Kerem Avraham - Devarim

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת דברים ‪ -‬שבת חזון ‪ -‬אבות פ“ג ‪ ,‬תשס״ט גליון ס“ה‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫ַחת קוֹנֶה ֵּלב‬ ‫שו ֵֹמ ַע ּתוֹכ ַ‬ ‫ׁ‬ ‫אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'‪ .‬מדייק רש"י‪ ,‬שדבריו של משה רבנו נאמרו‬ ‫אל כל ישראל ממש‪ ,‬ולא נעדרו ממעמד זה אף אלו המצויים בשוק בדרך כלל‪ .‬דבריו של משה‬ ‫רבנו עליו השלום היו דברי תוכחה לישראל על המרותם את פי ד' בעת הילוכם במדבר ועל‬ ‫חטאותיהם אשר חטאו לפניו‪ .‬הטעם לכינוסו של העם כולו היה בכדי שלא יהיה פתחון פה‬ ‫לומר‪" :‬תשובה היתה בפינו לדבריו של משה‪ ,‬יכולים היינו להשיב לו ולהוכיח שאין תוכחתו‬ ‫ראויה לנו‪ ,‬אלא שלא היינו נוכחים בשעת מעשה כאשר הוכיח אותנו‪ ,‬ולא היינו יכולים להשיב‬ ‫אותו דבר"‪ .‬על‪-‬כן כינס משה את כל העם בכדי שמי שירצה להעיז פניו ולענות יוכל לעשות‬ ‫זאת ולא ישתמט אחר‪-‬כך בתירוצים שונים‪ ,‬אלו דברי רש"י הקדוש על אתר‪.‬‬ ‫הדברים מתבארים בעומק יתר בדבריו של הרבי ר' פייבל מגריצא כפי שמביאם נכדו‪ ,‬מרן‬ ‫ה'ישמח ישראל' זי"ע‪ :‬תכונות האדם מחולקות לשלשה חלקים עיקריים‪ ,‬כידוע‪ ,‬והם‪ :‬מחשבה‪,‬‬ ‫דיבור ומעשה‪ .‬חלק המחשבה נחלק גם הוא לשלשה חלקים‪ :‬חכמה‪ ,‬בינה ודעת‪ .‬ביאור העניין‬ ‫בהמחשה‪ :‬יושב לו אדם אחוז במחשבותיו והנה עוברת במוחו מחשבה שביתו הקטן והמלא‬ ‫צר מהכיל את כל חפציו ונכון יהיה אם יבנה לעצמו בית חדש‪ .‬כהרף עין חולפת לה מחשבה‬ ‫זו ומפנה את מקומה לאלפי מחשבות ורעיונות אחרים שיתפסו את מוחו ברגעים הקרובים‪.‬‬ ‫הר ְג ִעי בדבר הבית החדש שיהיה ראוי לו לבנות‪ ,‬מכונה "חכמה"‪ .‬בשם זה מכונה‬ ‫הרהור זה ִ‬ ‫המחשבה המופשטת‪ ,‬החולפת ברגע זאת שאינה מלובשת בצורה מסויימת ופרטים שונים‪.‬‬ ‫זהו עומק הדבר שהאות י' מכונה בפי חכמי קבלת האמת "חכמה"‪ ,‬באשר היא מרמזת לאמור‬ ‫בהיותה נקודה קטנה חסרת צורה‪ ,‬כחכמה זו שבלב האדם שקודם התפשטותה‪ ,‬כשהיא‬ ‫נשארת בצורתה הגולמית‪ ,‬הרי היא חסרת כל צורה‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬יש והאדם אינו עוצר בעד שרעפיו אלא ממשיך הוא לטוות במחשבתו את דרך פעולתו‬ ‫בנוגע לבית החדש‪ :‬כיצד ייראה הבית? כמה חלונות ייקבעו בו ובאיזה צד שלו ייפתח לו פתח?