Mishmeret Hakashrut Noach 5770

‫‪óø‬‬ ‫‪Èè‬‬ ‫"‪È úáéú úåòîùî - "äéôá óøè‬‬ ‫‪˙ÂÎω· ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÏÚ ÌÈ„ÓÂÚ‰ '„ ȇ¯È‬‬ ‫‪χ¯˘È È·Ï ÔÂÊÓÂ Û¯Ë ÌÈÚÈÙ˘Ó - ȇ¯Î ˙ÂÙȯË‬‬ ‫‡‪ ‰¯Ò‬תורתנו הקדושה והטהורה אכילת טריפה‪ ,‬שנאמר‬ ‫)שמות כד‪ ,‬ל(‪" :‬בשר בשדה טריפה לא תאכלו "‪ .‬לנו השובי"ם‪ ,‬ידועה‬ ‫היטב ההלכה הפסוקה‪ ,‬כי כל בהמה אשר יש בה אחת מי "ח‬ ‫הטריפות – אסורה באכילה‪ ,‬כי כן דת המלך‪ ,‬מן הפסוק‬ ‫הנכתב לעיל ]ועוד דרשות שרבותינו הראשונים למדו משאר פסוקי התורה עיין שיח יצחק‬ ‫חלק ד' שער א'[ שהבהמה שנפסלה מאחת מי "ח הפסולין – נקראת‬ ‫בשם טריפה‪ ,‬ולא תאכל‪.‬‬ ‫‡‪ ,ÌÏÂ‬מן העניין הוא לחקור ולברר‪ ,‬מה משמעות תיבת‬ ‫"טריפה"‪ ,‬מנין מקורה‪ .‬ונבאר בה כמה מושגים בעזה"י‪.‬‬ ‫·‪ Â˙˘¯Ù‬מובאת לראשונה תיבת ָט ָרף‪" :‬והנה עלה זית‬ ‫טרף בפיה" )ח‪ ,‬יא(‪ .‬ומפרש המתרגם‪" :‬והא טרף זיתא תביר" –‬ ‫כלומר‪ ,‬היונה הביאה לנח עלה זית שנטרף ‪ -‬נשבר מן האילן‪.‬‬ ‫וכן מפרש רש"י‪" :‬טרף – חטף"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעלה הזית נחטף‪,‬‬ ‫מלשון ֶט ֶרף‪ ,‬ומבאר המזרחי‪" ,‬לא מלשון הריגה‪ ,‬כמו 'זאב‬ ‫יטרף'‪' ,‬אם טרף טרף'‪ ,‬אך מפני שכל טורף חוטף נקרא גם‬ ‫החוטף טורף"‪ ,‬והיינו‪ ,‬שמשמעות תיבת טרף במובן של‬ ‫חטיפה‪ ,‬מושאלת ממשמעות תיבת טרף שכוונתה הריגה‪.‬‬ ‫·‪ ˙¢Ï‬טרף וטריפה שמצאנו בתורה‪ ,‬אנו למדים שהוא‬ ‫עניין של שבירה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שחסר בשלימות הדבר‪ ,‬או משום‬ ‫חולי‪ ,‬או שהוא כמשמעו‪ ,‬שבור‪ ,‬כדוגמת 'טרף טורף יוסף'‬ ‫)בראשית לז‪ ,‬לג(‪ ,‬שם הכונה שיוסף הצדיק נשבר או נקרע על ידי‬ ‫חיה רעה‪ ,‬ואפי' שנשאר בחייו‪ ,‬אינו שלם‪ .‬והאמת שזהו פירוש‬ ‫תיבת 'טריפה' בבעלי החי‪ ,‬והוא‪ ,‬שהבעל חי נפגע במכה או‬ ‫בחולי‪ ,‬וטריפה זו גורמת שלא יוכל לחיות‪ ,‬אף שעתה הוא חי‪.‬‬ ‫‪ ÍÎÂ‬מסביר הרמב"ם ז"ל את עניין הטריפה‪ ,‬בפרק ד'‬ ‫מהלכות מאכלות אסורות הלכה ו'‪ ,‬וז"ל‪" :‬האוכל כזית מבשר‬ ‫בהמה או חיה או עוף טהורין שנטרפו‪ ,‬לוקה‪ ,‬שנאמר 'ובשר‬ ‫בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו'‪ .‬טריפה‬ ‫האמורה בתורה זו שטרפה אותה חית היער כגון ארי ונמר‬ ‫וכיוצא בהן‪ ,‬וכן עוף שטרף אותו הדורס כגון הנץ וכיוצא בו‪,‬‬ ‫ואין אתה יכול לומר שטרפה אותה והמיתה אותה )מיד(‪ ,‬שאם‬ ‫מתה הרי היא נבילה‪ ,‬ומה לי מתה מחמת עצמה או היכה סייף‬ ‫והמיתה‪ ,‬או שברה ארי והמיתה‪ ,‬הא אינו מדבר אלא שנטרפה‬ ‫)וכעת עדיין( לא מתה‪.‬‬ ‫‡‪ ÌÏÂ‬מצאנו בלשון ָט ָרף שכוונתו לענין אחר לגמרי‪ ,‬והוא‬ ‫מלשון מזון‪ ,‬כמו "טרף נתן ליראיו" )תהלים קיא(‪ ,‬שהקב"ה זן את‬ ‫יראיו‪ ,‬וכמו "הטריפני לחם חקי" )משלי ל(‪.‬‬ ‫‪ ˜"„¯‰Â‬בספר השרשים מבאר תיבת טריפה‪ ,‬כי היות‬ ‫שחיה בעת רעבון הולכת לטרוף כדי למלאות רעבונה‪ ,‬על כן‬ ‫היא טורפת בהמות וחיות לאכול‪ ,‬ובזה היא משביעה את‬ ‫צמאון לבה ורעבונה‪ ,‬וכך בני אדם היוצאים להביא מזון‬ ‫לביתם הרי הם כדוגמת החיות הללו‪ ,‬הטורפים מזונם‪ ,‬ועל כן‬ ‫נקרא גם אצל בני אדם 'טרף'‪ ,‬ע"כ הרד"ק‪.‬‬ ‫‪ ÈÙÏÂ‬דבריו נמצא ששתי הפירושים ממקום אחד נגזרים‬ ‫ולמקום אחד יביאון‪ ,‬שגם לפירוש טרף מלשון מזון‪ ,‬מקור‬ ‫שם הפעולה הוא מן הטריפה והחטיפה‪.‬‬ ‫·¯‪ ,Ì‬בזוהר הק' פרשת משפטים מצאנו עניין‬

