Divrei Shalom Veemet Rh 5770
This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA
Overview
Download & View Divrei Shalom Veemet Rh 5770 as PDF for free.
More details
- Words: 5,847
- Pages: 12
בס"ד ,ערב ראש השנה ה'תש"ע
קונטרס "דברי שלו ואמ"ת לקיי " )אסתר ט' ,ל' ל"א(
"להחזיר עטרה ליושנה" ע"י קיו הלכות ומנהגי יו טוב של ראש השנה שחל בשבת והמסתע במשנת רבותינו הספרדי חכמי האמ"ת )אלג'יר ,מרוקו ,תוניס( נלקט ונער ע"י הצעיר באלפי ישראל
אליהו ב אאמו"ר ר' אברה ממ ראש ישיבת "תורת אברה " נצרת עילית לע"נ עטרת ראשנו שר התורה והיראה מחכמי האמ"ת ,הרב הראשי וראב"ד לירושלי עיה"ק הגה"צ כמוה"ר
רבי שלו משאש
זצוקללה"ה
* * * מהדורה ראשונה וחלקית זו יו"ל ע"י ישיבת "תורת אברה " נצרת עילית ת.ד ,846 .מיקוד 17108 טלפו ,0773204030 :נייד 0526004052 :או ,0508993098/9פקס0773204031 : דואר אלקטרוני[email protected] :
1
הדלקת נרות בערב שבת ויו טוב
אהבה רבה עליה .ועוד יש לומר ,שמה שמנשקי למי שעלה לספר תורה הרי הוא כבוד התורה ולא
א .יש להכי שני מערכות של נרות קוד החג על הפתילות למצו השע בליל יו טוב השני .כמו כ
כבוד האד ,שמנשקי אותו על כ! שזכה לעלות לתורה )ש ,ל"ג(.
יש להכי נר נשמה שיידלק לפחות 26שעות ,על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות
תפילת ערבית של ראש השנה
מנת שלא יצטר! להדביק נרות או לתקוע את
ה .יזהר ביותר בתפילת ערבית של ליל ראש השנה
בלילה שני של ראש השנה. א לא הדביק נרות שעווה מערב יו טוב לא ידביק ביו טוב ,ויכול להשתמש בנרוני
כי זו התפילה הראשונה
בשנה )"הלכות חגי " פל"ז ,ה"ז(.
)א .על
פי שלכתחילה לכבוד החג ידליק נרות ארוכי ( .א לא תקע פתילה בשע מערב חג יכול להכניסה בשינוי בחג.
ו .אמירת "לש יחוד קודשא ברי! הוא ושכינתיה" וכו' הייתה חביבה מאוד על עטרת ראשנו הרה"ר
תבר!" :להדליק נר של יו טוב" ולא "של יו הזיכרו " .וא בירכה" :של יו הזיכרו " יצאה ידי חובה .וא הוא ג שבת תבר!" :להדליק נר של שבת ויו טוב" ]"הלכות חגי " )למר הראשל"צ המקובל האלוהי הגאו הרב מרדכי אליהו שליט"א( פל"ה ,הל"ב הל"ד[ .ולא תבר! "שהחיינו" לא ביו הראשו ולא ביו השני )"ילקוט
וראב"ד לירושלי עיה"ק הגה"צ רבי שלו משאש זצוקללה"ה ,והיה מקפיד לפני כל מצוה לומר" :לש יחוד" המתאי למצוה ,ופע אמר: "אני כל היו אומר לש יחוד" ,ודבריו אלו נאמרו ביחס לשמועה שמנהגנו הוא שלא לומר כלל "לש יחוד" .אמנ דנו בזה עימו ,שמדברי הגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה )בשו"ת "מי חיי " )ח"א ,סי' ס"ז( נראה שיש בזה חילוק בי ערי המערב השונות ,ונטה להסכי לדברי אלו .ועיי בשו"ת "מי חיי " )ש ( שהסיק שעדי .שלא לומר "לש יחוד" )ש ,כ"ז(.
יוס ".מועדי ,עמ' סא ,סע' ה(.
ב .אסור לאישה שלא אמרה "ותודיענו" להדליק נרות יו טוב במוצאי שבת ליל החג ,קוד שתאמר" :ברו! המבדיל בי קודש לקודש" )"הלכות חגי " פל"ח ,הי"ג(.
ז .סדר קבלת שבת ביו טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת הוא :אי אומרי " :שיר השירי " ו"לכו נרננה" ,אלא מתחילי ישר" :מזמור לדוד", וממשיכי " :אנא בכוח" ,ומדלגי על" :במה מדליקי " ,ואומרי רק" :אמר רבי אלעזר אמר רבי
***
ג .לדעת מר" אמירה לנוכרי שבות אסורה ג לצור! מצוה ,ולא התיר במקו מצוה אלא שבות דשבות ,כלומר לומר לנוכרי לעשות איסור דרבנ . אול בדר! אקראי לצור! גדול ,כגו תפילת רבי בליל יו הכיפורי ,יש להקל באמירה לנוכרי אפילו באיסור תורה. ולכ א ארעה תקלה במערכת התאורה שבביתהכנסת בליל יו הכיפורי ,יש לסמו! במקו צור! גדול כזה על דעת הרמ"א ,המתיר באופ זה לומר לגוי להדליק את האור ,כדי שלא לבטל את תפילת ליל יו הכיפורי )"ילקוט שמ"ש"
חנינא ...ה' יבר את עמו בשלו " ,קדיש "על ישראל" ,וממשיכי כמו בשבת רגילה" :לכה דודי", ואחרי "מזמור שיר ליו השבת" ,אומרי את הפיוט "אחות קטנה" והמזמור השיי לחג )"למנצח על הגיתית לאס ".וכו'( ]ויש שמקדימי את המזמור השיי לחג לפיוט "אחות קטנה"[ ואח"כ השליח ציבור עולה ואומר חצי קדיש" ,ברכו" וכו' ,וכ בשבת חול המועד. יו טוב של ראש השנה שלא חל בשבת, מתחילי בפיוט "אחות קטנה" ,אחריו אומרי מזמור של חג )"למנצח על הגיתית לאס ".וכו'( ומזמור "טוב להודות" וכו' )ולא אומרי את הפסוק הראשו " :מזמור שיר ליו השבת"( ואחר כ השליח ציבור אומר חצי קדיש" ,ברכו" וכו' )עיי"ש צ"ב
חאו"ח ,אותיות ק"ה ק"ו(.
ד .אסור לנשק בניו הקטני בביתהכנסת ,כדי לקבוע בליבו שאי אהבה כאהבת המקו ברו! הוא, א! לאחר שעלה לספר תורה מותר לנשק לקרוביו וידידיו ,שיש לחלק שהרי אינ קטני שיש לאד
ועי' ב"זוכר ברית אבות ,עמ' .(35 36
2
ח .נהגו ביו השני של ראש השנה לפתוח בפיוט "חו תחו " לפני מזמור החג.
טז .בנוסח תפילות הימי הנוראי יש לומר " ְש ַה ְִ ,לט -לפני!" ולא " ְַ 3ה ְֳ 3ל ַט לפני" )"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"א(.
ט .בקבלת שבת אי עומדי בעת אמירת "מזמור לדוד הבו" וכו' ,ובעת אמירת "מזמור שיר ליו השבת" יש שיושבי ,ויש מעט שנשארי עומדי עד הפסוק "צדיק כתמר יפרח" ואז יושבי )"ילקוט
בתפילת העמידה" :אלוהינו ואלוהי אבותינו רצה נא במנוחתנו" ,אלא מתחילי "קדשנו במצוותי!"
שמ"ש" ש ,צ"א(.
וכו' ,כבראש השנה שחל בחול
י .הפיוט לכה דודי נאמר בישיבה ,ורק בעת אמירת: "בואי בשלו עטרת בעלה" וכו' כל הקהל עומדי על רגליה )ש ,ק'(.
יח .לאחר תפילת עמידה של ליל שבת אומר השליח ציבור" :יו השישי ויכולו השמיי והאר 6וכל
יז .ראש השנה שחל להיות בשבת אי אומרי
)ש ,קס"ב(.
צבא " ,וחוזרי הציבור ואומרי " :יו השישי ויכולו השמיי " וכו' )ש ,צ"ז(.
יא .בעת אמירת קדיש אי הקהל חייבי לעמוד, ואי חילוק בי הקדישי השוני "ברכו" )ש צ"ו([ ,וכ אי חילוק בי שבת ליו חול
]כגו :הקדיש שקוד
יט .נהגו בראש השנה ויו הכיפורי למכור "פתיחת הפרנסה" בדמי מרובי ,והזוכה בה פותח את ההיכל לפני "עלינו לשבח" ,ואומר לבדו את כל המזמור "לדוד מזמור לה' האר 6ומלואה" בנעימה מרגשת במיוחד ,וכשמסיי את המזמור ,שבי הציבור ואומרי אותו בפתיחת ידיי לקבל ברכה יחד.
)ש ,
כ"ד(.
יב .עת אמירת "ברכו" אי הקהל מחוייבי לעמוד אלא יכולי לשבת ,וכ הוא המנהג )ש ,כ"ו(. יג .בעת אמירת קדיש יש לענות אחר שליח הציבור "אמ יהא שמיה רבא מבר!" וכו' עד "דאמיר בעלמא" )ש ,כ"ה(.
ויש
שנהגו
שאי
מוכרי
את
"פתיחת הפרנסה" ,ומכבדי בה את הרב או את שליח הציבור של ביתהכנסת .ויש
יד .בתפילת עמידה מחת! הדברי בשפתיו ומשמיע לאוזניו בלחש )ש ,ל"ד(.
לומר שהטע הוא כדי למנוע את המכירה, שפעמי יש בה טורח ציבור ושיחה בטילה בביתהכנסת .וכאשר מתבר! הרב או שליח הציבור מתברכי כול ,מדי שלוחו של
טו .ליל ראש השנה השני שחל במוצאישבת מוסיפי בתפילה "ותודיענו" .שעניינו להבדיל בי קדושת השבת החמורה לקדושת יו טוב המותר במקצת מלאכות של אוכל נפש. א שכח לומר" :ותודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר" :ברו! אתה ה' מל! על כל האר(" יאמר" :ותודיענו" ואחר כ! יאמר "ותת לנו" .וא הזכיר ש ה' ,אינו חוזר .ואסור בעשיית מלאכות האסורות בשבת עד שיבדיל בקידוש או עד שיאמר )בלי ש ומלכות( "ברו! המבדיל בי קודש לקודש" )"הלכות
אד כמותו
)"נתיבות המערב" עמ' קיד ,אות טז ובהע' ש (.
סעודת ליל ראש השנה כ .סעודת ליל ראש השנה היא הסעודה הראשונה של האד בשנה החדשה ,וחשוב מאוד לעשות אותה סעודה חשובה בשמחה ובדברי תורה ,ויהיה לו לסימ טוב לשנה החדשה )"הלכות חגי " פל"ח ,ה"א(.
חגי " פל"ז ,ה"י הי"א(.
3
כא .תשתדל האישה להכי את כל צרכי החג לפני שיחזור הבעל מהתפילה כדי שבבואו ימצא שולח
כז .יש נוהגי ללבוש בגד חדש או להביא פרי חדש על השולח בעת הקידוש בלילה השני ,ומברכי
ערו! ובית מסודר .וינהג בעל הבית בנחת ע כל בני ביתו ולא יכעס כלל ביו קדוש זה א א לא ימצא
"שהחיינו" על היו השני של ראש השנה ומכווני ג על הפרי
משהו כרצונו .ולא יקפיד אפילו בליבו ,שא לא יכעס ולא יקפיד כלל אי סימ יותר טוב מזה )ש ,
נוספת( וא אי ש פרי חדש ,יבר! "שהחיינו" בלילה השני ג ללא פרי חדש ,ואי צרי! להקפיד
)בעת שאוכלי את הפרי אי מברכי "שהחיינו" פע
ה"ב(.
לחזר אחר פרי
כב .אי יו טוב ראשו של ראש השנה מכי
יו טוב שחל להיות בשבת אי אומרי "שלו עליכ " וכו' ,אלא מתחילי מיד בקידוש )"ילקוט
ליו טוב שני ,ועל כ אי להוציא ביו טוב ראשו אוכל מהמקפיא לצור! יו טוב שני,
שמ"ש" ש ,ק"ב(.
כח .קוד הקידוש בערב שבת נוהגי לומר את נוסח "יהא רעווא" הכתוב בסידור "תפילת החודש" )ש ,ק"א(.
וכ אי לערו! את השולח או לחתו! סלט וכדו' לצור! ליל יו טוב שני בי א חל היו הראשו בשבת ובי א חל ביו חול. וא על פי ששני ימי ראש השנה ה יו ארו! זה רק לחומרא ולא לקולא
חדש )ש ,הי"א(.
כט .בקידוש של לילה אומרי בעמידה מפרשת "ויכולו" עד סו ברכת "מקדש השבת" ,ואילו קידוש של יו נאמר מיושב )ש ,ק"ג(.
)ש ,ה"ח(.
כג .בצאת הכוכבי אפשר להכי את השולח לצור! הלילה השני אומנ א היו הראשו חל בשבת א לא אמרו "ותודיענו" בערבית ,יאמרו" :ברו! המבדיל בי קודש לקודש" לפני שעושי כ )ש ,ה"ט(.
