Mevasser Shalom Ki Tavo 2009

‫נא לשמור על קדושת העלו! ואי לעיי בשעת התפילה!‬

‫בס"ד‬

‫ט"ז באלול‬ ‫תשס"ט‬ ‫יוצא לאור*‪34‬‬ ‫גיליו מספר‬

‫ע"ש תשב"ר יהונתן שלום חבאני זלה"ה‬ ‫ולעילוי נשמת יוסף בן שלום חבאני זלה"ה‬

‫‪66‬‬

‫פרשת השבוע "כי תבוא"‬ ‫דר‪ /‬אר‪0‬‬ ‫באהבת החברי‪$‬‬ ‫‪ .1‬ולעול‪ $‬יקבל אד עצת אוהבו‪ ,‬אפילו אומר‬ ‫לו דברי תוכחות וחרופי‪ ,‬כי לטובתו הוא‬ ‫מתכוו‪ ,‬כדי להחזירו למוטב ולמנעו מדר רעה‪,‬‬ ‫ויתרחק מעצת שונאו‪ ,‬א על פי שנראה לו שהוא‬ ‫מהללו ומשבחו‪ ,‬שאינו אלא להחניפו עד שיתמיד‬ ‫בדר לא טובה‪ ,‬וליבו בל עימו‪ .‬וכ אמרו חכמינו‬ ‫ז"ל על הפסוק‪" :‬נאמני‪ $‬פצעי אוהב ונעתרות‬ ‫נשיקות שונא"‪) .‬משלי כז‪,‬ו(‬ ‫‪ .2‬ובזמ שאהבה ואחווה בי החברי ‪ ,‬מרבה‬ ‫הרעות והשלו ביניה ‪ .‬וכשימצא אד חבר‬ ‫אוהב נאמ לו‪ ,‬יקנהו בכל יכולתו‪ ,‬כמו ששנינו‬ ‫בפרק ראשו מאבות )משנה ו(‪ :‬וקנה ל חבר‪ ,‬או‬ ‫התחבר לאחרי ‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שצרי האד ‬ ‫שיקנה לו אוהב לעצמו‪ ,‬שיתקי בו כל ענייניו‪,‬‬ ‫כמו שאמרו )תענית כג‪,‬א( ‪ :‬או חברותא או מיתותא‪:‬‬ ‫וא לא ימצאהו‪ ,‬צרי שימשכהו לאהבה‪ ,‬עד‬ ‫שישיג אוהב שימש תמיד אחר רצונו עד‬ ‫שתתחזק אהבתו‪ ,‬כמו שאמרו חכמי המוסר‪:‬‬ ‫כשתאהב – אהב על מידות אוהבי‪ ,/‬ואל תאהב‬ ‫על מידותי‪ ./‬וכשיכוו כל אחד משניה להפיק‬ ‫רצו חברו‪ ,‬יהיה כוונת שניה ביחד דבר אחד‬ ‫בלתי ספק‪ ,‬ותרבה האהבה ביניה ‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרגל הישיבה והלוויה ע החברי היא סיבה‬ ‫להרבות אהבה ביניה ‪ ,‬וא ירגילו דיבור ‬ ‫בדברי תורה תהייה האהבה יתרה‪ .‬וג כשיפטרו‬ ‫לדרכ כל אחד מחברו‪ ,‬ידברו בדבר הלכה‪,‬‬ ‫שמתו כ יזכרהו )כלה רבתי פ"ח( ותתמיד האהבה‬ ‫ביניה ‪ .‬וג יברכו כל אחד לחברו‪ ,‬וכ מצינו‬ ‫בחכמינו ז"ל‪ .‬ובזה וכיוצא בזה ירבו האהבה‬ ‫והשלו ‪.‬‬

‫שי‬

‫)שבע פתילות(‬

‫ולכל בשרו מרפא‪...‬‬ ‫דבש דבורי‪$‬‬ ‫‪ .1‬מה מתוק מדבש ומה עז מארי‪ ,‬דבש דבורי ודבש‬ ‫צרעי‪ ,‬הוא טוב ובריא לגו כל אד בי גדולי או‬ ‫לקטני ‪ ,‬ואוכלי אותו בשיעור סביר כמאמר שלמה‬ ‫המל במשלי כ"ה‪" ,‬דבש מצאת אכול דיי‪ /‬פ תשבע‬ ‫והקאתו"‪ ,‬הדבש מטהר את הד ומזקקו‪ ,‬וטוב הוא‬ ‫לריפוי הנשי הזבות אחרי לידת‪ ,‬או בכל זמ אחר‪,‬‬ ‫הדבש יעיל לריפוי השיעול‪ ,‬ועוזר להיטיב למערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬מוריד את השומ המיותר מהמעיי ‪ ,‬מחזק‬ ‫את הלב בסגולתו‪ ,‬ומבריא את הגו למי שמתמיד‬ ‫באכילתו בשיעור של כפית אחת או שתיי ביו ‪.‬‬

