Maadanei Asher Souccot 5770

‫‪ö"ø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('æ äðù‬‬ ‫‪ò"ùú úåëåñä âç‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‡‪‰ÎÂÒÏ ÔÙ„ ¯ȷÁ ˙¢ÚÏ È‰Ó ÍÈ‬‬ ‫‪?‰Ú·˘Ï ‰È‡¯ Âȇ˘ ‰ÎÂÒ ‡È‰ ‡‰‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬אור''ח סימן תר''ל ס''ק י''ב יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה‪,‬‬

‫האם‬ ‫האדם שעומד למחיצה תחת הסוכה כדי להיות דופן לסוכה מותר לו נמי לאכול בסוכה זו‬ ‫או דילמא כיון שלו אין דפנות אסור לו לאכול‪ ,‬עיין בעובר אור'ח לאדר''ת בהגהות על ספר‬ ‫ארחות חיים סימן תר''ל שנסתפק בזה‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך מהני להניח חבירו לדופן‪ ,‬הא הויא סוכה‬ ‫שאינו ראוי לשבעה‪ ,‬דהא קימ''ל נדרים ט''ו ע''א האומר שבועה שלא‬ ‫אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר‪ ,‬דאי אפשר ג' ימים בלא‬ ‫שינה‪ ,‬א''כ מדוע מהני‪ ,‬הא סוכה שאינו ראויה לשבעה לא הויא‬ ‫סוכה‪ ,‬כך הקשה בספר הערות להגרי''ש אלישיב שליט''א‪ ,‬וכן בחשוקי חמד סוכה כ''ג‬ ‫ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה שכתב הרש''ש סוכה כ''ג ע''א דהא דבעינן סוכה הראויה‬ ‫לשבעה‪ ,‬דווקא בסכך‪ ,‬אבל בדפנות לא בעינן ראויה לשבעה‪,‬‬ ‫לפי הנ''ל אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בחשוקי חמד‪.‬‬ ‫‡·‪ :ÌȘÒÂÙ‰ ¢˜‰„ ‡‰Ó˘ ‰Á„ Ï‬על הא דאמרינן בגמ'‬ ‫סוכה ז' ע''א דאם סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי שפסול בחול‬ ‫אבל בשבת כשר‪ ,‬דמגו דהויא דופן לשבת הויא דופן לסוכה‪,‬‬ ‫והקשו דהא לא הויא ראויה לשבעה‪ ,‬חזינן דסבירא ליה דאף‬ ‫בדפנות בעינן שיהא ראויה לשבעה‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬ויותר קשה דהרש''ש גופיה הקשה לעיל כן‪,‬‬ ‫ומדוע לא תירץ בפשטות דבדפנות לא בעינן ראוי לשבעה‪.‬‬ ‫·‪ .‬יכול לנמנם על גבי דופן אחר‪ ,‬א''כ הויא ראוי לשבעה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בחשוקי חמד‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ מה שכתב בשו''ת מהרש''ם‬ ‫אברהם סימן ק''מ שדן בדבריו דהא דבעינן שיהא ראויה לשבעה‬ ‫דווקא ימים ולא לילות‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דבלילה יכול‬ ‫ללכת לישון‪ ,‬כך תירץ בחשוקי חמד הנ''ל‪.‬‬ ‫„‪ .‬גדר ראוי לכל שבעה‪ ,‬אין הפירוש דצריך שיעמוד במציאות‬ ‫שם כל שבעה‪ ,‬דהרי לרבנן נמי עושים סוכה בחולו של מועד‬ ‫ולא צריך שיעמוד כל ז'‪ ,‬אלא הגדר הוא‪ ,‬דצורת הסוכה‬ ‫שעושים עכשיו צריך שזו הסוכה בצורה שהיא עכשיו תהיה‬ ‫ראויה לכל ז' ימים דהיינו לכל יום יום ואם באחד מן הימים‬ ‫צורת סוכה זו תהיה פסולה‪ ,‬הרי שחסר בסוכה זו כצורתה דין‬ ‫דראויה לשבעה‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דאדם כמו שהיא בצורה‬ ‫של עכשיו ראוי לכל הז'‪ ,‬א''כ מקרי שפיר ראוי לשבעה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬ועיין בשו''ת מחזה‬

