Maadanei Asher Nitzavim 2009

‫‪ç"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('å äðù‬‬ ‫‪è"ñùú é"åöð úùøô‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‡·‪ :‰˘˜ Ï‬דאמרינן בגמ' עירובין ו' ע''ב דירושלים קודם שנפרצו‬ ‫בה פרצות אין חייבין עליה משום רשות הרבים‪ ,‬וא''כ אמאי‬ ‫דחו הקהל בשבת לעולם‪ ,‬הא קודם שנפרצו היה אפשר‬ ‫להביא טפם מירושלים להר הבית ששם קורא המלך פרשת‬ ‫הקהל‪ ,‬כך הקשה בטורי אבן מגילה ה' ‪.‬‬ ‫‪ :ı¯˙Ó˘ ˘È‬מפני הטף שהיו עם אמם חוץ לירושלים בתוך‬ ‫התחום שלא היה יכולים להביאם‪ ,‬כך תירץ בהגהות אמרי ברוך על‬

‫‡‪?˙·˘· ÂÓÊ ÏÁ˘Î ω˜‰ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ˘È ¯ÂÒȇ ‰ÊÈ‬‬ ‫·‪.'‚ Ûˉ ÌÈ˘ ÌÈ˘‡‰ ÌÚ‰ ˙‡ ω˜‰ ·''È ‡''Ï Ô˙˘¯Ù‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬מגילה ה' ע''א דכשחל מוצאי יו''ט הראשון בשבת דאז‬ ‫היא זמן חיוב קיום מצות הקהל‪ ,‬דוחין את זה ליום ראשון‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע אי אפשר לקיים את זה בשבת איזה חילול‬ ‫יש בקיום מצות הקהל בשבת‪ ,‬כך הקשה בירושלמי מגילה פרק א'‪ ,‬וכן ברש'' י‬ ‫מגילה ה' ע''א‪ ,‬וכן בסוטה מ''ג ע''ב‪.‬‬

‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫הטורי אבן‪.‬‬

‫·‪ .‬מפני הבימה שהיו עושים בהקהל כמו דמבואר במשנה‬ ‫מ''א ע''א שבימה של עץ היו עושין למלך בעזרה ויושב עליה‪,‬‬ ‫הילכך כיון דבשבת אי אפשר לבנות לכן היו דוחים את זה‪,‬‬ ‫והא דלא היו עושים את הבימה מערב שבת כדי שלא לדחוק‬ ‫את העזרה‪ ,‬כך כתב בירושלמי מגילה פרק א' הלכה ד'‪ ,‬מובא ברש''י מגליה ה '‬

‫סוטה‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬כיון שיש חיוב להביא נמי את הטף כדכתיב הקהל את העם‬ ‫האנשים והנשים והטף‪ ,‬ובשבת אי אפשר‪ ,‬דאסור להוציאם‬ ‫לכן היה דוחים את זה‪ ,‬כך כתב ברש''י במשנה מגילה ה' ע''א ברמז‪ ,‬וכן‬

‫ע''א‪ ,‬וכן סוטה מ''א ע''ב‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך מבטלים מצוה דאוריתא של הקהל בזמנה‪,‬‬ ‫בגלל שאי אפשר לעשות בימה‪ ,‬וכי בימה מעכב‪ ,‬כך הקשה תוס '‬

‫ברש''י על הרי''ף‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬הא קימ''ל משנה שבת צ''ג ע''ב חי נושא את עצמו‬ ‫והמוציא קטן לרשות הרבים פטור‪ ,‬ואם כן היה אפשר‬ ‫להביאם‪ ,‬כך הקשה בתוס' יו''ט מגילה פרק א'‪ ,‬וכן בהגהות מצפה איתן מגילה ה '‬ ‫ע''א‪ ,‬וכן בהגהות מלאכה שלמה על המשניות‪.‬‬

‫‪ :ı¯˙Ó˘ ˘È‬מדרבנן איכא איסור אף כשחי נושא את עצמו‪,‬‬ ‫כך תירץ התוס' יו''ט מגילה פרק א'‪ ,‬וכן בהגהות מלאכת שלמה על המשניות‪.‬‬

‫סוטה מ''א ע''א‪ ,‬וכן בספר תורת קנאות סוטה מ''א‪.‬‬

‫‪ :˙‡˜ ˙¯Â˙‰ ı¯˙ÓÂ‬דמכאן יהא ראיה למחלוקת אחרונים‬ ‫דנחלקו מה עדיף האם זריזין מקדימין למצוות או זריזין‬ ‫מקדימין למצוות‪ ,‬עיין בספרי מעדני אשר פרשת וירא תשס''ו אריכות גדולה‬ ‫בענין זה דמכאן חזינן דהידור מצוה עדיף‪ ,‬דחזינן דמאחרינן‬ ‫לעשות את המצוה בזמנה‪ ,‬כדי שיהא יותר בהידור‪ ,‬דהיינו על‬ ‫הבימה‪.‬‬ ‫‚‪ .‬מפני התקיעה שהיו תוקעים ביום הקהל להקהיל את העם‪,‬‬ ‫ואין תוקעין בשבת לכן דחינן ליום ראשון‪ ,‬כך איתא בירושלמי מגילה‬

‫‪ :„ÂÚÂ‬דבקטנים שאין יכולים ללכת כלל‪ ,‬לא אמרינן בהו חי‬ ‫נושא את עצמו‪ ,‬עיין תוס' שבת צ''ד ע''א ד''ה אבל אדם‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰Ê ı¯˙ ‰Á„ ‰ÏÈ‚Ó ÏÚ ÌÈÓ˘ ÌÁÏ Â¯ÙÒ· ı''·Úȉ Ï‬דלא‬ ‫מיסתבר דמשום איסור דרבנן דחי מצוה דאוריתא‪ ,‬מעדני יש‬

‫פרק א' הלכה ד'‪ ,‬וכן כתב הרמב''ם בהלכות קרבן חגיגה פרק ג' ס''ק ז'‪.‬‬

‫ועוד תמה‪ :‬דלא מיסתבר שיהא חייבים לעלות כאלו קטנים‬ ‫שאין יכולים ללכת כלל‪ ,‬וכן סבירא ליה להרמב''ן בפרשתן‪ ,‬דאין חייב רק‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מאי שנא מהא דאיתא במשנה‬ ‫דיו''ט של ראש השנה שחל בשבת במקדש היו תוקעין‪ ,‬וכי‬ ‫חמירא תקיעה דהקהל מתקיעות דראש השנה‪ ,‬כך הקשה בהגהות‬