‫נפלא בפירוש לשון הפסוק 'טרף נתן ליראיו'‪ ,‬וזה תוכן דברי‬ ‫הזוה "ק )משפטים תקט(‪ :‬לגיון אחד שאל לר' אבא כך‪ :‬הלא כתבה‬ ‫התורה 'ובשר בשדה טריפה לא תאכלו'‪ ,‬אם כן מדוע כתוב‬ ‫'טרף נתן ליראיו'‪' ,‬טרף נתן לכלבים' היה צריך לכתוב‪ .‬אמר לו‬ ‫רבי אבא‪ ,‬ריקא‪ ,‬מי כתיב טריפה נתן ליראיו‪ ,‬טרף כתיב‪,‬‬ ‫ופירושו שהקב"ה נותן מזון ליראיו‪ ,‬ואפילו לשיטתך‪ ,‬שטרף‬ ‫משמעותו טריפה‪ ,‬א" כ כונת הכתוב 'טרף' – הלכות טריפה‪,‬‬ ‫נתן ליראיו‪ ,‬שילמדו ויזהרו בה שלא יאכלו כל טריפה‪ .‬ולכך‬ ‫אמר הכתוב 'ליראיו'‪ ,‬משום שזהירות זו להיות בקיאים בדיני‬ ‫הטריפה‪ ,‬זאת יודעים רק יראי שמו‪ .‬אבל אתם‪ ,‬סיים רבי אבא‬ ‫ואמר אל הלגיון‪ :‬אינכם יראים אותו ואינכם שומרים מצוותיו‪,‬‬ ‫ומן הטעם שזו היא מן ההלכות הקשות ביותר‪ .‬על כן נתן‬ ‫דווקא ליראיו להורות ולפסוק את ההלכות אלו ולא לאחרים‬ ‫כמותכם‪ ,‬כי רק יראי חטא מותרים להורות בזה‪ .‬עד כאן תוכן‬ ‫דברי הזוה "ק )ומפשטות פשט הזוה"ק נראה‪ ,‬שטרף וטריפה – משמעות אחת להם(‪.‬‬ ‫‪ ‡ˆÓ‬למדים שטריפה וטרף‪ ,‬גם במשמעות הלכות‬ ‫טריפה וגם במשמעות טרף‪-‬מזון‪ ,‬שניהם באים מכוח יראי ה'‬ ‫היכולים לפסוק בהלכות חמורות אלו ולהשפיע מזון ובשר‬ ‫לכלל ישראל‪.‬‬ ‫‪ ,˙Ó‡·Â‬רבינו רש"י מביא את דברי הגמרא בעירובין דף‬ ‫יח‪ ,‬בפרשתנו‪" :‬עלה זית טרף בפיה"‪ ,‬הכוונה שהיונה אמרה‬ ‫בפיה‪ ,‬ומה אמרה‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה‬ ‫ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם"‪ .‬ומן הגמרא הזאת נלמד‪ ,‬כי‬ ‫אף שלהביא פרנסה לבית אין זה מן הדברים הקלים‪ ,‬עד‬ ‫שנקרא מלשון טרף‪ ,‬שבא על ידי חטיפה וטריפה ממש‪ ,‬המרמז‬ ‫על קשיים רבים הבאים על המפרנס‪ ,‬כגזירת חכמתו יתברך ‪-‬‬ ‫וכדברי הגמרא "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף"‪,‬‬ ‫"מתפרנסים שלא בצער ‪ ,‬אבל אנו מתפרנסים בצער" )קידושין פב(‪,‬‬ ‫"כי הרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי" עם זאת רצתה‬ ‫היונה להתפרנס ביגיע כפיה בצער‪ ,‬כמרומז על עלה הזית‬ ‫המר‪ ,‬מאשר לקבל נדבות ומתנות‪ ,‬אשר השונא מתנות יחיה‪.‬‬ ‫‪ Û‡Â‬שעל פניו נראה שקל יותר לחיות באופן זה‪ ,‬אך האמת‬ ‫אינה כן‪ ,‬וכידוע מאמר הגמרא "כיון שנצטרך לבריות נעשו‬ ‫פניו ככרום"‪ ,‬וכה רבו עוד ועוד מאמרי חז"ל הידועים‪ ,‬על כך‬ ‫שיש להמנע מליהנות ממעשי בני אדם‪ ,‬ולהיות יגע ונהנה‬ ‫מיגיע כפיו שלו‪.‬‬ ‫‪˙‡ ÌÈ˘ÂÚ‰ ,Ì"È·Â˘‰ ÂÏ Ï„‚ ˜ÂÊÈÁ ‡Â‰ ‰Ê ¯·„Â‬‬ ‫‪ÂÂÓÎ ÈÓ ,˘ÓÓ ˙¯ÈÒÓ·Â ‰·¯ ‰ÚÈ‚È· Ì˙Ò¯Ù Ì˙·ÏÓ‬‬ ‫‪Ϙ· ‰Ê Ôȇ ‰ÓÎ „Ú ÌȯÈÎÓ ÌÈÚ„ÂÈ ÂÊ ‰Î‡ÏÓ· ÌȘÒÂÚ‰‬‬ ‫‪Ôȇ .ÌÈ·¯Ó '„ ‡¯ÈÎ ‚‰Ï ÈÚ·„Î ‰ËÈÁ˘‰ ˙ÂˆÓ ˙‡ ÌÈȘÏ‬‬ ‫‪¯ˆÈ‰ ÏÚ ˙¯·‚˙‰Â ,„ÁÓ ˙Â¯È¯Ó È„È ÏÚ ˜¯ ,˙ÂϘ· ‡· ‰Ê‬‬ ‫‪ÈÎ „ÂÓÏ ‡ˆÓ ,‰¯Â˙ Ï˘ ‰Î¯„ ‡È‰ ÂÊ .¯ˆÈ‰ ÈÁÈÏ˘ ÏÚÂ‬‬ ‫‪Û¯Ë ‰ÏÈÓ‰ ̉· ÌÈȘ˙ ·"¢‰ ˙Ò¯Ù· ÌȘÒÂÚ‰ Ì"È·Â˘‰‬‬ ‫·˘‪˜¯Â ͇ ‰Â˙‰ ˙ÂÙÈ¯Ë ˙ÂÎω Û¯Ë - ÔÂÊÓ Û¯Ë ÌÈÙ‡ È‬‬ ‫‪.'‰ ȇ¯ÈÏ‬‬ ‫‪,ÌÈÈÁ ˙ÂÁ¯‡ Â˙‡ ˙„ÓÏÓ ,‰Âȉ ÈÙ· Û¯Ë ˙ÈÊ ‰ÏÚ‬‬ ‫‪˜" ‰Âʉ ȯ·„Î Ìȇ¯ÈÏ 'ȉ˙ ‰Ò¯Ù‰Â ,‰Ò¯ÙÏ ‚‡„Ï Íȇ‰‬‬ ‫‪.‰¯Â‰Ë ‰‡¯È ÍÂ˙Ó ÔȄΠ˙„Î ˜ÂÒÙÏ Âȇ¯ÈÏ Ô˙ Û¯Ë‬‬ ‫)שמלת אליעזר(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫‪äøéúé äøéîù íéëéøö íå÷î ìëá äôåòúä éìîð - äôåøéà á"äøà ì"åçì úåèéçù á úåòéñðä‬‬

‫‪"íééðéòäå äáùçîä úøäèå úùåã÷" øåãî åðòá÷ ïëì äøéúé äøéîù íéëéøö äùòîä éìëå äáùçîä úøäèå úøéîùå êøãá áøåà øöéäå‬‬ ‫‪.øå÷éðå á"åùì éáö íåìù ìäåà ììåë éãéîìúî ãçà é"ò úåôñåä íò à"èéìù âéñéåè ïøäà éáø â "äøäì "íééðéò úùåã÷" øôñ êåú î è÷åìî‬‬

