Mishmeret Hakashrut Reeh 2009

‫‪íéèçåùä úùøô - è"ñùú äàø úùøô‬‬ ‫שר יִ ְב ַחר ה' אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫קום ֲא ׁ ֶ‬ ‫ִּכי יִ ְרחַ ק ִמ ְּמ ָך ַה ּ ָמ ֹ‬ ‫שר‬ ‫צאנְ ָך ֲא ׁ ֶ‬ ‫שם וְ זָ בַ ְח ָּת ִמ ְ ּב ָק ְר ָך ּו ִמ ֹ‬ ‫מו ׁ ָ‬ ‫לָ שׂ ּום ׁ ְש ֹ‬ ‫ית ָך וְ ָאכַ לְ ָּת ִ ּב ׁ ְש ָע ֶר ָ‬ ‫יך ְ ּבכָ ל‬ ‫שר ִצוִ ּ ִ‬ ‫נָ ַתן ה' לְ ָך ַּכאֲ ׁ ֶ‬ ‫ַאוַ ּת נ ְַפ ׁ ֶ ָ‬ ‫שך )דברים י"ב כ"א( ‪.‬‬ ‫·‚‪ ‡¯Ó‬חולין דף כ"ח ע"א‪ ,‬ובדף פ"ו ע"א מביא את‬ ‫דרשת רבינו הק' דתניא רבי אומר ‪ÍÈ˙Ȉ ¯˘‡Î ˙Á·ÊÂ‬‬ ‫)דברים י"ב( מלמד כשנצטוה משה על הוושט ועל הקנה‬ ‫ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה‪.‬‬ ‫‪ È"˘¯ ¯È·ÒÓÂ‬הק' בשני מקומות אלו וז"ל‪„ÓÏ :‬‬ ‫˘˙‪,·˙η ‰ÂÂȈ ÔÎȉ„ ‰Ù ÏÚ ‰ËÈÁ˘ ˙ÂˆÓ ÂÏ ‰˘¯Ù‬‬ ‫עכ"ל בדף כ"ח ע"א‪,‬‬ ‫‪ ‡"Ú Â"Ù Û„·Â‬כותב ¯˘"‪ È‬וז"ל‪ÏÚ· ‰Âˈ˘ ÏÏÎÓ :‬‬ ‫‪,‰ˆ˘ ÂÈˆÓ ‡Ï ‰¯Â˙· ȯ‰˘ ‰ËÈÁ˘ ˙ÂÎω ‰Ù‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫‪ È"˘¯Â‬בחומש )שם פסוק כ"א( ‪‰ÁÈ·Ê· ÈÂÂȈ ˘È˘ „ÓÏ‬‬ ‫‪.ÈÈÒÓ ‰˘ÓÏ Â¯Ó‡˘ ‰ËÈÁ˘ ˙ÂÎω ԉ ,ËÂÁ˘È Íȇ‰‬‬ ‫‪ ‰ÂÂΉ‬על הוושט ועל הקנה וכל הלכות שחיטה כמו‬ ‫שאיתא בגמרא בפרק השוחט ‪ :‬ותו ה' הלכות שחיטה‬ ‫שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא‪,‬‬ ‫שחיטה מן הצוואר נמי גמרא‪ ,‬ומסביר רבינו רש"י‪ÔÂÈÎ :‬‬ ‫„‪.Ô‰ ÈÈÒÓ ‰˘ÓÏ ‰Îω ‰ËÈÁ˘ 'ω‬‬ ‫‪ :·˙ÂÎ („"ω ‡"Ù ‰ËÈÁ˘ 'ω) Ì"·Ó¯‰Â‬זביחה זו האמורה‬ ‫בתורה סתם צריך לפרש אותה ולידע‪:‬‬ ‫‡‪ .‬באיזה מקום מן הבהמה שוחטין‪.‬‬ ‫·‪ .‬כמה שיעור השחיטה‪.‬‬ ‫‚‪ .‬באיזהו דבר שוחטין‪.‬‬ ‫„‪ .‬מתי שוחטין‪.‬‬ ‫‪ .‰‬היכן שוחטין‪.‬‬ ‫‪ .Â‬כיצד שוחטין‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬מה הן הדברים המפסידים את השחיטה‪.‬‬ ‫‪ .Á‬ומי הוא השוחט‪.‬‬ ‫‪ ÏÚÂ‬כל הדברים האלה ציונו בתורה ואמר "וזבחת‬ ‫מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צויתיך ואכלת‬ ‫בשעריך" שכל הדברים האלה על פה ציוה בהן כשאר‬ ‫תורה שבעל פה הנקראת מצוה עכת"ד הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ ÚÓ˘Ó‬ג"כ מהרמב"ם שכל ציווי השחיטה על הקנה‬ ‫ועל הוושט הכוונה על כל ה' הלכות שחיטה ועל כל‬ ‫הרשימה שהרמב"ם מונה כולם הלכה למשה‬ ‫מסיני‪.‬‬