‫ע' שבת‬ ‫ת"א ‪6:39‬‬

‫מוצ"ש‬ ‫‪7:37‬‬

‫י‪6:24 $‬‬

‫‪7:35‬‬

‫חיפה ‪6:31‬‬

‫‪7:37‬‬

‫ב"ש ‪6:41‬‬

‫‪7:37‬‬

‫מוצ"ש רבנו ת‪$‬‬ ‫‪8:15‬‬

‫אורי‪} "...‬ישעיה ס'{‬

‫הפטרת השבוע "קומי‬ ‫מפרשת השבוע‬

‫הקב"ה רק ש‪ $‬רס או מורידו‪ ,‬וכל השאר נעשה מאליו‬ ‫רה ַה ּז ֹאת‪"...‬‬ ‫רי ַה ּת ֹֹוו ָָר‬ ‫ש ֹֹוות ֶאת ָּכל ִ ּד ְב ֵֵר‬ ‫" ִאם ל ֹא ִת ׁ ְשמ ֹר לַ עֲ ׂ‬ ‫במגילת איכה נאמר "מפי עליו לא תצא הרעות והטוב"‪ .‬ודרשו חז"ל‪:‬‬ ‫מאליה – הרעות משתלמות לעושי הרעות‪ ,‬והטובות משתלמות לעושי‬ ‫הטובות‪ .‬וביאור הדברי‪ $‬הוא‪ ,‬שכוחות הרע והטוב קיימי כבר בבריאה‪ ,‬אלא‬ ‫שהקב"ה מגביל את כוח מלפעול‪ .‬בשעה שהאד חוטא או בשעה שהוא עושה‬ ‫טוב הקב"ה מסיר את מניעתו‪ ,‬ואז פועלי הכוחות הקיימי מעצמ ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬כח גלי הי הוא אדיר‪ ,‬והוא מסוגל לנת‪ #‬ולהטביע את כל הבריאה‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬שהקב"ה תח את גבולות הי ‪ ,‬ואמר לו‪ :‬עד פה תבוא! א במידה‬ ‫וצרי להעניש את החוטאי ‪ ,‬מסיר הקב"ה את המחסו שהציב לגלי הי ‪,‬‬ ‫ואז נעשה החורב מאליו‪ .‬ודוגמא נוספת‪ :‬חיות הטר ממלאי את היערות‬ ‫והמדברות‪ .‬כול רעבות וכול רוצות לטרו את כל אשר יקרה לפניה‪ .‬אילולי‬ ‫היה הקב"ה ממציא לה טר במקומ ה היו פונות למקומות הישוב ועושות‬ ‫בבני האד שמות‪ ,‬אלא שהקב"ה דואג למחסורה של כל חיה ומספק לה מזו‬ ‫ביער או במדבר‪ .‬א‪ /‬במידה וצרי להעניש חוטא‪ .‬מונע הקב"ה את מזו החיה‬ ‫במקומה‪ ,‬ואז היא מוצאת את דרכה למקו ישוב‪ ,‬וטורפת בני אד ‪ .‬וכ‬ ‫נוכחנו בשואה‪ ,‬שבאות שני הוריד הקב"ה את הרס מעל החיה הגרמנית‬ ‫והיא יכלה להרוג ששה מיליו בני אד ‪ .‬ולאחר מכ‪ ,‬משהוחזר הרס‪ ,‬אי‬ ‫אומה המסוגלת לעשות חורב שכזה‪ .‬עלינו לדעת שהקללות והעונשי באות‬ ‫מאליה‪ ,‬ע"י כוחות קיימי ‪ ,‬עקב ביצוע החטא ע"י האד !‬ ‫)כח‪,‬נח(‬

