Mevasser Shalom Ki Tetze 2009

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫ט' באלול‬ ‫תשס"ט‬ ‫יוצא לאור*‪34‬‬ ‫גיליו מספר‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫‪65‬‬

‫פרשת השבוע "כי תצא"‬ ‫דר* אר‪+‬‬ ‫הכנסת אורחי‪$‬‬ ‫‪.1‬גדולה מצווה זאת‪ ,‬שהתחיל בה אברה אבינו‪,‬‬ ‫שנאמר )בראשית כא‪,‬לג(‪" :‬וייטע אשל" – ראשי‬ ‫תבות‪ :‬אכילה‪ ,‬שתייה‪ ,‬לויה‪ .‬שהיה אברה‬ ‫מקבל העוברי ושבי‪ ,‬ומשהיו אוכלי ושותי‬ ‫אמר לה‪ :‬ברכו לאל עול שאכלנו משלו‪ ,‬וה‬ ‫ברכו‪ :‬הדא הוא דכתיב )ש( ‪" :‬ויקרא ש בש‬ ‫ה' אל עול"‪.‬‬ ‫‪ .2‬וכשיבואו האורחי לביתו‪ ,‬יקבל בסבר פני‬ ‫יפות‪ ,‬וישי מיד לפניה לח לאכול‪ ,‬כי אולי‬ ‫העני רעב ומתבייש לשאול‪ ,‬על כ צרי" לת לו‬ ‫מיד לחמו ומימיו בפני מאירות‪ .‬וא‪ #‬א יש‬ ‫בלבו דבר דאגה – יסירנה בפניה‪ ,‬וינחמ‬ ‫בדברי‪ ,‬ובזה יהיה לה למשיב נפש‪ .‬ואל יספר‬ ‫לפניה תלאותיו‪ ,‬כי ישבר את רוח‪ ,‬בחשב‬ ‫שבשביל אומרו וכמעט אי לו שכר בעמלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬ובשעת האוכל יראה עצמו כמצטער על שאינו‬ ‫יכול להשיג יותר‪ ,‬שנאמר )ישעיה נח‪,‬י(‪" :‬ותפק לרעב‬ ‫נפש*"‪ :‬כלומר‪ ,‬תצא נפשי שאי לי יותר לת‬ ‫לפניכ‪ .‬וצרי" לידע ממנו במה היה רגיל לסעוד‪,‬‬ ‫שאולי הוא רגיל בעידוני‪ ,‬א הוא ב טובי‪.‬‬ ‫וא ילינו עמו האורחי‪ ,‬ישכיב במיטב‬ ‫מיטותיו כפי הראוי לה‪ ,‬כי גדול מנוחת העיי‪#‬‬ ‫בהיותו שוכב בטוב‪ ,‬ויותר עושה לו נחת רוח‬ ‫המשכיבו היטב מ המאכילו ומשקהו‪.‬‬ ‫‪ .4‬והמעלי עיניו מ האורחי ענשו גדול‪ ,‬שע"י‬ ‫זה נתרחקו שתי משפחות מישראל‪ ,‬שנאמר גבי‬ ‫עמו ומואב )דברי כג‪,‬ה(‪" :‬על דבר אשר לו קדמו‬ ‫אתכ‪ $‬בלח‪ $‬ובמי‪ ."$‬והזהיר בדבר זה ניצול מ‬ ‫המאורעות הבאות אל ביתו‪ ,‬ובשכר זה הקב"ה‬ ‫מציל לו ולזרעו שי‬ ‫מתלאות עול‪.‬‬ ‫)שבע פתילות(‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬ ‫צמח התלת‪ ,‬או חילבה בערבית‬ ‫‪.1‬החילבה יש בה הרבה סגולות רפואיות‪ ,‬ומי ששותה‬ ‫מי המשרה שלה בכל יו בבוקר השכ לפני האוכל‬ ‫בלשו חז"ל אליבא ריקניא )על בט ריקה(‪ ,‬זה טוב לו‬ ‫לבריאות ועוזר להוריד את הסוכר מהד‪ ,‬מכיוו‬ ‫שהיא מכילה חומר הפועל כהורמו אינסולי‪ ,‬ומונעת‬ ‫סכרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬החילבה עוזרת למי שסובל מהקצרת אסטמה‪ ,‬א‬ ‫ישתה ממנה כמו ששותי קפה וימתיק ע דבש‪ ,‬או‬ ‫סוכר‪ ,‬זה עוזר למערכת הנשימה‪ ,‬ויכול לשתות‬ ‫שלושה כוסות ליו‪ ,‬כלומר ישי בכל כוס כפית אחת‬ ‫חילבה טחונה‪ ,‬וישפו" על זה מי רותחי‪ ,‬וימתיק‬ ‫לפי רצונו וישתה לרוות צימאונו‪ ,‬וא יתמיד בזה‬ ‫יתרפא אי"ה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מי שסובל מטחורי‪ ,‬ישתה בכל יו שלושה כוסות‬ ‫חילבה כנ"ל ויתרפא‪.‬‬ ‫‪ .4‬מי שיש לו קשקשי בשערו ירח' במי מישרה של‬ ‫חילבה את שער הראש‪ ,‬וזה יסיר הקשקשי בקלות‬ ‫כמה פעמי‪ ,‬ואחר הרחיצה ימשח השערות בשמ זית‪.‬‬ ‫)ספר רפואות תימ(‬