‫‪ ! Ï‡Â˘‰ χ˘È ̇Â‬עד פרשת דברים לא מוזכר‬ ‫בתורה מצות שחיטה כמצוה מה הסיבה ומה ההבנה‬ ‫בזה ?‪.‬‬ ‫‪ ÔÈ·‰Ï‬זאת צריכים להקדים שתי ההבנות ובחינות‬ ‫בענין זה‪:‬‬ ‫‡( נאמר ·‪ ȯÙÒ‬גרסינן "כאשר צויתיך מה קדשים‬ ‫בשחיטה אף חולין בשחיטה" כלומר כאשר צויתיך‬ ‫עד כה דיני שחיטה בקדשים כמו שנאמר "ושחט"‬ ‫"ושחטו" כן תעשה ג"כ בחולין‪ ,‬ומסביר ‪Ô"·Ó¯‰‬‬ ‫דזהו פשוטו של מקרא כלומר מתחילה צוה שיהיה‬ ‫כל מה שהם אוכלין שלמים והם שחוטים כמשפט‬ ‫הקרבנות‪ ,‬ועתה )פה בפרשת ראה( כשבא להתיר בשר‬ ‫החולין )בעת שיכנסו לארץ ישראל( אמר וזבחת מבקרך‬ ‫ומצאנך כאשר צויתיך בהיותם קרבנות )ואז( תאכל‬ ‫אותם חולין בכל אשר תאוה נפשך‪ ,‬בא לומר‬ ‫שיתירם )ג"כ בבהמות( חולין )שעד כניסתם לאר"י לא הותר להם‬ ‫לשחוט חולין( בלבד שיהי' זבחים במשכן כשלמים‬ ‫עכת"ד הרמב"ן‪.‬‬ ‫·( ההבנה השניה‪ ,‬המובן ע"פ רש"י הנ"ל‪ ,‬כלומר מה‬ ‫שנאמר בפסוק וזבחת כאשר צויתיך משמע דהיה‬ ‫ציווי מיוחד על איכות השחיטה‪ ,‬כי על עצם‬ ‫השחיטה לא מצינו שהיה ציווי מיוחד בקדשים‬ ‫כלומר לא נאמר בקדשים "ושחט" שנאמר לאפוקי‬ ‫"נוחר" אלא הושחט הנאמר בקדשים הוא מייחס‬ ‫המילה להמשך כמו ושחט את בן הבקר לפני ה'‬ ‫והקריבו וגו' והיה להם פשוט הדבר הזה ומקובל‬ ‫מאבותיהם כמו שנאמר ביוסף "וטבוח טבח והכן"‬ ‫וא"כ לא שייך לומר כאשר צויתיך בקדשים על כן‬ ‫כאן יש ציווי מיוחד של ה' הלכות שחיטה לקיימה‬ ‫כמו שקיבלנו מסיני וזה ציווי מיוחד לחולין‪.‬‬ ‫למה עד פר' ראה‬ ‫‪ ÏÚÂ‬פי זה יתבאר היטב שאלתינו ָ‬ ‫לא נאמרה הציווי "כאשר צויתיך" ?‪ ,‬ויתבאר הטעם‬ ‫הוא מכיון שעד עכשיו היה כל ענין השחיטה מסור רק‬ ‫לכהנים )אע"פ שהשחיטה כשרה בזר מ"מ הכל נעשה בעזרה ע"י הכהנים(‬ ‫והיות שכהנים זריזים הם ורש"י פירוש )שבת כ' ע"א( על‬ ‫המלה ‪ "ÌÈ„¯Á ‰¯Â˙ È· Âȉ ÌÏÂ΢" ÌÈÊȯÊ‬על כן‬ ‫מספיק היה לומר "ושחט" והכוונה בכל הדינים שנאמרו‬ ‫למשה מסיני‪‰ËÈÁ˘‰Â ı¯‡Ï ÌÒΉ· ‰˙Ú Ï·‡ ,‬‬ ‫‪¯˘‡Î" „ÂÁÈ· ¯È‰Ê‰Ï Íȯˆ „Á‡Â „Á‡ ÏÎÏ ‰¯ÂÒÓ‬‬ ‫ˆ‪ÔÈ·‰Ï Ú‚ÈÈ˙Ó˘ ÈÓÏ ‰˜ÂÓÚ ‰·‰ ˙‡Ê "ÍÈ˙ÈÂ‬‬ ‫‪ÂÊ Í¯„ ÍÂ˙Ó ,ÌÈ¢‡¯‰ ȯ·„ ÍÂ˙Ó Ìȯ·„‰‬‬ ‫‪ ¯Â˘ÈÓÏ ˙Âχ˘ „ÂÚ ¯‡·˙È‬ואכהמ"ל‪(¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ˘) .‬‬

‫‪äøéúé äøéîù íéëéøö íå÷î ìëá äôåòúä éìîð - äôåøéà á"äøà ì"åçì úåèéçùá úåòéñðä‬‬

‫‪"íééðéòäå äáùçîä úøäèå úùåã÷" øåãî åðòá÷ ïëì äøéúé äøéîù íéëéøö äùòîä éìëå äáùçîä úøäèå úøéîùå êøãá áøåà øöéäå‬‬ ‫‪.øå÷éðå á"åùì éáö íåìù ìäåà ììåë éãéîìúî ãçà é"ò úåôñåä íò à"èéìù âéñéåè ïøäà éáø â"äøäì "íééðéò úùåã÷" øôñ êåúî è÷åìî‬‬

‫‪úåáà äùòî - ã"é ÷øô‬‬ ‫‪:Ú˘Èχ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ÏÎ‬מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש‪ ,‬דכתיב גבי אלישע "כי‬ ‫איש אלקים קדוש הוא" )מלכים ב' ד'‪ ,‬ט(‪.ÂÈÓÈÓ ‰· ËÈ·‰ ‡Ï˘ „ÓÏÓ ,‬‬

‫ונסתכל בה‪ ,‬סיבה הי' מאת ד'‪ ,‬לרמז מה שראה ברוח הקודש ˘‪‰„È˙Ú‬‬ ‫‪ ,ÂÏ ‡˘˙ ¯ÈÈ‚˙‰Ï‬דאל"ה לא יאונה לצדיק כל און ורגלי חסידיו ישמור‪.‬‬ ‫)חתם סופר תצא ד"ה וראית א(‬