‫להקשות הרי מצינו ראש השנה ל''ב ע''ב שופר של ראש השנה שאין עולין באילן ועוד‪.‬‬

‫ראש השנה כ''ט ע''ב‬

‫בילדים קרוב לחינוך‪.‬‬

‫מראה פנים על הירושלמי‪ ,‬עי''ש מה שתירץ‪.‬‬

‫‡·‪ ¯È‡È ˙ÂÁ‰ Ï‬בספרו מקור חיים סימן קנ''א ס''ק ג' כתב להוכיח‬ ‫מדברי רש''י הנ''ל שיש חיוב להביא אפילו תינוקות שאינם‬ ‫יכולים ללכת ברגליהם‪.‬‬ ‫‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‰ ·˙Î ÔÎÂ‬מצוה תרי''ב ס''ק ד'‪ ,‬וכן באור החיים הקדוש‪ ,‬וכן‬ ‫במאירי ריש חגיגה וז''ל וטף מפורש בתורה שחייבים‪ ,‬ולא נתבאר‬ ‫שיעור השנים של טף‪ ,‬נראה דתיכף שיצאו מכלל נפל חייב‬ ‫במצוה זו‪ ,‬עיין בבכור שור בפרשתן דכתב דטף היינו מי שלא בן עשרים‪.‬‬

‫„‪.‬‬

‫משום שהמלך היה אומר תחינות וזה אינו דוחה שבת‪ ,‬כך כתב‬ ‫הרמב''ם הלכות קרבן חגיגה פרק ג' ס''ק ז'‪ ,‬וכן במאירי מגילה ה' ע''א‪ ,‬ועיין בשו''ת‬ ‫משיב דבר חלק א' סימן מ''ז ד''ה ולענין‪.‬‬

‫‪ .‰‬שלא יעברו על האיסור של לא תטע לך אשירה‪ ,‬פירוש דשבת‬ ‫אסור לבנות‪ ,‬ומאתמול אי אפשר שלא יעברו על לא תטע לך‬ ‫אשירה שיש איסור לבנות שום עץ בבית המקדש‪ ,‬ובשלמא‬ ‫כשעושה לזמן מועט ליכא איסור אבל לעשות מערב יו''ט‬ ‫יהא איסור‪ ,‬כך איתא בירושלמי מגילה פרק א' הלכה ד'‪.‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪÷øàô àøàá à''èéìù íéåáðâéô ìãðî íçðî áøä ãáëðä ãéâðä åðéãéãéì‬‬ ‫‪íéìùåøé à''èéìù ìëéî ìàéçé éáø â''äøä åðéãéãé åðáìå‬‬

‫‪è''æîá å"éð ïáä-ãëðä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá åçéìöéå íäéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì åëæéù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‪?ÍÏÓ· ‡˜Â„ ‡È‰ ω˜‰ ˙ÂˆÓ Ì‡‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬סוטה מ''א ע''א פרשת המלך כיצד מוצאי יו''ט‬ ‫הראשון של חג עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה‬ ‫וכו' והמלך עומד ומקבל וקורא ויושב‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬היכן כתוב בתורה שחיוב קריאה זו של הקהל‪,‬‬ ‫תלוי במלך‪ ,‬כך הקשה רש''י סוטה מ''א ע''א‪ ,‬וכן בתוס' יו''ט פרק ז' דסוטה‪ ,‬וכן‬ ‫בתפארת ישראל‪ ,‬וכן במנחת חינוך מצוה תרי''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬מקור הדברים היא בספרי בפרשת המלך על הפסוק‬ ‫י''ח וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר‪ ,‬והקשה הספרי‬ ‫למה נאמר משנה תורה‪ ,‬הרי המלך צריך לכתוב את כל‬ ‫התורה‪ ,‬ומתרץ הספרי שאין קורין ביום הקהל אלא במשנה‬ ‫תורה‪ ,‬כלומר שלפיכך כתבה התורה "משנה תורה" מפני‬ ‫שבהקהל אינו קורא אלא את משנה תורה בלבד הרי‬ ‫שקריאת הקהל על ידי המלך היא‪ ,‬כך כתב רש''י סוטה מ''א ע''א ד''ה‬ ‫דברים י''ז‬

‫שנאמר‪.‬‬

‫‪ :È''˘¯ ÏÚ ‰˘˜‰ Ë''ÂÈ 'ÒÂ˙·Â‬איך מבואר מכאן שהמלך היא‬ ‫קורא את פרשת הקהל‪.‬‬ ‫‪ :ı¯È˙ ˙‡˜‰ ˙¯Â˙·Â‬שכוונת הספרי הוא שלכך פירטה‬ ‫התורה את משנה התורה בכתיבת המלך את ספר התורה‪,‬‬ ‫משום שעל זה נאמר וקרא בו כל ימי חייו‪ ,‬ואמנם צריך המלך‬ ‫לקרוא כל ימי חייו בכל התורה‪ ,‬אבל יש שהמלך קורא‬ ‫בציבור דווקא משנה תורה‪ ,‬וזהו במעמד הקהל‪ ,‬לכך פירטה‬ ‫התורה את משנה התורה באופן מיוחד‪ ,‬ואם כן מוכח מזה‬ ‫שהמלך הוא הקורא בפרשת הקהל‪.‬‬ ‫·‪ .‬מקור הדבר הוא ממה שציוה משה ליהושע תקרא את התורה‬ ‫הזאת נגד כל ישראל באזניהם ויהושע מלך ישראל‪ ,‬לכן יש‬ ‫ללמוד שהמלך צריך לקרוא‪ ,‬כך כתב התוס' יו''ט סוטה פרק ז'‪.‬‬ ‫‡·‪ χ¯˘È ˙„ÓÁ· Ï‬עשין ט''ז ˙‪ :ÂÈÏÚ ‰Ó‬מנין שהיה ליהושע‬ ‫דין מלך הרי לא נמשח בשמן המשחה‪ ,‬ולא נזכר בשום מקום‬ ‫בקרא בשם מלך‪ ,‬ומצאנו איזה פעמים אלעזר הכהן מוקדם‬ ‫לו במקרא‪ ,‬והרי מלך קודם לכהן גדול כמבואר בהוריות י''ג ע''א אלא‬ ‫ע''כ שאכן לא היה ליהושע מלך גמור‪ ,‬ודעת התוס' יו''ט שאין‬ ‫צריך דווקא מלך להקהל‪ ,‬אלא הוא הדין נשיא נחשב כמלך‬ ‫לענין זה‪ ,‬ויהושע נשיא היה‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬דרש'י בסנהדרין מ''ח ע''ב כתב דהמורד במלכות חייב‬ ‫מיתה ילפינן מהא דכתיב אצל יהושע כל אשר ימרה את פיך‬ ‫יומת‪ ,‬מבואר להדיא דיהושע היה לו דין מלך ממש‪.‬‬ ‫‪ 'Ó‚· ¯‡Â·Ó ÔÎÂ‬יומא ע''ג ע''א דאין שואלין באורים ותומים אלא‬ ‫למלך‪ ,‬ומייתי מיהושע‪ ,‬חזינן דהיה לו דין מלך ממש‪.‬‬ ‫‚‪ .‬מה שהמלך קורא אינו אלא מדרבנן כדי לתת כבוד לתורה‪,‬‬ ‫וגם כדי שיזהרו יותר במצוות התורה‪ ,‬כשיראו שגם המלך‬ ‫חייב לשמור מצוותיה‪ ,‬כל שכן כל יחיד‪ ,‬אבל בזמן שאין מלך‬ ‫לא היו מבטלים את המצוה‪ ,‬אלא היה קורא אותה הגדול‬ ‫שבציבור כגון הכהן גדול או ראש הסנהדרין‪ ,‬כך כתב בתפארת‬ ‫ישראל פרק ז' דסוטה‪.‬‬

