Mevasser Shalom Nitzavim 2009

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫כ"ג באלול‬ ‫תשס"ט‬ ‫יוצא לאור*‪34‬‬ ‫גיליו מספר‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫‪67‬‬

‫פרשת השבוע "ניצביויל"‬ ‫דר אר‪-‬‬ ‫בימי התשובה‬ ‫‪ .1‬כל ב דעת‪ ,‬כאשר רואה שקרב זמנו לבוא‬ ‫לדי על קצת ממונו‪ ,‬וכל שכ על גופו‪ ,‬לפני‬ ‫מל בשר וד – מתעורר מאוד ביו ובלילה‪,‬‬ ‫ומחפש בדרכיו‪ ,‬ושואל ומבקש עצה מכל יוע‬ ‫שימצא‪ ,‬לומר לו כיצד ינצל מ הדי‪ .‬על אחת‬ ‫כמה וכמה מה יש לעשות כשיבוא יו‬ ‫פקודתו ודינו מגופו ובניו וממונו לפני מל‬ ‫מלכי המלכי הקב"ה‪ ,‬שהוא יודע כל‬ ‫תעלומות‪ ,‬שאי צרי לפניו לא עדי ולא‬ ‫ראייה‪ ,‬שהכל גלוי לו‪ ,‬ואינו מועיל לפניו‬ ‫סנגור אחר בלתי תשובה ומעשי טובי‪,‬‬ ‫שיש לו לאד לירא מאוד ולחפש בדרכיו‬ ‫ולשוב מחטאיו ולבקש עצה טובה מכל יודע‬ ‫קוד הגיעו ליו הדי‪ ,‬כדי שיזכה בדינו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ימי הדי לכל בני אד‪ ,‬בי יחיד בי‬ ‫ציבור‪ ,‬בענייני העול הזה הוא בראש השנה‪,‬‬ ‫לפי שהוא ראשו לבריאת אד הראשו‪ ,‬ובו‬ ‫ביו חטא ועשה תשובה ונתכפר‪ ,‬ולפיכ‬ ‫ראוי הוא לדי ולתשובה ולכפרה בו ביו‪.‬‬ ‫אמר לו הקב"ה‪ :‬כש שמחלתי ל ביו‬ ‫הזה‪ ,‬כ אני עתיד למחול לבני ביו הזה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל יסודות התורה והאמונה ה בנויי על‬ ‫אמונת ההשגחה בתכלית השלמות שיש‬ ‫לבורא תמיד על הכלל ועל הפרט‪ ,‬ונות לכל‬ ‫אחד כפי מעשיו‪ ,‬כדכתיב‪" :‬גדל העצה ורב‬ ‫העליליה אשר עיני פקוחות וגו'" )ירמיה לב‪,‬‬ ‫יט(‪ ,‬ואומר "עיני ה' המה משוטטי בכל‬ ‫שיי(‪ .‬ועל זה אמרו‪ :‬הכל צפוי‬ ‫האר‪) "-‬זכריה ד‪,‬‬ ‫והרשות נתונה וכו' )אבות ג‪ ,‬טו(‪ .‬ואעפ"י‬ ‫שההשגחה והגמול הוא בכל זמ ובכל עת‪,‬‬ ‫אבל ביו הדי בא הכל לחשבו ולשקל בכ‪$‬‬ ‫המאזניי‪ ,‬שהחודש נכנס במאזניי‪ ,‬ובא‬ ‫הזמ לחפש על מעשה בני אד לראות איזה‬ ‫כ‪ $‬מכרעת‪ .‬ולפי שאי שכחה לפני כסא‬ ‫כבודו והכל הוא זכור לפניו כאלו הוא כתוב‬ ‫ויותר‪ ,‬והמשילו הדבר להבינו לע באמר‪:‬‬ ‫שלשה ספרי נפתחי לפניו וכו'‪.‬‬ ‫)שבע פתילות(‬

‫דובדבני‬

‫‪.2‬וכ טוב הוא לרפא הקצרת )אסטמה(‪ ,‬ויש אומרי‬ ‫שהוא יעיל להוריד לח ד גבוה‪ ,‬ומסדיר פעולת‬ ‫המעיי‪.‬‬ ‫‪.3‬יש שעושי ממנו מירתח כמו תה‪ ,‬ושותי את מי‬ ‫המירתח שלו‪ ,‬ונהני ממנו לבריאות ולרפואה‪.‬‬ ‫)ספר רפואות תימ(‬

