Maadanei Asher Ki Tavo 2009

  • May 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Maadanei Asher Ki Tavo 2009 as PDF for free.

More details

  • Words: 3,737
  • Pages: 4
‫‪æ"ôø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('å äðù‬‬ ‫‪è"ñùú àåáú éë úùøô‬‬ ‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‪?ÛÂÚ ¯˘· Ï·˘Î Ë''ÂÈ ˙ÁÓ˘ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ ̇‰‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬כ''ו ב' ‪Ïη ˙ÁӢ '‚ ‰Ó„‡ ȯ٠ÏÎ ˙È˘‡¯Ó ˙Á˜ÏÂ‬‬ ‫‪.·Âˉ‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬בכורים פרק ג' משנה ה' דמביאי בכורים היה מביאין גם‬ ‫תורים ובני יונה בצד הסלים‪ ,‬ואותם שבידם נתנו לכהנים‪.‬‬ ‫‪ :ÌȯÂ˙ Ì‚ ÌÈ‡È·Ó Âȉ˘ ¯·„‰ ÌÚË·Â‬כתב הרמב''ם‬ ‫המשניות דהיו עושין כן להידור מצוה‪.‬‬

‫בפירוש‬

‫‪ Ô˙˘¯Ù· ÈÈÁ· ·¯·Â‬כתב דטעם הדבר שהביאו נמי תורים ובני‬ ‫יונה‪ ,‬משום דכתיב "‪ "·Âˉ Ïη ˙ÁÓ˘Â‬ואין שמחה אלא בבשר‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬דבגמ' חגיגה ח' ע''ב אמרינן להדיא דאין שמחה בבשר‬ ‫עופות‪ ,‬אלא בבשר בהמה‪ ,‬א''כ איך כתב הרבינו בחיי שהיו‬ ‫מביאין עופות משום שמחה‪ ,‬כך הקשה בטל תורה להגאון רבי מאיר אריק חלק‬ ‫ג' בהגהות על התורה ומניחו בצ''ע‪.‬‬

‫¯‡‪:ÔÈÙ‡ ‰Óη ı¯˙Ï ‰‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה שהקשה בשו''ת דברי יציב אור''ח סימן רכ''ד על הא‬ ‫דאמרינן בגמ' ביצה ח' ע''ב דבשחט חיה ועוף ביו''ט דעשה דוחה‬ ‫לא תעשה‪ ,‬וברש''י פירש עשה של כיסוי הדם‪ ,‬אבל רבינו‬ ‫חננאל כתב דהעשה של שמחת יו''ט‪ ,‬וקשה דהא מיירי נמי‬ ‫מעופות ואיך אפשר לומר שהעשה של שמחת יו''ט דוחה ללא‬ ‫תעשה‪ ,‬הא בעופות אין מקיימים המצוה של שמחה‪ ,‬ותירץ‬ ‫הדברי יציב דהא דאין שמחה אלא בבשר בהמה‪ ,‬תלוי בטעם‬ ‫הדבר דאין יוצאים מצות שמחה בזמן שבית המקדש היה‬ ‫קיים בעופות‪ ,‬שבברייתא חגיגה ח' ע''ב נאמר ושמחת בחגך‬ ‫לרבות כל מיני שמחות לשמחה‪ ,‬מכאן אמרו חכמים ישראל‬ ‫יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות וכו' יכול אף בעופות‬ ‫ומנחות תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם‪,‬‬ ‫יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם‪ ,‬ורב אשי אמר מושמחת‬ ‫נפקא יצאו אלו שאין בהם שמחה‪ ,‬לפי הנ''ל אפשר לומר‬ ‫דלטעם שאין שמחה כלל בעופות בודאי אין יוצאים בזמן הזה‬ ‫בעופות‪ ,‬משא''כ לטעם הברייתא דהויא משום דומיא דחגיגה‪,‬‬ ‫יכול להיות שיש בזה שמחה רק בעינן בזמן שבית המקדש‬ ‫היה קיים דווקא בהמה‪ ,‬אבל בזמן הזה אפשר בעופות דהויא‬ ‫נמי שמחה‪ ,‬ואפשר לומר דהסוגיא בביצה סבירא ליה דהטעם‬ ‫משום דבעינן דומיא דחגיגה אבל בזמן הזה יש שמחה אף‬ ‫בעופות‪ ,‬לפי הנ''ל אפשר לומר דהרבינו בחיי יסבור כשיטה‬ ‫שבעופות יש נמי שמחה‪ ,‬ורק לגבי מצוות שמחה בעינן בשר‬ ‫בהמה מגזירת הכתוב‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב בשו''ת חות יאיר סימן קע''ח בסופו דבעופות נמי‬ ‫מקיימים קצת שמחת יו''ט‪ ,‬דהרי במשתאות החשובים‬ ‫מפרנסים בעופות‪ ,‬אע''פ דקימ''ל דאין יוצאין ידי חובת‬ ‫שמחה בעופות‪ ,‬מ''מ מקצת שמחה מקיימים‪.‬‬ ‫‪ Ò''˘‰ ÈÂÈÏ‚·Â‬ביצה י' ע''ב‪ ,‬ועיין בשו''ת שבילי דוד אור''ח סימן תקכ''ט ‪‡È·Ó‬‬ ‫¯‡‪ :¯È‡È ˙ÂÁ‰ ȯ·„Ï ‰È‬מהא דאמרינן התם בגמ' על יוני‬ ‫שובך דמקיימים בהו שמחת יו''ט‪ ,‬חזינן דמקצת שמחה איכא‬ ‫אף בעופות‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דרבינו בחיי הבין שלגבי‬ ‫הבכורים די בשמחה של עופות‪ ,‬כיון דסוף סוף מביא שמחה‪,‬‬ ‫לכן כתב דהיו מביאין בכורים‪ ,‬משום דאין שמחה אלא בבשר‪,‬‬ ‫מעדני אשר‪.‬‬