‫הפטרת השבוע‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪6:48‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪7:47‬‬

‫י‪6:32 $‬‬

‫‪7:44‬‬

‫חיפה ‪6:40‬‬

‫‪7:47‬‬

‫ב"ש ‪6:50‬‬

‫‪7:47‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת‪$‬‬ ‫‪8:24‬‬

‫"רני עקרה‪} "...‬ישעיה נ"ד{‬

‫מפרשת השבוע‬ ‫כאשר מתמוטטי‪ $‬סדרי החיי‪ $‬יכולי‪ $‬ג‪ $‬צדיקי‪ $‬להיכשל‬ ‫אר‪) "...‬כא‪ ,‬יא(‬ ‫ת ַ‬ ‫ית ּ ַב ּ ׁ ִש ְב ָיה ֵא ׁ ֶשת יְ ַפת ּ ֹ‬ ‫ר ִא ָ‬ ‫" ִ ּכי ֵתצֵ א לַ ִּמלְ ָח ָמה‪...‬וְוְוְוְ ָָר‬ ‫רש"י מביא את דברי חז"ל‪ :‬לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע‪ .‬ויש לעיי –‬ ‫למי נאמרו הדברי האלה "כנגד יצר הרע"? א נתבונ‪ ,‬נראה שהדברי‬ ‫מכווני לאות אנשי הנשארי במחנה ג אחרי שהכה המשיח מכריז‪ :‬מי‬ ‫האיש הירא ור" הלבב יל" וישוב לביתו! ועל כ* דרשו חז"ל )סוטה מד‪,‬א( – זה‬ ‫הירא מעברות שבידו‪ ,‬ואפילו מעברות דרבנ‪ ,‬שא שח בי תפילי של יד‬ ‫לתפילי של ראש‪ ,‬הרי הוא חוזר מעורכי המלחמה! אנשי אלו‪ ,‬המנוקי מכל‬ ‫חטא ועוו‪ ,‬ה מועטי‪ .‬וכשהיו אנשי מועטי אלו מנצחי במלחמה ה‬ ‫היו רואי באופ מוחשי שהניצחו הוא משו ש"נתנו ה' א&לוהי" ביד"!"‬ ‫ולכאורה גדולה התמיהה‪ :‬מצב שכזה‪ ,‬הרי הוא מבסס את יראת השמי‬ ‫שלה‪ ,‬שהרי ה עדי לנסי גלויי‪ .‬וכי לצדיקי שכאלה‪ ,‬ובמצב שכזה‪,‬‬ ‫שמתחזקת בה יראת השמיי לנוכח המתרחש לנגד עיניה‪ ,‬צריכה התורה‬ ‫להתיר אשת יפת תואר כנגד יצר הרע? אלא‪ ,‬מכא אנו למדי‪ ,‬כי ג בשעה‬ ‫שאד מושפע לטובה הרי הוא עלול לחטוא‪ .‬וכגו‪ ,‬בשעת מלחמה‪ ,‬בעת שסדרי‬ ‫העול מתרופפי‪ ,‬והאנשי מאבדי את שיקול הדעת המיושב‪ ,‬קיי אז‬ ‫חשש‪ ,‬שעל א‪ #‬ראיית הנסי‪ ,‬עלול שינוי סדרי החיי בשעת המלחמה לגרו‬ ‫חטא אפילו לצדיקי‪ .‬זהו האד‪ ,$‬וזהו כח היצר!‬ ‫עונשו החמור של ב סורר ומורה הוא על "סטייה מדר* ה'"‬ ‫ומו ֶרה‪) "...‬כא‪ ,‬יח(‬ ‫רר ּ ֹ‬ ‫יש ּ ֵבן ֹ‬ ‫סו ֵֵר‬ ‫" ִ ּכי יִ ְה ֶיה לְ ִא ׁ‬ ‫איתא בחז"ל במסכת סנהדרי )עא‪,‬א( ב סורר ומורה לא היה ולא נברא‪ .‬וכ לא‬ ‫יהיה בעתיד‪ .‬ולא נכתבה פרשה זאת בתורה אלא ללמוד אותה‪ ,‬וממנה‪ .‬וכתב‬ ‫הרמב" שעונשו של ב סורר ומורה הוא עבור שני ענייני‪ :‬האחד‪ ,‬שהוא‬ ‫מקלה אביו ואמו וממרה בה‪ .‬שבהיותו זולל וסובא הוא עובר על מצוות‬ ‫"קדושי תהיו!" והדברי‪ $‬צריכי‪ $‬ביאור‪ :‬וכי יש חיוב סקילה על אי קיו‬ ‫מצוות "קדושי תהיו"? והביאור הוא כדברי הרמב"‪ ,‬שהזולל והסובא אינו‬ ‫יודע את דר" ה'‪ .‬ומי שאינו יודע מהי דר" ה'‪ ,‬הרי הוא סוטה מדר" התורה‬ ‫כולה‪ ,‬ועל כ" הוא נענש בעונש סקילה‪ .‬ומצינו בחז"ל )ב"מ ל‪,‬ב( שאמרו‪ :‬לא חרבה‬ ‫ירושלי אלא על שדנו בה די תורה‪ ,‬ולא דנו לפני משורת הדי‪ .‬וג‪ $‬כא יש‬ ‫לתמוה‪ :‬וכי יש להעניש עונש כה חמור כחורב ירושלי משו שלא דנו בה‬ ‫לפני משורת הדי? אלא‪ ,‬יש לומר‪ ,‬שא לא דני לפני משורת הדי עוברי‬ ‫על "קדושי תהיו"‪ .‬שנצטווינו לא להיות "נבל ברשות התורה"! וכיו שדר" ה'‬ ‫מחייבת לנהוג לפני משורת הדי )על א‪ #‬שאי ע"כ סעי‪ #‬מפורש בהלכה(‪ ,‬הרי‬ ‫א סוטי מדר" ה'‪ ,‬משמעות הדברי היא איבוד כל הכיוו הנכו בחיי‪ ,‬ועל‬ ‫כ" חרבה ירושלי‪ .‬מצוות קדושי תהיו דורשת מאתנו להתרומ ולהתעלות‪,‬‬ ‫כי זוהי דר" ה'‪ ,‬שאנו חייבי לצעוד בה‪ .‬רק מי שמכיר בער" העליו של‬ ‫האד‪ ,‬בהיותו חלק אלו&ה ממעל‪ ,‬מבי מהותה של הדרישה הגבוהה הזאת‪.‬‬

