Kerem Avraham Nitzavim 2009

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬אבות פ“ה ‪ -‬ו‘ ‪ ,‬תשס״ט גליון ע“ב‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫פרי הכרם‬ ‫קרוב אליך הדבר‬ ‫דרכה של תורתנו הקדושה לכתוב את מצוותיה בלשון ציווי והוראה ולא בלשון של מוסר או‬ ‫תוכחה‪ .‬אף דברי המוסר שאמר להם משה לישראל והם כתובים עלי ספר במשנה תורה הוא‬ ‫ספר דברים‪ ,‬אף הם‪ ,‬המצוות שבתוכם נאמרו באופן של ציווי בנפרד מהתוכחות ודברי המוסר‬ ‫ביניהם הם כתובים‪.‬‬ ‫שונה היא מצוות התשובה‪ .‬במצווה זו המובאת בפרשתנו‪ ,‬פרשת ניצבים‪ ,‬האריכה התורה לשדל‬ ‫ֲשר ָאנ ִֹכי‬ ‫ׁ‬ ‫ולבאר לבני ישראל את חשיבותה ואיך שניתן לקיימה בלי קושי‪ִּ :‬כי ַה ִּמ ְצוָה ַהזֹּאת א ֶ‬ ‫ְמה‬ ‫ׁש ַמי ָ‬ ‫ׁש ַמיִם ִהוא לֵאמֹר ִמי ַי ֲעלֶה ּלָנ ּו ַה ָּ‬ ‫ְמ ַצ ְּו ָך ַה ּיוֹם לֹא נ ְִפלֵאת ִהוא ִמ ְּמ ָך ְולֹא ְרח ָֹקה ִהוא‪ ,‬לֹא ַב ָּ‬ ‫ֲבר לָנ ּו ֶאל ֵע ֶבר ַה ּיָם ְוי ִָּק ֶח ָה‬ ‫ׂ ּנָה‪ְ ,‬ולֹא ֵמ ֵע ֶבר ַל ּיָם ִהוא לֵאמֹר ִמי ַיע ָ‬ ‫ַש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְו ַנ ֲע ֶש‬ ‫ְוי ִָּק ֶח ָה ּלָנ ּו ְוי ְׁ‬ ‫ֹׂתוֹ‪ .‬ה"מצוה הזאת" היא‬ ‫ׂ ּנָה‪ִּ ,‬כי ָקרוֹב ֵאלֶי ָך ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפי ָך ו ִּב ְל ָב ְב ָך ַל ֲעש‬ ‫ַש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְו ַנ ֲע ֶש‬ ‫ּלָנ ּו ְוי ְׁ‬ ‫מצוות תשובה בה עוסקים כל ישראל עם סיומה של השנה ובתחילת השנה החדשה‪ .‬התורה‬ ‫כמו משדלת אותנו לעסוק במצווה זו כי "לא רחוקה היא"! מצווה זו איננה במחוזות רחוקים‬ ‫ובמקומות נעלמים‪ .‬קרובה היא אל האדם הרבה יותר משאר המצוות המעשיות באשר היא‬ ‫בתוכו; מצווות התשובה נמצאת בליבו של האדם הישראלי פנימה והוא אינו נזקק לשום כלי‬ ‫גשמי כדי לקיימה ובהידור רב‪.‬‬ ‫יהודי באשר הוא‪ ,‬תמיד קרוב הוא אל מצוות התשובה‪ .‬ישראל עלו במחשבה להבראות לפני‬ ‫העולם‪ ,‬וכמו‪-‬כן התשובה גם היא קדמה לעולם )פסחים נד‪ .(.‬לפיכך‪ ,‬בעת ראשית התהוות‬ ‫האדם כבר היתה מוכנת בשבילו ומזומנת לו מצוות התשובה בכדי שאם יחטא‪ ,‬חלילה‪ ,‬לפני‬ ‫הבורא וימעול מעל‪ ,‬יהיה תמיד באפשרותו לשוב מיד אל ד' וירחמהו כי ירבה לסלוח‪ .‬אין צורך‬ ‫בשביל זה לחפש תחבולות ו"לעלות לשמים"‪ ,‬הדבר היחידי הנצרך מהאדם הוא לעורר את ליבו‬ ‫בחרטה על מעשיו‪ ,‬להתוודות בפיו על אשר חטא ולקבל על‪-‬עצמו שלא ישוב עוד לחטאים‪.‬‬ ‫בקיימו כך את מצוות התשובה ישוב מיד למצבו הראשון שהיה בו קודם שחטא‪.‬‬ ‫בידיעת האדם דבר זה שהתשובה קדמה לעולם ונבראה באותו עת וזמן שישראל עלו במחשבה‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬הרי אין בפיו מענה לשון לאמור‪" :‬גדול עווני מנשוא"‪ .