Mevasser Shalom Rh 5770

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫א' בתשרי תש"ע‬ ‫יוצא לאור*‪34‬‬ ‫גיליו מספר‬

‫‪68‬‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫ראש השנה‬

‫פרשת השבוע "וה' פקד‪"...‬‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪6:20‬‬

‫מוצ"ח‬ ‫‪7:17‬‬

‫י‪6:05 #‬‬

‫‪7:15‬‬

‫חיפה ‪6:12‬‬

‫‪7:17‬‬

‫ב"ש ‪6:12‬‬

‫‪7:17‬‬

‫מוצ"ח רבנו ת‪#‬‬ ‫‪7:54‬‬

‫הפטרת השבוע "ויהי איש‪"..‬‬ ‫מפרשת השבוע‬

‫דר( אר‪,‬‬ ‫‪ .1‬ברח האל יתבר על בריותיו‪ ,‬נת לה מקור‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬כדי שלא יאבדו ברעת ‪ .‬כי‬ ‫מאחר שיצר לב האד רע מנעוריו ונוטה בטבעו‬ ‫יותר אל החומריות ומניח המושכלות‪ ,‬ע"כ צרי ‬ ‫האד בכל עת לחפש בדרכיו לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫כדכתיב )איכה ג‪,‬מ( ‪" :‬נחפשה דרכינו ונחקרה‬ ‫ונשובה עד ה'"‪ .‬לפי שבכל השנה הוא מוטבע‬ ‫בתאוות ואינו מתעורר אל התשובה‪ ,‬ציותה‬ ‫התורה לתקוע בשופר בראש השנה לעורר ‬ ‫ולהזכיר ‪ ,‬כלומר‪ :‬עורו ישני מתרדמתכ כי‬ ‫קרב זמ פקודתכ ‪ .‬והאל יתבר ‪ ,‬שאינו חפ‬ ‫בהשחתת הרשעי אלא שיחזרו בתשובה ויחיו‪,‬‬ ‫נות קולו בתרועה בראש השנה לבני ישראל‬ ‫שיחזרו בתשובה‪ .‬וא יתקע שופר בעיר וע לא‬ ‫יחרדו – דמ בראש ‪.‬‬ ‫‪ .2‬ולרמוז על שלושה עקרי התשובה‪ ,‬צוותה‬ ‫התורה לתקוע ולהריע ולתקוע‪ .‬התקיעה‬ ‫הראשונה  לרמוז על התנאי הראשו‪ ,‬שצרי ‬ ‫בעל תשובה לחפש ולפשפש בדרכיו ולעזוב עזיבה‬ ‫מוחלטת‪ ,‬א או בידו או בליבו ומחשבותיו –‬ ‫יסירנו‪ ,‬כדכתיב )ישעיה נה‪,‬ז(‪" :‬יעזוב רשע דרכו‬ ‫ואיש או מחשבותיו וישוב וגו'"‪ .‬התרועה‬ ‫האמצעית  לעשות אנחה ויללה על חטאותיו‬ ‫שעברו עליו‪ ,‬ושינח על רוע מעשיו‪ ,‬כדכתיב‬ ‫)ירמיה לא‪,‬יח(‪" :‬אחרי שובי ניחמתי ואחרי‬ ‫היוודעי ספקתי על יר("‪ .‬והתקיעה האחרונה –‬ ‫לשו בליבו ולקבל על עצמו שלא יחזור עוד‬ ‫למחשבותיו ולמעשיו הראשוני ‪ ,‬כדכתיב )הושע‬ ‫יד‪,‬ד(‪" :‬ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו"‪.‬‬ ‫‪ .3‬וג לזה רמזה התורה באומרו )דברי ל‪,‬יד(‪:‬‬ ‫"כי קרוב אלי(שי הדבר מאוד וגו'"‪ .‬בתחילה‬ ‫אמרנו‪ ,‬שזאת התשובה שצוותה התורה לעשות‬ ‫לאומה זו היא קרובה וקלה יותר מכל אות‬ ‫שנהוגות בכל האומות‪ ,‬כאשר יחטאו והולכי ‬ ‫לכמרי ולבקש עצה על דרכי התשובה‪ ,‬אומרי ‬ ‫לה שיתענו ימי רבי וילכו מעבר לי יחפי ‬ ‫ועייפי ויגעי ‪ ,‬ושילקו את גופ בשוטי של‬ ‫ברזל ועינויי אחרי גדולי מאוד‪ .‬א תורתנו‬ ‫הקדושה חסה על ישראל בעצמ ‪ ,‬ולא רצתה‬ ‫להרבות בתעניות ובעינויי רבי ‪ ,‬ושלא יל ‬ ‫בדרכי ארוכי ‪ ,‬ולא ציוותה לעלות למקו ‬ ‫גבוה שלא יוכל לעלות לש ‪ ,‬וג לא בדר רחוקה‬ ‫אל עבר הי ‪ .‬על זה אמרה התורה )ש ש ‪ ,‬יב‪,‬יד(‪:‬‬ ‫"לא בשמי‪ #‬היא ולא מעבר לי‪ #‬וגו'‪ ,‬כי קרוב‬ ‫אלי( הדבר מאוד וגו'"‪ .‬רמזה בשלושה דברי ‪:‬‬ ‫פה ולב ומעשה‪ .‬האחד וידוי פה‪ ,‬באמרו שעוזב‬ ‫החטא‪ .‬והשני – אנחה ושברו הלב על מה שעבר‪.‬‬ ‫והשלישי – שלא ישוב עוד למעשה כזה‪ .‬וא זה‬ ‫הפסוק לא נאמר על התשובה‪ ,‬אלא על התורה –‬ ‫יהיה הפירוש‪ ,‬כי מצוות התורה עשה ולא תעשה‬ ‫כול ה נכללי באלו השלושה דברי ‪:‬דבור‬ ‫והרהור ומעשה‪.‬‬ ‫)שבע פתילות(‬

