבי אמת‪ ,‬כי בידי היה‬ ‫העובדא הזאת אני הייתי אותו השו"ב שסיפר הרבי‪ ,‬אני עשיתי כך ומעתה כאשר אני רואה שעל חטא כזאת נותנים לי יסורים‬ ‫כאלה‪ ,‬ע"כ אני מקבל על עצמי לבל להיות שו"ב יותר כל ימי חיי ‪ ,‬עכ"ד )סיפור זה הוי מוסר השכל לשו"ב לבל יחטא ח"ו אפי' במחשבה(‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪äøéúé äøéîù íéëéøö íå÷î ìëá äôåòúä éìîð - äôåøéà á"äøà ì"åçì úåèéçùá úåòéñðä‬‬

‫‪"íééðéòäå äáùçîä úøäèå úùåã÷" øåãî åðòá÷ ïëì äøéúé äøéîù íéëéøö äùòîä éìëå äáùçîä úøäèå úøéîùå êøãá áøåà øöéäå‬‬ ‫‪.øå÷éðå á"åùì éáö íåìù ìäåà ììåë éãéîìúî ãçà é"ò úåôñåä íò à"èéìù âéñéåè ïøäà éáø â"äøäì "íééðéò úùåã÷" øôñ êåúî è÷åìî‬‬

‫‪úåáà äùòî - ã"é ÷øô‬‬ ‫‪:Ô˙ÂÈ '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ‰Â‰Â‬פרח ר' יונתן ואינון פרחין בתריה עד דמטא לתרע‪ ,‬וטרד‬ ‫באפיהון‪ ,‬אמרין ר' יונתן אזיל גלוג לאמך „‪,Ô· ˙ÏÎ˙Òȇ ‡Ï ˙ÎÙ‰ ‡Ï‬‬ ‫דאילו הפכת ואיסתכלת בן‪ ,‬יור מן מה דהוינן פרחין בתרך‪ ,‬הוית פריח‬ ‫בתרן‪] .‬פירוש‪ :‬ר' יונתן ברח מן המינים והם רדפו אחריו עד שהגיע לשער פתח ביתו וסגר הדלת‬ ‫בפניהם‪ ,‬ואמרו לו אתה ר' יונתן לך וספר והשתבח לפני אמך שלא הפכת פניך להסתכל בנו שאילו‬ ‫הפכת והיית מסתכל בנו‪ ,‬יותר ממה שהיינו רצין אחריך‪ ,‬היית רץ אחרינו להיות כמותינו[‪.‬‬ ‫)מדרש רבה קהלת א‪ ,‬כה(‬

‫‪:‡Èڢ‡ ·¯Â ‡ÈÁ ·¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡"¯ יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום ]מכריז עליהן לשבח [‪] ,‬אחד‬ ‫מהשלשה[ כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוי אושכפא בארעא דישראל‪ ,‬והוו‬ ‫יתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני ]נעלים[ לזונות‪ ,‬ועיילי להו ]והיו מודדים‬ ‫להם[‪ ,‬אינהו מסתכלו בהו‪] ,‰· ÈÏÂÎ˙ÒÈ‡Ï Â‰ÈÈÈÚ ÔÏ„Ó ‡Ï ‰ȇ ,‬הם‬ ‫הסתכלו ברב חנינא ורב אושעיא‪ ,‬ורב חנינא ורב אושעיא ‪,[̉ÈÏÚ ÏÎ˙Ò‰Ï Ì‰ÈÈÚ ÂÓȯ‰ ‡Ï‬‬

‫ומומתייהו ]שבועה שלהן[ הכי‪ ,‬בחייהן רבנן קדישי דבארעא דישראל‪.‬‬ ‫)פסחים קיג‪ ,‬ב(‬

