Maadanei Asher Ki Tavo 2009

‫‪æ"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('å äðù‬‬ ‫‪è"ñùú àåáú éë úùøô‬‬ ‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‪?ÛÂÚ ¯˘· Ï·˘Î Ë''ÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ ̇‰‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬כ''ו ב' ‪Ïη ˙ÁӢ '‚ ‰Ó„‡ ȯ٠ÏÎ ˙È˘‡¯Ó ˙Á˜ÏÂ‬‬ ‫‪.·Âˉ‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬בכורים פרק ג' משנה ה' דמביאי בכורים היה מביאין גם‬ ‫תורים ובני יונה בצד הסלים‪ ,‬ואותם שבידם נתנו לכהנים‪.‬‬ ‫‪ :ÌȯÂ˙ Ì‚ ÌÈ‡È·Ó Âȉ˘ ¯·„‰ ÌÚË·Â‬כתב הרמב''ם‬ ‫המשניות דהיו עושין כן להידור מצוה‪.‬‬

‫בפירוש‬

‫‪ Ô˙˘¯Ù· ÈÈÁ· ·¯·Â‬כתב דטעם הדבר שהביאו נמי תורים ובני‬ ‫יונה‪ ,‬משום דכתיב "‪ "·Âˉ Ïη ˙ÁÓ˘Â‬ואין שמחה אלא בבשר‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬דבגמ' חגיגה ח' ע''ב אמרינן להדיא דאין שמחה בבשר‬ ‫עופות‪ ,‬אלא בבשר בהמה‪ ,‬א''כ איך כתב הרבינו בחיי שהיו‬ ‫מביאין עופות משום שמחה‪ ,‬כך הקשה בטל תורה להגאון רבי מאיר אריק חלק‬ ‫ג' בהגהות על התורה ומניחו בצ''ע‪.‬‬

‫¯‡‪:ÔÈÙ‡ ‰Óη ı¯˙Ï ‰‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה שהקשה בשו''ת דברי יציב אור''ח סימן רכ''ד על הא‬ ‫דאמרינן בגמ' ביצה ח' ע''ב דבשחט חיה ועוף ביו''ט דעשה דוחה‬ ‫לא תעשה‪ ,‬וברש''י פירש עשה של כיסוי הדם‪ ,‬אבל רבינו‬ ‫חננאל כתב דהעשה של שמחת יו''ט‪ ,‬וקשה דהא מיירי נמי‬ ‫מעופות ואיך אפשר לומר שהעשה של שמחת יו''ט דוחה ללא‬ ‫תעשה‪ ,‬הא בעופות אין מקיימים המצוה של שמחה‪ ,‬ותירץ‬ ‫הדברי יציב דהא דאין שמחה אלא בבשר בהמה‪ ,‬תלוי בטעם‬ ‫הדבר דאין יוצאים מצות שמחה בזמן שבית המקדש היה‬ ‫קיים בעופות‪ ,‬שבברייתא חגיגה ח' ע''ב נאמר ושמחת בחגך‬ ‫לרבות כל מיני שמחות לשמחה‪ ,‬מכאן אמרו חכמים ישראל‬ ‫יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות וכו' יכול אף בעופות‬ ‫ומנחות תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם‪,‬‬ ‫יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם‪ ,‬ורב אשי אמר מושמחת‬ ‫נפקא יצאו אלו שאין בהם שמחה‪ ,‬לפי הנ''ל אפשר לומר‬ ‫דלטעם שאין שמחה כלל בעופות בודאי אין יוצאים בזמן הזה‬ ‫בעופות‪ ,‬משא''כ לטעם הברייתא דהויא משום דומיא דחגיגה‪,‬‬ ‫יכול להיות שיש בזה שמחה רק בעינן בזמן שבית המקדש‬ ‫היה קיים דווקא בהמה‪ ,‬אבל בזמן הזה אפשר בעופות דהויא‬ ‫נמי שמחה‪ ,‬ואפשר לומר דהסוגיא בביצה סבירא ליה דהטעם‬ ‫משום דבעינן דומיא דחגיגה אבל בזמן הזה יש שמחה אף‬ ‫בעופות‪ ,‬לפי הנ''ל אפשר לומר דהרבינו בחיי יסבור כשיטה‬ ‫שבעופות יש נמי שמחה‪ ,‬ורק לגבי מצוות שמחה בעינן בשר‬ ‫בהמה מגזירת הכתוב‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב בשו''ת חות יאיר סימן קע''ח בסופו דבעופות נמי‬ ‫מקיימים קצת שמחת יו''ט‪ ,‬דהרי במשתאות החשובים‬ ‫מפרנסים בעופות‪ ,‬אע''פ דקימ''ל דאין יוצאין ידי חובת‬ ‫שמחה בעופות‪ ,‬מ''מ מקצת שמחה מקיימים‪.‬‬ ‫‪ Ò''˘‰ ÈÂÈÏ‚·Â‬ביצה י' ע''ב‪ ,‬ועיין בשו''ת שבילי דוד אור''ח סימן תקכ''ט ‪‡È·Ó‬‬ ‫¯‡‪ :¯È‡È ˙ÂÁ‰ ȯ·„Ï ‰È‬מהא דאמרינן התם בגמ' על יוני‬ ‫שובך דמקיימים בהו שמחת יו''ט‪ ,‬חזינן דמקצת שמחה איכא‬ ‫אף בעופות‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דרבינו בחיי הבין שלגבי‬ ‫הבכורים די בשמחה של עופות‪ ,‬כיון דסוף סוף מביא שמחה‪,‬‬ ‫לכן כתב דהיו מביאין בכורים‪ ,‬משום דאין שמחה אלא בבשר‪,‬‬ ‫מעדני אשר‪.‬‬