‫"אע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישני‪ #‬משנתכ‪#‬‬ ‫ונרדמי‪ #‬הקיצו מתרדמתכ‪ #‬וחפשו במעשיכ‪ #‬וחזרו בתשובה וזכרו בוראכ‪"#‬‬ ‫)ג' תשובה ד'(‪.‬‬

‫למעשה צרי העוסק בתשובה לעשות התשובה הבסיסית‪ :‬לשוב מאי הכרת‬ ‫הבורא להכרתו! ויראה להגיע לאיזו בחינה של אמונה חזקה וברורה‪ .‬ומה טוב‬ ‫לנו כי ראש השנה קוד ליו הכיפורי ‪ ,‬ויו קדוש זה הוא כולו קבלת עול‬ ‫מלכות שמי וחיזוק אמונה‪ .‬ומי זה שלא נפתח לבו לאמונה חזקה בתפילת‬ ‫מוס‪ $‬לראש השנה‪ ,‬המיוסדת כולה על בירור יחודו ומלכותו יתבר ‪ ,‬השגחתו‬ ‫הפרטית‪ ,‬על מת תורה מ השמי וציפייה לגאולה האחרונה‪ .‬ה רק מי‬ ‫שאמונה זו תקועה בלבו בוודאות חזקה הוא יודע מעתה אל מי הוא שב‬ ‫בתשובתו‪.‬‬ ‫הרצו להתקרב!‬ ‫ההכרה שדברנו עליה מעמידה אותנו מיד על מצבנו‪ :‬ממי התרחקנו‪ ,‬עד כמה‬ ‫התרחקנו ממנו ע"י מעשינו‪ ,‬ומתעורר הרצו להתקרב אליו יתבר שוב‪ .‬ה‬ ‫התשובה מתחילה ברצו לשוב‪ .‬אי אפשר לדלג עליו‪ ,‬כי הוא המכוו את דרכו‬ ‫של האד ‪ .‬ג החטא התחיל ע רצו להתרחק ולחטוא‪ ,‬כי אי אד חוטא‬ ‫בלי רצו‪ .‬אנחנו ממציאי לעצמנו אמתלאות רבות על הרפיו בעבודה ועל‬ ‫הכישלו בחטא‪ .‬כאשר שואלי מישהו אי הוא מצליח בלימודו והוא מסבב‬ ‫עיניו השמימה ואומר "צרי סייעתא דשמיא" – מהי עומק כוונתו? הוא עשה‬ ‫את שלו‪ ,‬רק הסייעתא דשמיא התעכבה משו מה‪ ,‬ולכ לא הצליח כל כ –‬ ‫כלומר‪ :‬הרשב"ע‪" .‬בא לטהר – מסייעי אותו‪ ,‬בא לטמא – פותחי לו" )יומא‬ ‫לח‪,‬ע"ב(‪ .‬הכל תלוי באד ‪ :‬א רצונו האמיתי הוא להיטהר‪ ,‬שזהו "בא לטהר" –‬ ‫אז הוא מוצא את עצמו נעזר‪ ,‬וכ להיפ ‪ .‬מאיד אי לנו כלל לומר לעצמנו‪:‬‬ ‫"הרי אני מצליח – סימ הוא כי כוונתי טובה ומ השמי מסכימי ע דרכי"‬ ‫– מההצלחה הנראית כסייעתא דשמיא אי כל הוכחה שדרכנו היא טובה‪ ,‬כי‬ ‫"בדר שאד רוצה ללכת‪ ,‬בה מוליכי אותו" )מכות י‪,‬ע"ב(‪ .‬הכל תלוי ברצו שלנו!‬ ‫הרצו הוא הפותח והסוגר במעשי שלנו ובהנהגת ההשגחה אתנו! התחלת‬ ‫התשובה המעשית היא בזה‪ ,‬שנבח את רצוננו לא הוא נוטה‪ .‬א מצאנו שיש‬ ‫בחינות ברצוננו של "בא לטמא"‪ ,‬נצטר לישר את רצוננו בא לטהר‪ .‬כיצד‬ ‫משני את הרצו? זהו היסוד‪ :‬בכוחה של הכרה אמיתית הוא לשנות ג את‬ ‫הרצו שיהיה אמיתי‪ .‬הרי חיזקנו כבר את ההכרה שלנו שתהיה אמיתית‬ ‫וודאית – כא המבח להכרה זו‪ ,‬וכא אנו עומדי שוב על ההכרח בתשובה‬ ‫הבסיסית מאי– הכרה להכרה‪.‬‬ ‫)עלי שור(‬