‬יודע הוא שבשונה משאר‬ ‫אומות העולם הרי התשובה קשורה ואחוזה בבני ישראל מאחר שנבראו יחדיו והיא נחלתם‬ ‫מימי קדם‪ ,‬הווי‪ :‬לֹא נ ְִפלֵאת ִהוא ִמ ְּמךָ‪.‬‬ ‫הקב"ה נוהג בבניו בחסד וברחמים ובימינו הפשוטה לקבל שבים מקרב הוא‪ ,‬כביכול‪ ,‬אף את‬ ‫הללו שנתרחקו מאור פני מלך חיים‪ .‬צא וראה כמה נפלאה היא התשובה‪ :‬בנוהג שבעולם‪,‬‬ ‫שהוטמאה‪ ,‬כציווי‬ ‫ַ‬ ‫המגרש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הרי לא ישוב לקחתה אחר‬ ‫המפורש בתורה‪ .‬ואילו ישראל‪ ,‬המשולים לפני הקב"ה ככלה בפני בעלה‪ ,‬מרוב חביבותם ורחמי‬ ‫הקב"ה עליהם‪ ,‬הרי אף אם חטאו לפניו ושילחם מעירו מארצו ומנחלתו והם הוסיפו עוד לחטוא‬ ‫לו למרות את דבריו ולהתערב בגויי הארצות ושכחו ברית אלוקיהם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬בכל זאת‬ ‫ְשב ד' ֱאל ֶֹקי ָך ֶאת‬ ‫ׁ‬ ‫בבוא היום כאשר ישובו בני ישראל בכל לבם אל ד'‪ ,‬יזכו שיתקיים בהם ו ָ‬ ‫ׁש ָּמה‪.‬‬ ‫ֱפ ְיצ ָך ד' ֱאל ֶֹקי ָך ָ‬ ‫ֲשר ה ִ‬ ‫ׁ‬ ‫ְשב ו ְִק ֶּב ְצ ָך ִמ ּכָל ָה ַע ִּמים א ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫ֲמ ָך ו ָ‬ ‫ְׁשבו ְּת ָך ו ְִרח ֶ‬ ‫וכן הוא הדבר לא רק בכלל ישראל הגוי כולו‪ ,‬אלא בכל יחיד ויחיד שאף אם חטא והתרחק‬ ‫מאוד מד'‪ ,‬ובכך שעשה היפך רצון הבורא הרי מסר את‪-‬עצמו לשלטון זרים ונכנע תחת הסטרא‬ ‫ומכתירה כאדון על‪-‬‬ ‫ּ‬ ‫אחרא שהיא המתנגדת בכל כוחה לקדושה‪ ,‬והוא נתן לה כוח וממשלה‬ ‫עצמו‪ ,‬עם כל זה הקב"ה עוד מצפה שישוב אליו‪ ,‬ואם שב הוא מרחם עליו כאב על בנו היחיד‪.‬‬ ‫באמת אמרו‪ :‬כוח התשובה מיוחד הוא שניתן רק לישראל‪ ,‬ואינו שייך כלל בצבא מרום הרוחניים‬ ‫המשמשים לפני ד' במרום‪ .‬הקב"ה דיבר טוב על ישראל שלא ידח מהם נידח ותיקן להם תקנה‬ ‫זו מכיוון שהאדם הקרוץ מחומר‪ ,‬שוכן בגוף חומרי ובטבעו הוא נמשך אחר התאוות והאיסורים‬ ‫ֱטא‪ ,‬ועל‪-‬כן נבראה ביחד עמו התשובה בהיותו‬ ‫ׂה ּטוֹב ְולֹא ֶיח ָ‬ ‫ֲשר ַי ֲע ֶש‬ ‫ׁ‬ ‫ככתוב ֵאין ַצ ִּדיק ָּב ָארֶץ א ֶ‬ ‫מסוגל לעוון‪ ,‬ומיד שיחטא יוכל לשוב בתשובה‪ .‬לעומתו‪ ,‬המלאכים ושרפי מעלה אינם זקוקים‬ ‫לסגולת התשובה ועל כך אמר הכתוב "לא בשמים היא"‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בל יחשוב האדם שכל כולו אינו אלא חומר גשמי‪ .‬בכל איש ישראל – אתם קרויים 'אדם'‪,‬‬ ‫מלשון ֶא ַּד ֶּמה ְל ֶע ְליוֹן – גם אם יתרחק מאוד ויסאב את כל חלקי נשמתו‪ ,‬ישנה נקודה פנימית‬ ‫שתישאר תמיד בטהרתה ומכוחה יוכל לשוב לעולם אל ד'‪ .‬חודש אלול שמזלו 'בתולה' הרומז‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪8:06 7:26 6:15‬‬ ‫בני ברק ‪8:03 7:28 6:30‬‬ ‫אלעד ‪8:05 7:27 6:24‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫אמרות טהורות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫ככתבם וכלשונם‬

