Kollel Rav Pealim Souccot 5770

‫גיליוןשבועי מס' ‪91‬‬

‫בס" ד‬

‫בן איש חי‬

‫כולל רב פעלים‬

‫בראשות הרה"ג ניר אריאל שליט"א‬

‫רח' בן סרוק ‪ 1‬נאות שקמה ראשל"צ‬ ‫שע"י מתפללי ביה"כ נאות שקמה‬

‫כניסת שבת‪/‬חג‪17:04 :‬‬ ‫יציאת שבת‪/‬חג‪17:59 :‬‬ ‫ר"ת‪( 18:36 :‬אופק ת"א)‬ ‫דבר ראש הכולל‪:‬‬

‫יוצא לאור ע"י אברכי הכולל הי"ו‬

‫חג הסוכות‬

‫מפטירין‪" :‬הנה יום בא"‬ ‫חג סוכות שמח!!‬ ‫נא לשמור על קדושת הגליון‬ ‫סוזק"ל‪ :‬מוצש"ק כל הלילה‬

‫אולי גם אנחנו מוקפים?!‬

‫שאלה מפורסמת היא למה חוגגים את חג הסוכות בחודש תשרי הלא הסיבה לחג הזה מפורשת כי בסוכות‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים‪ ,‬אם זה נעשה ביציאת מצריים שיעשו את זה בפסח‪ .‬רבותינו‬ ‫מפרשים שהכוונה לענני הכבוד שהיו מקיפים ושומרים את עם ישראל ‪ 40,‬שנה הלכו במדבר‪ ,‬העננים היו בחורף‬ ‫בקיץ בסתיו ובאביב‪ ,‬זה לא נס ריגעי כמו יציאת מצריים וקריעת ים סוף או מתן תורה זהו נס שהתחולל ארבעים‬ ‫שנה יום יום ואם רוצים לעשות זיכרון למשהו שהתהליך שלו לקח כל כך הרבה זמן‪ ,‬אז הזמן המתאים זה בנקודת‬ ‫ההתחלה‪ ,‬ונקודת ההתחלה היתה ביציאת מצרים‪ ,‬הכי מתאים שאת המצות נאכל בסוכה נעשה הסיבה עם ארבע‬ ‫כוסות ובמקום ארבע קושיות שישאלו חמש על הסוכה וכל מה שמסביב?‬ ‫הרבה תשובות נאמרו בדבר‪ ,‬אנחנו נזכיר את תירוצו המופלא של הגאון מווילנא‪ ,‬הגאון מביא את הגמרא שאומרת‬ ‫שאחר חטא העגל סרו ענני הכבוד מעל בני ישראל‪ ,‬כמו שכתוב "וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרון‬ ‫לשימצה בקמיהם" ומסבירה הגמרא שפרוע פרושו גלוי‪ ,‬עד עכשיו העם היה מוגן עם מעטפת מגן רוחנית מלמעלה‬ ‫ומכל הצדדים‪ ,‬מכאן ואילך העם פרוץ ופרוע בפני האויבים‪ ,‬והשאלה הנשאלת למה רק משה ראה‪ ,‬מה העם לא‬ ‫ראה שענני הכבוד סרו מעליו מה הוא לא מרגיש?!‬ ‫עוד שואל הגאון ההופעה הכי בולטת של עמוד האש והענן היתה בקריעת ים סוף הופעה מלאה אפקטים מרהיבים‬ ‫ומדהימים כשהוא קולט וסופג את כל החיצים והבליסטראות [אבנים כבדות שנזרקות בכח ממכונת מלחמה קדומה]‬ ‫אם כולם ראו את עמוד האש והענן למה עם ישראל פחד‪ ,‬אני לא הייתי מפחד מכל הטילים של אחמדינג'ד רוסיה‬ ‫וארה"ב ביחד אם הייתי רואה עמוד אש לפני חיילנו תמיד‪ ,‬ואם הייתי רואה לא "כיפת ברזל" אלא שבעה עננים‬ ‫מקיפים אותנו וקולטים כל טיל וירייה‪ .‬ותסבירו לי אולי איך מצריים ממשיכים לרדוף אחרי בני ישראל בים‪ ,‬אם הם‬ ‫רואים איך שכל טיל חוזר בחזרה על ידי ענן נפלא‪ ,‬אם רואים עמוד אש וענן ‪ ,‬איך מגיעה להם התובנה שה' נלחם‬ ‫להם במצריים בכזה איחור כשהם כבר עמוק עמוק בתוך הבוץ הרותח‪ .