‫„‪ .‬דכתיב ביאשיה מלכים ב' כ''ג וישלח המלך ויאספו איליו וגו'‬ ‫ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית‪ ,‬כך כתב ביראים סימן רס''ו‪,‬‬ ‫וכן בסמ''ג עשין ר''ל‪ ,‬וכן בפני דוד להחיד''א בפרשתן‪.‬‬

‫‪ .‰‬אולי הלכה למשה מסיני שדדוקא מלך קורא‪ ,‬אבל אפשר‬ ‫דלאו דווקא מלך‪ ,‬רק גדול שבדורו עליו היה המצוה אם לא‬ ‫היה מלך‪ ,‬כך כתב במנחת חינוך מצוה תרי''ב‪.‬‬

‫‪?‰ÂˆÓ Í¯ÂˆÏ Â„Â·Î ÏÚ ÏÂÁÓÏ ÏÂÎÈ ÍÏÓ Ì‡‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬סוטה מ''א ע''א דהמלך כשקורא במשנה תורה בהקהל‬ ‫מותר לשבת‪ ,‬אבל אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד‬ ‫ושבחוהו חכמים‪ 'Ó‚· ‰˘˜Ó ,‬שם ע''ב איך מותר לעשות כן‪ ,‬הא‬ ‫מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬ומתרץ הגמ' מצוה שאני‪,‬‬ ‫דלצורך מצוה מותר למחול על כבודו‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע לגבי מלך אם יכול לחלוץ מבואר במשנה‬ ‫סנהדרין י''ח ע''א מחלוקת שתנא קמא סובר שהמלך לא חולץ ולא‬ ‫חולצין לאשתו‪ ,‬ומה שאינו חולץ הוא משום שאינו כבוד‬ ‫המלכות שתירק היבמה בפניו‪ ,‬ורבי יהודה חולק ואומר שאם‬ ‫רצה לחלוץ או ליבם זכור לטוב‪ ,‬מפני שרשאי למחול על כבודו‪,‬‬ ‫ומפרשת הגמ' י''ט ע''ב טעמו של רבי יהודה שבמקום מצוה רשאי‬ ‫למחול על כבודו‪ ,‬משמע דחכמים חולקים וסבירא ליה שאף‬ ‫במקום מצוה אינו יכול המלך למחול‪ ,‬א''כ מדוע כאן כ''ע מודים‬ ‫שבמקום מצוה יכול המלך למחול‪ ,‬כך מקשה הר''ן סנהדרין י''ט ע''ב וכן‬ ‫המהרש''א סנהדרין י''ט ע''ב בתוס' ד''ה מצוה‪ ,‬וכן במנחה חרבה סוטה‪ ,‬וכן במרגלית הים‬ ‫סנהדרין‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬אף שדעת חכמים החולקים על רבי יהודה שאין המלך רשאי‬ ‫למחול על כבודו אפילו לצורך מצוה‪ ,‬לא אמרו כן אלא‬ ‫במצות יבום וחליצה שיש בזה בזיון גדול שיורקים בפניו‪,‬‬ ‫עי''ש ביבום איזה בזיון גדול אבל בעמידה בקריאת התורה שאינו‬ ‫בזיון כל כך‪ ,‬רק מניעת כבוד קצת‪ ,‬מודים חכמים שבמקום‬ ‫מצוה רשאי למחול על כבודו‪ ,‬כך תירץ הר''ן שם בסנהדרין‪.‬‬ ‫·‪ .‬יש לחלק בין מחילת כבוד המלך שיעשה מעשה בעצמו‪,‬‬ ‫כעמידה מפני כבוד התורה‪ ,‬שבזה מודים חכמים שלצורך‬ ‫מצוה מותר‪ ,‬לבין מעשה שאחרים עושים בו כחליצה‪ ,‬שבזה‬ ‫אינו יכול למחול לדעת חכמים אף במקום מצוה‪ ,‬ואף בביזוי‬ ‫קטן ביותר‪ ,‬כיון שבזה נקבעת יותר בלב הרואים הסרת‬ ‫אימתו‪ ,‬כך תירץ הר''ן סנהדרין י''ט ע''א‪.‬‬ ‫‚‪ .‬במצוה שיש בה כבוד התורה מודים כולם שמותר לו למחול‬ ‫ולא נחלקו אלא בשאר מצוות‪ ,‬כך תירץ המהרש''א שם סנהדרין‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מהא דהקשו התוס' שם בסוטה על הא דאמרינן‬ ‫בגמ' כתובות י''ז ע''א מעבירין את המת לפני הכלה וזה וזה לפני‬ ‫מלך ישראל‪ ,‬אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר לפני הכלה‬ ‫ושבחהו חכמים‪ ,‬ופריך הגמ' והא מלך שמחל על כבודו אין‬ ‫כבודו מחול‪ ,‬ומתרץ הגמ' פרשת דרכים הויא‪ ,‬והקשו התוס'‬ ‫אמאי לא משני מצוה שאני‪ ,‬וקשה דלפי המהרש''א שרק‬ ‫בתורה סבירא לכ''ע שמותר למלך למחול אבל בשאר מצוות‬ ‫מחלוקת‪ ,‬א''כ מה מקשה תוס' מדוע לא משני מצוה שאני‪,‬‬ ‫ודילמא לכך לא משני כן כדי שיהא התרוץ אליבא דכ''ע אף‬ ‫מי שבירא ליה שבשאר מצוות אי אפר למלך למחול‪ ,‬כך מקשה‬ ‫בהגהות רע''א על המשניות סוטה פרק ז' משנה אות כ''ו‪.‬‬