‫י ‪6:15‬‬

‫‪7:26‬‬

‫חיפה ‪6:21‬‬

‫‪7:28‬‬

‫ב"ש ‪6:32‬‬

‫‪7:28‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת‬ ‫‪8:06‬‬

‫הפטרת השבוע "ונודע בגוי‪} "...‬ישעיה ס"א‪ ,‬ס"ב‪ ,‬ס"ג{‪.‬‬

‫מפרשת השבוע‬ ‫ההכרה שהאד עומד "ניצב" לפני הקב"ה צריכה להיות טבעית ומוחשית‪.‬‬ ‫כם‪) "...‬כט‪,‬ט(‬ ‫" ַא ּ ֶתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּי ֹֹוום ּכֻ ְּל ֶ‬

‫הרמב" מתחיל את חיבורו הגדול במילי‪ :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות – לידע‬ ‫שיש ש מצוי! הדרישה הזאת אינה מכוונת לאנשי מחשבה בלבד אלא כלפי כל אחד‬ ‫ואחד‪ ,‬וכדברי הכתוב בפרשת ניצבי )דברי כט‪ ,‬ט( ‪" :‬את ניצבי היו כולכ לפני ה'‬ ‫א&לוהיכ – ראשיכ‪ ,‬זקניכ‪ ,‬ושוטריכ‪ ...‬מחוטב עצ עד שואב מימ"! ההכרה‬ ‫הזאת שהאד עומד ניצב לפני ה' שמעליו – היא הכרה טבעית שיכול לחוש בה אפילו‬ ‫הפחות שבבני אנוש‪ .‬מכוח הכרה טבעית זאת‪ ,‬צרי האד להרגיש את מציאות ה'‬ ‫כמו שאד רעב מרגיש את הצור לאכול‪ .‬וכש שלבו של אד משתוקק למה שהוא‬ ‫מתאווה לו‪ ,‬מבלי להזדקק לכלי החשיבה‪ ,‬כ הוא כשחי לאור הכרה זאת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מאושר‪ ,‬וג בעת צרה ומשבר הוא איננו אומלל‪ .‬וכ אומר הכתוב‪" :‬ראה‪ ,‬נתתי לפני‬ ‫היו את החיי ואת המוות‪ ,‬את הברכה ואת הקללה"‪ .‬ומוסי‪ $‬הכתוב ומצווה –‬ ‫"ובחרת בחיי"! החיוב הוא לא לטעות ולא להחלי‪ $‬את מושגי החיי‪ .‬מי שבוחר‬ ‫בחיי – בוחר הוא בחיי ברכה‪ .‬כי כאשר יודע האד שהקב"ה הוא הגור לו את‬ ‫הטובה או את הרעה‪ ,‬הוא סמו ובטוח כי נעשה עמו די צדק וכי עצ ההתייחסות‬ ‫אליו‪ ,‬לטובה או לרעה‪ ,‬מראה כי הקב"ה מתייחס אליו התייחסות אישית‪ .‬ג בשעת‬ ‫סבל‪ ,‬פתוחה לפני האד הדר לפנות לה'‪ ,‬שהוא אשר הביא לאד את אותו הסבל‬ ‫ומתו התייחסות אליו‪ ,‬ולבקש ממנו בלשו נוכח כי יחלצנו מהצרה‪ .‬עצ הידיעה כי‬ ‫יש ביכולת האד לפנות ישירות לא&לוהיו ולבקש ממנו‪ ,‬וכי יש מקו לבקשה ובמידה‬ ‫מסוימת מתחשבי בה‪ ,‬גורמת לאד לסבול הרבה פחות‪ .‬מה שמציק לאד בשעת‬ ‫סבל הוא שנדמה לו שלא מגיע לו הסבל‪ ,‬אבל כאשר הוא יודע שמגיע לו‪ ,‬וממי הגיע‬ ‫לו‪ ,‬וכי הוא יכול לפנות אליו ולשוחח עמו ולומר לו "אכ נכשלתי אבל אני מבקש‬ ‫ממ‪ "...‬מקבל הסבל צורה שונה לחלוטי‪.‬‬

‫הכרת מהות של החיי היא מצווה‬ ‫"‪ ...‬נָ ַת ִּתי לְ פנ ָ‬ ‫ר ּ ָת ּ ַב ַחיִיִיִיִ ּים‪"...‬‬ ‫קלָ לָ ה ּו ָב ַח ְְר‬ ‫ר ָכה וְ ַה ְ ְּק‬ ‫ֶיך ַה ְּב ָָר‬ ‫ָ‬