‬ ‫רבות מחשבות בליבו‪ ,‬חוכך הוא בדעתו האם אופן זה הוא הטוב והרצוי‪ ,‬או שמא יש לפעול‬ ‫באופן אחר‪ .‬מחשבות אלו כבר מכונים בשם "בינה"‪ .‬בעוסקו בהם הרי האדם מבין ומתבונן‬ ‫בהרחבה ב"חכמה" שנפלה בו מקודם‪ .‬אין הוא אותו רעיון כבר כנקודה קטנה העומדת בפני‬ ‫עצמה‪ ,‬אלא מתפשט הוא לצדדים‪ ,‬נוספים בו‪ ,‬ברעיון‪ ,‬צדדים שונים ומגוונים ומחשבות נוספות‬ ‫מרחיבים את הנקודה‪ .‬זוהי ה"בינה"‪.‬‬ ‫כאשר תהיה במוחו התמונה המושלמת של הבית שברצונו לבנות‪ ,‬כאשר בעיני רוחו הוא כבר‬ ‫רואה את ביתו החדש על צורתו ותכניתו והנה כבר מוכן הוא ממש להעביר את תכנית הבניין‬ ‫ממוחו בעזרת קולמוס על‪-‬גבי הכתב‪ ,‬הרי הוא אוחז בשלב ה"דעת"‪ .‬רבותינו פירשו ש"דעת"‬ ‫הוא לשון "התקשרות" כידוע‪ .‬בשלב ה"דעת" האדם ניצב על עמדו עם מחשבה ברורה וידועה‬ ‫ובהתאם לה הוא ממשיך להתקדם עם בניית ביתו‪ ,‬וכן כל דבר מעשה נפעל על‪-‬פי הדעת‬ ‫הקודמת לה‪.‬‬ ‫זוהי תמצית הביאור של "חכמה‪ ,‬בינה ודעת" ועל‪-‬פי הקדמה זו יבואר העניין בו פתחנו‪.‬‬ ‫מטרתו של משה רבנו עליו השלום כשהוכיח את עם ישראל‪ ,‬היתה לזככם ולטהר את ליבם‬ ‫מכל שמץ חטא ועוון‪ ,‬ושום הרהור עבירה לא יהיה עוד על לבבם‪ .‬ומבואר במדרש שאכן‬ ‫באמת לא היו ישראל ראויים לאותה תוכחה‪ ,‬שהרי משה רבנו דיבר לדור שעומד ליכנס לארץ‬ ‫ישראל המובטחת ואילו החוטאים כבר מתו במשך הארבעים שנה שהיו ישראל במדבר‪ .‬אלא‬ ‫שהיתה התוכחה מכוונת בשביל לעקור מלבם את ההרהורים הלא טובים שעלו בלבם גם אם‬ ‫לא הביאום לידי מעשה‪ ,‬כאמור‪ .‬מחשבות הלב הללו שהם בגדר "חכמה" כפי שנתבאר אינם‬ ‫מורגשים כלל לאדם עד שהוא כלל אינו מודע לכך שחלפה בליבו מחשבת אוון‪ ,‬ומכאן שהאדם‬ ‫הפשוט אין בכחו להזדכך ולהיטהר מכל וכל ממחשבות אלו והוא נצרך לסיוע מיוחד עבור כך‪.‬‬ ‫סיוע זה מתאפשר לו כאשר הוא דבוק בצדיק‪ .‬אז‪ ,‬מכח קדושת הצדיק‪ ,‬מרגיש האדם בכל‬ ‫דבר‪ ,‬ולו הקטן ביותר‪ ,‬שאינו ראוי – שעליו לתקנו‪ .‬כמו מי שמחפש מחט על הארץ שסיכוייו‬ ‫למוצאה תלויים במידה רבה בכמות האור במקום‪ ,‬אם המקום מואר היטב יתכן שבסופו של‬ ‫דבר תימצא האבדה‪ ,‬ולעומת זאת אם המקום חשוך הרי קטנים סיכוייו לאין ערוך‪ .