Mishmeret Hakshrus Ekev 2009

‫‪íå÷î ìëáå úò ìëá ïëåî úåéäì êéøö‬‬ ‫‪åîù ãåáë øáã ìò åîãå åáìç åðåîîå åãåáë áéø÷äì‬‬

‫]‪[ùøãîä úéáá ÷ø àìå‬‬

‫‪Ì˙È˘Ú Ì˙¯Ó˘Â ‰Ï‡‰ ÌÈËÙ˘Ó‰ ˙‡ ÔÂÚÓ˘˙ ·˜Ú ‰È‰Â‬‬ ‫‡˙‪Ú·˘ ¯˘‡ „ÒÁ‰ ˙‡Â ˙ȯ·‰ ˙‡ ÍÏ ÍȘÂχ '‰ ¯Ó˘Â Ì‬‬ ‫‪.(·È ,Ê Ìȯ·„) ÍÈ˙·‡Ï‬‬ ‫‪ ˘ÈÂ‬להסביר עם ההקדמה שראיתי בספר ˜‪ ·˜ÚÈ ÏÂ‬להגאון‬ ‫רבי אליעזר יעקב רוזניטץ מזענטע זצ"ל מתוך דרשתו ביומא‬ ‫דהילולא של ‪ ‡ÊÏÚ·Ó „"ȯ‰Ó Ô¯Ó ‚"‰·Î˘¯ ˜"Î‬כ"ב חשון‬ ‫תרפ"ט‪.‬‬ ‫‡‪È" ˘ ˜È„ˆÂ ˜È„ˆ ÏÎÏ ÏÈÁ‰Ï ‰"·˜‰ „È˙Ú Ï"·È¯ ¯Ó‬‬ ‫‪.'ÂΠ˘È È·‰Â‡Ï ÏÈÁ‰Ï ¯Ó‡˘ ˙ÂÓÏÂÚ‬‬ ‫‪ ÌȘ„˜„Ó‬בכפל הלשון ˆ„‪ ˜È„ˆÂ ˜È‬ומה היה חסר אם היה‬ ‫אומר לכל צדיק‪ ,‬ומביא בשם מו"ר שאמר הלא יששכר עוסק‬ ‫כל היום בתורה ועבודה בכל יכולתו וכדאי הוא להתפרנס‬ ‫בעמדו זרים ורעו צאנכם למה יגרע מחלקו ע"י זבולון‬ ‫המחזיקו וכן זבולון דעובד באמונה בכוונה לשם שמים‪ ,‬ועל‬ ‫זה כתב ‪ ˙ÂÚ„ ˙ÂÎω· Ì"·Ó¯‰‬שעובד ה' בכל ימיו למה יגרע‬ ‫שכרו שלא יקבל רק מחצות השכר הלא מדאית ליה קבעינא‪,‬‬ ‫כמאמר ר' אלעזר בן פדת בתענית‪ ,‬לכן אמר כי שלימות השכר‬ ‫היא ש "י עולמות )עיין תוספות יו"ט שנתן טעם לזה(‪ ,‬וכדי שלא יעלה‬ ‫על הדעת שיגרע חלק יששכר ע "י זבולון או חלק זבולון ע "י‬ ‫יששכר לזה אמר לא כן היא רק ע˙‪ÏÎÏ ÏÈÁ‰Ï ‰"·˜‰ „È‬‬ ‫ˆ„‪ ˘"È È·‰Â‡Ï ÏÈÁ‰Ï ¯Ó‡˘ ˙ÂÓÏÂÚ È"˘ ˜È„ˆÂ ˜È‬הלא יש‬ ‫די ודי עולמות להנחיל לכל אחד ואוצרותיהם אמלא בלי גרעון‬ ‫מה שנותנים לחבירו‪ ,‬זת" ד‪.‬‬ ‫‪ :Ï˘Ó Í¯„· ·˜ÚÈ Ï˜‰ ÏÚ· ¯·ÁÓ‰ ÛÈÒÂÓÂ‬ונראה לי עפ "י‬ ‫‪ Ï˘Ó‰‬שראיתי‪ ,‬הציפור דרור הלך לבקש לעשות לעצמו קן‬ ‫ויעף על האילן כדרכו‪ ,‬אבל היה עת רוח אשר הניד האילן ולא‬ ‫יכול לעשות מלאכתו‪ ,‬וילך אל ראש ההר אבל אחר רוח גשם‬ ‫ושטף קנו והלך במערה במדבר הרים‪ ,‬אבל שם לא זרע ואיה‬ ‫פרנסתו ופרנסת אפרוחיו ופרח עד מקום מקדש והנה שם בית‬ ‫נכון ונשא לא יזיזנו הרוח ולא ישטפנו הגשם‪ ,‬וראה שם סולת‬ ‫ומנחה מרובכת ויינות ושמנים של נסכים ומים מעין עיטם‬ ‫ויעש קינו על המזבח וגידל שם אפרוחיו‪ ,‬והלוים שוררו בנועם‬ ‫שיח והם ישירו עמהם‪.‬‬ ‫‪ ÌÂȉ ȉÈÂ‬הנשר מלך העופות קרא מועד שיתקבצו כל‬ ‫העופות והעמיד משרתים לסדר ולהושיב כל עוף למינהו‬ ‫הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו והוא בראש‪ ,‬הציפור שהיא‬ ‫קטנה מהיונה ישבה למטה מהיונה‪ ,‬אבל לא נתרצית בזה‬ ‫ופרחה אל הנשר וטענה בפיה כי היא קודש קדשים וקרבן‬ ‫והוציאה מפה מצוירת כי היא וקנה ואפרוחיה על המזבח‪,‬‬ ‫הנשר אשר ממינו לא בא לבית המקדש ולא ידע מהו קרבן‬ ‫האמין כי הוא זה וציוה להביא כסא זהב והושיב הציפור‬ ‫אצלו‪ ,‬היונה בראותה תמה ושאלה לשכינותיה מה זאת‪,‬‬ ‫שכנותיה השתיקו אותה הלא הציפור הוא קודש קדשים‬ ‫וקרבן‪ ,‬היונה אשר מינה יבא אל הקודש לכפר ידעה מהו קרבן‬ ‫ותעף אל הנשר ותלחש באזנו כי הענין טעות בידם קודש‬ ‫וקרבן אינו מי שעושה קינו בקודש על המזבח להשתמר מרוח‬ ‫וגשם ולהתפרנס משיורי מנחות ולהנות משירי הלווים ואף גם‬ ‫לשיר עמהם‪ ,‬אבל הקרבן הוא מי שנותן דמו על המזבח לעת‬ ‫הצורך זהו הקרבן והקודש‪.‬‬ ‫‪ ‡ˆÂȉ‬ממשל הנ"ל אם יקבע אדם עיקר דירתו בבית הכנסת‬ ‫ובית המדרש אשר בודאי הוא טוב‪ ,‬אבל אח"כ כאשר יגיע‬ ‫הענין אשר יצטרך לזבוח עצמו לכבוד שמים או שיבא‬ ‫העת שיצטרך להלחם בממונו ובגופו על דבר כבוד‬