‫‪?‰ÏÈÓ ˙ȯ·Ï ˜ÂÈ˙‰ ȇ˘Â ÈÙ· „ÂÓÚÏ ·ÂÈÁ ˘È ̇‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬בכורים פרק ג' משנה ג' וכל בעלי אומניות שבירושלים‬ ‫עומדים לפני מביאי בכורים‪.‬‬ ‫‪ ‰È„·ÂÚ ÂÈ·¯· ·˙ÎÂ‬וז''ל אע''ג דאין בעלי אומניות חייבים‬ ‫לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יתבטלו ממלאכתם‪ ,‬מ''מ היו חייבים לעמוד מפני מביאי‬ ‫בכורים דחביבה מצוה בשעתה‪.‬‬ ‫‪ :˜ÈÒÓÂ‬ומטעם זה עומדים מפני נושאי המיטה שהמת בה‪ ,‬ומפני‬ ‫נושאי התינוק לברית מילה‪.‬‬ ‫‪ ‡''Ú¯ ˙‰‚‰· ·˙Î ÔÎÂ‬יור''ד סימן רס''ה ס''ק א' כשמביאין התינוק‬ ‫למולו צריכים לעמוד מפניהם‪ ,‬ומביא את דברי הרבינו עובדיה‬ ‫הנ''ל‪.‬‬ ‫‪Ê''Ë· ·˙Î ÔÎÂ‬‬ ‫ומתעסק בה יש לעמוד לפניו‪.‬‬

‫יור''ד סימן שס''א ס''ק ב'‬

‫דבכל דבר מצוה שאדם הולך‬

‫‪ :‰È‡¯ ‡È·ÓÂ‬מהא דאמרינן בגמ' קדושין ל''ג ע''א א''ר יוסי בר אבין‬ ‫בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה‪ ,‬שהרי מפניהם עומדים‬ ‫בעלי אומניות‪ ,‬ומפני תלמיד חכם אין עומדים‪ ,‬משמע דבכל‬ ‫מצוה עומדים לעוסקים מפניה‬ ‫‡·‪ Ì˘ È˘‡ 'ÒÂ˙· Ï‬בבכורים ‪ :‰È„·ÂÚ ÂÈ·¯‰ ÏÚ ‰˘˜‰‬וז''ל יש‬ ‫לדחות דשאני התם דבעידנא דאזלי הם עוסקים במצוות ממש‬ ‫דמקרא כתיב והלכת אל המקום‪ ,‬וגם בהוצאת המת יש לומר‬ ‫דעוסק במצוה ממש שכבוד היא למת לנשאו על כתיפו וכדאיתא‬ ‫בחז"ל דטען יטענוניה‪ ,‬אבל בזה אכתי לאו עוסק במצוה הוא‪,‬‬ ‫דאין שום מצוה בהולכת התינוק‪ ,‬והכנה למצוה הוא דהויא‪,‬‬ ‫ומנלן דצריכים גם בזה לעמוד‪ ,‬ואפשר דמכל מקום שכר פסיעות‬ ‫יש‪.‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪÷øàô àøàá à''èéìù íéåáðâééô ìãðî íçðî áøä ãáëðä ãéâðä åðéãéãéì‬‬ ‫‪íéìùåøé à''èéìù ìà÷æçé éáø â''äøä åðéãéãé åðáì ïëå‬‬

‫‪è''æîá ïáä- ãëðä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá åçéìöéå íäéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì åëæéù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‡˘‪?ÌȯÂη· ˙·ÈÈÁ ̇‰ ‰Ï˘Ó ‰„˘ ‰Ï ˘È˘ ‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬אשה שיש לה שדה משלה האם חייבת בכורים או‬ ‫דילמא אינה חייבת כיון דזמן הבאת בכורים הויא מעצרת עד‬ ‫החג א''כ הויא ליה כמצוה עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות‪.‬‬ ‫‪‰˘Ó· ‡˙ȇ ‰‰‬‬ ‫ד' הלכה ב' דאשה מביאה בכורים ואינה קוראה‪.‬‬

‫בכורים פרק א' משנה ה'‪ ,‬וכן פסק הרמב''ם הלכות בכורים פרק‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על החינוך מצוה צ''א‪ ,‬וכן כתב במצוה תמ''ט‪ ,‬שכתב דמצות‬ ‫בכורים נוהגת בזכרים‪ ,‬וקשה וכי לא ראה משנה מפורשת‬ ‫דנוהגת אף בנשים‪ ,‬והוא גופיה כתב במצוה תר''ו שאשה מביאה כך‬ ‫מקשה המנחת חינוך מצוה צ''א בשם המשנה למלך‪.‬‬