‫)ל‪,‬יט(‬

‫יש להבי‪ :‬מדוע בא הציווי לבחור בחיי? והרי דיינו בהודעה שהחיי והמוות‬ ‫מונחי לפנינו‪ ,‬כדי שנבחר בעצמנו בחיי? והביאור הוא‪ ,‬שנצטווינו להכיר מה‬ ‫החיי האמיתיי‪ .‬כי חיי שאינ מתנהלי לפי רצו ה'‪ ,‬הג שהאד נהנה מה‪,‬‬ ‫אינ חיי אלא מיתה מתמשכת‪ .‬אות אנשי המכלי את חייה בנעימות‬ ‫ובתענוגי אינ מכירי ואינ חשי כיצד כל יו שעובר עליה ה מתי בו‪ .‬ונית‬ ‫להתבטא ולומר שבשעה שאנשי אלו נופחי את נשמת ה מפסיקי למות! הכרת‬ ‫מהות האמיתית של החיי יכולה לבוא רק באמצעות תורתנו הקדושה‪ .‬ולכ מצווה‬ ‫אותנו התורה – ובחרת בחיי! דעו כי יש לבחור בחיי‪ .‬ולולי שהאד עומד ובוחר‬ ‫בחיי האמיתיי הוא עלול להשלות את עצמו ולחשוב שג חיי אחרי נקראי‬ ‫"חיי"‪ .‬האד היודע את חובתו בעולמו ומקיי אותה‪ ,‬הרי כל יו מחייו הוא יו‬ ‫חי‪ .‬וכשהוא מגיע לגיל מסוי הרי הוא יודע שמספר שני קצובות נמצאות בידו‪ ,‬ולא‬ ‫שגילו מציי מספר שני שחלפו ואבדו‪ .‬הצדיק חי את שנותיו‪ ,‬ובבואו להיפרד‬ ‫מהעול הוא נוטל עמו את כל חייו‪ ,‬וממשי לחיות את בחיי הנצח‪ .‬אצלו מתקיי‬ ‫ה"ותשחק ליו אחרו"‪ ,‬כאשר הוא שמח בהגיע יומו האחרו בכל ימיו‪ ,‬הנמצאי‬ ‫עמו יחד במחיצתו‪ .‬הוא יודע שהנה עומד הוא להתייצב לפני כס המשפט ולומר‬ ‫לבוראו – עשיתי ככל אשר צוויתני! ולכ‪ ,‬חייב האד לעמוד בכל ימיו ולבחו א אכ‬ ‫בוחר הוא בחיי‪ .‬כי הטשטוש רב‪ ,‬ולולי היותו במצב של בחינה ובחירה הוא עלול‬ ‫שלא להבחי‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬ולהחלי‪ $‬את מושגי החיי‪.‬‬ ‫)מראש אמנה(‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬ ‫‪.1‬פרי ע חמו מתוק‪ ,‬ויש דובדב בר שחור‪ ,‬ותכונתו‬ ‫הרפואית‪ ,‬מחזק הגו‪ ,$‬תרופה טובה לשיעול ולכאבי‬ ‫חזה‪ ,‬ומשחרר את הליחה המצטברת בגו‪ ,$‬וכ יעיל‬ ‫להצטננות‪.‬‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪6:30‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪7:28‬‬

‫דובר אמת בלבבו‬ ‫הדמיו שולט בנו‪ ,‬ובענייני שצריכי לחתו בשכל בהיר הוא מתערב‪ :‬במקו שהשכל היה‬ ‫מזהיר לא לעשות – הוא מסית כ לעשות‪ :‬במקו שהשכל היה רואה לתק איזו שגיאה –‬ ‫הוא אומר שאי צור בתיקו‪ ,‬או שאי אפשרות לתק ובזה מפיל ייאוש על האד‪ .‬הדמיו‬ ‫הוא ההיפ הקוטבי של השכל‪ .‬השכל הוא המכשיר שנית לנו לעמוד על האמת ולמשש‬ ‫מציאות האמיתית של הדברי‪ :‬הדמיו מרחיק את האד מהמציאות ועלול להכניסו‬ ‫לעול דמיוני בלתי מציאותי‪ .‬אבל‪ ,‬קשה הוא להיכנס לעמל שכלי‪ ,‬לחשוב מחשבה מסודרת‬ ‫ומבוקרת‪ ,‬וקל הוא מאוד לרח‪ $‬על כנפי הדמיו להשתעשע בציורי תענוגות‪ ,‬וג להרגיע את‬ ‫הלב לבל יפחד מהזנחת המוטל על האד‪ .‬הנכנס לעמל תורה בלימוד גמרא – כמה קשה לו‬ ‫להתרכז בשכלו ולחוות הדמיונות הקוסמי! כל לימוד גמרא פוסקי ותורה הוא מלחמה‬ ‫תמידית ועקבית נגד הדמיו‪ ,‬ואוי לו למי שאינו מנצחו!‬ ‫)עלי שור(‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי בחינו‬