‬כך הוא‬ ‫הדבר ברוחניות‪ :‬אם רצון האדם למצוא את נגעי לבבו ולשוב עליהם בלב שלם‪ ,‬הרי על עבירות‬ ‫קלות וחמורות בהם חטא בפועל‪ ,‬נקל לו לשוב מאחר שהוא כביכול "ממשש" אותם גם באפילה‬ ‫כי הם ניכרים בחוש המישוש‪ .‬אולם אותם פגעים רעים בדמות הרהורים שנדבקו אצלו‪ ,‬אותם‬ ‫אין הוא יכול למצוא ולתקן אלא אם‪-‬כן יימצא במקום מואר‪ ,‬והכוונה כמובן למואר מבחינה‬ ‫רוחנית‪ ,‬דבר המתאפשר על‪-‬ידי הימצאות תחת השראתו של צדיק‪ ,‬כזה אשר האור שסביבו‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪8:58 8:21 7:06‬‬ ‫בני ברק ‪8:55 8:24 7:21‬‬ ‫אלעד ‪8:57 8:23 7:15‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫ככתבם וכלשונם‬ ‫שבת חזון‬ ‫• גלות ותקווה לגאולה בפרשת דברים •‬ ‫‪..‬הנה ידוע כל הנעשה ביום הת"ב‪ ,‬כי גבר יד האויב‬ ‫להחריב את בית קדשינו‪ .‬ובאמת יפלא איך היה‬ ‫באפשרות זאת‪ ,‬זאת היה יתכן אם היה הבית נבנה‬ ‫ע"י נברא‪ ,‬היה יכול נברא אחר לבטלו‪ ,‬אבל באמת‬ ‫היה נבנה ע"י הבורא ית"ש בעצמו‪ ..‬ואיך יתכן‬ ‫האפשרות שיחרב זה ע"י שליטת נברא בעולם‪.‬‬ ‫ובהכרח לומר‪ ,‬שהיה איזה קלקול בסיבת הבניין‬ ‫שהוא קדושת ישראל ואיך אפשר זאת שהבורא‬ ‫יתברך יבנה בניין כזה שעתיד להתקלקל‪ ..‬אמנם‬ ‫באמת כן הדבר‪ ,‬שבאמת אין באפשרות לבטל‬ ‫מעשי שמים ביטול גמור ח"ו‪ ,‬רק היה בדרך גניזה עד‬ ‫עת מועד מצד הקלקולים שהיה לפי שעה בקדושת‬ ‫ישראל ולכשיבוא העת לחננה במהרה בימינו אז‬ ‫יוודע כי גם עצם הקלקולים היה ירידה לצורך עליה‬ ‫ומהם גופא יהיה תיקון גמור בסוד "עוונות נעשים‬ ‫זכויות"‪..‬‬ ‫והנה בפרשה הזאת כתובים התוכחות שהוכיח משה‬ ‫רבנו את ישראל‪ .‬ובוודאי לא היה כוונת התוכחה‬ ‫לעגם נפשם בחירופים וגידופים‪ ..‬כי באמת היו‬ ‫אז כל ישראל צדיקים גמורים וכבר זכו להמדרגה‬ ‫"עוונות נעשו זכויות" ובאמת כבר נעשה מכל דברי‬ ‫התוכחות האלה זכויות גמורים‪ ..‬אמר להם משה‬ ‫רבנו לישראל‪ ..‬מעתה לא יזיק מה שאני מזכיר‬ ‫ברמז את התוכחות כי באמת הם זכויות‪ ..‬על‪-‬ידי‬ ‫שהשורש שלכם דבוק בשורש הקדושה‪ ,‬וממילא‬ ‫אם על ידי שבשעת מעשה נראה כקלקול ח"ו‪,‬‬ ‫נעשה מה שנעשה‪ ,‬אבל אין באפשרות שתתנתקו‬ ‫ח"ו לגמרי מהקדושה רק הוא בדרך הסתר על איזה‬ ‫זמן ולבסוף נעשה מהכל זכויות גמורים וכדברינו‬ ‫הנ"ל בעניין חורבן הבית‪..‬‬ ‫תורת אמת‬