‫)ויק"ר כד‪ ,‬ו(‬

‫‪:·Âȇ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡‪ ¯Ó‬רב שמואל בר נחמני ראה מה כתיב באיוב )לא( "ברית כרתי לעיני‬ ‫ומה אתבונן על בתולה"‪ ,·Âȇ Ï˘ Â˙˜„ˆ ‰‡¯ ,‬ומה בתולה שאדם רשאי‬ ‫להסתכל בה‪ ,‬שמא ישאנה לעצמו או ישאנה לבנו או לאחיו‪ ,‬לא נסתכל‬ ‫בה‪ ,‬באשת איש על אחת כמה וכמה‪˙·˘ÂÈ ˙ÂÈ‰Ï ‰˘‡ ‰Îȯˆ ÍÎÏ ,‬‬ ‫·˙‪ ,˙È·‰ ÍÂ‬ולא תצא לרחוב שלא תכשל עצמה‪ ,‬ולא תביא מכשול לבני‬ ‫)מדרש תנחומא וישלח אות ה'(‬ ‫אדם‪ ,‬ונמצאו מסתכלין באשת איש‪.‬‬ ‫‪:˜Â„ˆ '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫¯' ˆ„‪ ,˜Â‬היה גדול הדור‪ ,‬כשנשבה נטלתו מטרוניתא אחת ושגרה לו‬ ‫שפחה אחת יפה‪ ,‬כיון שראה אותה ˙‪ ,‰‡¯È ‡Ï˘ Ï˙Âη ÂÈÈÚ Ô‬והיה‬ ‫)אבות דרבי נתן פרק ט"ז(‬ ‫יושב ושונה כל הלילה וכו'‪.‬‬ ‫‪:‡·È˜Ú '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡‪) Ï"ÊÁ‬ע"ז כ‪ ,‬א( ר' עקיבא ראה אשתו של טורנוסרופוס הרשע רק שחק‬ ‫ובכה וכו'‪ ,‬שחק דעתידה דמגיירה ונסיב לה וכו'‪ ,‬ופריך היכי נסתכל בה‬ ‫הא אסור להסתכל אפילו בבגדי צבעונין ומשני בקרן זוית הוה ופגעו‬ ‫אהדדי ועל כרחו ראה אותה‪ ,‬ונ"ל ‪ ÂÏ ‰Ó„Ê˘ ‡Ù‚ ‡‰‬בקרן זוית‬

‫‪:‡ÂÓ‰ ·¯Â ÔÂÚÓ˘ ¯"· ¯ÊÚχ '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ÔÎÏÂ‬נקראו החסידים הראשוני פקוחי עיינין‪ ,‬כמו שנמצא בזוהר‬ ‫ובכמה תוספתות‪ ,‬והטעם מפני ˘‪ ȇ¯Î ˙‡¯‰ ÂÎÈÊ‬עד שלא הי' שום‬ ‫מסך מבדיל ביניהם לבין הקדושה‪‰"Ú ˘"¯· ¯ÊÚχ '¯ ‡ˆÓ˙ ÂχÓ ,‬‬ ‫בההוא נכרי דנטל כסא וכו'‪ ,‬דאמר דהוי חמי בעינא כל הדברים אפי'‬ ‫שהיו רחוקים )זוהר חדש בלק נד‪ ,‬א( וכו'‪ ,‬וכיוצא בזה ¯· ‪ ,‡ÂÓ‰‬דהוה יתיב‬ ‫בערב שבת למחמי בענוגא דנשמתין אלין סלקין ואלין נחתין )זוהר תרומה‬ ‫קלו‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫)ראשית חכמה שעה"ק פ"ח אמ"ז(‬

‫‪:ÈÒÂÈ '¯Â È·¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡‪ ¯Ó‬ר' יוסי‪ ,ÈÏ˘ ‰ÏÈÓ· È˙ÏÎ˙Ò ‡Ï ÈÓÈÓ ,‬איני והאמרו לי' לרבי‬ ‫מאי טעמא קראו לך ¯·‪ ,˘Â„˜‰ ÂÈ‬אמר להו מימי לא נסתכלתי במילה‬ ‫שלי‪ ,‬ברבי מלתא אחריתא הוי בי' שלא הכניס ידו תחת אבנטו‪.‬‬ ‫)שבת קיח‪ ,‬ב(‬

