Mevasser Shalom Reeh 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Mevasser Shalom Reeh 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 1,898
  • Pages: 2
‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫כה' מנח אב‬ ‫תשס"ט‬ ‫יוצא לאור‬ ‫מספר‪34‬‬ ‫גיליו *‬

‫‪63‬‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫מברכי החודש‬

‫פרשת השבוע "ראה"‬ ‫דר* אר‪/‬‬ ‫רדיפת שלו‬ ‫‪ .1‬כל הרוצה לרדו אחר השלו‪ ,‬צרי לו‬ ‫להרחיק עצמו מכל הדברי המסבבי‬ ‫קטטה ומריבה‪ ,‬שהיא הפ השלו‪ .‬והסיבה‬ ‫הרעועה מכול היא הכעס‪ ,‬כי כל אד‬ ‫שמושל עליו כעסו – לא יהיה לו שלו‬ ‫מלמעלה ולא מלמטה‪ ,‬לפי שברב כעסו יחטא‬ ‫לשמי וג יריב ע בני אד הרגילי עמו‪.‬‬ ‫על כ הזהירו רבותינו על הכעס ואמרו )נדרי‬ ‫כב‪,‬א( ‪ :‬כל אד שכועס – כל מיני גיהנו‬ ‫שולטי בו‪ ,‬שנאמר )קהלת יא‪,‬י(‪" :‬והסר כעס‬ ‫מלב* והעבר רעה מבשר*"; ואי רעה אלא‬ ‫גיהנו‪ ,‬שנאמר )משלי טז‪,‬ד(‪" :‬וג רשע ליו‬ ‫רעה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬וכל אד שכועס‪ ,‬אפילו שכינה אינה‬ ‫חשובה כנגדו; שנאמר )תהילי י‪,‬ד(‪" :‬רשע‬ ‫כגובה אפו בל ידרוש‪ ,‬אי א‪#‬לוהי כל‬ ‫מזימותיו"‪ .‬ומשכח תלמודו‪ ,‬ומוסי ‬ ‫טיפשות‪ ,‬שנאמר )קהלת ז‪,‬ט(‪" :‬כי הכעס בחיק‬ ‫כסילי ינוח"‪ .‬ובידוע שעונותיו מרבי‬ ‫מזכויותיו‪ ,‬שנאמר )משלי כט‪,‬כב(‪" :‬איש א‪-‬‬ ‫יגרה מדו‪ ,‬ובעל חמה רב פשע"‪.‬‬ ‫‪ .3‬והמידה המשובחת לכל משכיל‪ ,‬ובה יהיה‬ ‫לו שלו בעול הזה ובעול הבא – שלא‬ ‫יכעס‪ ,‬ויסבול עלבונו‪ ,‬ויעביר על מידותיו‬ ‫וימחל למי שפשע לו‪ .‬ובזה ימחלו עונותיו מ‬ ‫השמי‪ ,‬אמר רבא‪ :‬כל המעביר על מידותיו‪,‬‬ ‫מעבירי לו פשעיו; שנאמר )מיכה ז‪,‬יח(‪" :‬נושא‬ ‫פשע" – למי נושא עוו? למי‬ ‫עוו ועובר על שי‬ ‫שעובר על פשע )ר"ה יז‪,‬א(‪.‬‬ ‫‪ .4‬ולפי שירבה השלו בי החברי ובי בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ציוו רבותינו בדברי המסבבי‬ ‫אהבה ושלו ‪ ,‬ולעול יקדי שלו לכל‬ ‫אד‪ ,‬אפילו לגוי בשוק‪ .‬וכמה דברי תקנו‬ ‫חכמינו ז"ל מפני השלו‪.‬‬ ‫)שבע פתילות(‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬ ‫הגזר‬ ‫הפרי של הגזר הינו טוב מאוד לשיפור הראיה‪,‬‬ ‫למי שמרבה באכילתו‪ ,‬ושתיית מי( גזר‪.‬‬ ‫שתיית מי( גזר מצהיל את הפני‪ ,‬ועוזר לריפוי‬ ‫דלקת הריאה‪ ,‬ומרפא את השיעול‪.‬‬ ‫הגזר יעיל לכבד לכליות ולמעיי‪ ,‬בתנאי‬ ‫שאוכלי ממנו בשיעור סביר‪ .‬מי הבישול של‬ ‫הגזר‪ ,‬מרפא דלקות בשניי ובחניכיי‪ ,‬ומרפא‬ ‫פצעי שבפה‪ ,‬בצורת גרגור במי מירתח של הגזר‪,‬‬ ‫מספר פעמי ביו‪ ,‬בלי לבלוע את זה כשיש‬ ‫פצעי‪.‬‬ ‫אוכלי גזר בלי הפרזה‪ ,‬והמרבה לאכול ממנו‬ ‫גור כאבי בדרכי העיכול‪.‬‬ ‫)רפואות תימ(‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪7:04‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪8:04‬‬