‫‪:˘¯Á Ô· ‡È˙Ó '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ‰˘ÚÓ‬בר' מתיא בן חרש‪ ,‬שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה‪,‬‬ ‫והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת‪ÂÈÓÈÓ˘ ,‬‬ ‫‪ ,ÌÏÂÚ· ‰˘‡Ï ÂÈÈÚ ‡˘ ‡Ï‬פעם אחת אמר השטן מתקנא אני בו אפשר‬ ‫אדם כמו זה לא יחטא‪ ,‬אמר לפני הקב"ה ר' מתיא בן חרש מה הוא‬ ‫לפניך‪ ,‬אמר לו צדיק גמור הוא‪ ,‬אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו‪ ,‬א"ל אין‬

‫אתה יכול לו‪ ,‬אעפ"כ‪ ,‬אמר לו לך‪ ,‬נדמה לו כאשה יפה שלא היתה‬ ‫כדמותה בעולם וכו'‪ ,‬עמד לפניו כיון שראה אותה הפך פניו לאחריו‪,‬‬ ‫שוב בא ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין‪ ,‬והיה מתהפך לו מכל‬ ‫צד‪ ,‬אמר מתיירא אני שלא יתגבר יצרי ויחטיאני‪.‬‬ ‫‪ ‰Ó‬עשה אותו צדיק‪ ,‬קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו‪ ,‬אמר לו‬ ‫לך והביא לי אש ומסמר‪ ,‬הביא לו מסמרים ונתנם בעיניו‪ ,‬כיון שראה‬ ‫השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו‪ ,‬באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל‪ ,‬א"ל‬ ‫לך ורפא את ר' מתיא בן חרש‪ ,‬בא ועמד לפניו‪ ,‬אמר לו מי אתה‪ ,‬אמר לו‬ ‫אני רפאל המלאך ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך‪ ,‬אמר לו הניחני‬ ‫מה שהיה היה‪ ,‬חזר לפני הקב"ה‪ ,‬אמר לו רבש"ע כך וכך אמר לי מתיא‪,‬‬ ‫אמר לו לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע‪ ,‬מיד רפא אותו‪,‬‬ ‫מכאן אמרו חכמים ‪ ,ÌÈ˘· ÏÎ˙ÒÓ Âȇ˘ ÈÓ ÏÎ‬על אחת כמה וכמה‬ ‫)ילקוט שמעוני‪ ,‬ויחי(‬ ‫באשת חבירו‪.· ËÏ¢ Ú¯‰ ¯ˆÈ Ôȇ ,‬‬ ‫‪:ȇÓÈÒ ¯· ÌÁÓ '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ Ô‡Ó‬ניהו בנן של קדושים רבי מנחם בר סימאי‪ ,‬ואמרי קרו ליה בנן‬ ‫)פסחים קד(‬ ‫של קדושים „‪.‡ÊÂÊ„ ‡˙¯Âˆ· ÏÎ˙Òȇ ‡Ï‬‬ ‫‪:ÌÈ˘„˜‰ ˘„˜ ˘È‡ ÌÂÁ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ‰ÓÏÂ‬נקרא נחום איש קודש הקדשים‪Ú·ËÓ ˙¯Âˆ· ËÈ·‰ ‡Ï˘ ,‬‬ ‫)ירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א(‬ ‫·‪.