‫שמו ואז יאמר לא חפצתי לקחתה זה לא הגיע אל השלימות‬ ‫ולא לזה יש טענה ותביעה על ˘"‪ È‬עולמות‪Íȯˆ˘ ¯˜ÈÚ‰ Ï·‡ ,‬‬ ‫‪ÏÚ Âӄ ·ÏÁ ÂÂÓÓ „·Π·È¯˜‰Ï ͯˆ‰ ˙ÚÏ ÔÎÂÓ ˙ÂȉÏ‬‬ ‫„·¯ ‪.ÌÈÏ˘Â¯È· ÌÈÈÁÏ ·Â˙Ή ÏÎ ÂÏ ¯Ó‡È ˘Â„˜ ʇ ÂÓ˘ „·Î‬‬ ‫‪:·˜ÚÈ Ï˜‰ ÏÚ· ‡È·Ó ¯˙ÂÈ ÔÈÚ‰ ¯È·Ò‰Ï È„ÎÂ‬‬ ‫‪ ‰Ó‬ששמעתי מאיש אחד מבעלז ¯' ‪ ÏÚ‚‡Ù ڢ‰È‬אשר דרכו‬ ‫היה קודם המלחמה ליסע לוויען למסחר וסמוך לשם ווינער‬ ‫באדען היה שם איש אחד תלמיד חכם נשוא פנים שמו ¯'‬ ‫‪ ,ÛχÂÂ‬ולא ידע מאלה מסעי לצדיקים‪.‬‬ ‫‪ ȉÈÂ‬בעת היה מרן הרב מבעלז בוויען על רפואות עינו נכנס‬ ‫גם הוא אצלו ונתפעל מאוד עד שבמשך זמן היותו שם נכנס‬ ‫בכל יום לוויען אח"כ כאשר בא האיש הנ"ל מבעלז קירבו‬ ‫מאוד בכל עניניו ובנסיעתו בחזרה שלח פריסת שלום להרב‬ ‫מבעלז ואמר שיאמר לו "‡‪˙··Ï‰ ˙˜ÂÁ¯ ˙ÂÙ‚‰ ÌÓ‬‬ ‫˜¯‪ ,"˙·Â‬ואם כי אין זה מנהג החסידים להביא פריסת שלום‪,‬‬ ‫אבל מאחר שהטיב עמו מאוד וביותר שהיה ירא שאם יבוא‬ ‫פעם שנית לבאדען ישאלוהו האם קיים שליחותו לכן נטל‬ ‫עצה ולא קיבל שלום בבית המ"ד רק נכנס אצל הרב וסיפר‬ ‫מנסיעתו והבליע בתוך הדברים שאיש אחד תלמיד חכם‬ ‫מווינער באדען אמר שיתן פריסת שלום להרב‪ ,‬הרב הרגיש‬ ‫בזה ושאל אותו באיזה לשון אמר מעתה הוצרך לומר לו‪,‬‬ ‫אח"כ אמר לו הרב ז"ל ‪¯Ó‡ „ÂÈ ¯ÚÎÈÏ¯Ú ‡ Êȇ ¯Ú„ ʇ ÂËÒÈÈÂ‬‬ ‫‪ ,Ô‰‬ובמה‪ ,‬אמר הוא לומד בכל היום ומתפלל בהתלהבות‪ ,‬אמר‬ ‫הרב ז"ל ‡‪) „ÂÈ ¯ÚÎÈÏ¯Ú ‡ ÔÈ¢ ¯Ú Êȇ ÌÚ„ ¯‡Ù ÔÈ‬וכמדומה‬ ‫שהוסיף לומר שלומד כל יום בעת ערב תלמוד תורה ברבים ומזכה את הרבים‪,‬‬ ‫והרב ז"ל אמר גם על זה‪.(„ÂÈ ¯ÚÎÈÏ¯Ú ‡ ÔÈ¢ ¯Ú Êȇ ÌÚ„ ¯‡Ù Ôȇ :‬‬

‫‪ ‰˙ÚÓ‬הוצרך לחפש דבר אחר‪ ,‬ונזכר‪ ,‬כי בעת שהיה שם‬ ‫לפני איזה ימים היה ‪ ‰˘ÚÓ‬שבחרו לראש הקהל אשר היה‬ ‫נוטה למתחדשים והיה שם מנהג על איזה ענין שיכריז השמש‪,‬‬ ‫כמדומה על מכירת המצות‪ ,‬והראש הקהל לא רצה בזה כי לא‬ ‫חשב זה לכבוד‪ ,‬רק יעשו זאת בכתב על לוח גדול‪ Ûχ '¯ ,‬לא‬ ‫רצה להניח לשנות המנהג והלך הוא והכריז בעצמו‪ ,‬הראש‬ ‫הקהל אסף טובי העיר ושלח לו אזהרה שלא יוסיף לעשות‬ ‫כזאת‪ ,‬והראש הקהל הודיעו שאם יעשה כזאת יעשו כנגדו‬ ‫קרעמינאל‪ Ûχ '¯ ,‬לא שת לבו לזה ובשבת הבא הוסיף עוד‬ ‫הפעם להכריז בעצמו‪ ,‬והראש הקהל קיים דברו והלך‬ ‫בערכאות‪.‬‬ ‫‪ ȉÈÂ‬כאשר קרבו ימי המשפט התבונן ¯' ‪ ÛχÂÂ‬אם יאסרו‬ ‫אותו במשמר על איזה שבועות בין כך יתבטל המנהג ועשה‬ ‫לעצמו כתב בקשה‪ ,‬וביזה עצמו והלך מבית לבית אל הבעלי‬ ‫בתים שיתנו חתימתם שרצונם ומאוים שישאר מנהג הישן על‬ ‫מכונו להכריז‪ ,‬ואפילו אותן ב"ב שרצו בהתחדשות אבל מאחר‬ ‫שהתחנן לפניהם שרוצים לעשות לו קרימינאל לא יכלו להעיז‬ ‫ובאו כמעט כולם על החתום‪ ,‬ובבא עת המשפט יצא לאור‬ ‫משפטו ויצא הפסק מאחר שרצון הב"ב הוא כן נשאר המנהג‬ ‫הישן במקומו‪ ,‬וענה הרב ז"ל זעסע פאר דעם איז עהר א‬ ‫ערליכער איד‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬אפשר להבין הפסוק ‪ = ‰È‰Â‬השמחה הוא כש‪ ·˜Ú‬לשון‬ ‫עקביים שהולכים לעסוק ברחוב בעסקים ובאנשים שאינם‬ ‫כ"כ בני תורה אז צריכים לעמוד איתן וחזק ביראת ה' ולא‬ ‫לוותר כקוצו של יוד באידישקייט ‪,Ì˙‡ Ì˙È˘Ú Ì˙¯Ó˘Â‬‬ ‫אז תקבל שכר של ˘"‪˙‡ ÍÏ ÍȘÂχ '‰ ¯Ó˘Â ˙ÂÓÏÂÚ È‬‬ ‫‪ „ÒÁ‰ ˙‡Â ˙ȯ·‰‬וכדברי רש"י ‪.Â˙ÁË·‰ ÍÏ ¯Ó˘Â‬‬ ‫)˘‪( ¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫לרגל יומא דהילולא של מרן רשכבה"ג רבי אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע‬ ‫נצטט כמה עובדות אודות הקשר בין מרן זי"ע להגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקי זצוק"ל‬ ‫נלקט מתוך חוברת "בית אבי וילקוט אליעזר"‬ ‫כאשר זכו כ"ק מרן זי"ע ואחיו הרה"ק מבילגוריי זי"ע לחונן את עפר ארץ‬ ‫הקודש בשנת תש"ד‪ ,‬שהו תחלה בעיר חיפה ‪ -‬כאשר ב "שבת שירה" ערך מרן‬ ‫זי"ע את התפלות והטיש'ן בחיפה במקהלות ישראל עם קדושים‪ ,‬שהגיע‬

