Kerem Avraham Berechit 20091

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת בראשית ‪ -‬מבה“ח חשון ‪ ,‬תש“ע גליון ע“ה‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫נעשה אדם‬ ‫בסדר מעשה בראשית נכתב על כל בריאה ובריאה "ויאמר אלקים" או "ויעש‬ ‫אלקים" ורק בעניין בריאת האדם נאמר וייצר "ה' אלקים" את האדם עפר מן‬ ‫האדמה ויפח באפיו נשמת חיים‪ .‬להורות על חשיבותו של האדם יצא פסוק זה‬ ‫ולחלק בינו לבין שאר הנבראים‪ .‬נפש האדם איננה מורכבת מאחד מהיסודות‬ ‫המרכיבים את חפצי העולם שהם אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים ועפר ואף נשמתו אינה‬ ‫משתלשלת מהעולמות העליונים הרוחניים והזכים‪ .‬שורש נשמת האדם ורוח‬ ‫חייו – חלק אלוק ממעל היא‪ .‬וכביכול רוח חיים יוצאת מאת ה' ונכנסת בגוף‬ ‫האדם‪ ,‬וכמו שכתוב בפסוק‪ :‬כי ד' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה‪ .‬וכמו –להבדיל‪-‬‬ ‫כאשר האדם נושף בחברו על‪-‬מנת להשיב את רוחו אליו ועושה בו החייאה‪,‬‬ ‫הרי הוא מכניס בו מרוח החיים אשר בקרבו ונותן ממנה בחברו כך גם נאמר‬ ‫על בריאת האדם "ויפח באפיו נשמת חיים" ומאן דנפח מדיליה נפח‪ ,‬שהנופח‬ ‫– נופח מתוכו ומעצמיותו‪ ,‬ועל‪-‬כן גדולה וגבוהה נשמתו של האדם לאין ערוך‬ ‫מרוח החיים אשר לכל חי על הארץ‪ .‬רוחם של הבהמות והחיות אינה כי אם כח‬ ‫המאפשר את חייהם על הארץ אך נפש האדם משכילה היא ומבינה ועל‪-‬ידה אף‬ ‫יכול להתקשר בבורא עולם אשר נתן את נשמתו בקרבו‪.‬‬ ‫אמנם ידוע לכל הוא שכאשר האדם נוטה אחר תאוות ליבו ועושה ככל אשר‬ ‫יחפוץ‪ ,‬אם באכילה ושתיה או בשינה ושאר הנאות הגוף‪ ,‬נמשל הוא כבהמה‪,‬‬ ‫מותר האדם שבו אינו ניכר ואין מבחינים בו מעלה מעל פני כל חי על הארץ‪.‬‬ ‫הסיבה לכך היא שבגופו של האדם אכן הוא מהתחתונים ונברא מן העפר כמו‬ ‫שאר בעלי החיים‪ .‬טבע הגוף למשוך את האדם ולהטותו כלפי חפציו הגשמיים‬ ‫ואין הוא תומך ומסייע ביד הנשמה לדבוק במעלותיה הרוחניות‪ .‬לכן אחר שאמר‬ ‫הפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים"‪ ,‬המדבר מהנשמה האלקית שבאדם‪ ,‬כתב‬ ‫"ויהי האדם לנפש חיה" ללמדנו שבתחילת הוויתו של כל אדם הוא דומה לבהמה‬ ‫וכמו שאכן רואים שהילד בהיוולדו עדיין אין לו כל קשר עם שכליות או רוחניות‬ ‫וכל חייו סובבים סביב חיי גופו‪ ,‬אכילתו שתייתו ושאר צרכיו ממלאים את כל‬ ‫שעותיו‪ .