Maadanei Asher Souccot 5770

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Maadanei Asher Souccot 5770 as PDF for free.

More details

  • Words: 3,942
  • Pages: 4
‫‪ö"ø ïåéìéâ‬‬ ‫)‪('æ äðù‬‬ ‫‪ò"ùú úåëåñä âç‬‬

‫‪ìù åúåëæì íéàöåé ìáú éáçøá úåðåéìâä‬‬

‫‪àâééô äéç úá äëìî ìãðééù úøîå íéøî ïá êåøá áøä‬‬

‫‡‪‰ÎÂÒÏ ÔÙ„ ¯ȷÁ ˙¢ÚÏ È‰Ó ÍÈ‬‬ ‫‪?‰Ú·˘Ï ‰È‡¯ Âȇ˘ ‰ÎÂÒ ‡È‰ ‡‰‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬אור''ח סימן תר''ל ס''ק י''ב יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה‪,‬‬

‫האם‬ ‫האדם שעומד למחיצה תחת הסוכה כדי להיות דופן לסוכה מותר לו נמי לאכול בסוכה זו‬ ‫או דילמא כיון שלו אין דפנות אסור לו לאכול‪ ,‬עיין בעובר אור'ח לאדר''ת בהגהות על ספר‬ ‫ארחות חיים סימן תר''ל שנסתפק בזה‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬איך מהני להניח חבירו לדופן‪ ,‬הא הויא סוכה‬ ‫שאינו ראוי לשבעה‪ ,‬דהא קימ''ל נדרים ט''ו ע''א האומר שבועה שלא‬ ‫אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר‪ ,‬דאי אפשר ג' ימים בלא‬ ‫שינה‪ ,‬א''כ מדוע מהני‪ ,‬הא סוכה שאינו ראויה לשבעה לא הויא‬ ‫סוכה‪ ,‬כך הקשה בספר הערות להגרי''ש אלישיב שליט''א‪ ,‬וכן בחשוקי חמד סוכה כ''ג‬ ‫ע''א‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה שכתב הרש''ש סוכה כ''ג ע''א דהא דבעינן סוכה הראויה‬ ‫לשבעה‪ ,‬דווקא בסכך‪ ,‬אבל בדפנות לא בעינן ראויה לשבעה‪,‬‬ ‫לפי הנ''ל אתי שפיר‪ ,‬כך תירץ בחשוקי חמד‪.‬‬ ‫‡·‪ :ÌȘÒÂÙ‰ ¢˜‰„ ‡‰Ó˘ ‰Á„ Ï‬על הא דאמרינן בגמ'‬ ‫סוכה ז' ע''א דאם סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי שפסול בחול‬ ‫אבל בשבת כשר‪ ,‬דמגו דהויא דופן לשבת הויא דופן לסוכה‪,‬‬ ‫והקשו דהא לא הויא ראויה לשבעה‪ ,‬חזינן דסבירא ליה דאף‬ ‫בדפנות בעינן שיהא ראויה לשבעה‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬ויותר קשה דהרש''ש גופיה הקשה לעיל כן‪,‬‬ ‫ומדוע לא תירץ בפשטות דבדפנות לא בעינן ראוי לשבעה‪.‬‬ ‫·‪ .‬יכול לנמנם על גבי דופן אחר‪ ,‬א''כ הויא ראוי לשבעה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בחשוקי חמד‪.‬‬

‫‚‪ .‬ע''פ מה שכתב בשו''ת מהרש''ם‬ ‫אברהם סימן ק''מ שדן בדבריו דהא דבעינן שיהא ראויה לשבעה‬ ‫דווקא ימים ולא לילות‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דבלילה יכול‬ ‫ללכת לישון‪ ,‬כך תירץ בחשוקי חמד הנ''ל‪.‬‬ ‫„‪ .‬גדר ראוי לכל שבעה‪ ,‬אין הפירוש דצריך שיעמוד במציאות‬ ‫שם כל שבעה‪ ,‬דהרי לרבנן נמי עושים סוכה בחולו של מועד‬ ‫ולא צריך שיעמוד כל ז'‪ ,‬אלא הגדר הוא‪ ,‬דצורת הסוכה‬ ‫שעושים עכשיו צריך שזו הסוכה בצורה שהיא עכשיו תהיה‬ ‫ראויה לכל ז' ימים דהיינו לכל יום יום ואם באחד מן הימים‬ ‫צורת סוכה זו תהיה פסולה‪ ,‬הרי שחסר בסוכה זו כצורתה דין‬ ‫דראויה לשבעה‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דאדם כמו שהיא בצורה‬ ‫של עכשיו ראוי לכל הז'‪ ,‬א''כ מקרי שפיר ראוי לשבעה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬ועיין בשו''ת מחזה‬