‫הוריו התגוררו בעיר טארנא שבגליציה‪ ,‬שם בעירם היה 'קלויז' דחסידי בעלזא‪ ,‬ורבי שמחה נמ שך‬ ‫לבו לדרכם של בעלז'ר חסידים‪ ,‬והיה מצטרף לתפלותיהם ולכינוסיהם‪ ,‬עד שנהיה בעלזר חסיד מן‬ ‫המנין‪.‬‬ ‫בשנת תרצ"ו החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ורבי שמחה היה אמור להצטרף עמהם‪ ,‬אולם‪,‬‬ ‫החסידים מה'קלויז' אמרו לו‪" :‬שמחה‪ ,‬הרי בא"י המצב פרוץ ביותר‪ ,‬וארס הציונות וההשכלה דשם‬

‫להסתופף בצל הקודש מכל קצוי העיר ‪.‬‬ ‫ביום ה' ט"ז שבט‪ ,‬הגיעו האחים הק' אל עיה"ק ירושלים‪ ,‬והעיר געשה‬

‫הורסת כל חלקה טובה‪ ,‬ומסוכנת לכל ירא ה'‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬נודע שאין דעתו של מרן נוחה מאלו העולים‬ ‫לא"י‪ ,‬ואם כן‪ ,‬איך תוכל לפסוע פסיעה גסה כזו ללא נטילת רשות מכ"ק מרן שליט"א"‪ .‬היה זה ארבעה‬

‫רעשה כמרקחה‪ ,‬כולם עומדים‪ ,‬מייחלים‪ ,‬מצפים‪ ,‬וממתינים‪ ,‬לבואו של הרבי‬

‫ימים לפני מועד הנסיעה‪ ,‬ושמחה נסע בחופזה מטארנא לבעלזא‪ ,‬לשאול לדעתו הק' של מרן זי"ע‪ .‬הוא‬

‫הק' מבעלזא‪ .‬המוני יהודים המתינו למרן זי"ע ליד מוצא‪ ,‬גם הרב זצ"ל שלח‬

‫נכנס אל הקודש‪ ,‬והציע את הדברים לפני מרן זי"ע‪ ,‬ומרן ברכו בחום ש'יסע לחיים טובים ולשלום'‪ ,‬אך‬

‫את בחורי הישיבה להמתין למרן זי"ע במוצא‪ ,‬כשבראשותם נסע בנו הרה"ג‬

‫הוסיף ואמר‪" :‬כשתגיע לארה"ק‪ ,‬תלך ללמוד בישיבתו של הרב מחוסט" היינו בישיבתו של הרב‬ ‫דושינסקי‪.‬‬

‫רבי ישראל משה זצ "ל‪ .‬ודבר פלא יש לציין‪ ,‬שכשהגיע מרן זי"ע ל'מוצא' לא‬

‫בשמחה רבה נפרד שמחה מחברי הקלויז‪ ,‬ונסע לארה"ק‪ ,‬בהגיעו לא"י לא נשתהה כלל‪ ,‬אלא עלה‬

‫הושיט ידו לשלום לקבל ההמונים‪ ,‬באמרו ש 'יקבל מהם ברכת שלום בעיה"ק‬

‫מיד על אוטובוס מחברת "המקשר" הנוסע לירושלים עיה"ק‪ ,‬שם משכן כבודו של הרב מחוסט‪.‬‬ ‫בירושלים ירד שמחה ברחוב יפו‪ ,‬ובהשגחה מכוונת מצא את הרה"ג רבי הלל שלזינגר זצ"ל ממקורבי‬

‫ירושלים'‪ ,‬למעט הגאון רבי ישראל משה דושינסקיא זצ"ל שמרן זי"ע הושיט‬

‫ומבאי ביתו של הרב זצ"ל‪ .‬לשאלת רבי הלל "מה מחפש בחור חסידי ברחוב יפו"‪ ,‬השיב שמחה את כל‬

‫ידו אליו לשלום‪ ,‬היות ובא בשליחות אביו הרב זצ"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬במעמד‬

‫הקורות אותו‪ ,‬שהרבי מבעלזא צוהו לעלות ירושלימה‪ ,‬וללמוד בישיבתו של הרב מחוסט‪ ,‬רבי הלל‬

‫ה"קבלת פנים" שאורגנה לכבודו של מרן זי"ע ב"מושב זקנים"‪ ,‬נכחו כל‬

‫נדהם ואמר‪" :‬זה שנים מרובים שלא דרכו כפות רגלי ברחוב יפו‪ ,‬ועתה באתי לכך מחמת ענין מסויים‪,‬‬ ‫וכעת נתחוורה לי הסיבה האמיתית למה באתי לכאן‪ ,‬אילו לא הייתי כאן‪ ,‬היית יכול לשאול לכל עובר‬