‫ָאל ְּב ֵע ֶבר‬ ‫ׂר ֵ‬ ‫ֹשה ֶאל ּכָל ִי ְש‬ ‫ׁ‬ ‫ֲשר ִּד ֶּבר מ ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ֵא ּלֶה ַה ְּד ָב ִרים א ֶ‬ ‫ַה ּי ְַר ֵּדן‪ .‬משה רבנו ע"ה הוכיח את ישראל על מה‬ ‫שמתפללים עבור עצמם‪ .‬כי העיקר להתפלל בגין‬ ‫שכינתא דאיהי בגלותא‪ ,‬ועיקר על התגלות כבוד‬ ‫מלכותו וזה יהיה עיקר התפילה‪ .‬וכאשר נתקן זאת‬ ‫ממילא כל ההצטרכויות יהיה מתוקנים‪ .‬וכמו למשל‪,‬‬ ‫אדם אשר רגלו צבה ובא יבוא הרופא לבקרו‪ ,‬ומבקש‬ ‫מהרופא שיתן לו מזור ותחבושת על קרסולו הצבה‪.‬‬ ‫והרופא‪ ,‬בחפשו כל חדרי בטן מאין מקור מכת הצבה‪,‬‬ ‫מהכליות או מהלב וכדומה ונותן לו רפואות תעלה‬ ‫היורדים לחדרי בטן‪ .‬והחולה‪ ,‬אשר אינו מבין מחלתו‬ ‫שנצמח מחלת הצבת הרגל מהכליות וכדומה‪ ,‬מביט‬ ‫עליו כמשוגע וצועק‪ :‬אנכי חפץ במזור ותחבושת על‬ ‫הרגל‪ ,‬ואתה נותן לי רפואות היורדות לחדרי בטן‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הרופא המבין ומאזין מאין צמחה המכה‪,‬‬ ‫ימלא פיו שחוק עליו‪ .‬כמו‪-‬כן אנו כסומים בגלותנו‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫מאיר למרחקים ומכחו חש האדם בכל כתם קל המכתים את ליבו ונפשו‪.‬‬ ‫לשון אחרת‪ :‬המחשבות הרעות שכבר הגיעו לכלל "בינה"‪ ,‬שהחוטא הגה והתבונן בהם‪ ,‬הם כבר‬ ‫נחשבים לצורך זה ל"מעשה"‪ ,‬כאשר קל לו לאדם לשוב עליהם‪ .‬לעומת‪-‬זאת‪ ,‬הרהורי העבירה‬ ‫שנותרו בכלל "חכמה"‪ ,‬הנקודה שלא התפשטה‪ ,‬לא יורגשו וממילא לא יתוקנו עד שיכניע‬ ‫האדם את‪-‬עצמו לצדיק הדור‪.‬‬ ‫זהו עומק דברי רש"י על הטעם שכינס משה רבנו את כל כלל‪-‬ישראל להשמיעם את דברי‬ ‫תוכחתו‪" :‬אילו הוכיח מקצתן‪ ,‬היו אלו שבשוק אומרים‪ ,‬אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולא‬ ‫השיבותם דבר מכך וכך‪ ,‬אילו היינו שם היינו משיבים אותו‪ ,‬לכך כנסם כולם ואמר להם‪ ,‬הרי‬ ‫כולכם כאן כל מי שיש לו תשובה ישיב‪" ".‬אותם שבשוק" הרחוקים מרחק רב ממשה רבנו‪,‬‬ ‫צדיק דורו‪ ,‬לא היו מרגישים כלל את פגמיהם וממילא היו לתומם חושבים שאין התוכחה‬ ‫מיועדת כלל אליהם‪ ,‬הם לא מוצאים בעצמם שום חטא ועוון‪ ,‬כי רחוקים המה מן האור‪ .