‫„‪ .‬אפשר שמשנה זו ששבחו חכמים את אגריפס על שעמד‬ ‫בקריאת התורה‪ ,‬סוברת כדעת רבי יהודה הסובר שבמקום‬ ‫מצוה מותר המלך למחול על כבודו‪ ,‬כך תירץ המהרש''א שם סנהדרין‪.‬‬ ‫‪ .‰‬הקהל דהויא מצוה דרבים חמיר‪ ,‬שהמלך מכבד התורה לעיני‬ ‫כל ישראל‪ ,‬משא''כ ביבום וחליצה דהויא בינו לבינה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫במנחה חריבה סוטה מ''א‪.‬‬

‫‪ :¯ÈÙ˘ È˙‡ ‰Ê·Â‬מה שכתוב שמואל ב' ו' ודוד מכרכר בכל עוז‬ ‫לפני ה' ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך‬ ‫מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז לו בלבה וגו' שמיכל חשבה דאינו‬ ‫מחויב בדבר משום כבוד מלכות‪ ,‬ודוד סבר שזה הויא מצוה‬ ‫דרבים לקדש שם שמים בפרהסיא‪.‬‬

‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰·Â˘˙˘ ‡˙·¯‰ ‰Ó‬‬ ‫‪?‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰˘Ú Ï''ÓȘ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡‰‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬ל' ב' ‪.'‚ ÍȘχ '‰ „Ú ˙·˘Â‬‬ ‫‡‪ 'Ó‚· ‡˙È‬יומא פ''ו ע''ב גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה‬ ‫דכתיב דברים כ''ד ד' לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב‬ ‫לקחתה‪ ,‬ואחר שחטאו בני ישראל ושבו בתשובה הקב''ה מקרבן‬ ‫אליו וכמאמר כנסת ישראל אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי‬ ‫טוב לי אז מעתה והקב''ה עובר כביכול על לאו דלא יוכל בעלה‬ ‫הראשון לשוב לקחתה‪.‬‬

‫נדחה הלאו‪ ,‬שוב האשה כבר אינו מוזהרת‪ ,‬דהשוה הכתוב‬ ‫אשה לאיש לכל עונשין שבתורה‪ ,‬משא''כ בלאו של לא תהיה‬ ‫קדשה דלאיש יש לאו מיוחד ולאשה לאו מיוחדת‪ ,‬ולא‬ ‫הקישם ביחד‪ ,‬א''כ אפשר שאע''ג שהאיש אינו לוקה האשה‬ ‫כן תלקה‪.‬‬ ‫·‪ .‬ע''פ מה שכתבו התוס' עירובין ק' ע''א דלא תעשה הבא ע''י פשיעה‬ ‫לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬א''כ לא היה שייך כאן‬ ‫עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬אפ''ה גדולה תשובה שאף בכהאי‬ ‫גוונא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬כך תירץ בכפות תמרים יומא פ''ו‬ ‫ע''ב‪.‬‬

‫‪ :‰Ê ı¯˙ ÏÚ ¯ÈÚ‰Ï ˘È‬ע''פ מה שכתב המנחת חינוך‬ ‫ס''ק ג' דהא דאמרינן דהיכא שהלא תעשה בא בפשיעה לא‬ ‫אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬זה רק היכא שהעשה בא שלא‬ ‫ע''י פשיעה‪ ,‬אבל היכא שגם העשה אפשר לקיים רק כשבא‬ ‫ע''י פשיעה אמרינן עשה דוחה לא תעשה אף כשבא ע''י‬ ‫פשיעה‪ ,‬א''כ הכא שאי לקיים המצוה של תשובה רק כשבא‬ ‫ע''י פשיעה לכן שייך בזה שפיר עשה דוחה לא תעשה כמו‬ ‫בכל התורה‪ ,‬א''כ מה רבותא של תשובה‪ ,‬כך מקשה בספר לימודי ה '‬ ‫מצוה קמ''ג‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מה גדולתה של תשובה‪ ,‬הרי כל מצות עשה קימ''ל‬ ‫דעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ומדוע נקט בגמ' גדולה תשובה‪,‬‬

