Kerem Avraham Shoftim 2009

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת שופטים ‪ -‬אבות פ“א ‪ ,‬תשס״ט גליון ס“ט‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫הדרך לתשובה – התבוננות‬ ‫ימי חודש אלול הם הימים בהם מידות היראה והאהבה משמשים יחדיו בליבות בני ישראל‪ .‬הפחד מד' כי‬ ‫בא לשפוט את הארץ בראש השנה – חרדת הדין – מורגשת היטב על פניהם של יראי ד' המטהרים את‬ ‫עצמם בתקופה זו לקראת הימים הנוראים הממשמשים ובאים‪ .‬מאידך‪ ,‬אלו הם ימים של קירבה ואהבה‬ ‫גדולה‪ ,‬ימים בהם ד' יתברך מתרצה לעמו ומושיט להם את ימינו הפשוטה לקבל שבים‪.‬‬ ‫שורש קדושת החודש הזה‪ ,‬חודש אלול‪ ,‬הוא שהותו בחודש זה של משה רבנו עליו השלום ב'ארבעים‬ ‫האמצעיים' במחיצת הקב"ה בשמי השמים‪ ,‬לשם עלה אחר שחטאו ישראל בעגל כדי לבקש רחמים‬ ‫עליהם‪ .‬על ארבעים ימים אלו אמרו חז"ל 'ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים‪ ,‬מה ראשונים ברצון‬ ‫אף אחרונים ברצון'‪ .‬כלומר‪ ,‬כשם שבפעם הראשונה שעלה משה לקבל את הלוחות והיה זה לפני חטא‬ ‫העגל כך שעמד שם בהר ברצון גמור מהשי"ת‪ ,‬כך גם בימים אלו המתחילים בר"ח אלול ומסתיימים ביום‬ ‫הכיפורים עמד משה בהר ברצון‪ ,‬וביום הארבעים הוא יום‪-‬כיפור‪ ,‬אמר לו הקב"ה 'סלחתי כדברך' וכיפר‬ ‫להם לישראל על חטאם הגדול‪ .‬ומיני אז‪ ,‬נקבעו ימים אלו לימי רצון ורחמים בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מהידוע ש'אין יום הכיפורים מכפר אלא לשבים ולא לשאינם שבים'‪ ,‬ולכן נהגו כל ישראל לפשפש‬ ‫במעשיהם בחודש הזה ולהכין עצמם בתשובה שלמה כדי שיגיעו ליום הדין נקיים מחטא ומשמץ עוון‪.‬‬ ‫וזאת יש לדעת‪ :‬ההתעוררות לשוב בתשובה‪ ,‬אף אם אמת הוא שהיא חבויה בעומק הלב של כל איש‬ ‫ישראל‪ ,‬היא אינה באה לידי ביטוי ממשי אם לא מעוררים ומלהיבים אותה ומפיחים בה רוח חיים‪ .‬אך‪,‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬האדם כה טרוד ועסוק בענייניו עד שנדיר שיקדיש ולו מעט מזמנו להרהר במחשבתו בתכליתו‬ ‫עלי אדמות‪ ,‬ומתי ואיך תזכה נפשו לשוב בתשובה‪ ,‬כך שרגשי החזרה למוטב נשארים תקועים אי שם‬ ‫במעמקי ליבו ולא רואים אור עולם‪.‬‬ ‫העצה היעוצה היא אפוא זו‪ ,‬וזו בלבד‪ :‬על כל איש ישראל המצפה להגיע לימי הדין הבאים עלינו לטובה‬ ‫לפנות מזמנו בימים אלו‪ ,‬ולהרגיל את עצמו להתבונן‬ ‫ברגשי קודש של תשובה‪ ,‬מוטלת החובה הקדושה ַ‬ ‫בגדלות הבורא; עליו לישא עיניו וליבו לשמים‪ ,‬להתבונן בכל צבא מרום הגבוהים ורמים אשר אין בדעת‬ ‫אנוש להשיגם כלל‪ ,‬וכן בארץ וכל צבאה ובחכמה הניכרת בכל פרט קטן וגדול שבהם‪ .‬באופן זה יפעל‬ ‫בנפשו –בשלב הראשון ‪ -‬הכרה עמוקה בבורא העולם יתברך שמו ובהנהגתו‪ ,‬ויקבל מושג כלשהוא‬ ‫בחכמה האלוקית הפורצת ועולה מכל ברואי העולם‪.‬‬ ‫כיוון שיגיע להשגה זו‪ ,‬ימשיך להתבונן בדעתו שכל חכמת הבריאה כולה אינה אלא בשביל ישראל‪,‬‬ ‫שיקיימו את רצון הבורא יתברך‪ ,‬אביהם שבשמים‪ .‬הקב"ה ברא הכל וצמצם את כל הדברים הרוחניים‬ ‫בצמצום אחר צמצום רק עבור שהאדם הזה‪ ,‬המתבונן‪ ,‬יעשה את רצונו ויעבוד אותו בלבב שלם‪ .‬כל קיום‬ ‫מצוה והתנזרות מעבירה ח"ו של כל אדם‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬נותנת כביכול נחת‪-‬רוח עצומה לבורא יתברך‬ ‫המטה את עצמו כביכול לראות את עבודת האדם אליו ולקבל ממנו נחת‪-‬רוח‪ .