‫‪ :ı¯˙Ó˘ ˘È‬דכיון דאין מביאים ביכורים רק מעצרת ועד חנוכה‪,‬‬ ‫א''כ הויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות לכן‬ ‫סבירא ליה דנשים אינם חייבות‪ ,‬והא דמבואר במשנה דחייבות‬ ‫זה מדרבנן‪ ,‬כך תירץ במנחת חינוך מצוה צ''א ס''ק י' בסופו‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דאם נשים פטורות משום דהויא מצות עשה שהזמן‬ ‫גרמא‪ ,‬מדוע מדרבנן כן חייב‪ ,‬מאי שנא מכל מצות עשה שהזמן‬ ‫גרמא דנשים פטורות‪ ,‬דלא חייבו אותם מדרבנן‪ ,‬וכעין זה הקשה‬ ‫הגמ' בברכות כ' ע''ב על תרוץ של הגמ' דנשים חייבות במצוה של‬ ‫קידוש היום אף שהויא מצוה שהזמן גרמא‪ ,‬דרק מדרבנן חייב‪,‬‬ ‫א''כ כל מצות עשה שהזמן גרמא נחייב אותם מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ :ÍÂÈÁ‰ ÏÚ ÍÏÓÏ ‰˘Ó ˙‰‚‰·Â‬הקשה דאם אינם חייבות אלא‬ ‫מדרבנן‪ ,‬א''כ היה להם להפריש תרומות ומעשרות מהבכורים‬ ‫שלהם‪ ,‬כיון שהם חולין מן התורה‪ ,‬וכמו שכתב הרמב''ם פרק ד' הלכה ד' גבי‬ ‫קונה ב' אילנות‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע באמת נשים חייבות להביא בכורים הא הויא‬ ‫מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬כיון דאין מביאין בכורים אלא מעצרת‬ ‫עד החג‪ ,‬ומהחג עד חנוכה מביא ואינו קורא‪ ,‬ומחנוכה אינו‬ ‫מביא כלל‪ ,‬כך הקשה במעיין חכמה על המצוות פרשת כי תבא‪ ,‬וכן בטורי אבן מגילה‬ ‫כ' ע''ב‪ ,‬וכן בשו''ת שואל ומשיב מהדורא ה' חלק ב' סימן ט''ז‪ ,‬וכן במנחת חינוך מצוה צ''א‪,‬‬ ‫וכן המקנה קדושין נ''ב‪ ,‬וכן המהר''ם שיק מצוה צ''א‪ ,‬וכן במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬

‫אחד בפירות הללו‪ ,‬א''כ לא הויא מצוה שהזמן גרמא‪,‬‬

‫כך תירץ‬

‫בטורי אבן הנ''ל‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ מה שהקשו התוס' ב''ב פ''א ע''א ד''ה ההוא למעוטי חו''ל דמאי‬ ‫אצטריך קרא למעט שחוץ לארץ אינה חייבת בבכורים‪,‬‬ ‫תיפוק ליה דהויא מצוה התלויה בארץ שאינה נוהגת בחו''ל‪,‬‬ ‫ומתרצים לחד תרוצא משום דאיתקשו בכורים לבשר בחלב‪,‬‬ ‫דכתיבי בחד קרא בפרשת משפטים ראשית בכורי אדמתך לא‬ ‫תבשל גדי בחלב אמו וס''ד שיהיו נוהגין אף בחו''ל ואצטריך‬ ‫מיעוטא‪ ,‬א''כ יש לומר דלענין חיוב נשים ילפינן הקישא‪ ,‬דכל‬ ‫שישנו באכילת בשר בחלב ישנו בחיוב הבאת ביכורים‪,‬‬ ‫וכדילפינן בגמ' פסחים מ''ג ע''ב חיובא לנשים באכילת מצה‪ ,‬דכל‬ ‫שישנו באכילת חמץ ישנו באכילת מצה‪ ,‬א''כ ה''ה הכא‪ ,‬כך‬ ‫תירץ במעין החכמה על תרי''ג מצות בפרשת כי תבא‪ ,‬וכן בפרדס יוסף משפטים ע''מ‬ ‫רנ''ג‪ ,‬וכן בקונטרס מלאות האבן שבסוף ספר טורי אבן מגילה כ' ע''ב‪.‬‬

‫„‪ .‬ע''פ מה שכתבו התוס' פסחים ל''ח ע''ב דלא מקרי בכורים זמנו‬ ‫קבוע‪ ,‬כיון דהויא זמן גדול‪ ,‬א''כ ה''ה לגבי הזמן גרמא אינו‬ ‫מקרי זמן גרמא‪ ,‬כיון דהויא זמן גדול‪ ,‬מעדני אשר ושמחתי למצוא‬ ‫כדברי בשו''ת שו''מ מ''ה ח''ב סימן ט''ז‪.‬‬

‫‪ .‰‬הא דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות‪ ,‬ה''מ מצות שבין‬ ‫אדם למקום‪ ,‬אבל מצוות שבין אדם לחבירו אף דהויא הזמן‬ ‫גרמא נשים חייבות‪ ,‬ולכן בכורים דהויא בין אדם לכהן ליכא‬ ‫פטור של מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬כך תירץ בשו''ת חדות יעקב מהדורא‬ ‫תנינא סימן קמ''ה ס''ק ז'‪.‬‬