‫הגרי''ש אליישיב בספר הערות סוכה כ''ג ע''א‪.‬‬

‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪?Â˙·ÂÁ È„È ‡ˆÈ ‰ÏÂÊ‚ ‰ÎÂÒ· ·˘ÂÈ˘Î ˙·˘· ̇‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬האם בשבת סוכות מותר לשבת בסוכה גזולה‪ ,‬מיגו‬ ‫דהויא דופן לשבת דאם יגזול דפנות ויניחם ברה''ר‪ ,‬הויא רשות‬ ‫היחיד אע''פ שגזול‪ ,‬א''כ ה''ה לגבי סוכה אע''פ שגזול מקרי‬ ‫דפנות‪.‬‬ ‫‪ ÍÂÁ ˙ÁÓ· ‰‰‬מצוה שכ''ה כתב נראה לי ברור אם גזל הדפנות‬ ‫של הסוכה בשבת של סוכות יוצא בה‪ ,‬כמו סיכך על מבוי שיש‬ ‫לו לחי או על פסי ביראות דמבואר בגמ' סוכה ז' ע''ב דמיגו דהויא‬ ‫דופן לשבת הויא דופן לסוכה‪ ,‬חזינן דאף דגזירת הכתוב הוא דזה‬ ‫לא הויא דופן לסוכה מ''מ אי אפשר שתתיר לחצאין‪ ,‬וכיון‬ ‫דמתיר לשבת מתיר לסוכה‪ ,‬א''כ הכי נמי נהי דהתורה פסלה‬ ‫דופן הגזול והויה ליה כאילו אינו דופן‪ ,‬מ''מ כאן דלענין שבת‬ ‫הויא רשות היחיד אפילו בדפנות גזולים הויא דופן לענין סוכה‪,‬‬ ‫כמו בכל הדפנות שמן התורה אינו דופן בסוכה מ''מ בשבת‬ ‫שבתוך החג הויא דופן‪ ,‬א''כ כאן נמי יוצא‪.‬‬ ‫‪ :ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‰ ˜ÈÒÓÂ‬וז''ל שוב ראיתי שזה טעות‪ ,‬דמיגו לא‬ ‫אמרינן רק מה שיש חסרון בדפנות‪ ,‬כיון דהתורה אגמריה דין‬ ‫דפנות בשבת‪ ,‬ובסוכה אמרינן מיגו‪ ,‬אבל מה שהחסרון אינו‬ ‫בדפנות לבד אלא גם בסכך בסכך וקרקע של סוכה לא שייך מיגו‪,‬‬ ‫וכי אם יש איזה פסול בסכך יאמרו מיגו דהויא רשות היחיד‬ ‫לשבת‪ ,‬בודאי שלא כיון שהפסול אינו מחמת דפנות‪ ,‬הכי נמי‬ ‫אף דהפסול עתה מחמת דפנות‪ ,‬מ''מ לא מחמת הדפנות לבד רק‬ ‫פסול זה שייך גם בסכך ובקרקע של הסוכה‪.‬‬ ‫‪ ˘"˘¯‰ ‰‰Â‬בסוכה ז' ע''א הקשה על הא דאמרינן מיגו דהויא דופן‬ ‫לשבת הויא דופן לסוכה‪ ,‬והא הויא סוכה שאינה ראויה לשבעה‪,‬‬ ‫ותירץ כיון דהמיגו מכשיר דפנות שפסולות מחמת עצמן‪ ,‬כ"ש‬ ‫שיכשיר מחמת שפסולים מחמת שאינו ראוי לשבעה‪ ,‬חזינן‬ ‫שסובר דאף חסרון צדדי מהני המיגו‪.‬‬ ‫‪ :ÂÈÏÚ ‰˘˜Ó ˙ÂÎÂÒ ˜ÓÚ·Â‬דמיגו מהני‪ ,‬דווקא מחמת דפנות‪,‬‬ ‫ולא מחמת דבר צדדי‪ ,‬ולפי הרש''ש יהא מותר לשבת בשבת‬ ‫בסוכה גזולה‪ ,‬ויש לחלק‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪ñì'âðà ñåì à''èéìù ñåéáå÷òé‬‬

‫‪á÷òé ïåøåã áøä‬‬ ‫‪è''æîá åúá úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪ñì'âðà ñåì à''èéìù øâä ãåã áøä ãáëðä ãéâðä åðéãéãé åðúåçì áåè ìæî úëøáå‬‬ ‫‪åðôé øùà ìëá åçéìöéå íäéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì åëæé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪êééø ìãðî íçðî â''äøä‬‬

‫‪äå÷ú çúô à''èéìù‬‬

‫‪úåëåñä âç ìâøì íéôìà úåëæì‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬

‫‡‪˙·˘· ‰ÎÂÒ ˙Â·Ï ¯˙ÂÓ ÍÈ‬‬ ‫‪?‚Á‰ ÏÈÁ˙‰ ¯·Î ȯ‰Â ‰Ú·˘Ï ‰È‡¯‰ ‰ÎÂÒ ÔÈÚ· ‡‰‬‬ ‫איתא בגמ' שבת קל''א ע''א דרבי אליעזר סבירא ליה סוכה וכל‬ ‫מכשיריו דוחה שבת‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬הרי רבי אליעזר סבירא ליה סוכה כ''ז ע''ב דאין עושין‬ ‫סוכה בחולו של מועד‪ ,‬משום דבעינן סוכה הראויה לשבעה‪ ,‬א''כ‬ ‫איך משכחת ליה שמותר לחלל שבת בעבור בניית הסוכה‪ ,‬הא‬ ‫כשנכנס שבת כבר התחיל החג וכבר ביטל דין ז' ימים‪ ,‬א''כ הויא‬ ‫סוכה שאינו ראויה לשבעה ומימילא אין יוצאים ידי חובתו‪,‬‬ ‫ומדוע מותר לחלל שבת בעבור זה‪ ,‬וליכא למימר שמיירי בשבת‬ ‫קודם סוכות‪ ,‬דהא אפילו בליל יו''ט שליכא מצות לולב נסתפק‬ ‫הירושלמי ראש השנה פרק א' הלכה ח' אם דוחה שבת‪ ,‬א''כ כ''ש לפני‬ ‫זמנו שאינו דוחה שבת‪ ,‬א''כ איך משכחת לה כך מקשה בשו''ת יד אליהו‬ ‫חלק ב' אות מ' ס''ק ד'‪ ,‬וכן בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬וכן הכלי חמדה בספרו‬ ‫חמדת ישראל חלק ע' קונטרס תורה אור סימן מ''ד ס''ק ב'‪ ,‬וכן הגרי''ש אליישיב שליט'' א‬ ‫בספרו הערות על מסכת סוכה דף כ''ז ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬דווקא כשמבטל יום שלם מסוכתו‪ ,‬אז סבירא ליה לרבי‬ ‫אליעזר שאינו יוצא ידי חובתו‪ ,‬כיון שאינו ראוי לשבעה‪,‬‬ ‫אבל אם לא בנה סוכתו מערב יו''ט‪ ,‬ורוצה לבנות אותו‬ ‫ביו''ט הראשון שחל בשבת יכול לבנותו דדי שתהא ראויה‬ ‫לישב בה שעה אחת ביום הראשון‪ ,‬כיון שאינו חסר יום‬ ‫שלם אפשר לצאת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת יד אליהו חלק ב' סימן מ' ס''ק ד'‪.‬‬ ‫·‪ .‬משכחת לה בתוספת יו''ט לאלו הסוברים דהוה מדאורייתא‬ ‫גם בתוספת יו''ט‪ ,‬ואיתא במגן אברהם אור''ח סימן תצ''א ס''ק א '‬ ‫לגבי מצה דבמוצאי פסח אפילו לא הבדיל מותר בחמץ‪,‬‬ ‫דדינא דתוספת הוא לגבי איסור מלאכה‪ ,‬ולא לגבי דיני החג‪,‬‬ ‫וא''כ הכי נמי משכחת ליה בתוספת יו''ט דאז עדיין לא‬ ‫נחשב משום חג הסוכות‪ ,‬שזה שעדיין לא עשה עד עכשיו‪,‬‬ ‫יבטל דינא דז' ימים‪ ,‬כיון דאין דין תוספת לגבי דיני החג‪,‬‬ ‫ומ''מ בעינן היתר דמכשירי סוכה דוחין שבת דהרי אסור‬ ‫לעשות מלאכה בתוספת‪ ,‬כך תירץ הגרי''ש אליישיב בספר הערות סוכה כ''ז‬ ‫ע''ב‪.‬‬

‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דלפי מה שמבואר בירושלמי‬ ‫דמסתפק דליכא דינא דמכשירין שדוחה שבת אלא ביום‬ ‫המצוה לבד ולא לילה קודם‪ ,‬א''כ אפשר דה''ה דתוספת אינו‬ ‫דוחה שבת‪.‬‬ ‫‚‪ .‬משכחת ליה בגר שנתגייר שגם לרבי אליעזר כשר ומותר‬ ‫לבנות סוכה באמצע החג כמבואר בגמ' סוכה כ''ז ובכזה מציאות‬ ‫נאמר ההלכה שסוכה דוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב'‬

‫ראש השנה פרק א' הלכה ח '‬

‫סימן ס''ה‪.‬‬

‫„‪ .‬משכחת ליה בנפלה הסוכה שבנה קודם יו''ט דגם רבי אליעזר‬ ‫מודה שבונה בחולו של מועד כדאיתא בגמ' סוכה כ''ז ע''ב וקמ''ל‬ ‫קרא שדוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪.‬‬ ‫‪ .‰‬הא דבעינן שיהא ראויה לשבעה דווקא ימים ולא לילות‪ ,‬לפי‬ ‫הנ''ל אתי שפיר דמשכחת שפיר שחג הראשון של סוכות חל‬ ‫בשבת ומותר לבנות סוכה‪ ,‬ומקרי שפיר דהויא ראויה‬ ‫לשבעה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬ועיין בשו''ת מחזה אברהם‬ ‫סימן ק''מ שדן בדבריו‪.‬‬

‫‪ .Â‬משכחת ליה בערב סוכות שחל בשבת‪ ,‬וברור הדבר דהחיוב‬ ‫עשיית סוכה הוא קודם החג ואז היא זמן החיוב של העשיה‪,‬‬ ‫לכן סבירא ליה דדוחה שבת‪ ,‬ולא דמי לשאר מכשירין‬ ‫שקודם זמנה אינה דוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בחמדת ישראל חלק א' קונטרס‬ ‫תורה אור סימן מ''ד ס''ק ב'‪.‬‬

‫‪?‰ÎÂÒ‰ ¯˘Î ̇‰ ˙ÂÙ„ ‰˘Ú˘ ̄˜ ÍÎÒ ÁÈÓ˘Î‬‬ ‫‪ ˜ÏÁ‬הפוסקים במי שסיכך את הסוכה ואח''כ הניח דפנות האם‬ ‫פסול הסוכה‪.‬‬ ‫˘‪ ˘Â·Ï‰ ˙ËÈ‬אור''ח סימן תרל''ח שפסול הסוכה‪ ,‬משום שכיון שאין‬ ‫הסוכה נכשרת אלא ע''י שנגמרו הדפנות‪ ,‬הויא הסכך כאילו‬ ‫נעשה מאיליו‪ ,‬ונפסל משום תעשה ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫‪Ê''ˉ ÔÎÂ‬‬ ‫בדיעבד‪.‬‬

‫אור''ח סימן תרל''ח‬

‫‪ ÁÈÎÂ‰Ï ·˙Î‬כדברי הלבוש לפסול אף‬

‫‡·‪ Á''·‰ Ï‬סימן תרל''ה השיג על הלבוש שפסל אף בדיעבד‪ ,‬ואוסר‬ ‫לכתחילה לעשות כן‪ ,‬אבל בדיעבד יצא‪.‬‬ ‫‪ :‰Îω ÔÈÚÏÂ‬לכתחילה בעינן לעשות הדפנות קודם‪ ,‬אבל אם‬ ‫הקדים ועשה הסכך קודם כשר‪,‬‬