‫תלמידי הישיבה שבאו לחלוק כבוד למרן זי"ע‪ ,‬ולקבל פניו בצלצלי תרועה‬

‫ושב 'היכן ישיבתו של הרב מחוסט'‪ ,‬ולא היה מאן ‪-‬דהו יודע להשיב לך על כך‪ ,‬כי אצלנו אין שמו‬

‫ובשמחה וטוב לבב‪ ,‬וכפי האמור‪ ,‬יום זה היה משני הימים היחידים במשך כל‬

‫'חוסטער רב' אלא 'ירושלימער רב'‪ ,‬ובהשגחה פרטית באתי הנה‪ ,‬והנה אקחך בשמחה רבה אל ישיבתו‬

‫שנות כהונתו כ"ראש הישיבה"‪ ,‬בהם לא מסר הרב זצ"ל את שיעורו היומי‬

‫של הרב מחוסט"‪.‬‬

‫לתלמידי הישיבה‪ ,‬והכל לכבודו של הרבי מבעלזא‬

‫)אודות הקשר בין הרב דושינסקי‬

‫ואכן‪ ,‬שמחה הגיע לרחוב שמואל הנביא‪ ,‬לישיבתו של הרב דושינסקי זצ"ל‪ ,‬תיכף נכנס ליטול שלום‬ ‫מהרב‪ ,‬בספרו אודות שהרבי מבעלזא שלחו ללמוד כאן‪ ,‬והרב נתמלא בחדוה יתירה‪ ,‬שהרי לאו מילתא‬

‫זצ"ל עם 'בעלזא'‪ ,‬ראוי לציין מה שסיפר הרה"ח רבי שלמה דוידוביץ שליט"א בשם אביו הרה"ח רבי‬

‫זוטרתא הוא‪ ,‬ופשוט‪ ,‬וקיבלו בסבר פנים יפות‪ ,‬קירבו ועודדו‪ ,‬וכך עלה ונתעלה במעלות התורה והיראה‪.‬‬

‫דוד ז"ל‪ ,‬שבעת המחלוקת בעיר מונקאטש בעת שהותו של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע באונגערן בתקופת‬

‫יצויין‪ ,‬שהרב זצ"ל היה מכנה את רבי שמחה בשם‪" :‬דער פוילישע ש"ס בחור"‪ ,‬עקב התמדתו ושקדנותו‬

‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הגיעו משלחת מקהלת מונקאטש אל הרב זצ"ל שיחתום נגד קהלת "בעלזא"‬

‫וידיעותיו הכבירים בכל מסכתות הש"ס‪.‬‬

‫שבאה לשכון בעירם‪ .‬הרב זצ"ל סירב לחתום‪ ,‬ואף התבטא לאחמ"כ‪" :‬הם סבורים שאני הונגעריש'ר‬ ‫נאר‪ ,‬ואני אחתום נגד בעלזא ח"ו"‪.(...‬‬

‫בשנת ת"ש‪ ,‬כאשר שמי אירופה התקדרו בעבים שחורים‪ ,‬והצורר ימ"ש החל במעשיו האכזריים‪,‬‬ ‫בהריגת וטביחת אחב"י באירופה בדרכים שונים‪ ,‬ובאופנים מתועבים ומזעזעים‪ ,‬וכאשר נודע לו לרבי‬ ‫שמחה על כך‪ ,‬שהרבי מבעלזא גלה ממקום מושבו‪ ,‬והינו גולה ממקום למקום‪ ,‬בשל רשעת הדייטש'ן‪,‬‬ ‫נתמלא לבו בצער רב וביגון קודר‪ ,‬והחל להתענות יום יום‪ ,‬תוך תפלה תחנה ובקשה עבור הרבי הק '‬

‫הביקור של הרב זצ "ל אצל מרן זי"ע‬ ‫כששהה מרן זי"ע בבית הרה"ח רבי מנדל פרנקל ז "ל ברחוב שמואל הנביא‬

‫מבעלזא‪ .‬והרב זצ"ל בשמעו כל זאת‪ ,‬שאל לתלמידו שמחה‪' :‬מדוע פניך רעים‪ ,‬ומה ראית על ככה ‪,‬‬ ‫לצום ולהתענות מדי יום ביומו'‪ ,‬ושמחה השיב ש'הוא רוצה לעורר רחמים עבור רבו הק'‪ ,‬שיזכה להנצל‬

‫פינת רחוב יחזקאל‪ ,‬הגיע הרב זצ"ל לביקור אצל מרן זי"ע‪ ,‬להלן תיאור‬

‫מצפרני הרשעים הארורים‪ ,‬הצוררים המבקשים לנפשו'‪ .‬הרב זצ"ל הרגיעו בדברי נוחם ומרגוע‪ ,‬ואמר‬

‫ותמצית משיחתו של מרן עם הרב ז"ל‪ ,‬כפי עדותו של הרה"ג רבי שמעון‬

‫לו‪' :‬דע לך‪ ,‬שעל עור ועצמות אין להם שליטה'‪ ,‬והיינו שעל הרבי מבעלזא שהיה "עור ועצמות" לא‬

‫יצחק רכניצר שליט"א שנכח באותו מעמד‪:‬‬

‫יוכלו לשלוט‪ ,‬ולא יוכלו לנגוע בו לרעה‪ .‬מיני אז‪ ,‬פסק שמחה מלהתענות‪ ,‬וייחל וציפה לטוב‪ ,‬וכפי‬ ‫שאכן בסופו של דבר זכה מרן זי"ע להנצל מיד פועלי או ולעלות על אדמת א"י‪] .‬בניו ונכדיו הוציא‬

‫"הרב זצ"ל היה הולך בימות החול בבגדים רגילים‪ ,‬אולם‪ ,‬בזמנים מיוחדים‬

‫חוברת בשם "דער בעלזער קלויז און טורנא" ובה ענינים נפלאים מאותו עת[(‪.‬‬

‫שנחשבו אצלו כ'יומא דפגרא'‪ ,‬היה הרב לובש את הקאפטן המיוחד אותו‬

‫הרב דושינסקי‪" :‬אכן‪ ,‬הוא גם כאן"‪.‬‬

‫הביא עמו מהעיר חוסט‪ ,‬כמו"כ היה חוגר עצמו באבנט מיוחד שהביא‬

‫מרן זי"ע‪ " :‬האם הינכם גרים בדירה פרטית קנויה"‪.‬‬

‫מהונגערן‪ .‬ביום הביקור לבש הרב את בגדי ה 'רבנות'‬

‫)ומספר הרה"ח רבי שלמה‬

‫דוידוביץ שליט"א‪ ,‬ש"הרבנית היתה תמיד מעירה להרב זצ"ל‪' :‬על מה ולמה עודך מחזיק בביתך את‬ ‫הקאפטן והגארטל מחוסט‪ ,‬הרי אין להרב כבר צורך בהם'‪ ,‬והרב היה משיב לה‪' :‬לא‪ ,‬אני עדיין צריך‬ ‫לכך'‪ ,‬ובהגיע יומא דחדותא‪ ,‬יום ביקורו אצל מרן זי"ע‪ ,‬לבש בגדים אלו‪ ,‬ולאחמ"כ אמר להרבנית‪' :‬עתה‬ ‫כבר איני צריך לכך‪ ,‬ותוכלי לתתם לכל הרוצה ליטול'"(‪,‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ראו על פניו הזוהרות‬