ÂÈÓÈ‬‬ ‫‪‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫‪ïéøãäîì äìéçúëì èçåù úåéäìî á"åùä úà íâåô ïðáøã øåñéàá åìéôà ââåùá åà ãéæîá úáù úëàìî‬‬ ‫מלוקט מתוך ספר "מלכים אמניך" מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול פוסק הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫‪ÂÒÎÈ ‡Ï˘ ¯ÈÓÁ‰Ï ÔÂÎ ,¯ÂÒȇ· χ¯˘ÈÏ ˙·˘· ˙È· ‰·˘ ȯÎ‬‬ ‫·‪̇ ,· ÒÎ‰Ï ¯ÂÒ‡ ÔÈ„‰ ÔÓ˘ ÌȯÓ‡ ˘È ,(ËÈ ·"˘Ó ;‚ ,„Ó¯) Â‬‬ ‫‪‰˘Ú· ˜¯ ‡Ï ,(· ÒÎ‰Ï ¯˙ÂÓ„ ¯·˙ÒÓ ,Ó"˘‰È· ‡·) ÌÂÈ ¯È΢ ȯΉ‬‬ ‫‪Ô‚Π,Ô·¯„ ¯ÂÒȇ ÏÚ ¯·Ú ̇ ÂÏÈÙ‡ ‡Ï‡ ,‡˙Èȯ‡„ ‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫˘‪‡Ï‡ ,ÂÓÓ ˙Â‰Ï ¯ÂÒ‡ ,χ¯˘È ¯Â·Ú ÌÂÁ˙Ï ıÂÁÓ ıÙÁ ‡È·‰‬‬ ‫˘·‪‰˘Ú·„ ,Ô·¯„Ï ‡˙Èȯ‡„ ‰Î‡ÏÓ ÔÈ· Ï„·‰ ÌÈȘ ˙‡Ê ÏÎ‬‬ ‫‪‡Ï˘ ÈÓ ÂÏÈه ,‰ÓÓ ˙Â‰Ï χ¯˘È ÏÎÏ ¯ÂÒ‡ ‡˙Èȯ‡„ ‰Î‡ÏÓ‬‬ ‫‪‰˘Ú˘ ÈÓÏ ˜¯ ¯ÂÒ‡˘ Ô·¯„ ¯ÂÒȇ· Î"‡˘Ó ,ÂÏÈ·˘· ‡·Â‰‬‬ ‫·˘·‪.ÂÈÁ¯Â‡Ï Â˙È· È·Ï Ì‚Â ,ÂÏÈ‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬תקנתו של בית זה הוא למכרו לנכרי‪ ,‬כמבואר במשנ"ב רמ"ד כ"א‪,‬‬ ‫ויש לעיין מה יעשה בארץ ישראל שאסור לתת להם חניה בקרקע‪ ,‬ואולי‬ ‫אפשר לסמוך על השו"מ מהדו"ת ח"ב י"ב שכתב כיון דכל דין זה – שגם‬ ‫לאחרים אסור – אינו רק חומרא לכתחילה‪ ,‬נראה דלקנותו ממנו אין‬ ‫איסור‪ ...‬וכפי הנראה האיסור ליכנס בו לאחרים‪ ,‬היינו משום שמהנה‬ ‫לבעת הבית במה שנכנס לתוכו‪ ...‬אבל כאן המוכר בודאי עצוב במה‬ ‫שמכרו‪ ...‬שוב ראיתי באליה רבה סימן רמ"ד שכתב להקל במכרו לעכו"ם‪...‬‬

‫ולענ"ד אף במכרו לישראל מותר‪ ,‬דהקנס הוא שלא יהנה מביתו‪ ,‬וכל‬ ‫שמכרו מה הנאה יש לו‪ ,‬וב"תורת שבת" סק"ח כתב דאם מכרה לאחרים‬ ‫אין צריכים להחמיר שלא ליכנס בו‪ ...‬ומה דמשמע במועד קטן דף י"ב‬ ‫שגם אחרים לא נכנסו בו‪ ,‬היינו בעוד שהבית שייך לזה שבנה באיסור‪ ,‬כי‬ ‫כל בעל הבית נהנה כשגדולי ישראל באים לביתו‪ ,‬אבל אם מכרה מה‬ ‫הנאה יש לו עוד בו‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫והעיר הרב ר' אהרן רוט שליט"א‪ ,‬דמה תקנה נמצא לבית שבנאו קבלן‬ ‫ישראל ע"י שכירי יום נכרים והמוכר אינו עצב ? ואולי כה"ג מותר למכרו‬ ‫חוץ מדמי איסור שבו‪ ,‬כלומר חוץ מאותו חלק שנבנה בשבת‪ ,‬כגון אם‬ ‫יצקו בו גג ימכר הבית חוץ מדמי הגג שיחלקו לעניים‪ ,‬ובכה"ג אולי יהיה‬ ‫מותר ליכנס לבית‪.