‫‪ .Â‬ע''פ מה שכתב הפני יהושע קדושין כ''ט ע''א דבמצווה שאפשר‬ ‫לעשות ע''י שליח‪ ,‬ליכא פטור דמצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬א''כ‬ ‫בכורים שאפשר להביא ע''י שליח לכן לא הויא מצוה שהזמן‬ ‫גרמא‪ ,‬כך תירץ בשו''ת דובב מישרים חלק ג' סימן קל''ח‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬ע''פ מה שכתב המעין החכמה בפרשת ואתחנן דבקדשים ליכא‬ ‫הפטור לנשים במצוה שהזמן גרמא‪ ,‬למ''ד בגמ' קידושין ל''ה ע''א‬ ‫דהמקור שמצות עשה שהזמן גרמא פטור‪ ,‬משום דאיתקש כל‬ ‫התורה כולה לתפילין‪ ,‬ותפילין לתלמוד תורה‪ ,‬א''כ בקדשים‬ ‫דקימ''ל זבחים מ''ט ע''ב דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד‬ ‫בהיקש א''כ ליכא הפטור‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דבכורים יש‬ ‫צד בפוסקים דיש לזה דין קדשים‪ ,‬לכן נשים חייבות אף‬ ‫דהויא זמן גרמא‪ ,‬כך תירץ ידידי הגאון רבי דוד אברהם מנדלבוים שליט''א‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לא מקרי מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אלא מצוה שאינו נוהג‬ ‫בכל זמן מצד עצמו‪ ,‬כמצוה שיש ימים מיוחדים למצוותן או‬ ‫שאינו נוהג בלילות אלא בימים מגזירת הכתוב‪ ,‬אבל הא דמן‬ ‫חנוכה ואילך אינו זמן הבאה‪ ,‬אינו מצד עצמן של הימים‬ ‫שגורמין שאינן בני הבאה‪ ,‬אלא דבר אחר גורם להם שאין‬ ‫מצויין על פני השדה‪ ,‬ולא פטרן הכתוב מן הבאה מצד עצמן‬ ‫של הימים‪ ,‬אלא מפני דבר אחר‪ ,‬ואילו היו מצויין עוד על פני‬ ‫השדה היו הימים בני הבאה‪ ,‬והכי נמי הא דמן החג אינו זמן‬ ‫קרייה‪ ,‬אינו מצד עצמן של ימים‪ ,‬אלא דבר אחר גורם להן‪,‬‬ ‫דרחמנא אמר ושמחת בכל הטוב דהיינו בזמן שמחה וזה אינו‬ ‫אלא בזמן בצירה ולקיטה שאדם שמח במעשיו‪ ,‬ואילו היה‬ ‫זמן קצירה ולקיטה אחר החג‪ ,‬נמי היו הימים מצד עצמן בני‬ ‫קריה‪ ,‬הילכך לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא‪ ,‬כך תירץ בטורי‬

‫‪˘''‡¯‰ 'ÒÂ˙· ÌÓ„˜ ¯·ÎÂ‬‬ ‫בבכורים‪.‬‬

‫·‪ .‬מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות‪ ,‬ה''מ דבר שיש חיוב חדש‬ ‫כל יום‪ ,‬א''כ הלילה מבטל המצוה הויא הזמן גרמא‪ ,‬משא''כ‬ ‫דבר שיש חיוב רק פעם אחת א''כ הלילה מפסקת ולא‬ ‫מבטלת‪ ,‬לא מקרי הזמן גרמא‪ ,‬לכן בכורים שיש חיוב רק פעם‬

‫‡·‪ ÌÈÚ¯‰ ‡ÏÓ· Ï‬פסחים ל''ח ע''א מסופק דאפשר דלא מהני שאלה‬ ‫בבכורים‪ ,‬דכיון שהחיוב הויא על אותו תאנה שבכרה דווקא‪,‬‬ ‫א''כ לא דמי לתרומות ומעשרות דמהני בהו שאלה דשם לא אין‬ ‫נפק''מ איזה פירות‪.‬‬

‫בספרו פרדס יוסף בפרשתן‪ ,‬עי''ש שהאריך באריכות גדולה אם בכורים יש לזה דין‬ ‫קדשים‪.‬‬

‫‪?ÌȯÁ‡ ˙¯٠˘È¯Ù‰Ï ˯Á˙‰Ï ÏÂÎÈ Ì‡‰ ÌȯÂη ˘È¯Ù‰˘ ÈÓ‬‬ ‫‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· ‰‰‬מצוה צ''א כתב וז''ל ונראה פשוט דאף לאחר‬ ‫הבאת ביכורים לירושלים דנאסרו לזרים‪ ,‬מ''מ בודאי מהני‬ ‫שאלה‪ ,‬כיון דקדשי בדיבור פה כמו תרומות ומעשרות והקדשות‬ ‫דמהני שאלה‪ ,‬הכא נמי מהני שאלה‪ ,‬וכו' אך אם נשאל ונעשו‬ ‫חולין למפרע‪ ,‬חייב בתרומות ומעשרות‪ ,‬דבתחילה היו פטורין‪,‬‬ ‫דביכורים פטורים מתרומות ומעשרות כמבואר בגמ' ב''ב פ''א ע''ב‪.‬‬ ‫‪ ‰‡ÏÙ‰ ·˙Î ÔÎÂ‬כתובות ק''ה ע''ב שבכורים ישנן בשאלה כמו‬ ‫תרומה‪ ,‬שהרי הם בקדושתן ע''י קדושת פה כמו תרומה‪.‬‬ ‫קדושין ל''ח ע''א‬

‫שכתב דמהני שאלה‬

‫אבן מגילה כ' ע''ב‪ ,‬ויסוד זה מבואר בתוס' פסחים ל''ח ע''ב‪.‬‬

‫‪ÂÈ˙·‡Ï Ú·˘ ¯˘‡ ¯ÓÂÏ ‡È·‰Ï ¯‚ ÏÂÎÈ ÌȯÂη Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯ÓÂÏ ÏÂÎÈ Âȇ ¯˘ÚÓ È„· Ú„ÓÂ‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬כ''ו ג' ‪Ú·˘ ¯˘‡ ı¯‡‰ χ È˙‡· ÈÎ 'ÂΠԉΉ χ ˙‡·Â‬‬ ‫‪.ÂÈ˙·‡Ï '‰‬‬

‫‪?‰Ó„‡‰ ˙¯ÙÓ ÌȯÂη ÌÈ‡È·Ó Ì‡‰‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך כתוב בתורה ולקחת מראשית פרי האדמה‬ ‫בכורים‪ ,‬הא אין מביאין בכורים אלא משבעת המינים‪ ,‬א''כ היה‬ ‫צריך לומר פרי העץ‪ ,‬כך הקשה החיד''א בפרשתן‪ ,‬וכן בפנים יפות‪ ,‬וכן בחתם סופר‪.‬‬