‫כך מקשה‬

‫בכפות תמרים יומא פ''ו ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬הא דאמרינן בכל התורה עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬היינו דווקא‬ ‫כשאותו אדם שעובר הלא תעשה מקיים את המצות עשה‪,‬‬ ‫אבל לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה כשלשני אין את‬ ‫המצוה רק את האיסור‪ ,‬ולפי הנ''ל אתי שפיר דהכא בתשובה‬ ‫מי שמקיים עשה של תשובה הם כנסת ישראל‪ ,‬ונהי שתדחה‬ ‫לא תעשה לחזור עם בעלה‪ ,‬אבל מי התיר לבעל לחזור עמה‬ ‫ולעבור על לאו דלא ישוב בעלה מאחר שאינו מקיים שום‬ ‫עשה‪ ,‬א''כ לא היה צריך להיות הדין של עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬אפילו הכי בתשובה דוחה אף בכהאי גוונא וזה‬ ‫גדולתה‪ ,‬כך תירץ בספר נחפה בכסף מובא בכפות תמרים יומא פ''ו ע''ב‪.‬‬ ‫‡·‪ :ÂÈÏÚ ˜ÏÂÁ ÌȯÓ˙ ˙ÂÙΉ Ï‬וכתב לחדש דבכל מקום‬ ‫שאין אדם יכול לקיים מצות עשה אלא בסיוע חבירו ובאופן‬ ‫שחבירו עובר על לאו‪ ,‬דוחה העשה שלו ללא תעשה של‬ ‫חבירו הצריך לסיוע בקיום מצוותו וכדמוכח בכתובות לענין‬ ‫דין מאנס שאמרה תורה ולו תהיה לאשה ודרשו חז''ל אשה‬ ‫הראויה לו לכן בממזרת ובשאר חייבי לאוין אינו כונסה‪,‬‬ ‫והקשה בגמ' יבא עשה דלו תהיה לאשה וידחה לא תעשה‬ ‫דחייבי לאוין‪ ,‬ותירץ דבאופן זה מלמדין את האשה לומר איני‬ ‫רוצה וליכא מצות עשה דולו תהיה לאשה‪ ,‬וקשה הא המצוה‬ ‫של ולו תהיה לאשה נאמרה רק עליו‪ ,‬ואילו בלאו האשה גם‬ ‫עוברת והאיך שרי לה לעבור על לאו כדי שיקיים העשה‪ ,‬עיין‬ ‫בתוס' ישנים שם שזה כונת התרוץ של הגמ' אבל שאר ראשונים אין מפרשים כן אלא‬ ‫מכאן ראיה שבמקום שהוא אינו יכול לקיים את העשה אלא‬ ‫בסיוע חבירו דוחה עשה שלו את הלאו של חבירו‪.‬‬ ‫‪ ‡''Ú¯ ˙‰‚‰·Â‬שם ‪ :Î''‰ÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙‰ ÏÚ ‰˘˜Ó‬מהא דכתבו‬ ‫התוס' פסחים מ''א ע''א וכן ב''ב י''ג ע''א גיטין מ''א ע''ב שבפרו ורבו אין‬ ‫אומרים עשה דוחה לא תעשה כגון שישראל יתחתן עם‬ ‫שפחה כיון דבדידה ליכא עשה א''א לומר עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬חזינן דאע''ג שא''א לקיים המצוה בלא סיוע האשה‬ ‫אפילו הכי לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫‪ :ı¯˙Ï ˘È‬כשאפשר באחר לא מקרי חלק מן המצוה ולכך‬ ‫בולו תהיה לאשה שחייב לקיים דווקא באשה זו לכן מקיים‬ ‫חלק‪ ,‬משא''כ בחציה עבד שיכול להתחתן עם אחרת לא‬ ‫מקרי חלק‪.‬‬ ‫‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· ‰‰Â‬מצוה א' ס''ק ט''ז‪ ,‬וכעין זה כתב בערוך לנריבמות כ' ‪·˙Î‬‬ ‫‪ :ÌȯÓ˙ ˙ÂÙΉ ˙ȇ¯ ˙ÂÁ„Ï‬משום דבכל הלאין ידעינן‬ ‫שאשה מצווה בלאוין היא משום דאמרינן השוה הכתוב אשה‬ ‫לאיש לכל עונשין שבתורה כמבואר בגמ' קידושין ל''ה ע''א‪ ,‬פסחים מ''ג‬ ‫ע''א סוכה כ''ח ע''ב ב''ק ט''ו ע''א א''כ כיון דהבעל אינו לוקה דאצלו‬

‫לימוד ב'‪ ,‬וכן בפתיחה לשו''ת עין יצחק אות י''ט‪ ,‬ובספר המקנה חלק ג' כלל כ''ו אות‬ ‫י''ח‪.‬‬ ‫ע''פ מה שכתבו התוס' קדושין ל''ח ע''א דעשה של קודם הדיבור‬

‫‚‪.‬‬ ‫אינו דוחה לא תעשה‪ ,‬ובמדרש רבה פרק א' ס''ק ד' מבואר דעשה‬ ‫דתשובה ניתנה קודם שנבראו העולם‪ ,‬א''כ לא שייך עשה‬ ‫דוחה לא תעשה‪ ,‬אפילו הכי גדולה תשובה שאמרינן בהו‬ ‫עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬כך תירץ בספר נפתלי רצון פרשת יתרו‪.‬‬ ‫„‪ .‬ע''פ מה שכתב הרמב''ן בפרשת יתרו דלכך עשה דוחה לא תעשה‬ ‫משום דמצוות עשה‪ ,‬הוא היוצא ממדת האהבה והוא למדת‬ ‫הרחמים‪ ,‬כי העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם‬ ‫עליו‪ ,‬ומדת לא תעשה‪ ,‬והוא מדת הדין ויוצא ממדת היראה‪,‬‬ ‫כי הנשמר מעשות דבר רע בעיני אדוניו ירא אותו‪ ,‬ולכן מצות‬ ‫עשה גדולה ממצוות לא תעשה‪ ,‬כמו שהאהבה גדולה מיראה‪,‬‬ ‫כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו הוא גדול‬ ‫מהנשמר מעשות הרע בעינו‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דכשעושה‬ ‫תשובה מיראה לא שייך עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬אפילו הכי‬ ‫תשובה גדולה‪ ,‬כך תירץ בחתם סופר יומא פ''ו ע''ב‪.‬‬ ‫‪ .‰‬כיון דבתשובה מאהבה זדונות נעשית לו כזכיות‪ ,‬א''כ אין‬ ‫כאן דחיות לא תעשה בעולם כלל‪ ,‬כיון דלאחר התשובה הויא‬ ‫למפרע כלא זינתה כלל ונעקר החטא למפרע‪ ,‬א''כ הא קימ''ל‬ ‫דהיכא שאפשר לקיים שניהם אין העשה דוחה לא תעשה‪,‬‬ ‫ולכן כיון דיכול לעשות תשובה מאהבה והרי זה בידו על כן‬ ‫בכהאי גוונא אין העשה דוחה לא תעשה‪ ,‬רק משום מעלת‬ ‫תשובה דגדולה היא במעלותיו דוחה לא תעשה אף דמצד‬ ‫הדין לא מהני‪ ,‬כך תירץ החתם סופר בדרשות לשבת שובה חלק א' ע''מ י''ט‪ ,‬וכן‬ ‫בהקדמה לשו''ת עין יצחק ס''ק י''ט‪.‬‬