‫דובר אמת בלבבו‬ ‫סוגיא ערוכה בש"ס עוסקת בנגיעות‪:‬‬ ‫הכי דמי שוחד דברי‪ ?#‬כמעשה של שמואל שהיה עובר במעבורת את הנהר‬ ‫פע אחת בא אד והושיט את ידו לשמואל לסייעו לרדת מ המעבורת‪ .‬שאל‬ ‫אותו שמואל‪ :‬מה מעש כא? השיב לו האיש‪ :‬די יש לי לדו אצל ‪ .‬אמר לו‬ ‫שמואל‪ :‬פסול אני לדו בדינ ‪.‬‬ ‫כאשר אד עשה לחז"ל טובה קטנה מאוד כבר פסלו את עצמ לדו די תורה‬ ‫שלו‪ ,‬כי חששו שהטובה הזאת שיחדה אות מכבר ולא יכירו את האמת בדי‬ ‫זה‪ .‬הרי א יש לאד נטייה קטנה לצד אחד‪ ,‬כבר אינו יכול לשקול טענתו של‬ ‫זה לעומת טענתו של יריבו ויטה את הדי‪ .‬כל כ גדול כוחה של נגיעה! ולא רק‬ ‫בבית די הדברי אמורי ‪ .‬כל אד הוא דיי בענייניו הוא‪ .‬כאשר הוא צרי ‬ ‫לשקול כיצד להתנהג הוא צרי ג כ לשקול את הצדדי ולשפוט ע איזה צד‬ ‫האמת‪ .‬ומה נעשה שאנו משוחדי מהמידות והיצרי שלנו המטי את‬ ‫השיקול לצד הנוח לה ‪ ,‬ואי ל שוחד גדול מזה! חייבי אנו להיווע ע ‬ ‫ההלכה על כל צעד שאנו עושי וממנה אי לזוז‪ .‬א לא לכל שאלה נמצאת‬ ‫הלכה פסוקה בעניינינו היו &יומיי ‪ .‬עניי הנגיעות תופס מקו רחב בתורת‬ ‫המוסר‪ .‬לא נראה שו דר להיחל מכל הנגיעות המקיפות אותנו מלבד לימוד‬ ‫)עלי שור(‬ ‫מוסר שהוא הפותח עניינו להכיר את הנגיעות שלנו‪.‬‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי‪ #‬בחינו(‬ ‫יהי כבוד תלמיד( חביב עלי( כשל( )אבות ד‪,‬ט"ו(‬ ‫אפשר לנו להחליט ולומר לכל מחנ ‪ :‬לא יתכ שיש ל דעה‬ ‫טובה מידי על הילד‪ ,‬אבל לעיתי קרובות אתה ד אותו‬ ‫לרעה שלא בצדק‪ .‬אי אנו מתכווני להעלי עי‬ ‫אינה י‬ ‫ולא נתעל מלראות את‬ ‫התורהילדינו‬ ‫מחסרונותיה ‪ .‬של‬ ‫שגיאותיה ולתק את טעויותיה ‪ .‬מוב מאליו שמוטלת‬ ‫עלינו חובה להג עליה מפני השפעות רעות היכולות להוביל‬ ‫בכיווני בלתי נכוני במהל חייה ‪ .‬כמוב‪ ,‬שחייבי אנו‬ ‫להשתדל ולהחזיר את הטועי שביניה באמצעי שוני ‬ ‫לדר הישרה‪ .‬כל מי שחושב מראש את כל מעשי הילדי ‬ ‫כטובי ונכוני ומשתדל להצדיק את פעולותיה ‪ ,‬אינו אלא‬ ‫טועה‪ ,‬ורע מזה‪ :‬מחנ גרוע הוא‪ ,‬המפקיר את הילדי ‬ ‫הנתוני להשפעתו והדרכתו ודעתו המשובשת על ערכיה ‬ ‫המוסריי של הילדי סופה להתנק בו ובה כאחת‪ .‬אוי‬ ‫למחנ ואוי לחניכו‪ ,‬כאשר הלה ד אותו לחובה מוחלטת‬ ‫וגמר בדעתו שהוא "רע"‪ .‬דעתו זו תשפיע‪ ,‬כמוב‪ ,‬על אופ‬ ‫פעולותיו החינוכיות ועל שיחותיו ע החני ‪ ,‬וע"י כ לא‬ ‫יהיה באפשרותו של המחנ להחזיר למוטב את הילד‬ ‫הכושל‪ ,‬וא‪ $‬ביד ההורי לא תמצא היכולת להיטיב את‬ ‫דרכו של בנ "הרע"‪ .