‬‬ ‫˘‡‪? ˙·˘· ‰Â‡·˘ ڄ ,˙¯È΢ ÈÓ„ ÌÏÈ˘Â ‰¯È„ ¯Î˘ :‰Ï‬‬ ‫˙˘‪ :‰·Â‬בספר "שאילת שלום" ח"ב מ"ט כתב‪" :‬כיון דכניסת אחרים‬ ‫אינה אלא חומרא‪ ,‬אין להחמיר אלא לכתחילה ולא בדיעבד כשכבר שילם‬ ‫דמי שכירות‪ ,‬וגם יש בזה שעת הדחק הגדול‪ ,‬דאינו בנמצא למצוא דירות‬ ‫אחרות‪ ,‬ואין להחמיר בזה ואפילו לאדם חשוב‪.‬‬ ‫)‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫‪:éøéæçã éìã÷ äøéúäù øçà óëéú ÷åñôä øéäæî éëä íåùîã :øîåà øôåñ íúçä åðéáø‬‬ ‫‪áìä íèîèî øåñéà øáã éë êé÷ìà 'ä úà çëùú ïô êì øîùä‬‬

‫‪ ‰‡¯Â‬להוסיף בסברת „·¯‪ Ô"¯‰ È‬שכתב שההשתעבדות‬ ‫להכרעת חכמי ישראל הוא התיקון לנזק הטבעי העלול‬ ‫להגרם על ידי המאכלות האסורות‪ ,‬ואשר לכאורה דבריו‬ ‫מופלאים‪ ,‬דמה שייכות יש במצות השמיעה להוראת חכמים‬ ‫דייקא‪ ,‬עד שהוא מתקן ומונע בזה את הקלקול שעלול‬ ‫להתיילד בנפשו על ידי טומאת המאכלות האסורות‪,‬‬ ‫אתמהא‪.‬‬ ‫‡‪ ÔÎ‬לפי המבואר ·„·¯‪ ·"Ȉ‰ È‬והמשך חכמה הדברים‬ ‫מחוורין כשמלה‪ ,‬כיון דעיקר השפעת טמטום הלב שנגרם‬ ‫מאכילתם הריהו בא לידי ביטוי בשכחת ה' ובהתנוצצות‬ ‫מחשבות כפירה ואפיקורסות‪ ,‬כדברי ¯·‪¯ÙÂÒ Ì˙Á‰ ÂÈ‬‬ ‫זצוק"ל סוף פרשת קדושים‪ ,‬דמשום הכי הכתוב מזהיר תיכף‬ ‫אחר שהתירה קדלי דחזירי‪ :‬השמר לך פן תשכח את ה'‬ ‫אלקיך‪ ,‬וממילא אין לך תיקון גדול יותר מזה שהוא משעבד‬ ‫את כל עצמיותו לבורא העולם שהוא אסר אותם והוא‬ ‫התירם לחלוצי צבא‪ ,‬וכמו כן במצות לא תסור מסרה תורה‬ ‫הכח לחכמים להכריע ולקבוע בהלכות איסור והיתר‪ ,‬עד‬

‫שאדרבה‪ ,‬בזה שהוא אוכלם כשהוא מותר‪ ,‬איגלאי מילתא‬ ‫למפרע שמה שהוא נזהר תמיד ממאכלות האסורות אין זה‬ ‫מחמת שנפשו קצה בה‪ ,‬רק הוא מחמת שעבודו לציווי ה'‪,‬‬ ‫כמאמר חז"ל בתו"כ )קדושים(‪" :‬לא יאמר אדם אי אפשר בבשר‬ ‫חזיר אי אפשי בדבר פלוני אלא אפשי ומה אעשה שאבי‬ ‫שבשמים גזר עלי"‪ .‬והיינו שצריך שיהי' כל כך משועבד אליו‬ ‫יתברך‪ ,‬עד שכל רגשותיו האישיות מתבטלים לעומת רצונו‬ ‫יתברך‪ ,‬עד שלמרות כל מאיסותו של בשר הדבר אחר‬ ‫והשפעת טמטום הלב שבו‪ ,‬אין רגשות אלו מעורבים כלל‬ ‫בכוונת מניעת אכילתם‪ ,‬רק כל כולו משועבד לציווי ה' כעבד‬ ‫שמשועבד לאדונו‪ ,‬ולא עוד אלא שגם אם באמת נפשו קצה‬ ‫מהן היינו מחמת האיסור תורה שבו‪ ,‬ולא מחמת מציאותו‬ ‫הטבעית‪ ,‬ודבר זה בא לידי ביטוי כשאוכלם כשהותר לו על‬ ‫פי דין תורה‪ ,‬שבזה מראה שאין לו כלום זולת ציווי ה'‪.