‫‪?‰ÏÈÓ ˙ȯ·Ï ˜ÂÈ˙‰ ȇ˘Â ÈÙ· „ÂÓÚÏ ·ÂÈÁ ˘È ̇‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬בכורים פרק ג' משנה ג' וכל בעלי אומניות שבירושלים‬ ‫עומדים לפני מביאי בכורים‪.‬‬ ‫‪ ‰È„·ÂÚ ÂÈ·¯· ·˙ÎÂ‬וז''ל אע''ג דאין בעלי אומניות חייבים‬ ‫לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יתבטלו ממלאכתם‪ ,‬מ''מ היו חייבים לעמוד מפני מביאי‬ ‫בכורים דחביבה מצוה בשעתה‪.‬‬ ‫‪ :˜ÈÒÓÂ‬ומטעם זה עומדים מפני נושאי המיטה שהמת בה‪ ,‬ומפני‬ ‫נושאי התינוק לברית מילה‪.‬‬ ‫‪ ‡''Ú¯ ˙‰‚‰· ·˙Î ÔÎÂ‬יור''ד סימן רס''ה ס''ק א' כשמביאין התינוק‬ ‫למולו צריכים לעמוד מפניהם‪ ,‬ומביא את דברי הרבינו עובדיה‬ ‫הנ''ל‪.‬‬ ‫‪Ê''Ë· ·˙Î ÔÎÂ‬‬ ‫ומתעסק בה יש לעמוד לפניו‪.‬‬

‫יור''ד סימן שס''א ס''ק ב'‬

‫דבכל דבר מצוה שאדם הולך‬

‫‪ :‰È‡¯ ‡È·ÓÂ‬מהא דאמרינן בגמ' קדושין ל''ג ע''א א''ר יוסי בר אבין‬ ‫בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה‪ ,‬שהרי מפניהם עומדים‬ ‫בעלי אומניות‪ ,‬ומפני תלמיד חכם אין עומדים‪ ,‬משמע דבכל‬ ‫מצוה עומדים לעוסקים מפניה‬ ‫‡·‪ Ì˘ È˘‡ 'ÒÂ˙· Ï‬בבכורים ‪ :‰È„·ÂÚ ÂÈ·¯‰ ÏÚ ‰˘˜‰‬וז''ל יש‬ ‫לדחות דשאני התם דבעידנא דאזלי הם עוסקים במצוות ממש‬ ‫דמקרא כתיב והלכת אל המקום‪ ,‬וגם בהוצאת המת יש לומר‬ ‫דעוסק במצוה ממש שכבוד היא למת לנשאו על כתיפו וכדאיתא‬ ‫בחז"ל דטען יטענוניה‪ ,‬אבל בזה אכתי לאו עוסק במצוה הוא‪,‬‬ ‫דאין שום מצוה בהולכת התינוק‪ ,‬והכנה למצוה הוא דהויא‪,‬‬ ‫ומנלן דצריכים גם בזה לעמוד‪ ,‬ואפשר דמכל מקום שכר פסיעות‬ ‫יש‪.‬‬

‫‪áåè ìæî úëøá‬‬ ‫‪÷øàô àøàá à''èéìù íéåáðâééô ìãðî íçðî áøä ãáëðä ãéâðä åðéãéãéì‬‬ ‫‪íéìùåøé à''èéìù ìà÷æçé éáø â''äøä åðéãéãé åðáì ïëå‬‬

‫‪è''æîá ïáä- ãëðä úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá åçéìöéå íäéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì åëæéù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫‡˘‪?ÌȯÂη· ˙·ÈÈÁ ̇‰ ‰Ï˘Ó ‰„˘ ‰Ï ˘È˘ ‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬אשה שיש לה שדה משלה האם חייבת בכורים או‬ ‫דילמא אינה חייבת כיון דזמן הבאת בכורים הויא מעצרת עד‬ ‫החג א''כ הויא ליה כמצוה עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות‪.‬‬ ‫‪‰˘Ó· ‡˙ȇ ‰‰‬‬ ‫ד' הלכה ב' דאשה מביאה בכורים ואינה קוראה‪.‬‬

‫בכורים פרק א' משנה ה'‪ ,‬וכן פסק הרמב''ם הלכות בכורים פרק‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על החינוך מצוה צ''א‪ ,‬וכן כתב במצוה תמ''ט‪ ,‬שכתב דמצות‬ ‫בכורים נוהגת בזכרים‪ ,‬וקשה וכי לא ראה משנה מפורשת‬ ‫דנוהגת אף בנשים‪ ,‬והוא גופיה כתב במצוה תר''ו שאשה מביאה כך‬ ‫מקשה המנחת חינוך מצוה צ''א בשם המשנה למלך‪.‬‬