ל .בקידוש שעושי במוצאי שבת שחל בליל ב' של ראש השנה משלבי הבדלה בתו! הקידוש. מברכי חמש ברכות וסימנ יקנה"ז :יי ,קידוש ,נר הבדלה ,זמ :א .יי "בורא פרי הגפ " .ב .קידוש "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל ויו הזיכרו .ג .נר "ברו אתה ה' אלוהינו מל העול בורא מאורי האש" )ויסתכל על הנרות שהדליקה האישה( .ד .הבדלה "ברו אתה ה' אלוהינו מל העול המבדיל וכו' ברו אתה ה' המבדיל בי קודש לקודש" .ה .זמ "שהחיינו". א שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה, יעשה הבדלה בשעה שנזכר .וכיצד יעשה הבדלה זו? א נזכר בתו הסעודה ורגיל לשתות יי בסעודתו ,ייקח כוס יי בידו ויבר" :מאורי האש" ו"המבדיל" א לא יבר" :בורא פרי הגפ " .וא אינו רגיל ביי בתו הסעודה או שנזכר אחרי האוכל, ייקח כוס יי בידו ויבר שלוש ברכות" :הגפ ", "מאורי האש" ו"המבדיל" .והנוהג להוסי .ב"לש יחוד" לפני הקידוש כסברת הבא"ח" :והריני מכוי בברכת היי בקידוש לפטור כל המשקי " ,יבר רק: "מאורי האש" ו"המבדיל".
כד .א מכיני שולח מוקד באופ שאפשר להנות ממנו בסעודה שלישית של היו הראשו אפשר לעשותו ביו טוב ראשו אפילו א חל בשבת )ש , ה"י(.
כה .מברכי "שהחיינו" בשני הלילות .ולכ א יש לאד שני מיני פירות חדשי שמברכי עליה "שהחיינו" ,יניח פרי אחד לצור! הלילה השני ,ואת הפרי הראשו יביא לשולח ביו הראשו אחרי הקידוש כנ"ל ,ועדי שיביאנו בסו הסעודה ,יבר! עליו "שהחיינו" ויאכלנו )ש ,הי"א הי"ב(. כו .בזמ הקידוש בלילה הראשו יסיר מעל השולח את הפירות החדשי שלא יפטרו בברכת "שהחיינו" של הקידוש .ובלילה השני משאירי בכוונה פרי חדש על השולח )ש ,הכ"ד(.
4
בשעת ההבדלה יש להיזהר מלחבר שני נרות יחד ,כיו שעלול לגרו בזה כיבוי עלידי
מנהג אבותיה ,ככתוב" :ואל תיטוש תורת אימ!" .עכ"ד.
השעווה הנוזלת ,וכ יזהר בחיבור הגפרור לנר כי לעיתי עלולה הדלקת הגפרור לגרו לכיבוי הנר.
לג .כשמזכירי הכוהני את ש ה' בזמ שנושאי
והרוצה להחמיר ולבר! על שתי להבות ייקח את ע( הגפרור ויחברו לנר בזהירות ,א! מהדי אי צרי! כי די אבוקה הוא רק היכ שאפשר ,ובליל יו טוב שאי אפשר יכול לבר! ג על נר אחד
כפיה אי עוני "ברו! הוא וברו! שמו" ויש עוני . ובספר "שופריה דיוס" )סי' ד'( כתב בש המקובלי שאי לומר "ברו! הוא וברו! שמו" בברכת כוהני
)"הלכות חגי "
)"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"ד(.
ש ,הי"ד הט"ו ,הי"ז(.
לד .בקידוש ,אחרי שהמקדש אומר לבד" :ברו! אתה ה' אלוהינו מל! העול " ,כל בני הבית
לא .בקידוש בערב שבת ,אומר המקדש" :שבת מקודש" וממשי!" :יו השישי" וכו' )"זוכר ברית אבות",
אומרי יחד ע המקדש את נוסח הקידוש" :אשר קידשנו במצוותיו" וכו' ,ואי בזה משו הפסק )"זוכר
עמ' .(22
ברית אבות" עמ' .(34 ,23
לב .על כל ברכה שאד שומע ,ואפילו ברכה שיוצא בה ידי חובתו ,צרי! לומר" :ברו! הוא וברו! שמו"
]ש מ' ועיי בספר "יפה שעה" )חאו"ח ,סי' י"ט([ ובספר "שערי
לה .סדר נטילת ידיי לסעודה :ישפו! על כל יד יותר מרביעית ,ואחר כ! חוזר ושופ! על שתי הידיי בבת אחת יותר מרביעית )"ילקוט שמ"ש" ש ,נ"ח(.
היתר כי עיקר התשובה לענות" :ברו! הוא וברו! שמו" ובזה תלויה השלמת התשובה
לו .לפני ברכת "על נטילת ידיי " שלפני "המוציא" ,אומרי את הפסוק" :שאו ידכ קודש וברכו את ה'" )"זוכר ברית אבות" ,עמ' .(19
תשובה" )לצדיק המלוב" הגה"ק רבי יעקב אביחצירא זצוקללה"ה פכ"ג ,עיי"ש( ,שכתב בי
שתהא גמורה ויזהר לענות כדי שתשובתו תתקבל ויהא אהוב וקרוב למקו וזוכה
לז .בסעודות יו טוב ,אחרי נטילת ידיי ,יש שנהגו לומר את" :מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" וכו' ולשיר" :למבצע על ריפתא" וכו' לפני ברכת המוציא ,ואי בזה משו הפסק .לאחר מכ יאחז המבר! את החלות בידיו ויאמר" :ברשות מלכא עילאה קדישא ,וברשות יומא טבא ,כאמור פותח את ידי! ומשביע לכל חי רצו " ויבר! )"זוכר ברית אבות",
לפתיחת שערי הרחמי העליוני בשמיי והיכלות של מעלה והתפילה עולה ללא עיכובי ושעלידי כ! ממתיקי הדיני ומבטל גזירת ביעורו מהעול ומבער הזוהמה שנדבקה בו לפני שחזר בתשובה וזוכה לחיי טובי ומעורר מידת הרחמי
עמ' .(34 35 ,23
ונמחלי עוונותיו(.
לח .בני אד שישבו לאכול ביחד ,יבר! אחד לכול משו "ברוב ע הדרת מל!" ,א! א ה רוצי , ה יכולי לבר! המוציא כל אחד לעצמו ,ואי בזה משו ברכה שאינה צריכה )"דברי שלו ואמת" ח"ב ,עמ' 36
וכא המקו להביא מה שכתב הג"ר דוד שלוש שליט"א ]רבה הראשי של נתניה )"חמדה גנוזה" ח"ב ,סי' ו' ,עמ' כ"ז([
בעניי עניית ברו! הוא וברו! שמו" :והסר
ועיי"ש הע' .(23
ממנהג נכו וטוב של אבותיו פוגע בכבוד ועונשו גדול ולכ אסור להורות לבטלו ולסור
לט .בי ברכת "המוציא" לטעימת הלח אסור להפסיק באמירת" :ה' מל! ה' מל! ה' ימלו! לעול ועד ,על כל קורבנ! תקריב מלח" )"ילקוט שמ"ש" ש ,ס'(.
ממנהגי אבותינו הקדושי שיסוד בהררי קודש ,חכמי המערב המפורסמי בחוכמת וביראת שקודמת לחוכמת ולהעביר על 5
מ .מנהג בית הגר"ש משאש זצוקללה"ה היה
בביתו לאכול את המאכלי שמבית הבעל
ליטול ידיי ולבר! ברכת "המוציא" ורק לאחר מכ לאכול את הסימני של סדר ליל
וג שמבית האישה על מנת להרבות השלו בקירב ]"הלכות חגי " פל"ח ,ה"כ(.
ראש השנה. ובשו"ת "מי חיי " )ח"א ,סי' רמ"א( לגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה כתב שהעול נהגו לעשות
מד .נוהגי שכל אחד מבר! לעצמו ואומר את הבקשה לעצמו ,ומי שלא יודע ישמע
סדר זה אחר הקידוש קוד נטילת ידיי יש לה על מה שיסמוכו )ועיי בספר "נוהג ב " סי' י'([ ,ושיש בזה
מאחרי ויענה "אמ "
]והעושי כ
כמה ספיקות ,ולכ נהג אביו זצ"ל לעשות את סדר
)ש ,הל"ו(.
מה .ראוי לאכול מכל מי אחרי הבקשה.
ראש השנה לאחר "המוציא" ,עכת"ד .וזהו ג טע מנהג הגר"ש משאש זצוקללה"ה )"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"ג(.
אומנ א אי המאכל ערב לו יבקש את הבקשה בראייה בלבד )ש ,הכ"ג(.
מא .נהגו לטבל בראש השנה פרוסת הלח מו .א שכחו לקנות או להביא או לבשל את אחד המאכלי אי בכ! כל סימ רע ,ורק
של "המוציא" בדבש או בסוכר ,ולא מטבילי במלח כלל )"נתיבות המערב" עמ' קטז ,אות כ"ו
יאמר את הבקשה הקשורה לאותו מאכל בלי לאוכלו )ש ,הכ"א(.
ובהע' ש ; "מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצד וש בהע' .(372
מב .נהגו לערו את הסדר של ליל ראש השנה לפי המנהג המובא במחזורי ליוורנו וזה סדרו :המנהג באכילת ה"סימני " הוא להתחיל בתפוח בדבש )ויש נוהגי לייקח תפוח מבושל בסוכר( ,ומברכי עליו" :בורא פרי הע(" ומכווני על התמרי והרימוני ,ואחר הברכה אומרי "יהי רצו " ואחרכ! אוכלי ,ולא חוששי להפסק ]ויש אומרי :שיבר תחילה ויאכל מעט ויאמר
מז .א על פי שאי לבטל בנקל מנהג אבותינו ,א הסוחרי מנצלי את המנהג על מנת להפקיע שערי אי צרי! לקנות מה את כל ה"סימני " ויאמר את הבקשה בלבד
)ש ,הכ"ב(.
"יהי רצו " וישלי האכילה )"פסקי חכמי המערב" על או"ח ,ח"ב ,עמ' ,284
סע' ד'([ ,וזאת א .על פי שיש לפניו תמרי והיה ראוי להקדימ ]ואכ יש הנוהגי כ )עי' "פסקי חכמי המערב" ש ,עמ' ,286 סע' י"ב([ ,מכיו שסדר הברכות כ הוא אי בזה חשש. ואחרי אכילת התפוח בדבש) ,א אוכל את ה"סימני " לפני
מח .כיו שיש ירקות של גוש קטי הנקיי מחרקי ,יש להשתמש בה ואי לקנות ירקות נגועי על סמ! שיבדק ,משו
"המוציא" יבר "בורא פרי האדמה" על כל ירק שהוא ,ויפטור את כל שאר
הירקות( אוכלי כרתי ])בצל ירוק(
שקשה לבודק היטב ,ובדוחק התירו
וכשיאמר את הבקשה יכוי
)ש ,
הל"ט(.
על הכוחות הרעי שנבראו מהעוונות ומניצוצי קרי )"הלכות חגי " פל"ח,
המ"ה([ ,סלקא )סלק או תרד( ,תמרי מתולעי ( ,קרא )דלעת( ,רוביא )שעועית( ,רימו )מתוק( ,דגי )ויש שאינ אוכלי דגי ואפילו חל בשבת( ,וראש כבש .ובכמה מקומות נהגו להוסי .שומשו ,ריאה, גזר ,לפת ,חומוס ופולי )"נתיבות המערב" עמ' קטו קטז ,אותיות )וצרי לבודקו
מט .שכח ולא אמר יעלה ויבוא בברכת המזו ביו טוב ,א נזכר קוד שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" אומר" :ברו אתה ה' אלוהינו מל העול אשר נת ימי טובי " וכו' ,וא נזכר לאחר שהתחיל "הטוב והמטיב" חייב לחזור ולבר ברכת המזו מתחילתה
כ"א ,כ"ג כ"ה ובהע' ש ; "מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצב רצד ובהע' ש (.
)"ילקוט שמ"ש" ש ,ע"ו(.
מג .מי שאבותיו נהגו במאכלי מיוחדי ימשי! במנהג אבותיו .זוג המתחת ינהיג
נ .בקריאת שמע על המיטה נוהגי שלא לבר! ברכת "המפיל" בש ומלכות )ש ,פ"ה(. 6
תפילת שחרית של ראש השנה נא .לאחר ברכת טלית גדול יש לכסות ראשו ,א
יראתי' ,והוא הדי לעניי אמירת 'ובכ נקדיש! מל!' קוד הקדושה )בחזרה ,אחרי 'מחיה מתי '( .וכ
לאחר העיטו .יכול להורידו על כתפיו ,ורק מנהג
מותר לומר בשבתזכור את הפיוט 'מי כמו' לפני
גדולי החכמי להיות מעוטפי בטלית על ראש
'ישתבח' לאחר המילי 'כל עצמותי תאמרנה ה' מי
מתחילת התפילה ועד סופה
כמו' ,וכ מותר לומר בשבתשירה ובשביעישל פסח את הפיוט 'אשירה כשירת משה' לפני שירת
)ש ,ה'(.