‬ידיעות אלו פועלות יפה‬ ‫בלב האדם ומציתות את הזיק הטמון בו‪ ,‬להפוך אותו לשלהבת אש של טהרת ותשובה שלמה לפניו‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫ואם עבודת ההתבוננות בגדלות הבורא יסוד הוא במצוות התשובה בפרטיות‪ ,‬ממנה יתד וממנה פינה גם‬ ‫בכלליות‪ ,‬בעיקר עבודת האדם לבוראו‪ .‬מצוות תשובה היא לסור מהרע‪ ,‬לצאת משעבוד היצר‪ ,‬ומכאן‬ ‫ואילך לקבל על‪-‬עצמו עול מלכות שמים‪ .‬ההתעוררות שמביאה את האדם לתשובה‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא אשר‬ ‫תמשיך ותפעל אצלו את ה"עשה טוב" שיבוא בעקבות ה"סור מרע"‪ .‬אל לו לאדם לחדול מהתבוננות‬ ‫זו הנזכרת‪ ,‬לאחר שכבר שב בתשובה‪ ,‬כי ההתבוננות בגדלות הבורא יפה כחה לשמר בקרבו את רגשי‬ ‫הקודש וההתעוררות להמשיך ולהתחזק מחיל אל חיל‪ ,‬לעבוד את ד' בכל ליבו ונפשו‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬התבוננות זו לבדה‪ ,‬אינה מספקת‪ .‬בהתבוננות בגדלות ד' ובחכמתו הניצחית לא ישיג האדם הרבה‪,‬‬ ‫כי מחשבת פיגול תיכנס בו לאמור‪ :‬הנה אנכי עובד את הבורא בכל כוחי אחרי שאני משיג הרבה בעניינים‬ ‫אלוקיים ומי כמוני עושה נחת‪-‬רוח ליוצרי‪ .‬במחשבות אלו יגיע האדם עד מהרה למידת הגאווה המגונה‬ ‫ודרכה יגלוש במדרון לעבר פי פחת‪ ,‬כאשר כל מה שהשיג‪ ,‬אם כבר השיג‪ ,‬יאבד ממנו בדרך לשאול‬ ‫תחתית ר"ל‪ .‬נחוץ‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬שיוסיף האדם להתבונן ביחד עם התבוננותו בגדלות הבורא‪ ,‬גם בשפלות‬ ‫עצמו‪ ,‬שהוא אין לו מעצמו כלום‪ ,‬וכולו כחומר ביד היוצר‪ ,‬הבורא יתברך המחיה אותו‪ ,‬ובמה יתגאה?‬ ‫הלא כמה שיעשה הטוב והישר אינו אלא מקיים חובתו ומשיב גמול ליוצרו ובוראו המטיב עמו‪ ,‬ולאיזה‬ ‫כבוד או התנשאות ראוי הוא עבור זה?‬ ‫תאמר‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬יעבוד האדם רק על ההתבוננות בשפלות עצמו‪ .‬גם על זה נאמר 'לא מחכמה שאלת על זה'‪.‬‬ ‫כי‪ ,‬אם יתהלך לו היהודי כל‪-‬כולו במחשבה שהוא השפל מכל האדם‪ ,‬ואין לו מעצמו כלום ובמה יתחשב‬ ‫עבד אל אדוניו‪ ,‬מיד יצופו במחשבתו כל חטאיו מאז נערותו‪ ,‬ויצרו הרע יתגבר עליו להעבירו מדעת קונו‬ ‫ח"ו‪ ,‬כשיכניס בלבו כי מה הוא וכי אין טעם יותר לעבוד את הבורא אחרי שפשע כל‪-‬כך‪ ,‬וממילא לא יאמין‬ ‫האדם בעצמו כי עדיין יש לו למה לשוב‪ ,‬ויסיר את פיו ולבבו מלהתפלל ולשוב לד' כי ארס היצר יכנס‬ ‫בלבבו שכבר נדחק הוא מאור פני מלך חיים‪ ,‬חלילה וחס‪ ,‬ואין הקב"ה חפץ בו ובתפילתו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם ישלב בהתבוננותו גם את גדלות הבורא וגם את שפלות עצמו‪ ,‬יבין הוא מיד כי אין‬ ‫תכלית לעולם אלא זו שנברא בשביל ישראל‪ ,‬שיהיה מצבם השפל ביותר ח"ו‪ ,‬תמיד יוכלו לחזור אל צור‬ ‫מחצבתם ולהיות ראויים לתואר העם הנבחר‪ ,‬שבעבורם נבראו העולמות כולם‪.‬‬ ‫וזהו בעצם מה שאמר הרבי ר' בונים מפשיסחא‪ ,‬שלכל אדם צריך שיהיו לו 'שני כיסים'‪ ,‬היינו שיעבוד את‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪8:32 7:53 6:41‬‬ ‫בני ברק ‪8:30 7:56 6:56‬‬ ‫אלעד ‪8:31 7:55 6:49‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫ככתבם וכלשונם‬ ‫•מצות תשובה והכנה לר"ה בפרשת שופטים•‬