‫)מראש אמנה(‬

‫נו וגו'‪"...‬‬ ‫"וַוַוַוַ נִנִנִ ּ ְצ ַעק ֶאל ה' אֱ ‪-‬ל ֵֹהי אֲ בֹ ֵתינ ּו וַ יִיִיִיִ ּ ׁ ְש ַמע ה' ֶאת קֹלֵ ּ‬

‫)כ"ו‪,‬ז(‬

‫וישמע את תפילתנו לא נאמר‪,‬אלא וישמע ה' את קולנו‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬שצריכי ‬ ‫לצעוק בקול בעת צרה‪ .‬וע"י זה עונה ה' תיכ‪ ,‬וא כי לפעמי עונה ה' במש‬ ‫איזה ימי ‪ ,‬ואפילו לכמה שני ‪ ,‬כדאיתא במדרש‪ ,‬שיש תפילה לכמה שני ‪,‬‬ ‫אבל הצעקה בקול מועלת‪ .‬והעיקר לבקש על הכלל כולו‪ ,‬ולבקש לאחר קיו ‬ ‫המצווה‪ ,‬כמו שאנו אומרי תפילות "הרחמ" אחרי שקיימנו מצוות ברכת‬ ‫המזו‪ .‬הוא היה אומר‪ :‬חז"ל מייעצי שכשמתפללי עבור החולה‪ ,‬לכללו‬ ‫בתו כלל ישראל‪" .‬בתו שאר חולי ישראל"‪ ,‬וג לנח את האבל "בתו שאר‬ ‫אבלי ציו וירושלי "‪ .‬כי אז התפילה מתקבלת ביותר‪ .‬והיה מספר מה שקרה‬ ‫לגאו ר' שלמה קלוגר זצ"ל שנתכבד בסנדקאות בברית מילה‪ .‬הגאו בא בזמ‬ ‫המיועד‪ ,‬אבל הוכרח לחכות זמ רב‪ ,‬ולתימהונו נודע לו פשר הדבר‪ :‬באותו‬ ‫הבית נמצא במצב של גסיסה אבי הר הנולד והקרובי חכו ליציאת נשמתו‬ ‫כדי שיוכלו לקרוא את הר הנימול בש אביו‪ .‬כששמע הגר"ש את דבר המוזר‬ ‫הזה‪ ,‬ציוה למוהל למול את הילד תיכ‪ ,‬נכנס בעצמו לחולה לברכו בברכת מזל‬ ‫טוב וכה אמר‪ :‬להטריח את המלא הממונה על הרפואה שיבוא במיוחד‬ ‫לרפאות את החולה אי בכוחי‪ ,‬אבל כשנתעסק במצוות מילה הרי יבוא מלא‬ ‫הברית לעמוד לימי המוהל ולרפא את הר הנימול‪ ,‬אז אבקשו שיכנס ג ‬ ‫לחדר הזה לרפאות את החולה‪ .‬וכ היה לאחר שלושה ימי ק החולה‬ ‫)חפ‪ #‬חיי על התורה(‬ ‫ממיטתו‪ ,‬והל ברגליו לביהכנ"ס‪.‬‬

‫דובר אמת בלבבו‬

‫‪ .3‬יערת הדבש כלומר הדונג‪ ,‬יעיל נגד הצטננות‪ ,‬וא ‬ ‫תערב דבש וחומ‪ #‬תפוחי ותשי בכלי לשימוש בעת‬ ‫הצור‪ ,‬זה טוב לריפוי השיעול לכל אד בכל עת‬ ‫וזמ‪ ,‬ומונע את הנזלת מהא‪ ,‬ומחזק את כל הגו‬ ‫ומרענ אותו‪ ,‬ושיעור הדבש שלושת רבעי כוס דבש‪,‬‬ ‫ורבע כוס חומ‪ #‬תפוחי או חומ‪ #‬הדרי או חומ‪ #‬יי‪.‬‬ ‫בדוק ומנוסה!‬