‫‪ìàøùé éìåãâî úåâäðäå úåãáåò - å"è ÷øô‬‬ ‫‪̉ÈÈÚ Â¯Ó˘ = '‡ ÛÚ‬‬ ‫‪ ,Ï"˜ÂˆÊ Ô‡¯Â‡ÒÓ È·ˆ ‰˘Ó '¯ ˜"‰¯‰‬לא ראה אשה מימיו‪ ,‬פעם אחת באה‬ ‫אשה לחדרו וכשראה אותה נכנסת לחדרו התחיל לברוח לחדר אחר‪ ,‬וברח חדר‬ ‫לפנים מחדר וגם סגר הדלת בעדו‪ ,‬וכל כך נבהל לברוח עד שהכה את ראשו‬ ‫בכותל עד שזב דמו‪ ,‬ואח"כ בחדר הפנימי הטמין את עצמו תחת המצע שעל‬ ‫המטה‪ ,‬ושאלו אותו מפני מה אתם יראים מן הרהור אשה‪ ,‬יותר מכל בן אדם‪,‬‬ ‫והשיב בזה הלשון‪ ,‬תדעו נאמנה ˘‡‪ȇ ˜¯ ,ÔÙ‡ Ì¢· ¯Â‰¯‰Ó ‡¯ÈÈ˙Ó È‡ ÔÈ‬‬ ‫‪.‰˘‡· ÏÎ˙Ò‰ÏÓ Â¯Ò‡˘ Ï"ÊÁ ȯ·„Ó ‡¯ÈÈ˙Ó‬‬ ‫)עשר עטרות מערכת סאווראן(‬ ‫‪ ,Ï"˜ÂˆÊ ‡˘ËÚÏÓ Ï"˘¯‰ÂÓ ˜"‰¯‰‬לא שח שיחה בטילה‪Ì¢ ‰‡¯ ‡Ï ,‬‬ ‫„·¯ ‪ ,ÌÏÂÚÓ ‡ÓË‬ומעולם לא הסתכל בצורתא דזוזא‪ ,‬ואזניו לא שמעו שום דבר‬ ‫שיחה בטילה‪ ,‬ומכ"ש דברים האסורים ח"ו‪ ,‬וכו' ‚‪ ÏÎ˙Ò‰ ‡Ï ‰È„È„· Ì‬רק על‬ ‫)רמתים צופים א"ז פ"ט אות ט"ז(‬ ‫בתו הקטנה פחותה מבת שבע שנים‪ ,‬וכו' עיי"ש‪.‬‬ ‫‪ ¯ÙÈÒ‬מו"ר ‪ Ï"ˆÊ ·Â¯‡·Ó ·¯‰‬שהיה פעם אחת בפ' שלח בצאנז‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫בשולחן הקדוש לאמירת תורה‪ ,‬לקח הרבי הק' ·‪Ï"ˆÊ ʇˆÓ ÌÈÈÁ ȯ·„ ÏÚ‬‬ ‫חומש בידו ודפדף באותה הפרשה למצוא איזו פסוק לומר עליו תורה‪ ,‬ועבר על‬ ‫כל הפרשה עד סופה‪ ,‬ופתח ואמר הפסוק )במדבר טו‪ ,‬יט( ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫ואחרי עיניכם כו'‪ ,‬ונתלהב מאוד כדרכו בקודש ודפק על השולחן בהסתערות‬ ‫גדולה‪ ,‬ואמר כך הוא פירושו הפשוט‪ ÔÈÈ‚ ͇ ËÈ ËÏ‡Ê ¯‰È‡ ,‬נאך אייערי‬ ‫הערצער ‡‪ ,ÔȂȇ ȯÚÈȇ ͇ ÔÈ‬נאהר פאר דעם אין סוף אויסציגייען‪ ,‬ע"כ ד"ק‬ ‫]שלא תלכו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם רק למסור נפשו לפני ה"אין סוף" ס"ה[ ומדברות קדשו אלו נפל‬ ‫פחד גדול על כל המסובין בשולחן וממש פרחה נשמתם מכולם עד זמן מה‪,‬‬ ‫שרוחם שב בקרבם‪.‬‬ ‫)כוחו דרשב"י במפתחות שבסוף הספר(‬

‫‪ È„ÓÂ‬דברי בזה זכור אזכרנו לטובה מה שסיפר לי החסיד הקדוש הרב‬ ‫המפורסם בקדושה כבוד ‪ ,Ï"ˆÊ Șү‡ÂÂÚÚ˘ÙÓ Ì"˙Ò ‰"‰ÏÏˆÊ Ì"¯‰Ó‬במעשה‬ ‫שאירע לו בהיותו בדרך נחהו ה'‪ ,‬ובבואו למלון התאספו אליו רבים מאותן אשר‬

‫קרבת אלקים יחפצון‪ ,‬ואירע שנסע דרך העיר הזאת אחד מנגידי ק"ק ברא"ד‪,‬‬ ‫ובא אליו בתוך המקהלות‪ ,‬ואמר לו שאלה אחת אני שואל מאתכם‪ ,‬אם תשיבני‬ ‫על נכון מה טוב‪ ,‬ובאם לא הרי אתם כולכם מכת הרמאים‪ ,‬והוסיף לדבר עתק‬ ‫אין מן הצורך להאריך‪.‬‬ ‫‪ ÔÎÂ˙Â‬השאלה אמר לו בזה"ל‪ :‬היות ששבת בקהלתינו הרב הקדוש המפורסם‬ ‫מהר"ם הראשון שהיה בפשווארסק זצוק"ל‪ ,‬והתאספו אליו אנשים המתחסדים‬ ‫והרעישו עולם ומלואו כדרכם‪ ,‬ובזמן סעודה שלישית אזי אמרתי אלכה נא אל‬ ‫כת המשתגעים עם רבם המובהק להם ואראה בפחזותם מה מנהגם‪ ,‬והנה בבואי‬ ‫אל המקום הנועד אשר שם היה הקיבוץ‪ ,‬אזי אמר הרב המובהק הנ"ל‪ ,‬הנה נואף‬ ‫בא אל הבית ואני ידעתי בעצמי שלא הייתי נואף מעולם‪ ,‬והאריך לדבר עתק‬ ‫ודברי חוצפה בזה‪.‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬אמר לי הרב הקדוש הנ"ל המספר לי המאורע‪ ,‬שהתפלל אז אל השי"ת‬ ‫שיראהו נפלאות לתרץ לו תירוץ גמור לפי דרכו‪ ,‬והיתה מונחת גמרא על‬ ‫השולחן‪ ,‬ביקש מהש"י שיראהו תירוץ הנכון בתוך דברי חז"ל‪ ,‬ופתח הגמ' והנה‬ ‫המאמר חז"ל הנ"ל )יומא עד‪ ,‬ב( על הפסוק טוב מראה עינים מהלך נפש‪ ,‬כתובה‬ ‫לפניו‪ ,‬אז שמח לב הצדיק בקרבו והראה להנגיד הנ"ל ואמר לו‪ ,‬הנך רואה דברי‬ ‫חז"ל נזדמנו לי בעת הצורך לתרץ לך‪ ,‬כי בהיותך הולך מבלי דעת וחוצפך יסגא‬ ‫להיותך בוזה במלאכי ה'‪ ,‬והיית הולך בתוך השוק בעיר הגדולה הנ"ל‪˙Èȉ ,‬‬ ‫‪ ÌÈ˘‰ ˙Âω˜Ó· ÍÈÈÚ· ËË¢Ó‬היושבים אנה ואנה ביום המנוחה‪‰‰ ˙Èȉ ,‬‬ ‫·‪ ,ÍÈÈÚ ‰‡¯Ó‬ובאת מתוך הראיה הלזו לבית מקום הצדיק‪¢„˜ Á¯· ‰‡¯Â ,‬‬ ‫˜‪ Íψ‡ ۇȉ ˙ÙÈÏ‬כי טוב מראה עינים וכו'‪.‬‬ ‫‪ ¯Ó‡Â‬לי שסיפר לו סמוכות לדברינו בתוה"ק )בראשית לח‪ ,‬כא( וישאל את אנשי‬ ‫מקומו‪ ,‬היינו אנשי המקום ית"ש‪ ,‬אי'ה הקדשה‪ ,‬רצ"ל היכן היא הזונה שאתה‬ ‫אומר שזניתי‪ ,‬ואני ידעתי בעצמי שלא זניתי מעולם‪ ,‬התירוץ הוא‪ ,‬היא בעינים‬ ‫על הדרך‪ ,‬רצ"ל‪ ,ÍÈÈÚ È„È ÏÚ ‡Â‰ ˙Âʉ ˙ÂÎȇ ,‬כשהיית הולך בדרך ונהנת‬ ‫במראה עיניך‪ ,‬והאריך הצדיק בזה‪ ,‬ובכאן הראתיך רק לדוגמא ואתה תשכיל‬ ‫)דרך פיקודיך מל"ת ל"ה(‬ ‫ותבין‪.‬‬

