Mevasser Shalom Souccot 5770

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫ט"ו בתשרי תש"ע‬ ‫לאור*‪34‬‬ ‫יוצא צ‬ ‫גיליו מספר‬

‫‪70‬‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫סוכות‬

‫פרשת השבוע"שור או כשב‪...‬‬ ‫דר‪ -‬אר‪.‬‬

‫" }ויקרא כ"ב‪ ,‬כ"ג{‬

‫בחג הסוכות‬ ‫‪ .1‬חג הסוכות ציווה הקב"ה לשמוח בו לאחר‬ ‫ימי התשובה‪ .‬ללמדנו‪ ,‬שאינו חפ לענות גופנו‬ ‫כל הימי‪ ,‬אלא כשיהיה לצור להכניע לבבנו‬ ‫לשוב לדר הישרה‪ .‬וע כל זה שנשוב‪ ,‬לשמח‬ ‫לבנו ואנשי ביתנו לדבר מצווה‪ .‬וע"כ נקרא זה‬ ‫החג "זמ שמחתנו"‪ ,‬כי כתוב בחג הזה )ויקרא‬ ‫כג‪,‬לט(‪" :‬א‪ -‬בחמישה עשר יו&"‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ביו הכיפורי )ש ש‪,‬כז(‪" :‬א‪ -‬בעשור"‪,‬‬ ‫להבדילו בעינוי מעונג המועדי שעברו‪ ,‬שה‬ ‫חג המצות וחג השבועות‪ ,‬ג כ כתיב בחג‬ ‫הסוכות "א‪ -‬בחמישה עשר"‪ .‬כלומר‪ :‬אל‬ ‫תחשבו בלבבכ‪ ,‬שנתתי לכ חג זה להתענות‬ ‫בו כמו ביו הכיפורי‪ ,‬אלא שתאכלו ותשתו‬ ‫ותקריבו שלמי ונדבות לשמוח שבעת ימי‪.‬‬ ‫ולפי שלא יחשוב שו& אד& שזאת השמחה‬ ‫היא של מלוי כרס‪ ,‬ע"כ כתיב )ש ש‪,‬לד(‪" :‬חג‬ ‫הסוכות שבעת ימי& לה'"‪ .‬כלומר‪ ,‬כל זאת‬ ‫השמחה לא תהא אלא לש שמיי‪.‬‬ ‫‪ .2‬ג& באמר במסכת סוכה )ב‪,‬א(‪ :‬צא מדירת‬ ‫קבע ושב בדירת עראי‪ ,‬הייתה כוונת‪ ,‬שבאה‬ ‫מצוות סוכה זאת ללמדנו‪ ,‬שלא ישי אד‬ ‫בטחונו בגבוה ביתו וחיזוקו ותיקונו הטוב‪,‬‬ ‫וא" כי יהיה מלא מכל טוב‪ ,‬ואל יבטח בסיוע‬ ‫שו אד‪ ,‬אע"פ שיהיה אדו האר והמושל‬ ‫בה‪ :‬אבל ישי בטחונו במי שאמר והיה עול‪,‬‬ ‫כי לו לבדו היכולת והאמונה‪ ,‬ובמה שמבטיח‬ ‫אינו מתנח ממנו‪ ,‬כדכתיב )במדבר כג‪,‬יט(‪" :‬לא‬ ‫איש אל ויכזב" וגו'‪ ,‬ולו לבדו המחסה‬ ‫והמסתור‪.‬‬ ‫‪ .3‬ולהעיר האד על זה באה מצוות סוכה‬ ‫אחר אסיפת גור ויקב באר‬ ‫בזמ הזה‪ ,‬שי‬ ‫ישראל‪ ,‬כמו שנאמר )דברי טז‪,‬יג(‪" :‬באספ‪-‬‬ ‫מגרנ‪ -‬ומיקב‪ ,"-‬לפי שבזמ הזה הוא זמ‬ ‫בעיטה לכל‪ ,‬שהאוצרות מלאי כל טוב‪,‬‬ ‫והאד כבר נאס" לעיר‪ ,‬ומטיח את גגו‬ ‫ומחזיק בדק ביתו להישמר בו מזר וממטר‬ ‫ומרוח ומשאר פגעי‪ ,‬לפיכ ציווה לצאת‬ ‫מביתו החזק וישב בסוכה‪ ,‬כדי שיתעורר‬ ‫וישי מבטחו בש יתבר‪ ,‬ויית אל לבו‪ ,‬כי‬ ‫כל הטוב שהגיע אליו מ היוצא השדה‪ ,‬הכל‬ ‫בא לו ברצו ה'‪ ,‬ויזכור שכל שמירת גופו וכל‬ ‫אשר לו מאת הש יתבר‪ ,‬ולא יבטח באשר‬ ‫לו‪.‬‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬

‫)שבע פתילות(‬

‫אתרוג‬ ‫האתרוג סגולותיו רבות‪ ,‬ויפה למי שסובל‬ ‫מהדיבור‪ ,‬ייקח פלח אתרוג וישי בפיו ותראה‬ ‫פלאות‪.‬‬ ‫האתרוג טוב לאכילה לכל אד ובמיוחד‬ ‫לנשי בהריו ‪ ,‬טעמו וריחו מעד הא‬ ‫והתינוק‪ ,‬וגור לעובר במעי אימו שיצא ריחני‪.‬‬ ‫הרמב" מגדיר האתרוג התפוח הרפואי ויש‬ ‫בו הרבה סגולות לגו" האד‪.‬‬ ‫)ספר רפואות תימ (‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪5:02‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪6:00‬‬

‫י& ‪4:47‬‬

‫‪5:58‬‬

‫חיפה ‪4:53‬‬

‫‪5:59‬‬

‫ב"ש ‪5:05‬‬

‫‪6:01‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת&‬ ‫‪6:39‬‬

‫השלישית‪} "...‬זכריה י"גי"ד{‬

‫הפטרת השבוע "והבאתי את‬ ‫מפרשת השבוע‬

‫בו ׁ ִש ְב ַעת ָי ִמים‪"...‬‬ ‫" ּ ַב ּ ֻס ּכֹת ּ ֵת ׁ ְש ּ‬

‫)כג‪,‬מב(‬

‫ג& לדומ& יש קדושה – תשבו כעי תדורו‪) .‬סוכה כח(‬ ‫הכתוב "בסוכות תשבו" למדו חז"ל‪" :‬תשבו כעי תדורו" )סוכה כח(‬