‬נשמתו הקדושה אינה מתגלית בו בפועל אלא רק שוכנת בקרבו בכח‬ ‫ומצפה לעת בה ישכיל מעט יותר ותחל רוח ה' לפעמו‪ ,‬או אז לעומת התגדלותו‬ ‫תחל אף הנשמה להורותו את דרך ה' ולפקוח את עיני שכלו ותווכח לעין כל‬ ‫נשמת האדם אשר בקרבו אשר עליה נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים"‪ .‬אך לעת‪-‬‬ ‫עתה נאמר רק "ויהי האדם לנפש חיה" היא הנפש הבהמית שבאדם כי כעת היא‬ ‫דומה לכל חי שאין בו דעת ותבונה‪.‬‬ ‫שור או כשב או עז כי יוולד מיד מצוי הוא בשלמותו וכביום היוולדו כן דעתו‬ ‫ושכלו אף ביום מותו‪ .‬אך האדם אין תכליתו כן‪ .‬כי לכך לא נצרך שתהיה נשמה‬ ‫כה גבוהה מוצפנת בליבו ומוחו‪ .‬וזאת עליו לדעת ולהשכיל שעיקר שלמותו‬ ‫תלויה ברוב יגיעתו להגביר את נשמתו על גופו כי באם אינו עושה כן אלא שוכח‬ ‫מתפקידו אף הוא יכול להיות כן וכמקרה הבהמה כן יקרה עמו שביום פטירתו‬ ‫לחיי עולם יסתכמו כל ידיעותיו באותם נושאים אשר השכיל בהיותו בן‪-‬יומו‪.‬‬ ‫וכאז אשר ידע איך לינוק את מזונו כך גם עתה אחר שכל חייו רדף אחר תאוות‬ ‫ליבו הרי הוא עמוס בידיעות האיך מפרנס האדם את נפשו ומהנה אותו בעידוני‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪6:22 5:42 4:30‬‬ ‫בני ברק ‪6:19 5:43 4:45‬‬ ‫אלעד ‪6:20 5:43 4:38‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫ככתבם וכלשונם‬ ‫"שבת בראשית"‬ ‫הענין שתיקנו חז"ל לקרא פרשת בראשית אחר‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬איתא בספרים דמרמז שאחר‬ ‫שעברו הזמנים הקדושים שכאו"א הרהר תשובה‬ ‫בליבו לפי ערכו‪ ,‬צריך להתחיל במעשים‪ ,‬והעצה‬ ‫לזה להתחיל ללמוד תורה ולעשות בזה רצון ד'‪ ,‬וגם‬ ‫שהתורה תורנו את הדרך ללכת בה‪.‬‬ ‫ואפשר לבאר באופן אחר‪ .‬דהנה איתא )יבמות‬ ‫מ"ח ב' ועוד( 'גר שנתגייר כקטן שנולד דמי'‪ .‬ובבעל‬ ‫תשובה מבואר בלשון הרמב"ם בהל' תשובה )פ"ב‬ ‫ה"ד( 'כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן‬ ‫המעשים'‪ .‬ועפי"ז ביאר הגה"ק האבד"ק טשעכנוב‬ ‫זי"ע מה שאמר משה רבינו על קרח ועדתו‪ ,‬אם כמות‬ ‫כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני ואם בריאה יברא‬ ‫ה' ופצתה האדמה את פיה וגו' )במדבר ט"ז כ"ט(‪,‬‬ ‫ולכאורה יפלא‪ ,‬הלא מועלת תשובה לחטאים ולמה‬ ‫לא חשש משה שיעשו תשובה וימותו ככל האדם‪,‬‬ ‫וביאר דזה שדייק הכתוב ימותון "אלה"‪ ,‬כלומר אם‬ ‫לא יעשו תשובה שהם עדיין אותם האנשים לאפוקי‬ ‫אם יעשו תשובה שאז אינם אלה אלא אחרים הם‪.