נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!
בס"ד
ח' בתשרי תש"ע *34 יוצא לאור גיליו מספר
ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה
69
פרשת השבוע "האזינו – שובה"
ע' שבת ת"א 6:11
מוצ"ש 7:09
י& 5:56
7:07
חיפה 6:02
7:08
ב"ש 6:14
7:10
מוצ"ש רבנו ת& 7:48
הפטרת השבוע "שובה ישראל} "...הושע י"ד{
מפרשת השבוע
דר /אר.
תפילה .1חייבי& בכל קהל מתפללי למנות לה שליח ציבור הגו .ויבקשו אד שיהא ריק מעבירות ,ופרקו נאה ,ושפל בר ,ומרוצה לע ,ויש לו נעימה ,וקולו ערב ,ורגיל לקרות בתורה נביאי וכתובי .וצרי שיהיה ממולא זק להיות שליח צבור קבוע .וא לא ימצאהו בכל השנה של בכל התנאי אלו ,יבחרו בימות התענית והצרות ,ובימות השנה יבקשוהו שיהא של במקצת. .2ויזהר מאוד בתפילתו שלא יטעה ,כדתנ )ברכות לד,א( :המתפלל וטעה סימ רע לו, וא& שליח צבור הוא סימ רע לשולחיו, ששלוחו של אד& כמותו .וא שגורה תפילתו בפיו ,בידוע שהוא מקובל שנאמר )ישעיה נז,יט( " :בורא ניב שפתי& שלו& שלו&". .3וכשיעמוד אד להתפלל ,ישהה מעט לכוו את לבו ,ואל יחשוב במחשבה אחרת. כי א לפני מל בשר וד ,כשישאל אד צרכיו ממנו ,הוא מפנה את לבו מכל מחשבות שבעול ,מה לעשות לפני מל מלכי המלכי הקב"ה ,היודע מה שבלבבות ,שאינו חפ במי שמתפלל לפניו ולבו בל עמו ,שנאמר עליו )ירמיה יב,ב( : "קרוב אתה בפיה& ורחוק מכליותיה&", ושומע תפילת האד שלבו נשבר ונדכה בתפלתו ,שנאמר)תהלי נא,יט(: ומכוו לבו שי "לב נשבר ונדכה אלוהי& לא תבזה". ובזמ שאד קורא באמת לפני הקב"ה תפלתו נשמעת ,שנאמר )ש קמה,יח(" :קרוב ה' לכל קוראיו ,לכל אשר יקראהו באמת". .4ואל יעשה אד תפלתו קבע ,כאד שהוא מחויב להולי משא ממקו למקו ועושה כל יכולתו לפרקו מהרה מעל צווארו ,אלא כעבד המתחנ לפני רבו ומבקש ממנו צרכו ,אולי ישמע תפלתו וימלא את שאלתו ויעשה בחסדו בקשתו.
"ולכל בשרו מרפא"
)שבע פתילות(
ב אזוב רפואי )זעתאר( .1סגולתו הרפואי של הזעתאר לרפא מחלת נשימה ,כאבי לב ,ומוריד הנפיחות מהגו.$ .2הזעתאר מרענ הזיכרו ,ונשי הרות היו משתמשי במירתח מצמח זה להקלה בצירי לידה .וכ עוזר לחמ הגו $בימות החור.$ )ספר רפואות תימ(
הוא". " ַה ּצ ּור ּ ָת ִמים ּ ָפעֳ ֹ לו וגו' ַצ ִ ִּד דיק וְ ָי ׁ ָשר ּ
)ל"ב,ד(
יש שאנו רואי לכאורה ,עוול תחת השמש ,צדיק מבקש פיסת לח לשבור רעבונו ,ובגד לכסות מערומיו ,והשאלה נשאלת ,היד ה' תקצר להעניק ג לו, שלא יצטר לפשוט יד לעזרה? אול למה הדבר דומה ,לגביר אחד שהיה לו ב חולה ,שכל הרופאי נלאו למצוא תרופה למחלתו ,עד שבא פרופסור גדול אחד וירפאהו ,והזהיר את אביו להשגיח על בנו יחידו ,שלא יבוא שו מאכל בשר שמ לתו פיו ,כי בנפשו הוא .ויהי היו ,והאב מוכרח היה לנסוע לעיר אחרת לרגל מסחרו ,וצווה לאמו להשגיח על הב כפי הוראת הרופא .