‬והתשובה המתבקשת חוץ ממשה רבנו‬ ‫ואולי עוד כמה צדיקים‪ ,‬אף אחד לא ראה את עמוד האש !!!! אף אחד לא ידע על העננים!!!!!‬ ‫רק אחרי חטא העגל‪ ,‬כשהעננים מסתלקים ומשה רבנו מבין את המצב‪ ,‬הוא פונה בתפילה לבורא העולם‪ ,‬ומבקש‬ ‫שחוץ מהמחילה הסליחה והכפרה שזה פשוט שמגיע לנו‪ ,‬גם נקבל מכאן ואילך צ'ופר "ובמה יוודע כי מצאנו חן‬ ‫בעיניך‪ ,‬הלא בלכתך עימנו‪ ,‬ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" תשמע אנחנו רוצים שתחזור ללכת‬ ‫איתנו אבל לא בצורה הנסתרת שזה היה עד היום אלא בצורה ברורה שכולם יראו [מסקנה מתבקשת אל תעשו‬ ‫עסקים עם יהודים‪ ,‬לא רק שהם לא חייבים לכם כלום‪ ,‬עוד מגיע להם כל מיני דברים ] ואז גם עם ישראל מתבשר שה'‬ ‫ה על המשכן יומם ואש תהיה לילה‬ ‫מסכים לשכון איתם בתוך טומאותם והוא בא לשכון במשכן שעליו כתוב כי ענן '‬ ‫בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם מעכשיו לא רק שה' אלוקינו מקרבנו מעכשיו כולם רואים!‬ ‫ישתבח שמו לעד‪ ,‬לא שוכח אף אחד‪ ,‬אבל מה לעשות שאנחנו שוכחים‪ ,‬שהוא לא שוכח אותנו‪ .‬מה לעשות שאנחנו‬ ‫לא מרגישים איך שהוא מקיף ומסובב ושומר עלינו‪ ,‬מה לעשות שרק אם נדמה לנו לרגע שאנחנו עזובים אנחנו‬ ‫רצים לעשות עגל‪ ,‬אחרי יום הכיפורים אומר לנו ה' יתברך באהבה‪ ,‬אני איתכם ונותן לכם יד כל הזמן‪ ,‬אבל חוץ‬ ‫מזה שזה קורה כל רגע בפועל‪ ,‬אני רוצה שתרגישו ותדעו ותיראו שאני מסביבכם כל הזמן‪.‬‬ ‫וזו המתנה הכי כי נפלאה להרגיש שה' יתברך תמיד איתנו ומסביבנו‪ ,‬זה האושר הכי גדול רק להרים מבט ולראות‬ ‫את הענן של ה' איתך ולידך‪ ,‬ואת המתנה הזו אנחנו קיבלנו במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬אחרי שנתבשרנו במחילה‬ ‫וסליחה וכפרה אחרי ששבנו להיות חבוקים בזרועותיו של בורא עולם‪ ,‬ה' מכניס אותנו תחת כנפיו לא רק בצורה‬ ‫רוחנית בלתי מורגשת אלא דואג שתיראו ותרגישו שזה יהיה ברור מעל לכל ספק לכל העמים שמסביב וגם לנו‪.‬‬ ‫זכר לענני הכבוד האלה שחשנו והרגישנו בפועל ממש כאילו היו עשויות מחומר גשמי אנו עושים סוכות זכר לענני‬ ‫הכבוד הללו שקיבלנו אחרי שעלינו מן הרחצה‪ ,‬שהתנקינו מכל חטא וזוהמה‪ ,‬שחזרנו לקשר האהוב עם בורא‬ ‫העולם אנחנו עושים סוכות מיד אחרי יום כיפור‪ ,‬הסוכה היא גם זכר לעתיד לבוא‪ ,‬זכר ליום ה' הגדול והנורא בו‬ ‫ישובו לב אבות ובנים לה' ואז נזכה במהרה להבטחת הנביא ואני אהיה לה לחומת אש ולכבוד אהיה בתוכה ונזכה‬ ‫במהרה לסוכת שלום אמן ואמן‪.‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫השבוע להורדה‬ ‫פרשת‬ ‫‪http://sites.google.com/site/ravpealim/‬‬ ‫אותנו ב‪:‬‬ ‫גיליונותבקרו‬