‫‪ïéøãäîì äìéçúëì èçåù úåéäìî á"åùä úà íâåô ïðáøã øåñéàá åìéôà ââåùá åà ãéæîá úáù úëàìî‬‬ ‫מלוקט מתוך ספר "מלכים אמניך" מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול פוסק הדור הגרי"ש אלישיב שליט"א‬ ‫‪"¯ÙÂÒ Ì˙Á"‰ „ÈÓÏ˙· گȇ˘ ‰˘ÚÓ‬‬ ‫·‪ ˙·È˘È‬פרשבורג אצל מרן בעל ה"חתם סופר" למד בחור‬ ‫צעיר בשם יונה לייב מנדלזון שנודע כשקדן מופלג ומצויין‬ ‫ביראת שמים תמימה‪ ,‬ורבו חיבבו כבן‪.‬‬ ‫˙‪ È„ÈÓÏ‬ה"חתם סופר" היו מספרים על יונה לייב‪ ,‬כי בשבת‬ ‫אחת‪ ,‬זמן קצר לפני עלייתו לארץ ישראל‪ ,‬והנה נפקד מקומו‬ ‫בבית הכנסת‪ .‬חבריו‪ ,‬שידעו עד כמה זהיר הוא בזמני‬ ‫התפילה‪ ,‬עוד טרם שהלכו לקדש פנו לאכסנייתו כדי לראות‬ ‫על מה זה ומשום מה זה‪.‬‬ ‫‪ ¯˘‡Î‬הגיעו סמוך לחדרו‪ ,‬והנה הם שומעים את קולו הערב‬ ‫של חברם‪ ,‬המשנן את למודיו‪ ,‬הדבר הפליאם עוד יותר‪ ,‬האם‬ ‫יונה לייב שכח להתפלל? הם ניסו להציץ פנימה‪ ,‬ותדהמתם‬ ‫גדלה שבעתיים‪ :‬יונה לייב יושב ולומד בעל פה‪ ,‬ומטפחת‬ ‫קשורה על עיניו‪...‬‬ ‫˜‪ ‰˘È‬קלה‪ ,‬הדלת נפתחה‪ ,‬יונה לייב כבר הכיר בפניהם מה‬ ‫קרה‪ ,‬אך הוא הצטדק בתמימות‪:‬‬

‫·‪ ÏÈÏ‬שבת‪ ,‬כאשר ישב ולמד‪ ,‬נכנס המשרת הנכרי‬ ‫שהועסק בבנין מגורים זה לחדרו‪ ,‬ובראותו כי הנר עומד‬ ‫לכבות‪ ,‬הביא מנורת נפט והדליקה על שולחנו‪ ,‬ומכיון‬ ‫שאסור היה ליהנות מ"מעשה שבת" שנעשה עבורו‪ ,‬חבש‬ ‫את המטפחת לעיניו ושינן את תלמודו בעל פה ולפיכך לא‬ ‫הבחין‪ ,‬כי הגיע זמן התפילה ‪...‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬בסימן רע"ו א' ברמ"א מבואר שאין היהודי צריך‬ ‫לצאת כשהנכרי הדליק מדעת עצמו בשביל הישראל‪ ,‬אעפ"י‬ ‫שהישראל נהנה מן הנר‪ ,‬בעל כרחו‪ .‬והוסיף המשנ"ב ס"ק י"ג‬ ‫שאסור לישראל להשתמש לאורו דבר שלא היה יכול לעשות‬ ‫בלא נר‪ ,‬ויתכן שהצדיק הנ"ל קשר עיניו מטעמי חסידות‪,‬‬ ‫וכמו שכתב המשנ"ב אח"כ דאין צריך להפוך פניו כי אם‬ ‫כשרוצה לעשות מדת חסידות‪.‬‬ ‫‪ :·"˘Ó‰ „ÂÚ ÛÈÒ‰Â‬אבל אם צוהו )הישראל( מתחילה‪ ,‬צריך‬ ‫לצאת אחר כך מהבית‪ ,‬ויש לעיין אם מספיק שיקשור עיניו‬ ‫)‪(‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬ ‫במטפחת‪ ,‬והדעת נוטה דמהני‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