‫‪ :ı¯˙Ó˘ ˘È‬דכיון דאין מביאים ביכורים רק מעצרת ועד חנוכה‪,‬‬ ‫א''כ הויא ליה מצות עשה שהזמן גרמא דנשים פטורות לכן‬ ‫סבירא ליה דנשים אינם חייבות‪ ,‬והא דמבואר במשנה דחייבות‬ ‫זה מדרבנן‪ ,‬כך תירץ במנחת חינוך מצוה צ''א ס''ק י' בסופו‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דאם נשים פטורות משום דהויא מצות עשה שהזמן‬ ‫גרמא‪ ,‬מדוע מדרבנן כן חייב‪ ,‬מאי שנא מכל מצות עשה שהזמן‬ ‫גרמא דנשים פטורות‪ ,‬דלא חייבו אותם מדרבנן‪ ,‬וכעין זה הקשה‬ ‫הגמ' בברכות כ' ע''ב על תרוץ של הגמ' דנשים חייבות במצוה של‬ ‫קידוש היום אף שהויא מצוה שהזמן גרמא‪ ,‬דרק מדרבנן חייב‪,‬‬ ‫א''כ כל מצות עשה שהזמן גרמא נחייב אותם מדרבנן‪.‬‬ ‫‪ :ÍÂÈÁ‰ ÏÚ ÍÏÓÏ ‰˘Ó ˙‰‚‰·Â‬הקשה דאם אינם חייבות אלא‬ ‫מדרבנן‪ ,‬א''כ היה להם להפריש תרומות ומעשרות מהבכורים‬ ‫שלהם‪ ,‬כיון שהם חולין מן התורה‪ ,‬וכמו שכתב הרמב''ם פרק ד' הלכה ד' גבי‬ ‫קונה ב' אילנות‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע באמת נשים חייבות להביא בכורים הא הויא‬ ‫מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬כיון דאין מביאין בכורים אלא מעצרת‬ ‫עד החג‪ ,‬ומהחג עד חנוכה מביא ואינו קורא‪ ,‬ומחנוכה אינו‬ ‫מביא כלל‪ ,‬כך הקשה במעיין חכמה על המצוות פרשת כי תבא‪ ,‬וכן בטורי אבן מגילה‬ ‫כ' ע''ב‪ ,‬וכן בשו''ת שואל ומשיב מהדורא ה' חלק ב' סימן ט''ז‪ ,‬וכן במנחת חינוך מצוה צ''א‪,‬‬ ‫וכן המקנה קדושין נ''ב‪ ,‬וכן המהר''ם שיק מצוה צ''א‪ ,‬וכן במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬

‫אחד בפירות הללו‪ ,‬א''כ לא הויא מצוה שהזמן גרמא‪,‬‬

‫כך תירץ‬

‫בטורי אבן הנ''ל‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ מה שהקשו התוס' ב''ב פ''א ע''א ד''ה ההוא למעוטי חו''ל דמאי‬ ‫אצטריך קרא למעט שחוץ לארץ אינה חייבת בבכורים‪,‬‬ ‫תיפוק ליה דהויא מצוה התלויה בארץ שאינה נוהגת בחו''ל‪,‬‬ ‫ומתרצים לחד תרוצא משום דאיתקשו בכורים לבשר בחלב‪,‬‬ ‫דכתיבי בחד קרא בפרשת משפטים ראשית בכורי אדמתך לא‬ ‫תבשל גדי בחלב אמו וס''ד שיהיו נוהגין אף בחו''ל ואצטריך‬ ‫מיעוטא‪ ,‬א''כ יש לומר דלענין חיוב נשים ילפינן הקישא‪ ,‬דכל‬ ‫שישנו באכילת בשר בחלב ישנו בחיוב הבאת ביכורים‪,‬‬ ‫וכדילפינן בגמ' פסחים מ''ג ע''ב חיובא לנשים באכילת מצה‪ ,‬דכל‬ ‫שישנו באכילת חמץ ישנו באכילת מצה‪ ,‬א''כ ה''ה הכא‪ ,‬כך‬ ‫תירץ במעין החכמה על תרי''ג מצות בפרשת כי תבא‪ ,‬וכן בפרדס יוסף משפטים ע''מ‬ ‫רנ''ג‪ ,‬וכן בקונטרס מלאות האבן שבסוף ספר טורי אבן מגילה כ' ע''ב‪.‬‬

‫„‪ .‬ע''פ מה שכתבו התוס' פסחים ל''ח ע''ב דלא מקרי בכורים זמנו‬ ‫קבוע‪ ,‬כיון דהויא זמן גדול‪ ,‬א''כ ה''ה לגבי הזמן גרמא אינו‬ ‫מקרי זמן גרמא‪ ,‬כיון דהויא זמן גדול‪ ,‬מעדני אשר ושמחתי למצוא‬ ‫כדברי בשו''ת שו''מ מ''ה ח''ב סימן ט''ז‪.‬‬

‫‪ .‰‬הא דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות‪ ,‬ה''מ מצות שבין‬ ‫אדם למקום‪ ,‬אבל מצוות שבין אדם לחבירו אף דהויא הזמן‬ ‫גרמא נשים חייבות‪ ,‬ולכן בכורים דהויא בין אדם לכהן ליכא‬ ‫פטור של מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬כך תירץ בשו''ת חדות יעקב מהדורא‬ ‫תנינא סימן קמ''ה ס''ק ז'‪.‬‬