‫דובר אמת בלבבו‬

‫)מראש אמנה(‬

‫ידוע כי איסור לשו הרע הוא לומר דבר שהוא אמת אלא שאומרי אותו בכוונה‬ ‫להזיק‪ .‬והנה האזהרה על לשו הרע היא מפ' "לא תשא שמע שווא"‪ ,‬כתרגומו "לא‬ ‫תקבל שמע דשקר"‪ .‬ולכאורה צ"ע‪ ,‬האזהרה היא על לה"ר והתרגו קורא זאת שמע‬ ‫דשקר‪ ,‬והלא לה"ר אמת הוא! ובהכרח עלינו להבי כי כוונה רעה עושה ג דבר אמת‬ ‫לשקר‪ .‬ונמצא כי שקר אינו רק סילו‪ #‬של עובדות‪ ,‬אלא ג א העובדות ה אמת אבל‬ ‫מספרי אות בכוונה רעה – שקר הוא! הרי שקר ואמת נמדדי לא רק כפי אמיתת‬ ‫העובדות אלא ג לפי כוונת הסיפור‪ .‬כיוו שתכלית הדבר הוא רע אי זה אמת‪.‬‬ ‫ממילא נבי ג ההיפ"‪ :‬הרש"ז מקל נ"ע כתב "שאי משו לה"ר למע הועיל‬ ‫להתלמד" )חכמה ומוסר ח"א מ'‪,‬ק"ג‪,‬עמ'‪,‬רו(‪ .‬וכמוב הכוונה בזה צריכה להיות טהורה לגמרי‬ ‫א" ורק לקבל תועלת אמיתית מהסיפור‪ ,‬כי א יש איזו שהיא הנאה רחוקה מעצ‬ ‫סיפור הדברי הרעי כי אז זה איסור גמור לספר זאת‪.‬‬ ‫)עלי שור(‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי‪ $‬בחינו*‬ ‫כיצד יצליח אב בישראל בחנו*? כיצד מכיני‪ $‬את הילד‬ ‫לחיי‪ $‬של עבודת ה' וכיצד אפשר לעורר אותו לקראת‬ ‫תכלית זו משחר ילדותו? בדיוק כמו שמלמדי אותו ללכת‬ ‫ברגליו‪ .‬האב לא ידגי לפני בנו את פרטי ההליכה ולא ינא‬ ‫התורה אינה‬ ‫ההליכה יברגלי‪ ,‬כי א ילמד הליכה‬ ‫לפניו על ערכה ‪.‬הרב של‬ ‫ע"י הליכה‪ .‬כ" ילמד אותו ג את כל המידות הטובות‪ ,‬ואת‬ ‫כל המצוות ע"י עשיית‪ ,‬ורק ע"י עשיית‪ .‬כש שלא ע"י‬ ‫החגיגה של חנוכת בית – הכנסת‪ ,‬כי א ע"י התפילה בציבור‬ ‫הראשונה אנו מקדשי את הבית והופכי אותו ל"בית&‬ ‫הכנסת"‪ ,‬כש שבכל מקו פוסקי להלכה "הזמנה לאו‬ ‫מילתא היא"‪ ,‬אלא השימוש המעשי הראשו הוא העיקר‪ ,‬כ"‬ ‫תהיה ג "חנוכת" ילדינו לחיי קדושי וטהורי רק ע"י‬ ‫פעולה מעשית‪ ,‬הרגל וניסיו‪ ,‬המחזקי אות וקובעי את‬ ‫המסילה אשר בה יהיו בעלי אופי טוב וחזק לכל ימי חייה‪,‬‬ ‫כדבר הכתוב "ג כי יזקי לא יסור ממנה"‪ .‬הפסוק מפנה‬ ‫את תשומת לבנו לכל ילד וילד לחוד ודורש מאתנו לחנ"‬ ‫אותו על פי דרכו‪ ,‬זאת אומרת דרכו הוא‪ .‬בזה דורש הפסוק‬ ‫חנו" אינדיבידואלי בהחלט! התכלית של חיי התורה‬ ‫והמצווה היא כללית‪ .‬אבל הדרכי המובילות אל הרמה‬ ‫הטהורה של קיו התורה והמצוות‪ ,‬מתחלפות לפי תכונותיו‬ ‫וכישרונותיו של החני"‪ ,‬לפי נטיותיו וכוחותיו השכליי‬ ‫והנפשיי‪ .