‫•מצות תשובה והכנה לר"ה בפרשת נצבים‪-‬וילך•‬

‫ׁ‬ ‫ֵך ִּב ְל ָבבוֹ לֵאמֹר ָ‬ ‫ו ְִה ְת ָּבר ְ‬ ‫שלוֹם י ְִהיֶה ִּלי )כ"ט י"ז(‬ ‫‪..‬הנראה לי ביאור הענין‪ ,‬דהנה זה ידוע באנשי דורינו‬ ‫כי בזמנינו העיקר לעבדות השם הוא להתדבק אל‬ ‫הצדיקים כל אחד לפי מדריגתו‪ .‬וזה הענין פרסם‬ ‫הבעש"ט ז"ל בעולם שכל מי שמפריד א"ע מהצדיק‬ ‫ואומר בלבבו "מה לי לנסוע לצדיק הדור לבקש‬ ‫תורה מפיו הלא כמה ספרים קדושים במוסר השכל‬ ‫דרושים לכל חפציהם בתורה ויראת שמים"‪ .‬אבל‬ ‫באמת אין זה כלום‪ ,‬כי ראיית פני הצדיק הוא מבטל‬ ‫ממנו כל המדות רעות דהיינו העצלות ועצבות וכל‬ ‫התאוות רעות ר"ל‪ .‬וגם בצדקה מה שנותן לצדיק‬ ‫זוכה למדות טובות‪ ,‬וכל חסרונו ישלים ע"י דיבוק‬ ‫חכמים‪ .‬וגם הצדיק מעלה תפלתו למעלה כי הקב"ה‬ ‫מתאווה לתפלתן של צדיקים ומגלין אלוקתו ית"ש‬ ‫בעולם‪ ..‬ובזה יבא לשלימות האמיתי‪ .‬וכמשל בן כפר‬ ‫שרוצה לבא אל המלך ולבקש מלפניו על אודותיו‬ ‫ועניניו אבל אי אפשר לו בעצמו לדבר אל המלך‬ ‫כי כבד לשון הוא לדבר עם המלך דברים מועטים‬ ‫סובלים פירוש הרבה ענין גדול‪ ,‬והמלך אינו סובל‬ ‫רוב דיבוריו של בן כפר‪ .‬לכן העצה בזה לבא אל שר‬ ‫אחד משרי המלך המבין בלשון בן כפר הנ"ל‪ ,‬וג"כ‬ ‫יכול לדבר עם המלך כראוי‪ ,‬ועי"ז נודע למלך עסק‬ ‫הבן כפר כראוי ומושיע לו מצעקתו‪ .‬כן הוא זה הדבר‬ ‫כביכול‪ ,‬המלך זה ממה"מ הקב"ה אשר מלא כל‬ ‫הארץ כבודו וטוב לכל אחד לדבק עצמו אל צדיק‬ ‫אחד ועל ידו יפיק המלך מלכו של עולם רצונו‪ ..‬וזה‬ ‫ֲשר‬ ‫ׁ‬ ‫ֵש ָּבכֶם וגו' א ֶ‬ ‫ג"כ כוונת הפסוק אומרו כאן ֶּפן יׁ‬ ‫ְל ָבבוֹ פֹנֶה ַה ּיוֹם ֵמ ִעם ד'‪ ,‬פירוש‪ ,‬שהכתוב מעלה עליו‬ ‫כשמפריד עצמו מהצדיק שהוא עם ד'‪ ..‬וכמ"ש 'את‬ ‫ד' אלקיך תירא ‪ -‬לרבות ת"ח'‪ ,‬ומאחר שסר עצמו‬ ‫מלעבוד את ת"ח דומה כמי שסר מאחרי ד'‪ .‬ואמר‬ ‫ֹאש ְו ַל ֲענָה‪ .‬ר"ל שחושב‬ ‫ֶש ּפֹרֶה ר ׁ‬ ‫ֹׁרׁ‬ ‫ֵש ָּבכֶם ש‬ ‫עוד‪ֶּ ,‬פן יׁ‬ ‫בלבו שהוא בעצמו ראש ואינו צריך למנהיג אשר‬ ‫ֵך ִּב ְל ָבבוֹ לֵאמֹר‬ ‫ילמדהו לעבוד הש"י כראוי ו ְִה ְת ָּבר ְ‬ ‫ׁשלוֹם י ְִהיֶה ִּלי‪ ,‬רוצה לומר‪ ,‬שאוכל לעבוד הש"י בלי‬ ‫ָ‬ ‫ָעה‪ ,‬ר"ל מכיון‬ ‫הצדיק‪ .‬וע"ז אמר הכתוב ו ְִה ְב ִּדילוֹ ד' ְלר ָ‬ ‫שהוא מפריד א"ע מהצדיק הדור זה עונשו שיבדילו‬ ‫ד' לרעה מכל שבטי ישראל יהיה הוא מובדל ואינו‬ ‫רואה בטובתן וכאמור והבן‪.‬‬ ‫תפארת שלמה )וראה בדבריו בפרשת וילך עוד אריכות בעניין‬ ‫זה(‬