‬הדעה הרעה שוללת מ המורי כל‬ ‫כוח ותבונה לשפר את מעשיו של החני ‪ ,‬וכל פעולה חינוכית‬ ‫המושפעת ע"י דעה משובשת זו עלולה לקלקל אותו יותר‬ ‫ויותר‪ .‬כל תקווה לשפר את דרכו של החני אינה מבוססת‬ ‫אלא על הביטחו החזק שיש לחני יסוד מוסרי חזק‬ ‫ושקיימת האפשרות לשנותו ולפתח אותו לטובה עד שישיג‬ ‫שלימות אופיו‪ .‬כי כל אפשרות להדרכה ולהשפעתה מוסרית‬ ‫עלינו ועל זולתנו מותנית באמונה האיתנה שקיימת‬ ‫האפשרות לשפר את מעשינו ולהיטיב את דרכנו בעתיד‪ .‬לפי‬ ‫זה עלינו להקפיד על התנהגותנו כלפי החניכי ועל דבורינו‬ ‫את ‪ .‬מלי כגו‪" :‬אתה שקר‪ ,‬אתה גנב‪ ,‬אינ ראוי לשו ‬ ‫דבר" ה מסוכנות ביותר‪ ,‬וכשחוזרי עליה כמה פעמי ‬ ‫עלולות ה להפו את החני לבעל מידות גרועות אלו‪.‬‬ ‫במקרי אלו אומרי ‪" :‬שקרת הפע ‪ ,‬הרי גנבת‪ ,‬הרי פעלת‬ ‫כמי שאינו ראוי לשו דבר"‪ .‬דבורי כאלה מכילי אותה‬ ‫האזהרה‪ ,‬אבל יחד אתה מעוררי את החני לחזור‬ ‫בתשובה‪ .‬אומנ חשוב מאוד‪ ,‬כי חניכינו ידעו שעשו עוול‪,‬‬ ‫אבל חשוב פי כמה לדעת‪ ,‬שעדיי לא התרגלו לעוול במידה‬ ‫כזאת‪ ,‬שלא יוכלו למצוא את דר התשובה‪.‬‬ ‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫ומסופר על אחד הצדיקי שבא למדינה אחת כדי ללמד את‬ ‫תושביה לעבוד את הא&לוהי ‪ .‬וימצא אות שה לבושי ‬ ‫מלבושי ותכשיטי בצבע אחיד‪ ,‬ועוד ראה שהקברי שלה היו‬ ‫סמוכי לפתחי בתיה ‪ ,‬ולא ראה ביניה אישה‪ .‬וכשהוא שאל‬ ‫אות על פשר דברי אלה‪ ,‬ענו לו‪ :‬מה שאנו לובשי צבע אחיד‪,‬‬ ‫הוא כדי שלא יהיה הבדל אצלנו בי העני לעשיר‪ ,‬כדי שהעשיר לא‬ ‫יבוא לידי גאווה והתפארות בעשרו‪ ,‬וכדי שהעני לא ירגיש את‬ ‫עצמו עלוב‪ ,‬וכדי שנהיה כולנו שווי בעוד שאנו על האדמה‪ ,‬כש ‬ ‫שנהיה שווי כשנהיה תחתיה‪ .‬ומסופר על מל אחד שהיה מערב‬ ‫את עצמו בי עבדיו‪ ,‬ולא היה ניכר הבדל בינו לבינ בחיצוניותו‪,‬‬ ‫מפני שהיה מתנהג בשפלות בתכשיטיו והלבשתו‪ ,‬כ שלא היה‬ ‫אפשר להכיר אותו בי עבדיו‪ .‬ומה שקבענו את מקו קברות‬ ‫המתי שלנו ליד פתחי בתינו‪ ,‬זהו כדי שניקח מה תוכחת מוסר‪,‬‬ ‫ונהיה מוכני ליו המוות‪ ,‬ונכי לנו את הצדה‪ ,‬כלומר מצוות‬ ‫ומעשי טובי ‪ ,‬שיביאו אותנו למקו המנוחה‪ .‬ומה שראית‬ ‫שפרשנו מהנשי והילדי ‪ ,‬דע כי הושבנו אות בקריה מיוחדת‬ ‫הקרובה לכא‪ ,‬וכאשר אחד מאתנו צרי משהו מה הוא הול ‬ ‫אליה וחוזר שוב אלינו‪ .‬והטע שעשינו זאת‪ ,‬מפני שראינו את‬ ‫טרדת המחשבה ואת ההפסד הרב ואת גודל הטרחה והיגיעה שיש‬ ‫לנו את האפשרות לבחור בענייני העול הבא ולמאוס בענייני‬ ‫העול הזה‪ .‬דבריה מצאו ח בעיני הצדיק‪ ,‬והוא בר אות ‪,‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬ ‫ושבח את הנהגת ‪.‬‬