‫‪ .Â‬ע''פ מה דאיתא בגמ' כתובות מ' ע''א דאונס יש לו חיוב לקיים את‬ ‫האשה שאנס‪ ,‬אבל אם האשה שאנס היתה דבר ערוה או‬ ‫שאינה ראויה לבא לישראל אינה רשאי לקימה‪ ,‬ופריך בגמ'‬ ‫מדוע לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה ומתרץ הגמ' היכא‬ ‫אמרינן עשה דוחה לא תעשה כגון מילה בצרעת דלא אפשר‬ ‫לקיומה לעשה אבל הכא אי אמרה דלא בעינא מי איתא‬ ‫לעשה כלל‪ ,‬חזינן מגמ' הנ''ל דכל עשה דאדם יכול למחול על‬ ‫זה ונתבטל העשה אין בכח של עשה זו לדחות לא תעשה או‬ ‫עשה אח‪ ,‬א''כ בתשובה שיכול הקב''ה לומר לא בעינא לקבלם‬ ‫בתשובה וליתא לעשה כלל‪ ,‬כך תירץ בספר בני חיי להר''ח אלגזי בדף קפ''ה‬ ‫ע''ב‪ ,‬ועיין בקובץ עץ חיים צאנז קובץ ה' בע''מ קס''ה שידידי הגאון רבי אלחנן בוים‬ ‫שליט''א תירץ בל''ב אופנים‪.‬‬

‫‪åðãéãé é'ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ïäë ÷çöé íééç áøä ãéñçä éðáøä‬‬

‫‪íéìùåøé à''èéìù‬‬

‫‪åðøåãá ãñçä éùðà éìåãâî‬‬ ‫‪ãåã ñçðô ç''äáä åãëð éñåøéà úçîù ìâøì‬‬

‫‪íçðî éáø ïåàâä åðúçì ïá‬‬

‫‪à''èéìù øâä‬‬

‫‪äøåú éëøã úáéùé éùàøî à''èéìù øâä‬‬

‫‪à"èéìù ïøååàñî ø"åîãàä ïøî ÷"ë ìù åðá‬‬

‫‪íéìùåøé‬‬

‫‪ïôøååèðà æðàö úìä÷ áø à''èéìù êééø‬‬

‫‪òùåäé íäøáà éáø ïåàâä úá â''áò‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî úçð äåøé íéáøä éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫‪ÌȯÁ‡ ˙¯٠˘È¯Ù‰Ï ˯Á˙‰Ï ÏÂÎÈ Ì‡‰ ÌȯÂη ˘È¯Ù‰˘ ÈÓ‬‬ ‫מה שחקרתם האם אפשר להתחרט לאחר שהפריש פירות בכורים‪ ,‬והבאתם דרוב‬ ‫הפוסקים כתבו שמהני‪ ,‬אבל במלא הרועים מסופק בזה‪.‬‬

‫‪‡Ó¯‚ ÔÓʉ˘ ‰ÂˆÓ ‡È‰ ‡‰ ÌȯÂη· ˙·ÈÈÁ ‰˘‡ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע נשים חייבות להביא בכורים הא הויא מצות עשה‬ ‫שהזמן גרמא‪ ,‬כיון דאין מביאין בכורים אלא מעצרת עד החג‪ ,‬ותרצתם בשבעה אופנים‪.‬‬

‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה להביא ראיה דמהני שאלה‪ ,‬מהא דאיתא במשנה )בכורים פרק ב' משנה ד'( יש בבכורים‬ ‫משא''כ בתרומה וכו' ולא נקט דבביכורים לא מהני שאלה‪ ,‬משא''כ בתרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫ש''מ דמהני שאלה‪.‬‬

‫‪Â''È ıȷ˜˘ÂÓ ÌÂÁ Ú˘Â‰È Á ''‰·‰‬‬ ‫‪Â''È ıÓÈˢ ‰„Â‰È ÛÒÂÈ Á ''‰·‰‬‬ ‫נראה לציין עוד תרוץ שכתב בספר תורת חיים שו''ת להגרי''ח זונפלד שתירץ דבמצוה‬ ‫שהיא חובת קרקע לא שייך כלל לפטור נשים מזה‪ ,‬דכל מצות הביכורים חל מעיקרא על כל‬ ‫נוטל חלק בארץ ואינו נפקע החיוב הלז גם כשיבא לידי אשה‪ ,‬כענין אין קנין לנכרי‬ ‫להפקיע‪ ,‬וכאן כולם מודים דכשבא ליד אשה לא נפקע החיוב‪ ,‬אלא מחויבת ועומדת מאז‬ ‫וכאילו עבדא מצוה זו בחריקאי דהראשונים‪ ,‬דהקרקע מחויבת בזה אלא שאינה יכולה‬ ‫לקרות‪ ,‬א''כ לא הויא מצות עשה שהזמן גרמא‪.‬‬

‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ÛÒÂÈ ¯‡· ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈ·¯È· ÈÂω ÌÈÈÁ ÛÒÂÈ ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם בשם המלא הרועים )פסחים ל''ח ע''א( דאפשר דלא מהני שאלה בבכורים‪ ,‬כיון‬ ‫שהחיוב הויא על אותו תאנה שבכרה דווקא‪ ,‬נראה להעיר דהשיטות שיסברו דמהני שאלה‪,‬‬ ‫מפני שנכון שמצוה בתאנה הראשונה‪ ,‬אבל מ''מ הרי אם קרא ביכורים לתאנים אחרים‬ ‫שלא היו הראשונים חל עליהם בכורים עכ''פ בדיעבד כדכתב הגר'ח''ק שליט''א בדרך‬ ‫אמונה לכן מהני שאלה‪.‬‬

‫‪ÛÂÚ ¯˘· Ï·˘Î Ë''ÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ ̇‰‬‬ ‫מה שהקשתם בשם הגאון רבי מאיר אריק על הרבינו בחיי בפרשת כי תבא דכתב על הא‬ ‫איתא במשנה בכורים פרק ג' משנה ה' דמביאי בכורים היה מביאין גם תורים ובני יונה‬ ‫בצד הסלים‪ ,‬דטעם הדבר שהביאו נמי תורים ובני יונה‪ ,‬משום דכתיב "ושמחת בכל הטוב"‬ ‫ואין שמחה אלא בבשר‪ ,‬והקשתם דבגמ' חגיגה ח' אמרינן להדיא דאין שמחה בבשר עופות‪,‬‬ ‫אלא בבשר בהמה‪ ,‬א''כ איך כתב הרבינו בחיי שהיו מביאין עופות משום שמחה‪ ,‬ותרצתם‬ ‫בכמה אופנים‪.‬‬ ‫˘‪'ÌÈÈÁ ȘÂÁ Ò''ÁÓ ¯ÈÓ ˙·È˘È· ‰¯Â·Á ˘‡¯Â ÌÈÏ˘Â¯È· ˆ''ÂÓ ‡''ËÈÏ‬‬