הי ,ולאחריה 'ותיקח מרי הנביאה' ,וכ מותר
נב .בשבתות וימי טובי אי אומרי את פרשת העקידה ,ומתחילי את אמירת הקורבנות מ"אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעי גורלנו"
בחגי לומר פיוטי לפני 'נשמת' ולפני קדיש ,וכ מותר לומר פיוטי לכבוד חת וכלה או חת בר
וכו' )ש ,
מצוה או בריתמילה קוד 'נשמת' ,ואי לשנות. ומכל מקו יעמידו מנהג זה בדרכי נוע ובלא
י"ח(
וטע הדבר כתב הגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה )בספר "אוצר המכתבי " ח"א סי' ש"כ אות ל"ה( שמצא על לוח ספר תפילה של אביו זצ"ל "שמצא כתוב
מחלוקת. "כ! מנהג מרוקו והוא משובח ומפואר ואי לשנותו ,שכ כאשר הפיוטי נאמרי במקומ מעוררי ה את הלבבות .מה שאי כ כשאומרי אות אחרי התפילה ,אי מכווני בה משו שכבר גמרו את חובת התפילה ,וחושבי שפיוטי אלו ה דבר טפל בעלמא" )"ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות כ'(. בעל ה"שדי חמד" )ח"ד (273 ,כתב" :וא במנהג שצווחו עליו גדולי ישראל ,א המנהג ג כ נתייסד עלפי גדולי ישראל אי לבטלו ,כמו שמתבאר מדברי מר ה'בית חדש' )בסי' ס"ח( על מה שכתב רבינו ה'טור' שטוב ויפה לבטל קריאת הקרוב"] 6פירוש: הפיוטי .וראשי תיבות קרוב" :6ק'ול ר'ינה ו'ישועה ב'אהלי צ'דיקי )בית יוס .חאו"ח ,סי' ס"ח ד"ה בעניי ([ ...והרב "שמ"ש צדקה" )בא"ח סי' ד'( הביא דברי ה'בית חדש' הנ"ל וסיי :וא אי זיכרוני כוזב ,כמדומה
מש הראשוני ...לפי שכל אות הענייני ה רק מנהג כדי לעורר את הרחמי בכל בוקר ,לכ מדלגי אות בשבתות ובמועדי ,להורות שגדולה קדושת לבדה לעורר את הרחמי .וטע נכו הוא" .עכ"ד. נג .שרי את הפיוטי " :יגדל אלוהי חי" ו"האדרת והאמונה לחי עולמי " לפני "ברו! שאמר". אחרי "ברו! שאמר" לא אומרי את המילי " :מזמור שיר ליו השבת" ,אלא מתחילי ב"טוב להודות לה'" ,וא חל יו טוב בשבת מתחילי ב"מזמור שיר ליו השבת" )עי' "זוכר ברית אבות" ,עמ' .(36
נד .מנהגנו לומר "מזמור לתודה" אחר
שמהרי"ל ]"אבי המנהגי )ש(כתב
"ברו! שאמר" בראש השנה יו הכיפורי ,ואי אומרי אותו בערב פסח ובערב יו הכיפורי
)הלכות יו
הכיפורי ( :אי לשנות מנהג המקו אפילו בניגוני שאינ מורגלי וכו' עיי ש " )שו"ת "שמ"ש
)"דברי שלו ואמת" ח"א ,עמ' 109ועיי"ש הע' ,86ועי'
ומג " חאו"ח ,סי' כ"ז ד"ה ומהרי"ל([ ,הצדיק עליו די שמיי שמתה ִ5תו על ששינה ניגו סליחה
בספר "מג אבות" חאו"ח עמ' ר"צ הע' .(361
נה .מותר לומר בראש השנה ויו הכיפורי ,את הפיוטי הנאמרי קוד 'נשמת' )'הרשויות לנשמת',
אחת ביו כיפור בהיותו שליחציבור". עכ"ל ,עיי"ש. וזו לשו ה'בית חדש' )ש ( ..." :לא היה רבינו )הטור( רשאי לומר :טוב ויפה לבטלה )את קריאת הפיוטי ( ...אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי
כלומר הפיוטי ' :אלוהי אל תדינני כמעלי'' ,שוא .כמו עבד',
'שופט כל האר' ,'6שפל רוח'' ,ה' יו ל אערו תחינה'( וקוד 'יוצר' )'הרשויות לקדיש' אחרי 'ישתבח' ולפני הקדיש ,כלומר הפיוטי ' :ידי רשי '' ,יה שמ'' ,שנאני '( ,וכ מותר לשליחציבור לומר בתפילת ימי נוראי קוד חזרת השליחציבור את הפיוט 'ה' שמעתי שמע!
רבינו בזה ,ואחד היה בזמננו שהתחיל לבטל מאמר קרוב"( )הפיוטי ( בקהלו ולא הוציא שנתו 7
ממנו( ,ולכ אי לשמוע בזה לדברי
סב .נהגו שהחז אומר" :אבינו מלכנו" וכו'
]"בר מינ
רבינו הטור .לכ כל יחיד יחוש לעצמו שלא יפרוש
והציבור עונה אמ על כל קטע ,למעט שלושה קטעי שכל הציבור אומרי אות
שיש לומר הפיוטי " .עכ"ל ,עיי"ש.
יחד אחרי החז וה " :אי לנו מל! אלא אתה"" ,זכור כי עפר אנחנו"" ,אל תשיבנו
)חו6
מלאומר בציבור" )"שדי חמד" ש ([ ,וכ! ...כתבו כול וב"ספר חסידי "
)סי' תר"ז(
כתב בנידו :
"המשנה מנהג הראשוני שנהגו לומר
ריק מלפני!"
פיוטי וקרוב"( ,הוא עובר על מה שנאמר )דברי י"ט ,י"ד(' :לא תשיג גבול עול אשר גבלו
)ש אות מ'(.
סג .בימי טובי מיד לאחר פתיחת ההיכל
ראשוני ' ,ונענש בעונש מיתה חס ושלו ".
אומרי את ה"יהי רצו " המיוחד לאותו מועד ולאחריו "ברי! שמיה".
נו .בזמ קריאת שמע יאחז רק את שתי הציציות שלפניו ולא את שתי הציציות שלאחריו )"ילקוט שמ"ש"
כ הוא המנהג הקדו מדורי דורות ואי אחריו כלו .ג אי לומר בזה תדיר ושאינו תדיר תדיר קוד )"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"ח(.
עכ"ל ,עי"ש.
ש ,ח'(.
נז .לא נהגו לומר י"ג מידות בעת פתיחת
סד .במקו שאי כה יכול הלוי לקרוא בתורה ראשו )ש ,נ"ב(.
ההיכל בראש השנה ,וכ בכל יו טוב ,אלא אומרי הפסוק" :לעול ה' דבר! ניצב בשמיי " י"ב פעמי ,והבקשות כנדפס במחזורי .ובמנחה לא אומרי לעול )"מג אבות" ,עמ' רצא וש בהע' .(363
סה .סומא )עיוור( עולה לתורה ויוצא ידי חובה בקריאת השליח ציבור )ש ,נ"ג(.
נח .מי שאמר "מל! אוהב צדקה ומשפט" ,או שהסתפק א אמר "המל! המשפט" אינו חוזר
סו .מנהגנו שהעולה לתורה אומר "ה' עימכ " ואינו מזכיר את ש ה' כקריאתו באדנו"ת ,וכ הקהל עונה לו" :יברכ! ה'" בלי להזכיר את ש אדנו"ת
)"דברי שלו ואמת" ח"א ,עמ' 102ועייש הע' .(82
)ע"פ "דברי שלו ואמת" ח"ב ,עמ' 29ועיי"ש הע' .(18
נט .בעת אמירת הקדושה רשאי הציבור לומר יחד ע השליח ציבור "נקדיש!" וכו' עד "וקרא זה אל זה ואמר" )"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"א(.
סז .העולה לתורה אינו חייב לקרוא יחד ע השליח ציבור ,אלא יכול לשתוק ולשמוע קריאתו
)"ילקוט
שמ"ש" ש ,נ"ה(.
ס .בראש השנה וביו הכיפורי יש שנהגו
א! מי שיכול לקרוא ע שליח הציבור יקרא בלחש ,א! לא ישמיע לאוזניו )עי' שו"ע חאו"ח ,סי'
לומר בקדושה" :המקדישי שמ! בקודש", במקו " :המשלשי ל! קדושה" .אומנ
קמ"א ,ס"ב(.
בהושענא רבא אי אומרי נוסח זה ,אלא נוסח הקדושה הרגיל )עיי"ש ,ק"ס(.
סח .לאחר שסיי העולה לתורה לקרוא בתורה נוהגי שאומר "אמת תורתנו הקדושה" ואחר כ! מבר! ברכת "אשר נת לנו" וכו' )"ילקוט שמ"ש" ש ,נ"ד(.
סא .בראש השנה שחל להיות בשבת אי אומרי "אבינו מלכנו" וכ בשבת תשובה
סט .נהגו למכור את כל העליות לספר תורה, למעט "חמישי" שזוכה בו התוקע ,בשני ימי
]ויש נוהגי לומר "אבינו מלכנו" בראש השנה שחל להיות בשבת ובשבת תשובה בדילוג קטעי שבה מוזכרי חטאי עוונות ופשעי [ )ש קס"ד ועי' בספר
ראש השנה
"נתיבות המערב" עמ' קיט ,אות ל"ט(.
8
)"נתיבות המערב" עמ' קיט ,אות מ"א(.
תקיעת שופר
וכדומה ,כדי לא לעורר קיטרוג על ע ישראל ביו הדי )ש ,ה"ד( .והטע נראה לפי המובא בירושלמי:
ע .מותר בראש השנה לתת בתו! השופר יי או ערק כדי לחדד את קולו
"מי שיש בראש השנה יש מזלו כל
]"הלכות חגי " פט"ל ,ה"ט[.
השנה" .הנה בוודאי אי הכוונה רק לשינה גשמית ,אלא ג במי שיש שינה רוחנית
עא .המתפלל יחיד יכול לתקוע רק אחרי שתוקעי בביתהכנסת או אחר שעברו שלוש שעות מהיו .
והיינו שלא התעורר מקול התקיעה בראש השנה ,שהאד צרי! להתעורר על מצבו
אומנ ציבור יכולי לתקוע ג קוד שלוש שעות. והוא הדי בתפילה ,אי היחיד יכול להתפלל מוס בשלוש שעות הראשונות של היו
הרוחני ,וכמו שכתב הרמב" )בהלכות תשובה פ"ג ,ה"ד( וזו
)ש ,ה"ו(.
לשונו" :אע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב ,רמז עב .אד שנאל( להתפלל בראש השנה ביחיד ,כגו :
יש בו ,כלומר ,עורו ישני משנתכ ונרדמי
חולה או חייל ,לא יתקע באמצע תפילת הלחש ואפילו יש ש אחר היודע לתקוע ,לא יתקע לו בתפילת הלחש ,אלא א אפשר לו יתקע בי שחרית למוס שעלידי כ יתערבב השט ויוכל להתפלל מוס בלא קיטרוג ,וא אי אפשר לו ישמע התקיעות אחרי מוס )ש ,הט"ל(.
הקיצו מתרדמתכ וכו'" .ע"כ .והיינו ג כ מה שאמרו הראשוני ,שעיקר מצות תקיעת שופר אינו התקיעה אלא השמיעה וכפי שרואי אנו ג כ מזה שמברכי " :לשמוע קול שופר" ולא מברכי אנו:
לתקוע בשופר ,כי עיקר המצוה היא השמיעה, והיינו שיתעוררו מקול השופר ,אומנ בזמנינו א שכבר התקינו לשמוע קול שופר כל חודש אלול
עג .אי לאכול קוד התקיעות כיו שה מצוות עשה של תורה .אומנ אישה חלושה או איש חולה או זק שאינ יכולי להישאר בצו עד אחרי התקיעות ,יכולי לאכול בצינעה ,לפני התפילה. א רוצי אות חולי לאכול אחרי תפילת שחרית, חייבי לקדש ואחר כ! לאכול פת או פירות עד כשיעור ביצה ) 54גר ( ולא יותר") .ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות קס"ז( .וטוב לאכול רק "כזית" ) 27 30גר ( מזונות אחרי הקידוש )"הלכות חגי " ש ,ה"ה(.
מכל מקו צרי! עוד התעוררות ג בדיבור
)"אב
ישראל" חידושי אגדה ,ח"א ,דרשה א' לר"ה(.
עו .כשחל ראש השנה בשבת ,אי תוקעי בשופר ,אלא לאחר אמירת הפיוט" :עת שערי רצו " ממשיכי מיד" :אשרי יושבי בית!" וכו' ,מחזירי ספרי תורה ומתפללי מוס.
עד .מצוה לחנ! את הקטני לשמוע קול
וכשדורש הרב קוד מוס יעורר את
שופר ,ויש להביא לביתהכנסת לשמיעת קול שופר מגיל 5או 6לפי כוח וחוכמת .
הציבור לקדושת שבת ויו טוב שכלכ! חמורה היא עד שמחשש שמא יהודי אחד
א! אי להביא קטני מאוד שמפריעי בתפילה )ש ,הל"א(..
ישכח ויטלטל שופר במקו שאי עירוב, ביטלו מכלל ע ישראל מצות עשה מ התורה של תקיעת שופר ב"שב ואל תעשה"
עה .טוב ונכו וכ! נהגו שהרב עומד לפני לציבור
דברי
)עי' "הלכות חגי " ש ,הפ"ט ה"צ(.
חיזוק
התקיעות ודורש והתעוררות לתשובה .וכשדורש הרב לפני הקהל,
עז .תיקנו פיוטי מיוחדי " ,לש יחוד" ,ותפילות מיוחדות קוד התקיעות ,לעורר את לב האד לתשובה ,ועל כ טוב לאומר בכוונה ובהתעוררות הלב )ש ,ה"ג(.
יזהר במיוחד ביו זה להזכיר עוונות של ישראל, וא צרי לעורר את הציבור על עניי מסויי , ישתמש בלשו ספק" :א יש בידינו חטא פלוני" 9
עח .ישמעו היטב את ברכות התוקע ,ויכוונו לצאת בה ידי חובת מצות עשה של תורה לשמוע קול
ובתקיעות של חזרת שליח הציבור של תפילת המוס צריכי א הציבור לעמוד .וא ישבו ,אינ צריכי לחזור )"הלכות
שופר .וטוב שיאמר התוקע לקהל לכוי ליב לצאת ידי חובה בברכות ובתקיעות ,וג התוקע יכוי
חגי " ש ,הפ"ג(.
להוציא את כל מי ששומע אותו בברכות ובתקיעות )ש ,הי"ד(.