‫‪äðîî ìëàé àì ùôð ìòá - íëç äá äøåäù äîäá‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬בשולחן ערוך )יורה דעה סימן קט"ז ס"ז( נפסק‪ÌÎÁ ‰· ‰¯Â‰˘ ‰Ó‰·" :‬‬ ‫‪ÏÎ‡È ‡Ï ˘Ù ÏÚ· ,˙¯˙ÂÓ ‡È‰˘ ˘Â¯ÈÙ· ÔÈ„‰ ‡ˆÓ ‡Ï ,‡¯·ÒÓ‬‬ ‫‪ ."‰ÓÓ‬ומקור הלכה זו ילפינן לה בגמרא מקרא )יחזקאל ד‪ ,‬יד(‪È˘Ù ‰‰" :‬‬ ‫‪ÈÙ· ‡· ‡Ï ,‰˙Ú „Ú ȯÂÚÓ È˙Ï· ‡Ï ‰Ù¯Ë ‰Ï· ,‰‡ÓÂËÓ ‡Ï‬‬ ‫·˘¯ ‪ ,"Ï‚Ù‬ופירשו חז"ל בחולין )לז‪ ,‬ב(‪ȯÂÚÓ È˙Ï· ‡Ï ‰Ù¯Ë ‰Ï·Â" :‬‬ ‫= ˘‪È˙Ï· ‡Ï˘ = Ï‚٠¯˘· ÈÙ· ‡· ‡Ï ,ÌÏÂÚÓ ÒÂÎ ¯˘· È˙Ï· ‡Ï‬‬ ‫‪,[¯È˙‰Ï ÌÎÁÏ Ï‡˘Ï ͯˆÂ‰Â ˜ÙÒ ‰· „Ï¢ :È"˘¯ ˘¯ÈÙ] ÌÎÁ ‰· ‰¯Â‰˘ ‰Ó‰·Ó‬‬ ‫‪ȇ ,‰È˙Â˙Ó Âӯ‰ ‡Ï˘ ‰Ó‰·Ó È˙Ï· ‡Ï˘ :¯Ӈ ÔÁÂÈ È·¯ Ì¢Ó‬‬ ‫‡‪- ‡¯ÈÒ‡ ˙¯Ó‡ ȇ ‡Ï‡ ,χ˜ÊÁÈ„ ‰È˙·¯ ÂÈȉ - ‡È¯˘ ‡ÓÏ˘· ˙¯Ó‬‬ ‫‪."'ÂΠχ˜ÊÁÈ„ ‰È˙·¯ ȇÓ‬‬ ‫‪ ‰‰Â‬בפשיטות הי' משמע דמה שיחזקאל החמיר על עצמו שלא‬ ‫לאכול מבהמה שהורה בה חכם‪ ,‬היינו בגדר הרחקה בעלמא באיסורי‬ ‫תורה שהחמיר יחזקאל על עצמו מחמת פרישותו‪ ,‬אשר נדר על עצמו מן‬ ‫ההיתר מחמת הרחקה מן האיסור‪ ,‬אבל מצד עיקר דינא פשיטא דבהורה‬ ‫לו חכם הרי זה מותר ללא כחל וסרק‪ ,‬ורק בגדר הרחקה בעלמא הוא‪ .‬וכן‬ ‫משמע בשל"ה הקדוש )שער האותיות קדושת האכילה( שהביא בשם הראשית‬ ‫חכמה בזה הלשון‪¯ÈÓÁ‰Ï ȇ¯ ÔÎÏ :ÂÂ˘Ï ‰Ê ‰ÓÎÁ ˙È˘‡¯ ·˙ÎÂ" :‬‬ ‫‪ȯ‰˘ ,ÏÏÎ ¯ÂÒȇ „ˆ · ‰È‰È ‡Ï˘ ÂÓˆÚ Ï·ӷ ÂÓˆÚ ÏÚ Ì„‡‰‬‬ ‫‪,ÌÎÁ ‰· ‰¯Â‰˘ ‰Ó‰·Ó Ï· ‡Ï˘ ÂÓˆÚ ˙‡ Á·˘Ó ‰È‰ ‡È·‰ χ˜ÊÁÈ‬‬

‫‡‪˙·ÂÁ· ·˙Π.'ÂΠ¯ÂÒȇ ˜ÙÒ ‰· ÏÙ˘ ÔÂÈÎ ,˙¯˙ÂÓ ‡È‰˘ ÂÏÈÙ‬‬ ‫‪,¯˙ÂÓ‰ È¯Ú˘Ó ÌÈ¯Ú˘ ÌÈÚ·˘Ó ÌÈ˘¯ÂÙ Âȉ ÌÈ„ÈÒÁ‰˘ ,˙··Ï‰‬‬ ‫‪ ."‰ÓÎÁ ˙È˘‡¯ ÔÂ˘Ï Ô‡Î „Ú ,¯ÂÒȇ‰ ¯Ú˘Ó „Á‡ ¯Ú˘ Ì˙‡¯ÈÓ‬וכן‬ ‫משמע בדברי הרמח"ל ב'מסילת ישרים' )פרק י"ד( וזה לשונו‪˙Â˘È¯Ù‰Â" :‬‬ ‫·„‪̇ ˙˜ÂÏÁÓ· „ÈÁÈ È¯·„Ï ÂÏÈÙ‡ ˘ÂÁÏ ,„ÈÓ˙ ̉· ¯ÈÓÁ‰Ï ‡Â‰ ÌÈÈ‬‬ ‫‪,ÂϘ ¯ÓÂÁ ‰È‰È ‡Ï˘ ȇ˙·Â ,Â˙ÂÓÎ ‰Îω Ôȇ˘ ÂÏÈÙ‡ ,‰‡¯ ÂÓÚË‬‬ ‫‪ÂÏ Â¯‡È· ¯·Î ,̉· Ϙ‰Ï ¯˘Ù‡˘ ̘ӷ ÂÏÈÙ‡ ˙˜ÈÙÒ· ¯ÈÓÁ‰ÏÂ‬‬ ‫‪‡Ï˘ "‰‡ÓÂËÓ ‡Ï È˘Ù ‰‰" :(ÊÏ ÔÈÏÂÁ) χ˜ÊÁÈ ¯Ó‡Ó Ï"Ê ÂÈÓÎÁ‬‬ ‫‡‪‰· ‰¯Â‰ ÛÂÒÏ˘ Ù"ڇ ,¯ÂÒȇ ˜ÙÒ ‰· ˘È˘ ‰Ó‰·) ÌÎÁ ‰· ‰¯Â‰˘ ‰Ó‰·Ó È˙ÏÎ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘ ‰ÈÏÚ· ÌȯÓ‡˘ ,‰ËÈÁ˘ ÔÂ˘Ï - ÒÂÎ) ÒÂÎ ÒÂÎ ¯˘·Ó È˙Ï· ‡Ï ,(¯˙ȉ ÌÎÁ‰‬‬ ‫˘‪Ù"ڇ ,‰ÏÈ· ‰˘Ú˙ ˙ÂÓ˙ ̯˷ ‰ËÁÂ˘Ï Ìȯ‰ÓÓ˘ ,˙ÂÓÏ ‰Ë¢ ‰Ó‰·Ó Ï· ‡Ï˘ ¯ÓÂÏÎ ,ËÂÁ‬‬

‫˘‪‰Ê ÏÎ ‰‰Â ,(‰ÏÈ·Ï ‡Â‰ ‰·Â¯˜ Ó"Ó ,˙ÂÓ˙ ̯˷ ‰ËÁ˘ Ïȇ‰ ‰ÏÎÂ‡Ï ¯˙ÂÓ ÔÈ„‰ ¯˜ÈÚÓ‬‬ ‫‪È˙¯ÎÊ ¯·Î ,‰È˘Ù‡ ¯ÈÓÁ‡„ ‰ȇ ‡Ï‡ ,ȇ¯Â ÔÈ„‰ ÔÓ ‡Â‰ ¯˙ÂÓ‬‬ ‫‪Ì‰Ï ˘È˘ ÌÈ˘Â¯ÙÏ ,χ¯˘È ÏÎ ÏÚ ¯˙‰˘ ‰ÓÓ „ÂÓÏÏ Ôȇ˘ ‰ÏÚÓÏ‬‬ ‫‪ .Ï"ÎÚ ,"‰ÓÂ„Ï ‰Ó„‰ ÔÓ ÂÏ ‰Ó„‰ ÔÓ ¯ÂÚÈΉ ÔÓ ˜ÈÁ¯‰Ï‬ואשר‬ ‫מבואר בדברי הרמח"ל שלמד מיחזקאל על כל שאר דיני התורה שיש‬ ‫להחמיר בהן ולחשוש אפילו על חשש רחוק‪ ,‬ומשום דמה שיחזקאל לא‬ ‫אכל מבהמה שהורה בה חכם היינו בגדר חומרא ופרישות והרחקה מן‬ ‫)‪( ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬ ‫האיסור‪.‬‬