‫הגרי''ש אליישיב בספר הערות סוכה כ''ג ע''א‪.‬‬

‫‪é"ò ì"é‬‬ ‫‪"øùà éðãòî" ïåëî‬‬

‫‪?Â˙·ÂÁ È„È ‡ˆÈ ‰ÏÂÊ‚ ‰ÎÂÒ· ·˘ÂÈ˘Î ˙·˘· ̇‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬האם בשבת סוכות מותר לשבת בסוכה גזולה‪ ,‬מיגו‬ ‫דהויא דופן לשבת דאם יגזול דפנות ויניחם ברה''ר‪ ,‬הויא רשות‬ ‫היחיד אע''פ שגזול‪ ,‬א''כ ה''ה לגבי סוכה אע''פ שגזול מקרי‬ ‫דפנות‪.‬‬ ‫‪ ÍÂÁ ˙ÁÓ· ‰‰‬מצוה שכ''ה כתב נראה לי ברור אם גזל הדפנות‬ ‫של הסוכה בשבת של סוכות יוצא בה‪ ,‬כמו סיכך על מבוי שיש‬ ‫לו לחי או על פסי ביראות דמבואר בגמ' סוכה ז' ע''ב דמיגו דהויא‬ ‫דופן לשבת הויא דופן לסוכה‪ ,‬חזינן דאף דגזירת הכתוב הוא דזה‬ ‫לא הויא דופן לסוכה מ''מ אי אפשר שתתיר לחצאין‪ ,‬וכיון‬ ‫דמתיר לשבת מתיר לסוכה‪ ,‬א''כ הכי נמי נהי דהתורה פסלה‬ ‫דופן הגזול והויה ליה כאילו אינו דופן‪ ,‬מ''מ כאן דלענין שבת‬ ‫הויא רשות היחיד אפילו בדפנות גזולים הויא דופן לענין סוכה‪,‬‬ ‫כמו בכל הדפנות שמן התורה אינו דופן בסוכה מ''מ בשבת‬ ‫שבתוך החג הויא דופן‪ ,‬א''כ כאן נמי יוצא‪.‬‬ ‫‪ :ÍÂÈÁ ˙ÁÓ‰ ˜ÈÒÓÂ‬וז''ל שוב ראיתי שזה טעות‪ ,‬דמיגו לא‬ ‫אמרינן רק מה שיש חסרון בדפנות‪ ,‬כיון דהתורה אגמריה דין‬ ‫דפנות בשבת‪ ,‬ובסוכה אמרינן מיגו‪ ,‬אבל מה שהחסרון אינו‬ ‫בדפנות לבד אלא גם בסכך בסכך וקרקע של סוכה לא שייך מיגו‪,‬‬ ‫וכי אם יש איזה פסול בסכך יאמרו מיגו דהויא רשות היחיד‬ ‫לשבת‪ ,‬בודאי שלא כיון שהפסול אינו מחמת דפנות‪ ,‬הכי נמי‬ ‫אף דהפסול עתה מחמת דפנות‪ ,‬מ''מ לא מחמת הדפנות לבד רק‬ ‫פסול זה שייך גם בסכך ובקרקע של הסוכה‪.‬‬ ‫‪ ˘"˘¯‰ ‰‰Â‬בסוכה ז' ע''א הקשה על הא דאמרינן מיגו דהויא דופן‬ ‫לשבת הויא דופן לסוכה‪ ,‬והא הויא סוכה שאינה ראויה לשבעה‪,‬‬ ‫ותירץ כיון דהמיגו מכשיר דפנות שפסולות מחמת עצמן‪ ,‬כ"ש‬ ‫שיכשיר מחמת שפסולים מחמת שאינו ראוי לשבעה‪ ,‬חזינן‬ ‫שסובר דאף חסרון צדדי מהני המיגו‪.‬‬ ‫‪ :ÂÈÏÚ ‰˘˜Ó ˙ÂÎÂÒ ˜ÓÚ·Â‬דמיגו מהני‪ ,‬דווקא מחמת דפנות‪,‬‬ ‫ולא מחמת דבר צדדי‪ ,‬ולפי הרש''ש יהא מותר לשבת בשבת‬ ‫בסוכה גזולה‪ ,‬ויש לחלק‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪ñì'âðà ñåì à''èéìù ñåéáå÷òé‬‬

‫‪á÷òé ïåøåã áøä‬‬ ‫‪è''æîá åúá úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪ñì'âðà ñåì à''èéìù øâä ãåã áøä ãáëðä ãéâðä åðéãéãé åðúåçì áåè ìæî úëøáå‬‬ ‫‪åðôé øùà ìëá åçéìöéå íäéöìç éàöåé ìëî úçð úåàøì åëæé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪êééø ìãðî íçðî â''äøä‬‬

‫‪äå÷ú çúô à''èéìù‬‬

‫‪úåëåñä âç ìâøì íéôìà úåëæì‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪‰''Ú „ȘÒÈÊ È΄¯Ó ·¯‰ ˙· ‰ÏÁÓ ‰ÎÏÓ ˙¯Ó ,Ï''Ê „„ ÛÒÂÈ ·¯‰ Ô· ‰˘Ó ·¯‰ ''ÏÚÏ‬‬ ‫˙¯‪˜¯‡È ÂÈ ‡''ËÈÏ˘ ¯‚‰ „ȘÒÈÊ È΄¯Ó '¯ È"Ú Ì‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬

‫‡‪˙·˘· ‰ÎÂÒ ˙Â·Ï ¯˙ÂÓ ÍÈ‬‬ ‫‪?‚Á‰ ÏÈÁ˙‰ ¯·Î ȯ‰Â ‰Ú·˘Ï ‰È‡¯‰ ‰ÎÂÒ ÔÈÚ· ‡‰‬‬ ‫איתא בגמ' שבת קל''א ע''א דרבי אליעזר סבירא ליה סוכה וכל‬ ‫מכשיריו דוחה שבת‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬הרי רבי אליעזר סבירא ליה סוכה כ''ז ע''ב דאין עושין‬ ‫סוכה בחולו של מועד‪ ,‬משום דבעינן סוכה הראויה לשבעה‪ ,‬א''כ‬ ‫איך משכחת ליה שמותר לחלל שבת בעבור בניית הסוכה‪ ,‬הא‬ ‫כשנכנס שבת כבר התחיל החג וכבר ביטל דין ז' ימים‪ ,‬א''כ הויא‬ ‫סוכה שאינו ראויה לשבעה ומימילא אין יוצאים ידי חובתו‪,‬‬ ‫ומדוע מותר לחלל שבת בעבור זה‪ ,‬וליכא למימר שמיירי בשבת‬ ‫קודם סוכות‪ ,‬דהא אפילו בליל יו''ט שליכא מצות לולב נסתפק‬ ‫הירושלמי ראש השנה פרק א' הלכה ח' אם דוחה שבת‪ ,‬א''כ כ''ש לפני‬ ‫זמנו שאינו דוחה שבת‪ ,‬א''כ איך משכחת לה כך מקשה בשו''ת יד אליהו‬ ‫חלק ב' אות מ' ס''ק ד'‪ ,‬וכן בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬וכן הכלי חמדה בספרו‬ ‫חמדת ישראל חלק ע' קונטרס תורה אור סימן מ''ד ס''ק ב'‪ ,‬וכן הגרי''ש אליישיב שליט'' א‬ ‫בספרו הערות על מסכת סוכה דף כ''ז ע''ב‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬דווקא כשמבטל יום שלם מסוכתו‪ ,‬אז סבירא ליה לרבי‬ ‫אליעזר שאינו יוצא ידי חובתו‪ ,‬כיון שאינו ראוי לשבעה‪,‬‬ ‫אבל אם לא בנה סוכתו מערב יו''ט‪ ,‬ורוצה לבנות אותו‬ ‫ביו''ט הראשון שחל בשבת יכול לבנותו דדי שתהא ראויה‬ ‫לישב בה שעה אחת ביום הראשון‪ ,‬כיון שאינו חסר יום‬ ‫שלם אפשר לצאת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת יד אליהו חלק ב' סימן מ' ס''ק ד'‪.‬‬ ‫·‪ .‬משכחת לה בתוספת יו''ט לאלו הסוברים דהוה מדאורייתא‬ ‫גם בתוספת יו''ט‪ ,‬ואיתא במגן אברהם אור''ח סימן תצ''א ס''ק א '‬ ‫לגבי מצה דבמוצאי פסח אפילו לא הבדיל מותר בחמץ‪,‬‬ ‫דדינא דתוספת הוא לגבי איסור מלאכה‪ ,‬ולא לגבי דיני החג‪,‬‬ ‫וא''כ הכי נמי משכחת ליה בתוספת יו''ט דאז עדיין לא‬ ‫נחשב משום חג הסוכות‪ ,‬שזה שעדיין לא עשה עד עכשיו‪,‬‬ ‫יבטל דינא דז' ימים‪ ,‬כיון דאין דין תוספת לגבי דיני החג‪,‬‬ ‫ומ''מ בעינן היתר דמכשירי סוכה דוחין שבת דהרי אסור‬ ‫לעשות מלאכה בתוספת‪ ,‬כך תירץ הגרי''ש אליישיב בספר הערות סוכה כ''ז‬ ‫ע''ב‪.‬‬

