Mevasser Shalom Reeh 2009

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫כה' מנח אב‬ ‫תשס"ט‬ ‫יוצא לאור‬ ‫מספר‪34‬‬ ‫גיליו *‬

‫‪63‬‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫מברכי החודש‬

‫פרשת השבוע "ראה"‬ ‫דר* אר‪/‬‬ ‫רדיפת שלו‬ ‫‪ .1‬כל הרוצה לרדו אחר השלו‪ ,‬צרי לו‬ ‫להרחיק עצמו מכל הדברי המסבבי‬ ‫קטטה ומריבה‪ ,‬שהיא הפ השלו‪ .‬והסיבה‬ ‫הרעועה מכול היא הכעס‪ ,‬כי כל אד‬ ‫שמושל עליו כעסו – לא יהיה לו שלו‬ ‫מלמעלה ולא מלמטה‪ ,‬לפי שברב כעסו יחטא‬ ‫לשמי וג יריב ע בני אד הרגילי עמו‪.‬‬ ‫על כ הזהירו רבותינו על הכעס ואמרו )נדרי‬ ‫כב‪,‬א( ‪ :‬כל אד שכועס – כל מיני גיהנו‬ ‫שולטי בו‪ ,‬שנאמר )קהלת יא‪,‬י(‪" :‬והסר כעס‬ ‫מלב* והעבר רעה מבשר*"; ואי רעה אלא‬ ‫גיהנו‪ ,‬שנאמר )משלי טז‪,‬ד(‪" :‬וג רשע ליו‬ ‫רעה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬וכל אד שכועס‪ ,‬אפילו שכינה אינה‬ ‫חשובה כנגדו; שנאמר )תהילי י‪,‬ד(‪" :‬רשע‬ ‫כגובה אפו בל ידרוש‪ ,‬אי א‪#‬לוהי כל‬ ‫מזימותיו"‪ .‬ומשכח תלמודו‪ ,‬ומוסי ‬ ‫טיפשות‪ ,‬שנאמר )קהלת ז‪,‬ט(‪" :‬כי הכעס בחיק‬ ‫כסילי ינוח"‪ .‬ובידוע שעונותיו מרבי‬ ‫מזכויותיו‪ ,‬שנאמר )משלי כט‪,‬כב(‪" :‬איש א‪-‬‬ ‫יגרה מדו‪ ,‬ובעל חמה רב פשע"‪.‬‬ ‫‪ .3‬והמידה המשובחת לכל משכיל‪ ,‬ובה יהיה‬ ‫לו שלו בעול הזה ובעול הבא – שלא‬ ‫יכעס‪ ,‬ויסבול עלבונו‪ ,‬ויעביר על מידותיו‬ ‫וימחל למי שפשע לו‪ .‬ובזה ימחלו עונותיו מ‬ ‫השמי‪ ,‬אמר רבא‪ :‬כל המעביר על מידותיו‪,‬‬ ‫מעבירי לו פשעיו; שנאמר )מיכה ז‪,‬יח(‪" :‬נושא‬ ‫פשע" – למי נושא עוו? למי‬ ‫עוו ועובר על שי‬ ‫שעובר על פשע )ר"ה יז‪,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .4‬ולפי שירבה השלו בי החברי ובי בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ציוו רבותינו בדברי המסבבי‬ ‫אהבה ושלו ‪ ,‬ולעול יקדי שלו לכל‬ ‫אד‪ ,‬אפילו לגוי בשוק‪ .‬וכמה דברי תקנו‬ ‫חכמינו ז"ל מפני השלו‪.‬‬ ‫)שבע פתילות(‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬ ‫הגזר‬ ‫הפרי של הגזר הינו טוב מאוד לשיפור הראיה‪,‬‬ ‫למי שמרבה באכילתו‪ ,‬ושתיית מי( גזר‪.‬‬ ‫שתיית מי( גזר מצהיל את הפני‪ ,‬ועוזר לריפוי‬ ‫דלקת הריאה‪ ,‬ומרפא את השיעול‪.‬‬ ‫הגזר יעיל לכבד לכליות ולמעיי‪ ,‬בתנאי‬ ‫שאוכלי ממנו בשיעור סביר‪ .‬מי הבישול של‬ ‫הגזר‪ ,‬מרפא דלקות בשניי ובחניכיי‪ ,‬ומרפא‬ ‫פצעי שבפה‪ ,‬בצורת גרגור במי מירתח של הגזר‪,‬‬ ‫מספר פעמי ביו‪ ,‬בלי לבלוע את זה כשיש‬ ‫פצעי‪.‬‬ ‫אוכלי גזר בלי הפרזה‪ ,‬והמרבה לאכול ממנו‬ ‫גור כאבי בדרכי העיכול‪.‬‬ ‫)רפואות תימ(‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪7:04‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪8:04‬‬