‫תוק‪ 0‬פסקי בתי משפט אזרחיי‪#‬‬ ‫‪ .1‬מי שפונה לבית משפט אשר ד עפ"י מערכת חוקי ‬ ‫מסודרת‪ ,‬ע כללי קבועי שלא עפ"י תורת ישראל‪,‬‬ ‫לר המתיימרי לקבוע בכל די ועניי את מוסדות היושר והצדק‪,‬‬ ‫בשעה שיש בתי די רבניי על פי תורת ישראל‪ .‬בעצ עמידתו‬ ‫לפניה הרי שהוא מקבל את תרבות ודוחה את תורת‬ ‫ישראל‪ ,‬וכאילו מצהיר שעדיפה עליו תרבות הגוי מעל פני‬ ‫תורת ישראל ח"ו‪.‬‬ ‫‪.2‬ברור כי אי יהדות או אי יהדות של השופטי בבתי‬ ‫משפט אזרחיי ‪ ,‬מעלה או מורידה באיסור "לפניה ולא לפני‬ ‫גויי "‪ .‬והמודד היחיד לקביעה מרחיקת לכת זו‪ ,‬היא‬ ‫התרבות הערכי והדיני ‪ ,‬שעליה מושתת חוק ודי בית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫‪.3‬אי לבית המשפט סמכות הלכתית עפ"י די תורת ישראל‪,‬‬ ‫ואי בכוחו להכריח לשו הלי משפטי‪ ,‬וכל שכ לדו‬ ‫ולהוציא ממו באד לזולתו‪ ,‬וכל פסיקותיו אי לה בדי‬ ‫תורה תוק‪ $‬כלל‪ ,‬ושווי כחרס הנשבר‪.‬‬ ‫‪.4‬תובע שהכריח את בעל דינו לדו בבית המשפט‪ ,‬ונפסק‬ ‫לחייב הנתבע‪ ,‬אי לפסק תוק‪ $‬מחייב‪ .‬שירידת הנתבע לבית‬ ‫המשפט התבצעה בניגוד לרצונו ובהעדר סמכות כפיה‪ .‬ובדי‬ ‫תורה אסור לתובע לייש הפסק‪ .‬ועוד שנשתמרה זכותו של‬ ‫הנתבע לדרוש דיו מחודש בבית די תורני‪ ,‬תו סגירת התיק‬ ‫וביטול פסק בית המשפט‪.‬‬ ‫)לקט מספר המשפט וישראל(‬