‫‪ Ì''·Ó¯‰‬הלכות בכורים פרק ד' הלכה ג' פסק דגר מביא וקורא‪ ,‬לפי‬ ‫שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך‪ ,‬הרי הוא כל העולם כולו‬ ‫שנכנסין תחת כנפי השכונה ולאברהם היתה השבועה תחלה‬ ‫שירשו בניו את הארץ‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬כשרואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי‪ ,‬ואז הוא בוסר‪ ,‬ועל‬ ‫הבוסר מברך פרי אדמה‪ ,‬כך תירץ החיד''א בספרו חומת אנך בשם מהר''ם‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע גבי וידוי מעשר‬ ‫פסק הרמב''ם דגר אינו מתודה מפני שאין להם חלק בארץ והרי‬ ‫הוא אומר כאשר נשבעת לאבותינו‪ ,‬כך הקשה המשנה למלך בהלכות בכורים‬ ‫הלכות מעשר שני פרק י''א הלכה י''ז‬

‫פרק ד' הלכה ג'‪ ,‬וכן בשו''ת שער אפרים סימן אור''ח סימן י''ד‪ ,‬וכן בחתם סופר בפרשתן‬ ‫בספרו תורת משה‪ ,‬וכן בשו''ת שבות יעקב חלק ג' סימן ט''ו‪ ,‬וכן במשך חכמה בפרשתן‬ ‫בד''ה השקיפה‪ ,‬וכן הערוך לנר מכות י''ט ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬דבוידוי שהיא לשון תפלה צריך לברר לשונו טפי כדאיתא‬ ‫בזוהר בראשית קס''ט ע''א דבתפלה צריכין לברר מאוד לשונו‪,‬‬ ‫דלכך אמר יעקב הצילני מיד אחי מיד עשיו‪ ,‬א''כ ה''ה דליכא‬ ‫למיסמך כשאומר אבותינו דהכונה אב המון גוים‪ ,‬משא''כ‬ ‫בבכורים לא הויא תפלה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת שער אפרים אור''ח סימן י''ד‪,‬‬ ‫מובא בתורת משה להחתם סופר בפרשתן‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב הרמב''ן בפרשתן דהא דאמרינן בודוי מעשר‬ ‫את הפסוק של פרשתן כאשר נשבע לאבותינו ארץ זבת חלב‬ ‫ודבש‪ ,‬ע''כ הכונה לאבותינו דהיינו יוצאי מצרים‪ ,‬דלאבותינו‬ ‫אברהם יצחק ויעקב לא אמר והבטיח מזבת חלב ודבש כלום‪,‬‬ ‫עיין חתם סופר בתורת משה בפרשתן שהקשה הא אמרינן בגמ' ברכות ט''ז ע''ב אין‬

‫קורין אבות אלא לשלושה לפי הנ''ל אתי שפיר דגבי וידוי דהכונה‬ ‫ליוצאי מצרים‪ ,‬א''כ גר אינו יכול לאמרו דהם לא היו אבות‬ ‫הגר‪ ,‬משא''כ לגבי בכורים הכונה לאבותינו לאברהם‪ ,‬א''כ‬ ‫שפיר גר יכול לומר לאבותינו‪ ,‬משום דאברהם היה אב המון‬ ‫גוים‪ ,‬כך תירץ הברוך טעם מובא בחתם סופר בתורת משה בפרשתן‪.‬‬ ‫‚‪ .‬בוידוי מעשר שאומר ה' אלוקי‪ ,‬לא נאות לאמור כן בעזרה לגר‬ ‫שהיה לו בעודו גוי אלהים אחרים‪ ,‬משא''כ בבכורים שאומר‬ ‫ה' אלוקיך יכול הגר לאמור‪ ,‬כך תירץ המשך חכמה בפרשתן בד''ה השקיפה‪.‬‬ ‫„‪ .‬גבי בכורים נקט קרא לישנא דעתיד דכתיב אשר נשבעת‬ ‫לאבותינו לתת לנו‪ ,‬וכיון שכן יכול הגר לומר כן‪ ,‬דאע''ג דלא‬ ‫נטלו חלק בארץ‪ ,‬מ''מ לעתיד לבא יטלו נחלה הגרים בתוך‬ ‫בני ישראל‪ ,‬כדכתיב יחזקאל מ''ז והיה תפילו אותה בנחלה לכם‬ ‫ולגרים הגרים וגו' אבל גבי וידוי מעשר דכתיב אשר נתת לנו‬ ‫ה' כאשר נשבעת לאבותינו אין הגר יכול לומר וידוי זה‪ ,‬כיון‬ ‫שלא נטל חלק בארץ‪ ,‬כך תירץ בכפות תמרים סוכה ל''ח ע''א‪.‬‬ ‫‡·‪ ¯Ï ͯڷ Ï‬מכות י''ט ע''א „‪ :‰Ê ı¯˙ ‰Á‬דהא גם בבכורים‬ ‫כתוב כ''ו י' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר‬ ‫נתת לי ה' וגו' דהוא לשון עבר‪.‬‬ ‫‪ ÌȯÓ˙ ˙ÂÙηÂ‬סוכה ל''ח ע''א ‪ :Ï''‰ ‡È˘Â˜ ·˘ÈÈÓ‬דשם כתובה‬ ‫השבועה אצל לשון עבר‪ ,‬אשר נתת כאשר נשבעת‪ ,‬וכאן לא‬ ‫כתוב אצל השבועה‪.‬‬ ‫‡·‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· Ï‬מצוה תר''ו ס''ק ג' „‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á‬דהמשנה‬ ‫דאמרה דאשה אינה קוראת‪ ,‬אינה מביאה הפסוק דלתת לנו‪,‬‬ ‫רק אשר נתת וגו' ואע''פ דאינו כתוב אצל שבועה‪.‬‬