והנה כשאמו ישבה אצל השולח לאכול ארוחת הצהרי ,עלה ריח הבשר בא$ הב ,ונגש אל השולח וחט $חתיכת בשר שמ ,תחבה אל פיו ונס החוצה. מאליו מוב ,שתיכ $חלה הב שוב .וכששב אביו מדרכו ,מצאהו מפרפר בי החיי והמוות .ויר אל הפרופסור ובקול בוכי התחנ לפניו ,להציל את בנו יחידו מרדת שחת .וקפ ונשבע ,שלא ייסע עוד לרגל מסחרו ,ושישגיח בעצמו על בנו .בעמל רב עלה בידי הפרופסור להסיר מעל הב הנחמד סכנת המוות. ובהגיע עת דודי ,ואביו עשה סעודת מרעי לבני משפחתו גרש את בנו מאול הגדול ,ששמה ישבו האורחי על יד שולחנות ערוכי .האורחי שאלו זה את זה על הנהגתו המוזרה של "האב האכזר" ,שאינו ש לב לתחנוני הילד להרשות לו הישיבה אצל האורחי .ורק האב היה היחידי שידע טעמו של דבר .כ הוא העניי ע הנהגת הקב"ה את העול ,יש שהוא מגרש מחדר האוכל דווקא את הצדיק ,לטובתו ,וא כי אי אנו מביני את הנהגתו ,אבל אנו מאמיני בלב של ,שהוא לטובתו ,כי צדיק וישר הוא, ויודע כי יהא עניותא לישראל ,ואל לנו להתרע חלילה על הנהגתו.
ופ ַתלְ ּתֹל". " ׁ ִש ֵחת ֹ לו לֹא ּ ָבנָָניו ּ מו ָמם ּד ֹֹוור ִע ֵ ּק ׁש ּ ְ
)ל"ב,ה(
מעשי אבות סימ לבני .על האב חובה לדקדק במצוות ביתרו הכשר ולבלי לנטות ימי ושמאל אפילו כמלא נימה ,כי א יוותר האב על איזו מצווה קלה ,ילמד הב לוותר על מצווה יותר חמורה ,וא האב יוותר על מצווה חמורה ,אזי עלול הב לסור מדר התורה לגמרי חס ושלו .וזהו פירוש הכתוב" ,שחת" ,א האב בעצמו שחת מעט "לו לא" לו לעצמו אינו נחשב העניי לגדולות ,אבל "בניו מומ" בשביל הבני למו גדול יחשב ,ולדורות הבאי יוכל לגרו זה לגדל לגמרי "דור עיקש ופתלתל". )חפ חיי על התורה(
דובר אמת בלבבו עתה נתבונ בגורמי שקר בעבודה :הנה התחלת כל לימוד הוא החיקוי. התינוק מחקה את הוריו ובזה הוא מתלמד לדבר .התלמיד המקבל דר לימוד מרבו מחקה את רבו במחשבתו העצמית .כל אד מחקה את סביבתו בהתנהגות ובמידות .זה טבעי ,אבל כאשר אד עומד על דעתו ,הוא מוכרח לצר $אל החיקוי את הדעת .הרי לא כל דבר מותר לחקות .ג לא כל הנהגה טובה הולמת את כל אחד .בר דעת יודע איזו הנהגה כדאי לו לאמ לעצמו לפי מצבו .בר דעת שקבל דרכי לימוד מרבותיו כשהוא נהיה עצמאי בלימוד אינו יכול עוד להסתפק בחיקוי מחשבת והוא צרי למצוא את הדר המתאימה לתכונתו ולשכלו שלו .וביותר צרי להיזהר בענייני עבודת הש שלא להיות חוט $הנהגות מכל הבא אל היד ,ואחרי שאד קיבל דרכי העבודה מרבו הוא צרי למצוא דר עבודה המתאימה לכוחות נפשו ולתכונותיו .המהר"ל בדרשה לשבת שובה שואל למה לא הגי הקרב שהביא הבל עליו שלא יהרגהו קי .תשובתו היא כי הבל לא עמד מעצמו על עניי הקרב ,כי הראשו שהביא היה קי .וא $שהקב"ה קיבל את קרבנו ולא את של קי ,קרבנו לא הגי עליו ,כי מעשה טוב שאד אינו עושה מעצמו אי בכוחו להגי .התורה מרמזת על עניי גדול זה במילה אחת" :והכול הביא ג )עלי שור( הוא" וכו'.