‫עם אחד‪-‬אגודה אחת‬ ‫הצדיק בעל "ברכת אברהם" מסלונים זצ"ל גדל בטבריה שלפני מאה ועשרים שנה‪" ,‬טבריה של מעלה"‪ ,‬ששם כל‬ ‫היהודים יראים ושלמים‪ ,‬עובדי ה' וחרדים לדברו‪ .‬וסיפר‪ ,‬שפעם שלחוהו הוריו למכולת‪ .‬המכולת צרה ודחוסה‬ ‫הייתה‪ ,‬ושביל צר הוליך אל הדלפק‪ .‬שביל שמשני צידיו שקים ענקיים‪ :‬שק קמח ושק סוכר ושק זרעונים‪ ,‬גרעינים‬ ‫שחורים‪ ,‬וחבית דגי מלוח‪ .‬לא רבים זוכרים את המכולת של פעם‪.‬‬ ‫עמד הילד בתור‪ ,‬ונצרכה סבלנות רבה‪ :‬היה צרך לשקול כל דבר‪ ,‬לשים על כף המאזנים‪ ,‬להוסיף משקולות לכף‬ ‫השניה‪ ,‬להוסיף או להחסיר מעט ולהעדיף על המשקל‪,‬כפי ההלכה‪ .‬לערוך חשבון ולעיתים לרשום בספר ההקפות‪.‬‬ ‫עמד הילד בתור‪ ,‬וכתפו מגעת עד שפת השקים‪ .‬ראה חלוק אבן קטן בשק הפיצוחים‪ .‬עשה שירות לבעל החנות‪,‬‬ ‫והוציאו‪ .‬לפתע שמע את קולו של החנווני‪" :‬מדוע אתה גורם לי נזק‪ ,‬ילד?!" איזו צורת פניה אדיבה! "נזק?!" תמה‬ ‫הילד‪ ,‬אוחז בידו את האבן הזעירה‪.‬‬ ‫והחנווני הסביר‪" :‬ראה נא‪ ,‬ילד‪ ,‬אני קונה שק זה כמו שהוא מן הערביים‪ .‬קונה אותו עם מעט עפר‪ ,‬תבן וצרורות‪,‬‬ ‫ומוכר כך‪ .‬אין בכך אונאה‪ ,‬הכל יודעים שיש לברור בבית‪ ,‬לפני הקלייה‪ .‬כעת‪ ,‬שהוצאת את האבן‪ ,‬הפחתת לי‬ ‫ממשקל הסחורה וגרמת לי נזק"‪ ....‬הבין הילד ששגה‪ ,‬ומיהר לתקן את המעוות‪ .‬נשא ידו להחזיר את האבן הקטנה‬ ‫לשק הפיצוחים‪ .‬לפתע שמע זעקה רמה‪ ,‬מחרידה‪" :‬לא !!! זאת ‪ -‬לא !" נבעת‪.‬‬ ‫בעל המכולת הוא שזעק‪ ,‬כאילו ראה פשע איום ונורא העומד להתבצע ונזעק למונעו מבעוד מועד‪ .‬ידו של הילד‬ ‫נשארה תלויה באוויר‪ ,‬והמוכר המזועזע נרגע לאיטו‪ .‬ואז הסביר‪" :‬מבין אתה‪ ,‬ילד‪ ,‬אם האבן הייתה שם מלכתחילה‬ ‫חלק מהסחורה‪ ,‬מותר לי למכרה כך הלאה‪ .‬אבל ללכת ולערב בה אבנים וחול ‪ -‬אסור‪ ,‬זו ‪ -‬גזילה!" שמונים שנה‬ ‫לאחר מכן היה הצדיק מספר זאת ומעיד‪ :‬זעקתו עוד מהדהדת באוזניי‪" :‬לא‪ ,‬זאת לא!"‪.