‫‪¯ÚÈÈÏ· Ô¯‰‡ ÌÈÈÁ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ ÈÓ‰¯·‡ ·˜ÚÈ Ï‡ÂÓ˘ ‚''‰¯‰‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‰¯Â˙ Ϙ ˙·È˘È Â''È Ôӄȯ٠χ¯˘È ̉¯·‡ Á ''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ‪ ,‬דודאי סתם שמחה אינו אלא בבשר ויין‪ ,‬אבל כאן גילה התורה גופא שישמחו‬ ‫בכל דבר המשמח כדכתיב ושמחת בכל הטוב‪ ,‬דהיינו לא רק בפירות ז' המינים‪ ,‬אלא בכל‬ ‫דבר מאחר שהכל הוא טוב‪ ,‬מזה שיש לאדם בשר עוף זה גם נכלל בכל הטוב‪ ,‬ולכן הביאו‬ ‫בשר עוף לקיים שמחה יתרה זו‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬יש להעיר דהא לשון הרבינו בחיי‪ ,‬לא בגלל כל הטוב אלא משום דאין שמחה‬ ‫אלא בבשר‪.‬‬ ‫‪˘Ó˘ ˙È· ʇˆ ÏÏÂÎ‬‬

‫‪‰È˙ ʇˆ ÏÏÂÎ ˘‡¯ ‡''ËÈÏ˘ „ÏÙ¯‡ ÌÂÏ˘ ·˜ÚÈ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫יש לתרץ דהתורים ובני יונה שהביאו היה עולות‪ ,‬ובעולה לא שייך שמחה באכילתם אלא‬ ‫צריך לומר דבעצם הבאתם‪ ,‬ראייתם הויא שמחה וכמו שכתב החינוך מצוה שכ''ד דד'‬ ‫מינים משמחים לב רואיהם כמו עיטור הביכורים ע''י תורה ובני יונה‪ ,‬הגורמים שמחה‬ ‫בהבאתם‪.‬‬ ‫‪˘Ó˘ ˙È· ÈÒ‡Ó ıÈÊ ˆ''ÂÓ ‡''ËÈÏ˘ ÔÓÈÈ ÔÒÈ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫יש להעיר דהרמב''ם הלכות ביכורים פרק ג' הלכה י''ב כתב שצריך להביא שלמים שנאמר‬ ‫בהן ושמחת בכל הטוב‪ ,‬וברגלים אומר ושמחת בחגיך מה שמחת החג בשלמים אף כאן‬ ‫בשלמים‪ ,‬וזה היה השור שהביא הבכורים עי''ש רדב''ז וא''כ ה''נ היה באמת בשר בהמה‬ ‫לשמחה‪ ,‬ומדוע צריך עוד תורים ובני יונה‪.‬‬ ‫‪¯ÙÒ ˙ȯ˜· ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Í·Êȇ ·˜ÚÈ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שכתבתם בשם הדברי יציב דהא דאין שמחה בעופות בזמן הזה‪ ,‬תלוי בטעם הדבר‬ ‫שאין יוצאים חיוב שמחה בעופות שבברייתא חגיגה ח' נאמר ושמחת בחגך לרבות כל מיני‬ ‫שמחות לשמחה‪ ,‬יכול אף בעופות תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם‪ ,‬יצאו‬ ‫אלו שאין חגיגה באה מהם‪ ,‬ורב אשי אמר מושמחת נפקא יצאו אלו שאין בהם שמחה‪,‬‬ ‫ואפשר לומר דלטעם שאין שמחה כלל בעופות בודאי אין יוצאים בזמן הזה בעופות‪,‬‬ ‫משא''כ לטעם הברייתא דהויא משום דומיא דחגיגה‪ ,‬יכול להיות שיש בזה שמחה רק בעינן‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים דווקא בהמה‪ ,‬אבל בזמן הזה אפשר בעופות דהויא נמי‬ ‫שמחה‪ ,‬יש להעיר דבספר פסקי תשובה סימן קצ''ד בהערה בשם האדמו''ר מגור כתב‬ ‫שבחתונה צריך שיהא בשר בהמה שאין שמחה אלא בבשר בהמה‪ ,‬ומביא המקור מברייתא‬ ‫דחגיגה הנ''ל‪ ,‬הרי שלמד שאין יוצאים בעופות בזמן הזה‪ ,‬אף לפי הטעם דבעינן דומיא‬ ‫דחגיגה‪.‬‬ ‫‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ ˘‡¯ ‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫יש להעיר דהרי ושמחת בכל הטוב נאמר על המביא ואיזה שמחה היא לו שהכהן מקבל את‬ ‫העופות‪.‬‬

‫‪‡Ó¯‚ ÔÓʉ ‡È‰„ Û‡ ˙·ÈÈÁ ÌÈ˘ ÁÈÏ˘· ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡˘ ‰ÂˆÓ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהבאתם בשם הפוסקים דבמצוה שאפשר לקיים ע''י שליח‪ ,‬נשים חייבות אף דהויא‬ ‫הזמן גרמא‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ÏÙ‡ ‰ÓÏ˘ ·¯‰‬‬ ‫נראה להסביר בטעם הדבר ע''פ מה שכתבו הראשונים בטעמא דנשים פטורות ממצות‬ ‫עשה שהזמן גרמא‪ ,‬משום דמשעובדות לבעליהן‪ ,‬א''כ במצוה שאפשר לקיים ע''י שליח‪ ,‬לא‬ ‫מבטלת השעבוד‪ ,‬כיון שיכולה לקיים ע''י השליח‪.‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÈÂÏ¯Ú ˙·˘È‬‬