‫י ‪6:48‬‬

‫‪8:02‬‬

‫חיפה ‪6:56‬‬

‫‪8:04‬‬

‫ב"ש ‪7:05‬‬

‫‪8:03‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת‬ ‫‪8:40‬‬

‫סוערה‪} "...‬ישעיה נ"ד{‬

‫הפטרת השבוע "עניה‬ ‫מפרשת השבוע‬

‫א מתחילי לסור מדר* ה' אפשר להתדרדר ולהגיע לעבודה זרה‪.‬‬ ‫ר ְך אֲ ׁ ֶשר‬ ‫ד ֶֶר‬ ‫ר ּ ֶתם ִמ ן ַה ֶ ֶּד‬ ‫עו ֶאל ִמ ְצ ֹֹוות ה'‪ ,‬וְוְוְוְ ַס ְְר‬ ‫וְוְוְוְ ַה ְ ְּק‬ ‫קלָ לָ ה ִאם ל ֹא ִת ׁ ְש ְמ ּ‬ ‫ָאנֹ ִכי ְמ ַצוֶוֶוֶוֶ ּה ֶא ְת ֶכם ַה ּי ֹוֹום‪ ,‬לָ לֶ ֶכת ַאחֲ ֵרֵרי אֱ ‪-‬ל ִֹהים אֲ ֵח ִר‬ ‫ִרים אֲ ׁ ֶשר ל ֹא‬ ‫תם )יא‪,‬כח(‬ ‫יְיְיְיְ ַדַד ְע ּ ֶ‬ ‫ויש להבי‪ :‬וכי הקללה מגיעה רק כתוצאה מהליכה אחרי א‪#‬לוהי אחרי‪,‬‬ ‫שהיא העבירה החמורה ביותר? וכי על פחות מזה לא חלה הקללה? וביאור‬ ‫העניי הוא‪ ,‬שכל הסרה מהדר – סופה שתולי לעבוד א‪#‬לוהי אחרי‪ .‬כי‬ ‫האד אינו שליט ביצרו‪ ,‬ואינו יכול להציב לו גבולות‪ .‬וכ* אמרו חז"ל )עי' שבת‬ ‫קה‪,‬ב(‪ :‬כל – הכועס כאילו עובד עבודה זרה! והיינו – חוסר השליטה על‬ ‫התנהגותו יוביל אותו לפריקת עול מוחלטת‪ .‬ולאור זאת‪ ,‬ביאור הכתוב הוא‬ ‫כ‪ :‬מעשה עבירה המוגדר כ"הסרה מהדר" – סופו שיביא את האד לעבוד‬ ‫עבודה זרה‪ .‬וע"כ הוא מוזהר בחומר של קללה‪ ,‬שלא לצעוד את הצעד הראשו‬ ‫שבו הוא סר מדרכה של תורה‪.‬‬ ‫קיו מצווה‪ ,‬ג א יש בה מעשה "אכזרי" אינו יכול להשפיע לרעה על‬ ‫אישיותו של האד‬ ‫רו‪) "...‬יג‪,‬ה(‬ ‫"‪...‬וְ ֶאת ִמ ְצ ֹֹוו ָתיו ִּת ׁ ְשמֹ ּ‬ ‫איתא במסכת יומא )כב‪,‬ב(‪ :‬בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול ל והכית את עמלק‪.‬‬ ‫אמר רב מני‪ :‬וירב בנחל – על עסקי נחל‪ .