‬‬ ‫בימי חג הסוכות‪ ,‬זמן שמחתנו‪,‬שמחים אנו לפני ה' בארבעת המינים המסמלים את כל שדרות העם‪,‬מגדול עד קטן‪:‬‬ ‫האתרוג רומז לצדיקים‪ ,‬המוכתרים בתורה ובמעשים טובים‪ .‬הלולב ‪ -‬לבעלי תורה‪ ,‬ההדס ‪ -‬לבעלי מצוות ומעשים‬ ‫טובים‪ .‬והערבה ‪ -‬שאין בה לא טעם ולא ריח ‪ -‬לאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות‪" .‬ומה הקדוש ברוך הוא עושה‬ ‫להם? לאבדם ‪ -‬אי אפשר‪ ,‬אלא אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬יתקשרו כולם באגודה אחת‪ ,‬והם מכפרים אלו על אלו"‪.‬‬ ‫ולכאורה‪ ,‬הרי זה כאילו באים להתיר להוסיף צרורות אבן לשק הגרעינים‪ ,‬מורים לכתחילה לאגוד את הערבה עם‬ ‫שאר המינים! הכיצד?!‬ ‫חייבים לומר שהתשובה היא‪ ,‬שה"ערבה" אינה "אבן"! שיהודי‪ ,‬כל יהודי‪ ,‬יקר הוא וחשוב הוא‪ .‬ואם כשלעצמו‬ ‫ֶׁחיו באגודה אחת יהיה לאבן חן משובצת בכתר המלך‪ ,‬לחלק בלתי נפרד‬ ‫ַּחד עם א ָ‬ ‫שי ַּ‬ ‫בבחינת "ערבה" הוא‪ ,‬הרי ֶׁ‬ ‫מהקהילה‪ ,‬ובלעדיו ‪ -‬אין מברכים אף על האתרוג‪ ,‬הלולב וההדס!‬ ‫ְבנָה ‪ -‬ריחה רע‪,‬‬ ‫תדע לך שכן הוא‪ ,‬שאמרו [בכריתות ו‪ :]:‬כל תענית שאין בה מפושעי ישראל‪ ,‬אינה תענית‪ .‬שהרי ַּה ֶׁחל ְ‬ ‫ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת‪ .‬ופרש רבנו הר"ן זצ"ל בדרשותיו שהחלבנה כשלעצמה ‪ -‬ריחה רע‪ ,‬אבל יחד עם‬ ‫ש ָמם! וזהו שאמרו [מנחות כז‪ :].‬ארבעה מינים שבלולב‪ ,‬אין אדם‬ ‫יתר הסממנים היא מדגישה את ניחוחם ומעוררת ָב ְ‬ ‫יוצא ידי חובתו בהם עד שיהיו כולן באגודה אחת ‪ -‬וכן ישראל בהרצאה (אינם מרוצים לפני המקום) עד שיהיו כולם‬ ‫באגודה אחת!‬ ‫גם הערבה נצרכת‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהתקיים שני תנאים בסיסיים‪ :‬שלא תהיה הערבה יבשה‪ ,‬ושלא ייקטם ראשה‪...‬‬ ‫אם "ראשו על כתפיו" ואינו יבש מכל לחלוחית ‪ -‬ישתלב בקהילה‪ ,‬ויתרום לה ולפעילותה‪ .‬יושפע ואף יפרח‪ ,‬וזמן‬ ‫שמחתנו הוא כשכל היהודים כולם נעשים לאגודה אחת ! (מעין המועד ) {העורך הי"ו}‪.‬‬