‫וכ שנינו‬ ‫מלשו‬ ‫בברייתא‪ :‬כל שבעת הימי אד עושה סוכתו קבע ודירתו ארעי‪ .‬חלק ממצוות‬ ‫סוכה היא בנייתה‪ ,‬וע"כ במוצאי כיפור מיד אד תוקע יתד ומתחיל בהכנת הסוכה‬ ‫כדי ללכת מחיל אל חיל‪ ,‬וכל הפעולות שאד עושה למע הסוכה יזכה בשל כ‬ ‫לעתיד לבוא בשכר גדול‪ .‬מצוות סוכה אינה מ הדברי הקלי כל כ‪ .‬אד צרי‬ ‫לעזוב את ביתו למש שבוע של‪ ,‬לישו מחו לבית ולעיתי בחצר‪ ,‬במגרש החנייה‪,‬‬ ‫בגינה‪ .‬מאמצי רבי נדרשי מהאד בקיו מצווה זו‪ .‬יש אנשי שגרי בקומה‬ ‫גבוהה ללא מעלית וכל ארוחה בסוכה היא עבור ממש מבצע לוגיסטי לא פשוט‪.‬‬ ‫א זוהי המצווה ויש לקיימה בשמחה‪.‬מעשה נפלא אירע ע המהרי"ל דיסקי זצ"ל‬ ‫הממחיש לנו מה השכר הנית על פעולה למע הסוכה‪ :‬בסמו‪ -‬לעיר לומז'ה נחלה‬ ‫יהודי אחד ושכב כמת‪ ,‬ברמינ‪ ,‬שלושה ימי& בלי להראות סימ של חיי&‪ .‬והנה נתעורר‬ ‫ושב לחיי&‪ .‬הכל סחו בפלא זה וא‪ 2‬המהרי"ל דיסקי החליט ללכת אצלו‪ ,‬ולשמוע מפיו מה‬ ‫היה "ש&" כאשר היה "למעלה"‪ .‬סיפר לו החולה‪" :‬כבר הייתי מת‪ ,‬ועשו לי משפט‪.‬‬ ‫לדאבוני‪ ,‬כמה מצוות שעשיתי לא הועילו‪ ,‬העבירות רבו על המצוות והכ‪ 2‬הוכרעה לרעתי‪.‬‬ ‫והנה הביאו מלאכי& כמה קרשי& כבדי& ושמו לטובתי‪ .‬והוכרעה הכ‪ .2‬מה היו קרשי&‬ ‫אלו? פע&‪ ,‬במוצאי כיפור‪ ,‬עורר הרב לעשות סוכה‪ .‬החלטתי שהשנה ג& אני אעשה סוכה‪.‬‬ ‫מצאתי קרשי&‪ ,‬אבל כיוו שלא היה לי מטר למדוד‪ ,‬שכבתי על העצי& וסימנתי את‬ ‫המידה לפי הגו‪ 2‬שלי‪ .‬והנה עברו ש& לצי& והרימו אותי שוכב על הקרשי& ועשו לי לוויה‪.‬‬ ‫אני חשבתי‪ :‬שווה להתבזות ובלבד שאעשה בסו‪ 2‬סוכה‪ .‬ואכ ביזיו זה הציל אותי בסו‪2‬‬ ‫ש& למעלה"‪ .‬מאיד‪ ,‬אד המבי כי כל קרש וכל מסמר בסוכה ה אינ רק דבר‬

‫דומ אלא יש קדושה בדומ זה‪ ,‬ע"כ מ הראוי שנדע שיש להקפיד על קדושת של‬ ‫כל האביזרי הקשורי לסוכה‪ .‬ה"חת סופר" ראה קשר הדוק בי ההקפדה על‬ ‫התייחסות האד לכל דבר שבקדושה לבי יראת השמיי הטבועה‪ .‬וע"כ הקפיד‬ ‫מאוד על בחור שסבר שקרשי הסוכה ה בסה"כ ע שאפשר אפילו לדרו עליו‪.‬‬ ‫מעשה שבאו שני בחורי& להתקבל לישיבתו המהוללה של ה"חת& סופר"‪ .‬אחד‬ ‫מהבחורי& היה ידוע כעילוי מבריק בשכלו ואילו השני היה בחור מצויי א‪ -‬לא הגיע‬ ‫לדרגתו של חברו‪ .‬הבחורי& הגיעו מיד לאחר חג הסוכות על מנת להתקבל לזמ החור‪.2‬‬ ‫החת&סופר בח את שניה& ולתדהמת כול& קיבל דווקא את הבחור הפחות מעולה‬ ‫בחוכמתו‪ .‬הדבר‪ ,‬עורר את פליאת& של כמה בחורי& שהכירו היטב את מעלת הבחור‬ ‫שנדחה ולכ ה& נכנסו לשאול את החת& סופר לסיבת הדבר בטענה‪" ,‬תורה היא וללמוד‬ ‫ה& צריכי&"‪ .‬שעה שהגיעו הבחורי& לשערי הישיבה עמד החת& סופר והשקי‪ 2‬מ‬ ‫החלו‪ .‬והנה ראה שבהגיע& לערימת סכ‪ -‬של אחת הסוכות שזה עתה הורדה‪ ,‬דור‪ -‬הבחור‬ ‫העילוי על הסכ‪ -‬ומפלס לו דר‪ -‬ואילו חברו הקי‪ 2‬את הסכ‪ -‬מבלי לדרו‪ -‬עליו‪" .‬זה היה‬ ‫בשבילי הכל"‪ .‬סיי& החת&סופר לספר לתלמידיו – "בחור שדור‪ -‬על סכ‪ -‬קדוש מי יודע‬ ‫על מה הוא עתיד לדרו‪ -‬בעתיד!" ואכ לימי& נשמע בעיר שאותו בחור יצא לתרבות‬ ‫רעה‪,‬רחמנא ליצל‪ .‬מעשה זה מלמדנו שיעור מאל" בהתייחסותנו לכל דבר‬