‬אם הם‬ ‫לא מרגישים כלל בחסרונותיהם‪ ,‬אין הם יכולים לתקנם‪ ,‬כמובן‪ .‬משה רבנו ע"ה רצה לתקן את‬ ‫כל הפגמים ולו הדקים של כלל ישראל קודם כניסתם לארץ‪ ,‬לכן כנסם כולם כדי שכולם יהיו‬ ‫קרובים ונאצלים מהשפעת הצדיק וממילא יכירו בפגמם על‪-‬ידי שאור קדושתו של משה יפעם‬ ‫בקרבם ובנשמתם‪ ,‬ואז יתעוררו בליבם הרהורי תשובה‪ .‬בשעת כושר זו הסיר משה מליבם את‬ ‫מעט הרע שדבק בהם וזיכך את לבבם מכל וכל‪ ,‬או אז ראויים היו המה להיכנס בשערי הארץ‬ ‫הקדושה ולנחול אותה‪.‬‬ ‫ו"התפשטותא דמשה בכל דרא"‪ .‬בכל דור ודור ישנם צדיקים שכאשר האדם בא במחיצתם‬ ‫נפתח ליבו‪ ,‬ורצונותיו נעשים מזוככים יותר‪ .‬הזמן אשר נמצאים במחיצת הצדיק הוא העת‪-‬‬ ‫רצון להפוך את לב האדם להקב"ה ולהסיר ממנו כל שמץ עוון‪ .‬כי בהיות האדם סמוך למקור‬ ‫האור הקדוש‪ ,‬צפים ועולים במוחו כל הדברים הדקים שחטא בהם ואשר עליו לתקן ובדרך‬ ‫זו הוא עולה מעלה אחר מעלה עד שמטהר את ליבו ונפשו ומגיע לדרגת עובד ד' בשלמות‬ ‫הנרצה‪.‬‬ ‫‪-‬‬‫ישמח ישראל‪ ,‬יושר דברי אמת פרק כ"א‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להתרחץ בתשעת הימים שבין ר"ח אב לט' באב‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬כל רחיצה של תענוג אסורה‪ ,‬ובאופן שאין הרחיצה לתענוג‬ ‫אלא כדי להסיר ממנו רפש וטיט וכדו' מותר‪ ,‬וכן כשרוחץ לצורך‬ ‫רפואה ‪ -‬ולעניין רוחץ להסיר הזיעה באופן שמזיע הרבה עד שמרגיש‬ ‫עצמו כדבוק ברפש וטיט מותר לרחוץ‪ ,‬ויעשנו אברים אברים ובצנעה‬ ‫ובצונן או אפי' בפושרים לפי הצורך‪ ,‬ומ"מ אל ימהר להורות היתר‬ ‫לעצמו‪,‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬פסק המחבר )תקנ"א סעי' י"ז( נהגו אבותינו שלא לרחוץ‬ ‫מראש חודש וכו'‪ .‬וכן נתקבל המנהג והרי הוא כאיסור לכל דבר‬ ‫ובאיסור זה נכלל אפי' רחיצה בצונן אמנם כשהוא מלוכלך נפסק )תקנ"ד‬ ‫סעי' ט( שכיון שכל רחיצתו היא להעביר את הזוהמה‪ ,‬מותר לו לרחוץ‬ ‫את המקומות המלוכלכים‪ ,‬אפי' בתשעה באב‪ ,‬וע"כ באופן שמרגיש‬ ‫ע"י הזיעה שהוא כמלוכלך ברפש וטיט מותר לו לרחוץ‪ ,‬ובאג"מ )אע"ז‬ ‫ח"ד סי' פד( מצדד להקל