‫והמאירות ש 'לא הרי יום זה כשאר ימים'‪ ,‬היה מלא שמחה והתרגשות‬ ‫מהזכיה שבידו לבקר אצל הרבי הק'‪ .‬לאחר גמר 'סדרי הישיבה'‪ ,‬הלך הרב‬

‫הרב דושינסקי‪" :‬לא‪ ,‬אנו גרים בדירה שכורה‪ ,‬והיא שייכת לגוי"‪.‬‬ ‫מרן זי"ע‪" :‬ירושלימער רב צריך שיהיה לו דירה משלו‪ ,‬דירה פרטית‬

‫)ויש‬

‫סימוכין לכך מדברי חז"ל )יבמות סג א(‪' :‬כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם'‪ ,‬ועל כן‪ ,‬יש צורך לרכוש דירה‪,‬‬ ‫כדי שיזכה לתואר 'אדם'‪ .‬מובן‪ ,‬שתיכף לאחמ"כ רכשו דירה עבור הרב זצ"ל"(‪.‬‬

‫ונסב השיחה על עוד פרטים שנשכחו ‪.‬‬ ‫לאחמ"כ ליווה מרן זי"ע את הרב זצ"ל‪ ,‬ונפרדו בברכה‬

‫)יצויין שהרב מבילגוריי‬

‫זצ"ל לא נכח בפגישה זו‪ ,‬היות והיה צריך לסדר כמה ענינים עבור מרן זי"ע(‪.‬‬

‫בלווית מספר תלמידים אל מעון קדשו של מרן זי"ע"‪.‬‬ ‫"כשנכנס הרב זצ"ל אל מרן זי"ע‪ ,‬קם מרן לכבודו‪ ,‬והורה להביא כסא עבורו‪,‬‬ ‫והושיבו בסמוך לו בראש השולחן‪ .‬וזה תוכן שיחתם‬

‫)כפי מה שחקוק בזכרוני(‪:‬‬

‫הרב דושינסקי‪" :‬זה דבר גדול‪ ,‬שמרן זכה להנצל מהמצב הקשה והמר‪ ,‬שבו‬ ‫היה נתון על אדמת אירופה"‪.‬‬ ‫וכך כפל ושילש כמה וכמה פעמים "גרויסע ניסים‪ ,‬גרויסע ניסים"‪.‬‬ ‫כאן נשכח חלק מהשיחה‪.‬‬

‫היה נתון על אדמת אירופה"‪.‬‬ ‫מרן זי"ע‪" :‬יא יא ‪ ,‬אבל היו לנו ניסים בדרכנו ‪ ,‬ניסים גדולים‪ ,‬גדולים ביותר"‪,‬‬ ‫וכך כפל ושילש כמה וכמה פעמים "גרויסע ניסים‪ ,‬גרויסע ניסים"‪.‬‬

‫מרן זי"ע‪" :‬מה שלום הבחור ששלחתי ללמוד בישיבתכם"‪ ,‬הכונה להרה "ח‬ ‫לישיבת דושינסקיא(‪:‬‬

‫אצל הרב זצ"ל‪ .‬להלן תוכן שיחתם‪:‬‬ ‫הרב דושינסקי‪" :‬זה דבר גדול‪ ,‬שמרן זכה להנצל מהמצב הקשה והמר‪ ,‬שבו‬

‫מרן זי"ע‪" :‬יא יא‪ ,‬אבל היו לנו ניסים בדרכנו‪ ,‬ניסים גדולים‪ ,‬גדולים ביותר"‪,‬‬

‫רבי שמחה צימרמן ז"ל מטארנא‬

‫הביקור של מרן זי"ע והרב מבילגוריי זצ"ל אצל הרב זצ"ל‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬הגיעו כ"ק מרן זי"ע ואחיו הרב מבילגוריי זצ"ל ל 'ביקור גומלין '‬

‫)להלן השתלשלות הדברים‪ ,‬איך וכיצד הגיע רבי שמחה‬

‫הרב מבילגוריי‪" :‬בשם אחי מרן שליט "א‪ ,‬רצינו לבקש מהרב‪ ,‬שתתנו רשות‬ ‫לבחורים החפצים לנסוע לכ"ק אחי שליט"א‪ ,‬לשבתות או לימי חג ומועד"‪.‬‬

‫הרב דושינסקי‪" :‬מה נעשה‪ ,‬ואין אנו נותנים רשות לתלמידי הישיבה‪ ,‬לאכול‬ ‫מחוץ לתחומי ירושלים עיה"ק"‪.‬‬

‫מת"א‪ ,‬היתה נסוכה על פניו של הרב ארשת של שמחה ואושר ‪.‬‬ ‫כמו"כ סיפר הרה"ג רבי דוד מאיר ווייס שליט"א‪ ,‬שפעם אחת נסע‬

‫מרן זי"ע‪" :‬אצל כ"ק זקני מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬לא היה נהוג שהבחורים יסעו‬

‫להסתופף בצל מרן זי"ע ל'שבת שירה' שנת תש"ו‪ ,‬ובחזרו לישיבה התעניין‬

‫לבעלזא‪ ,‬וכמו"כ אצל כ"ק זקני מרן מהר"י זי"ע עדיין לא נסעו הבחורים‬

‫הרב זצ"ל על הנהגת מרן זי"ע‪ ,‬ובתוך הדברים ביקש הימנו לחזור על דברי‬

‫לבעלזא‪ .‬אצל כ"ק אבי מרן מהרי"ד זי"ע‪ ,‬בתחלה לא הורשו הבחורים להגיע‬

‫תורתו של מרן זי"ע ב'טיש'‪ ,‬וחזר בפניו על דברי קדשו של מרן זי"ע‪ ,‬בביאור‬

‫לבעלזא‪ ,‬אולם‪ ,‬בהמשך החלו הבחורים להגיע לבעלזא‪ ,‬ואילו אלי כבר הגיעו‬

‫"מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל‬

‫המדרש‬

‫) שמות רבה כג ד(‪:‬‬

‫)כשמרן זי"ע מראה בידיו הק' על בחור נמוך‪ ,‬בשם צבי בלוי שנכח שם בחדר(‪,‬‬

‫על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל‪ ,‬ברא אדם‬

‫ואפילו ילדים החלו להגיע‪ .‬ואבי ז"ל היה אומר‪' :‬בעצם לא הייתי צריך‬

‫הראשון ולא אמר שירה‪ ,‬הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר‬

‫להרשות לבחורים להגיע‪ ,‬אולם‪ ,‬כשאני רואה באלו פנים הם מגיעים‬

‫שירה‪ ,‬וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה‪ ,‬וכן יעקב מן המלאך ומן עשו‬