‫‪ .Â‬ע''פ מה שכתב הפני יהושע קדושין כ''ט ע''א דבמצווה שאפשר‬ ‫לעשות ע''י שליח‪ ,‬ליכא פטור דמצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬א''כ‬ ‫בכורים שאפשר להביא ע''י שליח לכן לא הויא מצוה שהזמן‬ ‫גרמא‪ ,‬כך תירץ בשו''ת דובב מישרים חלק ג' סימן קל''ח‪.‬‬ ‫‪ .Ê‬ע''פ מה שכתב המעין החכמה בפרשת ואתחנן דבקדשים ליכא‬ ‫הפטור לנשים במצוה שהזמן גרמא‪ ,‬למ''ד בגמ' קידושין ל''ה ע''א‬ ‫דהמקור שמצות עשה שהזמן גרמא פטור‪ ,‬משום דאיתקש כל‬ ‫התורה כולה לתפילין‪ ,‬ותפילין לתלמוד תורה‪ ,‬א''כ בקדשים‬ ‫דקימ''ל זבחים מ''ט ע''ב דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד‬ ‫בהיקש א''כ ליכא הפטור‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דבכורים יש‬ ‫צד בפוסקים דיש לזה דין קדשים‪ ,‬לכן נשים חייבות אף‬ ‫דהויא זמן גרמא‪ ,‬כך תירץ ידידי הגאון רבי דוד אברהם מנדלבוים שליט''א‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬לא מקרי מצות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬אלא מצוה שאינו נוהג‬ ‫בכל זמן מצד עצמו‪ ,‬כמצוה שיש ימים מיוחדים למצוותן או‬ ‫שאינו נוהג בלילות אלא בימים מגזירת הכתוב‪ ,‬אבל הא דמן‬ ‫חנוכה ואילך אינו זמן הבאה‪ ,‬אינו מצד עצמן של הימים‬ ‫שגורמין שאינן בני הבאה‪ ,‬אלא דבר אחר גורם להם שאין‬ ‫מצויין על פני השדה‪ ,‬ולא פטרן הכתוב מן הבאה מצד עצמן‬ ‫של הימים‪ ,‬אלא מפני דבר אחר‪ ,‬ואילו היו מצויין עוד על פני‬ ‫השדה היו הימים בני הבאה‪ ,‬והכי נמי הא דמן החג אינו זמן‬ ‫קרייה‪ ,‬אינו מצד עצמן של ימים‪ ,‬אלא דבר אחר גורם להן‪,‬‬ ‫דרחמנא אמר ושמחת בכל הטוב דהיינו בזמן שמחה וזה אינו‬ ‫אלא בזמן בצירה ולקיטה שאדם שמח במעשיו‪ ,‬ואילו היה‬ ‫זמן קצירה ולקיטה אחר החג‪ ,‬נמי היו הימים מצד עצמן בני‬ ‫קריה‪ ,‬הילכך לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא‪ ,‬כך תירץ בטורי‬

‫‪˘''‡¯‰ 'ÒÂ˙· ÌÓ„˜ ¯·ÎÂ‬‬ ‫בבכורים‪.‬‬

‫·‪ .‬מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות‪ ,‬ה''מ דבר שיש חיוב חדש‬ ‫כל יום‪ ,‬א''כ הלילה מבטל המצוה הויא הזמן גרמא‪ ,‬משא''כ‬ ‫דבר שיש חיוב רק פעם אחת א''כ הלילה מפסקת ולא‬ ‫מבטלת‪ ,‬לא מקרי הזמן גרמא‪ ,‬לכן בכורים שיש חיוב רק פעם‬

‫‡·‪ ÌÈÚ¯‰ ‡ÏÓ· Ï‬פסחים ל''ח ע''א מסופק דאפשר דלא מהני שאלה‬ ‫בבכורים‪ ,‬דכיון שהחיוב הויא על אותו תאנה שבכרה דווקא‪,‬‬ ‫א''כ לא דמי לתרומות ומעשרות דמהני בהו שאלה דשם לא אין‬ ‫נפק''מ איזה פירות‪.‬‬

‫בספרו פרדס יוסף בפרשתן‪ ,‬עי''ש שהאריך באריכות גדולה אם בכורים יש לזה דין‬ ‫קדשים‪.‬‬

‫‪?ÌȯÁ‡ ˙¯٠˘È¯Ù‰Ï ˯Á˙‰Ï ÏÂÎÈ Ì‡‰ ÌȯÂη ˘È¯Ù‰˘ ÈÓ‬‬ ‫‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· ‰‰‬מצוה צ''א כתב וז''ל ונראה פשוט דאף לאחר‬ ‫הבאת ביכורים לירושלים דנאסרו לזרים‪ ,‬מ''מ בודאי מהני‬ ‫שאלה‪ ,‬כיון דקדשי בדיבור פה כמו תרומות ומעשרות והקדשות‬ ‫דמהני שאלה‪ ,‬הכא נמי מהני שאלה‪ ,‬וכו' אך אם נשאל ונעשו‬ ‫חולין למפרע‪ ,‬חייב בתרומות ומעשרות‪ ,‬דבתחילה היו פטורין‪,‬‬ ‫דביכורים פטורים מתרומות ומעשרות כמבואר בגמ' ב''ב פ''א ע''ב‪.‬‬ ‫‪ ‰‡ÏÙ‰ ·˙Î ÔÎÂ‬כתובות ק''ה ע''ב שבכורים ישנן בשאלה כמו‬ ‫תרומה‪ ,‬שהרי הם בקדושתן ע''י קדושת פה כמו תרומה‪.‬‬ ‫קדושין ל''ח ע''א‬

‫שכתב דמהני שאלה‬

‫אבן מגילה כ' ע''ב‪ ,‬ויסוד זה מבואר בתוס' פסחים ל''ח ע''ב‪.‬‬

‫‪ÂÈ˙·‡Ï Ú·˘ ¯˘‡ ¯ÓÂÏ ‡È·‰Ï ¯‚ ÏÂÎÈ ÌȯÂη Ú„Ó‬‬ ‫‪?¯ÓÂÏ ÏÂÎÈ Âȇ ¯˘ÚÓ È„· Ú„ÓÂ‬‬ ‫·‪ Ô˙˘¯Ù‬כ''ו ג' ‪Ú·˘ ¯˘‡ ı¯‡‰ χ È˙‡· ÈÎ 'ÂΠԉΉ χ ˙‡·Â‬‬ ‫‪.ÂÈ˙·‡Ï '‰‬‬

‫‪?‰Ó„‡‰ ˙¯ÙÓ ÌȯÂη ÌÈ‡È·Ó Ì‡‰‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך כתוב בתורה ולקחת מראשית פרי האדמה‬ ‫בכורים‪ ,‬הא אין מביאין בכורים אלא משבעת המינים‪ ,‬א''כ היה‬ ‫צריך לומר פרי העץ‪ ,‬כך הקשה החיד''א בפרשתן‪ ,‬וכן בפנים יפות‪ ,‬וכן בחתם סופר‪.‬‬