‫שבקדושה‪ .‬א נדרו על הסכ‪ ,‬על הגניזה‪ ,‬מי יודע מה נדרו בעתיד וכדאי‬ ‫להתבונ בדבר!‬

‫דובר אמת בלבבו‬

‫)אור דניאל(‬

‫השקר העיקרי בעבודה הוא קיו מצוות בדר "מצוות אנשי& מלומדה"‪ .‬על זה ידוו כל‬ ‫הדוויי‪ ,‬כי כמעט איננו ניצולי ממצוות כאלו כל יו‪ .‬הגדיל לעשות בביאור עניי זה מר‬ ‫הקדוש ר' אברה גרודזינסקי זצ"ל בספר "תורת אברה"‪ .‬הוא בירר ש מרבותינו‬ ‫הראשוני ששה ענייני‪ ,‬ואלה ה‪ :‬א‪ .‬רבינו סעדיה גאו כתב ‪ :‬כי מלומדה נקראת מצווה‬ ‫שאד& עושה בלי אמונה וודאית‪ ,‬היינו שאי לבו של באמונה‪ .‬ב‪ .‬החובות הלבבות ‪ :‬כתב‬ ‫שהמבקש כפרת המקו& בלשונו והוא ר‪ .‬במחשבתו להמרותו‪ :‬המתחנ בפיו ופונה מעליו‬ ‫בלבו – זהו "מלומדה"‪ .‬ג‪ .‬בשער התשובה כתב החובות הלבבות כי עזיבת החטא צריכה‬ ‫להיות מבושתו מהבורא ולא מיראת בני אד& או מתקוותו מה&‪ ,‬כי זאת הייתה‬ ‫"מלומדה"‪.‬ד‪ .‬רבינו יונה בשערי תשובה כתב‪" :‬ונאמר על אנשי& שאינ& עורכי& מחשבות‬ ‫להתבונ תמיד ביראת ה' ותהי יראת& אותי מצוות אנשי& מלומדה‪ ,‬לכ הנני יוסי"‬ ‫להפליא את הע הזה הפלא ופלא"‪ .‬ה‪ .‬בביאור כת עוזבי ה' כתב רבנו יונה ש כי ה&‬ ‫אנשי& שאי עליה& עול יראת שמיי& וה& מקיימי& המצוות "מצוות אנשי& מלומדה"‪,‬‬ ‫וכאשר יתגבר היצר על האיש ההוא לא ייאנח ולא ידאג לחטאו‪ .‬ו‪ .‬הרשב"א בתשובותיו‬ ‫בעניי קריאת שמע שצרי לקרוא בכיוו הדעת שהוא יתבר אחד ושהוא א&לוהינו‬ ‫ושנסכי על זה בהסכמה מוחלטת‪ :‬כאשר קוראי& קריאת שמע בעקימת שפתיי& בלבד –‬ ‫זוהי "מלומדה"‪ .‬הצד השווה של כל אופני אלה הוא‪ ,‬שיש סתירה בי לב ומעשה‪ .‬תפילה‪,‬‬ ‫ובכלל דבור בענייני אמונה בלי וודאות היא "מלומדה"‪ .‬על זה פנה אליהו הנביא אל הע על‬ ‫הר הכרמל ואמר לה "עד מתי את& פוסחי& על שתי הסעיפי&! א& ה' הוא האלוהי&‬ ‫)עלי שור(‬ ‫לכו אחריו‪,‬וא& הבעל לכו אחריו!"‪.‬‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי& בחינו‪-‬‬ ‫"קנה חכמה – קנה בינה"‬ ‫ערעור לבג"‪ – .‬על החלטות בית הדי‬ ‫"כי ב הייתי לאבי‪ ,‬ר‪ -‬ויחיד לפני אמי‪ ,‬ויורני ויאמר לי‪:‬‬ ‫ייתמ‪ -‬דברי לב‪ -‬שמר מצוותי וחיה‪ ,‬קנה חכמה – קנה‬ ‫‪ .1‬תופעה חמורה נוספת היא התביעה או הערעור בבג"‬ ‫לר‬ ‫בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי! אל תעזבה ותשמר‪,-‬‬ ‫כנגד בית הדי הרבני‪ .