‬וכ אמר שאול‪ :‬ומה על הריגת נפש‬ ‫אחת מישראל אמרה תורה הבא עגלה ערופה – כל הנפשות הללו‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה‪ .‬וא אד חטא – בהמה מה חטאה‪ .‬וא גדולי חטאו – קטני‬ ‫מה חטאו‪ .‬יצאה בת קול ואמרה‪ :‬אל תצדק הרבה! ויש להבי‪ :‬מדוע אמרה‬ ‫הבת קול "אל תצדק הרבה"‪ ,‬ולא אמרה לו "אל תרשע הרבה?"‪ .‬שהרי‬ ‫באמצעות הקל וחומר שדרש מעצמו סרב שאול למלאות את דבר ה'‪ .‬ועוד‪ ,‬מה‬ ‫קל וחומר הוא מעגלה ערופה שבאה על רצח יהודי‪ .‬לעונש המגיע לעמלק‪,‬‬ ‫כאשר העונש נקבע ע"י הקב"ה בעצמו ובכבודו? ושמעתי מדודי הגאו רבי‬ ‫איסר זלמ מלצר זצ"ל שביאר בש הגאו רבי יעקב זצ"ל‪ .‬כי שאול הסכי‬ ‫לקיי את ציווי ה'‪ ,‬אלא שחשש שתהיה להכאת עמלק מאיש עד אישה מעולל‬ ‫עד יונק משור ועד שה‪ ,‬השפעה שלילית על מידת האכזריות‪ ,‬שיתרגלו הע‬ ‫להתאכזר‪ .‬ולפיכ* ער שאול קל וחומר‪ ,‬להמחיש לפני הע את גודל ההקפדה‬ ‫שמקפידה התורה על רציחת נפש‪ ,‬ולהסביר לה שלא יושפעו ממעשה ההריגה‬ ‫של עמלק‪ ,‬אלא יישארו באותה מידה של יחס שלילי להריגת האד‪ ,‬כאשר‬ ‫מצווה התורה‪ .‬וע"כ יצאה הבת קול‪ ,‬ואמרה שאי מקו לחששו של שאול‪ ,‬כי‬ ‫מעשה מצווה אינו משפיע לרעה! וכמו שנאמר בעיר הנידחת‪" :‬ונת ל* רחמי‬ ‫ורחמ*" )דברי יג‪,‬יח(! שאע"פ שהמעשה הוא מעשה אכזרי‪ ,‬לא תהיה לו השפעה‬ ‫שלילית משו שהוא מעשה מצווה‪ .‬ולפיכ אמרה לו הבת קול‪ :‬אל תצדק‬ ‫הרבה! ואכ‪ ,‬מצינו שבמקו אשר מתגלית בו התנהגות שלילית‪ ,‬שאי בה‬ ‫מצווה‪ ,‬שהיא משפיעה לא רק על האד אלא על כל הסביבה‪ ,‬במבול‪ :‬ותמלא‬ ‫האר( חמס‪ .‬שכתוצאה מהתנהגות השלילית של בני האד הושפעו ג‬ ‫החיות והבהמות לנהוג שלא בגדר היושר והמוסר הטבעי‪.‬‬ ‫)מראש אמנה(‬

