Mishmeret Hakashrut Ki Tavo 2009

‫‪íéìëàîä úåøùëå úøäèá úåøéäæäå äùøôáù úåìì÷ ç"ö‬‬ ‫·‪ Â˙˘¯Ù‬נאמרו הברכות הגדולות אשר בירכו‬ ‫הלווים את ישראל‪,‰„˘· ‰˙‡ ͯ· ,¯ÈÚ· ‰˙‡ ͯ· ,‬‬ ‫·¯‪ .Í˙‡ˆ· ‰˙‡ ͯ· ,͇·· ‰˙‡ ÍÂ‬אנו זקוקים‬ ‫לברכות אלו בזמננו במשנה צורך‪ .‬זקוקים אנו לברכת‬ ‫ד' אשר יצווה את מלאכיו לשמרנו מן המזיקים‬ ‫הנוראים הסובבים בחוצות העיר‪ ,‬בצאתנו ובבואנו‪ .‬גם‬ ‫כאשר יוצא האדם ממפתן דלת ביתו ואינו מתכווין‬ ‫להרחיק לדרך‪ ,‬צריך הוא לשמירה יתירה‪ ,‬לבל יוזק‬ ‫חלילה בגוף ובנפש‪ ,‬וילך וישוב לביתו בשלום בלי פגע‪.‬‬ ‫‡‪ Í‬גם בצאתך לעיר‪ ,‬וגם בצאתך בשדה‪ .‬השובי"ם‬ ‫שעוזבים את ביתם ואת עירם‪ ,‬יוצאים ומרחיקים נדוד‬ ‫למלאכתם למרחקים בכל ארצות תבל‪ .‬אף המה‪ ,‬היום‬ ‫יותר מבעבר‪ ,‬צריכים ליותרת ברכה ושמירה‪ ,‬במטוסים‬ ‫ובכל מקום באשר הם שם‪ ,‬מאלה המחבלים הרודפים‬ ‫בחמת זעם ובתאוות רצחנות כל יהודי‪ .‬אשר על כן‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬משמעות מיוחדת יש לברכות אלו‪.‬‬ ‫‪ ÂÓÎÂ‬בברכות‪ ,‬כך גם נתגדר להם לשובי"ם מקום‬ ‫מיוחד וחובה מיוחדה להתחזק ולפעול פעולות לנגד‬ ‫הקללות המובאות‪ ,‬וכפי שנבאר בהמשך‪.‬‬ ‫‪ ,‰‰‬החיד"א בספרו "חומת אנך"‪ ,‬מביא רמזים על‬ ‫צ"ח הקללות שבפרשה‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬כל חלי גימטריא‬ ‫צ"ח; חנם גימטריא צ"ח‪ .‬אמרו חז"ל‪ ,‬שכל צ"ח הקללות‬ ‫נתקיימו בישראל בבית שני כי עברו על שנאת חנם‪,‬‬ ‫השם ירחם‪ ,‬שנאמר 'כי מלאה הארץ צבאה' – גימטריא‬ ‫צ"ח‪ .‬ולכן מקריבים צ"ח כבשים בחג הסוכות )יד כבשים‬ ‫בשבעת ימי החג(‪ ,‬להגן על צ"ח הקללות‪ .‬התורה נדרשת‬ ‫בצ"ח פנים‪ ,‬מ"ט טהור‪ ,‬ומ"ט לא טהור‪ ,‬וביחד צ"ח‪.‬‬ ‫ˆ"‪ Á‬פעמים נאמר בתורה יצחק להגן על ישראל;‬ ‫צ"ח פסוקים בצו את אהרן‪ ,‬שיכפרו בקרבנות; נגילה‬ ‫בגי' צ"ח – שבזמן שיבוא מלך המשיח אזי יהיה 'נגילה'‬ ‫ויתהפכו הצ"ח לברכות‪.‬‬ ‫‪ ¯˘Ù‡Â‬לבאר‪ ,‬כי בני ישראל התאוננו מול משה‬ ‫רבינו ואמרו )במדבר יא‪ ,‬ה( 'זכרנו את הדגה אשר אכלנו‬ ‫חנם'‪ .‬ובזוה"ק איתא )זוה"ק ויקרא קח‪ ,‬א(‪ ,‬שטענו ישראל‬ ‫שבמצרים אכלו חנם‪ ,‬בלי עול מצוות‪ ,‬והיום הכל תלוי‬ ‫במצוות הבורא‪ ,‬וכל פעולה יש בה או מצוה או עבירה‬ ‫)כדעת ה'חובות הלבבות'‪ ,‬שכל דבר יש בו משום מצוה או משום‬

‫עבירה(‪ ,‬והללו‪ ,‬היו בבחינת עבדא בהפקירא ניחא ליה‪,‬‬ ‫וביכרו להסיר מעל את עול המצוות‪.‬‬ ‫‪ ÈÎ‬אכן אמת‪ ,‬יהודי‪ ,‬לפני בצעו את פעולת האכילה‪,‬‬ ‫לזון את גופו הגשמי‪ ,‬עליו להקדים ולקיים את ציוויי‬ ‫הבורא‪ ,‬מצוות וסייגים‪ ,‬תנאים המעכבים בידו מלאכול‬ ‫כרעבתן‪ ,‬ללא מחשבה‪ .‬פירות ארץ ישראל – יש בהן‬ ‫שמיטה‪ ,‬ערלה‪ ,‬מעשרות‪ ,‬מעשר מן המעשר‪ ,‬ביכורים‪,‬‬ ‫פאה‪ ,‬כלאיים‪ ,‬לקט ושכחה‪ ,‬מעשר עני; בשר מותר רק‬ ‫מבהמות טהורות וחיות טהורות ועופות טהורים‪ ,‬ורק‬ ‫בשחיטה‪ .‬באיסור נבילה בלבד‪ ,‬יש מאות הלכות‪ ,‬בדיני‬ ‫השחיטה יש אלפי תילי תילים של הלכות ודינים‪ ,‬אלפי‬ ‫אלפים הלכות באיסור טריפה‪ ,‬הלכות למאות‬ ‫באיסור דם‪ ,‬מאות דיני חלב‪ ,‬דיני אבר מן החי‪,‬‬ ‫דם מן החי‪ ,‬דם הנפש‪ ,‬דם האברים‪ ,‬דיני‬