‬‬ ‫והנה כתב הרמב"ם בפי' המשניות לר"ה‪ ,‬שאין‬ ‫אומרים הלל בר"ה‪ ,‬לפי שהם ימי הכנעה וכו' ומברח‬ ‫ומנוס אליו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וביאור הענין שבעל תשובה לרוב‬ ‫הבושה שיש לו אינו מוצא מקום בעולם ומחפש‬ ‫מקום לנוס‪ ,‬ואיתא ב'ישמח ישראל' שזהו ענין‬ ‫סוכות לאחר התשובה ביום כיפור שהבע"ת אינו‬ ‫מוצא לו מקום ובורח אל השי"ת להסתופף בצל‬ ‫השכינה תחת הסוכה‪.‬‬ ‫ובזה נראה לבאר הענין שמתחילים התורה אחר‬ ‫סיום הימים הקדושים‪ ,‬לפי שהבע"ת מחפש מקום‬ ‫לעצמו‪ ,‬הקב"ה בורא לו בריאה חדשה‪ ,‬ומתחיל‬ ‫מבראשית וכל העולם כביכול משתנה בשבילו‬ ‫ובמקומו זה החדש הוא מוצא לו מקום‪.‬‬ ‫כתבי חסידים מתורת כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה‬ ‫יעי ַוי ְַק ֵּדׁש אוֹתוֹ )ב' ג'(‬ ‫ֶך ֱאל ִֹהים ֶאת יוֹם ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫ַוי ְָבר ְ‬ ‫במדרש‪' :‬קדשו באור פניו של אדם‪ ,‬לא דומה אור‬ ‫פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה‬ ‫בשבת'‪.‬‬ ‫הענין בזה‪ ,‬כי קדושת יום השבת תחדור תוך לב‬ ‫האיש הישראלי‪ ,‬ותמצא קן בלבבו‪ ,‬להתבונן על‬ ‫מעשיו ועניניו למה זו שוֻלח ממרומים וימאוס‬ ‫בהבלי העולם הזה‪ ,‬עולם הכלה ונפסד‪ ,‬ויכונן מעשיו‬ ‫לעומת העולם הרוחני‪ ,‬עולם שכולו שבת ומנוחה‬ ‫בחיי העולמים‪.‬‬ ‫וההתבוננות הזה היא תאיר את פניו כמו שנאמר‬ ‫בקהלת )ח' א'( חכמת אדם תאיר פניו‪ ,‬ולכן‪ ,‬אינו‬ ‫דומה אור פניו של אדם בשבת לפניו בימות החול‪.‬‬ ‫וזה בא מקדושת שבת המקדש את האדם לבוא‬ ‫לידי ההתבוננות הזה‪ .‬וזה שאמרו‪' :‬קדשו באור פניו‬ ‫של אדם'‪.‬‬ ‫הרה"ק מטשעכנוב זי"ע )צדקת אברהם(‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫הגוף אך לבד זאת לא יודע ממאומה ואין בנפשו שום חכמה ותבונה בעניינים‬ ‫שהם תכלית בריאתו‪.‬‬ ‫ולמען דעת את העבודה אשר מוטלת על האדם בעודו בעולם הזה מגלה התורה‬ ‫את צורת הרכבתו ובריאתו של האדם שתחילה נוצר הוא מן העפר ושוכנת‬ ‫בו נפש בהמית אשר מחיה את גופו ובכוח יגיעתו והגברת שכלו על גופו זוכה‬ ‫שתאיר בקרבו אף הנפש האלקית אשר היא מעלת וגדולת האדם מעל פני כל‬ ‫חי‪.