‫מקור לשקר בכוחות הנפש הוא הדמיו‪" .‬האד‪ $‬אסור במושכלו וחופשי בדמיונו"‬ ‫)אגרת המוסר להגרי"ס(‪ .‬השכל מוכרח לחשוב לפי חוקי התבונה‪ :‬הדמיו חופשי מחוקי ‬ ‫אלה‪ ,‬והוא יכול להעלות ציורי שה נגד השכל‪" .‬דמיונו מוליכו שובב בדר‪ /‬לב רצונו‬ ‫בל יחת מהעתיד הוודאי" – הוא יכול להתכחש למציאות וודאית‪ .‬נוכל לבטא זאת‪:‬‬ ‫מחשבה שכלית היא מחשבה אחראית‪ :‬פעולת הדמיו מופקעת מאחריות‪ .‬כל עוד‬ ‫שמאבחני את הדמיו כפנטזיה‪ ,‬הוא יכול להעלות ציורי רעי ‪ ,‬אבל האד אינו‬ ‫מתייחס אליה כאמת‪ .‬א האד עלול לערבב שכל ודמיו‪ ,‬והדמיו יכול להופיע‬ ‫בלבוש שכלי‪ ,‬ובזה הוא עלול להפו את האד לשקר גדול‪ .‬הספורנו בביאור הנחש‬ ‫שהסית את חווה כתב כי "הכוח המתאווה המחטיא יעשה זה באמצעות הכוח‬ ‫המדמה המוביל אליו דמיוני התענוגי‪ $‬החומריי‪ ."$‬לא התאווה עצמה מציקה‬ ‫לאד ‪ ,‬אלא הדמיונות הבאי ממנה וה מגרי את התאווה‪.‬‬