‫ֹׁט ִרים ִּת ֶּתן ְל ָך ְּבכָל ְׁ‬ ‫ֹׁפ ִטים וְש ְ‬ ‫שְ‬ ‫ש ָערֶי ָך )ט"ז י"ח(‬ ‫הנה הפרשה הזאת נקראת תמיד בחודש אלול‬ ‫אשר הוכן העת לכל איש שישוב לבוראו ונסלח לו‬ ‫מחטאתו אשר חטא כל השנה על ידי חרטת והרהורי‬ ‫התשובה ובכי ומספד על עונותיו שעברו ראשו‪ .‬וכל‬ ‫כך צריך להתמרמר עד שיתגלה מצפוני לבו לפני‬ ‫יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם והוא‬ ‫יעיד עליו‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה )פ"ב‬ ‫ה"ב(‪ ,‬וכבר כתבנו שזה כוונת נוסח התפלה 'והחזירנו‬ ‫בתשובה שלימה לפניך'‪' ,‬לפניך' דייקא כנ"ל‪ .‬לכן‬ ‫הזהירה התורה שופטים ושוטרים‪ ,‬כי הם נקראים‬ ‫עיני העדה‪ ,‬וכן יש לאדם להעמיד על עצמו שופטים‪,‬‬ ‫הם העינים שלו לנוכח יביטו על דרכו ולפלס מעגל‬ ‫נתיב‪ .‬וכן האזנים ונקבי החוטם והפה‪ ,‬כי ז' חללי‬ ‫דגולגלתא הם נקראים שערים לנפש כנודע‪ ,‬וזה בכל‬ ‫שעריך‪ ,‬ולשפוט את עצמו על כל מעלליו‪.‬‬ ‫עבודת ישראל‪ ,‬וראה שם שממשיך לפרש כל הפרשה על‬ ‫פרטי התשובה‬