‫חביב‪.‬‬

‫·‪ .‬כיון שחטה פרי האדמה לכן נקט פרי אדמה בכולם‪,‬‬

‫כך תירץ‬

‫החיד''א בשם מהר''ם חביב‪.‬‬

‫‚‪ .‬צריך לומר הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי‬ ‫על מתנת ארץ ישראל‪ ,‬ולא אתי שפיר פרי הארץ דרוצה‬ ‫להודות לה' על מתנת הארץ‪ ,‬כך תירץ החיד''א בספרו חומת אנך‪.‬‬ ‫„‪ .‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' ברכות מ' ע''א דבירך על פירות האילן‬ ‫בורא פרי האדמה יצא‪ ,‬דכל אילן הויא פרי אדמה לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בפנים יפות בפרשתן‪.‬‬ ‫‪ .‰‬בכורים היא רק בפעם הראשונה שגדל פירות על העץ‪ ,‬אבל‬ ‫לא בכל שנה רק אם גודל מעץ אחרת‪ ,‬ולכן כתיב ולקחת‬ ‫מראשית פרי כל האדמה ולא כתיב פרי העץ‪ ,‬משום שמביאין‬ ‫רק פעם הראשון דגדלים הפירות מקרקע זו‪ ,‬כך כתב בשו''ת ציץ‬ ‫אליעזר חלק ט''ו סימן ט''ז‪ ,‬ובחלק י''ז סימן י''ט‪ ,‬ועיין בספרי של שנת תשס''ח בגליון‬ ‫של ראש השנה במדור של מכתבים למערכת אריכות בענין זה‪.‬‬

‫‪ÔÏȇ‰ ˙¯ÈÙ ÏÎÓ ÌȯÂη ‡È·‰Ï ·ÂÈÁ ˘È Ô·¯„Ó Ì‡‰‬‬ ‫‡‪?ÌÈÈÓ‰ ˙Ú·˘Ó ‡Ï˘ Âχ Û‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬רמב''ם בכורים פרק ב' הלכה ב' דאין מביאין בכורים אלא מפירות‬ ‫של שבעת המינים‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על מה שכתב רש''י נחמיה י' ל''ו דביכורי של כל פרי‬ ‫האילן הם מדברי חכמים‪ ,‬וקשה היכן מצינו דחכמים חייבו‬ ‫להביא ביכורים מכל פירות האילן‪ ,‬כך מקשה בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן‬ ‫קצ''ז‪ ,‬וכן בחלק שישי סימן כ''א‪ ,‬וכן במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬כוונתו ע''פ מה דאיתא במשנה בכורים פרק ג' משנה י' רבי שמעון‬ ‫בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים‪ ,‬וזה‬ ‫כוונת רש''י דרבנן תיקנו משום לעטר את הבכורים אפשר‬ ‫להביא מכל הפירות אף מאלו שלא משבעת המינים‪ ,‬כך כתב‬ ‫בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן קצ''ז ומסיק דזה דוחק להעמיס כן ברש''י‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב הר''ן‬ ‫המשניות דאע''ג דאינו חייב בביכורים רק ז' מינים‪ ,‬מ''מ אם‬ ‫רצה יכול להביא מכל מינים‪ ,‬וא''כ יש לומר שגם רש''י כיון‬ ‫כן‪ ,‬וסובר דהויא רק מדרבנן‪ ,‬כך תירץ במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬ ‫‡·‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‰ Ï‬מצוה צ''א ס''ק א' בסופו כתב שאם הביא חוץ‬ ‫משבעת המינים לא נתקדשו כלל‪.‬‬ ‫‪ ‰È· ȯӇ· ÔÎÂ‬דיני תרומות ומעשרות סימן ב' בסופו הקשה על הר''ן‪,‬‬ ‫מהא דמבואר בירושלמי בכורים פרק א' הפריש ביכורים חוץ‬ ‫משבעת המינים לא קדשן‪ ,‬וכן כתב הרמב''ם הלכות ביכורים פרק ב' הלכה‬ ‫חולין ק''כ ע''ב‪ ,‬מובא בהגהות רע''א ביכורים פרק ג' על‬

‫ב'‪.‬‬

‫‚‪ .‬כוונת רש''י דהא דקימ''ל דעושה אדם כל שדהו ביכורים לא‬ ‫הויא אלא דרבנן‪ ,‬כך מביא במנחת סולת מצוה צ''א בשם תלמידו‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דבודאי דהא דעושה אדם כל שדהו ביכורים הויא‬ ‫מדאריתא‪.‬‬