‫"משפטי בל ידעו‪"...‬‬

‫"כחצי ביד גיבור כ בני הנעורי"‪.‬‬ ‫הביטוי "בני הנעורי" מקביל לביטוי "ב זקוני"‬ ‫ל"ז‪,‬ג'(‪ .‬על כ אי לבאר את הביטוי כ"בני בנעור" כי א‬ ‫בני של הנעורי‪ ,‬זאת אומרת בני שנולדו להורי בעוד‬ ‫ברכה י‬ ‫התורה אינה‬ ‫בתקופת נע ‪.‬‬ ‫רבה הטמונה לילדי בהורי‬ ‫וריה‪ .‬זוהי‬ ‫צעירי‪ .‬הילדי נהני מאוד שהוריה באו בברית‬ ‫הנשואי בעוד צעירי‪ .‬ג השכל מוכיח את הדבר הזה‬ ‫והניסיו היו יומי מאמת אותו‪ .‬בכל המובני בולטת‬ ‫לעיניי הברכה הנובעת מחינו ילדי ביד הורי צעירי‪.‬‬ ‫ה טר שכחו את ימי ילדות ונעוריה‪ .‬יותר קל להורי‬ ‫צעירי להבי את נפש ילדיה על נכונה‪ ,‬להרגיש את‬ ‫אושר ואת צרותיה לדעת מה עלול לפתח אות או למנוע‬ ‫את התפתחות‪ .‬רק הורי צעירי מביני את נטיותיה‬ ‫ושאיפותיה ואת כל התפתחות חייה הנפשיי‪ ,‬כי תהו‬ ‫הגיל בי מהות הרוחנית והמוסרית אינו קיי אצל‪,‬‬ ‫משו שעולמ של הילדי קרוב לעול הילד של הוריה‪.‬‬ ‫לעומת זאת דורשי הורי בגיל העמידה את מנוחת‪ ,‬ואי‬ ‫לה הרצו המתאי לקבל את חינו בניה על עצמ‪ .‬רעש‬ ‫המשחקי מפריע להורי ועולמו של הנוער נתקל באי&הבנה‬ ‫מצד ההורי‪ .‬אשרי התקופה‪ ,‬אשר בה עמלי ושוקדי‬ ‫הורי צעירי בבני הבית‪ .‬אשרי התקופה שאינה חוסמת‬ ‫בפני בניה את האפשרות לכ ע"י דרישות חברתיות‬ ‫וכלכליות מלאכותיות‪ ,‬עד שאינה נותנת לאיש הצעיר לבנות‬ ‫בית לפני שיכלו כוחותיו ויתגלו בו סימני העמידה‪ ,‬וכבר אי‬ ‫לו הכוח להתנהג כצעיר ע ילדו הצעיר‪ .‬בתקופה כזאת‬ ‫מחפשי תמורות מלאכותיות שונות לחינו הילדי – לא‬ ‫לטובת הילדי – ונותני להורי להשתחרר מחינו‬ ‫ילדיה ולגולל את ה"משא" הזה על שכמ של "מומחי"‪.‬‬ ‫התוצאות הללו עומדות בקשר אמי ע התופעה שהברכה‬ ‫אינה חלה על משפחות אשר ילדיה אינ "בני הנעורי"‪ .‬רק‬ ‫בני אלה קולעי כחצי למטרת החינו‪ ,‬שה בני‬ ‫הנעורי‪ ,‬זאת אומרת שהוריה יכולי לשמש לה כדוגמא‬ ‫בחיי‪ ,‬וכידוע נחשבת הדוגמא החיה כגור חינוכי עיקרי‪.‬‬ ‫בני הנעורי המתבגרי והמבוגרי שייכי לאותו העול‬ ‫שג הוריה שייכי לו‪ .‬אי ניגוד רב בי דרכי החיי של‬ ‫הדור הקוד והדור הצעיר‪ ,‬ה קרובי אלה לאלה במהלכי‬ ‫מחשבותיה‪ ,‬והצעירי לא יטענו כי להוריה השקפות‬ ‫מיושנות שאי לה מקו בדור האמצאות והתגליות‬ ‫החדשות‪ ,‬ועל כ לא תועיל לה דוגמת חייה‪.‬‬ ‫)בראשית‬

‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫ואלו התועלות שהביטחו מביא להשגת אושר בעול הזה‪ ,‬ה‪:‬‬ ‫מנוחת הלב מדאגות העול הזה‪ ,‬ושלוה מהתרוצצות הנפש‬ ‫ומצערה על העדר תאוותיה הגופניות‪ ,‬כי הבוטח בה' שרוי‬ ‫בהשקט‪ ,‬בבטחה ובשלווה בעול הזה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫)ירמיה יז‪,‬ז(‪" :‬ברו הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪ ,‬והיה‬ ‫כע‪ -‬שתול על מי ועל יובל ישלח שורשיו ולא יראה כי יבוא חו‬ ‫והיה עלהו רענ ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי"‪.‬‬ ‫ואחת התועלות היא‪ :‬מנוחת הנפש מהנדידה בדרכי רחוקות‪,‬‬ ‫דבר המכלה את הגו‪ $‬ומקרב את ק החיי‪ ,‬כמו שכתוב )תהילי‬ ‫קב‪,‬כד(‪" :‬עינה בדר קיצר ימי"‪ .‬ומסופר על אחד מעובדי ה'‬ ‫הפרושי‪ ,‬שלפני שהתחיל להתנהג בפרישות‪ ,‬הל פע אל אר‬ ‫רחוקה לחפש פרנסה‪ .‬ובעיר שבא אליה‪ ,‬פגש עובד אלילי אחד‪.‬‬ ‫אמר לו הפרוש‪ :‬מה מאוד שרויי את בתכלית העיוורו וחוסר‬ ‫הבנה‪ ,‬זה שהנכ עובדי לאלילי‪ .‬ענה לו עובד האלילי‪ :‬ולמי‬ ‫אתה עובד? אמר לו הפרוש‪ :‬אני עובד את הבורא‪ ,‬הכל יכול‪,‬‬ ‫המכלכל היחידי‪ ,‬המפרנס שאי כמוהו‪ .‬אמר לו עובד האלילי‪:‬‬ ‫מעשי סותרי את דברי‪ .‬שאל אותו הפרוש כיצד? ענה לו עובד‬ ‫האלילי‪ :‬אילו מה שאמרת היה אמת‪ ,‬שהאל שאתה עובד לו הוא‬ ‫המפרנס‪ ,‬ויכולתו בלתי מוגבלת‪ ,‬אז היה מפרנס אות בעיר כש‬ ‫שהוא מפרנס אות כא‪ .‬ולא היה לפרוש מענה לדבריו‪ ,‬והוא שב‬ ‫אל ארצו‪ ,‬ומאז והלאה קבל על עצמו לפרוש מהיגיעה והרדיפה‬ ‫אחרי ענייני העול הזה‪ ,‬ושוב לא יצא מעירו כדי לחפש פרנסה‪.‬‬

‫איתא בגיטי פ"ח‪ :‬תניא היה רבי טרפו אומר כל מקו‬ ‫שאתה מוצא אגוריאות של גויי‪ ,‬אעפ"י שדינה כדיני‬ ‫לר ישראל אי אתה רשאי להיתדיי לפניה‪ .‬שנאמר‪" :‬ואלה‬ ‫המשפטי אשר תשי לפניה‪ "...‬ודרשו חז"ל "לפניה"‬ ‫ולא לפני גויי‪.‬‬ ‫‪.1‬הפליגו חז"ל‪ ,‬ופוסקי הדורות‪ ,‬בחומרת האיסור לתבוע בבתי‬ ‫משפט אשר דני עפ"י חוקות הגויי וערכיה‪ .‬והגדירו את הד‬ ‫ש‪ :‬שמרי יד בתורת משה רבנו‪ ,‬כופר באלוהי ישראל‪ ,‬ואי לו‬ ‫חלק לעול הבא וכו'‪ .‬וכל התובע בפנייתו לבית המשפט מקבל עליו‬ ‫מרות של חוקי העמי‪ ,‬ומואס בדת ישראל‪ ,‬לכ מהווה פנייתו‬ ‫הרמת יד והכחשה לאמת האלוהית אשר ניתנה בסיני‪.‬‬ ‫‪.2‬אד שנגר לו נזק או הפסד‪ ,‬באופ שעל פי השכל האנושי‪ ,‬חייב‬ ‫המזיק בתשלו‪ ,‬א עפ"י די תורה אי זכות תביעה כנגד המזיק‪,‬‬ ‫)כגו בדי שאלה שפעמי נפטר השואל מחובתו לתשלו החפ‪ -‬המושאל מדי‬ ‫"בעליו עמו לא ישל" או במקרי שייאוש קונה והבעלי המקורי מפסיד‬ ‫ביאושו את החפ‪ -‬בדי תורה וכד'(‪ .‬ברור כי אסור לתובעו בבית המשפט‪,‬‬