‫‪:‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È '¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫˘‡‪ Ï‬רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים אמר ליה מימי ‪‡Ï‬‬ ‫)שבת קיח‪ ,‬ב(‬ ‫‪.Ú˘¯ Ì„‡ ˙ÂÓ„· È˙ÏÎ˙Ò‬‬ ‫‪‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫··‪·Ï‰ ˙‡ ÌÈÓËÓËÓ ÌȯÂÒȇ ̇ ,‰ÏÂÁ· ¯ÂÒȇ ¯·„ ÏÚ ‰ÏÈ·· ¯˙ȉ ˘È ̇ Ô"·Ó¯‰Â Ì"·Ó¯‰ ˙˜ÂÏÁÓ ¯Â‡È‬‬ ‫דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע‪ ,‬ונמצא דעל אף התרתו היינו רק‬ ‫‪:̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬ ‫‪ ÏÚ ¯˙ȉ ÔÈ„ ˜¯ ÂÈȉ Â˙¯˙‰ Û‡ ÏÚ„ Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„Ï‬דין היתר על הגברא‪ ,‬אבל מגוף החפצא לא פקע ממנו עיקר‬ ‫מאיסותו‪ ,‬ומשום כך כל שיש לפניו דברים המותרים‪ ,‬למה לו‬ ‫‪¯ÂÒȇ ¯˜ÈÚ ÂÓÓ Ú˜Ù ‡Ï ‡ˆÙÁ‰ ÛÂ‚Ó Ï·‡ ,‡¯·‚‰‬‬ ‫לאכול דברים האסורים המטמטמים את לבו‪.‬‬ ‫‡‪ ÔÎ‬בדעת ‪ Ì"·Ó¯‰‬יש לומר דפליג על סברת הר"ן‪ ,‬וסבירא לי'‬ ‫דהיות ועדיין חלות האיסור מגוף החפצא לא פקע‪ ,‬משום הכי עדיין‬ ‫‪ Ìȯ·„‰Â‬מדוייקים גם בהלכותיו )פרק ח' מהלכות מלכים הלכה א' וב'(‬ ‫יש בזה השפעה רעה על נפש האדם‪ ,‬ומשום כך סבירא לי' דכל‬ ‫שכתב וזה לשונו‪" :‬חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום‬ ‫היכא דאית לי' התירא לית לן למשבק התירא ולמיכל איסורא‪ .‬כיון‬ ‫וישבו מהן‪ ,‬מותר להן לאכול נבילות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו‬ ‫דהתרת האיסור עדיין אינו מצילו מידי טמטום הלב‪ .‬וכן מבואר‬ ‫אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים‪ ,‬וכן‬ ‫בתשובת הרמב"ם )פאר הדור סי' קל"ב‪ ,‬הובא בשו "ת אחיעזר חלק ג' סי' כ"ו(‬ ‫שותה יין נסך‪ ,‬מפי השמועה למדו ובתים מלאים כל טוב – ערפי‬ ‫שנשאל בבחור אחד שקנה שפחה והיא יושבת בביתו אם חייבים‬ ‫חזירים וכיוצא בהן‪ .‬וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצאו אבל‬ ‫בי"ד להוציאה מביתו משום שנאמר והייתם נקיים וכו' ויחוד בגויה‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬שנאמר‪' :‬וראית בשביה אשת יפה תואר'‪ ,‬ואסור לבעול אותה‬ ‫באיזה דין נאסור ישיבתה בביתו‪ ,‬והשיב על זה הרמב"ם וזה לשונו‪:‬‬ ‫ביאה שניה עד שישאנה"‪ .‬ואשר מבואר להדיא בדברי הרמב"ם‬ ‫ודאי מדין תורה צריך לגרשה משם ואפילו בגיותה‪ ,‬כי לא דברה‬ ‫דכלל להנך תרי דיני דהתירא דקדלי דחזירי והתירא דיפת תואר‬ ‫תורה ]ביפת תואר[ אלא נגד היצר‪ ,‬כאשר אמרו וכו' 'ובתים מלאים כל‬ ‫טוב' אפילי קדלי דחזירי‪ ,‬ולא זו הדרך‪ ,‬ולכן מחוייבין בית דין אחר בחדא מחתא‪ ,‬וכמבואר בתשובותיו דנהי דהותרו‪ ,‬אין זה לכתחילה‪,‬‬ ‫שמועה זו אשר לא טובה שישתדלו בכל עז ותעצומות לגרש האמה ולא דברה תורה אלא כנג דיצר הרע‪ ,‬אבל לעולם מאיסותו וטמטום‬ ‫הלב שבגוף המאכל האסור לא פקע‪ ,‬ומשום כך אסור לסמוך‬ ‫הזאת וכו'‪ ,‬עכ"ל הטהור‪.‬‬ ‫לשיטת הרמב"ם על ההיתר דקדלי דחזירי אלא כשאין לפניו מאכל‬ ‫‪ ÔÎÂ‬הוא ·˘‪ Ì"·Ó¯‰ ˙"Â‬סימן רי"א‪ ,‬ואשר מבואר בדברי‬ ‫של היתר‪.‬‬ ‫הרמב"ם דהתירא דקדלי דחזירי דמיא להתירא דיפת תואר שלא‬ ‫)‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫‪¯ÂÁ˘ ‰¯„˘‰ ËÂÁ‰ ‰È‰˘ ‰˘ÚÓ· 416 ÔÂÈÏ‚ ˙ίÚÓÏ ·˙ÎÓ· ‡·ÂÓ‰ ‰Ï‡˘Ï ͢Ӊ‬‬ ‫‪.‰ÊÏ ÒÁÈÈ˙‰Ï ÌÈÎȯˆ Ôȇ ÌÂÏÎ ‰Ê˘ ¯Ó‡ ˙ˆ ˘‡¯‰Â‬‬ ‫·‡ ‡ ·‪ ! ¯˜È ˜„Â‬וראה דברי המנחת יוסף סימן מ"ג )ענפים( בתוספת ביאור‪ :‬מקבץ השיטות‬ ‫המתירים והאוסרים בשינוי מראה לחוד והאיך בזמנינו עתה יכול ראש צוות למחות‬ ‫במחווי יד על שינוי מראה ולומר זה כלום בלי לבדוק ולעשות שאלות חכם ?