‫כך כתב בספר מטה אפרים אלף המגן קונטרס‬

‫אחרון סימן תרכ''ו ס''ק י'‪ ,‬וכן בספר בית השואבה ע''ג ע''ב‪ ,‬וכן כתב במאמר מרדכי סימן‬ ‫תרל''ה ס''ק ד'‪ ,‬וכן כתב השדה חמד מערכת סוכה סימן ב' אות ב'‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מהא דמבואר בגמ' סוכה ז' ע''א סיכך על גבי מבוי‬ ‫שיש לו לחי‪ ,‬כשירה לשבת שבתוך החג‪ ,‬ופסולה לשאר ימי החג‪,‬‬ ‫משום דבשבת איכא מיגו‪ ,‬דמגו דהויא דופן לשבת הויא דופן‬ ‫לסוכה‪ ,‬והרי מיגו זה בא בשבת‪ ,‬והסכך קודם לדפנות‪ ,‬חזינן‬ ‫דכשירה‪ ,‬ובשלמא לשיטות שסבירא דרק בדיעבד כשר אפשר‬ ‫לאוקמי האי הלכה רק בדיעבד‪ ,‬אבל לשיטות שסבירא ליה‬ ‫דפסול לגמרי מה יענו על הראיה מגמ' הנ''ל‪ ,‬כך הקשה בשו''ת עמודי‬ ‫אור סימן ל''ט‪ ,‬וכן בשו''ת בית יצחק אור''ח סימן נ''ה ס''ק ט'‪ ,‬ועיין בשו''ת שו''מ מ''א ח''א‬ ‫סימן רפ''ה ובשו''ת משיב דבר ח''א סימן ל''ט וכן בקהילות יעקב סוכה סימן ו'‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬על פי מה שכתב הט"ז שם מדוע פסול סכך קודם דפנות‪,‬‬ ‫משום דסכך היא על שם אהל‪ ,‬ואם אין דפנות לא מקרי אהל‪,‬‬ ‫ואם עושה את זה אח"כ הויא תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬אבל כאן‬ ‫כיון דיש שתי דפנות מקרי כבר אהל‪ ,‬ולכן מהני אף שהסכך‬ ‫נהיה רק אח''כ‪ ,‬ויותר מזה כתב הפרי מגדים שם‪ ,‬דאפילו אם‬ ‫יש רק דופן אחד כשר כך תירץ שו''ת בית יצחק אר''ח סימן נ''ה ס''ק ט'‪ ,‬ועיין‬ ‫בשו''ת שו''מ מ''א ח''א סימן רפ''ה ובשו''ת משיב דבר ח''א סימן ל''ט וכן בקהילות‬ ‫יעקב סוכה סימן ו'‪.‬‬

‫·‪ .‬כל שאינו מחוסר מעשה שפיר קרינן ביה תעשה ואין זה‬ ‫נחשב מן העשוי‪ ,‬ולכן כאן שהדפנות תיעשה מאיליו לא הויא‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬א''כ אין ראיה לשאר מקומות‪ ,‬כך כתב‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ''ל בספר הליכות שלמה ע''מ קל''ו‪.‬‬

‫‡‪?ÌÈÈÓ '„· ¯ÈÊÁ‰Ï Ó''Ú ‰˙Ó È‰Ó ÍÈ‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬סוכה ל''ה ע''א אתרוג של ערלה אין יוצאים ידי חובה‪ ,‬כיון‬ ‫שאין שלו לאכילה‪ ,‬לא מקרי לכם‪ ,‬ובעינן ולקחתם לכם‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע מתנה ע"מ להחזיר מהני‪,‬‬ ‫הא כיון שצריך להחזירו אין ראוי לאכילה‪ ,‬א''כ לא מקרי לכם‪ ,‬כך‬

‫כמבואר סוכה מ"א ע" ב‬

‫הקשה בפרי מגדים ס" ס תרנ"ח‪ ,‬וכן בערוך לנר סוכה ל''ה ע''א‪ ,‬וכן בשו"ת בית יצחק אורח‬ ‫חיים סימן ק"ד‪.‬‬

‫‪ :ÌȈ¯˙Ó ÌȯÁ‡·Â‬שאני ערלה שאינו ראוי לאף אדם‪ ,‬אבל‬ ‫כאן ראוי לנותן‪ ,‬וכיון שראוי לאחד לאכילה כבר מקרי לכם‪ ,‬כמו‬ ‫שישראל יוצא באתרוג של תרומה‪ ,‬כיון שראוי לכהן‪ ,‬א''כ ה''ה‬ ‫הכא ראוי לנותן כך תירץ בפרי מגדים ס"ס תרנ"ח‪ ,‬וכן בשו"ת בית יצחק אורח חיים‬ ‫סימן ק"ד‪.‬‬

‫‡·‪ ¯Ï ͯڷ Ï‬סוכה מ''א ע''ב ‪ :ÂÈÏÚ ‰˘˜‰‬דלא דמי לתרומה‬ ‫דיוצא‪ ,‬שיש לו עכ"פ לישראל טובת הנאה אכילה‪ ,‬שיכול לתת‬ ‫את זה לבן בתו כהן‪ ,‬אבל כאן אין לו טובת הנאה של אכילה‪,‬‬ ‫א''כ איך יוצא‪.‬‬