‫)ספר רפואות תימ(‬

‫)עלי שור(‬

‫‪ .2‬הדבש מסוגל להחזיר כח הנעורי ‪ ,‬ומחזק הגו‬ ‫במיוחד למי שמתמיד באכילתו‪.‬‬

‫הלכות והליכות‬

‫מסילות חיי‪ $‬בחינו‪/‬‬ ‫לא יבושו כי ידברו את אויבי‪ $‬בשער‬

‫)תהילי קכ"ז(‬

‫דאגה בלב איש‬

‫שיר המעלות זה מתאר לנו את אבי הבית ואת א המשפחה‬ ‫המודאגי & "אוכלי לח‪ $‬העצבי‪ ."$‬כמו בכל שירי המעלות‪,‬‬ ‫לר‬ ‫רוצה נעי זמירות ישראל ג בפרק הזה להעלות‬ ‫אותנו‪ .1 .‬סיפור גנות לצור פריקת מועקה נפשית של‬ ‫שמתית העליונה של קרבת ה'‬ ‫לרמה‬ ‫החומריות‬ ‫מדאגותינו‬ ‫הני י‬ ‫אינה‬ ‫התורה‬ ‫‪.‬‬ ‫הנה עובדי הורי מדוכאי מדאגותיה ‪ ,‬בתו חבורה של ילדי המספר‪ ,‬יכול להיחשב כאופ של דיבור שכוונתו‬ ‫שקשה עליה לכלכל ‪ .‬הקטני עוד ישני ‪ ,‬אבל ההורי לתועלת‪ .‬סביר שאד יביע את כעסו ותסכולו‬ ‫"משכימי קו‪ ,$‬מאחרי שבת" והשינה נודדת מעיניה ‪ ,‬כדי‬ ‫לדאוג שנגרמו לו ע"י פלוני באזני הוריו‪ ,‬ב או בת הזוג‪,‬‬ ‫ללח ‪ .‬ה יודעי שאי דר להפטר מדאגותיה התמידיות‬ ‫ומרגישי שה דואגי לשווא‪ .‬על כ ה אינ חדלי מלדאוג מורו או רבו‪ ,‬כדי לקבל מה עצה או אישור‬ ‫ואינ שמחי על הישגיה הקטני ‪ .‬ברגע שה אוכלי פרוסת והשתתפות ברגשותיו‪ .‬וחובתו של השומע‪ ,‬לספק לו‬ ‫לח ‪ ,‬ה חושבי מניי ייקחו את הפרוסה השנייה‪ .‬בכל מרצ את התמיכה הזו ולהרגיעו מדאגותיו‪.‬‬ ‫לא ישתחררו א פע מדאגותיה ‪ ,‬ולהיפ במידה שהילדי ‬ ‫יגדלו‪ ,‬יגדלו צרכי הבית‪ ,‬ועל כ ממשיכי להשכי קו ולאחר‬ ‫שבת ולאכול לח העצבי ‪ .‬אי להורי הכוח לשאת את המשא ‪ .2‬אול ‪ ,‬ג במצבי כאלו‪ ,‬אסור לשומע לקבל‬ ‫ולא האומ‪ #‬לשאת אותו בשמחה‪ .‬אינ קלי דעת לקראת היו בליבו את הדברי כדברי אמת‪ ,‬היות וככל‬ ‫הבא‪ .‬שאיפת היא להמציא אושר לכל ילדיה שה' הנחיל לה ‪ .‬שהדברי נוגעי אליו‪ ,‬הרי המידע הזה הוא רק‬ ‫ה רוצי לשמור על כול שיהיו בריאי ‪ ,‬שבעי ‬ ‫ומלובשי מכלי שני‪ .‬לפיכ‪ ,‬חשוב שתהיינה ההבנות הבאות‬ ‫ושוקדי על לימודיה ‪ ,‬לראות בעתיד מבוססי באופ כלכלי‬ ‫ומכובדי על הבריות‪ .‬דאגה זו ממלאה את נפש ומדירה את בי המעורבי בשיחות מעי אלו‪.‬‬ ‫שנת ‪" .‬כ ית לידידו – שנא"‪ .‬מי שחושב את עצמו כידיד ה'‬ ‫ומקורבו‪ ,‬נהנה דווקא מ הרעיו‪ ,‬שכל מעשי האד אינ נותני ‬ ‫לו ‪ .3‬ההלכה מתירה לאד לפרוק מעת לעת את‬ ‫לו ערבות לעתיד‪ .‬ע"כ סומ האד רק על ה'‪ ,‬והרעיו הזה נות‬ ‫"שנא"‪ ,‬מנוחה‪ .‬מכיוו שאי ביכולת לדאוג לעתיד‪ ,‬יודעי ה רגשותיו‪ ,‬ולהביע את תסכוליו באזני מישהו אחר‪.‬‬ ‫שאי הדאגה לעתיד מוטלת עליה ‪ ,‬ויודעי ה ‪ ,‬שבייחוד‪ ,‬אי אול ‪ ,‬ברור שמי שמעורב במחלוקת עד כדי כעס‪ ,‬או‬ ‫הדאגה לחינוכ ולכלכלת של הילדי מוטלת עליה לבד‪ ,‬כי רואה עצמו קרב לעלבונות של אחרי ‪ ,‬אינו מסוגל‬ ‫לש כ ה זקוקי למחנ ולמכלכל הגדול הנושא את כל‬ ‫את להיות אובייקטיבי‪ ,‬וראות את הצד האמיתי שבדבר‪.‬‬ ‫העול ‪ ,‬ומחכה רק שה יעשו את שלה ‪ ,‬כדי שג הוא יעשה‬ ‫שלו‪ .‬הוא יית לידידו שנא‪ ,‬כי הילדי שייכי לו‪" ) .‬שנא" כתובה‬ ‫ב&א‪ ,‬אולי כדי לרמז את הקשר למילה "שאנו"(‪ .‬ברוב הפוסקי ‪.4‬כל דברי גנות המושמעי בנסיבות שכאלו‪ ,‬חייבי ‬ ‫בתנ" אי פירושה של המילה "נחלה" מה שמנחילי ‪ ,‬כי א מה להתקבל א כתיאור רגשותיו של הדובר‪ ,‬ולא כדיווח‬ ‫שנוחלי ‪ .‬אומנ ישנ פסוקי שבכל זאת המילה הזאת‬ ‫מציינת אמיתי ומדויק של המתרחש‪.‬‬ ‫את בעלות המנחיל על הנחלה‪ ,‬כמו‪" :‬בית והו נחלת אבות" )משלי‬ ‫י"ט‪,‬י"ד(‪ .‬כ אפשר לפרש "נחלת ה'" שילדינו באו לו בנחלה‪ ,‬כמו‬ ‫)חפ‪ #‬חיי (‬ ‫שישראל נקרא "עמ ונחלת" )דברי ט'‪,‬כ"ט(‪ .‬והפירוש הוא‬ ‫שישראל הוא החלק המגיע לה' מירושת העמי ‪ ,‬כ ג בנינו ה ‬ ‫נחלת ה'‪ ,‬כי ייעוד הוא עבודת ה'‪ .‬הלא הייעוד הזה מהווה את‬ ‫יצר הרע רוד‪3‬‬ ‫ק‪ #‬תכליתה של אחדותנו‪ ,‬לפי הפסוק‪" :‬וסלחת לעווננו ולחטאתנו‬ ‫ונחלתנו" )שמות ל"ד‪,‬ט'(‪ .‬רק אחרי שנתגבר על כל חסרונותינו ברוח‬ ‫ילד פע‪ $‬אחת התאונ חסיד אחד בפני רבי מאיר‬ ‫ובמוסר נגיע לתכלית זו שבכל דורותינו מיועדי לה ולכל‬ ‫מהווה שלב נוס לקראת השגתה‪ .‬כל מטרת עבודתנו בחינו היא מפרמישלא שהיצר הרע רוד‪ 3‬אחריו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫מיוסדת על הרעיו של "נחלת ה'"‪ .‬עלינו להכיר את הגורמי יכול להתחמק ממנו‪.‬‬ ‫המעכבי את החינו לחרות רוחנית ומוסרית‪ ,‬ובחינו אנו אמר לו רבי מאיר‪:‬‬ ‫גואלי את חניכינו מיד הגורמי האלה‪ ,‬ולנוכח התכלית הנשגבה‬ ‫שישאפו "עדיי לא הגעת למדרגה כזו שהיצר ירדו‪ 3‬אחרי‪./‬‬ ‫והאחידה נפתח את כל תכונותיה של ילדינו‪ ,‬כדי‬ ‫לפי שעה‪ ,‬אתה עדיי רוד‪ 3‬אחריו‪"...‬‬ ‫לקראתה במהות הגשמית‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬והמוסרית‪.‬‬