‬ ‫‡‪ ı"·ÚÈ ˙‰‚‰· ÔÈÈÚ... .‬ביו"ד ד"ו שדעתו ג"כ לאסור בשינוי מראה לחוד‪ ,‬והניח דברי‬ ‫הש"ך בצ "ע‪ ,‬דבעצמו כתב בסי' מ"ד סקי"ט דשינוי מראה הוי לקותא‪ ,‬ובטחול פוסל ג"כ‬ ‫לקותא‪ ,‬ומה שנא מכליות‪.‬‬ ‫·‪ .‬וכן הסכים להתב"ש דשינוי מראה פוסל בס' ˘‪.·"˜Ò ÌÈÓ‰ ¯Ú‬‬ ‫‚‪ .‬ובס' „¯‪ ‰·Â˘˙ ÈÎ‬הביא מגליון יו"ד כת "י של ‪˜"„·‡ ¯ÚÓÈȉ‡Ó Ï"Ê ˆ" ¯‰ÂÓ Ô‡‚‰‬‬ ‫‡‪ ¯‡Â‚Â‬שהעתיק דברי התבואות שור וראש אפרים שיתבאר וכתב דרב חיליה וכוחו‬ ‫של אותו זקן התב"ש ז"ל‪ ,‬לאסור בשינוי מראה לחוד‪ ,‬וכן עמא דבר וראוי להורות כן‪.‬‬ ‫„‪ .‬אך ‪ ‚"ÓÙ‰‬העיד דהמנהג להכשיר‪ ,‬אבל לא במראה שחור‪.‬‬ ‫‪ ͇ .‰‬דעת ‪ ‰Ï„‚‰ ˙ÒΉ‬בהב"י או "ט כהמתירין דמטעם זה שינה הרמ "א וכתב בשינוי‬ ‫בשר דוקא והשיג על הלבו"ש שכתב בשינוי מראה‪.‬‬ ‫‪ .Â‬וכו כתב ·‪ ‡„‰ȷ Ú„Â‬סי' י"ג ]לפני שחזר מדבריו ראה בהמשך[ להשיג על התבואות שור‬ ‫שאסר בשינוי מראה וכתב דעיקר כרש"ל שמתיר בשינוי מראה ודחה שם הדחיות של‬ ‫התב"ש עליו‪ ,‬ומה שכתב הב"י בסי' נ' בשם המרדכי להטריף בנשתנה מראית הבשר הא‬ ‫סיים שם דהכל לפי הענין ואי שינוי מראה לחוד הוי לקותא מאי שייך לפי הענין אלא‬ ‫וודאי דהיינו כשהבשר לקוי אבל שינוי מראה לחוד לא פוסל‪ ,‬וכתב דלכן נ"ל המחמיר‬ ‫יחמיר לעצמו ותבוא עליו ברכה אבל לאחרים ובפרט במקום הפסד יש לסמוך אמקילין‪,‬‬ ‫אך בכל מקום שיש שינוי מראה ובפרט מראה שחור נראה לי דהוי לקותא וטרפה רק‬ ‫שיש לחתוך אם שלט מעבר לעבר ואף שליקוי הבשר לא שלט מעל "ע כיון שאנו רואין‬ ‫לקותא בבשר הוא הוכחה שמזה באה השינוי מראה וכיון ששינוי מראה שלט מעל "ע‬ ‫טרפה‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬וכדעת ‪ ‡„‰ȷ ڄ‰‬הוא כדברי השפ"ד שהבאתי‪.‬‬ ‫‪ .Á‬ועיין ·‪ ‰Î¯· ˜ÈÊÁÓ‬או "ח שהביא דברי התב" ש וכתב דאין דבריו מוכרחים דגם לשון‬ ‫השערים לקתה בשינוי מראה יש לפרשו כן שנשתנה מראיתו מחמת שנתמסמס והי'‬ ‫ריעותא בבשר וכן משמע קצת מרמ"א סי' מ "ח ס" ב שהביא הת "ש לעזרתו והביא ד'‬ ‫הפרי מגדים שכתב כן והעיד דמנהג להכשיר ושכן דברי הנוב"י‪.‬‬ ‫‪ .Ë‬אולם‪ ,‬בא נא וראה את דברי ה ‚‡‪Á"Ï 'ÈÒ ˙‡ȯ‰ ¯Ë˜· Ìȯه ˙È·‰ ÏÚ· Ï„‚‰ ÔÂ‬‬ ‫‡‪¯È˙‰Ï ·˙΢ ‰Ó [· ¯ÊÁ˘ ‰ÂÂΉ] ‰ÈÊÈÊ‚Ï ‰È¯·˙„ È"˙η È"·Â‰ ȯ·„ ‡È·‰˘ ‡"Î ˙Â‬‬ ‫·˙˘‪¯‡˘· ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘· ¯ÂÒ‡Ï ¯Â˘ ˙‡·˙‰Ï ‰„‰ ¯ÊÁ ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘· Ï"‰ ˙·Â‬‬ ‫‡·¯‪.ÂÂ˘Ï Ì˘ ˜È˙ډ ÌÈ‬‬ ‫‪ÍÂÙÈ‰Ï ‰·¯‰ Âȯ·„· ÈÂÈ˘ Ì˘ ˘È ͇ ,‡ÏÈ „"ÂÈ· ˙ÚÎ ÒÙ„ È"˙η ‰‰Â :ÂÂ˘Ï ‰ÊÂ‬‬ ‫‪Á"·Â Ï"˘¯ „"Π„ÂÁÏ ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘· Ô¯È˘Î‰„ Í"˘Â Ê"Ó· ‚"Ó 'ÈÒ 'ÈÚ Ï"Ê Ï"˙È˘Î‬‬ ‫‪ȇ ¯ÈÓÁ‰˘ Ï"‰ 'ÈÒ· Á"Ó˘‰ ˙ÏÂÊ Ï˜‰Ï '‡ Ô‚ҷ Ìȇ·˙Ó Ìȇȷ‰ ÏÎ Á"¯ÙÂ‬‬ ‫‪ÌȘÒÂÙ‰ ·Â¯ ˙ڄΠϘ‰Ï È˙·˘‰Â ıÈÂÁÚÏ '˜Ó Ê "Ú È˙χ˘ ¯·Î Ϙ‰Ï ÏÈ‚¯ È˙Èȉ‬‬ ‫‪˘ "‰Ó Ê"Ù Ì"·Ó¯· ÈÈÚ È˙Á˜Ù ‰˙Ú ,ÌÓ‡ ,'ÂÎ ÌȘÒÂÙ‰ ' ȯ·„ ˜ÊÁÏ ‰È‡¯ È˙‡·‰Â‬‬ ‫‪¯˘·Î ÌÈ·Â˘Á„ Â˙Âȇ¯Ó ‰˙˘ ̇·˘ Ìȯ·‡‰ ÏÎ ÏÏΠ'ÂÎ ˙‡¯Ó ˘È ·˙΢ Â"ˉ‬‬ ‫‪Ê "Ë ‰Îω·˘ ,„ÂÚ ,‰‡È¯‰ ‰‡¯Ó ·˙Î ‡Ï ȯ‰˘ Ìȯ·‡‰ ÏÎ ÏÚ È‡˜„ ·˙Π˙Ó‰‬‬ ‫‪Ì "·Ó¯‰ „‚ Ϙ‰Ï ‰˘˜Â Âȯ·„ ‡ȷ‰ ‡Ï ÌȯÁ‡˘ ȉÓ˙ ÌÈÈÒ .‰‡È¯‰ ÏÈÁ˙‰‬‬ ‫‪Ϙ‰Ï È"·Â‰ ȯ·„ ‡È·‰˘ ‰Ó· Ï "‰ ‰Î¯· ˜ÈÊÁÓ‰ ȯ·„ ‡È·‰ Ì˘ Ìȯه ˙È··Â ,˘"Ú‬‬ ‫‪ÈÂÈ˘ ÏÒÂÙ˘ ˘"˙‰Ï ‰„‰ ¯ÊÁ ·"‰˘ ˙‡¯ ÍÈÈÚ ‰‰ ‰Ê ÏÚ ·˙Π,‡È„Ï ÌÈÎÒ‰Â‬‬