‫‪ Ì''·Ó¯‰‬הלכות בכורים פרק ד' הלכה ג' פסק דגר מביא וקורא‪ ,‬לפי‬ ‫שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך‪ ,‬הרי הוא כל העולם כולו‬ ‫שנכנסין תחת כנפי השכונה ולאברהם היתה השבועה תחלה‬ ‫שירשו בניו את הארץ‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬כשרואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי‪ ,‬ואז הוא בוסר‪ ,‬ועל‬ ‫הבוסר מברך פרי אדמה‪ ,‬כך תירץ החיד''א בספרו חומת אנך בשם מהר''ם‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע גבי וידוי מעשר‬ ‫פסק הרמב''ם דגר אינו מתודה מפני שאין להם חלק בארץ והרי‬ ‫הוא אומר כאשר נשבעת לאבותינו‪ ,‬כך הקשה המשנה למלך בהלכות בכורים‬ ‫הלכות מעשר שני פרק י''א הלכה י''ז‬

‫פרק ד' הלכה ג'‪ ,‬וכן בשו''ת שער אפרים סימן אור''ח סימן י''ד‪ ,‬וכן בחתם סופר בפרשתן‬ ‫בספרו תורת משה‪ ,‬וכן בשו''ת שבות יעקב חלק ג' סימן ט''ו‪ ,‬וכן במשך חכמה בפרשתן‬ ‫בד''ה השקיפה‪ ,‬וכן הערוך לנר מכות י''ט ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬דבוידוי שהיא לשון תפלה צריך לברר לשונו טפי כדאיתא‬ ‫בזוהר בראשית קס''ט ע''א דבתפלה צריכין לברר מאוד לשונו‪,‬‬ ‫דלכך אמר יעקב הצילני מיד אחי מיד עשיו‪ ,‬א''כ ה''ה דליכא‬ ‫למיסמך כשאומר אבותינו דהכונה אב המון גוים‪ ,‬משא''כ‬ ‫בבכורים לא הויא תפלה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת שער אפרים אור''ח סימן י''ד‪,‬‬ ‫מובא בתורת משה להחתם סופר בפרשתן‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב הרמב''ן בפרשתן דהא דאמרינן בודוי מעשר‬ ‫את הפסוק של פרשתן כאשר נשבע לאבותינו ארץ זבת חלב‬ ‫ודבש‪ ,‬ע''כ הכונה לאבותינו דהיינו יוצאי מצרים‪ ,‬דלאבותינו‬ ‫אברהם יצחק ויעקב לא אמר והבטיח מזבת חלב ודבש כלום‪,‬‬ ‫עיין חתם סופר בתורת משה בפרשתן שהקשה הא אמרינן בגמ' ברכות ט''ז ע''ב אין‬

‫קורין אבות אלא לשלושה לפי הנ''ל אתי שפיר דגבי וידוי דהכונה‬ ‫ליוצאי מצרים‪ ,‬א''כ גר אינו יכול לאמרו דהם לא היו אבות‬ ‫הגר‪ ,‬משא''כ לגבי בכורים הכונה לאבותינו לאברהם‪ ,‬א''כ‬ ‫שפיר גר יכול לומר לאבותינו‪ ,‬משום דאברהם היה אב המון‬ ‫גוים‪ ,‬כך תירץ הברוך טעם מובא בחתם סופר בתורת משה בפרשתן‪.‬‬ ‫‚‪ .‬בוידוי מעשר שאומר ה' אלוקי‪ ,‬לא נאות לאמור כן בעזרה לגר‬ ‫שהיה לו בעודו גוי אלהים אחרים‪ ,‬משא''כ בבכורים שאומר‬ ‫ה' אלוקיך יכול הגר לאמור‪ ,‬כך תירץ המשך חכמה בפרשתן בד''ה השקיפה‪.‬‬ ‫„‪ .‬גבי בכורים נקט קרא לישנא דעתיד דכתיב אשר נשבעת‬ ‫לאבותינו לתת לנו‪ ,‬וכיון שכן יכול הגר לומר כן‪ ,‬דאע''ג דלא‬ ‫נטלו חלק בארץ‪ ,‬מ''מ לעתיד לבא יטלו נחלה הגרים בתוך‬ ‫בני ישראל‪ ,‬כדכתיב יחזקאל מ''ז והיה תפילו אותה בנחלה לכם‬ ‫ולגרים הגרים וגו' אבל גבי וידוי מעשר דכתיב אשר נתת לנו‬ ‫ה' כאשר נשבעת לאבותינו אין הגר יכול לומר וידוי זה‪ ,‬כיון‬ ‫שלא נטל חלק בארץ‪ ,‬כך תירץ בכפות תמרים סוכה ל''ח ע''א‪.‬‬ ‫‡·‪ ¯Ï ͯڷ Ï‬מכות י''ט ע''א „‪ :‰Ê ı¯˙ ‰Á‬דהא גם בבכורים‬ ‫כתוב כ''ו י' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר‬ ‫נתת לי ה' וגו' דהוא לשון עבר‪.‬‬ ‫‪ ÌȯÓ˙ ˙ÂÙηÂ‬סוכה ל''ח ע''א ‪ :Ï''‰ ‡È˘Â˜ ·˘ÈÈÓ‬דשם כתובה‬ ‫השבועה אצל לשון עבר‪ ,‬אשר נתת כאשר נשבעת‪ ,‬וכאן לא‬ ‫כתוב אצל השבועה‪.‬‬ ‫‡·‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ· Ï‬מצוה תר''ו ס''ק ג' „‪ :Ï''‰ ı¯˙ ‰Á‬דהמשנה‬ ‫דאמרה דאשה אינה קוראת‪ ,‬אינה מביאה הפסוק דלתת לנו‪,‬‬ ‫רק אשר נתת וגו' ואע''פ דאינו כתוב אצל שבועה‪.‬‬