‫י ‪6:48‬‬

‫‪8:02‬‬

‫חיפה ‪6:56‬‬

‫‪8:04‬‬

‫ב"ש ‪7:05‬‬

‫‪8:03‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת‬ ‫‪8:40‬‬

‫סוערה‪} "...‬ישעיה נ"ד{‬

‫הפטרת השבוע "עניה‬ ‫מפרשת השבוע‬

‫א מתחילי לסור מדר* ה' אפשר להתדרדר ולהגיע לעבודה זרה‪.‬‬ ‫ר ְך אֲ ׁ ֶשר‬ ‫ד ֶֶר‬ ‫ר ּ ֶתם ִמ ן ַה ֶ ֶּד‬ ‫עו ֶאל ִמ ְצ ֹֹוות ה'‪ ,‬וְוְוְוְ ַס ְְר‬ ‫וְוְוְוְ ַה ְ ְּק‬ ‫קלָ לָ ה ִאם ל ֹא ִת ׁ ְש ְמ ּ‬ ‫ָאנֹ ִכי ְמ ַצוֶוֶוֶוֶ ּה ֶא ְת ֶכם ַה ּי ֹוֹום‪ ,‬לָ לֶ ֶכת ַאחֲ ֵרֵרי אֱ ‪-‬ל ִֹהים אֲ ֵח ִר‬ ‫ִרים אֲ ׁ ֶשר ל ֹא‬ ‫תם )יא‪,‬כח(‬ ‫יְיְיְיְ ַדַד ְע ּ ֶ‬ ‫ויש להבי‪ :‬וכי הקללה מגיעה רק כתוצאה מהליכה אחרי א‪#‬לוהי אחרי‪,‬‬ ‫שהיא העבירה החמורה ביותר? וכי על פחות מזה לא חלה הקללה? וביאור‬ ‫העניי הוא‪ ,‬שכל הסרה מהדר – סופה שתולי לעבוד א‪#‬לוהי אחרי‪ .‬כי‬ ‫האד אינו שליט ביצרו‪ ,‬ואינו יכול להציב לו גבולות‪ .‬וכ* אמרו חז"ל )עי' שבת‬ ‫קה‪,‬ב(‪ :‬כל – הכועס כאילו עובד עבודה זרה! והיינו – חוסר השליטה על‬ ‫התנהגותו יוביל אותו לפריקת עול מוחלטת‪ .‬ולאור זאת‪ ,‬ביאור הכתוב הוא‬ ‫כ‪ :‬מעשה עבירה המוגדר כ"הסרה מהדר" – סופו שיביא את האד לעבוד‬ ‫עבודה זרה‪ .‬וע"כ הוא מוזהר בחומר של קללה‪ ,‬שלא לצעוד את הצעד הראשו‬ ‫שבו הוא סר מדרכה של תורה‪.‬‬ ‫קיו מצווה‪ ,‬ג א יש בה מעשה "אכזרי" אינו יכול להשפיע לרעה על‬ ‫אישיותו של האד‬ ‫רו‪) "...‬יג‪,‬ה(‬ ‫"‪...‬וְ ֶאת ִמ ְצ ֹֹוו ָתיו ִּת ׁ ְשמֹ ּ‬ ‫איתא במסכת יומא )כב‪,‬ב(‪ :‬בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול ל והכית את עמלק‪.‬‬ ‫אמר רב מני‪ :‬וירב בנחל – על עסקי נחל‪ .