‬‬ ‫ומשום כך כל שסומך באכילתו על הכרעת התורה שהתירתו‬ ‫יש בזה תיקון זה לעומת זה‪ ,‬דלעומת הקלקול של שכחת ה'‬ ‫יש כאן שעבוד מוחלט לקודשא בריך הוא‪.‬‬ ‫)‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫‪ïåùìä àèç ìéáùá ÷åáéã‬‬ ‫·‪) ¯˘È‰ ·˜ ¯ÙÒ‬פרק ע"ז( מביא מעשה נורא שקרה בזמן האר"י הקדוש‪,‬‬ ‫אשה אחת עמדה בביתה והכינה את המאכלים לכבוד שבת קודש‪,‬‬ ‫פתאום נכנסה בתוכה כמין דיבוק ורוח‪ ,‬אשר היה מצער לה בכל מיני‬ ‫עינויים ופחדים‪ ,‬היא סבלה הרבה ממנו‪ ,‬ככה נמשך הדבר לזמן של‬ ‫כשלוש שנים‪.‬‬ ‫‡‪ ȯÁ‬זמן של שלוש שנים שסבלה האשה מדיבוק ההוא‪ ,‬החליטו בני‬ ‫משפחתה והביאו אותה לבית מדרשו של האר"י הקדוש‪ ,‬שקבע הדבר כי‬ ‫נכון הוא אשר דיבוק נכנסה לתוכה‪ ,‬האר"י הקדוש שלח אצלה את‬ ‫תלמידו הקדוש רבי חיים ויטאל זיע"א‪ ,‬ומסר לו האיך ברוב קדושתו‬ ‫יוכל להוציא את הדיבוק מן האשה הזאת‪.‬‬ ‫‪ È"¯‡‰‬הקדוש אף אמר לו‪ ,‬כי הרוח שבתוך האשה הוא כזבן גדול‪ ,‬לכן‬ ‫תדע כי מתחילה לא יאמר את שמו הנכון‪ ,‬רק בפעם הרביעית יגלה את‬ ‫שמו הנכון‪ ,‬רבי חיים לא הלך תיכף ומיד שמה‪ ,‬רק התמהמה עד לפנות‬ ‫ערב‪ ,‬הרוח שבתוך האשה אמר להאנשים העומדים שמה‪ ,‬כי עוד מעט‬ ‫מגיע כאן רבי חיים וויטאל‪ ,‬אך תדעו כי אין אני מתפחד ממנו‪ ,‬ככה דיבר‬ ‫ואמר‪ ,‬אבל ברגע שנכנס רבי חיים‪ ,‬שינה את טעמו והחל לדבר רק‬ ‫ביראת הכבוד‪.‬‬ ‫¯·‪ È‬חיים הגיע ושאל מן הרוח את שמו‪ ,‬הרוח אמר שמות אחרים‪ ,‬עד‬ ‫שבפעם הרביעית ששאלו‪ ,‬הודה ואמר את שמו הנכון‪ ,‬רבי חיים הזכיר‬ ‫שמות הקדושים‪ ,‬והרוח התחיל לצעוק "אני יוצא"‪ ,‬רבי חיים הזהירו כי‬ ‫אל יהין לצאת דרך צואר האשה‪ ,‬שלא יעשה היזק להאשה דרך יציאתו‪,‬‬ ‫אלא יצא דרך אצבע הקטנה של רגלה‪ ,‬ואכן הרוח הבטיח שיעשה כן‪.‬‬

‫]‪[àðùéìá ÷éãá áø‬‬