‫חביב‪.‬‬

‫·‪ .‬כיון שחטה פרי האדמה לכן נקט פרי אדמה בכולם‪,‬‬

‫כך תירץ‬

‫החיד''א בשם מהר''ם חביב‪.‬‬

‫‚‪ .‬צריך לומר הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי‬ ‫על מתנת ארץ ישראל‪ ,‬ולא אתי שפיר פרי הארץ דרוצה‬ ‫להודות לה' על מתנת הארץ‪ ,‬כך תירץ החיד''א בספרו חומת אנך‪.‬‬ ‫„‪ .‬ע''פ מה דאמרינן בגמ' ברכות מ' ע''א דבירך על פירות האילן‬ ‫בורא פרי האדמה יצא‪ ,‬דכל אילן הויא פרי אדמה לפי הנ''ל‬ ‫אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בפנים יפות בפרשתן‪.‬‬ ‫‪ .‰‬בכורים היא רק בפעם הראשונה שגדל פירות על העץ‪ ,‬אבל‬ ‫לא בכל שנה רק אם גודל מעץ אחרת‪ ,‬ולכן כתיב ולקחת‬ ‫מראשית פרי כל האדמה ולא כתיב פרי העץ‪ ,‬משום שמביאין‬ ‫רק פעם הראשון דגדלים הפירות מקרקע זו‪ ,‬כך כתב בשו''ת ציץ‬ ‫אליעזר חלק ט''ו סימן ט''ז‪ ,‬ובחלק י''ז סימן י''ט‪ ,‬ועיין בספרי של שנת תשס''ח בגליון‬ ‫של ראש השנה במדור של מכתבים למערכת אריכות בענין זה‪.‬‬

‫‪ÔÏȇ‰ ˙¯ÈÙ ÏÎÓ ÌȯÂη ‡È·‰Ï ·ÂÈÁ ˘È Ô·¯„Ó Ì‡‰‬‬ ‫‡‪?ÌÈÈÓ‰ ˙Ú·˘Ó ‡Ï˘ Âχ Û‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬רמב''ם בכורים פרק ב' הלכה ב' דאין מביאין בכורים אלא מפירות‬ ‫של שבעת המינים‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על מה שכתב רש''י נחמיה י' ל''ו דביכורי של כל פרי‬ ‫האילן הם מדברי חכמים‪ ,‬וקשה היכן מצינו דחכמים חייבו‬ ‫להביא ביכורים מכל פירות האילן‪ ,‬כך מקשה בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן‬ ‫קצ''ז‪ ,‬וכן בחלק שישי סימן כ''א‪ ,‬וכן במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬כוונתו ע''פ מה דאיתא במשנה בכורים פרק ג' משנה י' רבי שמעון‬ ‫בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים‪ ,‬וזה‬ ‫כוונת רש''י דרבנן תיקנו משום לעטר את הבכורים אפשר‬ ‫להביא מכל הפירות אף מאלו שלא משבעת המינים‪ ,‬כך כתב‬ ‫בשו''ת חתם סופר אור''ח סימן קצ''ז ומסיק דזה דוחק להעמיס כן ברש''י‪.‬‬

‫·‪ .‬ע''פ מה שכתב הר''ן‬ ‫המשניות דאע''ג דאינו חייב בביכורים רק ז' מינים‪ ,‬מ''מ אם‬ ‫רצה יכול להביא מכל מינים‪ ,‬וא''כ יש לומר שגם רש''י כיון‬ ‫כן‪ ,‬וסובר דהויא רק מדרבנן‪ ,‬כך תירץ במנחת סולת מצוה צ''א‪.‬‬ ‫‡·‪ ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‰ Ï‬מצוה צ''א ס''ק א' בסופו כתב שאם הביא חוץ‬ ‫משבעת המינים לא נתקדשו כלל‪.‬‬ ‫‪ ‰È· ȯӇ· ÔÎÂ‬דיני תרומות ומעשרות סימן ב' בסופו הקשה על הר''ן‪,‬‬ ‫מהא דמבואר בירושלמי בכורים פרק א' הפריש ביכורים חוץ‬ ‫משבעת המינים לא קדשן‪ ,‬וכן כתב הרמב''ם הלכות ביכורים פרק ב' הלכה‬ ‫חולין ק''כ ע''ב‪ ,‬מובא בהגהות רע''א ביכורים פרק ג' על‬

‫ב'‪.‬‬

‫‚‪ .‬כוונת רש''י דהא דקימ''ל דעושה אדם כל שדהו ביכורים לא‬ ‫הויא אלא דרבנן‪ ,‬כך מביא במנחת סולת מצוה צ''א בשם תלמידו‪.‬‬ ‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דבודאי דהא דעושה אדם כל שדהו ביכורים הויא‬ ‫מדאריתא‪.‬‬