‫מליחה‪ ,‬שהייה‪ ,‬אלפי הלכות בחותם בתוך חותם‪ .‬ורק‬ ‫לאחר כל מסכת ההכנות יכול האדם סוף סוף לאכול‬ ‫בשר‪.‬‬ ‫‪ ˙ÓÂÚÏ‬זאת‪ ,‬הדגה‪ ,‬אין בה דין שחיטה‪ ,‬אלא מיד‬ ‫לאחר שהרג את הדג הטהור‪ ,‬הריהו מוכן ומזומן לבשלו‬ ‫ולאכלו‪ .‬ולכך אחזו ישראל במשל הדגה‪ ,‬כי אכילתה‬ ‫באה כמעט חפשי‪" ,‬חנם" מן המצוות‪ .‬ובזה רמזו על‬ ‫רצונם להסיר מהם עול המצוות וכשרות האכילה וזהו‬ ‫"זכרנו את הדגה אשר אכלנו חנם" וגו'‪.‬‬ ‫‡‪ Í‬הסוף הרי ידוע‪ ,‬כאשר "הבשר עודנו בין‬ ‫שיניהם‪ ,‬טרם יכרת‪ ,‬ואף ד' חרה בעם‪ ,‬ויך ד' בעם מכה‬ ‫רבה" )במדבר שם לג(‪ .‬הרצון לאכילת 'חנם' חפשי מן‬ ‫המצוות יביא חלילה ל'כל חלי'‪ .‬לא זו התכלית הנרצה‪,‬‬ ‫כי חפץ ד' לזכך את ישראל‪ ,‬לפיכך הרבה להם דיני‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬שיהא בכח האכילה בתכלית הכשרות‬ ‫והטהרה‪ ,‬לעדנם ולקדשם‪.‬‬ ‫‪ ‰ˆÚ‰Â‬להתחזק נגד צ"ח הקללות היא לנהוג להפך‪,‬‬ ‫להתחזק במצוות התורה‪ ,‬ולשמוח בהם‪ ,‬וכך גם לא‬ ‫נהיה כאוכלי לחם 'חנם' מהקב"ה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬כאשר‬ ‫מקיימים את כל המצוות התלויות באוכלים‪ ,‬ושומרים‬ ‫על הנכנס אל הפה בתכלית הכשרות והטהרה‪,‬‬ ‫ומברכים בשמחה להקב"ה שהכל נהיה בדברו על‬ ‫אכילת המזון שהוא זן ומפרנס אותנו‪ ,‬או אז האכילה‬ ‫היא לברכה ולא לקללה‪ .‬היא מביאה את ברכת ד' ואת‬ ‫קדושתו על האדם‪ ,‬ומלבד זאת‪ ,‬מצילה מצ"ח‬ ‫התוכחות‪ ,‬מחרון אף ד' חלילה אשר אנו זקוקים לזה‬ ‫מאוד בזמנים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‰Ó‬מאד נחמד ונעים הדבר הזה עלינו השובי"ם‪,‬‬ ‫לדעת כי מצות השחיטה יש לה ברכה מיוחדת לעצמה‪,‬‬ ‫אותה תקנו אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬וכמובא בגמרא‬ ‫פסחים )ז‪ ,‬ב(‪ ,‬ובשו"ע )יו"ד סי' יט ס"א(‪" :‬השוחט צריך שיברך‬ ‫קודם‪ :‬אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה"‪ .‬כמו‬ ‫בשאר ברכות המצוות‪ .‬וכל זאת הוא לזכותנו‪ ,‬לקיים‬ ‫את המצווה בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬ולא כמשא שחפצים‬ ‫להפטר ממנו‪.‬‬ ‫]‪ì"ðä ò"åùä ìò ùøôì éúéàø øùà úà àéáà àçøåà áâàå‬‬ ‫‪åù÷äå .''åëå å"á÷à íãå÷ êøáéù êéøö èçåùä' ïå ùìä àéáîù‬‬ ‫‪,äëøáä ìë úà ùøôì êéøö äéä äîì ,àëéà àúåáø éàî íéðåøçàä‬‬ ‫‪éúéàøå .úååöîä úåëøá ìëî äðåù äèéçùä úëøá ïéã àäé òåãî éëå‬‬ ‫‪,íééç éìòá øòö àéä äèéçùä éë íéáùåçä ùé éë ,êë ìò àìôð õåøéú‬‬ ‫‪ìòáì øòö íéîøåâ åðà éøäù ,øùáä úà øåñàì íéëéøö åðééä úîàáå‬‬ ‫‪ä "á÷äî åæ àéä äåöîù ,äëøáä úà ùøôì ò"åùä êøöåä êëì .íééçä‬‬ ‫÷‪åðì ïéà ,åæ äåöî åðì ïúð àåä íàå .íìåòä äéäå øîàù ìëä äðå‬‬ ‫‪. äæ íòèî èåçùìî åðîöò òåðîì ,äøéúé úåãéñçá âåäðì íëçúäì‬‬ ‫‪êì ïéàå ,àéä äååöî ,êøáéù êéøö èçåùä ïåùìä øåèä áúë ë"ò‬‬ ‫‪.[åììä íééçä éìòá ìù íðå÷éúå íúéìëú åæ éë ,äéìò íëçúäì‬‬

‫‪ ¯"‰È‬שבזכות אכילה בכשרות‪ ,‬ובזכות קיום מצוות‬ ‫ד' בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬ינצלו מקללת החפשי 'חנם'‪,‬‬ ‫ונזכה לקבל על עצמנו עול מלכותו ית' שמו‬ ‫בקיום תורתו ומצוותיו‪ .‬תכלה שנה וקללותיה‪,‬‬ ‫)˘‪(¯ÊÚÈχ ˙ÏÓ‬‬ ‫ונזכה לכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪äøéúé äøéîù íéëéøö íå÷î ìëá äôåòúä éìîð - äôåøéà á"äøà ì"åçì úåèéçùá úåòéñðä‬‬