‫‡‪‰ÎÂÒ ÍÎÒÏ ¯˘Ù‡˘ ¯·ÂÒ ‰„Â‰È È·¯˘ ˙ÂÈ‰Ï ÏÂÎÈ ÍÈ‬‬ ‫·„·¯ ‪?‰‡ÓÂË Ï·˜Ó‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬סוכה י''א ע''א דאסור לסכך בדבר המקבל טומאה‪,‬‬ ‫וליכא חולק על זה‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על הרבנו בחיי פרשת אחרי שכתב על הפסוק השוכן‬ ‫אתם בתוך טומאותם‪ ,‬וז''ל אע''פ שהם טמאים שכינה ביניהם‪,‬‬ ‫וזה היה דעת רבי יהודה במסכת סוכה שהיה אומר שמסככין‬ ‫בדבר המקבל טומאה‪ ,‬ומטעם הכותב הזה היה אומר כן‪ ,‬אע''פ‬ ‫שאין הלכה כמותו‪ ,‬וקשה היכן מצאנו שרבי יהודה סובר כן‪,‬‬ ‫אדרבה לחד מאן דאמר סוכה כ''א ע''ב טעמו של רבי יהודה דהסומך‬ ‫סוכתו בכרעי המטה פסול‪ ,‬מפני שמעמידה בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬ואיך יכול להיות שסובר שמסככין בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬כך הקשה בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן מ''ו‪ ,‬וכן בשו''ת משנה שכיר‬ ‫אור''ח סימן קפ''ט‪ ,‬ובפרדס יוסף פרשת אחרי‪ ,‬וכן בילקוט הגרשוני אור''ח סימן תרכ''ט‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה דאיתא בגמ' סוכה דף ל"ו ע"ב שרבי יהודה אומר שאין‬ ‫מסככין אלא ב"ד מינים שבלולב‪ ,‬ובכפות תמרים הקשה הא‬ ‫אתרוג מקבל טומאה ואיך מסככין בדבר המקבל טומאה‪,‬‬ ‫ומתרץ שהכונה על העץ של אתרוג‪ ,‬ובערוך לנר מקשה שזה‬ ‫לא מקרי פרי עץ הדר‪ ,‬ומתרץ דמיירי באתרוג פחות מכביצה‬ ‫שאינו מקבל טומאה ועוד תירץ דמיירי שלא הוכשר‪ ,‬לפי זה‬ ‫אפשר דזה היה כוונת הרבינו בחיי‪ ,‬כך מתרץ בפרדס יוסף פרשת אחרי‪.‬‬ ‫·‪ .‬הנה התוס' סוכה י''ב ע''ב ד''ה באניצי פשתן חדשו דרבנן דפליגי‬ ‫אסמוכוס‪ ,‬סברי דמותר לסכך בדבר שאינו מקבל שאר‬ ‫טומאות‪ ,‬רק טומאת נגעים‪ ,‬והנה רבי יהודה ע''כ סבירא ליה‬ ‫דמסככין בדבר שאינו מקבל שאר טומאות רק טומאת נגעים‪,‬‬ ‫והראיה דהא רבי יהודה סבירא ליה במתניתין נגעים פרק י''ב משנה‬ ‫ה' ופנו את הבית אפילו חבילי קש וחבילי תבן‪ ,‬א''כ כל דבר‬ ‫ראוי לטמא בטומאת נגעים לדידיה‪ ,‬ועם כל זה סבירא ליה‬ ‫סוכה י''ד דמסככין בנסרים‪ ,‬ואמאי הא ראוים לטמא בטומאת‬ ‫נגעים‪ ,‬אלא ע''כ סבירא ליה כרבנן דסומכוס דמותר לסכך‬ ‫בדבר שאינו ראוי לקבל רק טומאת נגעים‪ ,‬וזה כונת רבינו‬ ‫בחיי דמותר לסכך לרבי יהודה בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן מ''ו‪.‬‬

‫‪ :˙ÂË˘Ù· ˘„ ‰Ó ‰‰‬דטעם דרבי יהודה דסבירא ליה‬ ‫דצריך לפנות אף חבילי עץ הוא משום טומאה‪ ,‬לאו כ''ע‬ ‫סבירא ליה כן‪ ,‬דהמשנה למלך פרק י''ד מהלכות צרעת הלכה ד' דייק‬ ‫מהא דכתב הרמב''ם שם שצריך לפנות גם חבילו עצים‪ ,‬ולא‬ ‫כתב שזה מטמא ש''מ דלא משום טומאה היא אלא גזירת‬ ‫הכתוב היא‪ ,‬עי''ש עוד ראיות‪ ,‬ועיין ערוך לנר סוכה י''ב ע''ב‪.‬‬ ‫‚‪ .‬הלא ר' יודא סובר בדף ל"ו ע"ב דאין סוכה נוהגת אלא מד' מינים‪,‬‬ ‫ועיין בתוס' שם ד"ה רבי דרבי יהודה אינו סובר דרשא דמגרנך‪,‬‬ ‫דהא הוא מכשיר רק ד' מינים‪ ,‬וכתבו דמ"מ מודה דאין‬ ‫מסככין בדבר המקבל טומאה‪ ,‬אע''ג דלמסקנת הגמ' סוכה י''ב‬ ‫ע''א ילפינן דאין מסככין בדבר המקבל טומאה מדרשה‬ ‫מהפסוק באספך מגרנך ומיקבך‪ ,‬הוא יסבור דילפינן שאין‬ ‫מסככין בדבר המקבל טומאה משום דבעינן דומיא דענני‬ ‫כבוד‪ ,‬ולמ"ד סוכות ממש ילפינן מדאיתקש לחגיגה דלא שייך‬ ‫לאקשויי אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה בעלי חיים‪,‬‬ ‫מאחר דלא מכשירין אלא מארבעת מינים‪ .‬א"כ י"ל דרבינו‬ ‫בחיי לא ס"ל כתוס' בזה‪ ,‬רק דלר' יהודה דלא סובר דרשה‬ ‫דמגרנך באמת לא ס"ל כלל דאין מסככין בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת משנה שכיר אור''ח סימן קפ''ט‪.‬‬

‫‪?ıÚ· Ìȯ·ÂÁÓ Ì‰˘Î ÌÈÈÓ '„ ˙ÂˆÓ ÌȇˆÂÈ Ì‡‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬אדם שנוטל ד' מינים כשהם מחוברים לעץ האם‬ ‫יוצאים‪ ,‬האם דבר מחובר מקרי לקיחה או דילמא רק בתלוש‬ ‫נקרא ולקחתם‪.‬‬ ‫‪ Á''ψ‰ ‰‰‬שבת קל''א ע''ב כתב דבלולב לא שייך חילול שבת בגוף‬ ‫המצוה‪ ,‬דגם אם היה מחובר אין צריך לתלשו‪ ,‬דגם בנטלו בעודו‬ ‫בידו בעודו מחובר יצא‪ ,‬עיין שו''ת לבושי מרדכי מהדורא תנינא אור''ח סימן‬ ‫קס''ו‪.‬‬