‫‡·‪ :‰Á„ Ï‬דלפי מה שמבואר בירושלמי‬ ‫דמסתפק דליכא דינא דמכשירין שדוחה שבת אלא ביום‬ ‫המצוה לבד ולא לילה קודם‪ ,‬א''כ אפשר דה''ה דתוספת אינו‬ ‫דוחה שבת‪.‬‬ ‫‚‪ .‬משכחת ליה בגר שנתגייר שגם לרבי אליעזר כשר ומותר‬ ‫לבנות סוכה באמצע החג כמבואר בגמ' סוכה כ''ז ובכזה מציאות‬ ‫נאמר ההלכה שסוכה דוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב'‬

‫ראש השנה פרק א' הלכה ח '‬

‫סימן ס''ה‪.‬‬

‫„‪ .‬משכחת ליה בנפלה הסוכה שבנה קודם יו''ט דגם רבי אליעזר‬ ‫מודה שבונה בחולו של מועד כדאיתא בגמ' סוכה כ''ז ע''ב וקמ''ל‬ ‫קרא שדוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪.‬‬ ‫‪ .‰‬הא דבעינן שיהא ראויה לשבעה דווקא ימים ולא לילות‪ ,‬לפי‬ ‫הנ''ל אתי שפיר דמשכחת שפיר שחג הראשון של סוכות חל‬ ‫בשבת ומותר לבנות סוכה‪ ,‬ומקרי שפיר דהויא ראויה‬ ‫לשבעה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת מהרש''ם חלק ב' סימן ס''ה‪ ,‬ועיין בשו''ת מחזה אברהם‬ ‫סימן ק''מ שדן בדבריו‪.‬‬

‫‪ .Â‬משכחת ליה בערב סוכות שחל בשבת‪ ,‬וברור הדבר דהחיוב‬ ‫עשיית סוכה הוא קודם החג ואז היא זמן החיוב של העשיה‪,‬‬ ‫לכן סבירא ליה דדוחה שבת‪ ,‬ולא דמי לשאר מכשירין‬ ‫שקודם זמנה אינה דוחה שבת‪ ,‬כך תירץ בחמדת ישראל חלק א' קונטרס‬ ‫תורה אור סימן מ''ד ס''ק ב'‪.‬‬

‫‪?‰ÎÂÒ‰ ¯˘Î ̇‰ ˙ÂÙ„ ‰˘Ú˘ ̄˜ ÍÎÒ ÁÈÓ˘Î‬‬ ‫‪ ˜ÏÁ‬הפוסקים במי שסיכך את הסוכה ואח''כ הניח דפנות האם‬ ‫פסול הסוכה‪.‬‬ ‫˘‪ ˘Â·Ï‰ ˙ËÈ‬אור''ח סימן תרל''ח שפסול הסוכה‪ ,‬משום שכיון שאין‬ ‫הסוכה נכשרת אלא ע''י שנגמרו הדפנות‪ ,‬הויא הסכך כאילו‬ ‫נעשה מאיליו‪ ,‬ונפסל משום תעשה ולא מן העשוי‪.‬‬ ‫‪Ê''ˉ ÔÎÂ‬‬ ‫בדיעבד‪.‬‬

‫אור''ח סימן תרל''ח‬

‫‪ ÁÈÎÂ‰Ï ·˙Î‬כדברי הלבוש לפסול אף‬

‫‡·‪ Á''·‰ Ï‬סימן תרל''ה השיג על הלבוש שפסל אף בדיעבד‪ ,‬ואוסר‬ ‫לכתחילה לעשות כן‪ ,‬אבל בדיעבד יצא‪.‬‬ ‫‪ :‰Îω ÔÈÚÏÂ‬לכתחילה בעינן לעשות הדפנות קודם‪ ,‬אבל אם‬ ‫הקדים ועשה הסכך קודם כשר‪,‬‬