‫‪‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ÂˆÓ ÏÚ ÌÈί·Ó Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם מדוע אין מברכים על מצות השבת אבידה‪ ,‬כיון דהויא מצוה ככל‬ ‫מצוה‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם הבאר עושק דכיון דאיכא זקן ואינה לפי‬ ‫כבודו שאינו חייב לכן אינו מברך‪ ,‬והבאתם דבספר שדה ארץ הקשה הא לא כל‬ ‫אחד זקן ואינה לפי כבודו‪ ,‬נראה לתרץ דעיין בש''ע הרב הלכות אבידה סימן ד'‬ ‫ל''ו דאפילו מי שאינו תלמיד חכם וזקן מכובד‪ ,‬אלא שהוא איש נכבד מחמת‬ ‫עושרו או משפחתו או דבר אחר ומתבייש הוא‪ ,‬מ''מ פטור להחזיר‪ ,‬והנה מאוד‬ ‫קשה לשער בכה''ג בדיוק מה נקרא מכובד בעיני הבריות וזה קשה לכל אחד‬ ‫לשער איך היה נוהג באבידה שלו האם היה מחזיר‪ ,‬ועל כן א''א לברך דאפשר‬ ‫באבידה שלו לא היה מגביה‪ ,‬ולכן פטור גם בשביל חבירו‪ ,‬וא''כ לא היה חיוב‬ ‫אעפ''כ שמחזיר לפנים משורת הדין‪ ,‬על כן פטרו כל מחזיר אבידה לברך‪ ,‬וזה‬ ‫כונת הבאר עושק‪.‬‬ ‫‪ÌÈÈÙ ‡ÏÙ‰ ÔÂÈÏ‚‰ ͯÂÚ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈÈÁ È΄¯Ó ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ מדוע אין מברכין‪ ,‬דהואיל ויש פעמים שהמצווה לא תהיה‬ ‫בשלימות כגון שיכול להחזיר את האבידה לאיש הלא נכון‪ ,‬לכן אין מברכים על‬ ‫מצוות השבת אבידה‪ ,‬שמא תהיה הברכה לבטלה‪.‬‬ ‫‪‰ÙÈÁ ‡''ËÈÏ˘ χ˙ ‰Èχ ·¯‰‬‬ ‫מה שכתבתם תרוץ בשם התמים דעים סימן קס''ט שמפני שתלוי ביד אחרים‪,‬‬ ‫ובעל האבידה יכול לומר שאינו רוצה לקבלה‪ ,‬לכן אין מברכים‪ ,‬והבאתם דבהר‬ ‫צבי בפרשתן העיר על טעם זה‪ ,‬דהא כיון שהויא שלו מדוע לא יטול‪ ,‬נראה‬ ‫ליישב דכל דבר שתלוי ביד אחרים אף אם אינו יסרב לא תיקנו ברכה על זה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÔÈ·Ú˘Ë ˙·È˘È Â''È ‚¯Ú·È „„ Ô˙ Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ מדוע אין מברכין‪ ,‬ע''פ מה שכתב הריטב''א פסחים ז' ע''ב דטעם‬ ‫של הברכות שקודם המצוה‪ ,‬הוא שע''י הברכה יגלה ויודע שעושה את המצוה‬ ‫מפני צווי השי''ת‪ ,‬והיינו שבברכה נתעורר כונת המצוה שיעשה אותה לשם‬ ‫שמים‪ ,‬והנה ידוע מה שאמר הבעש''ט ה''ק זי''ע דשלשה דברים סתמן כלשמן‪,‬‬ ‫ואחד מהם הוא מצוות צדקה‪ ,‬והטעם משום דהעיקר במצוה זו שהעני יהנה‬ ‫ממתנת ידו‪ ,‬ולכן אין מעכב בזה כוונתו‪ ,‬ולפי זה יתכן לומר דגם במצוות השבת‬ ‫אבידה עיקר המצוה הוא שהלוה יקבל את אבידתו‪ ,‬וא''כ אין צריך בזה כונה‪,‬‬ ‫ומשום הכי אין צריך לברך לפי דברי הריטב''א הנ''ל‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ Ô¯Ë˘ χ¯˘È χÂÓ˘ ‚''‰¯‰‬‬ ‫‪Â''È ıȷ˜˘ÂÓ ÌÂÁ Ú˘Â‰È Á''‰·‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים דכל מצוה שהנכרי נמי מצוה בזה אין‬ ‫מברכים‪ ,‬יש לציין דיסוד הנ''ל כבר מבואר בשו''ת בנימין זאב סו''ס קס''ט‬ ‫והביאו הגרע''א יור''ד ריש סימן ר''מ לגבי הא דלא מברכים על מצות כיבוד אב‬ ‫ואם‪ ,‬משום דגם אומות העולם מקיימין אותה‪.‬‬ ‫·‪˜¯· È‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÈÂÏ¯Ú ˙·È˘È‬‬

‫‪åðãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ìåáèáà äùî áøä‬‬

‫‪à''èéìù‬‬

‫‪ùîù úéá úééøéò ùàø‬‬

‫‪åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪è''æîá â''áò å''éð ìàðúð ç''äáä‬‬