עט .א אינו מצליח לשמוע הברכות מהחז יכול
פד .ידקדקו לבחור שליח ציבור ותוקע בעלי תורה ויראה ,כפי מה שאפשר למצוא .והתוקע ילמד
לבר! לעצמו ,אבל א יכול לשמוע מהחז ,יצא ידי
הלכות תקיעות קוד ראש השנה
חובה
)ש ,ה"ב(.
בברכתו )ש ,הט"ו(.
פ .כשהתוקע מבר! את הברכות ,מקפידי
פה .אי לבייש שו אחד שלא עלה בידו לתקוע ,כי אפשר שהעיכוב בא בגלל אחד
לענות "ברו! הוא וברו! שמו" )וכנ"ל( ו"אמ "
המתפללי שלא ראוי
)ש ,הע"א בש האחרוני (.
)ש ,הט"ז(.
פו .תוקע שרואה שלא עולה בידו לתקוע ויש פא .כיו שג עלפי הסוד וג עלפי הפשט כל התקיעות נצרכות ,אי לאד להפסיק
אחרי בקהל היודעי לתקוע היטב ,ימחל על כבודו ויית לאחרי לתקוע במקומו )ש ,
בדיבור מ הברכות הראשונות ועד סו התקיעות שלאחר חזרת השליח ציבור של
הע"ב(.
פז .א התוקע ביר! ולא יכול היה לתקוע יבוא אחר ויתקע במקומו ,בלא לבר! שוב ,בי א הראשו לא תקע שו תקיעה ,ובי א התוקע הראשו תקע חלק מהתקיעות ,ובלבד שהתוקע השני היה נוכח בעת הברכות של הראשו )ש ,הס"ט(.
תפילת המוס .ועל כ הגבאי לא ישתיקו את הציבור בשעת חזרת השליח ציבור על ידי דיבור אלא עלידי סימני .וא דיברו אינ צריכי לחזור ולבר! .אומנ התירו להתוודות בלחש )ויש שאמרו שיכול רק להרהר( בי התקיעות ,כיו שזו שעה שבה אי שליטה לחיצוני
פח .תוקע שהתחיל לתקוע תשר"ת ולא הצליח לסיי את התקיעה האחרונה ובא אחר במקומו, אינו צרי! לתקוע מתחילת התקיעות אלא יתחיל מתחילת אותו תשר"ת )ש ,ה"ע(.
)ש ,הכ"ד הכ"ה ,הל"ח(.
פב .א טעה התוקע בתקיעות של תפילת המוס בלחש ,אסור ל"מקריא" או לקהל להעיר לו בדיבור, משו שאסור להפסיק באמצע העמידה .וירמוז לו המקריא ,לחזור ולתקוע ,וא לא הבי כוונתו ,לא יפסיק התפילה כדי להסביר לו ,וישלימו את התקיעות אחר התפילה .לכ טוב להכי ד ובו כתובות התקיעות ,ועליו יסמ המקריא לתוקע מה עליו לעשות )ש ,הפ"ב(.
פט .ג המתפלל ביחיד אומר" :היו הרת עול ". "הרת" פירוש :מלשו "הריו " שהוא הכנה ללידת האד .כ! בראש השנה עלה במחשבה להיברא אד ולכ זה נקרא "הריו " .ויש חולקי ואומרי שבראש השנה נברא אד . וכתב רבינו הרש"ש זתע"א ,שכאומר: "היו הרת עול " יאחזמו רעד ויאמרנו במתינות ובשברו לב .כי ה' אומר" :א אב אני איה כבודי?! וא אדו אני איה מוראי?!" ונהגו שבחזרת השליח ציבור אומר אותו כל הציבור בקול ר לעורר את הכוונה.
פג .בתקיעות שלפני מוס השליח ציבור מבר ותוקע מעומד ,א הציבור יושבי ה בעת הברכות וה בעת התקיעות
)"ילקוט שמ"ש"
חאו"ח ,אות קס"ה(.
10
ונהגו לשחות עצמ ולאומרו בכפיפת קומה ,והטע ,מפני שבאי להזכיר עניי גדולת
צד .אי להארי! בתפילה יותר מחצות היו . ומכל שכ כשחל ראש השנה בשבת ,כיו שאסור להתענות וצרי! לאכול סעודה שנייה
היו ומעלתו ותגבורת הדי שיש בו ,וכל באי עול עומדי בו למשפט ואינו יודע אי! יצא ,וצרי!
של שבת קוד חצות היו
לאומרו בכובד ראש ובהכנעה שיכמרו רחמי אל עליו ויהפ! בזכותו )ש ,הע"ה ע"ח עיי"ש(.
)ש פ"מ ,ה"ז(.
צה .מותר לקפל את הטלית בשבת כפי סדר קיפולה
צ .תוקעי באמצע תפילת הלחש ,ומי
הראשו ,ואי בזה חשש כלל
שמארי! בתפילת הלחש והתוקע התחיל לתקוע יפסיק ויכוי לתקיעות ,ואחרכ!
צו .א שמע התקיעות ונמצא במקו שאינו נקי ,או
)"ילקוט שמ"ש" ש ,קט"ז(.
שאי גופו נקי ,ישמע התקיעות פע נוספת
ימשי! בתפילתו ולא יאמר" :היו הרת עול " אחרי התקיעות אלא במקומה בסיו
)"הלכות
חגי " ש ,הס"ח(.
צז .אחר התרועה הגדולה שלאחר "עלינו
הברכה .והיחידי שהגיעו לסיו הסדר של מלכויות ממתיני עד שיגיע השליח ציבור
מותר לתקוע 30קולות למי שלא שמע
לש ויתקע וכ בשאר הסדרי .וטוב שהתוקע או אחד מהציבור יעשה סימ
חולה וכד'( או למי שמסופק א יצא ידי חובה, ומותר ללמד קט פחות מי"ג שני אי!
שמתחילי לתקוע או שיקרא חלק מהברכה בקול ,ויזהר שלא לקרוא בקול את סיו
לתקוע בשופר
הברכה
לשבח" ,אסור לתקוע יותר שלא לצור! .אול )אשתו,
)ש ,הפ"ז(.
צח" .לא יפה "מנהג" שאחר שתקעו,
)ש הפ"א וכה"ח חאו"ח ,סי' תקצ"ב ,סע' א' ב' ,עיי"ש(.
תוקעי כמה בעלי בתי ונערי לנסות עצמ והוא שחוק וקלות ראש בבית ה'"
צא .נהגו רבי לומר את הפיוט" :ונתנה תוק" בחזרת השליח ציבור של תפילת
)"מקור חיי " בהגהה לסי' תקפ"א ,א'(.
מוס ,בקטע" :ועל המדינות" אחרי" :ויצרי מעללי איש" )"נתיבות המערב" עמ' קכא ,אות נ"ד עיי"ש(.
צט .התוקע לאחרי ,א שכבר יצא ידי חובתו ,יכול לבר! מלבד את ברכת השופר ג
צב .בשבת אי נוהגי לומר פיטו הקטורת לאחר תפילת מוס ,אלא אומרי פיטו הקטורת קוד תפילת שחרית בלבד )"ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות מ"ז(.
את ברכת "שהחיינו" ,ויוצאי השומעי ידי חובה בברכותיו .וכ כשמקדש ברגלי להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע לקדש, יכול להוציאו ג כ בברכת "שהחיינו" )"ילקוט
צג .זמ תפילת מוס מיד אחר תפילת שחרית ואי לאחרה יותר מסו 7שעות ,וא התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא "פושע" .א על פי כ ,יצא ידי חובה מפני שזמנה כל היו .א שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה אי לה תשלומי . פע ראה הרא"ש שהשליח ציבור מתפלל לאט ועלול שלא להספיק להתפלל מוס קוד סו 7שעות ,ומכיו שהשליח ציבור סירב להזדרז התפלל הרא"ש מוס ביחיד )"הלכות חגי " פל"ז ,הכ"א
שמש" ,חאו"ח ,אות קס"ו(.
ק .חולה שבאו לתקוע לו ,ישתדל לעמוד בשמיעת 30 תקיעות הראשונות ,שה חיובו מ התורה )"הלכות חגי " פט"ל ,הל"ג(.
קא .נשי פטורות מתקיעת שופר כיו שזו "מצות עשה שהזמ גרמא" .וא על פי כ ,קיבלו ה על עצמ מצוה זו כחובה )ש ,הכ"ט(.
הכ"ב(.
11
אישה שנהגה להחמיר על עצמה ולשמוע תקיעות שופר ופע אחת אינה יכולה לבוא לבית
קה .נהגו במנחה של ראש השנה אחרי קדיש תתקבל ,לומר מזמור" :למנצח על הגיתית לאס"
הכנסת תביא תוקע לביתה שיתקע לה בשופר. וא אינה יכולה בכ! ,תעשה התרת נדרי בערב
וכו' ו"הללויה הללו אל בקודשו"
ראש השנה .ויש אומרי שא אינה רוצה לבטל מנהגה ,רק ששנה אחת אינה יכולה לבוא )כגו :שילדה וכדומה( אינה צריכה התרה )ש ,ה"ל(.
קו .כשאוכל סעודה שלישית בשבת ראש השנה יזהר שלא לאכול יותר מדי ,כדי שיוכל לאכול לתאבו בליל יו טוב שני .וכשמגיע שעתיי וחצי
מעיקר הדי אי הנשי מברכות על מצות עשה שהזמ גרמא )כגו :תקיעת שופר ,נטילת לולב וכדו'( ,אול
קוד השקיעה יאכל לפחות כזית ) 27 30גר ( לח .א! לא יאכל יותר מ 60גר לח
)ש ,אות ס"ד(.
)"הלכות חגי " ש ,הי"ד(.
מי שכבר נהגה לבר! רשאית להמשי! במנהגה
קז .בראש השנה שחל להיות בשבת המנהג ג על פי הסוד וג על פי הפשט לומר
)"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"ח(.
הנהגות יו ראש השנה
"תשלי!" ביו השני
קב .נהגו להקפיד לא לישו ביו ראש השנה הימי ( משעת עמוד השחר ,שלא יהיה נידו בשעה שהוא יש ומזלו יש עימו .והטע הוא עלפי המובא בתלמוד הירושלמי" :מי שיש בראש השנה יש מזלו כל השנה" .ובמיוחד יש להקפיד שלא להתנמנ בעת התפילה .ומי שלא מרגיש טוב יתאפק ויש אחר חצות היו . א אד שיושב ובטל או חס ושלו עוסק בשחוק ליצנות ולשו הרע גרוע מיש עדי .שייש ולא יעשה כדברי הללו ]"הלכות חגי " פ"מ ,ה"ח ה"ט ,עיי"ש[. נהגו להתאס בבתי כנסיות או בבתי לקריאת כל התהילי בצוותא .והטע משו שמזמורי התהילי פעמיי ) (150X2עולי כמני כפ"ר ) ,(300ועתה עת כפרה וסליחה .ויש מוסיפי לקרוא כל האידרא ,ביו א' קוראי "אידרא רבא", וביו ב' "אדרא זוטא" )"נתיבות המערב" עמ' קכב ,אות ס"ב )בשני
]"מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצה וש
בהע' ;376ויש שנהגו לעשותו ביו הראשו וא .כשחל בשבת ובפרט א עושי
ה"תשלי" בביתהכנסת )עי' "פסקי חכמי המערב" ש ,סע' י"ז י"ח([ .ולא נהגו הנשי במנהג ה"תשלי!" קכג ,אות ס"ז ובהע' ש ( .וא רוצות אי לעכב בעד )"נתיבות המערב" עמ'
ובלבד שיהיה בצניעות
)"הלכות חגי " ש ,הכ"ד(.
קח .א אינו יכול לומר "תשלי!" אחרי מנחה ,יכול לאומרו אחרי מוס )ש ,הי"ט( .ומי שלא אמרו ע הציבור יכול לאומרו ביחיד )ש ,ה"כ(.
קט .כשחוזרי לבית הכנסת מתשלי! ועדיי לא הגיע זמ ערבית ,יזהרו מלהסתובב ע חבורות אנשי כדי שלא יבואו חס ושלו לדברי בטלי .וטוב ללמוד בשעה זו דברי תורה ,או לקרוא תהילי או בספרי מוסר, "כי קדוש היו לאדוננו"
ובהע' ש (.
)ש ,הכ"ה(.
תפילת מנחה ,סעודה שלישית ותשלי!
מוצאי ראש השנה
קג .א חל ראש השנה בשבת ,יזהרו להתפלל מנחה מוקד כדי שיספיקו לאכול סעודה שלישית מבעוד יו ,שהרי אוכלי סעודה שלישית רק אחרי מנחה
קי .במוצאי יו שני של ראש השנה אומרי בתפילה" :אתה חוננתנו" ,ומבדילי על הכוס ,אבל לא על הנר ולא על הבשמי ומברכי רק" :בורא פרי הגפ " ו"המבדיל" וכו' .א לא אמר" :אתה חוננתנו" בתפילה ,אסור לו לעשות מלאכה אפילו א יצאו כבר הכוכבי עד שיאמר" :ברו! המבדיל בי קודש לחול" .וכ אסור לאכול עד שיבדיל על הכוס .וכ הדי באישה שאינה מתפללת ערבית )ש ,
)"הלכות חגי " פ"מ ,הי"ב(.
קד .נהגו בראש השנה שחל להיות בשבת ,שאי אומרי " :צדקת!" במנחה ,אלא אומרי " :יהי ש " וכו' ,ויש שנהגו לאומרו )"נתיבות המערב" עמ' קכג ,אות ס"ה(.
הכ"ו(.