‫‪˘''˘¯‰ ·˙Î ÔÎÂ‬‬ ‫מינים כשהם מחוברים‪.‬‬

‫סוכה מ''ב ע''א‬

‫דאפשר לקיים מצות לקיחת ד'‬

‫‪ ÌÈ„‚Ó È¯Ù‰Â‬אור''ח סימן תרנ''ג מסופק אם יוצאים במחובר‪.‬‬ ‫‪ ·˜ÚÈ È¯Âη·Â‬סימן תרנ''א ס''ק ל' כתב דאם נטל ד' מינים במחובר לא‬ ‫יצא ידי חובתו‪ ,‬דכיון דכתיב ולקחתם‪ ,‬מחובר לא מקרי לקיחה‪,‬‬ ‫כמו דילפינן בגמ' חולין ט''ז דשחיטה בתלוש מויקח את המאכלת‪,‬‬ ‫ולבסוף מסיק דליכא למילף משחיטה‪ ,‬משום דלא קיימא דרשה‬ ‫הנ''ל‪ ,‬ולכן אם נטל במחובר יקח בתלוש‪ ,‬אבל לא יברך על זה‬ ‫משום ספק ברכה‪.‬‬ ‫‪ :¯·ÂÁÓ· ÔȇˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘È‬מהא דאיתא בגמ'‬ ‫ט''ז ע''א מנין לשחיטה שהיא בתלוש שנאמר ויקח את המאכלת‪,‬‬ ‫חזינן דלקיחה הויא בתלוש‪ ,‬כך העיר במנחת פיתים להגאון רבי מאיר אריק‬ ‫חולין‬

‫זצ''ל אור''ח סימן תרנ''א‪.‬‬

‫‪ ‰¯Â˙ ˙Ú„·Â‬אור''ח סימן תרנ''א „‪ :ÌÈÙ‡ ‰Óη ÂÊ ‰È‡¯ ‰Á‬ומסיק‬ ‫דביו''ט הראשון אסור משום מוקצה דמשתמש במחובר‪ ,‬אבל‬ ‫בחוה''מ אפשר לצאת בו‪.‬‬ ‫‪ :¯·ÂÁÓ· ‡ˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘ÈÂ‬מהא דכתב הר''ן קדושין כ''ו‬ ‫ע''א מדפי הרי''ף דהא דאין תורמין במחובר דכתיב כי תקחו מאת בני‬ ‫ישראל את המעשר‪ ,‬דמשמע דבר הניקח ביד‪ ,‬חזינן דלקיחה‬ ‫הכונה בתלוש‪ ,‬כך כתב בשו''ת פני מבין אור''ח סימן רט''ו‪.‬‬

‫‪ :¯·ÂÁÓ· ÔȇˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘ÈÂ‬מהא דכתב בשלטי‬ ‫גבורים סוכה כ' ע''א מדפי הרי''ף דבד' מינים עקירה ממקומן בעינן‪,‬‬

‫כך‬

‫כתב בשו''ת משנה שכיר אור''ח סימן קפ''ג‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מהא דאמרינן סוכה מ''ג ע''א דהא דצריך קרא דמן‬ ‫התורה לולב דוחה שבת ביום הראשון‪ ,‬דווקא למכשירין אצטריך‬ ‫קרא‪ ,‬דעצם הנטילה ליכא שום איסור‪ ,‬וברש''י שם מכשירין‬ ‫לקצצו מן המחובר‪ ,‬ואם נאמר שבמחובר נמי יוצא המצוה‪ ,‬א''כ‬ ‫מדוע דוחה שבת‪ ,‬אלא ש''מ שבמחובר אינו יוצא המצוה ולכך‬ ‫הותר לקצצו לצורך קיום המצוה‪ ,‬כך הקשה בשו''ת מהרש''ם ח''א סימן א'‪,‬‬ ‫ובספרו דעת תורה אר''ח סימן תרנ''א ס''ק ה'‪.‬‬

‫‪:ÔÈÙ‡ ‰Óη ı¯˙ÓÂ‬‬ ‫‡‪ .‬מיירי שכל הד' מינים מחוברים יחד וסבירא ליה כר''י דלולב‬ ‫צריך אגד‪ ,‬א''כ חייב לקצוץ דאם לא אינו יכול לצאת המצוה‪.‬‬ ‫·‪ .‬דמיירי בלולב של מקדש‪ ,‬דצריך להביאו למקדש לכך חייב‬ ‫לקוצצו‪ ,‬ועיין שו''ת גנזי יוסף סימן קמ''ו‪.‬‬

‫‪"äãåäé øåà" úñðëä úéá‬‬ ‫‪ì"öæ é÷ñáùéø÷ ïáåàø ø"á áåè íåé äãåäé 'ø ç"äøä ù"ò‬‬

‫‪é"ò íøúð ïåìòä‬‬

‫‪"äãåäé øåà " úñðëä úéáá íéøåòéùä éãîåìå éììôúî‬‬ ‫‪í- éá (øáòùì æëøîä) "ñìàô äîéøô" ïåìî é"òù‬‬ ‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ì"öæ ïáåàø 'ø ç"äøä ïá ì"öæ áåè íåé äãåäé 'ø ç"äøä‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬ ‫‪ì"öæ áåè íåé äãåäé ø"á ì"æ ÷éæééà ÷çöé íééç åðáå‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬

‫‪‰˘‰ ˘‡¯ Ïη ¯Ù¢· Ú˜˙Ï Â¯Ò‡ ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪¯ÂÒ‡ Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ‰‡ˆÂ‰„ È‡Ó˘ ˙È· ˙ËÈ˘Ï‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים לשיטת בית שמאי ביצה י'' ב ע''א דסבירא ליה‬ ‫דלא אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש‪ ,‬הותרה נמי שלא לצורך‪,‬‬ ‫והוצאה שלא לצורך אוכל נפש אסור ביו''ט‪ ,‬א''כ יש לגזור בכל יו''ט שלא‬ ‫לתקוע‪ ,‬משום שמא יעברינו‪ ,‬וליכא למימר דלפי בית שמאי באמת אסור בכל‬ ‫יו''ט של ראש השנה לתקוע‪ ,‬א'' כ מדוע לא מזכירה את זה המשנה או הגמ'‪,‬‬ ‫ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה דכתב בצל''ח ראש השנה כ''ט ע'' ב דלכן היה יכולים חז'' ל‬ ‫לבטל מצוה כזה חשובה של שופר משום דשבת היא זמן שאין דנים בשמים‬ ‫ומימילא הדין ממותק‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דביו''ט כן דנים בשמים‪ ,‬א''כ לכן‬ ‫לא רצו חכמים לבטל מצוה חשובה‪ ,‬משום חשש דשמא יעברינו‪.‬‬

‫‪‰Î¯·‰ ˙Ú· ¯Ù¢‰ ˙‡ ˙ÂÒÎÏ Â‚‰ Ú„Ó‬‬ ‫‪˜ÒÙ‰ ‡‰È ‡Ï˘ È„Î ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ·¯˜Ï Íȯˆ ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בבאר היטב אור''ח סימן תקצ''ג דיש לכסות את‬ ‫השופר בעת הברכה‪ ,‬דיש להקשות הלא ראוי לקרב הברכה אל המצוה בכל מה‬ ‫דאפשר‪ ,‬ותרצתם בשבעה אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÈÙ ‡ÏÙ‰ ÔÂÈÏ‚‰ ͯÂÚ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈÈÁ È΄¯Ó ·¯‰‬‬ ‫נראה לציין דבספר שולחן לחם הפנים כתב דיש שסמכהו את זה על הפסוק‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה‪ ,‬שרצונו לומר לכסותו‪.‬‬

‫‪˙·˘ ‰Á„ ‰ÂˆÓ È¯È˘ÎÓ„ „''ÓÏ ¯È·Ú‰Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ¯˙ÂÓ ‡‰ Âȯ·ÚÈ ‡Ó˘ Ôȯʂ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים לשיטת רבי אליעזר דסבירא ליה שבת קל''א‬ ‫דמכשרי מצוה נמי דוחה שבת‪ ,‬א'' כ מדוע גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬הא מותר‬ ‫לכתחילה להעביר כדי ללמוד לדעת איך לקיים המצוה‪ ,‬וליכא למימר דלשיטתו‬ ‫מותר לתקוע אף בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬א''כ מדוע לא אמרה המשנה או‬ ‫הגמרא‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪˜¯· È· ıÈÊ ˙·È˘È  ''È ıÓÈÈˢ ‰„Â‰È ÛÒÂÈ Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה שכתב האשכול לתרץ קושיא אחרת שהקשו הפוסקים‬ ‫דמדוע גזרו חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת דחיישינן שמא יעביר ד' אמות‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬הא אפילו יעביר יהא פטור‪ ,‬דהא קימ''ל טעה בדבר מצוה ועשה‬ ‫מצוה פטור‪ ,‬ותירץ דחיישינן שיקיים המצוה במקום שהלך להתלמד‪ ,‬ואח'' כ‬ ‫כשיחזרינו לביתו שוב אינו טעה בדבר מצוה‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר נמי קושיא‬ ‫שהקשתם‪ ,‬דהא דמכשירי מצוה דוחים שבת זה רק קודם המצוה‪ ,‬אבל לא‬ ‫לאחר המצוה‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬ ‫למחבר הרב אשר אנשיל שוורץ שליט"א‬ ‫לפקס המערכת‪ 057-7961607 :‬או למייל‪[email protected] :‬‬ ‫‪057-3166560 :ÏË· ,˙ίÚÓ‰ ÈÈÈÚ Ïη Ìȯ¯ȷÏ‬‬ ‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪òùåäé éáø ïåàâä‬‬

‫‪÷øá éðá à''èéìù ÷ðéô‬‬

‫‪äùî øàô úáéùé ùàø‬‬

‫‪åðúçì ïá åøåëá åãëð úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪à''èéìù àååãàô éáö êåøá áøä‬‬

‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰·Â˘˙ ˙ÂˆÓ˘ ‡˙·¯‰ ‰Ó‬‬ ‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰˘Ú Ï''ÓȘ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בגמ' יומא פ''ו ע''ב גדולה תשובה שדוחה לא‬ ‫תעשה שבתורה דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה‪ ,‬ואחר‬ ‫שחטאו בני ישראל ושבו בתשובה הקב''ה מקרבן אליו וכמאמר כנסת ישראל‬ ‫אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה והקב''ה עובר כביכול על‬ ‫לאו דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה‪ ,‬דיש להקשות מה גדולתה של‬ ‫תשובה‪ ,‬הרי כל מצות עשה קימ''ל דעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ותרצתם‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ Ï‚Èˢ ÔÓÏÊ Â‰È˙˙Ó ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם במכתבים למערכת לתרץ בשם הגאון המפורסם רבי שמאי קהת‬ ‫גראס שליט''א לתרץ ע''פ השיטות דבלא תעשה שיש בו כרת לא אמרינן עשה‬ ‫דוחה לא תעשה‪ ,‬א''כ זה הרבותא של תשובה דאפילו בלא תעשה שיש בה כרת‬ ‫מהני תשובה‪ ,‬ואמרינן ביה עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬נראה להעיר על דבריו‪ ,‬שאף‬ ‫שתשובה היא אף על חייבי כריתות‪ ,‬אבל הלאו שהיא דוחה אין בו כרת‪ ,‬שהרי‬ ‫הלאו מבואר בגמ' היא מחזיר גרושתו‪ ,‬וכביכול גירשנו הקב''ה‪ ,‬ואעפ'' כ מחזירנו‬ ‫אליו‪ ,‬מה לי אם גירשנו מחמת לאו או מחמת לא תעשה שיש בו כרת‪.‬‬ ‫¯‡˘ ‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ‬‬ ‫·‪˜¯· È‬‬