‫הלכות לחול המועד סוכות‬ ‫‪ ‬ימים שבין הראשון והשביעי של פסח‪ ,‬וימים שבין הראשון של חג הסוכות לשמיני עצרת נקראים חול המועד‪,‬‬ ‫ובתורה נקראו בשם מקראי קודש‪ .‬וכן אנו מזכירים אותם בתפלת המוספין‪ .‬וכולן אסורים בעשיית מלאכה‪ .‬וכן‬ ‫ראוי לכבד את ימי חול המועד בכסות נקיה‪ ,‬ומצות עשה מן התורה לשמוח בחול המועד‪ ,‬באכילת בשר [בהמה]‬ ‫ושתיית יין‪ ,‬ולשמח הנשים בבגדי צבעונין ותכשיטין‪ .‬וכן יש לכבדן במאכל ובמשתה‪ .‬ולכתחלה טוב לאכול פת‬ ‫בסעודת הלילה ובסעודת היום של חול המועד‪.‬‬ ‫‪ ‬יש אומרים שאיסור עשיית מלאכה בחול המועד הוא מן התורה‪ .‬ויש אומרים דאיסורו מדרבנן‪ ,‬ויש שמטילים‬ ‫פשרה בין הסברות הנ''ל‪ ,‬שעיקר איסור מלאכה בחול המועד מדאורייתא‪ ,‬כשאין המלאכה לצורך המועד ואינו‬ ‫דבר האבד‪ ,‬וכשהיא לצורך המועד מותרת מן התורה אפילו על ידי אומן‪ ,‬ובדבר האבד מותר אפילו על ידי‬ ‫טירחא יתירה‪ ,‬וחכמים אסרו קצת במלאכות אלו כמו שיתבאר להלן‪ .‬ולענין הלכה הואיל ורבו הפוסקים‬ ‫שסוברים בהדיא שמלאכת חול המועד איסורה רק מדברי סופרים‪ ,‬וכן דעת מרן השלחן ערוך‪ ,‬יש לסמוך עליהם‬ ‫להקל בדרבנן במקום מחלוקת פוסקים וכדומה‪ .‬וככל ספיקא דרבנן דהוי לקולא‪.‬‬ ‫‪ ‬כל סחורה אסורה בחול המועד בין לקנות בין למכור‪ ,‬כל שאינה לצורך המועד‪ .‬ואם יש לו סחורה שאם לא‬ ‫ימכרנה בחול המועד אפשר שיפסיד מהקרן מותר למכרה‪ ,‬אבל אם לא יפסיד רק מהריוח אסור למכרה‪ .‬ומכל‬ ‫מקום אם הוא בענין שאם ימכרנה בחול המועד יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר לשמחת המועד מותר למכור‪.‬‬ ‫אבל אם הוא עשיר ויכול להוציא לשמחת יום טוב כרצונו אלא שאין בדעתו לבזבז כל כך‪ ,‬אין להתיר לו למכור‬ ‫סחורה כדי שיוציא יותר לשמחת החג‪{ .‬הרב אסף יצחק הי "ו} (ילקוט יוסף )‬