‫‪"íééðéòäå äáùçîä úøäèå úùåã÷" øåãî åðòá÷ ïëì äøéúé äøéîù íéëéøö äùòîä éìëå äáùçîä úøäèå úøéîùå êøãá áøåà øöéäå‬‬ ‫‪.øå÷éðå á"åùì éáö íåìù ìäåà ììåë éãéîìúî ãçà é"ò úåôñåä íò à"èéìù â éñéåè ïøäà éáø â"äøäì "íééðéò úùåã÷" øôñ êåúî è÷åìî‬‬

‫‪úåáà äùòî - ã"é ÷øô‬‬ ‫‪:·¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫·‪ 'ÒÓ‬נדה )כד‪ ,‬א( איתבי' שימי בר חייא לרב וכו' א"ל שימי את‪,‬‬ ‫ופירש"י‪ ,‬בכמה דוכתין אשכחן דמהדר לי' רב הכי שימי את )מנחות קי‪ ,‬א‪,‬‬ ‫בכורות מג‪ ,‬ב(‪ ,‬ואני שמעתי ˘‪ÂÈÈÚ Û˜ÂÊ 'ȉ ‡Ï˘ ·¯· · 'ȉ ˙ÂÚȈ ˙„Ó‬‬ ‫)רש"י נדה כד‪ ,‬א(‬ ‫‪.¯ÈÎÓ 'ȉ ‡Ï ÍÎω ,‰ÏÚÓÏ‬‬

‫‪:ÛÒÂÈ ·¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫¯· יוסף פתוח ונסתמא הוא‪ ,‬דאמרינן באגדה דסמי נפשיה משום דלא‬ ‫)ר"ן קידושין לא(‬ ‫מצי קאי‪.'ÈÏÈ„ ˙ÂÓ‡ '„Ó ¯· ÈÏÂÎ˙Ò‡Ï ‡Ï„ ,‬‬ ‫‪:˙˘˘ ·¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡‪ ¯Ó‬כי רב יוסף ישב בבית אפל ארבעים יום‪ ,‬וצוה להביא לפניו אבני‬ ‫שיש והסתכל בהם‪ ,‬ונעשה סגי נהור ואין ספק שזהו לתכלית הפרישות‪,‬‬ ‫)סדר הדורות ח"ב ערך רב יוסף(‬ ‫ואמרו שכן עשה רב אשי‪.‬‬ ‫‪:‡Ó‡ ‡·‡ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‡·‡ ‡‪ ,‡ÓÂÈ ÏÎ ‡ÚȘ¯„ ‡˙·È˙ÓÓ ‡ÓÏ˘ ‰ÈÏ È˙‡ ‰Â‰ ‡ÓÂ‬ולאביי‬ ‫כל מעלי יומא דשבתא‪ ,‬לרבא כל מעלי יומא דכפורי‪ ,‬הוה קא חלשה‬ ‫דעתיה דאביי משום דאבא אומנא‪ ,‬אמרו ליה לא מצית למיעבד כעובדיה‬ ‫דאבא אומנא‪ ,‬ומאי הוי עובדיה דאבא אומנא‪ ,‬דכי הוה עביד מילתא‪,‬‬ ‫הוה מחית גברי לחוד ונשי לחוד‪ ,‬ואית ליה לבושא דאית ביה קרנא‪,‬‬ ‫דהוות בזיעא כי בוסילתא‪ÈÎ ‰Ï ˘È·ÏÓ ‰Â‰ ‡˙˙‡ ‰ÈÏ ‡È˙‡ ˙‰ ÈÎ ,‬‬ ‫‪.'ÂΠ‰· ÏÎ˙Ò ‡Ï„ ÈÎȉ‬‬

‫]אבא אומנא )הוא היה מקיז דם( וכל יום באה לו בת קול מן השמים ואמרה לו שלום‪,‬‬ ‫לאביי היתה באה הבת קול רק בערב שבת‪ ,‬ולרבא רק בערב יום כפור‪ ,‬והי' לאביי חלישות‬ ‫הדעת בזה‪ ,‬אמרו לו מן השמים‪ ,‬אל ירע בעיניך על הדבר הזה‪ ,‬מפני שאין בידך ולא תוכל‬ ‫לעשות מה שאבא אומנא עושה‪ ,‬ומה היה אבא אומנא עושה‪ ,‬כשהיה צריך להקיז דם היה‬ ‫לו בית מיוחד עבור אנשים ובית מיוחד עבור נשים‪ ,‬מפני צניעות‪ ,‬וכן היה לו מלבוש‬ ‫מיוחד שהי' תקוע בו הקרן של ההקזה‪ ,‬והי' בו נקב קטן שהי' מקיז דרכו‪ ,‬וכשבא אשה‬ ‫)תענית כא‪ ,‬ב(‬ ‫להקיז הי' מלביש לה מלבוש זה ‪.[‰· ÏÎ˙ÒÈ ‡Ï˘ È„Î‬‬