‫‪! éðôì áåùç ïë ìò ,øáòä ìåâìéâá úééä äî òãåé äúà ïéà‬‬ ‫‪ ‡"ÚÈÊ ÏÈ·Â¯Ú˘ËÓ „È‚Ó‰ ˜"‰¯‰ ¯"ÂÓ„‡ Ô¯Ó ˜"Î‬נסע פעם עם‬ ‫חברה חסידים‪ ,‬והגיעו למקום אחד והתאכסנו בביתו של יהודי גביר‬ ‫אדיר ועושר מופלג‪ ,‬המגיד הקדוש התבונן בכל הבית‪ ,‬וראה כי יש שם‬ ‫חדר מהודר ומפואר מאוד‪ ,‬אשר הגביר לא רצה ליתן להם‪ ,‬ורק העמיד‬ ‫לרשותם חדר אחר גם כן מהודר אבל לא כל כך כמו אותו חדר‪.‬‬ ‫‪ „È‚Ó‰‬הקדוש קרא לבעל הבית ושאלו מדוע אין הוא מרשה אותו‬ ‫ליכנס עם החסידים בחדר המפואר מכל‪ ,‬ענה הגביר הלא שם יש לי‬ ‫דברים יקרים למאוד עשויים בתכלית היופי‪ ,‬והנה החסידים שאינם‬ ‫נקיים כל כך אם יכנסו שמה יטנפו כל מה שיש שם‪ ,‬אמר לו המגיד‬ ‫הקדוש אל לך לדאוג ולפחד‪ ,‬עלי ועל צוארי רק תניח אותנו ליכנס שמה‬ ‫והכל יהיה על צד היותר טוב‪.‬‬ ‫·‪ ˙ÈÏ‬ברירה הסכים הבעל הבית הגביר‪ ,‬וכל החסידים ניקו את עצמם‬ ‫מקודם‪ ,‬ונכנסו שמה בזהירות יתירה בלי לטנף שום דבר‪ ,‬באמצע בא‬ ‫חסיד אחד שלא ידע מכל הזהירות שקיבלו את עצמם לבל יטנפו דבר‪,‬‬ ‫וכאשר ראה שהחדר מלאה ואין שום מקום סביב השולחן‪ ,‬בכל עוז נפשו‬ ‫רצה לחטוף לפחות הבטה קלה בפני המגיד הקדוש‪ ,‬לא הרהר הרבה‬ ‫וקפץ על הספה המפוארה שהיתה מונחת שם‪ ,‬ככה העמיד עצמו עליה‬ ‫במנעליו המלאים טיט‪ ,‬כדי לזכות להביט בפני המגיד הקדוש‪ ,‬הגביר‬ ‫אשר ראה את הנעשה‪ ,‬הרגיש אשר עוד מעט יתעלף‪ ,‬ואמר להמגיד‬ ‫הקדוש‪ ,‬הבט וראה מה שהחסידים עשו לי‪.‬‬ ‫‪ „È‚Ó‰‬הקדוש אמר לו הבה ותשמע מה שיש לי לספר‪ ,‬הנה פעם היה‬ ‫איזה עשיר גדול מופלג בעשירות מרובה‪ ,‬אך רחמנא ליצלן היה בעל‬ ‫עבירה גדול‪ ,‬פעם הזדמן לפני העשיר ההוא ענין של הצלת נפשות‪ ,‬בעת‬ ‫שעבר ליד עגלה אחת מלאה אנשים טבועה בבוץ‪ ,‬ובאותו עת ירד גשם‬ ‫עז‪ ,‬והי' עת חורף וקרירות‪ ,‬לא היה חסר הרבה כי כולם יקפאו שם מן‬

‫הקור רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫‪ ̇˙Ù‬עבר שם עגלת העשיר הזה רתומה לסוסים טובים וחזקים‪,‬‬ ‫רחמי העשיר נכמרו לראות היהודים קופאים מקור‪ ,‬וקפץ מהר מעגלתו‬ ‫ורתם את סוסיו הטובים לאותו העגלה הטבועה‪ ,‬ועל ידי כן הציל את כל‬ ‫האנשים‪.‬‬ ‫‪ ¯Á‡Ï‬מאה ועשרים שנה‪ ,‬כאשר מת אותו העשיר ובא למעלה ליתן דין‬ ‫וחשבון‪ ,‬התחילו המלאכים להביא חבילות ושקים מלאים עבירות‪,‬‬ ‫והמצב כמובן היתה בכי רע‪ ,‬עוד מעט היה חסר שישליכו אותו למקום‬ ‫חושך וצלמות רחמנא ליצלן‪ ,‬אך פתאום בא מלאך טוב עם עגלה מלאה‬ ‫אנשים‪ ,‬והניחם על הכף מאזנים על צד המצוות‪ ,‬וכמעט אשר הכריע את‬ ‫כל הכף‪ ,‬אך מעט עדיין היה חסר‪.‬‬ ‫˙‪ ÛÎÈ‬בא מלאך אחר והביא טיט ורפש שקיבל מבגדי העשיר אשר בהם‬ ‫טינף עצמו כאשר סייע להוציא את העגלה ההיא‪ ,‬והניח אותו הטיט‬ ‫ורפש במאזנים בצד המצוות וזה כבר הכריע כל הכף מאזנים לטוב‪ ,‬אך‬ ‫מלאך מקטרג פתח פיו ואמר מדוע מניחים הרפש והטיט בתוך המצוות‪,‬‬ ‫הלא אדם זה שמא לא החשיבו לדבר מה‪ ,‬ומי יודע אם לגבי האיש ההוא‬ ‫היה חשוב הטיט והרפש הזאת‪ ,‬שתהא נחשב אצלו כמצוות‪.‬‬ ‫‪ ˙È·‰‬דין של מעלה עיינו בטענת המקטרג‪ ,‬ופסקו שהעשיר הזה יתגלגל‬ ‫עוד הפעם ויתנסה בטיט של יהודים‪ ,‬ואז נראה אם הוא חשוב אצלו אז‬ ‫יהא נחשב כרוב זכיות‪ ,‬ויהיה לו תיקון‪ ,‬ובזה סיים המגיד הקדוש את‬ ‫סיפורו ואמר להעשיר הזה‪ ,‬הלא אתה הוא אותו העשיר‪ ,‬הבן את מה‬ ‫שלפניך אם תחשיב את הטיט והעפר שהחסיד טינף את כלי תשמישך אז‬ ‫יהיה לך תיקון‪.‬‬

