Kerem Avraham Noach 5770

‫כרם אברהם‬

‫ע״ש כ״ק מרן הגה״ק אדמו״ר זצוקללה״ה מסטריקוב‬ ‫פרשת נח ‪ -‬תש“ע גליון ע“ו‬ ‫יו״ל ע״י מכון ״זכור לאברהם״ סטריקוב בנשיאות כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‬

‫זמני הדה“נ‬ ‫הדה״נ מוצ״ש לר״ת‬ ‫ירושלים ‪6:22 5:42 4:30‬‬ ‫בני ברק ‪6:19 5:43 4:45‬‬ ‫אלעד ‪6:20 5:43 4:38‬‬

‫פרי הכרם‬

‫במשעול הכרמים‬

‫יום מנוחה וקדושה‬

‫יום מנוחה וקדושה‬

‫בברכת היום בעת הקידוש על היין נאמר על יום השבת שהוא "תחילה למקראי‬ ‫קודש"‪ .‬בין הימים הקדושים בהם התברכו ישראל מתייחד יום השבת בהיותו‬ ‫ראש וראשון להם‪ .‬ראוי לתת את הלב לפירוש המושג "מקראי קודש" המבואר‬ ‫בראשונים שהוא התאספות והתוועדות לענייני הקדושה והרוממות )עיין‬ ‫ספורנו ויקרא‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ב'(‪ .‬מטרת חייו של יהודי מחייבת אותו להיעצר מידי פעם‬ ‫ולהפסיק את המרוץ השוטף של החיים בו הוא מצוי‪ .‬תכלית החיים אליה שואף‬ ‫היהודי הוא לדבוק בקדושה וברוחניות ולהיות מלא וגדוש בתורה ותפילה‪ .‬אך‬ ‫צורת החיים שסובבת אותו טורדת ומפריעה מלהגיע למצב הנדרש ממנו‪ .‬לצורך‬ ‫כן נתן לנו הקב"ה ימים מיוחדים בהם האדם אינו עוסק במלאכתו אלא פנוי‬ ‫לעסקי קודש ולקרב את נפשו אל בוראה‪ ,‬ובזמנים אלו האדם מתרומם ומתקרב‬ ‫לתכליתו ואל האופן הרצוי של חייו‪.‬‬ ‫יום השבת לו זוכים אנו מידי שבוע‪ ,‬מהוה כעין יציאה ועזיבה של שטף החיים‪.‬‬ ‫מסביב לאדם מנוהלים כל ענייני התבל בשצף קצף‪ ,‬גויי הארצות עסוקים ביום‬ ‫זה כבשאר הימים במסחר‪ ,‬בצבירת הון ובשאר ההבלים‪ ,‬אך היהודי‪ ,‬בבוא עת זו‬ ‫מידי שבוע‪ ,‬עוזב ומשליך את כל הבלי העולם מאחורי גוו ומהותו הופכת להיות‬ ‫נעלה יותר מבשאר ימות השבוע‪.‬‬ ‫בספר הכוזרי כתוב שמלך כוזר אמר לחכם היהודי שהשבת הינה סוד הקיום של‬ ‫העם היהודי וסגולת עמידתו חרף הנגישות והצרות שניתכו עליהם בגלותם בכל‬ ‫דור ודור‪ .‬כי כאשר אדם עסוק כל ימיו להביא טרף לביתו ללא הרף‪ ,‬או כאשר‬ ‫הוא סובל מהצרות והגזרות שתוכפות עליו‪ ,‬אזי עם הזמן נשחקים תכונותיו‬ ‫האנושיות והוא הופך לכעין מכונה משוכללת‪ .‬רגשותיו קהים והוא אינו חש כלל‬ ‫ברצון לחיות ולהיות בעולם‪ ,‬אלא כל פעולותיו הופכות להיות תוצאה של הרגליו‬ ‫מימים ימימה ונעדרים הם רגש וחיוּת‪ .‬ועל כן‪ ,‬אמר מלך הכוזרים‪ ,‬יום השבת‬ ‫הוא סוד הקיום של עם‪-‬ישראל בגלות‪ ,‬למרות כל הצרות והרדיפות הסובבים‬ ‫אותם ומביאים את האדם להרגשה שהוא כעבד נרצע ואין לו שום תכלית ומטרה‬ ‫בחייו‪ .‬אך כיוון שמגיע יום השבת אז כל יהודי פושט את בגדיו הבלויים ומתעטף‬ ‫במחלצות השבת‪ ,‬ביום זה הוא נח ושובת מכל עמלו ואף מעדן את נפשו בתענוגי‬ ‫שבת קודש‪ .‬זמנו בידו להסב על שולחנו לסעודה בניחותא‪ ,‬לשהות בקרבת בני‬ ‫משפחתו‪ ,‬ואף לעסוק בתורה ובתפילה מתוך שלוות הנפש‪ .‬מנוחה זו נותנת‬ ‫בידו כח להמשיך בחייו אף אם הם קשים ומרים‪ ,‬כי ביום זה מתרוממים כל‬ ‫חושיו והרגשותיו להיות כאדם בן‪-‬חורין שאינו משועבד תחת ענייני העולם ואף‬ ‫מתקשר בתכלית חייו ודבק בקונו על‪-‬ידי תורתו ותפילתו בשבת קודש‪.‬‬ ‫בכך אפשר להבין במעט מה שנכתב בזוהר הקדוש )ח"ג רנ"ו‪ (.‬על נח הצדיק‬ ‫שהוא בבחינת שבת‪ .‬דורו של נח היה אחד מהדורות הרעים והמקולקלים‬ ‫ביותר בסדר הבריאה‪ .‬כל בני העולם היו חוטאים ומורדים במלכו של עולם‪ ,‬אך‬ ‫נח היה צדיק תמים ובדרכו היה מהלך וניצב ללא חת ומורא אף כנגד כל יושבי‬ ‫תבל שהתייצבו בפניו‪ .‬במשך שנות דור‪ ,‬מאה ועשרים שנה‪ ,‬היה עומד נח ובונה‬ ‫את התיבה שנצטווה עליה מפי ד'‪ ,‬בני דורו היו עומדים ומלגלגים וממשיכים‬