‫‡‪ Í‬רבי חיים נתיירא לסמוך על הרוח‪ ,‬שלא ישנה דברו לצאת מן צואר‬ ‫האשה ולהזיקה ח"ו‪ ,‬כי כבר הרגיש שהרוח הזא הוא משקר‪ ,‬לכן גזר עליו‬ ‫רבי חיים שלא יצא עכשיו‪ ,‬ובין כך הלך רבי חיים לבית רבו האר"י‬ ‫הקדוש למסור הדברים‪ ,‬אחרי שהודיע כל הדברים לרבו‪ ,‬והאיך הרוח‬ ‫שיקר מתחילה‪ ,‬אמר לו רבו האר"י הקדוש כי לא היה לו להניח הדבר על‬ ‫זמן הערב זמן שליטת החיצונים‪ ,‬לכן עצתי הוא שלא תחזור שמה עד‬ ‫למחר בבוקר‪.‬‬ ‫‪ ÔÎ‬עשה רבי חיים‪ ,‬למחרת אחרי תפלת שחרית הלך שמה והשביע את‬ ‫הרוח שיצא דרך אצבע רגלה‪ ,‬ומיד ראו כל אנשי הבית איך כמין חוט של‬ ‫אש צועק ובוכה על מעשיו הרעים שחטא בימי חייו‪ ,‬רבי חיים שאלו‬ ‫אמור לי‪ ,‬באיזה חטא נכשלת בימי חייך‪ ,‬שבשבילה אתה נע ונד‪.‬‬ ‫‪ ·È˘‰‬הרוח ואמר‪ ,‬בימי חיותי הייתי שקרן ורמאי‪ ,‬ובעל לשון הרע‪,‬‬ ‫אחרי כן שאלו רבי חיים‪ ,‬ומה חטאה האשה שהורשית ליכנס בתוכה‪ ,‬על‬ ‫זה השיב הרוח‪ ,‬כי קיבל רשות מהמלאכים הממונים עליו‪ ,‬להכנס לגוף‬ ‫האשה‪ ,‬מפני שאשה הזאת תוך הכנותיה לכבוד השבת קודש‪ ,‬היתה שרה‬ ‫שירים של ניבול פה‪.‬‬ ‫‪ ȯ‰‬מכאן ‪‰Ó„‰ ÔÓ ¯ÂÚÈΉ ÔÓ ˜Á¯˙‰Ï Íȇ ÂÈÙÏ ‡ˆÂÈ Ï„‚ ¯ÒÂÓ‬‬ ‫‪ ,‰Ù Ï·È Ï˘ ‰Ó„Ï‬שהרי אשה זאת היתה עסוקה במצוה רבה של‬ ‫הכנה לשבת קודש ולא הועילו לה דבר להצילה‪ ,‬כיון שעסקה בניבול פה‪,‬‬ ‫הרי מזה כי חמור מאוד מאוד‪ ,‬עבירה של ניבול פה‪.‬‬ ‫]‪.[‡˘ÈÏ· ˜È„· ·¯ :ÌÈËÁ¢‰ ÂÈÈÚÏ‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘"·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ˘ Ú„È‬‬ ‫‪,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰ ·‚‡] ËÂÁ˘Ï‬‬ ‫·˘‪‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‚ ‰¯‡˘ ıÈÂÂ‬‬ ‫‪:‰‡Ï‰‬‬ ‫‪,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰ ‡¯˜Â‬‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î" Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰ Ô„‡‰‬‬ ‫·‡‪‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È È"Ú ÔÙÂ‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â ‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪. ̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ" ·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬

‫‪ È"ÙÚ...‬הדברים האלה יש לנסח את הספקות והחששות‬ ‫שיש בבהמה שחשמלו אותה ואח"כ שחטוה באופן הבא‪ ,‬ואלו‬ ‫הן החששות‪:‬‬ ‫‡( חשש מסוכנת‪.‬‬ ‫·( חשש טריפות מצד אינה חיה‪.‬‬ ‫‚( חשש טריפות באיברי הבהמה‪.‬‬ ‫„( חשש טריפות מצד נפולה‪.‬‬ ‫‪ (‰‬חשש ריסוק המוח מצד הכאת הזרם בראש הבהמה‪.‬‬ ‫·‪ Ô¯˙Ù‬של חששות אלה תינתן ממילא תשובה על‬

‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬ ‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬ ‫‪ÌȘ·˜·Ï ÈÂÏÈÓ‬‬ ‫·‚‪ ¯Ó‬כל שלבי ייצור היין או מיץ הענבים ולאחר פסטור יין או מיץ‬ ‫ענבים שרצו לפסטר‪ ,‬מעבירים אותם לקוי המילוי לבקבוקים‪ ,‬המילוי‬ ‫לבקבוקים נעשה בסרט נע אוטומטי ומדוד מראש‪ ,‬מילוי בקבוקי היין‬ ‫נעשה ע"י מכונת המילוי הכוללת דוד אחר שאליו מגיע היין ומהדוד‬ ‫יוצאים צינורות הממלאים את הבקבוקים הנוסעים בשרשרת‬ ‫במכונת המילוי‪ ,‬והמילוי הוא אוטומטי וכמות היין המוכנסת לכל‬ ‫בקבוק קבועה מראש‪ ,‬לאחר שהבקבוק מתמלא נפסק קילוח היין‬ ‫לבקבוק‪ ,‬הבקבוקים המלאים נוסעים הלאה למכונה אחרת הסותמת‬ ‫אותם בפקק‪ ,‬הבקבוקים מוסעים בסרט הנע להדבקת תוויות בהן‬ ‫מודפס שם היין‪ ,‬תכולת הבקבוק‪ ,‬שם וכתובת המפעל המייצר ועוד‬ ‫פרטים‪ ,‬אח"כ אורזים הבקבוקים לקרטונים ומאחסנים אותם או‬ ‫שולחים לשיווק‪.‬‬ ‫‪˙ÂÈȉ È‚ÂÒ‬‬ ‫·‪ È‚ÂÒ‬היינות השונים מבדילים בדרך כלל ביינות מתוקים‪ ,‬יבשים‪,‬‬ ‫לבנים‪ ,‬אדומים‪ ,‬ישנים‪ ,‬תוססים‪.‬‬ ‫‪ ˙ÂÈȉ‬הלבנים מייצרים מענבים לבנים או ממיצי ענבים ללא‬ ‫הקליפה‪.‬‬

‫השאלה‪ :‬אם אפשר לסמוך על בדיקת בהמה שחשמלו אותה‬ ‫ואח"כ שחטוה? ואם אפשר לסמוך על יסוד נסיונות שעשו‬ ‫בזרם חשמלי בשיעור ידוע‪ ,‬שחשמלו בו בהמות הרבה‬ ‫ונשארו חיות ובריאות‪ ,‬להתיר את החשמול בכלל בלא שום‬ ‫בדיקה‪ ,‬או לכה"פ ע"י בדיקה לאחר שחיטה‪.‬‬ ‫‪ ˘‡¯ÓÂ‬אני מודיע‪ ,‬שכל מה שאכתוב לקמן אינו אלא‬ ‫בתור מו"מ של הלכה ולא להורות הוראה אני בא‪ ,‬הלכות‬ ‫טריפות הן הלכות חמורות מאוד וענין הכשרות הוא אחד‬ ‫מיסודי היהדות וגזירות החשמול היא גזירה קשה המביאה‬ ‫בסכנה כל ענין הכשרות של כללות האומה‪ ,‬אשר מסרה‬ ‫נפשה על החזקת הכשרות בטהרתה‪ ,‬וחלילה ליחיד להורות‬ ‫הוראה בזה‪ ,‬והדבר מסור לגדולי ההוראה שבדור‪ ,‬אשר‬ ‫מדבריהם לא נזוז אף זיז כל שהוא וה' ישמרנו משגיאות‪.