‫‪˜¯· È· ıÈÊ ˙·È˘È‬‬

‫‪˘¯Ï ‚ÚÂÏ ‡È‰ ‡‰ ÌȇÏÎ Ï˘ ÌÈÎȯÎ˙ ˙ÓÏ ˘È·Ï‰Ï ¯˙ÂÓ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם הראשונים על הא דאיתא בגמ' פסחים מ' ע''ב בגד שאבד בו כלאים‬ ‫עושה ממנו תכריכין למת‪ ,‬דיש להקשות מדוע מותר הא איכא לועג לרש שמלבישו בדבר‬ ‫האסור ומראה לו שאין לו עוד חלק במצוות‪ ,‬מאי שנא שציצית מניחים לבגד של תכריכים‬ ‫כדי שלא יהא לועג לרש‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪¯ÈÓ ÏÏÂÎ ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ÌÈ·‚È٠χ˜ÊÁÈ È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ לפי מה שכתב בארחות חיים למלבי'ם סימן כ''ג דמת שיש לו ציצית מקיים‬ ‫מצוה כאינו מצוה ועושה‪ ,‬לפי הנ''ל א''ש דשם איכא לועג לרש אם אינו מניח‪ ,‬משא''כ‬ ‫הכא בכלאים‪.‬‬ ‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ‡ ''ËÈÏ˘ ȘүÈÓ„Ò Ï‡˜ÊÁÈ ·¯‰‬‬ ‫יש לציין דבר''ן בפסחים תירץ דבבגד שאבד בו כלאים אינו ניכר ומפורסם כל כך הכלאים‬ ‫כטלית עם ד' כנפות בלא ציצית‪.‬‬

‫‪‰ÂÎ ÌÂ˘Ó ‡È‰ ‰Î¯· ·ÂÈÁ ̇‰‬‬ ‫מה שהבאתם בשם הריטב''א דענין ברכות במצוה היא משום דמצות צריכות כונה‪.‬‬ ‫‪˜¯· È· ıÈÊ ˙·È˘È· Ó''¯ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚È‚ ¯Â„‚È·‡ È·¯ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש להעיר דלמ''ד מצות אין צריכות כונה לא יצטרכו לעשות ברכה‪.‬‬

‫‪‰ÂˆÓ ¯·„ ȘÒÂÚ ÈÙ· „ÂÓÚÏ ·ÂÈÁ ˘È ̇‰‬‬ ‫מה שהארכתם בענין חיוב קימה בפני עוסקי מצוה‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ „ȇ„ ÌÁÓ ÒÁÙ ‚''‰¯‰‬‬ ‫יש לציין דבפתחי תשובה יור''ד סימן רנ''ו מביא בשם שו''ת יד אליהו סימן נ''ד דצריך‬ ‫לעמוד בפני גבאי צדקה בשעה שאוספים צדקה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÒÁ٠ȯ·„ Ò''ÁÓ‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ¯„Ò ¯È‡Ó ·¯‰‬‬ ‫יש לציין מה ששמעתי בשם הגרי''ש אליישיב שליט''א מדוע אין עומדין בפני גבאי צדקה‪,‬‬ ‫כיון שיש ספק אם אוספים לעצמם או שהם גבאים לכן אין עומדים‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬שמעתי בדרך צחות דלכן אין עומדין‪ ,‬דהיום שנתרבו כל כך הרבה גבאי צדקה‬ ‫ואי אפשר לעמוד כל היום‪.‬‬ ‫‪˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓ ‡''ËÈÏ˘ ¯ÏÓ ÌÁÓ ·¯‰‬‬ ‫מה שדנתם אם צריך לעמוד בפני מביאי התינוק לברית מילה או דילמא הויא רק הכשר‪ ,‬יש‬ ‫לציין לפי מה שכתב בתוס' רי''ד קדושין כ''ט ע''א דבמילה הכנה לברית הויא חלק‬ ‫מהמצוה‪ ,‬א''כ שפיר צריך לעמוד‪.‬‬

‫‪‰Ó„‡‰ ˙¯ÙÓ ÌȯÂη ÌÈ‡È·Ó Ì‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע כתוב בתורה ולקחת מראשית פרי האדמה בכורים‪ ,‬הא‬ ‫אין מביאין בכורים אלא משבעת המינים‪ ,‬א''כ היה צריך לומר פרי העץ‪ ,‬ותרצתם בחמשה‬ ‫אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÈÙ ‡ÏÙ‰ ÔÂÈÏ‚‰ ͯÂÚ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈÈÁ È΄¯Ó ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לציין עוד תרוץ שראיתי בספר מאירי עיני ישרים )חלק ה' פרשת כי תבא ע''מ שד''מ( בשם‬ ‫הנחלת צבי דאיתא במשכת בכורים פרק א' אפילו יש לו אילן ואין לו קרקע אינו מביא‪,‬‬ ‫הרי שהכל תלוי בקרקע‪ ,‬לכן אמר ראשית פרי האדמה‪ ,‬דכל מצות הבאת בכורים תלוי' אם‬ ‫יש לו אדמה או לא‪ ,‬לכן אמר מראשית כל פרי האדמה ולא מראשית כל פרי העץ‪.‬‬

‫‪‡ ''ËÈÏ˘ ϯÚ٠ԉΉ Ô¯‰‡ ·¯‰‬‬ ‫נראה לציין דהפנים יפות כתב לתרץ כיו דעיקר בכורים הוא מחטה ושעורה דשכיחי טפי‪,‬‬ ‫וחשיבא טפי בקדימת הפסוק ארץ חטה ושעורה גפן‪ ,‬ע''כ שלא לחלק באמירת כל אחד‬ ‫אמרה תורה שיאנר בכלל פרי האדמה‪.‬‬ ‫·¯‪ÔÈϘÂ‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ ÌÂÏ· ÍÏÓÈχ ·¯‰‬‬ ‫יש לציין דבספר עטרת משה להגאון ממאקווא תירץ בעוד כמה אופנים קושיא הנ''ל‪.‬‬ ‫˜¯‪‰È˙ ʇˆ ˙È‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪levib@017. net.il :‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪è''áåç ù''éåúá î''åîä ç''äáä éøé÷é éçàì‬‬

‫‪éëãøî åðøåî‬‬

‫‪æðàö úáéùé øéçá à''èéìù õøååù‬‬

‫‪úá â''áò ö''îåèòùáå è''æîá åéñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪íéìùåøé ÷''äéò ïéèòøèñ ììåë ùàø à''èéìù ïîøãéá ìàéçé éáø ïåàâä ÷''ùðá‬‬ ‫‪æåðâä øåà áåùéä áøå óéðùèòø÷ úáéùé ùàø à''èéìù øâøòáéðù éëãøî éáø ÷éãöä ïåàâä ïúç‬‬

‫‪÷éãöä ïåàâä ø''åîàì íã÷ àéä úçà äëøáäå‬‬ ‫‪åãàéðì íéìåçä úéá áøå æðàö ö''îåã à''èéìù õøååù íçðî á÷òé íééç éáø‬‬ ‫‪ãò éãò ïéðáì äôé äìòé âåéæäù àåòø àäé‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