‫דובר אמת בלבבו‬ ‫האמת והחיי קשורי זה בזה‪ .‬ירמיה אמר "וה' אלוהי אמת הוא אלוהי חיי‬ ‫ומל* עול" וכו' ואמרו חז"ל על זה‪" :‬ולמה הוא א‪#‬לוהי אמת – מפני שהוא א‪#‬‬ ‫לוהי חיי‪ .‬למה הוא א‪#‬לוהי חיי – מפני שהוא א‪#‬לוהי אמת" אמת וחיי אינ‬ ‫נפרדי זה מזה אצל הקב"ה‪ .‬על התורה אנו מברכי "אשר נת לנו תורת אמת וחיי‬ ‫עול נטע בתוכנו" – האמת והחיי ירדו כרוכי מ השמיי במת תורה‪ ,‬וכמוב‬ ‫בחיי אמיתיי הדברי אמורי‪ .‬יעקב אבינו עליו השלו זכה למידת האמת‬ ‫שנאמר "תית אמת ליעקב" )סו מיכה(‪ ,‬ועליו אמרו "יעקב אבינו לא מת" )תענית ה‪,‬ע"ב(‪.‬‬ ‫המיתה לא פגעה בשו כוח מכוחות נפשו וגופו‪ .‬מי שזכה לאמת אי המיתה שולטת‬ ‫בו‪.‬‬ ‫)עלי שור(‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי בחינו*‬ ‫אי למוסר האמיתי מתנגד יותר גדול מ הרעיו הזה‬ ‫המכונה בש "מוסר" בפי הקהל הרחב‪ ,‬ואי אמצעי יותר‬ ‫מסוכ לאצילותו המוסרית של האד מהדעות המקובלות‪,‬‬ ‫אשר לפיה מחנכי את הנוער למוסר וישרנות מדומי‪ .‬אי‬ ‫הגדול אינה‬ ‫הכללהתורה‬ ‫הורידו את ‪.‬‬ ‫בתורה י"ואהבת לרע* כמו*" )ויקרא‬ ‫י"ט י"ח( לעצת חכמה לש תועלת הדדית‪ ,‬אי רוקנו אותו‬ ‫מתוכנו המוסרי! הלל הזק אומר על הפסוק הזה‪" :‬מה‬ ‫דעל* סני לחבר* לא תעבד" )שבת ל"א‪,‬ע"א(‪ .‬כמוב שיש לו רק‬ ‫סבה מוסרית‪ .‬והנה בא "המוסר" החדיש ומסל את הכל‬ ‫בהנמיקו בנימוקי תועלתיי‪ :‬אל תגנוב‪ ,‬כדי שאחרי לא‬ ‫יגנבו ממ‪ ,‬א אתה פוגע בכבוד ובהונ של אחרי‪,‬‬ ‫עלולי אלה לעשות ג ל כמעשי‪ ,‬וכו'‪ .‬תוצאה מרעיונות‬ ‫"מוסר" כאלה תהיה‪ ,‬שאי הזולת חייב לקבל את עצות‬ ‫"המוסר"‪ .‬הוא אומר‪" :‬לחיות חיי מוסר מתו חשש פ‬ ‫אחרי יפגעו בי אינני צרי‪ .‬אני אדאג לעצמי‪ ,‬כי הלא רוב‬ ‫האנשי ה יותר חלשי או פחות נבוני ממני‪ .‬אי דאגה‬ ‫שה יעיזו לעשות לי כמו שאני עושה לה‪ .‬ואפילו במקרה‬ ‫שכ‪ ,‬א אני מוכ לסכ את הוני ואת כבודי‪ ,‬מי זכאי לדרוש‬ ‫ממני די וחשבו?" איזה מענה ימצא המחנ‪ ,‬כאשר הילד‬ ‫יענה לו תשובה זו‪ ,‬בסתר לבו או בפה מלא‪ ,‬במוקד או‬ ‫במאוחר? הלא המחנ בעצמו ביסס את ישרנותו של החינו‬ ‫רק על תכונתו לאז חשבונות של רווח והפסד! כ מבסס‬ ‫המחנ את כל "המוסר" על עצות והתראות גשמיות‪" :‬היה‬ ‫ישר במשא ומת‪ ,‬כדי שתשמור על שמ הטוב‪ .‬אל תרמה את‬ ‫חבר‪ ,‬ואל תחשוב שתוכל להתחכ על זולת‪ ,‬פ אחרי‬ ‫יתחכמו עלי‪ .‬עד היכ מגיעי ב"תורת מוסר" כאלו‪ ,‬אשר‬ ‫לפיה מרכיבי את כל מוסר החיי רק על דאגת האד‬ ‫לעצמו‪ ,‬על יצר הקיו‪ .‬כ מחנכי את האד ל"דורש טוב‬ ‫לעצמו"‪ ,‬בו בזמ שהמחנ שוא להפו אותו לאיש המוכ‬ ‫להקריב קורבנות לזולתו! עד היכ נגיע בשיטות אלו? מאות‬ ‫בשני של ניסיונות להחזיר לפיה את האד למוטב‪ ,‬נותנות‬ ‫את התשובה על שאלה זו‪ :‬המוסר והמטרות הנובעות ממנו‬ ‫מתקיימי כל זמ שהחני יודע כי הוא בעצמו‪ ,‬ימצא‬ ‫יתרונות בצד הצדק והמוסר‪ .‬ברגע שעליו לבחור בי צדק‬ ‫ומוסר מצד זה ויתרו חומרי מהצד השני‪ ,‬כאשר היצר‬ ‫יתגרה בו ויבטיח לו רווח הגו ע"י עבירה על המוסר‪ ,‬ישבור‬ ‫יצר זה את כוח ההתנגדות המוסרי‪ ,‬והסיכוי ליתרו מידי‬ ‫יערפל במחשבתו את החיסרו העלול להיווצר ממעשה בלתי‬ ‫מוסרי‪ .‬במקרה של התנגדות מה מצד מצפונו הוא‪ ,‬יופיע‬ ‫בוודאי "יוע(" מבחו( שיפתה אותו במילי החסרות לו‬ ‫במצב של מבוכה ויבטיח לו שבחכמתו ובתבונתו ימצא את‬ ‫הדר להיחל( מהתוצאות הבלתי רצויות של אי‪#‬ישרנות‬ ‫וחוסר מוסר‪ .‬המידות הגרועות האלו תהפכנה בסו ‬ ‫ל"מוסר" שלו‪.‬‬