‫‪..‬עפ"י הזוה"ק "'נודע בשערים בעלה' כל חד לפי‬ ‫מה דמשער בליבא"‪ .‬ואם אדם זוכה להשערה טובה‬ ‫ולהתעוררות דלתתא‪ ,‬צריך לידע שגם ההשערה‬ ‫והשכלה הזו ניתן לו מהקב"ה מלמעלה ולא מכח‬ ‫עצמיותו שכחו ועוצם ידו עשה זאת‪ ,‬רק מצד‬ ‫המשפיע הטוב ו'אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪,‬‬ ‫והוא נותן בים דרך תשובה ברחמיו מי"ג מידותיו‪,‬‬ ‫כמ"ש האר"י הק' דיחוד של חודש אלול הוא 'הנותן‬ ‫בים דרך' כנודע‪ .‬ולפי פשוטו פירוש תשובה כמ"ש‬ ‫הנותן בים דרך‪ ,‬דהעולם‪-‬הזה נקרא 'ים זועף'‬ ‫כמבואר בספרים הקדושים )ראה מקורות ב'כרם אברהם'‬ ‫גליון כ"ה מדור 'דבר בעתו'( ומי שמשוקע מאד בתאוות‬ ‫עולם‪-‬הזה ע"י חטאיו הרבים‪ ,‬הוא כמו טובע בלב‬ ‫ים‪ ,‬ואעפי"כ בחודש הזה שנפתחים שערי רחמים‬ ‫רבים‪ ..‬מאיר הקב"ה עיניו להראות לו דרך תשובה‬ ‫איך לשוב ולתקן כל אשר פגם‪ ..‬וכל‪-‬זה מצד גודל‬ ‫חסדי ד'‪ ,‬ולא מכח ועוצם יד האדם‪ ..‬וזה ְּבכָל ְׁש ָערֶיךָ‪:‬‬ ‫דע‪ ,‬כי ד' ֱאל ֶֹקי ָך נ ֵֹתן ְל ָך כל השערת לבך‪ ,‬היינו‪ ,‬מצד‬ ‫חסדי ד' אשר לא תמנו‪.‬‬ ‫ישמח ישראל‬