‫תשובה מאהבה‬ ‫ימי התשובה לכאורה כבר מאחרינו‪ ,‬אמנם שבנו בתשובה והתעוררנו בימים אלו‪ ,‬אולם התשובה היא בדרך כלל‬ ‫אצל רוב העולם רק על הענפים הרעים שאינם אלא תוצאה של השורשים שעדיין נשארו פגומים‪ ,‬חג הסוכות הינו‬ ‫חג שבו ניתן להשלים את התשובה בתיקון השורשים‪ .‬כדי שהדברים יובנו לנו בעולם המעשה שלנו‪ ,‬נבאר מה ענין‬ ‫הענף והשורש‪ ,‬ומה עבודתנו בחג הסוכות בנוסף למה שעבדנו עד יוה''כ‪.‬‬ ‫התורה אסרה עלינו את הנקימה‪ ,‬הנטירה‪ ,‬וכן שנאת הלב שנצטווינו שלא לשנאות את אחינו בלבבנו‪ ,‬וכמו כן‬ ‫נצטווינו שלא לכעוס על זולתנו ולא להתגאות על שום בריה בעולם‪ .‬וכי מלאכים אנחנו‪ ,‬הרי בידינו הדבר שלא‬ ‫לנקום‪ ,‬הרי בידינו שלא לנטור שנאה בלב על אחד שהרע לנו‪ ,‬ולא עוד אלא גם עלינו להיטיב לו כאחד מהאוהבים‪,‬‬ ‫ולא עוד אלא שיש להקדים את השונא לאוהב?!‬ ‫ובפרט אם נתבונן‪ ,‬כמה קבלות מסוג זה שמקבלים אנו על עצמינו ולא מצליחים לעמוד בהם‪ ,‬כמה יכול להחזיק‬ ‫מעמד אדם שמקבל עליו לא לכעוס‪ ,‬או שלא להשיב למחרפיו‪ ,‬או שלא ליטור שנאה בלבו על זולתו‪ ,‬הרי כמעט‬ ‫ולאחר זמן קט פג תוקף קבלתנו ואין בידינו לעמוד בזה‪ ,‬ואפילו להעוסקים במוסר‪.‬‬ ‫התשובה לכך היא‪ ,‬מפני שאנו ניגשים לטפל בפירות האילן שגידולם רע ואינם עולין יפה‪ ,‬ולא ניגשים לטפל‬ ‫בשורשים של האילן‪ .‬ובכן השורש לכל קיום אותם ענפים הנזכרים הוא האמונה‪ .‬ואת אמונה שורשית זו יש לנו‬ ‫לחזקה בחג הסוכות‪ ,‬ואז נטפל בשורש ולא רק בענפים‪ ,‬והוא מה שעשינו עד כה תשובה על פגמי הענפים‪.‬‬ ‫במצות הישיבה בסוכה מצינו חיוב שונה מייתר מצוות התורה‪ ,‬שהרי בפסח נצטווינו לאכול מצה‪ ,‬וחיוב המצה הוא‬ ‫דווקא בלילה הראשון בלבד‪ ,‬וכן בייתר המצוות‪ ,‬כנטילת לולב‪ ,‬אינו אלא לשעתו‪ ,‬ואילו במצות סוכה למדנו שיהא‬ ‫אדם אוכל ושותה בסוכה וישן ומטייל בסוכה‪ ,‬וכך שבעה ימים רצופים צריך שיהא עיקר ביתו ‪ -‬הסוכה בלבד‪,‬‬ ‫וכנאמר‪'' :‬תשבו''‪ ,‬ודרשו ‪ -‬כעין תדורו‪ .‬והטעם הוא‪ ,‬היות ומטרת מצות הסוכה היא לחזק את שורשי האמונה וכמו‬ ‫שיבואר‪ ,‬ולחזק שורשים דרושה עבודה יסודית וממושכת עם דביקות במטרה‪.‬‬ ‫והנה טעם ישיבתנו בסוכה הוא להורות שברצות ה' יתכנו חיים גם במקום שהוא ללא תנאי חיים‪ ,‬וכמו שהלכו‬ ‫ישראל במדבר ללא תנאי קיום‪ ,‬ושום הגיון לא היה כיצד יתקיימו מיליוני בני אדם נשים וטף במדבר הנורא‪ ,‬וכמו‬ ‫שמצינו שרבים מישראל לא אזרו חיל להאמין בהקב''ה ולצאת למדבר שממה‪ ,‬וכמו שדרשו על הפסוק‪'' :‬וחמושים‬ ‫עלו בני ישראל מארץ מצרים'' ‪ -‬אחד מחמישה ‪ -‬עשרים אחוז בלבד‪ ,‬והייתר מתו במכת חושך על חוסר אמונתם‪.‬‬ ‫לכך נועדה מצות הסוכה בחיוב שכזה‪ ,‬לחיות את חיינו בסוכה דלה וחלשה‪ ,‬ולחיות שם בתנאים כאלה שבעה ימים‬ ‫עם אוכל ושינה‪ ,‬להורות שהקיום של האדם יתכן גם במקום ללא תנאי קיום סבירים‪ .‬וכמו שנתקיימו ישראל במדבר‬ ‫‪ '40‬שנה ללא תנאים סבירים המאפשרים חיים‪,‬כי לא יפלא מה' דבר להמציא לאדם חיים גם במקום שבדרך הטבע‬ ‫לא יוכל להתקיים שם‪{ .‬הרב ברק כהן הי "ו}‪.‬‬