‫ובשופר גדול יתקע‬ ‫רבי מנח‪ #‬מנדל מקוצק הזמי את רבי יחיאל מגוסטיני שישמש‬ ‫בעל תוקע בבית מדרשו בראש השנה‪.‬‬ ‫כשהגיעה השעה לתקוע בשופר‪ ,‬לא הצליח הרב מגוסטיני להפיק‬ ‫ממנו קול והתקיעות עלו לו בקושי גדול‪.‬‬ ‫לאחר התפילה‪ ,‬אמר לו הרבי מקוצק‪:‬‬ ‫"יישר כוח(‪ ,‬יפה מאוד תקעת"‪.‬‬ ‫"הא כיצד?" תמה רבי יחיאל‪" .‬הרי התקשיתי להשמיע קול"‪.‬‬ ‫השיב לו הרבי מקוצק‪:‬‬ ‫"בתפילה אנו אומרי‪' #‬בשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע‪,‬‬ ‫מלאכי‪ #‬ייחפזו וחיל ורעד יאחזו'‪ .‬רוצה לומר‪ :‬א‪ #‬אד‪ #‬גדול‬ ‫תוקע בשופר‪ ,‬כי אז ג‪' #‬קול דממה דקה ישמע' ומלאכי‪ #‬ייאחזו‬ ‫חיל ורעדה"‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬ ‫"טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך"‬ ‫נ{‪ .‬למה הוא טוב?‪-‬שהוא ישר‪ .‬ולמה הוא ישר?‪-‬‬ ‫מפני שהוא טוב‪ .‬על כן "יורה חטאים בדרך"‪,‬‬ ‫שהוא מורה להם דרך שיעשו תשובה‪.‬‬ ‫}תהילים י"ח‪,‬‬

‫}רבי פנחס מקוריץ זצוק"ל{‬

‫"תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה"‬ ‫לרפואת‬ ‫שרה לוי‬ ‫הי"ו‬ ‫בת‬ ‫סאלמה‬ ‫ז"ל‬

‫לרפואת‬ ‫קר‬ ‫בת‬ ‫יפה‬ ‫הי"ו‬

‫לרפואת‬ ‫מזל )חבאני(‬

‫הי"ו בת‬ ‫יחיא‬ ‫אברה‪#‬‬ ‫חג'בי‬

‫ז"ל‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יחיא‬ ‫אברה‪#‬‬ ‫חג'בי‬ ‫ז"ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,#‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