‫כך כתב בספר מטה אפרים אלף המגן קונטרס‬

‫אחרון סימן תרכ''ו ס''ק י'‪ ,‬וכן בספר בית השואבה ע''ג ע''ב‪ ,‬וכן כתב במאמר מרדכי סימן‬ ‫תרל''ה ס''ק ד'‪ ,‬וכן כתב השדה חמד מערכת סוכה סימן ב' אות ב'‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מהא דמבואר בגמ' סוכה ז' ע''א סיכך על גבי מבוי‬ ‫שיש לו לחי‪ ,‬כשירה לשבת שבתוך החג‪ ,‬ופסולה לשאר ימי החג‪,‬‬ ‫משום דבשבת איכא מיגו‪ ,‬דמגו דהויא דופן לשבת הויא דופן‬ ‫לסוכה‪ ,‬והרי מיגו זה בא בשבת‪ ,‬והסכך קודם לדפנות‪ ,‬חזינן‬ ‫דכשירה‪ ,‬ובשלמא לשיטות שסבירא דרק בדיעבד כשר אפשר‬ ‫לאוקמי האי הלכה רק בדיעבד‪ ,‬אבל לשיטות שסבירא ליה‬ ‫דפסול לגמרי מה יענו על הראיה מגמ' הנ''ל‪ ,‬כך הקשה בשו''ת עמודי‬ ‫אור סימן ל''ט‪ ,‬וכן בשו''ת בית יצחק אור''ח סימן נ''ה ס''ק ט'‪ ,‬ועיין בשו''ת שו''מ מ''א ח''א‬ ‫סימן רפ''ה ובשו''ת משיב דבר ח''א סימן ל''ט וכן בקהילות יעקב סוכה סימן ו'‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬על פי מה שכתב הט"ז שם מדוע פסול סכך קודם דפנות‪,‬‬ ‫משום דסכך היא על שם אהל‪ ,‬ואם אין דפנות לא מקרי אהל‪,‬‬ ‫ואם עושה את זה אח"כ הויא תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬אבל כאן‬ ‫כיון דיש שתי דפנות מקרי כבר אהל‪ ,‬ולכן מהני אף שהסכך‬ ‫נהיה רק אח''כ‪ ,‬ויותר מזה כתב הפרי מגדים שם‪ ,‬דאפילו אם‬ ‫יש רק דופן אחד כשר כך תירץ שו''ת בית יצחק אר''ח סימן נ''ה ס''ק ט'‪ ,‬ועיין‬ ‫בשו''ת שו''מ מ''א ח''א סימן רפ''ה ובשו''ת משיב דבר ח''א סימן ל''ט וכן בקהילות‬ ‫יעקב סוכה סימן ו'‪.‬‬

‫·‪ .‬כל שאינו מחוסר מעשה שפיר קרינן ביה תעשה ואין זה‬ ‫נחשב מן העשוי‪ ,‬ולכן כאן שהדפנות תיעשה מאיליו לא הויא‬ ‫תעשה ולא מן העשוי‪ ,‬א''כ אין ראיה לשאר מקומות‪ ,‬כך כתב‬ ‫הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ''ל בספר הליכות שלמה ע''מ קל''ו‪.‬‬

‫‡‪?ÌÈÈÓ '„· ¯ÈÊÁ‰Ï Ó''Ú ‰˙Ó È‰Ó ÍÈ‬‬ ‫˜‪ Ï''ÓÈ‬סוכה ל''ה ע''א אתרוג של ערלה אין יוצאים ידי חובה‪ ,‬כיון‬ ‫שאין שלו לאכילה‪ ,‬לא מקרי לכם‪ ,‬ובעינן ולקחתם לכם‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מדוע מתנה ע"מ להחזיר מהני‪,‬‬ ‫הא כיון שצריך להחזירו אין ראוי לאכילה‪ ,‬א''כ לא מקרי לכם‪ ,‬כך‬

‫כמבואר סוכה מ"א ע" ב‬

‫הקשה בפרי מגדים ס" ס תרנ"ח‪ ,‬וכן בערוך לנר סוכה ל''ה ע''א‪ ,‬וכן בשו"ת בית יצחק אורח‬ ‫חיים סימן ק"ד‪.‬‬

‫‪ :ÌȈ¯˙Ó ÌȯÁ‡·Â‬שאני ערלה שאינו ראוי לאף אדם‪ ,‬אבל‬ ‫כאן ראוי לנותן‪ ,‬וכיון שראוי לאחד לאכילה כבר מקרי לכם‪ ,‬כמו‬ ‫שישראל יוצא באתרוג של תרומה‪ ,‬כיון שראוי לכהן‪ ,‬א''כ ה''ה‬ ‫הכא ראוי לנותן כך תירץ בפרי מגדים ס"ס תרנ"ח‪ ,‬וכן בשו"ת בית יצחק אורח חיים‬ ‫סימן ק"ד‪.‬‬

‫‡·‪ ¯Ï ͯڷ Ï‬סוכה מ''א ע''ב ‪ :ÂÈÏÚ ‰˘˜‰‬דלא דמי לתרומה‬ ‫דיוצא‪ ,‬שיש לו עכ"פ לישראל טובת הנאה אכילה‪ ,‬שיכול לתת‬ ‫את זה לבן בתו כהן‪ ,‬אבל כאן אין לו טובת הנאה של אכילה‪,‬‬ ‫א''כ איך יוצא‪.‬‬

‫‡‪‰ÎÂÒ ÍÎÒÏ ¯˘Ù‡˘ ¯·ÂÒ ‰„Â‰È È·¯˘ ˙ÂÈ‰Ï ÏÂÎÈ ÍÈ‬‬ ‫·„·¯ ‪?‰‡ÓÂË Ï·˜Ó‰‬‬ ‫‡‪ ‰˘Ó· ‡˙È‬סוכה י''א ע''א דאסור לסכך בדבר המקבל טומאה‪,‬‬ ‫וליכא חולק על זה‪.‬‬ ‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬על הרבנו בחיי פרשת אחרי שכתב על הפסוק השוכן‬ ‫אתם בתוך טומאותם‪ ,‬וז''ל אע''פ שהם טמאים שכינה ביניהם‪,‬‬ ‫וזה היה דעת רבי יהודה במסכת סוכה שהיה אומר שמסככין‬ ‫בדבר המקבל טומאה‪ ,‬ומטעם הכותב הזה היה אומר כן‪ ,‬אע''פ‬ ‫שאין הלכה כמותו‪ ,‬וקשה היכן מצאנו שרבי יהודה סובר כן‪,‬‬ ‫אדרבה לחד מאן דאמר סוכה כ''א ע''ב טעמו של רבי יהודה דהסומך‬ ‫סוכתו בכרעי המטה פסול‪ ,‬מפני שמעמידה בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬ואיך יכול להיות שסובר שמסככין בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬כך הקשה בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן מ''ו‪ ,‬וכן בשו''ת משנה שכיר‬ ‫אור''ח סימן קפ''ט‪ ,‬ובפרדס יוסף פרשת אחרי‪ ,‬וכן בילקוט הגרשוני אור''ח סימן תרכ''ט‪.‬‬