‫לבעלזא‪ ,‬ובאלו פנים הם שבים לביתם‪ ,‬שוב אני נהנה מכך שהם מגיעים‬

‫ומן אנשי שכם ולא אמר שירה‪ ,‬כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו‬

‫גם בחורים כאלו‬

‫שירה לפני הקב"ה"‪ ,‬וביאר‪ ,‬שהאבות הק' לא אמרו שירה‪ ,‬משום ש'שירה ' יש‬

‫אלי'"‪.‬‬ ‫הרב דושינסקי‪" :‬הרי כשהבחורים יסעו מהישיבה‪ ,‬יפסידו את ה 'שיעורים'‬

‫במדריגה גבוהה זו‪ ,‬אולם‪ ,‬כשעברו ישראל את הים‪ ,‬נתפרסם אלקותו ית"ש‬

‫בישיבה"‪.‬‬ ‫הרב מבילגוריי‪" :‬כוונתנו היתה‪ ,‬שהבחורים יצאו מהישיבה ביום שישי‬

‫לעין כל‪ ,‬ולכן הוכרחו לומר שירה‪ .‬וזהו‪" :‬אשירה לה' כי גאה גאה" ‪ -‬מחמת‬ ‫פרסום שמו וגדלותו ית' בעולם‪ ,‬אני מוכרח לומר שירה‪ .‬והרב זצ"ל נהנה‬

‫ויחזרו תיכף ביום ראשון"‪.‬‬ ‫]נוסחא אחרת‪:‬‬

‫לומר בטהרת הגוף והנפש‪ ,‬וברוב ענותנותם החזיקו א"ע שעדיין אינם‬

‫הרב דושינסקי‪" :‬איך הנני יכול לשלוח תלמידים לת"א"‪.‬‬

‫ביותר לשמוע דברי אלקים חיים שנאמרו מפה טהור ע"י איש קדוש‪ ,‬ה"ה מרן‬

‫הרב מבילגוריי‪" :‬הם נוסעים לכ"ק אחי שליט"א ולא לת"א"[‪.‬‬

‫הק' זי"ע‪.‬‬

‫והרב זצ"ל נתרצה לכך‪ ,‬ולאחמ"כ נפרדו לשלום‪ .‬ולאחמ"כ שוחח הרב זצ"ל‬ ‫בפני התלמידים‪ ,‬על הזכיה הגדולה שהיה לו בעת ביקורו של הרבי מבעלזא‬ ‫אצלו ‪.‬‬ ‫מרן זי"ע היה מכבד ומעריך את הרב זצ"ל בהערכה יתירה וביותרת הכבוד‪,‬‬ ‫וכפי שמספר הרה"ג רבי משה אדלר שליט "א גאב"ד טורדא ואני כותב‬ ‫כלשונו‪ :‬שהיתה דרכו לעמוד בעריכת הטיש 'ן מאחורי מרן זי"ע‪ ,‬ופעם בשנת‬ ‫תש"ז כשנסע לאחת השבתות לת"א‪ ,‬לאחר ששתה מרן את הבראנפין שלאחר‬ ‫הדגים‪ ,‬הושיט את הגביע לעברו ‪ ,‬ואמר‪" :‬הביאו את הגביע לתלמידו של‬ ‫הירושלימער רב הלומד 'תורה לשמה'"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הרב זצ"ל היה מביע קורת רוח והנאה מרובה‪ ,‬מעצם הסתופפותם‬ ‫של הבחורים בצל קדשו של מרן זי"ע‪ ,‬וכפי שמספר אבי הרה"ח רבי אשר‬ ‫יאקאב שליט"א‪ ,‬שפעם אחת בערב פורים‪ ,‬נגשו כמה מהתלמידים לבקש‬ ‫רשות מהרב זצ"ל‪ ,‬לנסוע אל מרן זי"ע לליל פורים דפרזים‪ ,‬והרב נפרד מהם‬

‫בערוב ימיו של הרב זצ"ל משלהי שנת תש"ח עד ערב יום הכפורים שנת‬ ‫תש"ט‪ ,‬חש שלא בטוב‪ ,‬והיה שוהה בת"א לצורך המצב ורפואה אצל הר"ר‬ ‫יחיאל בענדיקט‪ .‬באחד הימים שלח את בנו הגה"צ רבי ישראל משה זצ"ל‬ ‫שילך להזכירו לדבר ישועה ורחמים‪ ,‬אצל כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬ואכן‪ ,‬רבי ישראל‬ ‫משה הזכירו בפני מרן‪ ,‬ומרן ברכו בברכות לרוב‪ .‬לאחמ"כ צוה מרן לאחיו‬ ‫הרב מבילגוריי זצ"ל‪ ,‬וכן להגה"צ רבי שמואל זאב הלוי ראטה זצ"ל רב‬ ‫דחסידי בעלזא אנטווערפן וב"ב וחבר הביד"צ‪ ,‬שילכו בשליחותו לבקר את‬ ‫הירושלימער רב‪ ,‬ואכן הם הלכו לבקרו יחד עמם הלך גם הרה"ח רבי מרדכי‬ ‫וובער שליט"א‪ .‬הרב זצ"ל קבלם ביותרת הכבוד ובמלא ההערכה‪ ,‬וביקש‬ ‫מהם כמה פעמים‪ ,‬שיזכירוהו אצל מרן זי"ע עקב חליו וחולשתו‪ ,‬ועקב‬ ‫היסורים הקשים ברגליו‪ .‬לאחר זמן מה נפרדו מעמו לשלום‪ ,‬ועל אף חולשתו‬ ‫ליווה אותם הרב זצ"ל עד פתח החדר‪ ,‬כששם הוא מבקש מהם שוב שיזכירוהו‬ ‫בקודש פנימה‬

‫]בתוך החוברת יש עוד מאמרים משם תמצאנו[‪.‬‬

‫בחביבות ואמר להם‪" :‬תראו לחזור לירושלים בהשכמה קודם עלות השחר‬ ‫די"ד‪ ,‬כדי שיחול עליכם 'חובת היום' ב'פורים דמוקפין' לכל הדעות"‪ .‬וכשחזרו‬