‬וכ אמר שאול‪ :‬ומה על הריגת נפש‬ ‫אחת מישראל אמרה תורה הבא עגלה ערופה – כל הנפשות הללו‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה‪ .‬וא אד חטא – בהמה מה חטאה‪ .‬וא גדולי חטאו – קטני‬ ‫מה חטאו‪ .‬יצאה בת קול ואמרה‪ :‬אל תצדק הרבה! ויש להבי‪ :‬מדוע אמרה‬ ‫הבת קול "אל תצדק הרבה"‪ ,‬ולא אמרה לו "אל תרשע הרבה?"‪ .‬שהרי‬ ‫באמצעות הקל וחומר שדרש מעצמו סרב שאול למלאות את דבר ה'‪ .‬ועוד‪ ,‬מה‬ ‫קל וחומר הוא מעגלה ערופה שבאה על רצח יהודי‪ .‬לעונש המגיע לעמלק‪,‬‬ ‫כאשר העונש נקבע ע"י הקב"ה בעצמו ובכבודו? ושמעתי מדודי הגאו רבי‬ ‫איסר זלמ מלצר זצ"ל שביאר בש הגאו רבי יעקב זצ"ל‪ .‬כי שאול הסכי‬ ‫לקיי את ציווי ה'‪ ,‬אלא שחשש שתהיה להכאת עמלק מאיש עד אישה מעולל‬ ‫עד יונק משור ועד שה‪ ,‬השפעה שלילית על מידת האכזריות‪ ,‬שיתרגלו הע‬ ‫להתאכזר‪ .‬ולפיכ* ער שאול קל וחומר‪ ,‬להמחיש לפני הע את גודל ההקפדה‬ ‫שמקפידה התורה על רציחת נפש‪ ,‬ולהסביר לה שלא יושפעו ממעשה ההריגה‬ ‫של עמלק‪ ,‬אלא יישארו באותה מידה של יחס שלילי להריגת האד‪ ,‬כאשר‬ ‫מצווה התורה‪ .‬וע"כ יצאה הבת קול‪ ,‬ואמרה שאי מקו לחששו של שאול‪ ,‬כי‬ ‫מעשה מצווה אינו משפיע לרעה! וכמו שנאמר בעיר הנידחת‪" :‬ונת ל* רחמי‬ ‫ורחמ*" )דברי יג‪,‬יח(! שאע"פ שהמעשה הוא מעשה אכזרי‪ ,‬לא תהיה לו השפעה‬ ‫שלילית משו שהוא מעשה מצווה‪ .‬ולפיכ אמרה לו הבת קול‪ :‬אל תצדק‬ ‫הרבה! ואכ‪ ,‬מצינו שבמקו אשר מתגלית בו התנהגות שלילית‪ ,‬שאי בה‬ ‫מצווה‪ ,‬שהיא משפיעה לא רק על האד אלא על כל הסביבה‪ ,‬במבול‪ :‬ותמלא‬ ‫האר( חמס‪ .‬שכתוצאה מהתנהגות השלילית של בני האד הושפעו ג‬ ‫החיות והבהמות לנהוג שלא בגדר היושר והמוסר הטבעי‪.‬‬ ‫)מראש אמנה(‬