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php
הלכות והליכות
מסילות חיי& בחינו/ "תניא :ר' שמעו ב אלעזר אומר :יצר ,תינוק ,ואישה תהא שמאל דוחה וימי מקרבת" )סוטה מ"ז סנהדרי ק"ז(, במילי אלו קבעו חז"ל ,שבכל צורה של טיפול בחני ,צריכי להתבלט יחסי הקירבה והאדיבות .המאמר הזה פתח לפנינו אינה י שטח נרחב . רעיונות חשובי בעניי חינו התורהלמצוא שבו נוכל הילדי ,ע"י ההיקש המוזר של מושגי אשר כפי הנראה ,אי לה תוכ משות $לגמרי" .יצר ,תינוק ואישה" זקוקי לקירוב ע"י הימי ולדחייה ע"י השמאל .אי /כובשי& יצר? וודאי לא ע"י דיכוי מוחלט .מי שינסה להשתלט לגמרי על יצרו הטבעי, וודאי לא יעמוד כנגדו .הטבע המדוכא יתקומ בקרבו ויפרו לו דר בכוחו הגדול הבלתי מרוס וישתלט על בעל היצר. הגיבור הכובש את יצרו יודע לכוו את יצרו במידה כזאת שיית לו סיפוק מלא באופ טבעי ובהיתר גמור .מי שימצא את הסיפוק הטבעי בתענוגותיו באופ המותר על פי חוקי התורה והמוסר ,ישתלט על נקלה על גירויי היצר לעבירה .איזה גבר לא יהיה נתו תחת שלטו אשתו? וודאי לא מי שישפיל את אשתו ויעשנה לשפחתו ,ולא מי שידרוש בתוק $שא ורק פקודותיו תבוצענה בתו ביתו וירצה שכל משפחתו תהא כפופה לו, ותנהג תמיד לפי מצב רוח שהוא שרוי בו .ע"י כ יעליב את אשתו ויגרו לכ שהיא תנסה להשתלט עליו ,וכמעט בכל המקרי ייגמר העניי בזה שעקרת הבית תנצח והיא תנהל את הליכות הבית לפי מצבי הרוח שלה ,וכ תהיה האישה ה%וררת ג על בעלה ,שליט הבית .מי שרוצה לשמור על עצמאותו בחייו ע אשתו עליו לתת לה עצמאות מלאה ושלימה בכל שטח ענייני הבית והנהלתו הפנימית ,לאהוב את אשתו כגופו ולכבד אותה יותר מגופו .האישה תדע ,שהיא מכובדת בעיני בעלה וא$ היא תכבדו בשטח פעולותיו .ונקל יהיה לה לבטל את רצונה מפני רצו בעלה בענייניו הוא .וכ עלינו לנהוג ע כל אד שאנו רוצי להשפיע עליו שיכוו את רצונו לפי דרישתנו ושאיפתנו תמיד .נצליח יותר לא כאשר ננסה להשיג בקפדנות ציות לפקודותינו הניתנות בצורת צו ,אלא א נית לחני חופש במידה מתאימה ,בתו מסגרת התפתחותו הטבעית לטוב ולישר ,כאשר נזווג תקיפות מוחלטת באדיבות וידידות .במלי אחרות :כאשר נגביר את הימי המקרבת על השמאל הדוחה. זוהי השיטה הנבונה והיעילה ביותר ג ביחסינו ע חניכינו ותלמידינו .כל כללי התבונה בהנהגתנו כלפי היצר והאישה מתאימי ג להנהגה כלפי ילדי .בקפדנות יתרה שאינה אלא מגרה להתמרדות קשה להצליח בענייני החינו .כנגד זה אפשר להשפיע על החני באדיבות המוכיחה על יחס של ישרות. מחנכי ומורי שאינ מתחשבי בזכויות הילדי הנובעות מטבע ומזלזלי בכבוד חניכיה ,מורי ומחנכי הדורשי כבוד ומשמעת בהקפדה ,ייכשלו בעבודת החינוכית. )רבי שמשו רפאל זצוק"ל(