‫‪:È"˘¯ ψ‡ ‡ˆÓ‬‬ ‫‪ ,„ÂÙ‡Â‬לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פי' תבניתו‪ ,‬ולבי אומר לי‬ ‫שהוא חגור לו מאחוריו‪ ,‬רחבו כרוחב גב איש‪ ,‬כמין סינר שחוגרות‬ ‫השרות כשרוכבות על הסוסים )רש"י שמות כח‪ ,‬ד(‪ ,‬מה פירושו של ולבי אומר‬ ‫לי‪ ,‬ולמה דוקא דימוי זה שחוגרות השרות שרוכבות על הסוסים‪ ,‬ברם‪,‬‬ ‫מספרים על רש"י שיצא פעם אחת מבית המדרש ופגע באשת שר שבאה‬ ‫מולו רכובה על סוס‪¯·„‰ ÔÎ˙È „ˆÈÎ ,È"˘¯ ÈÈÚ· ‰˘˜ ¯·„‰ 'ȉ ,‬‬ ‫˘‪) ˙‡ÊÎ ‡˙ˆȯل ‡˙ÏÈÓ· ‰Ϙ˙È˙ ˙¯ȉʉ ˙¢„˜‰ ÂÈÈÚ‬עיין גמ'‬ ‫פסחים דף ג'(‪ ,‬אחר כך כאשר יגע ועמל רש"י לתאר את תבנית האפוד‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא עצמו כותב "לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פי' תבניתו"‪ ,‬אז‬ ‫"אמר לו לבו"‪ ‰ÂÓ˙ ‰˙‡ ÌÈÓ˘‰ ÔÓ ÂÏ ÂÓÊ ÌÁÏ ‡Ï ÈÎ ,‬של אשת‬ ‫שר רכובה על סוס‪ ¯ÈÒ‰ ˙‡ ‰‡¯È˘ È„Î ‡Ï‡ ,‬שהיא חוגרת אותה‬ ‫)ספה"ק מובא במעינה של תורה‪ ,‬תצוה(‬ ‫שעה‪ ,‬ויוכל לתאר את תבנית האפוד‪.‬‬ ‫‪‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫‪ïéøãäîì äìéçúëì èçåù úåéäìî á"åùä úà íâåô ïðáøã øåñéàá åìéôà ââåùá åà ãéæîá úáù úëàìî‬‬ ‫מלוקט מתוך ספר "מלכים אמניך" מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול פוסק הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫˘‡‪? ‰ÎÂ˙Ï ÒÎ‰Ï ¯˙ÂÓ Ì‡‰ ,˙·˘· È„Â‰È ‰‡·˘ ˙ÂÁ :‰Ï‬‬ ‫˙˘‪ :‰·Â‬בשו"ע )רמד‪ ,‬ב( כתב‪" :‬אם בנו נכרים לישראל בית בשבת‬ ‫באיסור‪ ,‬נכון להחמיר שלא יכנסו בו"‪.‬‬ ‫ומסתבר שאם ישראל עצמו בנה חנות בשבת חמור הדבר שבעתיים‪,‬‬ ‫ובודאי שנכון להחמיר לא ליכנס בה‪ ,‬דהרי מעשה שבת אסור‪ ,‬כמבואר‬ ‫בסימן שיח‪ ,‬א; בבאו"ה ד"ה אחת‪ ,‬דבנוטע בשבת וה"ה דבזורע דבלאו הכי‬ ‫אין יכול ליהנות לאלתר‪ ,‬שוגג שוה למזיד‪ ,‬דבשניהם צריך לעקור הנטיעה‪,‬‬ ‫וצ"ע שאולי אין דינו של בית כנטיעה‪ ,‬אבל יש לקנסו כדין בונה ע"י נכרי‪,‬‬ ‫ואעפ"י שמצאנו שהחמירו בנכרי שבישל לישראל‪ ,‬יותר מישראל שבישל‬ ‫לענין בכדי שיעשו‪ ,‬זה דוקא לגבי חשש שמא יאמר לו‪ ,‬דישראל לא ישמע‬ ‫לו‪ ,‬משא"כ לגבי כניסה לבית שנבנה בשבת‪ ,‬דאין זה בגלל חשש שמא‬ ‫יאמר לו‪ ,‬אלא מטעם קנס‪ ,‬יותר ראוי לקנוס את הישראל מהנכרי‪ ,‬ובפרט‬ ‫כשהישראל בנה בשבת דהוא מומר לחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬שדינו כעכו"ם‬ ‫לכל דבריו‪ ,‬ובכה"ג דינו כגוי שבנה‪.‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬מספר "תורת שבת" )רמ"ד‪ ,‬י"ג( משמע דאסור להכנס לבית שישראל‬ ‫בנאו בשבת שכתב שם וז"ל‪" :‬אם ישראל עבריין‪ ,‬בנה שלא מרצון בעל‬ ‫הבית‪ ,‬בביתו בשבת‪ ,‬אף שעבר על איסורא דאורייתא‪ ,‬אפ"ה מותר‬ ‫לישראל אשר נעשה לו כן‪ ,‬בעל כרחו ליכנס לביתו זה‪ ...‬דאין אדם אוסר‬

‫דבר שאינו שלו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬משמע דאם בנה לעצמו‪ ,‬אסור להכנס לבית זה‪,‬‬ ‫אמנם האגרו"מ )או"ח ח"ד סימן ס"ט‪ ,‬ה( מסתפק בדבר‪ ,‬אך מ"תורת השבת"‬ ‫מוכח דאסור להכנס לבית‪.‬‬ ‫‡‪ ÌÏÂ‬יש מקום לומר דהחנות אינו דומה לבית מגורים‪ ,‬דהכניסה לחנות‬ ‫לצורך קניה היא כניסה ארעית‪ ,‬ואולי בכה"ג לא קנסו רבנן‪ ,‬אך מאחר‬ ‫דמבואר ב"תורת שבת" )רמ"ד‪ ,‬ח'( אם מכרה לאחרים אין צריכים להחמיר‬ ‫שלא ליכנס בו‪ ,‬ומה דמשמע במו"ק דף י"ב שגם אחרים לא יכנסו בו‪,‬‬ ‫היינו בעוד שהבית שייך לזה שבנה באיסור‪ ,‬כי כל בעל בית יש לו הנאה‬ ‫אם גדולי ישראל באים לביתו‪ ,‬אבל אם מכרה‪ ,‬מה הנאה יש לו עוד בו‪.‬‬ ‫‪ ̇Â‬אותו שבנאה מכר את החנות לאחר‪ ,‬יש אומרים שמותר להכנס‬ ‫לתוכה‪.‬‬ ‫‪ ̇Â‬יש צורך להכנס לחנות כדי לקנות בה דבר אין להחמיר כמובא‬ ‫בלבושי מרדכי מהדו"ת ע"ד שכתב דאם צריך לדירה )שנבנתה באיסור ע"י גוי‬ ‫בשבת( מפני מחלת וחולשת גופו‪ ,‬אפשר דחשיב מצוה ומותר‪ ,‬ויעויין משנ"ב‬ ‫שכ"ה ע"ג שכתב שאין להחמיר ולאסור מילתא דפרהסיא שעשה גוי‬ ‫בשביל ישראל בשבת בעת הצורך‪ ,‬ומסתבר דגם בנבנה על ידי ישראל אין‬ ‫להחמיר‪.‬‬ ‫)‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬

‫"¯·‪,¯ÈÊÁ ¯˘·· ‰ˆ˜ È˘Ù Ì„‡ ¯Ó‡È ‡Ï˘ ÔÈÓ ¯Ó‡ ‰È¯ÊÚ Ô· ¯ÊÚχ È‬‬ ‫‡‪"ÈÏÚ ¯Ê‚ ÌÈÓ˘·˘ È·‡Â ‰˘Ú‡ ‰ÓÂ È˘Ù‡ ¯Ó‡È Ï·‡ ,ÌȇÏÎ ˘Â·ÏÏ È˘Ù‡ È‬‬ ‫˜„‪ ,˙È˙ÈÓ‡ ‰˘‚¯‰‰ ˙‡ ڷ˜‰ ‡Â‰ ‰ÂˆÓ‰ ˙˘Â‬אירע פעם‬ ‫שהגרי"ז זצוק"ל נכח בברית מילה‪ ,‬ודם רב שתת מהנימול‪ ,‬והיה שם‬ ‫אחד מהמשתתפים שמרוב רתיעתו מהדם ששתת מהתינוק הפך את פניו‬ ‫אחורנית‪...‬‬ ‫‪ ÔÈÁ·‰˘Î‬בזאת מרן הגרי"ז זצוק"ל זעק מנהמת לבו הטהור‪" :‬הרי זו‬ ‫מצוה‪ ,‬הרי זו מצוה"‪ ,‬כי כאשר במצוה עסקינן לא שייך כלל רגשות‬ ‫שליליים של רתיעה ואי נעימות‪ ,‬שהרי זו מצוה‪ ,‬ואין לך יופי כיופי‬ ‫המצוות‪ ...‬כזה הוא פני שלטון ההלכה על רגשות האדם במשנתם ואורם‬ ‫של מאורי הדורות זצוק"ל‪.‬‬ ‫‪ ‰Ê‬המחשה חי' למה שאמרו חז"ל שלמרות הסלידה הטבעית שיש‬ ‫לכל אשר נשמת יהודי באפו מבשר דבר אחר‪ ,‬אף על פי כן צריך האדם‬ ‫להשתעבד באופן מוחלט כל כך לציווי ה'‪ ,‬עד שכל רגשותיו האישיים גם‬ ‫כן משועבדים אך ורק לציווי ה'‪.‬‬ ‫‪ ‡ˆÓÂ‬לפי זה דמה שאמרו חז"ל בתורת כהנים )הובא ברש"י ויקרא כ‪ ,‬טז(‪:‬‬ ‫"¯·‪,¯ÈÊÁ ¯˘·· ‰ˆ˜ È˘Ù Ì„‡ ¯Ó‡È ‡Ï˘ ÔÈÓ ¯Ó‡ ‰È¯ÊÚ Ô· ¯ÊÚχ È‬‬ ‫‡‪¯Ê‚ ÌÈÓ˘·˘ È·‡Â ‰˘Ú‡ ‰ÓÂ È˘Ù‡ ¯Ó‡È Ï·‡ ,ÌȇÏÎ ˘Â·ÏÏ È˘Ù‡ È‬‬ ‫‪‡‰˙˘ - 'ÈÏ ˙ÂÈ‰Ï ÌÈÓÚ‰ ÔÓ ÌÎ˙‡ ÏÈ„·‡Â' :¯ÓÂÏ „ÂÓÏ˙ ,ÈÏÚ‬‬ ‫‪,"ÌÈÓ˘ ˙ÂÎÏÓ ÏÂÚ ÂÈÏÚ Ï·˜Ó ‰¯È·Ú‰ ÔÓ ˘¯ÂÙ ,ÈÓ˘Ï Ì‰Ó ÌÎ˙Ï„·‰‬‬ ‫אין פירושו שאין בבשר חזיר ובשאר שקצים ורמשים משום מאיסות‪,‬‬ ‫דהא להדיא איתא בכמה מקומות דמאכלות אסורות מאוסין הן‪ ,‬כדאיתא‬

‫בבכורות )לז‪ ,‬א(‪˙¯ÈÙ ,¯Âη ¯˘· ‡ˆÓ ¯ȷÁÏ ¯˘· ¯ÎÂÓ‰ Ô·¯ Â˙" :‬‬ ‫‪˙‡ Ì‰Ï ¯ÈÊÁÈ ÂÏ· ÂÏ·˘ ‰Ó ,ÍÒ ÔÈÈ ‡ˆÓ ÔÈÈ ,ÌÈÏ·Ë ‡ˆÓÂ‬‬ ‫‪Ô‰Ï ¯ÈÊÁÈ Ô‰· ‰ˆ˜ ˘Ù‰˘ Ìȯ·„ :¯Ó‡ ¯ÊÚχ Ô· ÔÂÚÓ˘ '¯ ,ÌÈÓ„‰‬‬ ‫‡˙ ‪Ô‰ Âχ ,ÌÈÓ„‰ ˙‡ Ì‰Ï ‰ÎÈ Ì‰· ‰ˆ˜ ˘Ù‰ Ôȇ˘Â ,ÌÈÓ„‰‬‬ ‫„·¯‪Ô‰ Âχ ,ÌÈ˘Ó¯Â ÌȈ˜˘ ˙ÂÙȯË ˙ÂÏÈ· Ô‰· ‰ˆ˜ ˘Ù‰˘ ÌÈ‬‬ ‫„·¯‪– "'ÂΠÍÒ ÔÈÈ ÌÈÏ·Ë ˙¯Âη Ô‰· ‰ˆ˜ ˘Ù‰ Ôȇ˘ ÌÈ‬‬ ‫‪ ȯ‰‬להדיא דנבילות וטריפות ושקצים ורמשים נפשו של אדם קצה‬ ‫בהן‪ ,‬וכן תנן להדיא בפ"ג דמכות )כג‪ ,‬ב( לגבי איסור אכילת דם שנפשו של‬ ‫אדם קצה ממנו‪ ,‬ולא כל שכן בעכבר דמתא דמבואר בעבודה זרה )סח‪ ,‬ב(‪:‬‬ ‫"‪ÈΉ ÂÏÈه ,‰ÈÈÓ È˘ȇ ÈÏÈ„·Â ÒÈ‡Ó Ò‡ÓÈÓ ‡‰„ ,‡Â‰ ˘Â„ÈÁ ‡Î‰‬‬ ‫‡‪ ,"'ÂΠ¯ÂÒ‡ ÈÓ Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙ ÍÎω ,‡ÓÁ¯ ‰È¯Ò‬ופירש רש"י‪:‬‬ ‫"„‪ÔÈÏÈ„· ‰¯‰Ê‡ ‡Ϸ - ÒȇÓÈÓ ‡‰„ ,‡Â‰ ˘Â„ÈÁ ı¯˘ ¯ÂÒȇ - ‡‰‬‬ ‫‡‪Ô˙ ÂÏÈÙ‡ ‰ÈÓ ÚÓ˘ ,‰ÈÏÚ ‡ÓÁ¯ ¯‰Ê‡„ ‰ÈÏ ‰ÓÏ ,‰ÈÈÓ È˘È‬‬ ‫‪."¯ÂÒ‡ Ì‚ÙÏ ÌÚË‬‬ ‫‪ ¯·ÎÂ‬מובא בספר 'ברכת חיים' עמ"ס ברכות )סימן י"ז( דעת הרמ"ה‬ ‫ועוד כמה ראשונים דלשיטת הרמב"ם דלא מברכינן ברכה שלפני'‬ ‫ושלאחרי' על אכילת איסור היינו נמי בחולה שיש בו סכנה דקאכיל לה‬ ‫בהתירא‪ ,‬ומשום דעדיין גוף החפצא של המאכלות האסורות לא פקע‬ ‫איסורן‪ ,‬ונהי דהותר להגברא לאוכלן הוה לי' כאוכל דבר שאינו ראוי‬ ‫)‪( ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬ ‫לאכילה מחמת מאיסותו ולאו שמה אכילה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬

‫‪úåéøáä ãåáë ïéðòî àøåð äùòî - äáåùú ïîæ ìåìà‬‬ ‫‪ ȇ„ÎÂ‬להביא מעשה נורא האיך דקדקו בשמים עם גאון וצדיק‬ ‫אחד בשביל שגרם לבייש בת ישראל‪ ,‬המעשה אירע אצל הרב‬ ‫הגאון והקדוש מו"ה רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג זיע"א‪,‬‬ ‫לעת זקנתו נסע פעם לעיר הרפואה ומרחץ קאלעסבארד‪ ,‬ופתאום‬ ‫נסתלק שם‪ ,‬בני ק"ק ליכטנשטאדט הסמוכה רצו לזכות שעליהם‬ ‫יניח צדיק את ראשו‪ ,‬לכן בלי אומר ודברים לקחוהו והובילוהו‬ ‫לקהלתם וקברוהו בכבוד גדול‪.‬‬ ‫‪ ڄ¢Î‬האסון לאנשי ק"ק ניקלשבורג ומה שעשו אנשי עיר‬ ‫ליכטנשטאדט‪ ,‬דרשו בתוקף לפנות קברו משם ולהביאו לעירו‬ ‫למקום קבורת אבותיו‪ ,‬אולם אנשי עיר ליכטנשטאדט טענו כי‬ ‫כבר זכו בגוף הקדוש‪ ,‬ושם ינוח‪.‬‬ ‫˘‪ È‬הצדדים הציעו טענותיהם לפני הגאון וקדוש החתם סופר‬ ‫זיע"א כמובא בשאלות ותשובות חתם סופר ]ח"ו סימן לז[‪ ,‬החתם‬ ‫סופר צידד להתיר לפנות הקבר‪ ,‬אבל עיכב תשובתו לזמן רב‪ ,‬וביני‬ ‫לביני שתקו אנשי עיר ניקלשבורג‪ ,‬ורק אחרי עבור כחצי שנה‬ ‫שלח החתם סופר תשובתו לבית דין צדק של עיר ניקלשבורג‪,‬‬ ‫שהדין עמם ומסכים להיתר לפנות הצדיק לקבר אבותיו‪.‬‬ ‫‪ ¯·„‰‬היה לפלא למה עיכב את התשובה‪ ,‬דהלא ידוע דרכו של‬

‫החתם סופר היה לענות תיכף ומיד על כל מה שנשאל בלי שהיות‪,‬‬ ‫רק מקובל שהיה דברים בגו‪ ,‬ויש כמה נוסחאות בזה‪ ,‬ונביא הנוסח‬ ‫המובא בספר מקום הרים לפי מה שקיבל הגאון רבי שמעון סופר‬ ‫זיע"א מאביו רבינו החתם סופר זיע"א‪ ,‬שבאמת להלכה הכריע‬ ‫החתם סופר תיכף להתיר לפנותו וכמו שמבאר בתשובתו‪ ,‬גם היה‬ ‫בדעתו לשלח תשובתו תיכף‪ ,‬אך פתאום נפלה עליו תרדימה‪,‬‬ ‫והגאון מהר"מ בנעט זיע"א התגלה אליו בחלום וביקשו שיעכב‬ ‫עוד התשובה‪ ,‬שכן נגזר עליו בשמים‪ ,‬שישאר מונח קבור בק"ק‬ ‫ליכטנשטאדט כחצי שנה‪ ,‬משום שפסק פעם אחת להתיר לנתק‬ ‫שידוך עם בתו של אחד מהקהלה שם‪ ,‬והגם שעשה על פי דין‬ ‫התורה‪ ,‬בכל זאת היתה בזה בושה וכלימה להכלה ומשפחתה‪ ,‬לכן‬ ‫נענש בזה‪.‬‬ ‫‪ Ô‡‚‰‬רבי מרדכי בנעט זיע"א הוסיף ואמר להחתם סופר כי אם‬ ‫הוא רוצה להווכח שהאמת כדבריו‪ ,‬ישלח שלוחים שילכו על בית‬ ‫החיים שמה‪ ,‬ויראו שמן השמים סיבבו שמקום קבורתו שמה הוא‬ ‫סמוך לקברו של אותו הכלה‪ ,‬ומזה תדע שאמת כדברי‪ ,‬החתם‬ ‫סופר הקיץ מהתרדמה ושלח תיכף שלוחים למקום ההוא‪ ,‬וראו‬ ‫שהדבר אמת‪.‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪¯˙ÂÓ„ ‡Ù¯ȇ· ˜ÂÁ ¯·Ú˘ ˘"·Â ‰"· ÂÈÎÊ ,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ˘ Ú„È‬‬ ‫‪,Ìχ [ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰ ·‚‡] ËÂÁ˘Ï‬‬ ‫·˘‪‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‚ ‰¯‡˘ ıÈÂÂ‬‬ ‫‪:‰‡Ï‰‬‬ ‫‪,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰ ‡¯˜Â‬‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬‬ ‫‪È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î" Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬‬ ‫‪˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰ Ô„‡‰‬‬ ‫·‡‪‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È È"Ú ÔÙÂ‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â ‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪. ̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ" ·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬ ‫‪ ˙‡...‬החיבור כתבתי בשעה של מצוקה נוראה‪ ,‬בשעה שחרב‬ ‫חדה היתה מונחת על צואר ישראל‪ ,‬המלכות הרשעה של הנאצים‬ ‫גזרה איסור על השחיטה בלא הימום הבהמה קודם שחיטתה‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן שללו הרשעים בתחבולות חוקיות אכזריות את האפשרות להביא‬ ‫בשר מן החוץ‪ ,‬ולא התירו את השחיטה הכשרה אפילו לזקנים וחולים‬ ‫מסוכנים‪ ,‬נשקפה סכנה חמורה‪ ,‬שמרבית היהודים לא יעמדו בנסיון‬ ‫ח"ו‪ ,‬ויכשלו באכילת נבילות וטריפות‪ ,‬בינתיים נשמע הקול‪ ,‬כי שלטון‬ ‫הקהילה העברית הגדולה בברלין חושב מחשבות להנהיג במוסדות‬ ‫של הקהילה‪ :‬בית החולים‪ ,‬בתי מושב זקנים‪ ,‬ועוד‪ ,‬אכילת בשר נבילה‬ ‫וטריפה הנקנה במקולים של נכרים‪ ,‬שלטון הקהילה‪ ,‬שאף על פי‬ ‫שהורכב ברובו הגדול מאנשים ליברליים‪ ,‬נזהר תמיד בנוגע למוסדות‬