‫דובר אמת בלבבו‬ ‫האמת והחיי קשורי זה בזה‪ .‬ירמיה אמר "וה' אלוהי אמת הוא אלוהי חיי‬ ‫ומל* עול" וכו' ואמרו חז"ל על זה‪" :‬ולמה הוא א‪#‬לוהי אמת – מפני שהוא א‪#‬‬ ‫לוהי חיי‪ .‬למה הוא א‪#‬לוהי חיי – מפני שהוא א‪#‬לוהי אמת" אמת וחיי אינ‬ ‫נפרדי זה מזה אצל הקב"ה‪ .‬על התורה אנו מברכי "אשר נת לנו תורת אמת וחיי‬ ‫עול נטע בתוכנו" – האמת והחיי ירדו כרוכי מ השמיי במת תורה‪ ,‬וכמוב‬ ‫בחיי אמיתיי הדברי אמורי‪ .‬יעקב אבינו עליו השלו זכה למידת האמת‬ ‫שנאמר "תית אמת ליעקב" )סו מיכה(‪ ,‬ועליו אמרו "יעקב אבינו לא מת" )תענית ה‪,‬ע"ב(‪.‬‬ ‫המיתה לא פגעה בשו כוח מכוחות נפשו וגופו‪ .‬מי שזכה לאמת אי המיתה שולטת‬ ‫בו‪.‬‬ ‫)עלי שור(‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי בחינו*‬ ‫אי למוסר האמיתי מתנגד יותר גדול מ הרעיו הזה‬ ‫המכונה בש "מוסר" בפי הקהל הרחב‪ ,‬ואי אמצעי יותר‬ ‫מסוכ לאצילותו המוסרית של האד מהדעות המקובלות‪,‬‬ ‫אשר לפיה מחנכי את הנוער למוסר וישרנות מדומי‪ .‬אי‬ ‫הגדול אינה‬ ‫הכללהתורה‬ ‫הורידו את ‪.‬‬ ‫בתורה י"ואהבת לרע* כמו*" )ויקרא‬ ‫י"ט י"ח( לעצת חכמה לש תועלת הדדית‪ ,‬אי רוקנו אותו‬ ‫מתוכנו המוסרי! הלל הזק אומר על הפסוק הזה‪" :‬מה‬ ‫דעל* סני לחבר* לא תעבד" )שבת ל"א‪,‬ע"א(‪ .‬כמוב שיש לו רק‬ ‫סבה מוסרית‪ .‬והנה בא "המוסר" החדיש ומסל את הכל‬ ‫בהנמיקו בנימוקי תועלתיי‪ :‬אל תגנוב‪ ,‬כדי שאחרי לא‬ ‫יגנבו ממ‪ ,‬א אתה פוגע בכבוד ובהונ של אחרי‪,‬‬ ‫עלולי אלה לעשות ג ל כמעשי‪ ,‬וכו'‪ .‬תוצאה מרעיונות‬ ‫"מוסר" כאלה תהיה‪ ,‬שאי הזולת חייב לקבל את עצות‬ ‫"המוסר"‪ .‬הוא אומר‪" :‬לחיות חיי מוסר מתו חשש פ‬ ‫אחרי יפגעו בי אינני צרי‪ .‬אני אדאג לעצמי‪ ,‬כי הלא רוב‬ ‫האנשי ה יותר חלשי או פחות נבוני ממני‪ .‬אי דאגה‬ ‫שה יעיזו לעשות לי כמו שאני עושה לה‪ .‬ואפילו במקרה‬ ‫שכ‪ ,‬א אני מוכ לסכ את הוני ואת כבודי‪ ,‬מי זכאי לדרוש‬ ‫ממני די וחשבו?" איזה מענה ימצא המחנ‪ ,‬כאשר הילד‬ ‫יענה לו תשובה זו‪ ,‬בסתר לבו או בפה מלא‪ ,‬במוקד או‬ ‫במאוחר? הלא המחנ בעצמו ביסס את ישרנותו של החינו‬ ‫רק על תכונתו לאז חשבונות של רווח והפסד! כ מבסס‬ ‫המחנ את כל "המוסר" על עצות והתראות גשמיות‪" :‬היה‬ ‫ישר במשא ומת‪ ,‬כדי שתשמור על שמ הטוב‪ .‬אל תרמה את‬ ‫חבר‪ ,‬ואל תחשוב שתוכל להתחכ על זולת‪ ,‬פ אחרי‬ ‫יתחכמו עלי‪ .‬עד היכ מגיעי ב"תורת מוסר" כאלו‪ ,‬אשר‬ ‫לפיה מרכיבי את כל מוסר החיי רק על דאגת האד‬ ‫לעצמו‪ ,‬על יצר הקיו‪ .‬כ מחנכי את האד ל"דורש טוב‬ ‫לעצמו"‪ ,‬בו בזמ שהמחנ שוא להפו אותו לאיש המוכ‬ ‫להקריב קורבנות לזולתו! עד היכ נגיע בשיטות אלו? מאות‬ ‫בשני של ניסיונות להחזיר לפיה את האד למוטב‪ ,‬נותנות‬ ‫את התשובה על שאלה זו‪ :‬המוסר והמטרות הנובעות ממנו‬ ‫מתקיימי כל זמ שהחני יודע כי הוא בעצמו‪ ,‬ימצא‬ ‫יתרונות בצד הצדק והמוסר‪ .‬ברגע שעליו לבחור בי צדק‬ ‫ומוסר מצד זה ויתרו חומרי מהצד השני‪ ,‬כאשר היצר‬ ‫יתגרה בו ויבטיח לו רווח הגו ע"י עבירה על המוסר‪ ,‬ישבור‬ ‫יצר זה את כוח ההתנגדות המוסרי‪ ,‬והסיכוי ליתרו מידי‬ ‫יערפל במחשבתו את החיסרו העלול להיווצר ממעשה בלתי‬ ‫מוסרי‪ .‬במקרה של התנגדות מה מצד מצפונו הוא‪ ,‬יופיע‬ ‫בוודאי "יוע(" מבחו( שיפתה אותו במילי החסרות לו‬ ‫במצב של מבוכה ויבטיח לו שבחכמתו ובתבונתו ימצא את‬ ‫הדר להיחל( מהתוצאות הבלתי רצויות של אי‪#‬ישרנות‬ ‫וחוסר מוסר‪ .‬המידות הגרועות האלו תהפכנה בסו ‬ ‫ל"מוסר" שלו‪.‬‬