‫‪„ "Ó 'ÈÒ Í"˘·Â 'ÂÎ Ì„‡ ¯ÂÁ˘„ ÈÏÈÓ Ïη ‡˙Â˜Ï „"ÚÏ„ ¯ÂÁ˘ ‰‡¯Ó· ˘"Π‰‡¯Ó‬‬ ‫‪‡"·˘¯Ó ‡È·‰ ·"È˜Ò ˘"˙· ͇ Ìȯ·‡ ¯‡˘· ÏÒÂÙ Âȇ ‡˙Â˜Ï Ì‚„ ÚÓ˘Ó Ë" ȘÒ‬‬ ‫„‪.˘ "Ú ˜Á„· Í"˘‰ '„ 'ÈÙ ÏÒÂÙ‬‬ ‫‡˘¯ ‪„ÂÚ ˘È ÌÚ ˜Â„·Ï ‡Ï Û‡ ÌÈ„È ÈÂÂÁÓ· ˙¢¯ "˙ˆ ˘‡¯"‰ Á˜Ï ÔÈÓ ÔÎ ÏÚ‬‬ ‫¯‪.¯˘·‰ ÒÂÓÒÈÓ Ï˘ ‡˙ÂÈÚ‬‬ ‫‪ .È‬ובאמת מצאנו בספר „·¯‪ ·Â·ÏÓ Ô‡‚‰Ï χ˘ È‬כתב על דברי הנוב"י הנ" ל שהחליט‬ ‫להחמיר כדברי התבואות שור דבמחלת כבודו השמיט תיבה אחת שברמב"ם כתוב יש‬ ‫שם מראה‪ ,‬וקאי על הריאה שמדבר ממנה קודם ואחריו וזה הקדמה שהקדים הרמב"ם‬ ‫למראות הפוסלות‪ ,‬וכתב הלחם משנה ומי יודע סידור לשון הרמב"ם יותר ממנו ואיך‬ ‫אפשר שבאמצע דיני הריאה יבאר שאר אברים ואח" כ יתחיל בריאה ויתר דקדוקיו אין‬ ‫כדאי ועל כן לא הביאו התוס' דבר זה‪.‬‬ ‫‪ .‡È‬ועיין בספר ˙˘‪ ‰·‰‡Ó ‰·Â‬חיו" ד סי מ "ג שהביא ג"כ דשינוי מראה בעור לבד פוסל‪,‬‬ ‫ורמז לדברי הרמב"ם אלו‪ ,‬וכיון לדברי רבו הנוב"י‪.‬‬ ‫‪ .·È‬ובאמת כותב הדברי שאול שאינו ראי' דהוא קאי על הריאה ובריאה פוסל בוודאי שינוי‬ ‫עור לחוד‪.‬‬ ‫‪ .‚È‬ועל הדברי שאול כותב המנחת יוסף‪ :‬ועיין לעיל סי' מ "א בענפים אות ל "ח שהבאתי‬ ‫דברי הטוב טעם ודעת שהטריף בשינוי מראה מעבר לעבר ולא הביא דברי המקילין‬ ‫כלל ותמהתי עליו שם שכאן מתיר‪.‬‬ ‫‪ .„È‬ועיין ·‪ Ì˘Â·‰ ˙‚Â¯Ú 'Ò‬בסי' ל"ב שהביא דברי הנודע ביהודא בראייתו מהרמב"ם‬ ‫והרבה ג"כ להשיג עליו דהמעיין ברמב "ם יראה שם שמונה והולך כל הפסולים משינוי‬ ‫מראה מדינא דגמרא שם באותו פרק ובהלכה כ' דין נשתנה ע "י האור לב וכבד ומעים‬ ‫ובהלכה כ"ב דין ושט וע"כ כתב אח"כ בלשונו מראה האבד ול"ד הריאה כהוכחת הנו"ב‬ ‫דקאי גם אשאר אברים בנשתנה ע"י האור‪ ,‬וכן על ושט שנשתנה‪ ,‬ומשום הכי כתב בשר‬ ‫ולא קרום דקאי גם על שאר אברים הנ"ל‪ ,‬אך רק דוקא המוזכרים בגמ' דוקא ולא‬ ‫כהבנת הנוב"י דעל כל האברים קאי‪ ,‬דבלא "ה קשה אם הי' דין מחודש הי' כותב נראה‬ ‫לי וע"כ העלה דאין שינוי מראה פוסל‪.‬‬ ‫‪ .ÂË‬ועיין בשו "ת חסד לאברהם סי' כ"ד שדחה ג"כ ראיות הדגול מרבבה הנ"ל‪ .‬כן הסכים‬ ‫לדינא בצל"ח אות ה' להקל בשינוי מראה דריאות התב"ש מושט אינו ראיה דשם יש‬ ‫מכשירים שאר מראות‪.‬‬ ‫‪ .ÊË‬וכן האריך בסי' דברי יוסף הנדמ"ח סי' רצ"ז ליישב כל ראיות הת" ש להחמיר בשינוי‬ ‫מראה‪ ,‬וי"ל מ"ש המרדכי שינוי מראה ר"ל שינוי בשר דאורחא דמילתא דע"י שינוי‬ ‫בשר יש שינוי מראה ובראיה מכיר האדם ואפי' בשינוי בשר אינו טרפה אלא בריסוק‬ ‫ואם הבשר רע כמוגלא מדינא טרפה ובאם לא הגיע לשיעור זה הוא מצד חומרא דאין‬ ‫בקיאין אסרינן גם בנתמסמס קצת וז"כ המרדכי שסיים והכל לפי הענין ר"ל שראוי‬ ‫להחמיר בדליכא הפ"מ או שה" ד וכה"ג ודבר זה מסור ביד המורה להכיר בהבחנה‬ ‫יתירה בין המסמסה למוגלא‪ ,‬אבל כשהבשר רק רע א"צ הבחנה כ"כ שלא הגיע‬ ‫להמסמסה ע"ש‪.‬‬ ‫‪ .ÊÈ‬ומסיים המנחת יוסף ודבר זה צריך הבחנה יתירה ואחרי כי הפוסקים רמ"א כתב דאין‬ ‫בקיאין בר"ג אין להקל בזה בשום ענין כשנוטה להמסמסה אף בקצת‪ ,‬וצ"ע לדינא‬ ‫ובהכנף בקיאין כשיש רק מעט דמעט שינוי בבשר‪ ,‬אבל בגוונא דהפסד מרובה בצירוף‬ ‫שינוי מראה ודאי אין להקל‪.‬‬