‫‪:Ê‚‰ ¯Â‡ ¯ÙÒ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫‪ ¯"‰ÂÚ·...‬שמענו שמועה לא טובה‪ ,‬שנלקח מאתנו‬ ‫‪‡Â‰ ÈÎ ÂÈÏÚ Â„ÈÚ‰ ÌÏÂÚ‰ ÏÎ ¯˘‡ ¯Â‰Ë‰Â ˘Â„˜‰ Ô¯Ó‬‬ ‫‪‰‚¯„Ó ÏÚ È˙ÈÓ‡‰ ˜"· ¯Ë ‰Ê‰ ¯Â„· ¯Â„‰ ˜È„ˆ ‡Â‰‬‬ ‫‪ËÚÓÎ ÂÈÓÈ ÏÎ ‰‰ ‡Ï „Â‡Ó „Â‡Ó ‰‡ÏÙ ‰‡¯Â‬‬ ‫כעדות רבינו הק' ע"ה שאמר ]כתובות קד‪ [.‬ולא נהניתי‬ ‫אפילו באצבע קטנה וזה נאמר על אותו צדיק לא אכל‬ ‫ולא שתה ולא ישן רק כל ימיו בדביקות נפלא ורוה"ק‬ ‫שראו אצלו כמה וכמה פעמים‪.‬‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬הוא הפי' אפילו באצבע קטנה ידוע מספרים הק'‬ ‫]הקדמת סור מרע ועשה טוב לרצ"ה מזידיטשוב בשם המגיד ממעזריטש[‬

‫שהכוונה לנטירת ב"ק על דרך שאחז"ל לא כל‬ ‫האצבעות שוות )נדה סו‪ (.‬ולשון קטנה כדברי ר"י‬ ‫אבר קטן יש לו לאדם משביעו רעב מרעיבו שבע‪.‬‬

‫)סוכה נב‪(:‬‬

‫‪ÔÓ‡ χ¯˘È ÏÎ ÏÚ ÂÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬

‫ואיתא בתיק"ז ]הקדמה ב‪ [:‬מי יעלה לנו השמימה ר"ת‬ ‫מילה וס"ת השם הק' ב"ה וב"ש‪ ,‬וזה הי' הצדיק הק'‬ ‫הזה ז"ל ‪,¯ËÙ ˘Â„˜‰ Ô¯‡ ‰·˘ ‰"ÂÚ· ‰˙ÚÂ‬‬ ‫‪‰·¯‰ ‰Ê ,‰ÊÎ ˘Â„˜ Û‚ Ì˙‡¯· „گ ÌÈÙ¯˘ ÌÈ·ÏÓ‬‬ ‫‪‰„È·‡ ,‰ÂÓÎ ˘Â„˜ Û‚ ÌÏÂÚ· 'ȉ ‡Ï˘ ÌÈ˘ ‰·¯‰Â‬‬ ‫‚„‪˜ÁÈ Ì˜Ӊ ,˙¯ÊÂÁ ‰ȇ˘ ‰„È·‡ ÌÏÂÚ‰ „·‡ ‰ÏÂ‬‬ ‫‡˙ ‪'¯ '˜‰ Ô¯Ó ‰Ê‰ ¯Â‰Ë‰Â ˘Â„˜‰ ˙„·‡ ÏÚ ÌÏÂÚ‰‬‬ ‫‡‪Ì˘Â ˜"‰¯‡· ÂÈÓÈ ÛÂÒ 'ȉ˘ Ú"ÈÊ ‡ÊÏÚ·Ó Á˜Â¯ Ô¯‰‬‬ ‫‪ϷȘ ÂÈÓÈ ÏÎ ÂÈÈÁ· ‰·¯‰ ÌȯÂÒÈ Ï·Ò „·ΠÂ˙ÁÂÓ‬‬ ‫‪ÂȘ„ˆ ÁÈ˘Ó ˜¯ ˙‡Ê ‡ÏÓÈ ÈÓ ,χ¯˘È ˙¯ˆ ÂÈÏÚ‬‬ ‫˘‪˜„ˆ χ‚ ˙‡È·Ï ‰¯‰Ó· ‰ÎÊ χ¯˘È ˙¯ˆ Ï·ÂÒ‬‬ ‫‪.¯"È· ÌÈÙ ÏÎ ÏÚÓ ‰ÚÓ„ '‰ ‰ÁÓ ¯"È· È˙ÈÓ‡‰‬‬ ‫‪ÔÓ‡ ,χ¯˘È ÏÎ ÏÚ ÂÈÏÚ Ô‚È Â˙ÂÎÊ‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘Ï ¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘"·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ ˘ Ú„È‬‬ ‫]‡‚· ‪‰¯‡˘ ıÈ¢· ,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰‬‬ ‫‚‪:‰‡Ï‰ ‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‬‬ ‫‪‡¯˜Â ,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰‬‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪Ô„‡‰ È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î"Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪È"Ú ÔÙ‡· ˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰‬‬ ‫‪‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú ‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪.̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ"·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬

‫‪ Ìχ...‬מצד הרופאים של או"ה יש התנגדות למיתודה זו‬ ‫של לעדוק‪-‬ליעבען‪ ,‬לדעתם אין מסלקים עי"ז את הרגשת‬ ‫הצער של הבהמה הנשחטה‪ ,‬ולפי המצב השורר אין תקוה כי‬ ‫הממשלות תרשינה להנהיג את החשמול עפ"י הצעת ד"ר‬ ‫ליעבען‪.‬‬ ‫·‪ ÔÓÊ‬האחרון נעשו נסיונות חדשים עפ"י המיתודה‬ ‫הישנה‪ ,‬במקום שבתחילה היו משימים את הכלים על ראש‬ ‫הבהמה ועל השדרה‪ ,‬נותנים עכשיו את הכלי על ראש הבהמה‬ ‫אצל האזנים‪.‬‬ ‫‪ ‰·¯‰‬מן הנסיונות הצליחו‪ ,‬אחר הבדיקה לא מצאו כל‬ ‫אותם סימני הטריפות שמנינו לעיל‪ ,‬המוח לא ניזוק וגם מים‬ ‫לא נמצא בו‪ ,‬גם הקרומים הי' נקיים מדם‪ ,‬הריאה היתה‬ ‫שלימה וגם הסירכות לא נקרעו‪ ,‬גם בבני מעיים לא מצאו דם‪,‬‬