‫ְשב ו ְִק ֶּב ְצ ָך ִמ ּכָל‬ ‫ׁ‬ ‫ֲמ ָך ו ָ‬ ‫ְשב ד' ֱאל ֶֹקי ָך ֶאת ְׁשבו ְּת ָך ו ְִרח ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫וָ‬ ‫ָה ַע ִּמים )ל' ג'(‬ ‫נראה לי על‪-‬פי מה ששמעתי מכבוד אדמו"ר מוה"ר‬ ‫יעקב יצחק זצללה"ה ששמע מרבו הרב האלקי‬ ‫מה"ר אלימלך זצללה"ה‪ ,‬שבדורינו כולם נקראים‬ ‫בעלי תשובה‪ ,‬והשי"ת ברוב רחמיו מקבל אותנו‬ ‫בתשובה‪ .‬אבל לאדם הוא מר בתחילת התשובה כי‬ ‫מתחלת עם יראה‪ ,‬אבל הקב"ה נותן אח"כ לאדם‬ ‫ְשב‬ ‫ׁ‬ ‫אהבה ושמחה שיהיה וְגִ יל ּו ִּב ְר ָע ָדה‪ .‬וזה פירוש ו ָ‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫לנקודה זו שאינה נפגמת לעולם‪ ,‬הוא הזמן לעורר את הנקודה הזאת שאינה מורגשת במהלך כל‬ ‫השנה ולשוב על‪-‬ידה בתשובה שלמה‪ .‬הנקודה הזאת היא ה"אני לדודי" "שלעולם לא נתרחקה‬ ‫זו הנקודה מדביקות בשורשה‪ ,‬ושמורה לשמו יתברך"‪ ,‬וכאשר היהודי מעורר את הנקודה הזאת‬ ‫ובעזרתה מתקרב להשי"ת בחודש אלול אזי מעורר הקב"ה כנגדו את חלקו השני של אלו"ל‪,‬‬ ‫את ה"דודי לי" והם הי"ג מידות של רחמים "ברית שלש‪-‬עשרה"‪ ,‬שהם מיוחדים לכלל ישראל‬ ‫ֲשר לֹא נ ְִב ְרא ּו ְבכָל ָה ָארֶץ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂה נ ְִפ ָלאֹת א ֶ‬ ‫שכן עליהם נאמר ִה ּנֵה ָאנ ִֹכי ּכֹרֵת ְּב ִרית ֶנגֶד ּכָל ַע ְּמ ָך ֶא ֱע ֶש‬ ‫ו ְּבכָל ַהגּ וֹיִם‪ ,‬מוחל לו על כל עוונותיו וכותב וחותם אותו לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬

‫‪--‬‬‫כלי יקר‬ ‫שפת אמת‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬הרגיל לומר סליחות בחצות הלילה‪ ,‬ונרדם – או הלך לישון‪ ,‬קודם‬ ‫חצות‪ ,‬ודרכו לחזור לישון לאחר הסליחות‪ ,‬האם צריך לברך ברכת התורה‬ ‫כשקם לסליחות‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם ישן שינת עראי ]על ידיו או במיטתו בבגדיו[ ‪1‬א"צ לברך כשקם‬ ‫בחצות‪ ,‬אך כשישן שינת קבע נחלקו בזה האחרונים יש אומרים רק ‪2‬אחר‬ ‫שינה ראשונה‪ ,‬ויש אומרים רק ‪3‬אחר שינה שניה‪ ,‬ויש אומרים ‪4‬בשניהם‪ ,‬וע"כ‬ ‫לכתחילה לא יעשה כן‪] ,‬אא"כ יכול לצאת בברכת אהבת עולם של המתפלל‬ ‫ערבית כשקם[ ובמקום הצורך יכוין בברכת התורה ביום לפטור הלימוד של‬ ‫היום והלילה‪5 ,‬וכשקם לסליחות יברך בלא שם ומלכות‪ ,‬ובבוקר יברך כדרכו‪,‬‬ ‫ומ"מ המברך בשם ומלכות יש לו על מה לסמוך‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬בטור )מ"ז י"א( הביא בשם הרא"ש שהמברך ברכת התורה ביום‬ ‫א"צ לברך שוב באותו היום אף שהפסיק מלימודו‪1 ,‬אף שישן שינת עראי‪,‬‬ ‫ונמצאנו למדים מכך שהברכה חלה למשך כל היום והלילה‪ ,‬וכשהולך לישון‬ ‫שינת קבע הוי כהיסח הדעת מהברכה וע"כ צריך לברך שוב‪,‬‬ ‫ובב"י בשם "האגור" הביא שאביו הנהיג שלא לברך ביום ואפי' אחר שינת‬ ‫קבע‪ ,‬וכן ראוי לעשות דהמיקל בברכות במקום מחלוקת לא הפסיד‪,‬‬ ‫ותלה הב"י מחלוקתם במחלוקת ר"ת והרא"ש אי ברכה"ת היא כעין ברכת‬ ‫השחר שיש לברך פעם אחת ביום כיון דתלמוד תורה היא מצוה של כל היום‬ ‫ואף אם אינו לומד ולכן סובר האגור דאף אם ישן שינת קבע ביום אינו הפסק‬ ‫דהברכה היא לכל היום‪,‬‬ ‫ולפי"ז הביאו הראשונים אליבא דר"ת דהמשכים קודם עלות השחר אין‬ ‫צריך לברך ברכת התורה דהברכה של יום האתמול עדיין חלה עד הבוקר‬ ‫שלמחרת‪,‬‬ ‫אך קשה – שהרי הב"י עצמו הביא בשם האגור )סו"ס מ"ז( שהמשכים קודם‬ ‫עלות השחר צריך לברך ברכה"ת‪ ,‬ור"ת שפוטר יחיד הוא‪ ,‬ולפ"ז נראה דלא‬ ‫סבר האגור כר"ת‪,‬‬ ‫ובפמ"ג דייק מדברי המג"א שסובר שהאגור חולק על ר"ת רק לעניין המשכים‬ ‫קודם עלה"ש דסובר ‪2‬דכיון שקם אחר שינת הלילה שאז הוא כבריה חדשה‬ ‫וצריך לברך‪ ,‬ובריה חדשה שייך רק פעם אחת ביום‪] ,‬וכמו לגבי ברכות השחר[‬ ‫ולעומתו הפר"ח סבר שהאגור חולק על הרא"ש וסובר דשינת קבע על מיטתו‬ ‫ביום לא הוי היסח מברכה"ת‪ ,‬אך בשינת קבע על מיטתו בלילה הוי היסח‪,‬‬ ‫‪4‬וע"כ כשקם בחצות מברך וכשקם בבוקר מברך שוב‪,‬‬ ‫ובקרן לדוד האריך להוכיח ‪3‬שמברך רק אחר שינתו העיקרית ועיין מנח"י‬ ‫)ח"י ס"ז( שדעתו שיכוין בברכת התורה של יום לפטור הלימוד של כל היום‬ ‫והלילה עד לשינתו העיקרית‪ ,‬וע"פ עצת החסד לאברהם ‪5‬יברך כשקם משנתו‬ ‫בלא שם ומלכות וכשקם בבוקר יברך בשם ומלכות ומ"מ המ"א כתב דהמברך‬ ‫לא הפסיד‪.‬‬