‫‪.1‬א מדבר לשו הרע ורכילות בבית המדרש או בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬עובר עוד על מצוות עשה "ומקדשי תיראו" )ויקרא יט‪,‬ל(‪,‬‬ ‫לר ובית המדרש שלנו ג כ בכלל מקדש הוא‪ ,‬ונצטווינו לירא‬ ‫ממי ששוכ בו‪ ,‬ולכ אי מחשבי בו חשבונות כי א של‬ ‫מצווה‪ ,‬כגו קופה של צדקה וכדומה‪ ,‬וכל שכ אסור בה‬ ‫שחוק והיתול ושיחה בטלה‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה אסור לדבר‬ ‫בה לשו הרע או רכילות מפני אימת ה' יתבר השוכ בו‪,‬‬ ‫לבד מאיסורו החמור העצמי‪ ,‬ובזה שמדבר מראה בעצמו‬ ‫שאינו מאמי שהקב"ה משרה שכינתו בבית הזה‪ ,‬ולכ הוא‬ ‫מעיז פניו‪ ,‬אפילו לדבר בבית המל שלא כרצו המל‪.‬‬ ‫‪ .2‬וא על מי שמספר הלשו הרע או הרכילות הוא זק וגנהו‬ ‫בזה בפניו‪ ,‬אפילו הוא זק ע האר(‪ ,‬עובר עוד על מצוות עשה‬ ‫"והדרת פני זק" )ויקרא יט‪,‬לב(‪ ,‬שהידור הוא כבוד דברי‪ ,‬דהיינו‬ ‫לדבר אליו בדר כבוד ואדנות‪ .‬ובמקו שמגנהו‪ ,‬בוודאי אינו‬ ‫מהדרו‪.‬‬ ‫‪ .3‬וא על מי שמספר הוא כה‪ ,‬וגנהו בזה בפניו‪ ,‬עובר ג כ‬ ‫על מצוות עשה "וקדשתו" )ויקרא כא‪,‬ח(‪ ,‬שנצטווינו בזה לנהוג‬ ‫בה כבוד הרבה‪ ,‬וכיו שמדבר עליו לשו הרע או רכילות‬ ‫ומבזהו‪ ,‬בזה בוודאי אינו מכבדו ועובר על איסור‪.‬‬ ‫)חפ( חיי(‬