‫‪.1‬א מדבר לשו הרע ורכילות בבית המדרש או בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬עובר עוד על מצוות עשה "ומקדשי תיראו" )ויקרא יט‪,‬ל(‪,‬‬ ‫לר ובית המדרש שלנו ג כ בכלל מקדש הוא‪ ,‬ונצטווינו לירא‬ ‫ממי ששוכ בו‪ ,‬ולכ אי מחשבי בו חשבונות כי א של‬ ‫מצווה‪ ,‬כגו קופה של צדקה וכדומה‪ ,‬וכל שכ אסור בה‬ ‫שחוק והיתול ושיחה בטלה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה אסור לדבר‬ ‫בה לשו הרע או רכילות מפני אימת ה' יתבר השוכ בו‪,‬‬ ‫לבד מאיסורו החמור העצמי‪ ,‬ובזה שמדבר מראה בעצמו‬ ‫שאינו מאמי שהקב"ה משרה שכינתו בבית הזה‪ ,‬ולכ הוא‬ ‫מעיז פניו‪ ,‬אפילו לדבר בבית המל שלא כרצו המל‪.‬‬ ‫‪ .2‬וא על מי שמספר הלשו הרע או הרכילות הוא זק וגנהו‬ ‫בזה בפניו‪ ,‬אפילו הוא זק ע האר(‪ ,‬עובר עוד על מצוות עשה‬ ‫"והדרת פני זק" )ויקרא יט‪,‬לב(‪ ,‬שהידור הוא כבוד דברי‪ ,‬דהיינו‬ ‫לדבר אליו בדר כבוד ואדנות‪ .‬ובמקו שמגנהו‪ ,‬בוודאי אינו‬ ‫מהדרו‪.‬‬ ‫‪ .3‬וא על מי שמספר הוא כה‪ ,‬וגנהו בזה בפניו‪ ,‬עובר ג כ‬ ‫על מצוות עשה "וקדשתו" )ויקרא כא‪,‬ח(‪ ,‬שנצטווינו בזה לנהוג‬ ‫בה כבוד הרבה‪ ,‬וכיו שמדבר עליו לשו הרע או רכילות‬ ‫ומבזהו‪ ,‬בזה בוודאי אינו מכבדו ועובר על איסור‪.‬‬ ‫)חפ( חיי(‬