‫ברכת מזל‪-‬טוב לידידינו הנכבדים‬ ‫אנשי שלומנו ומתפללי בתי מדרשינו‪:‬‬ ‫הר"ר שלמה אורי הי"ו‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫*‬ ‫הרה"ח רבי אלכסנדר חיים קנפלר הי"ו‬ ‫הר"ר יעקב רייכר הי"ו – ירושלים‬ ‫להולדת הנכדים‬

‫הר"ר חיים מרדכי בוקצ'ין הי"ו‬ ‫להולדת הבנים התאומים‬ ‫*‬ ‫הר"ר יחזקאל מורגנבסר הי"ו‬ ‫להיכנס בנו נ"י בעול תורה ומצוות‬

‫ד' ֱאל ֶֹקי ָך ֶאת ְׁשבו ְּת ָך התשובה שלך יהפוך השי"ת שיהיה‬ ‫ְשב ו ְִק ֶּב ְצ ָך ִמ ּכָל ָה ַע ִּמים‪,‬‬ ‫ׁ‬ ‫ֲמךָ‪ .‬ו ָ‬ ‫באהבה ושמחה‪ ,‬וזה ו ְִרח ֶ‬ ‫ועל‪-‬ידי‪-‬זה נזכה במהרה לקיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫אור לשמים‬

‫ׁש ַמיִם ִהוא‬ ‫ֲשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְּו ָך ַה ּיוֹם‪ ,‬לֹא ַב ָּ‬ ‫ׁ‬ ‫ִּכי ַה ִּמ ְצוָה ַהזֹּאת א ֶ‬ ‫)ל' י"א‪-‬י"ב(‬

‫הרמב"ן והספורנו מפרשים ד"המצוה הזאת" עולה על‬ ‫מצוות התשובה‪ .‬והנה איתא בגמ' )ראה חגיגה ט"ו‪ ,‬א'‪" :‬יצתה‬ ‫בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר"( דבת קול יוצאת‬ ‫ואומרת "שובו בנים שובבים"‪ .‬הרי שיש בת קול מיוחדת‬ ‫המכרזת וקוראת לשוב בתשובה‪ .‬וי"ל הרמז בפסוק זה‬ ‫"לא בשמים היא"‪ ,‬שלא יחכה האדם לבת קול ורק אז‬ ‫ישוב בתשובה אלא יעורר את עצמו לשוב‪ ,‬ותשובה כזאת‬ ‫בוודאי יותר טובה ומתקבלת לפני המקום‪.‬‬ ‫כתבי חסידים מתורת כ"ק אדמו"ר זצוק"ל‪ ,‬נצו"י תשכ"ב‬