12
קונטרס "דברי שלו ואמ"ת לקיי " )אסתר ט' ,ל' ל"א(
"להחזיר עטרה ליושנה" ע"י קיו הלכות ומנהגי יו טוב של ראש השנה שחל בשבת והמסתע במשנת רבותינו הספרדי חכמי האמ"ת )אלג'יר ,מרוקו ,תוניס( נלקט ונער ע"י הצעיר באלפי ישראל
אליהו ב אאמו"ר ר' אברה ממ ראש ישיבת "תורת אברה " נצרת עילית לע"נ עטרת ראשנו שר התורה והיראה מחכמי האמ"ת ,הרב הראשי וראב"ד לירושלי עיה"ק הגה"צ כמוה"ר
רבי שלו משאש
זצוקללה"ה
* * * מהדורה ראשונה וחלקית זו יו"ל ע"י ישיבת "תורת אברה " נצרת עילית ת.ד ,846 .מיקוד 17108 טלפו ,0773204030 :נייד 0526004052 :או ,0508993098/9פקס0773204031 : דואר אלקטרוני[email protected] :
1
הדלקת נרות בערב שבת ויו טוב
אהבה רבה עליה .ועוד יש לומר ,שמה שמנשקי למי שעלה לספר תורה הרי הוא כבוד התורה ולא
א .יש להכי שני מערכות של נרות קוד החג על הפתילות למצו השע בליל יו טוב השני .כמו כ
כבוד האד ,שמנשקי אותו על כ! שזכה לעלות לתורה )ש ,ל"ג(.
יש להכי נר נשמה שיידלק לפחות 26שעות ,על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות
תפילת ערבית של ראש השנה
מנת שלא יצטר! להדביק נרות או לתקוע את
ה .יזהר ביותר בתפילת ערבית של ליל ראש השנה
בלילה שני של ראש השנה. א לא הדביק נרות שעווה מערב יו טוב לא ידביק ביו טוב ,ויכול להשתמש בנרוני
כי זו התפילה הראשונה
בשנה )"הלכות חגי " פל"ז ,ה"ז(.
)א .על
פי שלכתחילה לכבוד החג ידליק נרות ארוכי ( .א לא תקע פתילה בשע מערב חג יכול להכניסה בשינוי בחג.
ו .אמירת "לש יחוד קודשא ברי! הוא ושכינתיה" וכו' הייתה חביבה מאוד על עטרת ראשנו הרה"ר
תבר!" :להדליק נר של יו טוב" ולא "של יו הזיכרו " .וא בירכה" :של יו הזיכרו " יצאה ידי חובה .וא הוא ג שבת תבר!" :להדליק נר של שבת ויו טוב" ]"הלכות חגי " )למר הראשל"צ המקובל האלוהי הגאו הרב מרדכי אליהו שליט"א( פל"ה ,הל"ב הל"ד[ .ולא תבר! "שהחיינו" לא ביו הראשו ולא ביו השני )"ילקוט
וראב"ד לירושלי עיה"ק הגה"צ רבי שלו משאש זצוקללה"ה ,והיה מקפיד לפני כל מצוה לומר" :לש יחוד" המתאי למצוה ,ופע אמר: "אני כל היו אומר לש יחוד" ,ודבריו אלו נאמרו ביחס לשמועה שמנהגנו הוא שלא לומר כלל "לש יחוד" .אמנ דנו בזה עימו ,שמדברי הגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה )בשו"ת "מי חיי " )ח"א ,סי' ס"ז( נראה שיש בזה חילוק בי ערי המערב השונות ,ונטה להסכי לדברי אלו .ועיי בשו"ת "מי חיי " )ש ( שהסיק שעדי .שלא לומר "לש יחוד" )ש ,כ"ז(.
יוס ".מועדי ,עמ' סא ,סע' ה(.
ב .אסור לאישה שלא אמרה "ותודיענו" להדליק נרות יו טוב במוצאי שבת ליל החג ,קוד שתאמר" :ברו! המבדיל בי קודש לקודש" )"הלכות חגי " פל"ח ,הי"ג(.
ז .סדר קבלת שבת ביו טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת הוא :אי אומרי " :שיר השירי " ו"לכו נרננה" ,אלא מתחילי ישר" :מזמור לדוד", וממשיכי " :אנא בכוח" ,ומדלגי על" :במה מדליקי " ,ואומרי רק" :אמר רבי אלעזר אמר רבי
***
ג .לדעת מר" אמירה לנוכרי שבות אסורה ג לצור! מצוה ,ולא התיר במקו מצוה אלא שבות דשבות ,כלומר לומר לנוכרי לעשות איסור דרבנ . אול בדר! אקראי לצור! גדול ,כגו תפילת רבי בליל יו הכיפורי ,יש להקל באמירה לנוכרי אפילו באיסור תורה. ולכ א ארעה תקלה במערכת התאורה שבביתהכנסת בליל יו הכיפורי ,יש לסמו! במקו צור! גדול כזה על דעת הרמ"א ,המתיר באופ זה לומר לגוי להדליק את האור ,כדי שלא לבטל את תפילת ליל יו הכיפורי )"ילקוט שמ"ש"
חנינא ...ה' יבר את עמו בשלו " ,קדיש "על ישראל" ,וממשיכי כמו בשבת רגילה" :לכה דודי", ואחרי "מזמור שיר ליו השבת" ,אומרי את הפיוט "אחות קטנה" והמזמור השיי לחג )"למנצח על הגיתית לאס ".וכו'( ]ויש שמקדימי את המזמור השיי לחג לפיוט "אחות קטנה"[ ואח"כ השליח ציבור עולה ואומר חצי קדיש" ,ברכו" וכו' ,וכ בשבת חול המועד. יו טוב של ראש השנה שלא חל בשבת, מתחילי בפיוט "אחות קטנה" ,אחריו אומרי מזמור של חג )"למנצח על הגיתית לאס ".וכו'( ומזמור "טוב להודות" וכו' )ולא אומרי את הפסוק הראשו " :מזמור שיר ליו השבת"( ואחר כ השליח ציבור אומר חצי קדיש" ,ברכו" וכו' )עיי"ש צ"ב
חאו"ח ,אותיות ק"ה ק"ו(.
ד .אסור לנשק בניו הקטני בביתהכנסת ,כדי לקבוע בליבו שאי אהבה כאהבת המקו ברו! הוא, א! לאחר שעלה לספר תורה מותר לנשק לקרוביו וידידיו ,שיש לחלק שהרי אינ קטני שיש לאד
ועי' ב"זוכר ברית אבות ,עמ' .(35 36
2
ח .נהגו ביו השני של ראש השנה לפתוח בפיוט "חו תחו " לפני מזמור החג.
טז .בנוסח תפילות הימי הנוראי יש לומר " ְש ַה ְִ ,לט -לפני!" ולא " ְַ 3ה ְֳ 3ל ַט לפני" )"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"א(.
ט .בקבלת שבת אי עומדי בעת אמירת "מזמור לדוד הבו" וכו' ,ובעת אמירת "מזמור שיר ליו השבת" יש שיושבי ,ויש מעט שנשארי עומדי עד הפסוק "צדיק כתמר יפרח" ואז יושבי )"ילקוט
בתפילת העמידה" :אלוהינו ואלוהי אבותינו רצה נא במנוחתנו" ,אלא מתחילי "קדשנו במצוותי!"
שמ"ש" ש ,צ"א(.
וכו' ,כבראש השנה שחל בחול
י .הפיוט לכה דודי נאמר בישיבה ,ורק בעת אמירת: "בואי בשלו עטרת בעלה" וכו' כל הקהל עומדי על רגליה )ש ,ק'(.
יח .לאחר תפילת עמידה של ליל שבת אומר השליח ציבור" :יו השישי ויכולו השמיי והאר 6וכל
יז .ראש השנה שחל להיות בשבת אי אומרי
)ש ,קס"ב(.
צבא " ,וחוזרי הציבור ואומרי " :יו השישי ויכולו השמיי " וכו' )ש ,צ"ז(.
יא .בעת אמירת קדיש אי הקהל חייבי לעמוד, ואי חילוק בי הקדישי השוני "ברכו" )ש צ"ו([ ,וכ אי חילוק בי שבת ליו חול
]כגו :הקדיש שקוד
יט .נהגו בראש השנה ויו הכיפורי למכור "פתיחת הפרנסה" בדמי מרובי ,והזוכה בה פותח את ההיכל לפני "עלינו לשבח" ,ואומר לבדו את כל המזמור "לדוד מזמור לה' האר 6ומלואה" בנעימה מרגשת במיוחד ,וכשמסיי את המזמור ,שבי הציבור ואומרי אותו בפתיחת ידיי לקבל ברכה יחד.
)ש ,
כ"ד(.
יב .עת אמירת "ברכו" אי הקהל מחוייבי לעמוד אלא יכולי לשבת ,וכ הוא המנהג )ש ,כ"ו(. יג .בעת אמירת קדיש יש לענות אחר שליח הציבור "אמ יהא שמיה רבא מבר!" וכו' עד "דאמיר בעלמא" )ש ,כ"ה(.
ויש
שנהגו
שאי
מוכרי
את
"פתיחת הפרנסה" ,ומכבדי בה את הרב או את שליח הציבור של ביתהכנסת .ויש
יד .בתפילת עמידה מחת! הדברי בשפתיו ומשמיע לאוזניו בלחש )ש ,ל"ד(.
לומר שהטע הוא כדי למנוע את המכירה, שפעמי יש בה טורח ציבור ושיחה בטילה בביתהכנסת .וכאשר מתבר! הרב או שליח הציבור מתברכי כול ,מדי שלוחו של
טו .ליל ראש השנה השני שחל במוצאישבת מוסיפי בתפילה "ותודיענו" .שעניינו להבדיל בי קדושת השבת החמורה לקדושת יו טוב המותר במקצת מלאכות של אוכל נפש. א שכח לומר" :ותודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר" :ברו! אתה ה' מל! על כל האר(" יאמר" :ותודיענו" ואחר כ! יאמר "ותת לנו" .וא הזכיר ש ה' ,אינו חוזר .ואסור בעשיית מלאכות האסורות בשבת עד שיבדיל בקידוש או עד שיאמר )בלי ש ומלכות( "ברו! המבדיל בי קודש לקודש" )"הלכות
אד כמותו
)"נתיבות המערב" עמ' קיד ,אות טז ובהע' ש (.
סעודת ליל ראש השנה כ .סעודת ליל ראש השנה היא הסעודה הראשונה של האד בשנה החדשה ,וחשוב מאוד לעשות אותה סעודה חשובה בשמחה ובדברי תורה ,ויהיה לו לסימ טוב לשנה החדשה )"הלכות חגי " פל"ח ,ה"א(.
חגי " פל"ז ,ה"י הי"א(.
3
כא .תשתדל האישה להכי את כל צרכי החג לפני שיחזור הבעל מהתפילה כדי שבבואו ימצא שולח
כז .יש נוהגי ללבוש בגד חדש או להביא פרי חדש על השולח בעת הקידוש בלילה השני ,ומברכי
ערו! ובית מסודר .וינהג בעל הבית בנחת ע כל בני ביתו ולא יכעס כלל ביו קדוש זה א א לא ימצא
"שהחיינו" על היו השני של ראש השנה ומכווני ג על הפרי
משהו כרצונו .ולא יקפיד אפילו בליבו ,שא לא יכעס ולא יקפיד כלל אי סימ יותר טוב מזה )ש ,
נוספת( וא אי ש פרי חדש ,יבר! "שהחיינו" בלילה השני ג ללא פרי חדש ,ואי צרי! להקפיד
)בעת שאוכלי את הפרי אי מברכי "שהחיינו" פע
ה"ב(.
לחזר אחר פרי
כב .אי יו טוב ראשו של ראש השנה מכי
יו טוב שחל להיות בשבת אי אומרי "שלו עליכ " וכו' ,אלא מתחילי מיד בקידוש )"ילקוט
ליו טוב שני ,ועל כ אי להוציא ביו טוב ראשו אוכל מהמקפיא לצור! יו טוב שני,
שמ"ש" ש ,ק"ב(.
כח .קוד הקידוש בערב שבת נוהגי לומר את נוסח "יהא רעווא" הכתוב בסידור "תפילת החודש" )ש ,ק"א(.
וכ אי לערו! את השולח או לחתו! סלט וכדו' לצור! ליל יו טוב שני בי א חל היו הראשו בשבת ובי א חל ביו חול. וא על פי ששני ימי ראש השנה ה יו ארו! זה רק לחומרא ולא לקולא
חדש )ש ,הי"א(.
כט .בקידוש של לילה אומרי בעמידה מפרשת "ויכולו" עד סו ברכת "מקדש השבת" ,ואילו קידוש של יו נאמר מיושב )ש ,ק"ג(.
)ש ,ה"ח(.
כג .בצאת הכוכבי אפשר להכי את השולח לצור! הלילה השני אומנ א היו הראשו חל בשבת א לא אמרו "ותודיענו" בערבית ,יאמרו" :ברו! המבדיל בי קודש לקודש" לפני שעושי כ )ש ,ה"ט(.
ל .בקידוש שעושי במוצאי שבת שחל בליל ב' של ראש השנה משלבי הבדלה בתו! הקידוש. מברכי חמש ברכות וסימנ יקנה"ז :יי ,קידוש ,נר הבדלה ,זמ :א .יי "בורא פרי הגפ " .ב .קידוש "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל ויו הזיכרו .ג .נר "ברו אתה ה' אלוהינו מל העול בורא מאורי האש" )ויסתכל על הנרות שהדליקה האישה( .ד .הבדלה "ברו אתה ה' אלוהינו מל העול המבדיל וכו' ברו אתה ה' המבדיל בי קודש לקודש" .ה .זמ "שהחיינו". א שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה, יעשה הבדלה בשעה שנזכר .וכיצד יעשה הבדלה זו? א נזכר בתו הסעודה ורגיל לשתות יי בסעודתו ,ייקח כוס יי בידו ויבר" :מאורי האש" ו"המבדיל" א לא יבר" :בורא פרי הגפ " .וא אינו רגיל ביי בתו הסעודה או שנזכר אחרי האוכל, ייקח כוס יי בידו ויבר שלוש ברכות" :הגפ ", "מאורי האש" ו"המבדיל" .והנוהג להוסי .ב"לש יחוד" לפני הקידוש כסברת הבא"ח" :והריני מכוי בברכת היי בקידוש לפטור כל המשקי " ,יבר רק: "מאורי האש" ו"המבדיל".