בכל אופן שרוחץ כדי להעביר הזיעה‪ ,‬והשבט‬ ‫הלוי )ח"ז סי' ע"ז( הקיל באופן שמזיע הרבה להתרחץ בצונן אברים‬ ‫אברים לא בבת אחת והדבר מסור ליראי ד' מתי להקל בזה‪ ,‬ובאופן‬ ‫שרוחץ לרפואה מותר‪ ,‬וכן כשרוחץ לרפואה בט' באב מותר כמבואר‬ ‫)סי' תקנ"ד סעי' י"ד( לעניין הבא מן הדרך ורגליו כהות שמותר לרחצן‬ ‫במים ובכל אופן יעשה שאלת חכם‪,‬‬

‫”וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה“‪.‬‬

‫ברכת מזל טוב לידידינו הנכבדים‬ ‫אנ"ש ומתפללי בתי מדרשינו‪:‬‬ ‫הרב ר' אברהם חיים הרשברג הי"ו‬ ‫וחתנו הרב זכריה אינגבר הי"ו‬ ‫להולדת הנכדה – הבת‬

‫לאשר אנו רואים שנחסר מאיתנו פרנסה ובריאות ר"ל‪,‬‬ ‫אזי אנו מתפללים עיקר התפלה ע"ז החסרון וכמו החולה‬ ‫הנ"ל‪ .‬והאמת צריכים להתפלל על עיקר החסרון‪ ...‬והנה‪,‬‬ ‫האותיות שאחר תיבת "ירדן" עולות מספר "שכינה" וזה‬ ‫בעב"ר הירדן‪ ,‬שהוכיח אותם שתהיה עיקר כוונתם על‬ ‫האותיות שאחרי תיבת "ירדן" – להתפלל עבור השכינה‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫עטרת ישועה‪ .‬וראה להרה"ק‬ ‫מוויטעבסק בסה"ק "פרי הארץ" בפרשתן שזה‬ ‫היה עיקר החסרון של דור חורבן הבית ודבר‬ ‫זה גורם לניתוק מהתורה ר"ל‪.." :‬ירמיהו הנביא‬ ‫שראה אותן בניוולן וחורבנם‪ ,‬שפרקו מעל‬ ‫עצמם עול תורה ומצות ונכרתה ואבדה האמונה‬ ‫מפיהם ורחקו מעל ד'‪ ,‬אמר 'איכה ישבה בדד‬ ‫העיר' שהוא כנוי לתורה כנזכר‪ ,‬ופירוש 'בדד'‬ ‫הוא גלמוד כמה דאת אמר במצורע 'בדד‬ ‫ישב'‪ ,‬יחידי‪ ,‬כי הם פירשו מן התורה כל עיקר‬ ‫והם לבדם והתורה לבדה שלא היה להם שום‬ ‫התקשרות‪ ,‬ואמר הנביא הסיבה מה זה ועל‬ ‫מה זה מפני שהיתה למס כמאמר הזהר בענין‬ ‫התפלה‪ ,‬מי שלא שם לבו על עיקר גלות השכינה‬ ‫כי אם על חסרונו דימה אותו לכלב ואמר דצוחין‬ ‫ככלבין "הב הב" "הב לנו חיי" "הב לנו מזוני"‪ ..‬וכן‬ ‫היה שם בחורבן הבית‪".‬‬

‫ֶכ ְּת ָך ֶאת ַה ִּמ ְד ָּבר‬ ‫ָדע ל ְ‬ ‫ָד ָך י ַ‬ ‫ׂה י ֶ‬ ‫ַכ ָך ְּבכֹל ַמ ֲע ֵש‬ ‫ִּכי ד' ֱאל ֶֹקי ָך ֵּבר ְ‬ ‫ׁשנָה ד' ֱאל ֶֹקי ָך ִע ָּמ ְך לֹא ָח ַס ְר ָּת ָּד ָבר‬ ‫ַה ָּגדֹל ַה ּזֶה זֶה ַא ְר ָּב ִעים ָ‬ ‫)ב' ז'( הנה הפרשה הזאת קריאתה תמיד בט' ימים שאחר‬ ‫ר"ח אב עד ט' בו‪ .