‬העושה כ ראוי הוא לכל גינוי וגדול‬ ‫חכמהי‪ :‬קנה חכמה ובכל קניינ‪-‬‬ ‫עוונו מנשוא‪ ,‬כי מלבד שעובר על איסור – "לפניה ולא לפני‬ ‫ראשיתאינה‬ ‫אהבה ותצר‪ ,.-‬התורה‬ ‫קנה בינה" )משלי ד' ג‪,‬ז(‪ .‬מי מאתנו אינו רוצה שבנו יהיה‬ ‫גויי" וגור נזק והפסד ממו לבעל דינו‪ ,‬א" גור עיוות‬ ‫חכ ובעל דעת כמו המל שלמה? מי איפוא לא יקשיב‬ ‫וקלקול גדול‪ ,‬שמבטל פסק די שנית כדי עפ"י תורה‬ ‫ראשית‬ ‫כאשר אבי החכמי הזה מוסר לשומעיו על‬ ‫ומשתמש בכוח פסול של דיני הגויי לנגח‪ ,‬ולהשפיל‪ ,‬את‬ ‫בשחר‬ ‫אביו‬ ‫חכמתו בתקופה א" הוא ישב לפני אמו ליד‬ ‫די תורה ואי חלול ה' והרמת יד בתורת משה גדול מזה‪.‬‬ ‫ילדותו? עדיי היה ב לאביו‪ .‬הב הצעיר התפתח בתלותו‬ ‫הגמורה בהוריו‪ .‬בעמדו לגמרי תחת השפעתו של אביו‪,‬‬ ‫‪ .2‬אד שבית הדי הוציא כנגדו כתב סירוב‪ ,‬מחמת שסירב‬ ‫הרגיש בצור שכוח אחר יציל אותו מבדידותו וישמור על‬ ‫לעמוד בפניה לדי תורה או שסירב לקבל את מרות‪,‬‬ ‫רכותו‪ ,‬ע"כ נשע הצעיר באמו‪ .‬הילד המתפתח מרגיש את‬ ‫ופנה הסרב בערעור לבג" בבקשה לביטול כתב הסירוב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יתרונ של הוריו ויודע שהוא חוסה בציל בביטחו גמור‬ ‫אי לפסיקות או להצהרות הבג" המבטלות את כתב‬ ‫למשמעת‬ ‫זוהי התקופה בילדותו שבה התחיל האב לחנכו‬ ‫הסירוב תוק" כל שהוא‪ .‬ועוד שביטול זה חוכא ואיטלולא‬ ‫רוחו‬ ‫את‬ ‫לעורר‬ ‫ולהורותו חכמה‪ .‬בתקופה זו ניסה האב‬ ‫הוא‪ ,‬שבעצ התערבותו‪ ,‬מגדיל ומחמיר הבג" את מעמד‬ ‫של בנו להתלהבות שתיתמ בדברי החכמה ושבלעדי‬ ‫הסרב ‪ ,‬ומוכיח – כי אכ סרב הוא וא" מתמיד בסירובו‬ ‫תמיכה זו דברי האב לא ייכנסו אל לבו‪ .‬במילי אחרות‪:‬‬ ‫לבקש סעד מבג" נגד די תורה‪ .‬ועצ פסק הבג" לביטול‬ ‫על האב לעורר את החשק לדברי חכמה‪" :‬ראשית חכמה‬ ‫הוצאת כתב סירוב משמש כשלעצמו כתב סירוב כשר‬ ‫– קנה חכמה"‪ .‬דע ל כי לא תוכל לקנות דבר החשוב מ‬ ‫ומועיל‪.‬‬ ‫החכמה‪ ,‬ורק עי"ז יהיה ער לכל קנייני‪ .‬את התשוקה‬ ‫לרכוש ידיעות ואת החשק ללמוד בלב בנינו אי‪ -‬נעורר?‬ ‫‪ .3‬כל האמור לעיל‪ ,‬מדובר בדיני וענייני – ה שבי אד‬ ‫עלינו לפתח אות לפי אותה שיטה שבה נעורר ונפתח כל‬ ‫לחברו‪ ,‬וה בדיני הירושה והצוואה‪ ,‬וכל שכ בדיני‬ ‫תכונה אחרת בלב הילד‪ ,‬לפי דוגמתנו‪ .‬עלינו להיות‬ ‫הנוגעי לעיצוב תרבות הע ואמונתו‪ ,‬וקל וחומר ב ק"ו‬ ‫בעצמנו דרוכי לרכישת ידיעות וללמוד במש כל ימי‬ ‫בדברי החמורי מה‪ ,‬כדיני מצוות ואיסורי שבי‬ ‫‪.