‫עול הפו*‬ ‫חסידיו של רבי נת דוד משידלובקה התלוננו על‬ ‫הפונדקאי בעיר‪ ,‬המקמ‪ /‬במזו אורחיו ועינו צרה‬ ‫בסעודותיה‪.‬‬ ‫זימ אליו רבי נת דוד את הפונדקאי ושאל אותו‬ ‫בעניי זה‪.‬‬ ‫"אי אלה חסידי אלא רעבתני‪ ",‬זע בעל‬ ‫האכסניה‪" ,‬רק למלא כריס ה מבקשי‪,‬‬ ‫והחסידות בעיניה כקליפת השו‪".‬‬ ‫נענה רבי נת דוד ואמר‪:‬‬ ‫"עול הפו* ראיתי! לשעבר ביקשו החסידי רק‬ ‫חסידות תורה ומצוות‪ .‬והפונדקאי שמו לפניה‬ ‫מכל טוב‪ ,‬לחזק את ליב בעבודת הבורא‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬החסידי מתלונני על מיעוט האכילה‪,‬‬ ‫והפונדקאי על מיעוט החסידות"‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬

‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫דר השימוש הנכו בביטחו בא‪#‬לוהי‪ ,‬במה שנוגע ליחסו כלפי‬ ‫הכתות השונות של בני האד‪ ,‬ה אלה שמעמד עולה על מעמדו‪,‬‬ ‫וה אלה שמעמד נמו ממעמדו‪ ,‬הוא זה‪ :‬שכאשר יאל( אותו‬ ‫ההכרח לבקש משהו מבני אד העולי עליו במעמד‪ ,‬אז יבטח‬ ‫בדבר ההוא על א‪#‬לוהיו‪ ,‬ויעשה את האנשי הללו רק לאמצעי‬ ‫שעל ידו יצא אותו דבר לפועל‪ ,‬כמו שהוא עושה את עיבוד האדמה‬ ‫וזריעתה לאמצעי שעל ידו ישיג את פרנסתו‪ – .‬וא ירצה הבורא‬ ‫לפרנס אותו ע"י האדמה‪ ,‬אז יצמח הזרע וירבה‪ ,‬ולא מגיע התודה‬ ‫לאדמה על זה‪ ,‬אלא לבורא לבדו‪ – .‬וא לא ירצה הא‪#‬לוהי‬ ‫לפרנס אותו ע"י יבול האדמה‪ ,‬אז היא לא תצמיח‪ ,‬או שהיא‬ ‫תצמיח והיבול יתקלקל‪ .‬וכ כשהוא מבקש דבר מבני אד‪ ,‬אל‬ ‫יחשוב שא הוא מבקש הדבר מאד חזק‪ ,‬אז יש לו יותר סיכויי‬ ‫להשיג אותו‪ ,‬מאשר א יבקש מאד חלש‪ ,‬אלא יאמי ששניה‬ ‫מסוגלי לעשות באופ שווה‪ ,‬מאחר שה רק אמצעי שעל יד‬ ‫הבורא נות את הדבר‪ ,‬ויבטיח על הא‪#‬לוהי יתבר שיוציא את‬ ‫הדבר לפועל‪.‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬

‫להעמיד פנים שוחקות בשעה שהכסיל‬ ‫מבקש לומר מילתא דבדיחותא‪ ,‬גם זה‬ ‫בבחינת גמילות חסדים‪.‬‬ ‫}רבי יחיאל מיכל מאלכסנדר זצוק"ל{‬

‫לרפואת‬ ‫חיי‬ ‫ב‬ ‫מלכה‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשה‬ ‫ז"ל‬

‫לברכה‬ ‫והצלחה‬ ‫לאיריס‬ ‫בת‬ ‫רחל‬ ‫הי"ו‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יפה‬ ‫מעודה‬ ‫בת עואד‬ ‫חמרי‬ ‫ז"ל‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יוס‪-‬‬ ‫ב יצחק‬ ‫נגר‬ ‫ז" ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