‫¯‡‪,„ÂÁÏ ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘· ÌȯÒ‡‰Â ÌȯÈ˙Ó‰ ˙ÂËÈ˘‰ È˙ˆ·È˜ !¯˜È ˜„· ‡ ‰‬‬ ‫‪‰Ê ¯ÓÂÏ ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘ ÏÚ „È ÈÂÂÁÓ· ˙ÂÁÓÏ ˙ˆ ˘‡¯ ÏÂÎÈ ‰˙Ú ÂÈÓÊ· Íȇ‰Â‬‬ ‫‪?ÌÎÁ ˙Âχ˘ ˙¢ÚÏ ˜Â„·Ï ÈÏ· ÌÂÏÎ‬‬ ‫]‡‪[Ìȯ·‡‰ ¯‡˘· ‰‡¯Ó ÈÂÈ˘ Ï˘ ‰Îω‰ ÏÚ „ÂÚÂ Ï‡Â˘‰ Ï˘ ˙Âχ˘‰ ÏÎ ÏÚ ÒÁÈÈ˙ Ìȇ·‰ ˙ÂÂÈÏ‚· ‰"È‬‬

‫‪íéôìç äîë íò ïëåî úåéäì êéøö èçåù‬‬ ‫¯‡‪ È˙È‬בספר מנחת יוסף על תהילים מהרה"צ ר' גדליה קלוגער‬ ‫מלעמברג‪ ,‬בתהילים נאמר‪) ÌȘχ ‡¯È ‡Ï ÂÓÏ ˙ÂÙÈÏÁ Ôȇ ¯˘‡ :‬תהלים‬ ‫נח‪ ,‬כ( יש לומר על דרך הצחות והמליצה ונקדים מה ששמעתי על השו"ב‬ ‫החסיד הירא שמים רבן של השובי"ם ר' שמריה ז"ל מעיר קאלימייא‬ ‫שסיפר לי בנו עליו איך שאביו היה זהיר במלאכתו מלאכת השו"ב‪,‬‬ ‫שדרכו היה להביא עמו לבית המטבחיים ה' או ו' חלפים ושחט בכולן‪,‬‬ ‫מפני שירא שלא יתקלקל הסכין של שחיטה ע"י השחיטה וגם היה לו‬ ‫בשם מבלאות לנקות את צוארי הבהמות מעפרורית שנדבק בהם מחמת‬ ‫כי הסכין של שחיטה עלול להתקלקל ע"י זה‪ ,‬וכל זה עשה בכדי להיות‬ ‫נשמר שלא יצטרך לחכך הסכין של שחיטה על ידו להחליקו להעמיד‬ ‫אותו על תלו‪ ,‬ובפרט שלפעמים צריך לחכך הרבה עד שבקושי יתקנו‪,‬‬ ‫ומסתמא כל שו"ב ירא שמים עושה כן ]ולא באתי בכאן לדבר מענין כאשר תתקלקל‬ ‫הסכין של שחיטה אחר השחיטה‪ ,‬אם מועיל מה שיחליקנו בחיכוך על היד שיעמידנו על תלו‪ ,‬דרוש נא‬

‫בזה בספרי הפוסקים האחרונים ז"ל[ על כן יש לומר שבזאת יבחן השו"ב אם הוא‬ ‫ירא שמים‪ ,‬אם כאשר הולך לבית המטבחיים מביא עמו כמה חלפות‬ ‫ושוחט בהן ונשמר שיהיה החלף טוב אחר השחיטה סימן הוא שהוא ירא‬ ‫שמים‪ ,‬אבל אם אינו מזדהר בזה והולך לבית המטבחיים בחלף אחד‬ ‫ושוחט בו כמה בהמות אינו ירא שמים‪ ,‬לזה אמר אשר אין חליפות למו‪,‬‬ ‫חליפות מלשון חלפות )סכינים של שחיטה(‪ ,‬היינו שאין לו חלפות ורק שוחט‬ ‫בחלף אחד‪ ,‬ולא יראו אלקים‪ ,‬סימן הוא שאינו ירא שמים‪.‬‬ ‫‪ „ÂÚ‬מסופר כי אברך אחד לקח כתב הודעה מהשו"ב ¯' ˘‪ ‰È¯Ó‬הנ"ל‬ ‫וכשקיבל ממנו ברכת הפרידה אמר ליה באזהרה שלא ילך בחלף אחד‬ ‫לבית המטבחיים‪ ,‬גם שמעתי שיש שו"ב נוהגין שרוחצין הצואר היטב‬ ‫מהעפרורית הנדבק בהן‪ ,‬וגם מרחיצת המים נעשה העור רך ויועיל לסכין‬ ‫של שחיטה )עיין בבית דוד שמאריך מאוד בענין רחיצת הצוארים(‪.‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘Ï ¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘"·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ ˘ Ú„È‬‬ ‫]‡‚· ‪‰¯‡˘ ıÈ¢· ,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰‬‬ ‫‚‪:‰‡Ï‰ ‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‬‬ ‫‪‡¯˜Â ,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰‬‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪Ô„‡‰ È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î"Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪È"Ú ÔÙ‡· ˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰‬‬ ‫‪‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú ‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪.̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ"·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬

‫‪ ̯˷Â...‬שנציע את כל הספיקות והחששות המתעוררים‬ ‫בבחינות של חשמול הבהמות עלינו לבאר את פעולת החשמול‬ ‫על גוף הבהמה‪.‬‬ ‫‪ Ú„ÈÎ‬יוצאים העצבים שבאיברי הגוף מן המוח שבראש‬ ‫ושבחוט השדרה‪ ,‬במוח הראש נמצאים המרכזים של כל‬ ‫החושים‪ :‬חוש הראות‪ ,‬חוש הריח‪ ,‬חוש המישוש‪ ,‬וכיוצא בהם‪,‬‬ ‫גם לכוח הנשימה יש מרכז במוח‪ ,‬שנקרא מרכז הנשימה‬ ‫)ובלשונם‪" :‬קן החיים" – נאדוס וויטאליס(‪ ,‬שממנו יוצאים העצבים‬ ‫הנדבקים בשרירי הנשימה‪ ,‬כגון שרירי החזה והצלעות וחצר‬ ‫הכבד‪ ,‬אם עפ"י איזו סיבה נהרס מרכז הנשימה שבמוח אין‬ ‫הבהמה יכולה לשאוף אויר והיא נחנקת‪ ,‬ואם זרם החשמל‬ ‫יפגע את מרכז הנשימה שבמוח במידה חזקה יותר מדאי‪ ,‬יאחז‬