‬‬ ‫‪-‬‬‫עפ"י רמב"ן וכלי יקר‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬עד מתי הוא זמן לברך ברכת השחר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬לכתחילה צריך לברך את ברכות השחר קודם התפילה‪,‬‬ ‫באופן שאין אפשרות כגון שממהר להצטרף לתפילת הציבור יכול‬ ‫הוא לברך את ברכות השחר אחרי התפילה‪ ,‬וראוי שיכוון בהזכרות‬ ‫שבתפילה כגון ביוצר אור לא לצאת ידי חובת הנותן לשכוי בינה‪,‬‬ ‫זמן השלמת הברכות לכתחילה עד ד' שעות כמו זמן תפילה ובדיעבד‬ ‫עד חצות‪ ,‬והאומרם במשך כל היום יש לו על מה לסמוך ואין מוחין‬ ‫בידו‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬כתב הרשב"א בתשובותיו )ח"א סי' קצ"א( לפי שבשחר‬ ‫אנו נעשין כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך וכמו‬ ‫שבא להם במדרש ]על שאתה מחדשנו בכל בוקר אנו יודעים‬ ‫שאמונתך רבה לתחית המתים[ וצריכים אנו להודות לו יתברך על‬ ‫שבראנו לכבודו לשרתו ולברכו בשמו ועל דבר כזה תקנו בשחר‬ ‫כל אותן ברכות שאנו מברכין בכל בוקר ובוקר‪ ,‬משמעות דברי‬ ‫הרשב"א שתקנת ברכות השחר הוא משום שבכל יום האדם הופך‬ ‫לבריה חדשה ונהנה ממעשה השי"ת לכן דרך לברך וכ"ז שייך רק‬ ‫בבוקר שאז הוא תחילת הבריאה וזהו עיקר חיובם )כמבואר במחה"ש‬ ‫סי' ע"א סו"ס ק"א( ובטור )סי' מ"ו( כתב שהוא מעניין ברכת הנהנין‬ ‫שהרי נהנה מחסדו וטובו של הקב"ה‪ ,‬הרי שיש לנו שתי משמעויות‬ ‫בברכת השחר‪ ,‬א‪ .‬משום שהאדם נעשה בריה חדשה התקינו חז"ל‬ ‫לברך הברכות כשהוא נעשה לבריה חדשה ולכתחילה התקינו שיברך‬ ‫מיד ברכה לכל מה שמתחיל להשתמש בתחילת היום ואח"כ התקינו‬ ‫שיאמרם בבית הכנסת כולם על הסדר אך בכל אופן הברכות נשארו‬ ‫צמודים לתפילת השחר‪ ,‬ב‪ .‬משום שאסור להנות מהעולם הזה בלא‬ ‫ברכה ובכל יום נעשים בריה חדשה וצריך לברך על ההנאה מהעולם‪,‬‬ ‫ולפי"ז אין הדבר שייך לתפילת שחרית אלא מברך כל זמן שנהנה‪,‬‬ ‫ודאי שיש עניין לברך מיד אך בכל אופן יכול לברך כל היום כיון‬ ‫שעדיין נהנה‪ ,‬והנה המג"א )סי' ע"א ס"ק א'( כתב לעניין מי שמת לו‬ ‫מת ומוטל עליו לקברו‪ ,‬והספיק לקברו קודם חצות היום‪ ,‬שמתפלל‬ ‫שחרית אך ברכות השחר לא יאמר כיון שבשעת חובתו היה פטור‪,‬‬ ‫ומזה למדו כמה אחרונים שדעת המג"א שחובת ברכת השחר צמודה‬ ‫לזמן תפילה‪ ,‬וכן הסיקו הכף החיים ועוד אחרונים‪ ,‬ולעומתם החתם‬ ‫סופר על השו"ע תמה על דברי המג"א דלא שייך בברכת הנהנים‬ ‫שעת חובה וכן המאמר מרדכי )סוף סק"י( כתב דאפשר לברך עד‬ ‫שעת שינה וכן הובא בשם הגר"א )בספר מעשה רב ובשו"ת רב‬ ‫פעלים ח"ב הביא להתיר כל היום אך אסר לברכם בלילה ע"פ סוד‬ ‫עיין שם ובביאור הלכה פסק דאפשר להקל ולברך ברכת השחר עד‬ ‫חצות ומ"מ מי שמיקל לברכם כל היום אין למחות בידו )מ"ב סי'‬ ‫נ"ה סק"י וביה"ל שם ד"ה כל הברכות( ולעניין לברך ברכת אלוקי‬ ‫נשמה וברכת הנותן לשכוי‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בינה לאחר תפילת שחרית‪,‬‬ ‫הרה"ח רבי חיים דוד חסידה ז"ל‬ ‫נחלקו האחרונים וע"כ מן‬ ‫בן הרה"ח רבי זלמן משה ז"ל‬ ‫הראוי לכוין שאינו רוצה‬ ‫נלב"ע ב' חשון תשס"ד‬ ‫לצאת ידי חובת הברכות‬ ‫הונצח ע"י בנו הרה"ג ר' מנחם מנדל‬ ‫בסדר ברכת שמו"ע‪.