‫כיוו שעל פי די‪ ,‬אי מגיע לו ממו זה‪ .‬והאיש המבי ומאמי ‪ ,‬שכ‬ ‫סובבה ההשגחה העליונה‪ ,‬להוציא ממנו הממו לזולתו‪ ,‬ולא יעקל‬ ‫את אשר דנוהו במשפט העליו‪ ,‬כי יצדק דינו יתבר ע משפט‬ ‫התורה‪ ,‬ולא ע משפטי הגויי‪.‬‬ ‫‪.3‬המוציא ממו מבעל דינו בבית משפט‪ ,‬מלבד האיסור של גזל וכו'‪,‬‬ ‫מובטח הוא מחז"ל שלא יהיה לו רווח ממו זה‪,‬ורק טועה הוא‬ ‫לדמות בנפשו שממו שבא בגזל ישאר ברשותו‪ .‬והרבה דרכי‬ ‫למקו להוציאו מתחת ידו ולהשיבו לבעליו‪.‬‬ ‫‪.4‬חובה למחות ולשכנע את בעל הדי העומד לתבוע את חברו בבתי‬ ‫משפט‪ ,‬שלא ייגש אליה‪ .‬ועי"כ למונעו מאיסור וגרימת נזק‬ ‫לנתבע‪ .‬ובפרט רבני קהילות ומנהיגי בעלי השפעה‪ ,‬צריכי‬ ‫להוכיח את השומעי לה‪ .‬ושלא לעשוק את בעל דינ בהוצאת‬ ‫ממו שלא כדת משה בישראל‪.‬‬ ‫)קיצור דיני מספר המשפט וישראל(‬

‫המחזור לא השתנה‬ ‫חז אחד הגיע בחודש אלול אל רבי מרדכי מנדבורנה‪ ,‬ועשה‬ ‫במחיצתו את חודש אלולחודש התשובה‪ .‬ימי אחדי לפני ראש‬ ‫השנה בא להיפרד מרבו‪ ,‬טר שובו לביתו‪.‬‬ ‫שאל אותו רבי מרדכי‪:‬‬ ‫"מדוע אתה ממהר כל כ לשוב?"‬ ‫השיב לו החז‪:‬‬ ‫"שליח ציבור אני‪ ,‬ועליי לעיי היטב במחזור ולהתקי את‬ ‫תפילתי"‪.‬‬ ‫חיי רבי מרדכי ואמר‪:‬‬ ‫"האמ לי‪ ,‬המחזור עומד בעינו בדיוק כאשתקד‪ .‬מוטב שתנצל‬ ‫ימי אלה כדי לעיי בתו נפש‪ ,‬ולהסדיר את מעשי"‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬ ‫כדי להציל את סדום שלא תיהפך‪ ,‬היה צורך‬ ‫בעשרה צדיקים‪ .‬ואילו כדי להפוך עולם‬ ‫ומלואו – די בשוטה אחד‪.‬‬ ‫}רבי מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל{‬

‫לרפואת‬ ‫אלדד‬ ‫ב‬ ‫יהודית‬ ‫גדסי‬ ‫הי"ו‬

‫לרפואת‬ ‫אליהו‬ ‫הי"ו‬ ‫ב שמעו‬ ‫ועליזה‬ ‫ז"ל‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יוס‪ 2‬ז"ל‬ ‫ב עזרא‬ ‫ורוזה‬ ‫הי"ו‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫עיישה‬ ‫)עליזה(‬

‫בת אברה‬ ‫ורחל‬ ‫ז"ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫)חובות הלבבות(‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