‫פרוש עלינו סוכת שלום‬ ‫ידועה לכל מעלתה של הסוכה שזו היתה ההבחנה של עם ישראל מאומות העולם‪ .‬אין ספק כי לצאת מביתנו‬ ‫לשבעה ימים בחג הסוכות יש בזה מן ההקרבה עם זאת יש לכך גם שכר‪ .‬אומרים בעלי המוסר כי ניתן ללמוד זאת‬ ‫מן הפסוק "ופרוש עלינו סוכת 'שלום'" שהמקיים את מצוות סוכה ככתבה וכלשונה יזכה שהקב"ה ימלא כל‬ ‫משאלות לבו לטובה‪.‬‬ ‫שלום = מה שאלתך וינתן לך‪ -‬הזוכה לקיים מצוות סוכה יש בידו לבקש מה' שימלא משאלותיו לטובה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה מדוע כתובה המילה "שלום"? מרן הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל הביא דוגמא מחייו של מרן "החפץ‬ ‫חיים" זצ"ל‪ :‬בבית החפץ חיים זצוק"ל נהגו להעמיד את הסוכה בצד מסויים בחצר‪ .‬כשהתחתן פעם שניה הביעה‬ ‫רעייתו את דעתה שיעדיף להעמיד את הסוכה בצד אחר‪.‬‬ ‫הכל יודעים ששינוי טבעו של אדם זקן הוא מן הדברים הקשים ביותר‪ ,‬הגם שהחפץ חיים היה "מלאך" זקן‪ ,‬מיד‬ ‫בלי ויכוחים פירק את הסוכה והעמידה בצד ההוא כפי שביקשה אשתו‪ ,‬וצריך רק לזכור שבזמנם לפרק ולבנות‬ ‫סוכה היה מאמץ אדיר לא כמו היום שיש מברגה וכו'‪ ...‬לאחר מספר דקות החליפה האישה את דעתה ואמרה‬ ‫שצריכים להעמיד את הסוכה דווקא בצד השני‪ ,‬שוב בלי להוציא מילה מפיו פירק שוב והעמידה במקום שביקשה‬ ‫אשתו‪ .‬חולפות עוד מספר דקות ושוב משנה האישה את דעתה עד שהצביעה על המקום שבו היתה הסוכה‬ ‫מלכתחילה‪ .‬איך היה מגיב אדם מהשורה במקרה כזה? קשה להאמין שמישהו היה מוכן להזיז את הסוכה אף לא‬ ‫פעם אחת ועוד היה מוציא ביטויים קשים מפיו‪" ,‬מה שיש להזיז סוכה ממקום למקום?" וכד'‪..‬‬ ‫מר"ן החפץ חיים לא רק שלא הגיב כך אלא עשה מה שביקשה אשתו ובנוסף כשחזרה הסוכה אל מקומה הראשון‬ ‫נתן לה להרגיש שהיא צודקת‪ .‬יש אדם שיודע להאיר פנים רק מחוץ לביתו‪ ,‬שם הוא גומל חסד לאלפים ולרבבות‬ ‫אבל בשובו לביתו הוא זועף וצועק על כל דבר ולא מוכן לוותר‪.‬‬ ‫וכן מסופר על האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשב זצ"ל שהיה מהדר מאוד בקיום מצוות‪,‬קיים מצוות הכנסת אורחים‬ ‫בסוכתו והשתדל לארח בה גם אנשים פשוטים ודלים וכאשר נשאל "מדוע אתה מכניס אנשים כאלו דווקא לתוך‬ ‫הסוכה המקודשת?" השיב הרב "לעתיד לבוא כשישבו הצדיקים בסוכת עורו של לויתן‪ ,‬ארצה גם אני להשתתף‬ ‫במחיצתם וודאי שידחו אותי בטענה וכי מי אתה? איש פשוט נדחק למסיבת הצדיקים? מעתה יהיה לי פתחון פה‪,‬‬ ‫גם בסוכתי הכנסתי אנשים פשוטי עם ולכן מגיעה לי גם הזכות"‪ .‬כך גם אנו צריכים לנהוג בחג הסוכות ולהזמין את‬ ‫פשוטי העם‪ ,‬השכנים שיזכו לפחות לשמוע קידוש וזוהי סוכת שלום אמיתית‪{ .‬הרב אייל מזרחי הי "ו}‪.‬‬