‫‪‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ÂˆÓ ÏÚ ÌÈί·Ó Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם מדוע אין מברכים על מצות השבת אבידה‪ ,‬כיון דהויא מצוה ככל‬ ‫מצוה‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ ˙‰˜ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים בשם הבאר עושק דכיון דאיכא זקן ואינה לפי‬ ‫כבודו שאינו חייב לכן אינו מברך‪ ,‬והבאתם דבספר שדה ארץ הקשה הא לא כל‬ ‫אחד זקן ואינה לפי כבודו‪ ,‬נראה לתרץ דעיין בש''ע הרב הלכות אבידה סימן ד'‬ ‫ל''ו דאפילו מי שאינו תלמיד חכם וזקן מכובד‪ ,‬אלא שהוא איש נכבד מחמת‬ ‫עושרו או משפחתו או דבר אחר ומתבייש הוא‪ ,‬מ''מ פטור להחזיר‪ ,‬והנה מאוד‬ ‫קשה לשער בכה''ג בדיוק מה נקרא מכובד בעיני הבריות וזה קשה לכל אחד‬ ‫לשער איך היה נוהג באבידה שלו האם היה מחזיר‪ ,‬ועל כן א''א לברך דאפשר‬ ‫באבידה שלו לא היה מגביה‪ ,‬ולכן פטור גם בשביל חבירו‪ ,‬וא''כ לא היה חיוב‬ ‫אעפ''כ שמחזיר לפנים משורת הדין‪ ,‬על כן פטרו כל מחזיר אבידה לברך‪ ,‬וזה‬ ‫כונת הבאר עושק‪.‬‬ ‫‪ÌÈÈÙ ‡ÏÙ‰ ÔÂÈÏ‚‰ ͯÂÚ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈÈÁ È΄¯Ó ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לתרץ מדוע אין מברכין‪ ,‬דהואיל ויש פעמים שהמצווה לא תהיה‬ ‫בשלימות כגון שיכול להחזיר את האבידה לאיש הלא נכון‪ ,‬לכן אין מברכים על‬ ‫מצוות השבת אבידה‪ ,‬שמא תהיה הברכה לבטלה‪.‬‬ ‫‪‰ÙÈÁ ‡''ËÈÏ˘ χ˙ ‰Èχ ·¯‰‬‬ ‫מה שכתבתם תרוץ בשם התמים דעים סימן קס''ט שמפני שתלוי ביד אחרים‪,‬‬ ‫ובעל האבידה יכול לומר שאינו רוצה לקבלה‪ ,‬לכן אין מברכים‪ ,‬והבאתם דבהר‬ ‫צבי בפרשתן העיר על טעם זה‪ ,‬דהא כיון שהויא שלו מדוע לא יטול‪ ,‬נראה‬ ‫ליישב דכל דבר שתלוי ביד אחרים אף אם אינו יסרב לא תיקנו ברכה על זה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÔÈ·Ú˘Ë ˙·È˘È Â''È ‚¯Ú·È „„ Ô˙ Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ מדוע אין מברכין‪ ,‬ע''פ מה שכתב הריטב''א פסחים ז' ע''ב דטעם‬ ‫של הברכות שקודם המצוה‪ ,‬הוא שע''י הברכה יגלה ויודע שעושה את המצוה‬ ‫מפני צווי השי''ת‪ ,‬והיינו שבברכה נתעורר כונת המצוה שיעשה אותה לשם‬ ‫שמים‪ ,‬והנה ידוע מה שאמר הבעש''ט ה''ק זי''ע דשלשה דברים סתמן כלשמן‪,‬‬ ‫ואחד מהם הוא מצוות צדקה‪ ,‬והטעם משום דהעיקר במצוה זו שהעני יהנה‬ ‫ממתנת ידו‪ ,‬ולכן אין מעכב בזה כוונתו‪ ,‬ולפי זה יתכן לומר דגם במצוות השבת‬ ‫אבידה עיקר המצוה הוא שהלוה יקבל את אבידתו‪ ,‬וא''כ אין צריך בזה כונה‪,‬‬ ‫ומשום הכי אין צריך לברך לפי דברי הריטב''א הנ''ל‪.‬‬

‫‪‡''ËÈÏ˘ Ô¯Ë˘ χ¯˘È χÂÓ˘ ‚''‰¯‰‬‬ ‫‪Â''È ıȷ˜˘ÂÓ ÌÂÁ Ú˘Â‰È Á''‰·‰‬‬ ‫מה שהבאתם באחד מן התרוצים דכל מצוה שהנכרי נמי מצוה בזה אין‬ ‫מברכים‪ ,‬יש לציין דיסוד הנ''ל כבר מבואר בשו''ת בנימין זאב סו''ס קס''ט‬ ‫והביאו הגרע''א יור''ד ריש סימן ר''מ לגבי הא דלא מברכים על מצות כיבוד אב‬ ‫ואם‪ ,‬משום דגם אומות העולם מקיימין אותה‪.‬‬ ‫·‪˜¯· È‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ÈÂÏ¯Ú ˙·È˘È‬‬

‫‪åðãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪ìåáèáà äùî áøä‬‬

‫‪à''èéìù‬‬

‫‪ùîù úéá úééøéò ùàø‬‬

‫‪åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪è''æîá â''áò å''éð ìàðúð ç''äáä‬‬