‫‪ÔÙ¯‡Â¡· ‡ÊÏÚ· ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ ˘Ëȇ˜˘‡Ó ÚË Ô˙ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫שמעתי לתרץ ע''פ מה שכתבו התוס' עירובין ק' ע''א דלא תעשה הבא ע''י‬ ‫פשיעה לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬א''כ לא היה שייך כאן עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬אפ''ה גדולה תשובה שאף בכהאי גוונא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬בגליון פרשת נצבים ששם היה עיקר המאמר הבאנו תרוץ זה בשם‬ ‫כפות תמרים יומא פ''ו ע''ב‪ ,‬וכנראה שראיתם את הקושיא רק שבוע אח'' כ‬ ‫במדור מכתבים למערכת‪.‬‬

‫‪¯È˘ ÈÏÎ Ô˜˙È ‡Ó˘ ‰¯ÈÊ‚ ÌÂ˘Ó ¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ˙ÂˆÓ ˙‡ ‰˘ Ïη ÂÏËÈ· ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע לא ביטלו בכל שנה את מצות תקיעת שופר‬ ‫משום גזירה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דקימ'' ל אור''ח סימן של''ח ס''ק א' אסור‬ ‫להשמיע קול שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ Í·ÊÈȇ ·˜ÚÈ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪Â''È Ï‡Ó‡Ï Ì‰¯·‡ ‰˘Ó Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה שהבאתם בשם החתם סופר שחז''ל ביטלו שופר בשבת‬ ‫מפני שבשבת מדת הדין מבוסמת וממותק ולכן ביטלו בשבת‪ ,‬לפי הנ''ל אתי‬ ‫שפיר דבכל יו''ט לא היה יכולים לבטלו‪.‬‬ ‫„‪¯ÙÒ ˙ȯ˜· ˆ''ÓÂ‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‰˘Ó ÈÈÁ ˙·È˘È‬‬

‫‪˜¯· È· ‡''ËÈÏ˘ Ô¯Ë˘ χ¯˘È χÂÓ˘ ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לציין עוד תרוץ שכתב זקיני בילקוט הגרשוני דהנה בספר טל חיים‬ ‫והברכה )דף ק''ז‪ ,‬וכן כתב בספר חתן סופר( תירץ על מה שמקשים אמאי קאמר בגמ'‬ ‫גזירה שמא יעברינו ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬ולא נקט שמא יוציאנו מרשות‬ ‫היחיד לרשות הרבים‪ ,‬ותירץ ע''פ מה שכתב הר''ן לתרץ מדוע מותר למול‬ ‫בשבת‪ ,‬ולא גזרינן שמא אינו יודע למול‪ ,‬וילך ללמוד אצל הבקי ויעביר את‬ ‫הסכין ד' אמות ברה''ר‪ ,‬וכתב דווקא בשופר ושאר מצוות דהכל טרודין גזרו‬ ‫שמא יעברנו דאין מי שיזכיר אותו‪ ,‬משא''כ מילה דאין הכל טרודים יזכירו לו‪,‬‬ ‫וקשה הא נשים פטורות משופר‪ ,‬וא''כ הם יזכירהו‪ ,‬אמנם כל כבודה בת מלך‬ ‫פנימה ועל כן נקט שמא יוציא ד' אמות ברשות הרבים דשם אין נשים מצוים‪,‬‬ ‫משא'''כ כשיוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דשם מצויות נשים יזכירהו‪,‬‬ ‫א'' כ מימילא מתורץ דלולי החשש שמא יוציא ד' אמות לא היה יכולים לגזור‬ ‫שמא יתקן כלי שיר משום דהנשים יזכירהו‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪à''èéìù ïééì÷ äãåäé íééç â''äøä‬‬ ‫‪ùîù úéá‬‬

‫‪úåëåñä âç ìâøì íéôìà úåëæì‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪à''èéìù àãðì éáö øéàî áøä‬‬

‫‪à"èéìù ùåøô á÷òé ïøäà áøä‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪à"èéìù ïåòîù éàçåé øá áøä‬‬ ‫‪äéðúð æðàö úáéùé ì"ëðî‬‬

‫‪åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪'éçú â"áò å"éð øæòéìà äùî ç"äáä‬‬ ‫‪à"èéìù õ"ë á÷òé áøä úá‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪ð"éòì áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪ìàøùé úøàôú úøèò‬‬

‫‪íéìùåøé‬‬

‫‪ùîù úéá‬‬

‫‪åðá ñðëéä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪å''éð äãåäé ìàéúå÷é øîë‬‬ ‫‪úååöîäå äøåúä ìåòì‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪è"æîá å"éð åðá úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪åéáàì è"æî úëøáå‬‬

‫‪ïåòîù éáø ø"åîãàä ïøî ÷"ë‬‬ ‫‪ì"öæ áåìòìî òèð ïúð‬‬

‫‪à"èéìù ùåøô ìáééì ãéñçä áøä‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪àúù éàä øåôéë íåé ìéì ò"áìð‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬ ‫‪åéãéîìú é"ò çöðåä‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