‫ית סוּס ָו ֶרכֶב ַעם רַב‬ ‫ָא ָ‬ ‫ַמ ְל ָח ָמה ַעל אֹי ְֶב ָך ְור ִ‬ ‫ִּכי ֵת ֵצא ל ִּ‬ ‫ִמ ְּמ ָך לֹא ִתירָא ֵמ ֶהם )כ' א'(‬ ‫‪..‬ונראה דבא לומר וללמד על מלחמת היצר הנקרא‬ ‫'מלחמה גדולה' כמו שכתוב ב'חובות הלבבות'‬ ‫שאמר החכם "שבתם ממלחמה קטנה‪ ,‬התעתדו‬ ‫עצמכם למלחמה גדולה"‪ ,‬והנה אמרו רז"ל במסכת‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫הבורא בשילוב שני הכוחות‪ :‬האחד הוא מאמר המשנה‪' ,‬חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם'‪ ,‬והשני‬ ‫הוא דברי אברהם אבינו ע"ה‪' ,‬ואנכי עפר ואפר'‪.‬‬ ‫התחזקות זו‪ ,‬שלמרות גדלות הבורא ושפלות עצמי עדיין יש לי חלק ונחלה ויכול אני לשוב בתשובה‬ ‫שלמהלפניו יתברך‪ ,‬מרומזת בפרשתנו בדברי הכהן המדבר אל היוצאים למלחמה‪ ,‬כלשונו המאירה‬ ‫של הרב המגיד הקדוש מקאז'ניץ בספרו 'עבודת ישראל'‪" :‬כמאמר הכתוב 'שמע ישראל אתם קרבים‬ ‫היום למלחמה אל תיראו' וגו'‪ ,‬ופירש רש"י אפילו אין בכם זכות רק שאתם אומרים 'שמע ישראל' אתם‬ ‫נצולים‪ .‬וכן יהיה בלב אדם לומר לעצמו‪ :‬כל זמן שנשמת ישראל בקרבי מובטח אני שיקבל תשובתי‪,‬‬ ‫והגם שעשיתי הרע בעיני ד' עד מאוד‪ ,‬חסדו ואמתו אל יעזבוני‪".‬‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להרכיב פאזל בשבת‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬כשמחבר אותיות זו לזו בלי שום חיבור לרקע מותר‪ ,‬אבל באופן שמחברן‬ ‫לרקע )כגון פאזל שיש בו להכניס אותיות לתוך חלל( אסור ובאופן שהאותיות כבר בתוך הרקע‬ ‫ורק צריך לצרף חלקי תמונות או אותיות זה לזה באופן שאינם מחוברים בחוזק או‬ ‫במסגרת מותר‪ ,‬ואם מחברם בחוזק או שהם במסגרת אסור‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬הרמ"א )שו"ת סי' קי"ט( כתב בעניין לסגור ספר שבחודי דפי יש אותיות‬ ‫שהדבר מותר מפני שאין איסור בקירוב וריחוק אותיות דאין זה מקרי כתיבה והאריך‬ ‫להוכיח כדבריו בכמה ראיות וכן כתב הט"ז )סי' ש"מ סק"ה( ועיקר ראייתם היא מדאמרי‬ ‫בשבת )ק"ד ע"ב( כתב אות אחת בטבריה ואות אחת בציפורי כתיבה היא וחייב משום‬ ‫שמחוסר קריבה בלבד ואילו כשמקרב בלבד חייב היה צריך לחדש לנו שאפי' קירב‬ ‫שני אותיות הכתובים ה"ז חייב ועוד הוכיח מהא דאמרי ‪ :‬המגיה אות אחת בספר חייב‬ ‫משמע דאילו הוסיף אות אחת שהיה כתוב כבר וקרבו לספר אינו חייב‪,‬‬ ‫ומ"מ דעת הלבוש והמג"א לאיסור וקרוב הדבר לחיוב חטאת‪ ,‬וכן האריך להוכיח‬ ‫האבני נזר )באו"ח סי' ר"י( שיש הבדל בין המקרב אות שלמה למקרב חצי אות לחציו‬ ‫השני וכמו שלעניין כתיבת האותיות באבן העזר )סי' קכ“ה עי' ד' ( כתב רמ"א שכל אות‬ ‫שעדיין לא נגמרה צורתה אע"פ שחלקה הראשון נעשה ע"י חקיקה כיון שהמשיך האות‬ ‫כשעדיין לא הייתה גמורה ע"י כתיבה נחשבת כאילו כולה ?כתובה משום שקודם‬ ‫שנגמרה צורת האות כאילו לא היה כתוב כלום וה"נ לעניין שבת‪ ,‬חצי אות לא נחשב‬ ‫לכתיבה וע"כ כשפותח הספר נעשה לחצי והוי מוחק וכסוגרו הוי כותב‪,‬‬ ‫והגרש"ז אווירבך )שולחן שלמה סי' ש"מ הערה ל"ג( חידש שכשמקרב אותיות או אפי' חלקי‬ ‫אותיות אחד לשני ואין שום רקע מתחתם שמחברם אין זה כתיבה כלל‪ ,‬משא"כ אם‬ ‫יש רקע שמחברם ה"ז שייך בכלל כתיבה ולכן חלקי תמונות או אותיות שמקרבין ע"ג‬ ‫השולחן כיון שאינם מחוברים לרקע מותר לקרבן זה לזה משא"כ בספר או אותיות‬ ‫וכש"כ חלקי אותיות שמתחברות לרקע אפי' ע"י מגנט – ה"ז בכלל כותב ]אלא שבספר‬ ‫יש מתירים וכנ"ל[‬ ‫וכשמחבר אותיות ע"ג רקע אסור כדהוכיח המג"א שם סק"ט מהגמ' בגיטין דף כ'‬ ‫ובהסבר דברי החיי אדם )כלל ל"ז( שהאיסור הוא רק כשמחברן בחוזק אבל כשמחברן‬ ‫ברפיון מותר‪ ,‬ויעשנו ביד שמאל‪ ,‬וכאן גם חידש הגרש"ז אויירבך שבאופן שהפזל‬ ‫מהודק חזק הוי כקובע האותיות ע"ג הפרוכת שאסר המג"א ובכה"ג אם הפאזל מורכב‬ ‫מחציי אותיות או חלקי תמונה הוי חשש כותב לדברי האוסרים לפתוח ספר שכתוב בו‬ ‫בחודי הדפים אך אם האותיות שלמות או כל תמונה כשלעצמה שלמה ע"ג רקע אין‬ ‫איסור לקרבם כיון שרק קירב את האותיות ‪,‬‬