‬‬ ‫חיינו‪ .‬לנו אסור להפסיק א" פע מללמוד ולהוסי" דעת‬ ‫אד למקו – שה דיני האיסור וההיתר וכו'‪.‬‬ ‫)המשפט וישראל(‬ ‫ע"י זה יתלהבו בנינו ג ה וישתוקקו ללמוד‪ .‬וכדי להשיג‬ ‫את המדע עלינו להחשיב את החכמה והמדע‪ ,‬כדי שהבני‬ ‫אני שמח‬ ‫ישמעו מפינו לכבד את ההישגי הרוחניי ואת תרבותה‬ ‫של האנושיות‪ ,‬כ יתעורר בה החשק להשיג אחרי כל‬ ‫בתו של רבי מאיר מפרמישלא הייתה פע& חולה מאוד‬ ‫ניצו של חכמה ודעה לפי השגת‪ .‬שני סוגי& של בתי‬ ‫בחג הסוכות‪ .‬כשהגיע יו& שמחת תורה‪ ,‬הייתה קרובה‬ ‫הורי& יש‪ :‬האחד אשר ש משתדלי להבי את כל מה‬ ‫מאוד למוות יותר מלחיי&‪.‬‬ ‫שנמצא בסביבת הבית ובתוכו‪ ,‬את מהות העצמי‪ ,‬את‬ ‫כאשר שמח הצדיק בשעת ההקפות כמנהגו‪ ,‬נכנסו אליו‬ ‫תכונת‪ ,‬את יחס ביניה ואת יחס אלינו‪ ,‬ובעיקר את‬ ‫החסידי& וביקשוהו שיטכס עצה בדבר ישועה ורחמי&‬ ‫יחסינו אליה‪ .‬בסוג השני של בתי הורי תופסות מקו‬ ‫לבתו‪ .‬נכנס הצדיק לחדרה‪ ,‬וראה שהיא כמעט קרובה‬ ‫רק המטרות החומריות‪ .‬כל הפעולות והדיבורי סובבי‬ ‫לגסיסה‪ .‬יצא ואמר בזה הלשו‪" :‬ריבונו של עול&! ציווית‬ ‫על רכישת העצמי ועל ההנאה מה‪ .‬ש מכבדי‬ ‫לתקוע בראש השנה – ותקעתי! ציווית להתענות ביו&‬ ‫ומעריכי את בני האד רק לפי עושר ומקנאי‬ ‫הכיפורי& – והתעניתי! ציווית לישב בסוכה בחג –‬ ‫באחרי בגלל הנאותיה בחיי‪ .‬ש שוררת האווירה‬ ‫וישבתי! ציווית לשמוח בשמחת תורה – ואני שמח‪ .‬והנה‬ ‫הרעה ביותר לפיתוח הרוחניות ולהתעוררות הילדי‬ ‫עשית את בתי חולנית ואני צרי‪ -‬לקבל את הדבר בשמחה‪,‬‬ ‫לרכוש חכמה ודעת‪ .‬אומנ במקרה שתימאס החומריות‬ ‫'כי חייב אד& לבר‪ -‬על הרעה כש& שהוא מבר‪ -‬על‬ ‫הגסה על הילדי‪ ,‬ייתכ שאופיי הטוב יתנגד לדר חיי‬ ‫הטובה'‪ .‬אבל ריבונו של עול&‪ ,‬הרי הלכה מפורשת היא‬ ‫כזו והתגובה תהיה התחזקות ברוחניות טהורה ותשוקה‬ ‫'אי מערבי שמחה בשמחה'"‪.‬‬ ‫למזו רוחני‪ ,‬אול& התפתחות רוחנית זו תבוא נגד רצונ&‬ ‫מיד‪ ,‬כ‪ -‬מספרי&‪ ,‬החלה החולה מזיעה זיעה רבה‬ ‫של ההורי&‪ .‬היא אינה תוצאת החינו‪ ,-‬כי א& נצחונו של‬ ‫ונתרפאה‪.‬‬ ‫הניצו‪ .‬המוסרי הטמו בתו‪ -‬לבו של כל אד& וכא פר‪.‬‬ ‫הניצו‪ .‬למרות החינו‪ -‬המשובש שהילדי& קיבלו בבית&‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬

‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫ולא נכו מצד המאמי שיבטח על מעשיו הטובי‪ ,‬ושיהיה בטוח אצלו‬ ‫שיקבל את שכר העול הזה והעול הבא עבור מעשיו‪ ,‬אלא יתאמ‬ ‫וישתדל להודות לבורא עבור הטובות שהוא עושה לו תמיד‪ ,‬לא מתו‬ ‫תקווה להשיג בעתיד את השכר שיגיע לו עבור מעשיו‪ ,‬אלא אחרי‬ ‫שהשתדל לפרוע לבורא את ההודאה שהוא חייב לו תמורת טובותיו‬ ‫הגדולות‪ ,‬יבטח על הא&לוהי שיית לו שכר עבורה בתור חסד‪ ,‬כמו‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל )אבות א‪,‬ג(‪ :‬אל תהיו כעבדי המשמשי את הרב‬ ‫על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא הוו כעבדי המשמשי את הרב שלא על‬ ‫מנת לקבל פרס ויהיה מורא שמיי עליכ‪ .‬ואחד החסידי היה‬ ‫אומר‪" :‬א& יעשו ע& האד& חשבו מדויק כמה שהוא חייב לא‬ ‫לוהי& על הטובות שעשה לו‪ ,‬א‪ 2‬אד& לא יוכל להגיע לשכר העול&‬ ‫הבא‪ ,‬א& לא ע"י חסד הא&לוהי&‪ ,‬לכ אל תבטחו על מעשיכ&‪ ,‬אלא‬ ‫על חסד האלוהי&"‪ .‬ודוד המל אמר בעניי זה )תהילי סב‪,‬יג(‪" :‬ול‪-‬‬ ‫אדוני חסד כי אתה תשל& לאיש כמעשהו"‪.‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬

‫השמחה‪ -‬עיקר העשירות‪.‬‬ ‫ירבה לו אדם כסף כחול‪ ,‬ושמחת לבב אין‬ ‫לו‪ ,‬נקרא עני‪.‬‬ ‫}רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל{‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬ ‫לרפואת‬ ‫הילה‬ ‫בת‬ ‫אלעזר‬ ‫ובת שבע‬ ‫חבאני‬ ‫הי"ו‬

‫לרפואת‬ ‫תשב"ר‬ ‫יהודה ב‬ ‫חנו‪-‬‬ ‫ועינב‬ ‫עוג‬ ‫הי"ו‬

‫לרפואת‬ ‫רו‬ ‫ב ליאור‬ ‫ואיילה‬ ‫ב שבת‬ ‫הי"ו‬

‫לברכה‬ ‫והצלחה‬ ‫למשפחת‬ ‫נבו‬ ‫הי"ו‬

‫להערות‪ ,‬בירורי&‪ ,‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