‫‪Ì˘‡‰ ˙‡ ¯·Î ‚¯‰˘Î ÌÈÓÓÂÊ ÌÈ„Ú ÌÈ‚¯Â‰ Ôȇ Ú„Ó‬‬ ‫‪‰˙ÈÓ ÌÈ·ÈÈÁ ̉ ÌÈÁˆÂ¯ ÔÈ„Ó È¯‰‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים על הא דכתוב בפרשת שופטים י''ט י''ט ועשיתם‬ ‫לו כאשר זמם לעשות לאחיו‪ ,‬ואיתא במשנה מכות ה' ע''ב כאשר זמם ולא‬ ‫כאשר עשה‪ ,‬מכאן אמרו הרגו אין נהרגין‪ ,‬דיש להקשות הלא העדים הורגים את‬ ‫הנידון‪ ,‬כמו שנאמר בפרשתן י''ז ז' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו‪,‬‬ ‫ואיתא בגמ' סנהדרין מ "ה א' כי מעולם לא אירע מצב שהעדים לא הצליחו‬ ‫להמית את הנידון והוזקקו לעזרת העם כדי להמיתו‪ ,‬אם כן מדוע כאשר כבר‬ ‫הומת הנידון אין העדים הזוממים נהרגים‪ ,‬הן אמת שמדין כאשר זמם לא ניתן‬ ‫להורגם לפי שנאמר כאשר זמם ולא כאשר עשה‪ ,‬אך מדוע אין הורגים את‬ ‫העדים מדין רוצחים‪ ,‬שהרי במו ידם הם הרגו את הנידון שעתה לאחר הזמת‬ ‫העדים‪ ,‬התברר שהוא היה חף מפשע‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪ ,‬ובאחד מן‬ ‫התרוצים תרצתם כיון דעדים זוממים אין צריכים התראה‪ ,‬א''כ א''א להרגם‬ ‫דעל הרציחה בעינן התראה ואין‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‡''ËÈÏ˘ ‚¯·„Ï‚ Ú˘Â‰È Ï‡ÈÁÈ ·¯‰‬‬ ‫יש להעיר דעדיין התרוץ אינו מספיק‪ ,‬דהא פסק הרמב''ם להדיא בפרק ד'‬ ‫מהלכות רוצח ושמירת הנפש וז''ל ההורג נפשות ולא היו שני עדים רואים‬ ‫אותו כאחת וכו' או שהרג בפני שני עדים בלא התראה כל אלו הרצחנים‬ ‫כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ עד שיצאו מעיהן‬ ‫ואח''כ מאכילין אותן שעורים עד שכריסם נבקעת מכובד החולי‪ ,‬א''כ דהטעם‬ ‫דאין הורגים אותם משום שאין עדים‪ ,‬מ''מ יכניסו אותם לכיפה ולא שמענו‬ ‫שעושים כן‪ ,‬ובע''כ דצריך לתרוצעם אחרים‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬יש לציין דהכלי חמדה בספרו חמדת ישראל חלק א' קונטרס נר‬ ‫מצוה ע''מ פ''ב ע''ב הקשה קושיא הנ''ל עי''ש‪.‬‬

‫‪˘¯Ï ‚ÚÂÏ ‡È‰ ‡‰ ÌȇÏÎ Ï˘ ÌÈÎȯÎ˙ ˙ÓÏ ˘È·Ï‰Ï ¯˙ÂÓ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם הראשונים על הא דאיתא בגמ' פסחים מ' ע'' ב בגד שאבד‬ ‫בו כלאים עושה ממנו תכריכין למת‪ ,‬דיש להקשות מדוע מותר הא איכא לועג‬ ‫לרש שמלבישו בדבר האסור ומראה לו שאין לו עוד חלק במצוות‪ ,‬מאי שנא‬ ‫שציצית מניחים לבגד של תכריכים כדי שלא יהא לועג לרש‪ ,‬ותרצתם בכמה‬ ‫אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ¯ÈÓ ÏÏÂÎ ‡''ËÈÏ˘ ¯Ïˢ ‰„Â‰È ·¯‰‬‬ ‫יש לציין דבמשך חכמה )פרשת בא בד''ה מימים ימימה( תירץ בעוד אופן דבלא תעשה‬ ‫העיקר הוא מה שאין אדם עושה‪ ,‬ואם עשה מחמת אונס או ענין אחר הפוטרו‪,‬‬ ‫שוב הוא כמו כל אדם שהעשיה אינו נחשב לעשיה‪ ,‬ושוב לא עשה כמו זולתו‪,‬‬ ‫לא כן במצות עשה אף שלא יעשה מחמת איזה אונס‪ ,‬מ''מ לא מיחשב כמאן‬ ‫דעביד‪ ,‬דסוף סוף לא עשה‪ ,‬עיין ש'' ך חו''מ סימן כ''א וא''כ שפיר במת בלא‬ ‫תעשה דכלאים אין הלבישה מתייחסת כלל אליו‪ ,‬כיון שנעדר הבחירה והיכולת‪,‬‬ ‫ואין לך אונס גדול מזה‪ ,‬לא כן בעשה‪ ,‬סוף סוף לא עשה‪ ,‬ושפיר איכא לועג‬ ‫לרש‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח לפקס המערכת‪057-7961607 :‬‬ ‫או למייל‪levib@017. net.il :‬‬ ‫‪åðãéãé é'ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪íééç áøä ãéñçä éðáøä‬‬ ‫‪åðøåãá ãñçä éùðà éìåãâî‬‬ ‫‪åãëð éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪à''èéìù øâä ãåã ñçðô ç''äáä‬‬ ‫‪à''èéìù øâä íçðî éáø ïåàâä åðúçì ïá‬‬ ‫‪â''áò äøåú éëøã úáéùé éùàøî‬‬ ‫‪à''èéìù êééø òùåäé íäøáà éáø ïåàâä úá‬‬

‫‪íéìùåøé à''èéìù ïäë ÷çöé‬‬

‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫‪ïôøååèðà æðàö úìä÷ áø‬‬

‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪úçð äåøé íéáøä éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪'ä éù÷áî áì çîùé‬‬

‫‪é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪àìôðä øôñä òéôåä‬‬

‫‪à''èéìù áåàè áééì äãåäé áøä åðéãéãé‬‬

‫‪úåéúëìä úåøé÷ç íäù éðáà‬‬ ‫‪úåëåñ ìò ïëå øåôéë íåéå äðùä ùàø ìò‬‬

‫‪åðéãéãé úàî‬‬ ‫‪à''èéìù õéáàîàìù äéòùé éáø â''äøä‬‬ ‫‪ïòôøååèðà‬‬

‫‪ïðáøî àáøåö ìëì âçä úà øéàîù øôñ‬‬

‫‪úåøçáåîä úåéåðç ìëá âéùäì ïúéð‬‬

‫‪÷øàô àøàá‬‬

‫‪åéáà úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ì''æ äéøà äãåäé áøä ïá éëãøî áøä‬‬ ‫‪âøåáðæéåì÷ æðàö ìä÷ä ùàø‬‬

‫‪â''îùú ìåìà â''é ò"áìð‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

Related Documents