כד .א מכיני שולח מוקד באופ שאפשר להנות ממנו בסעודה שלישית של היו הראשו אפשר לעשותו ביו טוב ראשו אפילו א חל בשבת )ש , ה"י(.
כה .מברכי "שהחיינו" בשני הלילות .ולכ א יש לאד שני מיני פירות חדשי שמברכי עליה "שהחיינו" ,יניח פרי אחד לצור! הלילה השני ,ואת הפרי הראשו יביא לשולח ביו הראשו אחרי הקידוש כנ"ל ,ועדי שיביאנו בסו הסעודה ,יבר! עליו "שהחיינו" ויאכלנו )ש ,הי"א הי"ב(. כו .בזמ הקידוש בלילה הראשו יסיר מעל השולח את הפירות החדשי שלא יפטרו בברכת "שהחיינו" של הקידוש .ובלילה השני משאירי בכוונה פרי חדש על השולח )ש ,הכ"ד(.
4
בשעת ההבדלה יש להיזהר מלחבר שני נרות יחד ,כיו שעלול לגרו בזה כיבוי עלידי
מנהג אבותיה ,ככתוב" :ואל תיטוש תורת אימ!" .עכ"ד.
השעווה הנוזלת ,וכ יזהר בחיבור הגפרור לנר כי לעיתי עלולה הדלקת הגפרור לגרו לכיבוי הנר.
לג .כשמזכירי הכוהני את ש ה' בזמ שנושאי
והרוצה להחמיר ולבר! על שתי להבות ייקח את ע( הגפרור ויחברו לנר בזהירות ,א! מהדי אי צרי! כי די אבוקה הוא רק היכ שאפשר ,ובליל יו טוב שאי אפשר יכול לבר! ג על נר אחד
כפיה אי עוני "ברו! הוא וברו! שמו" ויש עוני . ובספר "שופריה דיוס" )סי' ד'( כתב בש המקובלי שאי לומר "ברו! הוא וברו! שמו" בברכת כוהני
)"הלכות חגי "
)"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"ד(.
ש ,הי"ד הט"ו ,הי"ז(.
לד .בקידוש ,אחרי שהמקדש אומר לבד" :ברו! אתה ה' אלוהינו מל! העול " ,כל בני הבית
לא .בקידוש בערב שבת ,אומר המקדש" :שבת מקודש" וממשי!" :יו השישי" וכו' )"זוכר ברית אבות",
אומרי יחד ע המקדש את נוסח הקידוש" :אשר קידשנו במצוותיו" וכו' ,ואי בזה משו הפסק )"זוכר
עמ' .(22
ברית אבות" עמ' .(34 ,23
לב .על כל ברכה שאד שומע ,ואפילו ברכה שיוצא בה ידי חובתו ,צרי! לומר" :ברו! הוא וברו! שמו"
]ש מ' ועיי בספר "יפה שעה" )חאו"ח ,סי' י"ט([ ובספר "שערי
לה .סדר נטילת ידיי לסעודה :ישפו! על כל יד יותר מרביעית ,ואחר כ! חוזר ושופ! על שתי הידיי בבת אחת יותר מרביעית )"ילקוט שמ"ש" ש ,נ"ח(.
היתר כי עיקר התשובה לענות" :ברו! הוא וברו! שמו" ובזה תלויה השלמת התשובה
לו .לפני ברכת "על נטילת ידיי " שלפני "המוציא" ,אומרי את הפסוק" :שאו ידכ קודש וברכו את ה'" )"זוכר ברית אבות" ,עמ' .(19
תשובה" )לצדיק המלוב" הגה"ק רבי יעקב אביחצירא זצוקללה"ה פכ"ג ,עיי"ש( ,שכתב בי
שתהא גמורה ויזהר לענות כדי שתשובתו תתקבל ויהא אהוב וקרוב למקו וזוכה
לז .בסעודות יו טוב ,אחרי נטילת ידיי ,יש שנהגו לומר את" :מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" וכו' ולשיר" :למבצע על ריפתא" וכו' לפני ברכת המוציא ,ואי בזה משו הפסק .לאחר מכ יאחז המבר! את החלות בידיו ויאמר" :ברשות מלכא עילאה קדישא ,וברשות יומא טבא ,כאמור פותח את ידי! ומשביע לכל חי רצו " ויבר! )"זוכר ברית אבות",
לפתיחת שערי הרחמי העליוני בשמיי והיכלות של מעלה והתפילה עולה ללא עיכובי ושעלידי כ! ממתיקי הדיני ומבטל גזירת ביעורו מהעול ומבער הזוהמה שנדבקה בו לפני שחזר בתשובה וזוכה לחיי טובי ומעורר מידת הרחמי
עמ' .(34 35 ,23
ונמחלי עוונותיו(.
לח .בני אד שישבו לאכול ביחד ,יבר! אחד לכול משו "ברוב ע הדרת מל!" ,א! א ה רוצי , ה יכולי לבר! המוציא כל אחד לעצמו ,ואי בזה משו ברכה שאינה צריכה )"דברי שלו ואמת" ח"ב ,עמ' 36
וכא המקו להביא מה שכתב הג"ר דוד שלוש שליט"א ]רבה הראשי של נתניה )"חמדה גנוזה" ח"ב ,סי' ו' ,עמ' כ"ז([
בעניי עניית ברו! הוא וברו! שמו" :והסר
ועיי"ש הע' .(23
ממנהג נכו וטוב של אבותיו פוגע בכבוד ועונשו גדול ולכ אסור להורות לבטלו ולסור
לט .בי ברכת "המוציא" לטעימת הלח אסור להפסיק באמירת" :ה' מל! ה' מל! ה' ימלו! לעול ועד ,על כל קורבנ! תקריב מלח" )"ילקוט שמ"ש" ש ,ס'(.
ממנהגי אבותינו הקדושי שיסוד בהררי קודש ,חכמי המערב המפורסמי בחוכמת וביראת שקודמת לחוכמת ולהעביר על 5
מ .מנהג בית הגר"ש משאש זצוקללה"ה היה
בביתו לאכול את המאכלי שמבית הבעל
ליטול ידיי ולבר! ברכת "המוציא" ורק לאחר מכ לאכול את הסימני של סדר ליל
וג שמבית האישה על מנת להרבות השלו בקירב ]"הלכות חגי " פל"ח ,ה"כ(.
ראש השנה. ובשו"ת "מי חיי " )ח"א ,סי' רמ"א( לגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה כתב שהעול נהגו לעשות
מד .נוהגי שכל אחד מבר! לעצמו ואומר את הבקשה לעצמו ,ומי שלא יודע ישמע
סדר זה אחר הקידוש קוד נטילת ידיי יש לה על מה שיסמוכו )ועיי בספר "נוהג ב " סי' י'([ ,ושיש בזה
מאחרי ויענה "אמ "
]והעושי כ
כמה ספיקות ,ולכ נהג אביו זצ"ל לעשות את סדר
)ש ,הל"ו(.
מה .ראוי לאכול מכל מי אחרי הבקשה.
ראש השנה לאחר "המוציא" ,עכת"ד .וזהו ג טע מנהג הגר"ש משאש זצוקללה"ה )"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"ג(.
אומנ א אי המאכל ערב לו יבקש את הבקשה בראייה בלבד )ש ,הכ"ג(.
מא .נהגו לטבל בראש השנה פרוסת הלח מו .א שכחו לקנות או להביא או לבשל את אחד המאכלי אי בכ! כל סימ רע ,ורק
של "המוציא" בדבש או בסוכר ,ולא מטבילי במלח כלל )"נתיבות המערב" עמ' קטז ,אות כ"ו
יאמר את הבקשה הקשורה לאותו מאכל בלי לאוכלו )ש ,הכ"א(.
ובהע' ש ; "מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצד וש בהע' .(372
מב .נהגו לערו את הסדר של ליל ראש השנה לפי המנהג המובא במחזורי ליוורנו וזה סדרו :המנהג באכילת ה"סימני " הוא להתחיל בתפוח בדבש )ויש נוהגי לייקח תפוח מבושל בסוכר( ,ומברכי עליו" :בורא פרי הע(" ומכווני על התמרי והרימוני ,ואחר הברכה אומרי "יהי רצו " ואחרכ! אוכלי ,ולא חוששי להפסק ]ויש אומרי :שיבר תחילה ויאכל מעט ויאמר
מז .א על פי שאי לבטל בנקל מנהג אבותינו ,א הסוחרי מנצלי את המנהג על מנת להפקיע שערי אי צרי! לקנות מה את כל ה"סימני " ויאמר את הבקשה בלבד
)ש ,הכ"ב(.
"יהי רצו " וישלי האכילה )"פסקי חכמי המערב" על או"ח ,ח"ב ,עמ' ,284
סע' ד'([ ,וזאת א .על פי שיש לפניו תמרי והיה ראוי להקדימ ]ואכ יש הנוהגי כ )עי' "פסקי חכמי המערב" ש ,עמ' ,286 סע' י"ב([ ,מכיו שסדר הברכות כ הוא אי בזה חשש. ואחרי אכילת התפוח בדבש) ,א אוכל את ה"סימני " לפני
מח .כיו שיש ירקות של גוש קטי הנקיי מחרקי ,יש להשתמש בה ואי לקנות ירקות נגועי על סמ! שיבדק ,משו
"המוציא" יבר "בורא פרי האדמה" על כל ירק שהוא ,ויפטור את כל שאר
הירקות( אוכלי כרתי ])בצל ירוק(
שקשה לבודק היטב ,ובדוחק התירו
וכשיאמר את הבקשה יכוי
)ש ,
הל"ט(.
על הכוחות הרעי שנבראו מהעוונות ומניצוצי קרי )"הלכות חגי " פל"ח,
המ"ה([ ,סלקא )סלק או תרד( ,תמרי מתולעי ( ,קרא )דלעת( ,רוביא )שעועית( ,רימו )מתוק( ,דגי )ויש שאינ אוכלי דגי ואפילו חל בשבת( ,וראש כבש .ובכמה מקומות נהגו להוסי .שומשו ,ריאה, גזר ,לפת ,חומוס ופולי )"נתיבות המערב" עמ' קטו קטז ,אותיות )וצרי לבודקו
מט .שכח ולא אמר יעלה ויבוא בברכת המזו ביו טוב ,א נזכר קוד שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב" אומר" :ברו אתה ה' אלוהינו מל העול אשר נת ימי טובי " וכו' ,וא נזכר לאחר שהתחיל "הטוב והמטיב" חייב לחזור ולבר ברכת המזו מתחילתה
כ"א ,כ"ג כ"ה ובהע' ש ; "מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצב רצד ובהע' ש (.
)"ילקוט שמ"ש" ש ,ע"ו(.
מג .מי שאבותיו נהגו במאכלי מיוחדי ימשי! במנהג אבותיו .זוג המתחת ינהיג
נ .בקריאת שמע על המיטה נוהגי שלא לבר! ברכת "המפיל" בש ומלכות )ש ,פ"ה(. 6
תפילת שחרית של ראש השנה נא .לאחר ברכת טלית גדול יש לכסות ראשו ,א
יראתי' ,והוא הדי לעניי אמירת 'ובכ נקדיש! מל!' קוד הקדושה )בחזרה ,אחרי 'מחיה מתי '( .וכ
לאחר העיטו .יכול להורידו על כתפיו ,ורק מנהג
מותר לומר בשבתזכור את הפיוט 'מי כמו' לפני
גדולי החכמי להיות מעוטפי בטלית על ראש
'ישתבח' לאחר המילי 'כל עצמותי תאמרנה ה' מי
מתחילת התפילה ועד סופה
כמו' ,וכ מותר לומר בשבתשירה ובשביעישל פסח את הפיוט 'אשירה כשירת משה' לפני שירת
)ש ,ה'(.