‫עול הפו*‬ ‫חסידיו של רבי נת דוד משידלובקה התלוננו על‬ ‫הפונדקאי בעיר‪ ,‬המקמ‪ /‬במזו אורחיו ועינו צרה‬ ‫בסעודותיה‪.‬‬ ‫זימ אליו רבי נת דוד את הפונדקאי ושאל אותו‬ ‫בעניי זה‪.‬‬ ‫"אי אלה חסידי אלא רעבתני‪ ",‬זע בעל‬ ‫האכסניה‪" ,‬רק למלא כריס ה מבקשי‪,‬‬ ‫והחסידות בעיניה כקליפת השו‪".‬‬ ‫נענה רבי נת דוד ואמר‪:‬‬ ‫"עול הפו* ראיתי! לשעבר ביקשו החסידי רק‬ ‫חסידות תורה ומצוות‪ .‬והפונדקאי שמו לפניה‬ ‫מכל טוב‪ ,‬לחזק את ליב בעבודת הבורא‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬החסידי מתלונני על מיעוט האכילה‪,‬‬ ‫והפונדקאי על מיעוט החסידות"‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬

‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫דר השימוש הנכו בביטחו בא‪#‬לוהי‪ ,‬במה שנוגע ליחסו כלפי‬ ‫הכתות השונות של בני האד‪ ,‬ה אלה שמעמד עולה על מעמדו‪,‬‬ ‫וה אלה שמעמד נמו ממעמדו‪ ,‬הוא זה‪ :‬שכאשר יאל( אותו‬ ‫ההכרח לבקש משהו מבני אד העולי עליו במעמד‪ ,‬אז יבטח‬ ‫בדבר ההוא על א‪#‬לוהיו‪ ,‬ויעשה את האנשי הללו רק לאמצעי‬ ‫שעל ידו יצא אותו דבר לפועל‪ ,‬כמו שהוא עושה את עיבוד האדמה‬ ‫וזריעתה לאמצעי שעל ידו ישיג את פרנסתו‪ – .‬וא ירצה הבורא‬ ‫לפרנס אותו ע"י האדמה‪ ,‬אז יצמח הזרע וירבה‪ ,‬ולא מגיע התודה‬ ‫לאדמה על זה‪ ,‬אלא לבורא לבדו‪ – .‬וא לא ירצה הא‪#‬לוהי‬ ‫לפרנס אותו ע"י יבול האדמה‪ ,‬אז היא לא תצמיח‪ ,‬או שהיא‬ ‫תצמיח והיבול יתקלקל‪ .‬וכ כשהוא מבקש דבר מבני אד‪ ,‬אל‬ ‫יחשוב שא הוא מבקש הדבר מאד חזק‪ ,‬אז יש לו יותר סיכויי‬ ‫להשיג אותו‪ ,‬מאשר א יבקש מאד חלש‪ ,‬אלא יאמי ששניה‬ ‫מסוגלי לעשות באופ שווה‪ ,‬מאחר שה רק אמצעי שעל יד‬ ‫הבורא נות את הדבר‪ ,‬ויבטיח על הא‪#‬לוהי יתבר שיוציא את‬ ‫הדבר לפועל‪.‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬

‫להעמיד פנים שוחקות בשעה שהכסיל‬ ‫מבקש לומר מילתא דבדיחותא‪ ,‬גם זה‬ ‫בבחינת גמילות חסדים‪.‬‬ ‫}רבי יחיאל מיכל מאלכסנדר זצוק"ל{‬

‫לרפואת‬ ‫חיי‬ ‫ב‬ ‫מלכה‬ ‫הי"ו‬ ‫ומשה‬ ‫ז"ל‬

‫לברכה‬ ‫והצלחה‬ ‫לאיריס‬ ‫בת‬ ‫רחל‬ ‫הי"ו‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יפה‬ ‫מעודה‬ ‫בת עואד‬ ‫חמרי‬ ‫ז"ל‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יוס‪-‬‬ ‫ב יצחק‬ ‫נגר‬ ‫ז" ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬

Related Documents