"הבוטח בה' חסד יסובבנו" והסימני& שאפשר להכיר על יד את האנשי שזכו למעלה גדולה זו של הביטחו ,ה :שה מלמדי לאנשי אחרי כיצד לעבוד את הבורא ,וה סובלי ועומדי באמונת כשהקב"ה מביא עליה אסו וצרה ,וא $דבר לא כבד עליה כשהוא נוגע לקיו מצוות הבורא יתבר ,כמו שידוע מפרשת העקדה )בראשית כב,א( ,שאברה& אבינו היה מוכ להעלות את יצחק בנו לעולה ,וממעשה של חנניה מישאל ועזריה )דניאל ג,יג( שהעדיפו להישר $בכבש האש מאשר לעבוד עבודה זרה, וממעשה של דניאל )דניאל ו,יג( שהושל לגוב האריות על אשר עבר על צווי דריווש המל והתפלל לה' ,וממעשה של עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפש על קדוש ה' כדי לעמוד באמונת. ומי שעומד בנסיו ומעדי $למות כעובד ה' ,מאשר לחיות כעובר על רצונו יתבר ,ומעדי $את העוני על העושר ,ואת החולי על הבריאות ,ואת הצרה על השלווה ,ובלבד לעבוד את ה' ,והוא מצדיק עליו את די הבורא יתבר ,ומקבל את גזרותיו באהבה וברצו ,ראוי הוא שהבורא יעשה עמו חסד ויזכהו לנוע העול הבא. )חובות הלבבות(
בית המשפט העליו )בג"(. .1ערכאה שיפוטית הנקראת בש" :בית המשפט העליו", המשמש כסמכות על במערכת המשפט הכללית ואליו ייגש לר כל איש וגו $המערער על פסקי בתי משפט על סוגיה השוני .ובסמכותו לבטל פסקי די כפי ראות עיניו .כמו"כ יוצר תקדימי מחייבי וכל "הלכה" של בית המשפט העליו הינה בבחינת תקדי המחייב ערכאות נמוכות יותר. בנוס $הוא ד בערעורי כנגד החלטות מוסדות וגופי ממשלתיי .מאופי תפקידו ,הבג" מוביל ומעצב את חוקי וערכי בתי המשפט ,ועושה ככל העולה על רוחו על רוח תרבותו וכפי השקפת שופטיו והבחנת האישית ,ולכ גור להתיר האסור ולאסור המותר בניגוד גמור להשקפת התורה הקדושה. .2רוב בניי ומניי של השופטי היושבי על כס ערכאה זו משתייכי לזר חילוני קיצוני ,אשר ערכיה ותרבות יונקי מתרבויות העמי המנותקי וא $מנוגדי לערכי תורת ישראל .ובידוע כי הבג" מאמ אל חיקו את חוקי הגויי תו מת עור ,$הרמת יד ,ורמיסת ערכיה ,של תורת ישראל .ולצערנו העומדי בראשו א $מנסי ופועלי רבות, להשליט את דעותיה על כלל הע ,ולעצב את אופיו ברוח העמי. .3לפיכ ,סמכות בית משפט זה אינה מוכרת ,וא $נשללת בהחלט עפ"י תורת ישראל .ואי לפסקי בית המשפט העליו או להחלטותיו תוק $מחייב ,לא מכוח "דינא דמלכותא דינא" ,ולא מכוח "קבלת הציבור" ,שא $א הסכימו הציבור לקבלו עליה אי מועילה הסכמת .לכ ברור כי מעמד מוסד זה ,הוא בגדר "ערכאה של גויי" לכל די ועניי ,ע כל ההשלכות החמורות הנובעות מקביעה זו. )לקט בקצרה מספר המשפט וישראל(
עיתו וספר סוחר אחד התלונ לפני רבי יחיאל מאוסטרובצה על הקוני& בחנותו ,שהיו רבי& בימי אביו עליו השלו& ,ועתה נתמעטו והפרנסה מצויה בדוחק. שאל הצדיק: "ומה אתה עושה בחנות כשאי קוני&?" השיב הסוחר: "אני קורא עיתו". "א& כ" ,אמר הרב" ,הכול ברור .אבי /נהג לקחת איתו לחנות ספר ולשבת ללמוד .חרה הדבר ליצר הרע והוא טרח לשלוח אליו עוד ועוד קוני& ,כדי שיפסיקוהו מתלמודו. אבל אתה קורא עיתו ,ומה איכפת לו ליצר הרע?"
אמרת השבוע כשאדם מתפאר שגבר על יצרו ,סימן הוא שלא הוא גבר על היצר ,אלא היצר הוא שגבר עליו. }רבי חנוך הניך מאלכסנדר זצוק"ל{
לעילוי נשמת שמעה בת אהרו שיעתל ז"ל תנצב"ה
ברכה והצלחה לאיריס ברו/ בת רחל הי"ו
לרפואת שמחה יעקב הי"ו בת שרה ז"ל
לרפואת רו ב ליאור ואיילה ב שבת הי"ו
גיליונות פרשת השבוע להורדה www.ladaat.net/gilionot.php להערות ,בירורי& ,והקדשות נא להתקשר לפלאפו 052/2541721לאלעזר חבאני .כתובתנו ב דוא"ל
[email protected] :