‬‬ ‫¯·‪ :Âχ˘È ‰Ó˙È ÌÈ‬מה הניע אותי לפרסם עתה את‬ ‫חיבורי על ההימום‪ ,‬שנכתב לפני עשרים וחמש שנה בשעה‬ ‫שנגזרה גזירת השחיטה ע"י הצורר הטמא והמזוהם‪ ,‬ימ"ש‪,‬‬ ‫בגרמניה הנאצית? הכל יודעים‪ ,‬כי במשך כל הזמן ההוא לא‬ ‫נשמעתי לבקשת רבים ושלמים‪ ,‬וסירבתי לפרסם את חיבורי‬ ‫בדפוס‪ ,‬כדי שלא לתת חרב בידי שונאי ישראל‪ ,‬המקטרגים‬ ‫נגד השחיטה הנהוגה בישראל וגם למנוע בעד אלה שאינם‬ ‫מיראי הוראה‪ ,‬שלא ימהרו להורות היתר בדבר שכבר נאסר‬ ‫ע"י כל גדולי הדור החולף‪ ,‬ברם‪ ,‬כיון שנתפשטה שמועה‬ ‫שאני הייתי בין המתירים‪ ,‬כביכול‪ ,‬עלי לספר לדור הבא‬ ‫פרשת הענין הזה‪.‬‬ ‫]‪Ô˙ÈÏ Ìȯ‰ÓÓ ÌÈ·¯ ˘È ‰ËÈÁ˘· ˙¯ÈÊ‚ Ì‚ ˘È ÂÈÓÊ· ÂÈ·‡„ÏÂ‬‬ ‫‪.[Ï"„ ‰ÊÓ „Â¯È ˙¯˘Î‰ ·ˆÓ ,ÌÈÂ‚Ï Ìȯ˙ȉ‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫‪ ÌÈÓ„‡‰Â‬נוצרים ע"י תסיסת כל חלקי הענבים‪ ,‬כולל המיץ‪ ,‬הזגים‬ ‫והחרצנים ולאחר התסיסה מפרידים את החלקים המוצקים ע"י‬ ‫סינון‪ ,‬כאשר היין כבר קיבל את צבעו האדום‪ ,‬סוג יינות מפורסם הוא‬ ‫סוג של יינות שולחניים‪ ,‬הם מתקבלים ע"י תסיסה רגילה של מיץ‬ ‫הענבים בתחילת הבציר‪ ,‬התסיסה נמשכת עד שכמעט כל הסוכר‬ ‫שבענבים הופך לכוהל ודו תחמוצת הפחמן והיין נקרא יבש‪ ,‬יינות‬ ‫אלו מכילים כ‪ 10-12-‬אחוזים כוהל‪.‬‬ ‫‪ ˘È‬יינות הנקראים חצי יבש כשביין נשאר חלק מן הסוכר בלתי‬ ‫מותסס‪.‬‬ ‫‪ ˙ÓÂÚÏÂ‬זאת היינות המתוקים מכילים יותר כוהל של כ ‪,14%-20%-‬‬ ‫מייצרים אותם ע"י תוספת כוהל מוכן מצימוקים במשך התסיסה של‬ ‫מיץ הענבים מבציר ענבים בשלים שמכילים יותר סוכר‪ ,‬הכוהל‬ ‫מפסיק את התסיסה וכך נשאר בתוך היין כמות גדולה של סוכר דבר‬ ‫הממתק אותו‪.‬‬ ‫‪ ˘È‬גם יינות אחרים פחות או יותר מתוקים‪ ,‬יותר ישנים ופחות‬ ‫ישנים וכן יש שמוסיפים להם הכוהל גם לאחר התסיסה‪ ,‬וכן על פי‬ ‫רוב ממזגים אותם במים בכמויות שונות לפי סוג היין ואיכותו‪.‬‬ ‫‪ ÔÎ‬קיימים סוגי יינות תוססים הנקראים שמפניה הנחשבים גם הם‬ ‫ליינות גמורים‪ ,‬כן מייצרים יינות רקח שמוסיפים להם עשבי תיבול‪,‬‬ ‫תמציות שומניות אתריות‪ ,‬חומרים כימיים אחרים ועוד‪.‬‬ ‫)‪(‰Îω· Ìȇ˘Â· ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