‫תשית לראשו עטרת פז‬

‫מתוך רגשי הוקרה עמוקה מתכבדים אנו להביע את מיטב תודותינו‬ ‫לחברנו הנעלה הפועל ללא לאות ומשקיע את כחו‪ ,‬אונו ומרצו‬ ‫למען הצלחת ארגון חבורות האברכים דחסידי סטריקוב‬

‫ה"ה האברך כמדרשו הר"ר אברהם דב ברנשטיין הי"ו‬ ‫על שארגן ביעילות על הצד היותר טוב את "יום העיון ורב השיח בענייני חינוך"‬ ‫לחברי ארגון "בצוותא" שע"י חבורת האברכים‬ ‫שהתקיים בקרית יערים – טלז סטון‬

‫ישלם ד' פעלו ותהי משכורתו שלמה מעם ד' אלוקי ישראל‬ ‫ויזכה עוד רבות בשנים להיות מהראשונים לכל דבר‬ ‫שבקדושה‬ ‫ולהצעיד את חבורתנו הקדושה ליעדה כרצון וברכת כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‬

‫סוטה )ג‪" (:‬עבירה קשורה בו ככלב"‪ ,‬כלומר‪ ,‬המלאך‬ ‫המשחית שנברא מעבירה הוא קשור באדם ומהלך עם‬ ‫האדם ‪ ...‬וזהו שבא ללמד לאדם שעבר עבירות הרבה‬ ‫לבל יתייאש מן התשובה ולבל יחשוב שאבדה תקותו‬ ‫שברא חיל גדול סביב לו וקשורים בו‪ ,‬וזה שכתוב ִּכי ֵת ֵצא‬ ‫ית סוּס ָו ֶרכֶב‪ ,‬ר"ל ס"ס ונוקבא שיש‬ ‫ָא ָ‬ ‫ַמ ְל ָח ָמה ַעל אֹי ְֶב ָך ְור ִ‬ ‫ל ִּ‬ ‫להם ַעם רַב להלחם עמך והם כולם ִמ ְּמךָ‪ ,‬שאתה בראת‬ ‫אותם בעבירות שלך‪ ..‬לֹא ִתירָא ֵמ ֶהם ולא תתייאש מן‬ ‫התשובה ִּכי ד' ֱאל ֶֹקי ָך ִע ָּמ ְך ַה ַּמ ַע ְל ָך ֵמ ֶארֶץ ִמ ְצ ָריִם שהיית‬ ‫שם בתכלית השפלות שבאת שם למ"ט שערי טומאה‬ ‫כמ"ש האר"י ז"ל עה"פ 'ולא יכלו להתמהמה'‪ ,‬ואעפי"כ‬ ‫הוציאך ד' אלקיך משם והכניס אותך תיכף לחמישים‬ ‫שערי קדושה כמ"ש בזוהר פ' בשלח "וחמשים עלו בני‬ ‫ישראל ממצרים" ע"ש‪.‬‬ ‫אורח לחיים‬