‫‡‪:ÌȈ¯˙ ‰ÓÎ ‡ÎÈ‬‬ ‫‡‪ .‬ע''פ מה דאיתא בגמ' סוכה דף ל"ו ע"ב שרבי יהודה אומר שאין‬ ‫מסככין אלא ב"ד מינים שבלולב‪ ,‬ובכפות תמרים הקשה הא‬ ‫אתרוג מקבל טומאה ואיך מסככין בדבר המקבל טומאה‪,‬‬ ‫ומתרץ שהכונה על העץ של אתרוג‪ ,‬ובערוך לנר מקשה שזה‬ ‫לא מקרי פרי עץ הדר‪ ,‬ומתרץ דמיירי באתרוג פחות מכביצה‬ ‫שאינו מקבל טומאה ועוד תירץ דמיירי שלא הוכשר‪ ,‬לפי זה‬ ‫אפשר דזה היה כוונת הרבינו בחיי‪ ,‬כך מתרץ בפרדס יוסף פרשת אחרי‪.‬‬ ‫·‪ .‬הנה התוס' סוכה י''ב ע''ב ד''ה באניצי פשתן חדשו דרבנן דפליגי‬ ‫אסמוכוס‪ ,‬סברי דמותר לסכך בדבר שאינו מקבל שאר‬ ‫טומאות‪ ,‬רק טומאת נגעים‪ ,‬והנה רבי יהודה ע''כ סבירא ליה‬ ‫דמסככין בדבר שאינו מקבל שאר טומאות רק טומאת נגעים‪,‬‬ ‫והראיה דהא רבי יהודה סבירא ליה במתניתין נגעים פרק י''ב משנה‬ ‫ה' ופנו את הבית אפילו חבילי קש וחבילי תבן‪ ,‬א''כ כל דבר‬ ‫ראוי לטמא בטומאת נגעים לדידיה‪ ,‬ועם כל זה סבירא ליה‬ ‫סוכה י''ד דמסככין בנסרים‪ ,‬ואמאי הא ראוים לטמא בטומאת‬ ‫נגעים‪ ,‬אלא ע''כ סבירא ליה כרבנן דסומכוס דמותר לסכך‬ ‫בדבר שאינו ראוי לקבל רק טומאת נגעים‪ ,‬וזה כונת רבינו‬ ‫בחיי דמותר לסכך לרבי יהודה בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כך תירץ‬ ‫בשו''ת דובב מישרים חלק א' סימן מ''ו‪.‬‬

‫‪ :˙ÂË˘Ù· ˘„ ‰Ó ‰‰‬דטעם דרבי יהודה דסבירא ליה‬ ‫דצריך לפנות אף חבילי עץ הוא משום טומאה‪ ,‬לאו כ''ע‬ ‫סבירא ליה כן‪ ,‬דהמשנה למלך פרק י''ד מהלכות צרעת הלכה ד' דייק‬ ‫מהא דכתב הרמב''ם שם שצריך לפנות גם חבילו עצים‪ ,‬ולא‬ ‫כתב שזה מטמא ש''מ דלא משום טומאה היא אלא גזירת‬ ‫הכתוב היא‪ ,‬עי''ש עוד ראיות‪ ,‬ועיין ערוך לנר סוכה י''ב ע''ב‪.‬‬ ‫‚‪ .‬הלא ר' יודא סובר בדף ל"ו ע"ב דאין סוכה נוהגת אלא מד' מינים‪,‬‬ ‫ועיין בתוס' שם ד"ה רבי דרבי יהודה אינו סובר דרשא דמגרנך‪,‬‬ ‫דהא הוא מכשיר רק ד' מינים‪ ,‬וכתבו דמ"מ מודה דאין‬ ‫מסככין בדבר המקבל טומאה‪ ,‬אע''ג דלמסקנת הגמ' סוכה י''ב‬ ‫ע''א ילפינן דאין מסככין בדבר המקבל טומאה מדרשה‬ ‫מהפסוק באספך מגרנך ומיקבך‪ ,‬הוא יסבור דילפינן שאין‬ ‫מסככין בדבר המקבל טומאה משום דבעינן דומיא דענני‬ ‫כבוד‪ ,‬ולמ"ד סוכות ממש ילפינן מדאיתקש לחגיגה דלא שייך‬ ‫לאקשויי אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה בעלי חיים‪,‬‬ ‫מאחר דלא מכשירין אלא מארבעת מינים‪ .‬א"כ י"ל דרבינו‬ ‫בחיי לא ס"ל כתוס' בזה‪ ,‬רק דלר' יהודה דלא סובר דרשה‬ ‫דמגרנך באמת לא ס"ל כלל דאין מסככין בדבר המקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬כך תירץ בשו''ת משנה שכיר אור''ח סימן קפ''ט‪.‬‬

‫‪?ıÚ· Ìȯ·ÂÁÓ Ì‰˘Î ÌÈÈÓ '„ ˙ÂˆÓ ÌȇˆÂÈ Ì‡‰‬‬ ‫‪ ¯Â˜ÁÏ ˘È‬אדם שנוטל ד' מינים כשהם מחוברים לעץ האם‬ ‫יוצאים‪ ,‬האם דבר מחובר מקרי לקיחה או דילמא רק בתלוש‬ ‫נקרא ולקחתם‪.‬‬ ‫‪ Á''ψ‰ ‰‰‬שבת קל''א ע''ב כתב דבלולב לא שייך חילול שבת בגוף‬ ‫המצוה‪ ,‬דגם אם היה מחובר אין צריך לתלשו‪ ,‬דגם בנטלו בעודו‬ ‫בידו בעודו מחובר יצא‪ ,‬עיין שו''ת לבושי מרדכי מהדורא תנינא אור''ח סימן‬ ‫קס''ו‪.‬‬