‫אמרת השבוע‬

‫)רבי שמשו רפאל הירש זצוק"ל(‬

‫"הבוטח בה' חסד יסובבנו"‬ ‫ויזהר האד כמיטב יכולתו להסתיר את כל מעשיו הטובי ממי‬ ‫שאי הוא צרי להודיע לו עליה‪ .‬כי כשהוא מסתיר את מעשיו‬ ‫הטובי ‪ ,‬שכרו יהיה יותר גדול מהשכר שהוא יקבל כשהוא‬ ‫מפרס את מעשיו‪ .‬ואות הפעולות שאי הוא יכול להסתיר מבני‬ ‫אד ‪ ,‬והוא חושש פ יבוא לעשות מתו פניה למצוא ח בעיני‬ ‫אד ‪ ,‬לגבי פעולות אלו יזכור‪ ,‬שהתועלת והנזק אינ יכולי לבוא‬ ‫מהברואי אלא ברשות הבורא יתבר‪ ,‬וא כ השתדלותו למצוא‬ ‫ח בעיני אד היא ללא כל תועלת‪ .‬וכאשר הבורא מזמי לו‬ ‫מצווה‪ ,‬יחשוב בלבו‪ ,‬שהיא טובה שהבורא מיטיב לו בה‪ ,‬ואל‬ ‫ישמח במה שבני אד משבחי אותו עליה‪ ,‬ואל יחפו‪ #‬שיכבדוהו‬ ‫בגללה‪ ,‬כדי שלא יבוא להתגאות בפעולתו‪ ,‬וכדי שלא יקלקל ע"י‬ ‫כ את המחשבה ואת הכוונה שיש לו לש שמי ‪ ,‬וכדי שפעולתו‬ ‫לא תאבד את ערכה‪ ,‬וכדי שלא יפסיד את שכרו‪.‬‬ ‫)חובות הלבבות(‬

‫יצר הרע מסוגל לפתות אדם שיתענה‬ ‫שלושה ימים רצופים‪ ,‬רק כדי שאחר‬ ‫כך יאכל בתאווה יתרה‪.‬‬

‫}רבי חיים מאיר יחיאל "השרף" ממוגיליצה זצוק"ל{‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫יוס‪3‬‬ ‫ב יצחק‬ ‫נגר‬ ‫ז"ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫בניה‬ ‫)בתיה(‬

‫בת‬ ‫סלימ‬ ‫לוי‬ ‫פקעה‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫אריה‬ ‫ז"ל ב‬ ‫סעדיה‬ ‫הי"ו‬ ‫אכדרי‬ ‫תנצב"ה‬

‫לעילוי‬ ‫נשמת‬ ‫עידו‬ ‫ב אריה‬ ‫אכדרי‬ ‫ז" ל‬ ‫תנצב"ה‬

‫להערות‪ ,‬בירורי‪ ,$‬והקדשות נא להתקשר לפלאפו ‪ 052/2541721‬לאלעזר חבאני‪ .‬כתובתנו ב דוא"ל‪[email protected] :‬‬