‫‪ÌÈ„·Î‰ ˙¯˘Î‰ ˙¯Ó˘Ó ÈίÂÚ „·ÎÏ‬‬ ‫‪ ÌÂÈÓ‬שאני מקבל את גליונכם אין מילין להוקיר טובה על הבינה יתירה שקיבלתי על ידי הגליון שלכם בתורת השחיטה והבדיקה וכו'‪ ,‬כל‬ ‫שבוע אני מחכה על זה בכליון עינים ונהנה ושמח‪ ,‬ומרגיש תוסף יראת ה'‪.‬‬ ‫·¯ˆ‪ ÈÂ‬לשאול את העורך הגליון הגרי"א יאקאב שליט"א האם יש בדורינו עתה מי שיכול להסביר מה היה השאלה של הימום מדור‬ ‫הקודם אשר רבותינו לחמו בחירוף נפש שלא ליתן להיכנס למחנינו‪ ,‬שאלתי זאת לכמה שובי"ם ורבנים ולא ענו לי בדיוק ושאלתי האם יש‬ ‫בנפשכם להסביר כל ההיסטוריה ומי לחם על זה ? ומה היה בדיוק הבעיה ?‬ ‫‡‪ ˙Ó‬שב"ה וב"ש בזמנינו אין השאלה ב"ה אבל למען ידעו את אשר עברנו וגם תורת ההלכה זו במה מדובר ובמה נבלעו רבותינו נ"ע‪,‬‬ ‫ובכלל היה טוב להסביר מתי התחיל כל הבלאגאן של חבורות צער בעלי חיים ואיפה זה התחיל‪.‬‬

‫‪å"öé æéøô äô - ìàðúð ïøäà‬‬ ‫במשבצות זהב סי' ס' ודברי הרשב"א המובא בב"י שם וכן‬ ‫‪:ͯÂÚ‰ ˙·Â˘˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‪ËÂÁ˘Ï‬‬ ‫‪¯˙ÂÓ‬‬ ‫„‬ ‫·‡‪‡Ù¯È‬‬ ‫‪˜ÂÁ‬‬ ‫˘‪¯·Ú‬‬ ‫˘‬ ‫"‬ ‫‪·Â‬‬ ‫‪‰‬‬ ‫"‬ ‫·‬ ‫‪ÂÈÎÊ‬‬ ‫‪,‰Ó ÔÓÊ ÈÙÏ ˘ Ú„È‬‬ ‫דעת בעל תורת יקותיאל שרוצה להוכיח מסתימת הפוסקים‪,‬‬ ‫˘‡¯‪‰‬‬ ‫·˘‪ıÈÂÂ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‡‪ÌÏÂ‬‬ ‫]‡‚· ‪[ÌȄ‰ȉ ˙·‰‡Ó ‡Ï ÌÈ·¯Ú‰Ó Ì˙Óȇ ÏÏ‚· ˜ÂÁ‰ ¯·Ú ¯˜ÈÚ‰‬‬ ‫שכתבו סתם כשרה‪ ,‬שאין לאלה המנויים במשנה חולין )נח‪ ,‬ב(‬ ‫‚‪:‰‡Ï‰ ‡¯˜ ¯˜È ‡¯Â˜Â ,ËÂÁ˘Ï ¯ÂÒ‡˘ ‰ËÈÁ˘‰ ˙¯ÈÊ‬‬ ‫דין מסוכנת‪,‬‬ ‫‪‡¯˜Â ,ͯÚÏ „"¯˙ ˙˘· ıÈ¢· ‰ÏÈÁ˙‰˘ ‰¯ÈÊ‚‰ „ÂÒÈ ˙ÏÈÁ˙ ͢Ӊ‬‬ ‫‡‪ ÌÏÂ‬עיין בחלקת יעקב ובמנחת יצחק הנ"ל שלכאורה‬ ‫‪:Ï"Ê Ú·ÓÚ„ ¯"„ ‰˘Ú˘ ¯˜ÁÓ‰ ‰‡Ï‰‬‬ ‫יש להוכיח מזבחים )סד‪ ,‬א( שמעושנת הוי בכלל מסוכנת‪ ,‬שם‬ ‫˙˜ˆ‪:ÌÈӄ˜‰ ˙ÂÂÈÏ‚Ó ¯È‬‬ ‫‡‪ ‰Óη ËÂÁ˘Ï ÌȄ‰ÈÏ Â¯È˙‰ ıÈ¢ ˙„‰È Ï˘ ‰„·Î ‰ÓÁÏÓ È¯Á‬נאמר‪ :‬נסכים שמא יתעשן ועולת העוף שמא תמות בעשן‬ ‫‪) Ô„‡‰ È„È ÏÚ ÏÏη ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ Î"Á‡Â .ıÈ¢ ˙È„Ó Ïη ‡Ï ˙¯ÈÈÚ‬כשיקיף את המערכות בעשן המערכה‪ ,‬רש"י( ועיין בשטמ"ק שם‪ ,‬ובאשכול‬ ‫‪ È"Ú ÔÙ‡· ˜¯ ¯È˙‰Ï ˆ¯Â ‰¯ÊÁ· ‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯҇ ÌÈÈ‚‰ ...‰¯· Ú˘¯‰‬סדר י"ח טריפות כתב מפורש‪ ,‬שדין המעושנת כמסוכנת ואם‬ ‫‪ ‰ÏÈÙ˙ ÌÂÈ Â˘Ú ‰¯ÈÊ‚‰ ˙‡ ¯Â·˘Ï ÂÏȇ‰ ‡Ï ˙ÂÏ„˙˘‰‰ ÏÎ ÌÚ ,˘‡¯· ‰È¯È‬תפרכס כדין כשרה‪ ,‬וכן משמע מפירוש רגמ"ה לחולין שם‪,‬‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰ ˙‡ ¯Ò‡‰ ˜ÂÁ‰ ÌÚ ‡ˆÈ ‰Ó ˙‡¯Ï ÂÚ·˜Â‬‬ ‫שמעושנת הוא בגדר מסוכנת‪,‬‬ ‫‪‰Ï·Á˙‰Ï Ì‚ Ï·‡ ‰ËÈÁ˘‰ ÈÙÏ ‰Ó„¯‰ ÌÚ ÏÈÁ˙‰Ï ‰ˆÚ‰ ‰È‰Â...‬‬ ‫‪ ȉÂ‬להעיר על הספרים הרשומים בתשובת גרש"א‬ ‫‪.̉ȯӇӷ Ú" ‰Ó ˙‡ ¢ÈگȠÁ"·Úˆ ‰¯·Á‰ ÈÏÚ· „‚˙‰ ˙‡Ê‰‬‬ ‫כהנא ז"ל בנתיבות התלמוד שם‪ ,‬הדנים בשאלה זו והרב ד"ר‬ ‫א‪ .‬ווייל‪ ,‬רבה של באזעל‪ ,‬הוציא בשנת ‪ 1945‬מחברת בשפה‬ ‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰ - '· ˜¯Ù‬‬ ‫הגרמנית על המחלוקת שנתעורר בשווייצריה בזמן המלחמה‬ ‫·„·¯ ‪Ô˙ËÈÁ˘ ̄˜ ÏÂÓ˘Á È"Ú ˙ÂÓ‰·‰ ÌÂÓȉ‬‬ ‫בשאלת ההימום ושם מובאות הדעות השונות וחוות דעתם‬ ‫˘‪˘‡ Ȅȯ˘ ¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‚¯·È ·˜ÚÈ Ï‡ÈÁÈ '¯ ‚"‰¯‰ È"Ú ·˙Î‬‬ ‫‪ ÈÙÏ ‰Ó‰·· ÏÓ˘Á ÈÈ„· ÔÈÈÚ˙Ó Ï"‰ ¯·ÁÓ‰ ...‬של מומחים על פעולת ההימום בגוף הבהמה‪.‬‬ ‫‪ È˙·˘Á‬לנכון להביא חלק מהחומר הרב שנצטט אצלי‬ ‫‪.‰ËÈÁ˘‰‬‬ ‫‪...‬אעיר על מה שפלפלו האחרונים אם מעושנת הוא בכלל תוך מו"מ עם הרבנים גדולי התורה‪ ,‬בענין הנדון הרואים‬ ‫מסוכנת וצריכה פרכוס לכל הפחות‪ ,‬והביאו דברי הפרמ"ג גודל עמקות חכמינו ז"ל שאסרו את ההימום‪.‬‬