‬ומרמז הפרשה בכמה ענינים להזכיר‬ ‫את אשר עברנו ממקום למקום וד' אלקינו היה עמנו‪,‬‬ ‫להורות הגם שכשאנו עוברים בין המצרים ומר"ח אב עד‬ ‫ט' בו לא יטוש ד' את עמו ונחלתו‪ ,‬וכמו שהוליכנו במדבר‬ ‫בארץ לא עבר איש וד' הולך לפניהם וגו'‪ ,‬כן בימים הללו‬ ‫אשר נקראים גם כן מדבר וגיא צלמות‪ .‬וכמ"ש פירוש‬ ‫ֵך ְּבגֵיא ַצ ְל ָמוֶת לֹא ִאירָא‬ ‫הפסוק )תהלים כ"ג‪ ,‬ד'( ּגַם ִּכי ֵאל ְ‬ ‫רָע ִּכי ַא ָּתה ִע ָּמ ִדי‪ ,‬ונמצא כתוב בכתבי הקדוש מהר"ש‬ ‫מאוסטראפאלי כי שם של את"ה הוא המגין עי"ש‪ ,‬פירוש‬ ‫הענין‪ ,‬כי "אתה" הוא שם החסד כמו 'אתה כהן לעולם'‬ ‫)תהלים ק"י‪ ,‬ד'(‪ ,‬וכמ"ש רבותי נ"ע כי עיקר החסד מה שאנו‬ ‫זוכים לקרוא לבוראנו הגדול והנורא בלשון "אתה"‪ ,‬וכתבנו‬ ‫מזה במקום אחר‪...‬‬ ‫עבודת ישראל‪ ,‬עיי"ש‬

‫לֹא ִּתירָאוּם ִּכי ד' ֱאל ֵֹקיכֶם הוּא ַה ִּנ ְל ָחם ָלכֶם )ג' כ"ב( ולכאורה‬ ‫תמוה‪ ,‬מכל‪-‬מקום לא כתיב 'לא תירא מהם' כמו בכל‬ ‫מקום ולמה שינה הכתוב כאן‪) .‬א"ה‪ ,‬פירוש הקושיא‪ ,‬שאין זה‬ ‫ֵיתי‬ ‫ֹשו ַּע ִצ ּו ִ‬ ‫נאמר במקומו בלשון ציווי רק בדרך סיפור דברים "ו ְֶאת יְהוׁ‬ ‫ָכים ָה ֵא ּלֶה‬ ‫ׂה‪ִ ..‬ל ְׁשנֵי ַה ְּמל ִ‬ ‫ֲשר ָע ָש‬ ‫ׁ‬ ‫ָּב ֵעת ַה ִהוא לֵאמֹר ֵעינֶי ָך ָהרֹאֹת ֵאת ּכָל א ֶ‬ ‫ׁש ָּמה‪ ,‬לֹא ִּתירָאוּם‪ "..‬ובאמת‬ ‫ֲשר ַא ָּתה ע ֵֹבר ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂה ד' ְלכָל ַה ַּמ ְמלָכוֹת א ֶ‬ ‫ּכֵן ַי ֲע ֶש‬ ‫תמצא שנחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד במניין המצוות )נ"ח( שלהרמב"ם‬ ‫הרי זו אזהרה‪ ,‬אבל הראב"ד כתב "הבטחה היא ולא אזהרה"( ונ"ל‪,‬‬

‫שהתוה"ק בא להשמיענו כי יש בעולם סגולות ופעולות‬ ‫להפיל פחדים על אומות העולם‪ ,‬אבל התוה"ק הבטיחה‬ ‫לנו כשנהיה דבקים בו ית"ש‪ ,‬אין אנו צריכים לכל זה‪.‬‬ ‫ולא זה שאין אנו צריכים ללחום עמהם בגשמיות‪ ,‬אף זו‪,‬‬ ‫להטיל עליהם אימה ופחד לזה ג"כ אין מהצורך לנו‪ .‬וזה‬ ‫פירוש לֹא ִּתירָאוּם שאינכם צריכים להטיל עליהם אימה‬ ‫ויראה כי ד' נלחם לכם‪.‬‬ ‫אור לשמים‬

‫יהי רצון שיזכו אביה ואמה לגדלה לתורה לחופה ולמעשים טובים‬ ‫וירוו ממנה ומשאר יוצ"ח רוב נחת דקדושה כל הימים‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