‫אותה השבץ והיא מתה מיד‪.‬‬ ‫‡‪ Ì‬המיתה מוכרחת לבוא מיד‪ ,‬או אפשר שתבוא לאחר‬ ‫זמן קצר – צריך בדיקה מצד רופאים מומחים ובקיאים בטיב‬ ‫פעולת החשמול‪ ,‬רופא יהודי מבערלין‪ ,‬שהרב מהר"ע מונק‬ ‫ואני הצענו לפניו שאלות שונות ע"ד פעולת החשמול‪ ,‬הביע‬ ‫דעתו‪ ,‬שאפשר שהמיתה הוודאית תאחר לבוא‪ ,‬היינו‪,‬‬ ‫שבתחילה יאחזנה השבץ ורק אחרי עבור זמן קצר תמות‪,‬‬ ‫ולדעתו‪ ,‬מות הבא ע"י זרם החשמל יוכל להחשב למות‬ ‫מדומה )שיינטאד(‪ ,‬לפי שהרבה פעמים מצליח הרופא ע"י תרגילי‬ ‫נשימה )אטעמאיבונגען( וע"י עיסוי הלב )הערצמאססאזשע( להעיר את‬ ‫המת המדומה לחיים‪ ,‬פעולת החשמול על המוח תלוי' במידת‬ ‫החוזק של הזרם‪ ,‬זרם חזק אפשר לו להמית‪ ,‬וזרם חלש‬ ‫אפשר לו ליישן בלבד‪ ,‬אפשר לו גם להמית‪ ,‬אך זוהי מלתא‬ ‫דלא שכיחא‪ ,‬אחרי היישון ניעורה הבהמה והיא חיה ובריאה‬ ‫כמקדם‪.‬‬ ‫‪ ‰ÓÂ‬שמוצאים נקודות דם במקומות החתך שבמוח‬ ‫לאחר שחשמלו את הבהמה‪ ,‬ביאר לנו הרופא הנ"ל כי הרבה‬ ‫סיבות ישנן לכך‪ ,‬אפשר שנקרעו נימי הדם שבמוח )בלוט ‪-‬‬ ‫געפעסע( ואפשר גם שנהרסו שרשי השערות ונימי הדם‬ ‫שבתוכם‪ ,‬לפי דעת אותו רופא אפשר גם שנקודות הדם‬ ‫שבמוח באו ע"י השחיטה ולא ע"י הזרם החשמלי‪ ,‬על‬ ‫שאלתנו‪ :‬כשזרם החשמל גרם למיתת הבהמה אם אפשר‬ ‫להכיר סיבות המיתה ע"י נזקים באיברי הבהמה הפנימיים –‬ ‫ענה‪ ,‬שאפשר להכיר ע"י בדיקה מיקרוסקופית בתאי המוח‬ ‫שנהרסו ע"י הזרם‪ ,‬בבהמה שלא נשחטה‪ ,‬הרי שיבתה‬ ‫לבריאותה מוכיחה שלא ניזוקו תאי המוח‪.‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫להפך לגז ‪ SO2‬הנפלט ממיץ הענבים‪ ,‬נמנעים מהרתחה‬ ‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬ ‫ממושכת‪ ,‬לייעול פליטת הגז קיים מתקן הקולט את הגז‬ ‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬ ‫הנפלט מהמיץ ומעביר אותו למי סיד הקולט את כל ה‪-‬‬ ‫‪ÌÈ·Ú ıÈÓ‬‬ ‫·‪ ¯ÂˆÈÈ‬מיץ ענבים התהליך דומה ליינות לבנים שלאחר ‪ SO2‬ומשאיר רק אידי המים והאוויר‪ ,‬משאבה שניה‬ ‫סחיטת המיץ מהענבים לאחר פירוק הענבים מחזירה את אדי המים שנפלטו מהסיר אל מיץ הענבים‪.‬‬ ‫מהאשכולות‪ ,‬מיד הוא מועבר לחביות לאחסון ושקיעת‬ ‫השמרים‪ ,‬ומוסיפים לו חומר "ביסולפיט" בשיעור ‪ÔÈȉ ¯ÂËÒÙ 1%-‬‬ ‫‪ 2%‬בכדי שלא יתסוס‪ ,‬הביסולפיט הוא מלח דו חמצני ‪ ‰·¯‰‬יינות עוברים תהליך פסטור בגמר התסיסה‪,‬‬ ‫המשמש במניעת תסיסת מיץ ענבים‪ ,‬ויש המשתמשים הפסטור נעשה לאחר שמנדפים מהיין את הביסולפיט‬ ‫לשם כך ע"י פסוטור או קירור המיץ לטמפרטורה נמוכה‪ ,‬ע"י הרתחה‪ ,‬אח"כ מפסטרים את מיצי הענבים ויינות‬ ‫כאשר מערבים את הביסולפיט במיץ ענבים שהוא מכיל שרוצים לפסטר ע"י בישולם ל‪ 85-‬מע' לפחות‪ ,‬הפסטור‬ ‫חומצה‪ ,‬מתקבלת חומצה ‪ H2SO3‬שהיא משמרת את במיץ ענבים נעשה במערכת פתוחה בכדי שהאדים ובהם‬ ‫מיץ הענבים‪ ,‬אחרי השימור כשמפסטרים את מיץ הביסולפיט יצאו ממנו לחלל האוויר או לתוך מי סיד‪,‬‬ ‫הענבים ואורזים אותו בבקבוקים מנדפים את ויינות יש המפסטרים אותם במערכת סגורה כדי‬ ‫הביסולפיט ע"י הרתחת המיץ הגורמת לחומר ‪ H2SO3‬שהאדים יחזרו ליין ולא יתמעט ממידתו‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ) .‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