‫‪˘''˘¯‰ ·˙Î ÔÎÂ‬‬ ‫מינים כשהם מחוברים‪.‬‬

‫סוכה מ''ב ע''א‬

‫דאפשר לקיים מצות לקיחת ד'‬

‫‪ ÌÈ„‚Ó È¯Ù‰Â‬אור''ח סימן תרנ''ג מסופק אם יוצאים במחובר‪.‬‬ ‫‪ ·˜ÚÈ È¯Âη·Â‬סימן תרנ''א ס''ק ל' כתב דאם נטל ד' מינים במחובר לא‬ ‫יצא ידי חובתו‪ ,‬דכיון דכתיב ולקחתם‪ ,‬מחובר לא מקרי לקיחה‪,‬‬ ‫כמו דילפינן בגמ' חולין ט''ז דשחיטה בתלוש מויקח את המאכלת‪,‬‬ ‫ולבסוף מסיק דליכא למילף משחיטה‪ ,‬משום דלא קיימא דרשה‬ ‫הנ''ל‪ ,‬ולכן אם נטל במחובר יקח בתלוש‪ ,‬אבל לא יברך על זה‬ ‫משום ספק ברכה‪.‬‬ ‫‪ :¯·ÂÁÓ· ÔȇˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘È‬מהא דאיתא בגמ'‬ ‫ט''ז ע''א מנין לשחיטה שהיא בתלוש שנאמר ויקח את המאכלת‪,‬‬ ‫חזינן דלקיחה הויא בתלוש‪ ,‬כך העיר במנחת פיתים להגאון רבי מאיר אריק‬ ‫חולין‬

‫זצ''ל אור''ח סימן תרנ''א‪.‬‬

‫‪ ‰¯Â˙ ˙Ú„·Â‬אור''ח סימן תרנ''א „‪ :ÌÈÙ‡ ‰Óη ÂÊ ‰È‡¯ ‰Á‬ומסיק‬ ‫דביו''ט הראשון אסור משום מוקצה דמשתמש במחובר‪ ,‬אבל‬ ‫בחוה''מ אפשר לצאת בו‪.‬‬ ‫‪ :¯·ÂÁÓ· ‡ˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘ÈÂ‬מהא דכתב הר''ן קדושין כ''ו‬ ‫ע''א מדפי הרי''ף דהא דאין תורמין במחובר דכתיב כי תקחו מאת בני‬ ‫ישראל את המעשר‪ ,‬דמשמע דבר הניקח ביד‪ ,‬חזינן דלקיחה‬ ‫הכונה בתלוש‪ ,‬כך כתב בשו''ת פני מבין אור''ח סימן רט''ו‪.‬‬

‫‪ :¯·ÂÁÓ· ÔȇˆÂÈ Ôȇ˘ ‰È‡¯ ‡È·Ó˘ ˘ÈÂ‬מהא דכתב בשלטי‬ ‫גבורים סוכה כ' ע''א מדפי הרי''ף דבד' מינים עקירה ממקומן בעינן‪,‬‬

‫כך‬

‫כתב בשו''ת משנה שכיר אור''ח סימן קפ''ג‪.‬‬

‫‪ :˙¢˜‰Ï ˘È‬מהא דאמרינן סוכה מ''ג ע''א דהא דצריך קרא דמן‬ ‫התורה לולב דוחה שבת ביום הראשון‪ ,‬דווקא למכשירין אצטריך‬ ‫קרא‪ ,‬דעצם הנטילה ליכא שום איסור‪ ,‬וברש''י שם מכשירין‬ ‫לקצצו מן המחובר‪ ,‬ואם נאמר שבמחובר נמי יוצא המצוה‪ ,‬א''כ‬ ‫מדוע דוחה שבת‪ ,‬אלא ש''מ שבמחובר אינו יוצא המצוה ולכך‬ ‫הותר לקצצו לצורך קיום המצוה‪ ,‬כך הקשה בשו''ת מהרש''ם ח''א סימן א'‪,‬‬ ‫ובספרו דעת תורה אר''ח סימן תרנ''א ס''ק ה'‪.‬‬

‫‪:ÔÈÙ‡ ‰Óη ı¯˙ÓÂ‬‬ ‫‡‪ .‬מיירי שכל הד' מינים מחוברים יחד וסבירא ליה כר''י דלולב‬ ‫צריך אגד‪ ,‬א''כ חייב לקצוץ דאם לא אינו יכול לצאת המצוה‪.‬‬ ‫·‪ .‬דמיירי בלולב של מקדש‪ ,‬דצריך להביאו למקדש לכך חייב‬ ‫לקוצצו‪ ,‬ועיין שו''ת גנזי יוסף סימן קמ''ו‪.‬‬

‫‪"äãåäé øåà" úñðëä úéá‬‬ ‫‪ì"öæ é÷ñáùéø÷ ïáåàø ø"á áåè íåé äãåäé 'ø ç"äøä ù"ò‬‬

‫‪é"ò íøúð ïåìòä‬‬

‫‪"äãåäé øåà " úñðëä úéáá íéøåòéùä éãîåìå éììôúî‬‬ ‫‪í- éá (øáòùì æëøîä) "ñìàô äîéøô" ïåìî é"òù‬‬ ‫‪úîùð éåìéòì‬‬ ‫‪ì"öæ ïáåàø 'ø ç"äøä ïá ì"öæ áåè íåé äãåäé 'ø ç"äøä‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬ ‫‪ì"öæ áåè íåé äãåäé ø"á ì"æ ÷éæééà ÷çöé íééç åðáå‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬

‫‪‰˘‰ ˘‡¯ Ïη ¯Ù¢· Ú˜˙Ï Â¯Ò‡ ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫‪¯ÂÒ‡ Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ‰‡ˆÂ‰„ È‡Ó˘ ˙È· ˙ËÈ˘Ï‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים לשיטת בית שמאי ביצה י'' ב ע''א דסבירא ליה‬ ‫דלא אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש‪ ,‬הותרה נמי שלא לצורך‪,‬‬ ‫והוצאה שלא לצורך אוכל נפש אסור ביו''ט‪ ,‬א''כ יש לגזור בכל יו''ט שלא‬ ‫לתקוע‪ ,‬משום שמא יעברינו‪ ,‬וליכא למימר דלפי בית שמאי באמת אסור בכל‬ ‫יו''ט של ראש השנה לתקוע‪ ,‬א'' כ מדוע לא מזכירה את זה המשנה או הגמ'‪,‬‬ ‫ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪˙„‰ ȘÈÊÁÓ ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ Ò‡¯‚ È‡Ó˘ È·¯ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה דכתב בצל''ח ראש השנה כ''ט ע'' ב דלכן היה יכולים חז'' ל‬ ‫לבטל מצוה כזה חשובה של שופר משום דשבת היא זמן שאין דנים בשמים‬ ‫ומימילא הדין ממותק‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר דביו''ט כן דנים בשמים‪ ,‬א''כ לכן‬ ‫לא רצו חכמים לבטל מצוה חשובה‪ ,‬משום חשש דשמא יעברינו‪.‬‬