‫‪Ì˘‡‰ ˙‡ ¯·Î ‚¯‰˘Î ÌÈÓÓÂÊ ÌÈ„Ú ÌÈ‚¯Â‰ Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫‪‰˙ÈÓ ÌÈ·ÈÈÁ ̉ ÌÈÁˆÂ¯ ÔÈ„Ó È¯‰‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים על הא דכתוב בפרשת שופטים י''ט י''ט ועשיתם‬ ‫לו כאשר זמם לעשות לאחיו‪ ,‬ואיתא במשנה מכות ה' ע''ב כאשר זמם ולא‬ ‫כאשר עשה‪ ,‬מכאן אמרו הרגו אין נהרגין‪ ,‬דיש להקשות הלא העדים הורגים את‬ ‫הנידון‪ ,‬כמו שנאמר בפרשתן י''ז ז' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו‪,‬‬ ‫ואיתא בגמ' סנהדרין מ "ה א' כי מעולם לא אירע מצב שהעדים לא הצליחו‬ ‫להמית את הנידון והוזקקו לעזרת העם כדי להמיתו‪ ,‬אם כן מדוע כאשר כבר‬ ‫הומת הנידון אין העדים הזוממים נהרגים‪ ,‬הן אמת שמדין כאשר זמם לא ניתן‬ ‫להורגם לפי שנאמר כאשר זמם ולא כאשר עשה‪ ,‬אך מדוע אין הורגים את‬ ‫העדים מדין רוצחים‪ ,‬שהרי במו ידם הם הרגו את הנידון שעתה לאחר הזמת‬ ‫העדים‪ ,‬התברר שהוא היה חף מפשע‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪ ,‬ובאחד מן‬ ‫התרוצים תרצתם כיון דעדים זוממים אין צריכים התראה‪ ,‬א''כ א''א להרגם‬ ‫דעל הרציחה בעינן התראה ואין‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ‚¯·„Ï‚ Ú˘Â‰È Ï‡ÈÁÈ ·¯‰‬‬ ‫יש להעיר דעדיין התרוץ אינו מספיק‪ ,‬דהא פסק הרמב''ם להדיא בפרק ד'‬ ‫מהלכות רוצח ושמירת הנפש וז''ל ההורג נפשות ולא היו שני עדים רואים‬ ‫אותו כאחת וכו' או שהרג בפני שני עדים בלא התראה כל אלו הרצחנים‬ ‫כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ עד שיצאו מעיהן‬ ‫ואח''כ מאכילין אותן שעורים עד שכריסם נבקעת מכובד החולי‪ ,‬א''כ דהטעם‬ ‫דאין הורגים אותם משום שאין עדים‪ ,‬מ''מ יכניסו אותם לכיפה ולא שמענו‬ ‫שעושים כן‪ ,‬ובע''כ דצריך לתרוצעם אחרים‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬יש לציין דהכלי חמדה בספרו חמדת ישראל חלק א' קונטרס נר‬ ‫מצוה ע''מ פ''ב ע''ב הקשה קושיא הנ''ל עי''ש‪.‬‬

‫‪˘¯Ï ‚ÚÂÏ ‡È‰ ‡‰ ÌȇÏÎ Ï˘ ÌÈÎȯÎ˙ ˙ÓÏ ˘È·Ï‰Ï ¯˙ÂÓ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם הראשונים על הא דאיתא בגמ' פסחים מ' ע'' ב בגד שאבד‬ ‫בו כלאים עושה ממנו תכריכין למת‪ ,‬דיש להקשות מדוע מותר הא איכא לועג‬ ‫לרש שמלבישו בדבר האסור ומראה לו שאין לו עוד חלק במצוות‪ ,‬מאי שנא‬ ‫שציצית מניחים לבגד של תכריכים כדי שלא יהא לועג לרש‪ ,‬ותרצתם בכמה‬ ‫אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ¯ÈÓ ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ¯Ïˢ ‰„Â‰È ·¯‰‬‬ ‫יש לציין דבמשך חכמה )פרשת בא בד''ה מימים ימימה( תירץ בעוד אופן דבלא תעשה‬ ‫העיקר הוא מה שאין אדם עושה‪ ,‬ואם עשה מחמת אונס או ענין אחר הפוטרו‪,‬‬ ‫שוב הוא כמו כל אדם שהעשיה אינו נחשב לעשיה‪ ,‬ושוב לא עשה כמו זולתו‪,‬‬ ‫לא כן במצות עשה אף שלא יעשה מחמת איזה אונס‪ ,‬מ''מ לא מיחשב כמאן‬ ‫דעביד‪ ,‬דסוף סוף לא עשה‪ ,‬עיין ש'' ך חו''מ סימן כ''א וא''כ שפיר במת בלא‬ ‫תעשה דכלאים אין הלבישה מתייחסת כלל אליו‪ ,‬כיון שנעדר הבחירה והיכולת‪,‬‬ ‫ואין לך אונס גדול מזה‪ ,‬לא כן בעשה‪ ,‬סוף סוף לא עשה‪ ,‬ושפיר איכא לועג‬ ‫לרש‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪levib@017. net.il :‬‬ ‫‪åðãéãé é'ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪íééç áøä ãéñçä éðáøä‬‬ ‫‪åðøåãá ãñçä éùðà éìåãâî‬‬ ‫‪åãëð éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪à''èéìù øâä ãåã ñçðô ç''äáä‬‬ ‫‪à''èéìù øâä íçðî éáø ïåàâä åðúçì ïá‬‬ ‫‪â''áò äøåú éëøã úáéùé éùàøî‬‬ ‫‪à''èéìù êééø òùåäé íäøáà éáø ïåàâä úá‬‬

‫‪íéìùåøé à''èéìù ïäë ÷çöé‬‬

‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫‪ïôøååèðà æðàö úìä÷ áø‬‬

‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪úçð äåøé íéáøä éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪'ä éù÷áî áì çîùé‬‬

‫‪é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪àìôðä øôñä òéôåä‬‬

‫‪à''èéìù áåàè áééì äãåäé áøä åðéãéãé‬‬

‫‪úåéúëìä úåøé÷ç íäù éðáà‬‬ ‫‪úåëåñ ìò ïëå øåôéë íåéå äðùä ùàø ìò‬‬

‫‪åðéãéãé úàî‬‬ ‫‪à''èéìù õéáàîàìù äéòùé éáø â''äøä‬‬ ‫‪ïòôøååèðà‬‬

‫‪ïðáøî àáøåö ìëì âçä úà øéàîù øôñ‬‬

‫‪úåøçáåîä úåéåðç ìëá âéùäì ïúéð‬‬

‫‪÷øàô àøàá‬‬

‫‪åéáà úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ì''æ äéøà äãåäé áøä ïá éëãøî áøä‬‬ ‫‪âøåáðæéåì÷ æðàö ìä÷ä ùàø‬‬

‫‪â''îùú ìåìà â''é ò"áìð‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