‬‬ ‫שליט"א – מו"ץ‬

‫ַוי ְַצו ד' ֱאל ִֹקים ַעל ָה ָא ָדם לֵאמֹר ִמ ּכֹל ֵעץ ַה ּגָן ָאכֹל ּתֹאכֵל‬ ‫)ב' ט"ז(‬ ‫הנה לכאורה מילת 'לאמר' הוא מיותר‪ .‬אכן נראה‪ ,‬כי כך‬ ‫היה הציווי מהקב"ה על האדם שיאמר בפיו תמיד המצוה‬ ‫הזאת‪ .‬ויאמר תמיד אל עצמו‪" :‬הנה הקב"ה ציווני שלא‬ ‫לאכול מעץ הדעת"‪ .‬ולזה כאשר פירש לו הקב"ה אל‬ ‫האדם החטא אשר חטא כתוב ג"כ בלשון לאמור‪ ,‬כמו‬ ‫ׁש ַמ ְע ָּת ְלקוֹל ִא ְׁש ֶּת ָך‬ ‫שכתוב )ג' י"ז(‪ :‬ו ְּל ָא ָדם ָא ַמר ִּכי ָ‬ ‫ִיתי ָך לֵאמֹר לֹא תֹאכַל ִמ ֶּמ ּנוּ‪ .‬הנה‬ ‫ֲשר ִצ ּו ִ‬ ‫ׁ‬ ‫ַתֹאכַל ִמן ָה ֵעץ א ֶ‬ ‫וּ‬ ‫נשמע מזה שכך היה הציווי אל האדם שיאמר ויחזור‬ ‫תמיד המצוה הזאת כהנ"ל‪ .‬וסגולה מי שמרגיש בעצמו‬ ‫מידת הכעס ירגיל את‪-‬עצמו לומר "לא תרצח"‪ ,‬וכן בשאר‬ ‫כל המידות המגונות‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬יאמר בפה הלאוין‬ ‫והעשין הכתובות בעשרת הדברות‪.‬‬ ‫עבודת ישכר‬

‫ברכת מזל‪-‬טוב לידידינו הנכבדים‬ ‫אנשי שלומנו ומתפללי בתי מדרשינו‪:‬‬

‫הר"ר כתריאל גרליץ הי"ו‬ ‫להכנס בנו ישעיהו משה נ"י‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬

‫סימן טוב ומזל טוב‬ ‫יהא לנו ולכל ישראל‬ ‫הננו לשגר בזה ברכת מזלא טבא‬ ‫מעומקא דליבא‬ ‫למורנו ורבנו הנערץ‬

‫הגאון רבי משה שמואל שטרן שליט"א‬ ‫ראש ישיבתנו ורב בית מדרשנו‬ ‫לרגל הולדת הנכד נ"י בשעטו"מ‬ ‫בן לבנו האברך החשוב‬

‫רבי חיים יהושע שליט"א‬ ‫בורו פארק‪ ,‬ברוקלין נ‪.‬י‬

‫יהי רצון שירווה מו"ר שליט"א עם ב"ב‬ ‫רוב נחת ממנו ומכל יוצ"ח מתוך‬ ‫שמחה והרחבת הדעת תמיד‬ ‫ויזכו אביו ואמו לגדלו לתורה לחופה‬ ‫ולמעשים טובים‬ ‫ולהכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו‬ ‫ובזמנו‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫ענייני פרשת‬ ‫להערות‪ ,‬הנצחות וכלגיליונות‬ ‫‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬ ‫לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד‬ ‫השבועלפנות‬ ‫העלון ניתן‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