‫‪‰Î¯·‰ ˙Ú· ¯Ù¢‰ ˙‡ ˙ÂÒÎÏ Â‚‰ Ú„Ó‬‬ ‫‪˜ÒÙ‰ ‡‰È ‡Ï˘ È„Î ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ·¯˜Ï Íȯˆ ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בבאר היטב אור''ח סימן תקצ''ג דיש לכסות את‬ ‫השופר בעת הברכה‪ ,‬דיש להקשות הלא ראוי לקרב הברכה אל המצוה בכל מה‬ ‫דאפשר‪ ,‬ותרצתם בשבעה אופנים‪.‬‬ ‫‪ÌÈÈÙ ‡ÏÙ‰ ÔÂÈÏ‚‰ ͯÂÚ ‡''ËÈÏ˘ ÌÈÈÁ È΄¯Ó ·¯‰‬‬ ‫נראה לציין דבספר שולחן לחם הפנים כתב דיש שסמכהו את זה על הפסוק‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה‪ ,‬שרצונו לומר לכסותו‪.‬‬

‫‪˙·˘ ‰Á„ ‰ÂˆÓ È¯È˘ÎÓ„ „''ÓÏ ¯È·Ú‰Ï ‰ÏÈÁ˙ÎÏ ¯˙ÂÓ ‡‰ Âȯ·ÚÈ ‡Ó˘ Ôȯʂ Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים לשיטת רבי אליעזר דסבירא ליה שבת קל''א‬ ‫דמכשרי מצוה נמי דוחה שבת‪ ,‬א'' כ מדוע גזרינן שמא יעברינו‪ ,‬הא מותר‬ ‫לכתחילה להעביר כדי ללמוד לדעת איך לקיים המצוה‪ ,‬וליכא למימר דלשיטתו‬ ‫מותר לתקוע אף בראש השנה שחל בשבת‪ ,‬א''כ מדוע לא אמרה המשנה או‬ ‫הגמרא‪ ,‬ותרצתם בכמה אופנים‪.‬‬ ‫‪˜¯· È· ıÈÊ ˙·È˘È  ''È ıÓÈÈˢ ‰„Â‰È ÛÒÂÈ Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה שכתב האשכול לתרץ קושיא אחרת שהקשו הפוסקים‬ ‫דמדוע גזרו חכמים שלא לתקוע בשופר בשבת דחיישינן שמא יעביר ד' אמות‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬הא אפילו יעביר יהא פטור‪ ,‬דהא קימ''ל טעה בדבר מצוה ועשה‬ ‫מצוה פטור‪ ,‬ותירץ דחיישינן שיקיים המצוה במקום שהלך להתלמד‪ ,‬ואח'' כ‬ ‫כשיחזרינו לביתו שוב אינו טעה בדבר מצוה‪ ,‬לפי הנ''ל אתי שפיר נמי קושיא‬ ‫שהקשתם‪ ,‬דהא דמכשירי מצוה דוחים שבת זה רק קודם המצוה‪ ,‬אבל לא‬ ‫לאחר המצוה‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬ ‫למחבר הרב אשר אנשיל שוורץ שליט"א‬ ‫לפקס המערכת‪ 057-7961607 :‬או למייל‪[email protected] :‬‬ ‫‪057-3166560 :ÏË· ,˙ίÚÓ‰ ÈÈÈÚ Ïη Ìȯ¯ȷÏ‬‬ ‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪òùåäé éáø ïåàâä‬‬

‫‪÷øá éðá à''èéìù ÷ðéô‬‬

‫‪äùî øàô úáéùé ùàø‬‬

‫‪åðúçì ïá åøåëá åãëð úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪à''èéìù àååãàô éáö êåøá áøä‬‬

‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰·Â˘˙ ˙ÂˆÓ˘ ‡˙·¯‰ ‰Ó‬‬ ‫‪‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„ ‰˘Ú Ï''ÓȘ ‰¯Â˙‰ Ïη ‡‰‬‬ ‫מה שהקשתם על הא דאיתא בגמ' יומא פ''ו ע''ב גדולה תשובה שדוחה לא‬ ‫תעשה שבתורה דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה‪ ,‬ואחר‬ ‫שחטאו בני ישראל ושבו בתשובה הקב''ה מקרבן אליו וכמאמר כנסת ישראל‬ ‫אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה והקב''ה עובר כביכול על‬ ‫לאו דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה‪ ,‬דיש להקשות מה גדולתה של‬ ‫תשובה‪ ,‬הרי כל מצות עשה קימ''ל דעשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ותרצתם‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ ÔȈÈÒÈÏ „„ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ Ï‚Èˢ ÔÓÏÊ Â‰È˙˙Ó ·¯‰‬‬ ‫מה שהבאתם במכתבים למערכת לתרץ בשם הגאון המפורסם רבי שמאי קהת‬ ‫גראס שליט''א לתרץ ע''פ השיטות דבלא תעשה שיש בו כרת לא אמרינן עשה‬ ‫דוחה לא תעשה‪ ,‬א''כ זה הרבותא של תשובה דאפילו בלא תעשה שיש בה כרת‬ ‫מהני תשובה‪ ,‬ואמרינן ביה עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬נראה להעיר על דבריו‪ ,‬שאף‬ ‫שתשובה היא אף על חייבי כריתות‪ ,‬אבל הלאו שהיא דוחה אין בו כרת‪ ,‬שהרי‬ ‫הלאו מבואר בגמ' היא מחזיר גרושתו‪ ,‬וכביכול גירשנו הקב''ה‪ ,‬ואעפ'' כ מחזירנו‬ ‫אליו‪ ,‬מה לי אם גירשנו מחמת לאו או מחמת לא תעשה שיש בו כרת‪.‬‬ ‫¯‡˘ ‪‡''˙ „ÂÓÏ˙‰ ÏÎȉ ÏÏÂÎ‬‬ ‫·‪˜¯· È‬‬