‫אלא שבמוח עצמו מצאו שינוי קטן‪ ,‬היינו‪ ,‬כשחתכו אותו‬ ‫לחתיכות מצאו במקומות החתך נקודות של דם‪ ,‬אבל בשר‬ ‫המוח לא נימוס‪.‬‬ ‫‪ ¢Ú‬גם בחינות בבהמות חיות‪ ,‬חשמלו את הבהמה‬ ‫ואח"כ המתינו עד שניעורה משנתה‪ ,‬הרבה בהמות עמדו‬ ‫מעצמן והלכו הילוך יפה ואחדות לא יכלו לעמוד בעצמן ורק‬ ‫לאחר שהעמידוה אחרים הלכו הילוך יפה‪ ,‬אבל אירע גם‬ ‫שלאחר החשמול לא יכלו לעמוד ולילך‪ ,‬אולם ע"י התקונים‬ ‫החדשים שנעשו‪ ,‬או אפשר עוד לעשות בכלי החשמול‪ ,‬אפשר‬ ‫לקוות שע"י בחינות חדשות ימצאו סו"ס השיעור הראוי‬ ‫שמועיל ליישון הבהמה ואינו מזיק לאיבריה‪.‬‬ ‫‪ 'ȉ‬מי שהציע לבדוק אחר השחיטה את איברי הבהמה‪,‬‬ ‫כגון את המוח‪ ,‬הלב‪ ,‬הריאה ושאר האיברים הפנימיים ע"י‬ ‫רופא יהודי‪ ,‬ויש חלוקי דעות אם מספיקה בדיקה פשוטה או‬ ‫נחוצה בדיקה מיקרוסקופית של אותם האיברים‪.‬‬ ‫‪ ¯"„‰‬ליעבען מפקפק אם יש לסמוך כלל על אותן‬ ‫הבדיקות‪ ,‬כי פעולת הזרם החשמלי תלוי' במבנה הגוף של‬ ‫הבהמה ומצב בריאותה ובמצבים שונים‪ ,‬כגון אם הבהמה‬ ‫נמצאה במקום לח או במקום יבש וגם במצב האויר וכדומה‪,‬‬ ‫באופן שאין לדון מן הבחינות שעלו יפה ולא הזיק‪ ,‬על כל‬ ‫בהמה שתהי' שבודאי לא תינזק‪ ,‬השאלה היא איפוא‪ :‬אם‬ ‫כדאי להמשיך את הבחינות‪ ,‬כדי להגיע למצב שאפשר יהי'‬ ‫לומר שזרם בשיעור שכזה אינו גורם שום נזק ואינו מעורר‬ ‫שום חששות של טריפות‪ ,‬אם יש לסמוך על הבדיקות הנ"ל‪,‬‬ ‫שיוסיפו לעשות בבהמות חיות )אם יכולה לעמוד ולילך אחר‬ ‫החשמול(‪ ,‬וגם בבהמות שחוטות )בדיקת המוח והאיברים הפנימיים(‬ ‫ולהחליט על יסוד הבדיקות שאין בחשמול שום חשש‬ ‫טריפות‪.‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫‪íéôìç äîë íò ïëåî úåéäì êéøö èçåù‬‬ ‫¯‡‪ È˙È‬בספר מנחת יוסף על תהילים מהרה"צ ר' גדליה‬ ‫קלוגער מלעמברג‪ ,‬בתהילים נאמר‪ÂÓÏ ˙ÂÙÈÏÁ Ôȇ ¯˘‡ :‬‬ ‫‪) ÌȘχ ‡¯È ‡ÏÂ‬תהלים נח‪ ,‬כ( יש לומר על דרך הצחות‬ ‫והמליצה ונקדים מה ששמעתי על השו"ב החסיד הירא‬ ‫שמים רבן של השובי"ם ר' שמריה ז"ל מעיר קאלימייא‬ ‫שסיפר לי בנו עליו איך שאביו היה זהיר במלאכתו‬ ‫מלאכת השו"ב‪ ,‬שדרכו היה להביא עמו לבית המטבחיים‬ ‫ה' או ו' חלפים ושחט בכולן‪ ,‬מפני שירא שלא יתקלקל‬ ‫הסכין של שחיטה ע"י השחיטה וגם היה לו בשם‬ ‫מבלאות לנקות את צוארי הבהמות מעפרורית שנדבק‬ ‫בהם מחמת כי הסכין של שחיטה עלול להתקלקל ע"י‬ ‫זה‪ ,‬וכל זה עשה בכדי להיות נשמר שלא יצטרך לחכך‬ ‫הסכין של שחיטה על ידו להחליקו להעמיד אותו על‬ ‫תלו‪ ,‬ובפרט שלפעמים צריך לחכך הרבה עד שבקושי‬ ‫יתקנו‪ ,‬ומסתמא כל שו"ב ירא שמים עושה כן ]ולא באתי‬ ‫בכאן לדבר מענין כאשר תתקלקל הסכין של שחיטה אחר השחיטה‪ ,‬אם מועיל‬ ‫מה שיחליקנו בחיכוך על היד שיעמידנו על תלו‪ ,‬דרוש נא בזה בספרי‬

‫הפוסקים האחרונים ז"ל[ על כן יש לומר שבזאת יבחן השו"ב‬ ‫אם הוא ירא שמים‪ ,‬אם כאשר הולך לבית המטבחיים‬ ‫מביא עמו כמה חלפות ושוחט בהן ונשמר שיהיה החלף‬ ‫טוב אחר השחיטה סימן הוא שהוא ירא שמים‪ ,‬אבל אם‬ ‫אינו מזדהר בזה והולך לבית המטבחיים בחלף אחד‬ ‫ושוחט בו כמה בהמות אינו ירא שמים‪ ,‬לזה אמר אשר‬ ‫אין חליפות למו‪ ,‬חליפות מלשון חלפות )סכינים של שחיטה(‪,‬‬ ‫היינו שאין לו חלפות ורק שוחט בחלף אחד‪ ,‬ולא יראו‬ ‫אלקים‪ ,‬סימן הוא שאינו ירא שמים‪.‬‬ ‫‪ „ÂÚ‬מסופר כי אברך אחד לקח כתב הודעה מהשו"ב ¯'‬ ‫˘‪ ‰È¯Ó‬הנ"ל וכשקיבל ממנו ברכת הפרידה אמר ליה‬ ‫באזהרה שלא ילך בחלף אחד לבית המטבחיים‪ ,‬גם‬ ‫שמעתי שיש שו"ב נוהגין שרוחצין הצואר היטב‬ ‫מהעפרורית הנדבק בהן‪ ,‬וגם מרחיצת המים נעשה העור‬ ‫רך ויועיל לסכין של שחיטה )עיין בבית דוד שמאריך מאוד בענין‬ ‫רחיצת הצוארים(‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