הי ,ולאחריה 'ותיקח מרי הנביאה' ,וכ מותר
נב .בשבתות וימי טובי אי אומרי את פרשת העקידה ,ומתחילי את אמירת הקורבנות מ"אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעי גורלנו"
בחגי לומר פיוטי לפני 'נשמת' ולפני קדיש ,וכ מותר לומר פיוטי לכבוד חת וכלה או חת בר
וכו' )ש ,
מצוה או בריתמילה קוד 'נשמת' ,ואי לשנות. ומכל מקו יעמידו מנהג זה בדרכי נוע ובלא
י"ח(
וטע הדבר כתב הגה"צ רבי יוס .משאש זצוקללה"ה )בספר "אוצר המכתבי " ח"א סי' ש"כ אות ל"ה( שמצא על לוח ספר תפילה של אביו זצ"ל "שמצא כתוב
מחלוקת. "כ! מנהג מרוקו והוא משובח ומפואר ואי לשנותו ,שכ כאשר הפיוטי נאמרי במקומ מעוררי ה את הלבבות .מה שאי כ כשאומרי אות אחרי התפילה ,אי מכווני בה משו שכבר גמרו את חובת התפילה ,וחושבי שפיוטי אלו ה דבר טפל בעלמא" )"ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות כ'(. בעל ה"שדי חמד" )ח"ד (273 ,כתב" :וא במנהג שצווחו עליו גדולי ישראל ,א המנהג ג כ נתייסד עלפי גדולי ישראל אי לבטלו ,כמו שמתבאר מדברי מר ה'בית חדש' )בסי' ס"ח( על מה שכתב רבינו ה'טור' שטוב ויפה לבטל קריאת הקרוב"] 6פירוש: הפיוטי .וראשי תיבות קרוב" :6ק'ול ר'ינה ו'ישועה ב'אהלי צ'דיקי )בית יוס .חאו"ח ,סי' ס"ח ד"ה בעניי ([ ...והרב "שמ"ש צדקה" )בא"ח סי' ד'( הביא דברי ה'בית חדש' הנ"ל וסיי :וא אי זיכרוני כוזב ,כמדומה
מש הראשוני ...לפי שכל אות הענייני ה רק מנהג כדי לעורר את הרחמי בכל בוקר ,לכ מדלגי אות בשבתות ובמועדי ,להורות שגדולה קדושת לבדה לעורר את הרחמי .וטע נכו הוא" .עכ"ד. נג .שרי את הפיוטי " :יגדל אלוהי חי" ו"האדרת והאמונה לחי עולמי " לפני "ברו! שאמר". אחרי "ברו! שאמר" לא אומרי את המילי " :מזמור שיר ליו השבת" ,אלא מתחילי ב"טוב להודות לה'" ,וא חל יו טוב בשבת מתחילי ב"מזמור שיר ליו השבת" )עי' "זוכר ברית אבות" ,עמ' .(36
נד .מנהגנו לומר "מזמור לתודה" אחר
שמהרי"ל ]"אבי המנהגי )ש(כתב
"ברו! שאמר" בראש השנה יו הכיפורי ,ואי אומרי אותו בערב פסח ובערב יו הכיפורי
)הלכות יו
הכיפורי ( :אי לשנות מנהג המקו אפילו בניגוני שאינ מורגלי וכו' עיי ש " )שו"ת "שמ"ש
)"דברי שלו ואמת" ח"א ,עמ' 109ועיי"ש הע' ,86ועי'
ומג " חאו"ח ,סי' כ"ז ד"ה ומהרי"ל([ ,הצדיק עליו די שמיי שמתה ִ5תו על ששינה ניגו סליחה
בספר "מג אבות" חאו"ח עמ' ר"צ הע' .(361
נה .מותר לומר בראש השנה ויו הכיפורי ,את הפיוטי הנאמרי קוד 'נשמת' )'הרשויות לנשמת',
אחת ביו כיפור בהיותו שליחציבור". עכ"ל ,עיי"ש. וזו לשו ה'בית חדש' )ש ( ..." :לא היה רבינו )הטור( רשאי לומר :טוב ויפה לבטלה )את קריאת הפיוטי ( ...אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי
כלומר הפיוטי ' :אלוהי אל תדינני כמעלי'' ,שוא .כמו עבד',
'שופט כל האר' ,'6שפל רוח'' ,ה' יו ל אערו תחינה'( וקוד 'יוצר' )'הרשויות לקדיש' אחרי 'ישתבח' ולפני הקדיש ,כלומר הפיוטי ' :ידי רשי '' ,יה שמ'' ,שנאני '( ,וכ מותר לשליחציבור לומר בתפילת ימי נוראי קוד חזרת השליחציבור את הפיוט 'ה' שמעתי שמע!
רבינו בזה ,ואחד היה בזמננו שהתחיל לבטל מאמר קרוב"( )הפיוטי ( בקהלו ולא הוציא שנתו 7
ממנו( ,ולכ אי לשמוע בזה לדברי
סב .נהגו שהחז אומר" :אבינו מלכנו" וכו'
]"בר מינ
רבינו הטור .לכ כל יחיד יחוש לעצמו שלא יפרוש
והציבור עונה אמ על כל קטע ,למעט שלושה קטעי שכל הציבור אומרי אות
שיש לומר הפיוטי " .עכ"ל ,עיי"ש.
יחד אחרי החז וה " :אי לנו מל! אלא אתה"" ,זכור כי עפר אנחנו"" ,אל תשיבנו
)חו6
מלאומר בציבור" )"שדי חמד" ש ([ ,וכ! ...כתבו כול וב"ספר חסידי "
)סי' תר"ז(
כתב בנידו :
"המשנה מנהג הראשוני שנהגו לומר
ריק מלפני!"
פיוטי וקרוב"( ,הוא עובר על מה שנאמר )דברי י"ט ,י"ד(' :לא תשיג גבול עול אשר גבלו
)ש אות מ'(.
סג .בימי טובי מיד לאחר פתיחת ההיכל
ראשוני ' ,ונענש בעונש מיתה חס ושלו ".
אומרי את ה"יהי רצו " המיוחד לאותו מועד ולאחריו "ברי! שמיה".
נו .בזמ קריאת שמע יאחז רק את שתי הציציות שלפניו ולא את שתי הציציות שלאחריו )"ילקוט שמ"ש"
כ הוא המנהג הקדו מדורי דורות ואי אחריו כלו .ג אי לומר בזה תדיר ושאינו תדיר תדיר קוד )"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"ח(.
עכ"ל ,עי"ש.
ש ,ח'(.
נז .לא נהגו לומר י"ג מידות בעת פתיחת
סד .במקו שאי כה יכול הלוי לקרוא בתורה ראשו )ש ,נ"ב(.
ההיכל בראש השנה ,וכ בכל יו טוב ,אלא אומרי הפסוק" :לעול ה' דבר! ניצב בשמיי " י"ב פעמי ,והבקשות כנדפס במחזורי .ובמנחה לא אומרי לעול )"מג אבות" ,עמ' רצא וש בהע' .(363
סה .סומא )עיוור( עולה לתורה ויוצא ידי חובה בקריאת השליח ציבור )ש ,נ"ג(.
נח .מי שאמר "מל! אוהב צדקה ומשפט" ,או שהסתפק א אמר "המל! המשפט" אינו חוזר
סו .מנהגנו שהעולה לתורה אומר "ה' עימכ " ואינו מזכיר את ש ה' כקריאתו באדנו"ת ,וכ הקהל עונה לו" :יברכ! ה'" בלי להזכיר את ש אדנו"ת
)"דברי שלו ואמת" ח"א ,עמ' 102ועייש הע' .(82
)ע"פ "דברי שלו ואמת" ח"ב ,עמ' 29ועיי"ש הע' .(18
נט .בעת אמירת הקדושה רשאי הציבור לומר יחד ע השליח ציבור "נקדיש!" וכו' עד "וקרא זה אל זה ואמר" )"ילקוט שמ"ש" ש ,מ"א(.
סז .העולה לתורה אינו חייב לקרוא יחד ע השליח ציבור ,אלא יכול לשתוק ולשמוע קריאתו
)"ילקוט
שמ"ש" ש ,נ"ה(.
ס .בראש השנה וביו הכיפורי יש שנהגו
א! מי שיכול לקרוא ע שליח הציבור יקרא בלחש ,א! לא ישמיע לאוזניו )עי' שו"ע חאו"ח ,סי'
לומר בקדושה" :המקדישי שמ! בקודש", במקו " :המשלשי ל! קדושה" .אומנ
קמ"א ,ס"ב(.
בהושענא רבא אי אומרי נוסח זה ,אלא נוסח הקדושה הרגיל )עיי"ש ,ק"ס(.
סח .לאחר שסיי העולה לתורה לקרוא בתורה נוהגי שאומר "אמת תורתנו הקדושה" ואחר כ! מבר! ברכת "אשר נת לנו" וכו' )"ילקוט שמ"ש" ש ,נ"ד(.
סא .בראש השנה שחל להיות בשבת אי אומרי "אבינו מלכנו" וכ בשבת תשובה
סט .נהגו למכור את כל העליות לספר תורה, למעט "חמישי" שזוכה בו התוקע ,בשני ימי
]ויש נוהגי לומר "אבינו מלכנו" בראש השנה שחל להיות בשבת ובשבת תשובה בדילוג קטעי שבה מוזכרי חטאי עוונות ופשעי [ )ש קס"ד ועי' בספר
ראש השנה
"נתיבות המערב" עמ' קיט ,אות ל"ט(.
8
)"נתיבות המערב" עמ' קיט ,אות מ"א(.
תקיעת שופר
וכדומה ,כדי לא לעורר קיטרוג על ע ישראל ביו הדי )ש ,ה"ד( .והטע נראה לפי המובא בירושלמי:
ע .מותר בראש השנה לתת בתו! השופר יי או ערק כדי לחדד את קולו
"מי שיש בראש השנה יש מזלו כל
]"הלכות חגי " פט"ל ,ה"ט[.
השנה" .הנה בוודאי אי הכוונה רק לשינה גשמית ,אלא ג במי שיש שינה רוחנית
עא .המתפלל יחיד יכול לתקוע רק אחרי שתוקעי בביתהכנסת או אחר שעברו שלוש שעות מהיו .
והיינו שלא התעורר מקול התקיעה בראש השנה ,שהאד צרי! להתעורר על מצבו
אומנ ציבור יכולי לתקוע ג קוד שלוש שעות. והוא הדי בתפילה ,אי היחיד יכול להתפלל מוס בשלוש שעות הראשונות של היו
הרוחני ,וכמו שכתב הרמב" )בהלכות תשובה פ"ג ,ה"ד( וזו
)ש ,ה"ו(.
לשונו" :אע"פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב ,רמז עב .אד שנאל( להתפלל בראש השנה ביחיד ,כגו :
יש בו ,כלומר ,עורו ישני משנתכ ונרדמי
חולה או חייל ,לא יתקע באמצע תפילת הלחש ואפילו יש ש אחר היודע לתקוע ,לא יתקע לו בתפילת הלחש ,אלא א אפשר לו יתקע בי שחרית למוס שעלידי כ יתערבב השט ויוכל להתפלל מוס בלא קיטרוג ,וא אי אפשר לו ישמע התקיעות אחרי מוס )ש ,הט"ל(.
הקיצו מתרדמתכ וכו'" .ע"כ .והיינו ג כ מה שאמרו הראשוני ,שעיקר מצות תקיעת שופר אינו התקיעה אלא השמיעה וכפי שרואי אנו ג כ מזה שמברכי " :לשמוע קול שופר" ולא מברכי אנו:
לתקוע בשופר ,כי עיקר המצוה היא השמיעה, והיינו שיתעוררו מקול השופר ,אומנ בזמנינו א שכבר התקינו לשמוע קול שופר כל חודש אלול
עג .אי לאכול קוד התקיעות כיו שה מצוות עשה של תורה .אומנ אישה חלושה או איש חולה או זק שאינ יכולי להישאר בצו עד אחרי התקיעות ,יכולי לאכול בצינעה ,לפני התפילה. א רוצי אות חולי לאכול אחרי תפילת שחרית, חייבי לקדש ואחר כ! לאכול פת או פירות עד כשיעור ביצה ) 54גר ( ולא יותר") .ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות קס"ז( .וטוב לאכול רק "כזית" ) 27 30גר ( מזונות אחרי הקידוש )"הלכות חגי " ש ,ה"ה(.
מכל מקו צרי! עוד התעוררות ג בדיבור
)"אב
ישראל" חידושי אגדה ,ח"א ,דרשה א' לר"ה(.
עו .כשחל ראש השנה בשבת ,אי תוקעי בשופר ,אלא לאחר אמירת הפיוט" :עת שערי רצו " ממשיכי מיד" :אשרי יושבי בית!" וכו' ,מחזירי ספרי תורה ומתפללי מוס.
עד .מצוה לחנ! את הקטני לשמוע קול
וכשדורש הרב קוד מוס יעורר את
שופר ,ויש להביא לביתהכנסת לשמיעת קול שופר מגיל 5או 6לפי כוח וחוכמת .
הציבור לקדושת שבת ויו טוב שכלכ! חמורה היא עד שמחשש שמא יהודי אחד
א! אי להביא קטני מאוד שמפריעי בתפילה )ש ,הל"א(..
ישכח ויטלטל שופר במקו שאי עירוב, ביטלו מכלל ע ישראל מצות עשה מ התורה של תקיעת שופר ב"שב ואל תעשה"
עה .טוב ונכו וכ! נהגו שהרב עומד לפני לציבור
דברי
)עי' "הלכות חגי " ש ,הפ"ט ה"צ(.
חיזוק
התקיעות ודורש והתעוררות לתשובה .וכשדורש הרב לפני הקהל,
עז .תיקנו פיוטי מיוחדי " ,לש יחוד" ,ותפילות מיוחדות קוד התקיעות ,לעורר את לב האד לתשובה ,ועל כ טוב לאומר בכוונה ובהתעוררות הלב )ש ,ה"ג(.
יזהר במיוחד ביו זה להזכיר עוונות של ישראל, וא צרי לעורר את הציבור על עניי מסויי , ישתמש בלשו ספק" :א יש בידינו חטא פלוני" 9
עח .ישמעו היטב את ברכות התוקע ,ויכוונו לצאת בה ידי חובת מצות עשה של תורה לשמוע קול
ובתקיעות של חזרת שליח הציבור של תפילת המוס צריכי א הציבור לעמוד .וא ישבו ,אינ צריכי לחזור )"הלכות
שופר .וטוב שיאמר התוקע לקהל לכוי ליב לצאת ידי חובה בברכות ובתקיעות ,וג התוקע יכוי
חגי " ש ,הפ"ג(.
להוציא את כל מי ששומע אותו בברכות ובתקיעות )ש ,הי"ד(.
עט .א אינו מצליח לשמוע הברכות מהחז יכול
פד .ידקדקו לבחור שליח ציבור ותוקע בעלי תורה ויראה ,כפי מה שאפשר למצוא .והתוקע ילמד
לבר! לעצמו ,אבל א יכול לשמוע מהחז ,יצא ידי
הלכות תקיעות קוד ראש השנה
חובה
)ש ,ה"ב(.