‫‪ÔÙ¯‡Â¡· ‡ÊÏÚ· ˆ''Ó„ ‡''ËÈÏ˘ ˘Ëȇ˜˘‡Ó ÚË Ô˙ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫שמעתי לתרץ ע''פ מה שכתבו התוס' עירובין ק' ע''א דלא תעשה הבא ע''י‬ ‫פשיעה לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬א''כ לא היה שייך כאן עשה דוחה לא‬ ‫תעשה‪ ,‬אפ''ה גדולה תשובה שאף בכהאי גוונא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫‪ :¯˘‡ È„ÚÓ‬בגליון פרשת נצבים ששם היה עיקר המאמר הבאנו תרוץ זה בשם‬ ‫כפות תמרים יומא פ''ו ע''ב‪ ,‬וכנראה שראיתם את הקושיא רק שבוע אח'' כ‬ ‫במדור מכתבים למערכת‪.‬‬

‫‪¯È˘ ÈÏÎ Ô˜˙È ‡Ó˘ ‰¯ÈÊ‚ ÌÂ˘Ó ¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ˙ÂˆÓ ˙‡ ‰˘ Ïη ÂÏËÈ· ‡Ï Ú„Ó‬‬ ‫מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע לא ביטלו בכל שנה את מצות תקיעת שופר‬ ‫משום גזירה שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬דקימ'' ל אור''ח סימן של''ח ס''ק א' אסור‬ ‫להשמיע קול שמא יתקן כלי שיר‪ ,‬ותרצתם בחמשה אופנים‪.‬‬ ‫‪‡''ËÈÏ˘ Í·ÊÈȇ ·˜ÚÈ È·¯ Ô‡‚‰‬‬ ‫‪Â''È Ï‡Ó‡Ï Ì‰¯·‡ ‰˘Ó Á''‰·‰‬‬ ‫נראה לתרץ ע''פ מה שהבאתם בשם החתם סופר שחז''ל ביטלו שופר בשבת‬ ‫מפני שבשבת מדת הדין מבוסמת וממותק ולכן ביטלו בשבת‪ ,‬לפי הנ''ל אתי‬ ‫שפיר דבכל יו''ט לא היה יכולים לבטלו‪.‬‬ ‫„‪¯ÙÒ ˙ȯ˜· ˆ''ÓÂ‬‬

‫‪ÌÈÏ˘Â¯È ‰˘Ó ÈÈÁ ˙·È˘È‬‬

‫‪˜¯· È· ‡''ËÈÏ˘ Ô¯Ë˘ χ¯˘È χÂÓ˘ ‚''‰¯‰‬‬ ‫נראה לציין עוד תרוץ שכתב זקיני בילקוט הגרשוני דהנה בספר טל חיים‬ ‫והברכה )דף ק''ז‪ ,‬וכן כתב בספר חתן סופר( תירץ על מה שמקשים אמאי קאמר בגמ'‬ ‫גזירה שמא יעברינו ד' אמות ברשות הרבים‪ ,‬ולא נקט שמא יוציאנו מרשות‬ ‫היחיד לרשות הרבים‪ ,‬ותירץ ע''פ מה שכתב הר''ן לתרץ מדוע מותר למול‬ ‫בשבת‪ ,‬ולא גזרינן שמא אינו יודע למול‪ ,‬וילך ללמוד אצל הבקי ויעביר את‬ ‫הסכין ד' אמות ברה''ר‪ ,‬וכתב דווקא בשופר ושאר מצוות דהכל טרודין גזרו‬ ‫שמא יעברנו דאין מי שיזכיר אותו‪ ,‬משא''כ מילה דאין הכל טרודים יזכירו לו‪,‬‬ ‫וקשה הא נשים פטורות משופר‪ ,‬וא''כ הם יזכירהו‪ ,‬אמנם כל כבודה בת מלך‬ ‫פנימה ועל כן נקט שמא יוציא ד' אמות ברשות הרבים דשם אין נשים מצוים‪,‬‬ ‫משא'''כ כשיוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דשם מצויות נשים יזכירהו‪,‬‬ ‫א'' כ מימילא מתורץ דלולי החשש שמא יוציא ד' אמות לא היה יכולים לגזור‬ ‫שמא יתקן כלי שיר משום דהנשים יזכירהו‪.‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪à''èéìù ïééì÷ äãåäé íééç â''äøä‬‬ ‫‪ùîù úéá‬‬

‫‪úåëåñä âç ìâøì íéôìà úåëæì‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬

‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪åðéãéãé é''ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬

‫‪à''èéìù àãðì éáö øéàî áøä‬‬

‫‪à"èéìù ùåøô á÷òé ïøäà áøä‬‬

‫‪åðéãéãé é"ò áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪à"èéìù ïåòîù éàçåé øá áøä‬‬ ‫‪äéðúð æðàö úáéùé ì"ëðî‬‬

‫‪åðá éñåøéà úçîù ìâøì‬‬ ‫‪'éçú â"áò å"éð øæòéìà äùî ç"äáä‬‬ ‫‪à"èéìù õ"ë á÷òé áøä úá‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪ð"éòì áãåð äæ ïåéìâ‬‬ ‫‪ìàøùé úøàôú úøèò‬‬

‫‪íéìùåøé‬‬

‫‪ùîù úéá‬‬

‫‪åðá ñðëéä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪å''éð äãåäé ìàéúå÷é øîë‬‬ ‫‪úååöîäå äøåúä ìåòì‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪è"æîá å"éð åðá úãìåä úçîù ìâøì‬‬ ‫‪åéáàì è"æî úëøáå‬‬

‫‪ïåòîù éáø ø"åîãàä ïøî ÷"ë‬‬ ‫‪ì"öæ áåìòìî òèð ïúð‬‬

‫‪à"èéìù ùåøô ìáééì ãéñçä áøä‬‬ ‫‪úçð äåøé íéôìà éåëéæ úåëæáù àåòø àäé‬‬ ‫‪äðôé øùà ìëá çéìöéå åéöìç éàöåé ìëî‬‬

‫‪àúù éàä øåôéë íåé ìéì ò"áìð‬‬ ‫‪.ä.á.ö.ð.ú‬‬ ‫‪åéãéîìú é"ò çöðåä‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הוכנס בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬חדשות מהציבור החרדי‬

Related Documents