‫˙‪ÔÈȉ ¯ÂˆÈÈ ÍÈω‬‬

‫אכותי המהווה מרכיב משני ביינות בורדו )‪ ,(10%-25%‬הזן משלים לרוב‬ ‫את הקברנה סובניון והמרלו ולעיתים רחוקות משמש ליין זני‪ ,‬תפוצתו‬ ‫בעולם רחבה אולם בכמויות קטנות(‪.‬‬

‫‪̄˜‰ ÔÂÈÏ‚Ó Í˘Ó‰‬‬

‫‪ÌÈÓÒ¯ÂÙÓ ˙ÂÈÈ È‚ÂÒ‬‬

‫‪(40‬‬

‫‪ ͢Ӊ‬רשימה של סוגי יינות מפורסמים בארץ ובעולם‪:‬‬ ‫‪(38‬‬

‫˜·¯‪ÔÂÈ·ÂÒ ‰‬‬

‫)יין אדום מזן צרפתי מאזור בורדו‪ ,‬נחשב לאציל‬

‫שבזנים האדומים‪ ,‬הזן עתיק מאוד‪ ,‬מהווה המרכיב המרכזי ביינות מדוק‬ ‫המפורסמים ) שאטו מרגו‪ ,‬שאטו לאטור‪ ,‬שאטו לאפיט ועוד(‪ ,‬הזן‬ ‫התאקלם טוב ברוב אזורי הגידול בעולם‪ ,‬ונמצא בראש רשימת היינות‬ ‫באותם אזורים כגון עמק נא פה שבקליפורניה‪ ,‬צילי‪ ,‬דרום אפריקה‪,‬‬ ‫אוסטרליה ואפילו נכנס לאזורי יין ותיקים כגון איטליה ספרד בהם לא‬ ‫היה מקובל לגדל זנים צרפתיים‪ ,‬בארץ הזן וותיק‪ ,‬גודל בהיקפים‬ ‫מצומצמים‪ ,‬בשנים האחרונות ישנה עליה בביקוש לזנים אדומים‬ ‫ובמיוחד זן זה‪ ,‬היקף הנטיעות עלה והיקפיו שולשו‪ ,‬כיום נטועים למעלה‬ ‫מ ‪ 5000-‬דונם בארץ‪ ,‬הזן נותן יין אופייני בטעם וארומה‪ ,‬עם יכולת‬ ‫התיישנות ארוכה ביותר‪ ,‬מתאים מאוד להתיישנות בחביות עץ‪ ,‬הזן מגיע‬ ‫בארץ לאיכויות טובות כאשר היבול מאוזן עם הצימוח והצימוח מרוסן‬ ‫בעזרת השקיה נכונה‪ ,‬באזורים עם קיץ קריר יותר מתקבלים התוצאות‬ ‫הטובות ביותר‪ ,‬לזן יבולים נמוכים עד בינונים )‪ 1-23‬טון‪/‬ד'(‪ ,‬האשכול‬ ‫קטן עם צפיפות בינונית‪ ,‬מגיע להבשלה טובה עם חומצה גבוהה‪,‬‬ ‫מתקשה לקבל צבע רצוי באזורים חמים ובהשקיה גדושה‪ ,‬הבשלתו‬ ‫מאוחרת‪ ,‬מתאים ביותר לבציר מכני(‪.‬‬ ‫‪(39‬‬

‫˜·¯‪˜¯Ù ‰‬‬

‫)יין אדום מזן צרפתי‪ ,‬מוצאו מאזור בורדו שבצרפת‪ ,‬זן‬

‫˜¯‪Ô‡ÈÈ‬‬

‫)יין אדום מתוק מזן ספרדי מקורו בהרי הפיראנים שבצרפת‪,‬‬

‫אולם אזורי הגידול הגדולים שלו נמצאים בדרום צרפת וקליפורניה‪ ,‬זהו‬ ‫זן כמותי שמתאים לאזורים חמים‪ ,‬הזן נפוץ ברוב אזורי הגידול‪ ,‬ומשמש‬ ‫לערבובים עם זנים איכותיים יותר או ליינות שולחן פשוטים או ליינות‬ ‫מתוקים ולפעמים אף לזיקוק להכנת ברנדי‪ ,‬בארץ היווה זן זה בעבר מעל‬ ‫‪ 50%‬מהכרמים‪ ,‬כיום הזן נמצא בירידה היקפיו ירדו לכ ‪ 65000-‬דונם‪ ,‬רוב‬ ‫הכרמים מזן זה מבוגרים וישנה נטיעה מועטה‪ ,‬כך שהיקפיו ימשיכו‬ ‫לרדת‪ ,‬הזן נושא יבולים גבוהים )‪ 3-4‬טון‪ /‬ד'(‪ ,‬האשכול בינוני‪-‬גדול‪ ,‬אינו‬ ‫צפוף במיוחד‪ ,‬הגרגר גדול‪ ,‬בגלל יבוליו הכבדים ההבשלה מאוחרת ולא‬ ‫תמיד טובה מבחינת רמת סוכר וצבע‪ ,‬ניתן לבצור אותו מכאנית(‪.‬‬ ‫‪(41‬‬

‫˜‪˯‡Ï‬‬

‫)יין בורדו שולחני‪ ,‬יבש ובגוון אדום‪ ,‬טעמו חמצמץ‪ ,‬מכיל‬

‫מעט סוכר וכ‪ 7%-13%-‬כוהל‪ ,‬הוא מצטיין בקלילותו ובטעמו(‪.‬‬ ‫‪(42‬‬

‫¯‪Ô·Ï ‚ÈÏÊÈ‬‬

‫)יין לבן מזן גרמני‪ ,‬מגיע לאיכויות גבוהות באזורים קרים‬

‫ולכן התבסס בעיקר באזורים אלו כגון גרמניה צפון איטליה‪ ,‬נאפה‬ ‫וסונומה שבקליפורניה ועוד‪ ,‬הזן נמצא בהיקפים מצומצמים ברוב אזורי‬ ‫היין משמש ליינות שולחן וגם קינוח בהתאם לאיכויות שהוא מגיע בכל‬ ‫אזור‪ ,‬הזן נטוע בארץ בהיקף של כ‪ 100-‬דונם בעיקר ברמת הגולן‪ ,‬שמות‬ ‫נרדפים לזן‪ :‬יוהנסברג ריזלינג‪ ,‬ריזלינג רננו‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫‪(43‬‬

‫˘·‪ÈÏ‬‬

‫)יין בורגונדי לבן וכבד‪ ,‬הוא יבש וצבעו ענבר‪ ,‬מקורו בצרפת‬

‫מהעיירה איבון‪ ,‬טעמו עסיסי יותר מיינות הריין הדומים לו(‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫)‪( ‰Îω· Ìȇ˘Â· ‰"ȇ ‡Â·È ͢Ӊ‬‬