‬על כ לא כל שיטה מתאימה לכל חני" וחני"‪ ,‬אנו‬ ‫שואפי‪ ,‬שבעל אופי כעשיו שבי בנינו‪ ,‬יהיה לאיש ישר‬ ‫ונאמ במידה שווה לבעל אופיו של יעקב‪ .‬על כ יש לגוו את‬ ‫חינוכנו‪ ,‬ולחנ" את כל אחד ואחד מבנינו לפי תכונותיו‬ ‫האישיות‪ ,‬כי ה ה הסיבות הגורמות לכ" שימצא הבדל בי‬ ‫דרכי חייה בעתיד‪ .‬בגלל זה עלינו להוביל אות בדרכי‬ ‫שונות לידי קיו רצו ה'‪" .‬על פי דרכו"‪ ,‬דורשת תורת‬ ‫החינו" שלנו‪ .‬מתפקידו של המחנ" הוא‪ ,‬להסתכל היטב‬ ‫בילדנו בשעה שה עוסקי בפעולה חופשית ולגלות את‬ ‫התכונה‪ ,‬שתקבע את דרכו בעתיד של כל אחד ואחד מה‪.‬‬ ‫המחנ" יקבע את הדר"‪ ,‬שבה יכי את בעל התכונה וישמור‬ ‫אותו שלא יכשל ולא יגיע למסילת העוו והשקר ע"י שימושו‬ ‫בתכונתו לרעה‪ .‬אחרי שנקבעה מסילתו של כל אחד ואחד יש‬ ‫לאמ את החני" בשימוש בתכונותיו לטובה ולהשתלט על‬ ‫גירויי‪ ,‬העלולי להביא אותו לידי השימוש הרע‪ .‬כל ילד‬ ‫צרי" להתאמ ג בשימוש בתכונותיו לטובה וג בהימנעות‬ ‫משמוש לרעה לרגלי המצאה של תכונה זו או אחרת או בשל‬ ‫העדר‪ .‬אי הבדל איכותי בי הילדי‪ ,‬מה שקשה לזה קל‬ ‫לאחר‪ ,‬וכל אחד ימלא בחייו תפקיד אחר ויתאמ בו‪ .‬אשרי‬ ‫הילד שהוריו שמו לב לתכונותיו והרגילו אתו בהתמדה‬ ‫שיטתית להסתלק מ הרע ולפנות אל הטוב‪ .‬על כ עלינו‬ ‫להכיר היטב את נפשות ילדנו‪ ,‬שניתנו לנו מאת ה'‪ ,‬וכ" נביא‬ ‫את כל אחד ואחד לידי שימוש בתכונותיו לטובה‪ ,‬ולשמור‬ ‫אות מפני הרע וכל הכרו" בו‪.‬‬ ‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫ואלו ההנהגה הנכונה כלפי אויביו‪ ,‬מקנאיו ומבקשי רעתו‪,‬‬ ‫היא‪ :‬שבכל מה שנוגע אליה יבטח על הבורא יתבר"‪,‬‬ ‫ויסבול את מה שה מעליבי אותו‪ ,‬ואל יגמול לה‬ ‫כמעשיה‪ ,‬אלא יגמול לה חסד‪ ,‬ויעשה עימה טוב כמיטב‬ ‫יכולתו‪ ,‬ויזכור בלבו שהתועלת והנזק מסורי ביד הבורא‬ ‫יתבר"‪ .‬וא ה' יעשה אות לאמצעי להביא לו נזק‪ ,‬ידו‬ ‫אות לכ‪ #‬זכות‪ ,‬ויחשוד את עצמו ואת מעשיו‪ ,‬שהוא‬ ‫הקדי לעשות לא&לוהיו רעה‪ ,‬ויתחנ אל הא&לוהי ויבקש‬ ‫מלפניו לכפר על עוונותיו‪ .‬וכשינהג כ"‪ ,‬אויביו יהפכו להיות‬ ‫אוהביו‪ ,‬כמו שאמר שלמה המל" החכ )משלי טז‪,‬ז( ‪ :‬ברצות ה'‬ ‫דרכי איש ג‪ $‬אויביו ישלי‪ $‬אתו"‪.‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬

‫‪ .1‬כשמדבר לשו הרע נראה שעובר ג על מצוות עשה ד"והלכת‬ ‫בדרכיו" )דברי‪ $‬כח‪,‬ט(‪ ,‬שנצטוינו בזה ליל" במידותיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫לר אשר ה כול רק לטוב‪ ,‬כמאמר ז"ל )שבת קלג(‪ :‬מה הוא רחו‪ ,‬א‪#‬‬ ‫אתה הוא רחו‪ ,‬מה הוא חנו‪ ,‬א‪ #‬אתה חנו וכיוצא בזה בשאר‬ ‫מידות טובות‪ ,‬כמו שמבואר ברמב" בהלכות דעות )פ"א הלכה ה‪,‬ו( ‪.‬‬ ‫ומצינו בקב"ה במידותיו הקדושות והטהורות שהוא שונא‬ ‫דילטוריא )לשו הרע( בכל האופני‪ ,‬אפילו על איש גרוע עד מאוד‪,‬‬ ‫כמאמר ז"ל )סנהדרי יא(‪ :‬וכי דילטור אני ל"‪ ,‬גבי מעשה דעכ‪ ,‬עיי‬ ‫ש‪ .‬וצופה לטובה ואי צופה לרעה‪ ,‬וכמו שאיתא בתנא דבי אליהו‬ ‫פרק א'‪ .‬ואמרו )סוטה מב(‪ :‬ארבע כיתות אי מקבלות פני שכינה וכו'‬ ‫כת מספרי לשו הרע‪ ,‬דכתיב )תהילי ה‪,‬ה(‪" :‬כי לא אל חפ‪ +‬רשע‬ ‫אתה‪ ,‬לא יגרו* רע"‪ .‬וא כ מי שמרגיל עצמו במידה רעה זו‪ ,‬אינו‬ ‫הול" בדכי ה' שהוא רק להיטיב לזולתו והוא עושה להפכו‪ ,‬ומפני‬ ‫זה כינהו הכתוב בש רע‪ ,‬לכ עובר על מצוות עשה זו ג כ‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבד כל כל הלאוי והעשי הנ"ל‪ ,‬עובר על "ארור מכה רעהו‬ ‫בסתר" )דברי‪ $‬כז‪,‬כד( ‪ ,‬שהוא קאי על לשו הרע‪ ,‬כמו דאיתא בספרי‬ ‫)פרקי דר"א פרק נג( ובפרוש רש"י בחומש‪.‬‬ ‫‪ .3‬עובר ג כ על "ארור משגה עיוור בדר*" )דברי‪ $‬כז‪,‬יח(‪ .‬דידוע‬ ‫דכוונת הכתוב לארר על מי שנות מכשול לפני אחר שיעשה על ידו‬ ‫איסור‪ ,‬דומיא דלאו ד"לפני עיוור לא תית מכשול" )ויקרא יט‪,‬יד(‪.‬‬ ‫וכבר בארנו לעיל בלאוי שהוא ג כ בכלל זה עיי ש‪.‬‬ ‫‪ .4‬וא חס ושלו‪ ,‬נעשה הדבר אצלו כמו הפקר‪ ,‬שאינו מקבל על‬ ‫עצמו להישמר ממנו‪ ,‬עובר עוד על ארור שלישי‪ ,‬והוא‪" :‬ארור אשר‬ ‫לא יקי‪ $‬את דברי התורה הזאת לעשות אות‪) "$‬דברי‪ $‬כז‪,‬כו(‪,‬‬ ‫שפירושו‪ ,‬אשר לא יקבל על עצמו לקיי את כל התורה‪ ,‬והוא נקרא‬ ‫מומר לדבר אחד ע"י זה‪ ,‬כיוו שבשאט נפש עובר על איסור החמור‬ ‫הזה‪ ,‬והוא מחזיק דבר זה של תורת ה' אצלו להפקר‪ ,‬כמו שאר‬ ‫מומר לכל התורה כולה‪ ,‬ועל כ גדול עונו מנשוא‪ .‬הרי חישבנו‬ ‫שלושה ארורי המצויי לבוא ע"י מידה רעה הזו‪.‬‬