‫ָבכֶם ֶאל ַה ִּמ ְל ָח ָמה וְנִ ּגׁ‬ ‫ו ְָהיָה ְּכ ָקר ְ‬ ‫ַש ַה ּכ ֵֹהן ו ְִד ֶּבר ֶאל ָה ָעם )כ'‬ ‫ב'(‬ ‫‪..‬הנה פעולות האומות בארבעה דברים אלה שעושים )"אל‬ ‫ירך לבבכם ‪ -‬מצהלת סוסים‪ ,‬אל תיראו ‪ -‬מהגפת התריסין‪ ,‬ואל‬ ‫תחפזו ‪ -‬מקול הקרנות‪ ,‬ואל תערצו ‪ -‬מקול הצווחה"‪ ,‬רש"י(‬ ‫הם להבהיל ולבלבל את דעת שכנגדם‪ ,‬וסילוק הדעת הוא‬ ‫סילוק הכח הן בגשמיות הן ברוחניות כאמרם ז"ל במדרש‬ ‫)במ"ר פי"ט ג'( 'דעה חסרת מה קנית'‪ ,‬וזהו שעושין ארבעה‬ ‫דברים הללו כדי שיחפזו אלו שכנגדם‪ ,‬ולשון חפזון הוא‬ ‫מהירות‪ ,‬היפוך ישוב הדעת‪ .‬ולעומת זה דיבר הכהן אליהם‬ ‫ארבע אזהרות אלו שהביאו אימוץ הלב בקרבם שלא‬ ‫יתבהלו ולא תתבלבל דעתם‪...‬‬ ‫ונראה שדוגמתו הוא ענין אלול לפני ר"ה‪ ,‬שבר"ה שרי‬ ‫האומות באין ומקטרגים כבמדרש‪ ,‬ונזקקים להתעוררות‬ ‫מדת דעת העליונה ע"י ישוב הדעת של ישראל למטה‪,‬‬ ‫וזהו ענין התקיעות כמ"ש )תהלים ט' ט"ז( אשרי העם‬ ‫יודעי תרועה‪' ,‬תוקעי' לא נאמר אלא 'יודעי'‪ ,‬היינו‬ ‫התישבות הדעת‪ ,‬בזה מעוררין את מדת דעת העליונה‬ ‫ומסתלק הקטרוג‪ .‬וזהו ענין חודש אלול ותקיעותיו להכין‬ ‫לבבם בהתישבות הדעת לסלק כל טירוד ובלבול הדעת‬ ‫ָבכֶם‬ ‫ולהרגיל א"ע לכוון בתפילה‪ ,‬וכעין שכתוב ו ְָהיָה ְּכ ָקר ְ‬ ‫ַש ַה ּכ ֵֹהן ו ְִד ֶּבר ֶאל ָה ָעם‪ ,‬וברש"י‪' :‬סמוך‬ ‫ֶאל ַה ִּמ ְל ָח ָמה ְונ ִּגׁ‬ ‫לספר' טרם נגשו לשדה המלחמה‪ ,‬וכדוגמתו ר"ה הוא‬ ‫המלחמה עם שרי האומות‪ ,‬שבאין ומקטרגין‪ ,‬ואלול הוא‬ ‫סמוך לספר‪.‬‬ ‫שם משמואל‬ ‫ׂ ּה )כ' י"ט(‬ ‫ֶיה ְל ָת ְפ ָש‬ ‫ָחם ָעל ָ‬ ‫ַבים ְל ִה ּל ֵ‬ ‫ִּכי ָתצוּר ֶאל ִעיר י ִָמים ר ִּ‬

‫‪..‬פרשת 'שופטים' אנו קורין בעת התחלה מחודש אלול‪,‬‬ ‫והנה הרמז בכתוב מחודש אלול כאשר אבאר‪ ,‬דהנה‬ ‫החודש אלול הוא מוכן שאיש יוכל ללחום נגד היצה"ר‪..‬‬ ‫דהנה מבואר בספרים )א"ה‪ :‬ה'ישמח ישראל' בליקוטים מביא דבר‬ ‫זה בשם 'הספרים הקדושים'‪ ,‬וכבר הבאנו בגליון כ"ג שמהרצ"א מדינוב‬ ‫זי"ע מביא זאת מדיליה הן ב'בני יששכר' והן ב'אגרא דכלה'‪ ,‬ראה שם‪(.‬‬

‫כי ר"ח )חודש( אלול יש בה תרצ"ו שעות‪ ,‬והרמז בכתוב‬ ‫ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו )משלי ט"ז‪,‬‬ ‫ז'(‪' ,‬רצות' הוא רמז על תרצ"ו שעות אשר המה בחודש‬ ‫אלול‪ ,‬והנה אז 'גם אויביו'‪ ,‬היינו היצה"ר‪' ,‬ישלים אתו'‪.‬‬ ‫ֶיה‪ ,‬היינו‬ ‫ָחם ָעל ָ‬ ‫ַבים ְל ִה ּל ֵ‬ ‫ָמים ר ִּ‬ ‫וזה הרמז‪ִּ :‬כי ָתצוּר ֶאל ִעיר י ִ‬ ‫בתרצ"ו שעות הנרמז בתיבת 'תצור' אזי בכחו של האדם‬ ‫העיר פרא‪.‬‬ ‫ללחום נגד ַ‬ ‫חסד לאברהם‪ ,‬רדומסק‬

‫המברכים ומודים‬ ‫אברכי חסידי סטריקוב‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