‫וָ‬ ‫ּב ַח ְר ָּת ַּב ַח ּיִים )ל' י"ט(‬ ‫‪..‬מה שקורין סדרה זו בשבת קודם ר"ה‪ ,‬מפני שנזכר בה‬ ‫עניין התשובה שהוא ג"כ תוכן עניין קדושת ר"ה‪ ,‬כי הגם‬ ‫שנקרא "יומא דדינא" מופיע בו ג"כ כח בחינת התשובה‪,‬‬ ‫שהוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה‪ .‬כי הנה ידוע שכל‬ ‫נפשות ישראל מוכנים תמיד לעשות תשובה‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫ׂוֹת‬ ‫דוד המלך ע"ה בעד כלל ישראל )תהלים מ' ט'( ַל ֲעש‬ ‫ְרצוֹ ְנ ָך ֱאל ָֹקי ָח ָפ ְצ ִּתי‪ ,‬אך שחסר התגלות התעוררות הרצון‬ ‫שבלב‪ .‬ובהגיע קדושת הימים האלו מופיע בתוך כלל‬ ‫נפשות ישראל התעוררות הנפש והרצון שבלב לשוב‬ ‫ולהתקרב להשי"ת‪ .‬וידוע שבקדושת שבת מופיע מקור‬ ‫הקדושה של ששת ימי המעשה הבאים‪ ,‬וביחוד בשבת זה‬ ‫שהוא המקור של ששת ימי המעשה של ראשית הבריאה‪,‬‬ ‫ובוודאי מופיע בו כוח התעוררות ורצון התשובה בתוך כל‬ ‫נפשות ישראל‪ ,‬לכן קורין הסדרה הזו שנאמר בה ו ָּב ַח ְר ָּת‬ ‫ַּב ַח ּיִים‪.‬‬ ‫תורת אמת‬

‫ְאנ ִֹכי ַה ְס ֵּתר‬ ‫ְא ַמר ַּב ּיוֹם ַההוּא ֲהלֹא ַעל ִּכי ֵאין ֱאל ַֹקי ְּב ִק ְר ִּבי‪ .‬ו ָ‬ ‫וָ‬ ‫ַא ְס ִּתיר ָּפנַי )ל"א י"ז‪-‬י"ח(‬ ‫והקשו המפרשים‪ ,‬הלא מאמרם "על כי אין אלקי בקרבי‬ ‫מצאוני הרעות האלה" הוי וידוי על חטאתם‪ ,‬ולמה עוד‬ ‫יסתיר פני רחמיו מהם‪ .‬ופירש הרה"ק הרבי ר"ב זצללה"ה‬ ‫מפרשיסחא‪ ,‬שמאמרם "על כי אין אלקי בקרבי" זה עצמו‬ ‫הוא חטא‪ .‬שהם חשבו עצמם שהם נדחו מפני הקודש‪,‬‬ ‫וזה גורם יאוש והתרשלות‪ ,‬אבל באמת אין הדבר כן‪ ,‬ואף‬ ‫על פי שחטא ישראל הוא )סנהדרין מ"ד א'(‪ .‬וכתיב‪) ,‬במדבר‬ ‫ל"ה ל"ד(‪ ,‬כי אני ד' שוכן בתוך בני ישראל‪ ,‬ואמרו ז"ל )ספרי‬ ‫שם(‪ ,‬אף על פי שהם טמאים שכינה שרויה ביניהם‪ .‬אלא‬ ‫שהיא בהסתרת פנים ואינה נגלה‪ .‬וזה שסיים הכתוב‪,‬‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא כן כמו שאמרו‪ ,‬אלא‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר‪ .‬עד כאן דבריו ז"ל‪ .‬ובאמת‪ ,‬זה גורם‬ ‫חיזוק גדול לכל איש‪ ,‬שבכל עת יצייר בדעתו כי אפילו איך‬ ‫שיהיה עדיין שכינה שורה עליו‪.‬‬ ‫שם משמואל‪ ,‬נצבים‬

‫בקשה דחופה‬ ‫אנ״ש המחזיקים בביתם קופות צדקה של מוסדותינו‬ ‫מתבקשים להביאם אל ביהח״ס לידי הגבאים‬ ‫עוד קודם ראש השנה‬ ‫ובזכות מצוות צדקה תזכו להיכתב ולהיחתם בספשצ״ג‬

‫יהי רצון שיזכו לרוות נחת מהם ומכל יוצ"ח בבריות גופא ונהורא מעליא‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬ ‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