בברכתו )ש ,הט"ו(.
פ .כשהתוקע מבר! את הברכות ,מקפידי
פה .אי לבייש שו אחד שלא עלה בידו לתקוע ,כי אפשר שהעיכוב בא בגלל אחד
לענות "ברו! הוא וברו! שמו" )וכנ"ל( ו"אמ "
המתפללי שלא ראוי
)ש ,הע"א בש האחרוני (.
)ש ,הט"ז(.
פו .תוקע שרואה שלא עולה בידו לתקוע ויש פא .כיו שג עלפי הסוד וג עלפי הפשט כל התקיעות נצרכות ,אי לאד להפסיק
אחרי בקהל היודעי לתקוע היטב ,ימחל על כבודו ויית לאחרי לתקוע במקומו )ש ,
בדיבור מ הברכות הראשונות ועד סו התקיעות שלאחר חזרת השליח ציבור של
הע"ב(.
פז .א התוקע ביר! ולא יכול היה לתקוע יבוא אחר ויתקע במקומו ,בלא לבר! שוב ,בי א הראשו לא תקע שו תקיעה ,ובי א התוקע הראשו תקע חלק מהתקיעות ,ובלבד שהתוקע השני היה נוכח בעת הברכות של הראשו )ש ,הס"ט(.
תפילת המוס .ועל כ הגבאי לא ישתיקו את הציבור בשעת חזרת השליח ציבור על ידי דיבור אלא עלידי סימני .וא דיברו אינ צריכי לחזור ולבר! .אומנ התירו להתוודות בלחש )ויש שאמרו שיכול רק להרהר( בי התקיעות ,כיו שזו שעה שבה אי שליטה לחיצוני
פח .תוקע שהתחיל לתקוע תשר"ת ולא הצליח לסיי את התקיעה האחרונה ובא אחר במקומו, אינו צרי! לתקוע מתחילת התקיעות אלא יתחיל מתחילת אותו תשר"ת )ש ,ה"ע(.
)ש ,הכ"ד הכ"ה ,הל"ח(.
פב .א טעה התוקע בתקיעות של תפילת המוס בלחש ,אסור ל"מקריא" או לקהל להעיר לו בדיבור, משו שאסור להפסיק באמצע העמידה .וירמוז לו המקריא ,לחזור ולתקוע ,וא לא הבי כוונתו ,לא יפסיק התפילה כדי להסביר לו ,וישלימו את התקיעות אחר התפילה .לכ טוב להכי ד ובו כתובות התקיעות ,ועליו יסמ המקריא לתוקע מה עליו לעשות )ש ,הפ"ב(.
פט .ג המתפלל ביחיד אומר" :היו הרת עול ". "הרת" פירוש :מלשו "הריו " שהוא הכנה ללידת האד .כ! בראש השנה עלה במחשבה להיברא אד ולכ זה נקרא "הריו " .ויש חולקי ואומרי שבראש השנה נברא אד . וכתב רבינו הרש"ש זתע"א ,שכאומר: "היו הרת עול " יאחזמו רעד ויאמרנו במתינות ובשברו לב .כי ה' אומר" :א אב אני איה כבודי?! וא אדו אני איה מוראי?!" ונהגו שבחזרת השליח ציבור אומר אותו כל הציבור בקול ר לעורר את הכוונה.
פג .בתקיעות שלפני מוס השליח ציבור מבר ותוקע מעומד ,א הציבור יושבי ה בעת הברכות וה בעת התקיעות
)"ילקוט שמ"ש"
חאו"ח ,אות קס"ה(.
10
ונהגו לשחות עצמ ולאומרו בכפיפת קומה ,והטע ,מפני שבאי להזכיר עניי גדולת
צד .אי להארי! בתפילה יותר מחצות היו . ומכל שכ כשחל ראש השנה בשבת ,כיו שאסור להתענות וצרי! לאכול סעודה שנייה
היו ומעלתו ותגבורת הדי שיש בו ,וכל באי עול עומדי בו למשפט ואינו יודע אי! יצא ,וצרי!
של שבת קוד חצות היו
לאומרו בכובד ראש ובהכנעה שיכמרו רחמי אל עליו ויהפ! בזכותו )ש ,הע"ה ע"ח עיי"ש(.
)ש פ"מ ,ה"ז(.
צה .מותר לקפל את הטלית בשבת כפי סדר קיפולה
צ .תוקעי באמצע תפילת הלחש ,ומי
הראשו ,ואי בזה חשש כלל
שמארי! בתפילת הלחש והתוקע התחיל לתקוע יפסיק ויכוי לתקיעות ,ואחרכ!
צו .א שמע התקיעות ונמצא במקו שאינו נקי ,או
)"ילקוט שמ"ש" ש ,קט"ז(.
שאי גופו נקי ,ישמע התקיעות פע נוספת
ימשי! בתפילתו ולא יאמר" :היו הרת עול " אחרי התקיעות אלא במקומה בסיו
)"הלכות
חגי " ש ,הס"ח(.
צז .אחר התרועה הגדולה שלאחר "עלינו
הברכה .והיחידי שהגיעו לסיו הסדר של מלכויות ממתיני עד שיגיע השליח ציבור
מותר לתקוע 30קולות למי שלא שמע
לש ויתקע וכ בשאר הסדרי .וטוב שהתוקע או אחד מהציבור יעשה סימ
חולה וכד'( או למי שמסופק א יצא ידי חובה, ומותר ללמד קט פחות מי"ג שני אי!
שמתחילי לתקוע או שיקרא חלק מהברכה בקול ,ויזהר שלא לקרוא בקול את סיו
לתקוע בשופר
הברכה
לשבח" ,אסור לתקוע יותר שלא לצור! .אול )אשתו,
)ש ,הפ"ז(.
צח" .לא יפה "מנהג" שאחר שתקעו,
)ש הפ"א וכה"ח חאו"ח ,סי' תקצ"ב ,סע' א' ב' ,עיי"ש(.
תוקעי כמה בעלי בתי ונערי לנסות עצמ והוא שחוק וקלות ראש בבית ה'"
צא .נהגו רבי לומר את הפיוט" :ונתנה תוק" בחזרת השליח ציבור של תפילת
)"מקור חיי " בהגהה לסי' תקפ"א ,א'(.
מוס ,בקטע" :ועל המדינות" אחרי" :ויצרי מעללי איש" )"נתיבות המערב" עמ' קכא ,אות נ"ד עיי"ש(.
צט .התוקע לאחרי ,א שכבר יצא ידי חובתו ,יכול לבר! מלבד את ברכת השופר ג
צב .בשבת אי נוהגי לומר פיטו הקטורת לאחר תפילת מוס ,אלא אומרי פיטו הקטורת קוד תפילת שחרית בלבד )"ילקוט שמ"ש" חאו"ח ,אות מ"ז(.
את ברכת "שהחיינו" ,ויוצאי השומעי ידי חובה בברכותיו .וכ כשמקדש ברגלי להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע לקדש, יכול להוציאו ג כ בברכת "שהחיינו" )"ילקוט
צג .זמ תפילת מוס מיד אחר תפילת שחרית ואי לאחרה יותר מסו 7שעות ,וא התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא "פושע" .א על פי כ ,יצא ידי חובה מפני שזמנה כל היו .א שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה אי לה תשלומי . פע ראה הרא"ש שהשליח ציבור מתפלל לאט ועלול שלא להספיק להתפלל מוס קוד סו 7שעות ,ומכיו שהשליח ציבור סירב להזדרז התפלל הרא"ש מוס ביחיד )"הלכות חגי " פל"ז ,הכ"א
שמש" ,חאו"ח ,אות קס"ו(.
ק .חולה שבאו לתקוע לו ,ישתדל לעמוד בשמיעת 30 תקיעות הראשונות ,שה חיובו מ התורה )"הלכות חגי " פט"ל ,הל"ג(.
קא .נשי פטורות מתקיעת שופר כיו שזו "מצות עשה שהזמ גרמא" .וא על פי כ ,קיבלו ה על עצמ מצוה זו כחובה )ש ,הכ"ט(.
הכ"ב(.
11
אישה שנהגה להחמיר על עצמה ולשמוע תקיעות שופר ופע אחת אינה יכולה לבוא לבית
קה .נהגו במנחה של ראש השנה אחרי קדיש תתקבל ,לומר מזמור" :למנצח על הגיתית לאס"
הכנסת תביא תוקע לביתה שיתקע לה בשופר. וא אינה יכולה בכ! ,תעשה התרת נדרי בערב
וכו' ו"הללויה הללו אל בקודשו"
ראש השנה .ויש אומרי שא אינה רוצה לבטל מנהגה ,רק ששנה אחת אינה יכולה לבוא )כגו :שילדה וכדומה( אינה צריכה התרה )ש ,ה"ל(.
קו .כשאוכל סעודה שלישית בשבת ראש השנה יזהר שלא לאכול יותר מדי ,כדי שיוכל לאכול לתאבו בליל יו טוב שני .וכשמגיע שעתיי וחצי
מעיקר הדי אי הנשי מברכות על מצות עשה שהזמ גרמא )כגו :תקיעת שופר ,נטילת לולב וכדו'( ,אול
קוד השקיעה יאכל לפחות כזית ) 27 30גר ( לח .א! לא יאכל יותר מ 60גר לח
)ש ,אות ס"ד(.
)"הלכות חגי " ש ,הי"ד(.
מי שכבר נהגה לבר! רשאית להמשי! במנהגה
קז .בראש השנה שחל להיות בשבת המנהג ג על פי הסוד וג על פי הפשט לומר
)"ילקוט שמ"ש" ש ,קס"ח(.
הנהגות יו ראש השנה
"תשלי!" ביו השני
קב .נהגו להקפיד לא לישו ביו ראש השנה הימי ( משעת עמוד השחר ,שלא יהיה נידו בשעה שהוא יש ומזלו יש עימו .והטע הוא עלפי המובא בתלמוד הירושלמי" :מי שיש בראש השנה יש מזלו כל השנה" .ובמיוחד יש להקפיד שלא להתנמנ בעת התפילה .ומי שלא מרגיש טוב יתאפק ויש אחר חצות היו . א אד שיושב ובטל או חס ושלו עוסק בשחוק ליצנות ולשו הרע גרוע מיש עדי .שייש ולא יעשה כדברי הללו ]"הלכות חגי " פ"מ ,ה"ח ה"ט ,עיי"ש[. נהגו להתאס בבתי כנסיות או בבתי לקריאת כל התהילי בצוותא .והטע משו שמזמורי התהילי פעמיי ) (150X2עולי כמני כפ"ר ) ,(300ועתה עת כפרה וסליחה .ויש מוסיפי לקרוא כל האידרא ,ביו א' קוראי "אידרא רבא", וביו ב' "אדרא זוטא" )"נתיבות המערב" עמ' קכב ,אות ס"ב )בשני
]"מג אבות" חאו"ח ,עמ' רצה וש
בהע' ;376ויש שנהגו לעשותו ביו הראשו וא .כשחל בשבת ובפרט א עושי
ה"תשלי" בביתהכנסת )עי' "פסקי חכמי המערב" ש ,סע' י"ז י"ח([ .ולא נהגו הנשי במנהג ה"תשלי!" קכג ,אות ס"ז ובהע' ש ( .וא רוצות אי לעכב בעד )"נתיבות המערב" עמ'
ובלבד שיהיה בצניעות
)"הלכות חגי " ש ,הכ"ד(.
קח .א אינו יכול לומר "תשלי!" אחרי מנחה ,יכול לאומרו אחרי מוס )ש ,הי"ט( .ומי שלא אמרו ע הציבור יכול לאומרו ביחיד )ש ,ה"כ(.
קט .כשחוזרי לבית הכנסת מתשלי! ועדיי לא הגיע זמ ערבית ,יזהרו מלהסתובב ע חבורות אנשי כדי שלא יבואו חס ושלו לדברי בטלי .וטוב ללמוד בשעה זו דברי תורה ,או לקרוא תהילי או בספרי מוסר, "כי קדוש היו לאדוננו"
ובהע' ש (.
)ש ,הכ"ה(.
תפילת מנחה ,סעודה שלישית ותשלי!
מוצאי ראש השנה
קג .א חל ראש השנה בשבת ,יזהרו להתפלל מנחה מוקד כדי שיספיקו לאכול סעודה שלישית מבעוד יו ,שהרי אוכלי סעודה שלישית רק אחרי מנחה
קי .במוצאי יו שני של ראש השנה אומרי בתפילה" :אתה חוננתנו" ,ומבדילי על הכוס ,אבל לא על הנר ולא על הבשמי ומברכי רק" :בורא פרי הגפ " ו"המבדיל" וכו' .א לא אמר" :אתה חוננתנו" בתפילה ,אסור לו לעשות מלאכה אפילו א יצאו כבר הכוכבי עד שיאמר" :ברו! המבדיל בי קודש לחול" .וכ אסור לאכול עד שיבדיל על הכוס .וכ הדי באישה שאינה מתפללת ערבית )ש ,
)"הלכות חגי " פ"מ ,הי"ב(.
קד .נהגו בראש השנה שחל להיות בשבת ,שאי אומרי " :צדקת!" במנחה ,אלא אומרי " :יהי ש " וכו' ,ויש שנהגו לאומרו )"נתיבות המערב" עמ' קכג ,אות ס"ה(.
הכ"ו(.
12
Related Documents
Divrei Shalom Veemet Rh 5770
June 2020 1
Shalom Laam Rh 5770
June 2020 1
Divrei Beiyan Rh 5770
June 2020 3
Divrei Yosher Rh 5770
June 2020 2
Mevasser Shalom Rh 5770
June 2020 0