‫הלכות חג הסוכות‬

‫(ילקוט יוסף)‬

‫‪ ‬כיצד מצות ישיבה בסוכה? אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים‪ ,‬בין ביום בין בלילה‪ ,‬כדרך שהוא‬ ‫דר בביתו בשאר ימות השנה‪ .‬וכל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע‪ ,‬שנאמר בסוכות תשבו‪,‬‬ ‫כעין תדורו‪.‬‬ ‫‪ ‬אם שכח לברך לישב בסוכה קודם הסעודה‪ ,‬יברך כל זמן שנזכר כשהוא מיסב ואוכל בסעודה‪ .‬ויש אומרים שצריך‬ ‫שיאכל יותר מכביצה פת לאחר הברכה‪ ,‬ואם אינו יכול לאכול כך לא יברך‪ .‬אך העיקר לדינא‪ ,‬שכל שעודו ממשיך‬ ‫באכילת תבשיל‪ ,‬או אפילו פירות לקינוח סעודה‪ ,‬ואפילו בכל משקה אשר ישתה‪ ,‬רשאי לברך לישב בסוכה‪ ,‬אף‬ ‫שאינו מתכוין לאכול יותר מכביצה פת‪ .‬אבל אם סיים סעודתו לגמרי‪ ,‬אינו מברך יותר לישב בסוכה באותה‬ ‫סעודה‪ .‬וכל שכן שאם בירך ברכת המזון שאינו יכול לברך לישב בסוכה אף אם יאכל פירות או עוגה לקינוח‪.‬‬ ‫‪ ‬אם מסופק אם בירך לישב בסוכה או לא‪ ,‬לא יברך‪ ,‬דספק ברכות להקל‪ .‬ומכל מקום טוב ונכון שיהרהר בלבו‬ ‫ברכת לישב בסוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג‪ ,‬פטור מלאכול בסוכה‪ ,‬שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים‪'' ,‬תשבו'' כעין‬ ‫תדורו‪ ,‬מכאן שהמצטער פטור מן הסוכה‪ .‬ויש חולקים ומחמירים בלילה הראשון‪ ,‬שצריך לאכול כזית בסוכה‪,‬‬ ‫אפילו יורדים גשמים‪ .‬ואם רוצה להחמיר ימתין קצת אולי יפסקו הגשמים ואחר כך יכנס ויאכל בסוכה‪ ,‬אבל לא‬ ‫יצער עצמו בליל יום טוב משום כך‪ ,‬לשהות זמן ממושך‪ .‬ואם אחר שאכל בבית פסקו הגשמים‪ ,‬אם לפני חצות‬ ‫לילה פסקו‪ ,‬יכנס לסוכה ויברך לישב בסוכה ויאכל לפחות כזית‪ .‬ואם לא פסקו הגשמים עד אחר חצות לילה‪ ,‬לא‬ ‫יברך לישב בסוכה אלא אם כן אוכל פת יותר מכביצה‪.‬‬ ‫‪ ‬קטנים שהגיעו לחינוך שהם בני חמש או בני שש‪ ,‬כל אחד לפי חריפות שכלו‪ ,‬חייבים בסוכה מדברי סופרים כדי‬ ‫לחנכם במצוות‪.‬‬ ‫‪ ‬פירות ושאר מיני אוכלים שתלו אותם בסוכה לנוי‪ ,‬אסור להינות מהם עד מוצאי שמחת תורה‪ ,‬ואפילו אם נפלו מן‬ ‫הסוכה אסור ליהנות מהם‪ .‬ובשבת יום טוב אסורים בטלטול משום מוקצה‪ .‬וכן אסור ליטול אפילו קיסם מהסוכה‬ ‫לחצוץ בו את שיניו‪.‬‬ ‫‪ ‬נכון להביא כסא מפואר לכבוד האושפיזין‪ ,‬מעין דוגמא למה שמביאים בעת המילה כסא לכבוד אליהו הנביא זכור‬ ‫לטוב‪ ,‬שכתוב בזוהר הקדוש דאי לא אתקינו ליה כסא לא אתי‪ .‬ולכן נוהגים לומר הנוסח עולו אושפיזין וכו'‪ .‬ואחר‬ ‫שיאמר נוסח זה‪ ,‬יקדש מעומד‪ ,‬ואחר ברכת לישב בסוכה‪ ,‬ישב‪ ,‬ויברך שהחיינו‪ ,‬שבברכה זו הוא פוטר גם את‬ ‫מצות הסוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬בכל ימי החג‪ ,‬אין להריח באתרוג‪ ,‬בין בשעת נטילתו לצאת בו ידי חובה‪ ,‬בין באמצע היום כשנוטלו בשביל‬ ‫להריח‪ ,‬מפני הספק שיש אם לברך עליו‪ ,‬אחר שאינו עומד לריח אלא למצוה‪ .‬וכן הדס של מצוה אסור להריח בו‬ ‫בכל ימי החג‪ ,‬מפני שהוא עומד תמיד לריח‪ ,‬ובחג הוקצה למצותו ולא לריח‪ ,‬ודמי לעצי סוכה‪{ .‬הרב אסף יצחק הי "ו}‬

‫"דלישס"‬

‫נפתחה קונדיטוריה "דלישס" כל סוגי העוגות והעוגיות ‪ +‬ללא סוכר‬ ‫מבחר גדול של לחמים ולחמניות‪ ,‬חלות מיוחדות לשבת‪ ,‬כל סוגי הבורקסים‪ .‬איכות ושירות‪.‬‬ ‫כתובת‪ :‬הסוכה ‪ 14‬נווה כרמים ראשון לציון להזמנות‪052-4529508 03-9522633 :‬‬

‫קייטרינג "מזל טוב מטעמים" ‪ -‬אוכל לכל אירוע ואירוח‬ ‫תפריט מיוחד לראש השנה‪ ,‬גלאט כשר למהדרין‬ ‫רחוב ישראלי שמעון ‪ 3‬ראשל"צ ‪050-775084‬‬

‫‪03-9627708‬‬

‫רשת פיצה כמעט חינם!! כשרה למהדרין כל המוצרים בהשגחת הבד"צ‬ ‫רח' רוטשילד ‪ 119‬ראשל"צ‪ .‬טל' משלוחים‪03-9444460 / 03-9444480 :‬‬

‫החזן מפרס נובל ומנווה ים ‪ -‬ר' אליהו זגורי הי"ו‬ ‫מלמד חזנות לבר מצוה בנוסח ירושלמי‪ ,‬מרוקאי‪ ,‬ואשכנזי‪054-4607800 .‬‬

‫שבת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫הצטרף לרשימת התפוצה השבועית‪[email protected] :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אוזן מרכז השלט ‪ .03-9658758‬עריכה משה קריספין הי"ו‬ ‫‪.‬‬

‫שלום‬