‫בראש ולא בארו‬

‫)חפ' חיי(‬

‫משהסתיימה חגיגת הכנסתו של ספר תורה חדש לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬פנה אחד המתפללי‪ $‬אל רבי יחיאל מאיר‬ ‫מאוסטרובצה וביקש‪:‬‬ ‫"רבי‪ ,‬ברכני נא שאזכה לכתוב עוד ספר תורה‪ ,‬להתחילו‬ ‫ולסיימו"‪.‬‬ ‫השיב לו הרב‪:‬‬ ‫"הריני מבר* אות* שתתחיל ללמוד תורה ותזכה לסיימה‪.‬‬ ‫יש די ספרי תורה בארו הקודש‪ ,‬ואילו לומדי תורה הולכי‪$‬‬ ‫ומתמעטי‪."$‬‬

‫אמרת השבוע‬ ‫לא פעם ממריץ היצר הרע אנשים לדבר‬ ‫מצווה ומגביר את התלהבותם עד כדי כך‪,‬‬ ‫שבריצתם הבהולה הם מחריבים כל מה‬ ‫שבדרכם‪.‬‬ ‫}רבי דוד מללוב זצוק"ל{‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫ליאת בת‬ ‫הרב‬ ‫שלמה‬ ‫קוממי‬ ‫ז"ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫בניה‬ ‫)בתיה(‬

‫בת‬ ‫סלימ‬ ‫לוי‬ ‫פקעה‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫אריה ז"ל‬ ‫ב סעדיה‬ ‫הי"ו‬ ‫אכדרי‬ ‫ז" ל‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫עידו‬ ‫ב אריה‬ ‫אכדרי‬ ‫ז"ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫תנצב"ה‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,$‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