‫הקהילה הרשמיים בענייני כשרות עפ"י חוקי השו"ע והיה סר‬ ‫למשמעתם ולהשגחתם של הרבנים החרדים – טען‪ ,‬שבשעת גזירה‬ ‫קשה זו הם אנוסים בעל כרחם להתיר אכילת נבילות וטריפות‬ ‫משום פיקוח נפש של החולים והזקנים‪ ,‬שע"פ פקודת הרופאים אי‬ ‫אפשר להם להתקיים בלא אכילת בשר‪ ,‬שמועה זו פגעה בנפשנו‪,‬‬ ‫בצר לנו גמרנו להימלך עם גדולי ליטא ופולין אם יש להתיר בשעת‬ ‫סכנה זו את ההימום כפי דרישת הממשלה הרשעה‪ ,‬נסעתי לווילנא‪,‬‬ ‫לוורשא וללובלין לשם התיעצות בשאלה חמורה זו הנוגעת לנפש‬ ‫היהדות בגרמניה‪ ,‬הגאונים‪‡¯ÈÙ˘ Ó"¯‰Â ‡ÏÈ· Ï"ˆÊ Ú"Á¯ Ô¯Ó ,‬‬ ‫·‪ ,ÔÈÏ·ÂÏ‬הטילו עלי לחבר חיבור בבירור השאלה מצד ההלכותי‪.‬‬ ‫˘‪ È˙ÚÓ‬לעצתם‪ ,‬והתשובה הבאה בספר זה‪ ,‬היא פרי יגיעתי‬ ‫ועמלי הרב בבירור השאלה מכל צדדיה‪ ,‬אמנם‪ ,‬הראתי בה פנים‬ ‫להיתר ולא כדי להתיר ח"ו‪ ,‬כי ידעתי מראש כי גאוני ליטא ופולין‬ ‫וגדולי ישראל‪ ,‬מנהיגי היהדות החרדית‪ ,‬לא יסכימו לעולם להיתר‬ ‫שיש בו משום שינוי אופן השחיטה הנהוג בישראל מדורי דורות‪,‬‬ ‫ואף אני בעצמי לבי נקפני מאוד לגשת לענין חמור זה של כשרות‬ ‫השחיטה‪ ,‬שהוא יסוד היסודות בחיי ישראל‪ ,‬וכמה פעמים אמרתי‬ ‫‪,ÔÈϯ·· χ¯˘È ˙„Ú Ï˘ ‰·¯ ,Ï"ˆÊ ˜ÂÓ ‡¯ÊÚ ¯"‰Ó ˜È„ˆ‰ ‚"‰¯‰Ï‬‬ ‫שעמד בראש הלשכה לענייני השחיטה בגרמניה‪ ,‬שאין לנו לחפש‬ ‫היתרים לשינוי אופן השחיטה‪ ,‬היהודים החרדים לא יאבו ולא‬ ‫ישמעו לנו‪ ,‬הם ירעבו ויענו את נפשם ולא ירצו לטמא את עצמם‬ ‫באכילת בשר בהמות‪ ,‬שנשחטו עפ"י האופן שהתקינו הרשעים‬ ‫צוררי ישראל‪ ,‬הצורר המזוהם‪ ,‬ראש השלטון הנאצי‪ ,‬ואלפי אלפים‬ ‫שכמותו יאבדו מן העולם ודתנו הקדושה תעמוד לעד‪ ,‬על היהודים‬ ‫בגרמניה‪ ,‬לעמוד בנסיון למען דתנו הקדושה ולמען אחינו שבכל‬ ‫הארצות‪ ,‬ואם ח"ו נורה להקל בשחיטה זו‪ ,‬עתידים אנו לסכן את‬ ‫השחיטה היהודית בכל העולם‪ ,‬עלינו להראות לכל העולם שמוכנים‬ ‫אנו למסור את נפשינו על קדשי ישראל‪ ,‬ויראו שונאינו שבאיסור‬ ‫השחיטה לא יעבירו את ישראל על דתו‪ ,‬ואולי – ירפו ממנו‪.‬‬ ‫‪ÔÈÚ· ˙ÂÏ„‚‰ ˙¢˘Á‰ ‰"ȇ ‡·‰ ÔÂÈÏ‚· ͢Ӊ‬‬

‫חזק‪ ,‬נבצר מוקדם‪ ,‬מגיע להבשלה בקלות ולרמות סוכר גבוהות‪ ,‬אינו מתאים‬ ‫לבציר מכני‪ ,‬לזן נטייה להתנוונויות של אזורים כבדים עם השנים וכתוצאה מכך‬ ‫לירידת יבולים‪ ,‬ולכן מומלץ לטעת אותו צפוף יותר מהמקובל(‪.‬‬

‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬ ‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬

‫‪ÌÈÓÒ¯ÂÙÓ ˙ÂÈÈ È‚ÂÒ‬‬ ‫‪ ÔωÏ‬מובאת רשימה שמית )לפי א"ב( של סוגי יינות‬ ‫מפורסמים בארץ ובעולם‪ ,‬אין ברשימת שמות ומותגי יינות‬ ‫המובאים כאן כדי לקבוע את כשרותם‪ ,‬כי כל היינות ללא‬ ‫יוצא מהכלל חייבים להיות עם הכשרים מוסמכים ועשויים‬ ‫בהכשר והשגחה מעולים ועוד הרבה דינים נאמרו ביין‪ ,‬ראה‬ ‫על כך בגליונות הבאים אי"ה‪.‬‬ ‫‪) ˘Èχ (1‬הוא יין שמקורו בספרד‪ ,‬אדום כהה ומתוק‪ ,‬מכיל כ ‪ 14%-‬כוהל(‪.‬‬ ‫‪) ˘‡¯‚ ˘Èχ (2‬יין אדום כהה‪ ,‬מכיל כ ‪ 14%-16%-‬כוהל‪ ,‬מוצאו מספרד‪ ,‬נפוץ‬ ‫מאוד בדרום צרפת‪ ,‬כמו כן הזן נמצא ברוב אזורי גידול היין בעולם בעיקר בספרד‪,‬‬ ‫דרום אפריקה‪ ,‬קליפורנה‪ ,‬איכות הזן בינונית לרוב עד נמוכה‪ ,‬הזן כמותי וברוב‬ ‫האזורים משמש ליין ארום פשוט או ליין רוזה‪ ,‬היינות האיכותיים של באים מדרום‬ ‫עמק הרון אולם גם שם באים בערבוב עם זנים משלימים‪ ,‬בארץ הזן וותיק והיה זן‬ ‫מרכזי בענף‪ ,‬אולם נטיעתו נעצרה לפני הרבה שנים וכיום נותרו רק עשרות‬ ‫דונמים(‪.‬‬ ‫‪(3‬‬

‫‡‪) ‚ÈÏÊȯ „ϯÓ‬יין לבן מזן מכלוא קליפורני‪ ,‬הזן בינוני באיכותו‪ ,‬תפוצתו‬ ‫בעולם מצומצמת נמצא בעיקר בקליפורנה בהיקף מוגבל‪ ,‬בארץ הזן מאוד מקובל‬ ‫ונידרש‪ ,‬מגודל בעיקר באזור השפלה וזכרון יעקב‪ ,‬היקף הגידול כ ‪ 2000-‬דונם‪ ,‬הזן‬ ‫נושא יבולים בינוניים עד גבוהים‪ ,‬האשכול גדול ומשוחרר‪ ,‬לזן צימוח בינוני עד‬

‫‪(4‬‬

‫‡¯‚‪) ÔÓ‬יין אדום מזן מכלוא מקומי‪ ,‬זהו זן כמותי העולה איכותו על הקריניאן‪,‬‬ ‫הן בצבעו העז והן בטעמו‪ ,‬הזן נטוע ארץ בלבד בהיקף של כ ‪ 700-‬דונם‪ ,‬משמש‬ ‫ליינות שולחן פשוטים בעיקר בערבובים‪ ,‬כמו כן משמש ליצור תירוש‪ ,‬מבשיל‬ ‫באמצע העונה(‪.‬‬

‫‪(5‬‬

‫·¯·¯‪) ‰‬יין אדום מזן איטלקי מאזור פיימונטה‪ ,‬חלק מהיינות שמיוצרים מזן זה‬ ‫מגיעים לאיכויות גבוהות(‪.‬‬

‫‪(6‬‬

‫·‪) „¯Â‬הוא יין צרפתי‪ ,‬המצטיין בטעמו הטוב‪ ,‬בין יינות אלה ישנם שהם אדומים‬ ‫כמו "קלארט" ולבנים כמו "סוטרן" ו"מדוק"‪ ,‬היינות שולחניים המכילים כ ‪8%-‬‬ ‫כוהל‪ ,‬כ ‪ 2.5%-‬תמצית וכ ‪ 0.25%-‬סוכר(‪.‬‬

‫‪(7‬‬

‫‡‪) ‰Ó‬יין אדום מזן צרפתי אופייני לדרום בורגונדי ובעיקר לאזור הבוז'ולה‬ ‫שבצרפת‪ ,‬שם מייצרים ממנו יינות צעירים במיוחד בשיטה מיוחדת של תסיסת‬ ‫אשכולות שלמים במכלים סגורים‪ ,‬באווירת פחמן דו חמצני‪ ,‬היין עדין‪ ,‬קל פירותי‬ ‫מאוד‪ ,‬ויכולת השתמרותו קצרה מאוד‪ ,‬הזן אינו נפוץ במיוחד‪ ,‬נוסה בהיקפים‬ ‫קטנים בקליפורניה צ'ילי דרום אפריקה ועוד‪ ,‬בארץ נמצא בהיקפים מצומצמים‬ ‫בגולן ובחלקות לבחינת זנים(‪.‬‬

‫‪(8‬‬

‫‚‪) ¯Èӯˈ¯ÂÂ‬יין לבן מזן האופייני ביותר לאזור אלזס שבצרפת‪ ,‬הזן איכותי‬ ‫מאוד ומגודל בעיקר באזורים קרים כגון גרמניה שוויץ צפון איטליה ועוד‪ ,‬בארץ‬ ‫ניטע לאחרונה בצפון הגולן בהיקפים מצומצמים של עשרות דונמים בלבד(‪.‬‬

‫‪(9‬‬

‫‪) ˜Â‰‬הוא יין מחבל הריין‪ ,‬עם טעם חמצמץ‪ ,‬הוא מכיל בדרך כלל כ ‪ 9-13%-‬כוהל‬ ‫וכמות קטנה של סוכר‪ ,‬בארץ מייצרים יין הוק צלול(‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫)‪(‰Îω· Ìȇ˘Â· ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