‫בברכת היום בעת הקידוש על היין נאמר על‬ ‫יום השבת שהוא "תחילה למקראי קודש"‪.‬‬ ‫בין הימים הקדושים בהם התברכו ישראל‬ ‫מתייחד יום השבת בהיותו ראש וראשון להם‪.‬‬ ‫ראוי לתת את הלב לפירוש המושג "מקראי‬ ‫קודש" המבואר בראשונים שהוא התאספות‬ ‫והתוועדות לענייני הקדושה והרוממות )עיין‬ ‫ספורנו ויקרא‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ב'(‪ .‬מטרת חייו של יהודי‬ ‫מחייבת אותו להיעצר מידי פעם ולהפסיק את‬ ‫המרוץ השוטף של החיים בו הוא מצוי‪ .‬תכלית‬ ‫החיים אליה שואף היהודי הוא לדבוק בקדושה‬ ‫וברוחניות ולהיות מלא וגדוש בתורה ותפילה‪.‬‬ ‫אך צורת החיים שסובבת אותו טורדת ומפריעה‬ ‫מלהגיע למצב הנדרש ממנו‪ .‬לצורך כן נתן לנו‬ ‫הקב"ה ימים מיוחדים בהם האדם אינו עוסק‬ ‫במלאכתו אלא פנוי לעסקי קודש ולקרב את‬ ‫נפשו אל בוראה‪ ,‬ובזמנים אלו האדם מתרומם‬ ‫ומתקרב לתכליתו ואל האופן הרצוי של חייו‪.‬‬ ‫יום השבת לו זוכים אנו מידי שבוע‪ ,‬מהוה‬ ‫כעין יציאה ועזיבה של שטף החיים‪ .‬מסביב‬ ‫לאדם מנוהלים כל ענייני התבל בשצף קצף‪,‬‬ ‫גויי הארצות עסוקים ביום זה כבשאר הימים‬ ‫במסחר‪ ,‬בצבירת הון ובשאר ההבלים‪ ,‬אך‬ ‫היהודי‪ ,‬בבוא עת זו מידי שבוע‪ ,‬עוזב ומשליך‬ ‫את כל הבלי העולם מאחורי גוו ומהותו הופכת‬ ‫להיות נעלה יותר מבשאר ימות השבוע‪.‬‬ ‫בספר הכוזרי כתוב שמלך כוזר אמר לחכם‬ ‫היהודי שהשבת הינה סוד הקיום של העם‬ ‫היהודי וסגולת עמידתו חרף הנגישות והצרות‬ ‫שניתכו עליהם בגלותם בכל דור ודור‪ .‬כי כאשר‬ ‫אדם עסוק כל ימיו להביא טרף לביתו ללא הרף‪,‬‬ ‫או כאשר הוא סובל מהצרות והגזרות שתוכפות‬ ‫עליו‪ ,‬אזי עם הזמן נשחקים תכונותיו האנושיות‬ ‫והוא הופך לכעין מכונה משוכללת‪ .‬רגשותיו‬ ‫קהים והוא אינו חש כלל ברצון לחיות ולהיות‬ ‫בעולם‪ ,‬אלא כל פעולותיו הופכות להיות תוצאה‬ ‫של הרגליו מימים ימימה ונעדרים הם רגש‬ ‫וחיוּת‪ .‬ועל כן‪ ,‬אמר מלך הכוזרים‪ ,‬יום השבת‬ ‫הוא סוד הקיום של עם‪-‬ישראל בגלות‪ ,‬למרות‬ ‫כל הצרות והרדיפות הסובבים אותם ומביאים‬ ‫את האדם להרגשה שהוא כעבד נרצע ואין לו‬ ‫שום תכלית ומטרה בחייו‪ .‬אך כיוון שמגיע יום‬ ‫השבת אז כל יהודי פושט את בגדיו הבלויים‬ ‫ומתעטף במחלצות השבת‪ ,‬ביום זה הוא נח‬ ‫ושובת מכל עמלו ואף מעדן את נפשו בתענוגי‬ ‫שבת קודש‪ .‬זמנו בידו להסב על שולחנו‬ ‫המשך בעמ׳ הבא‬

‫פרי הכרם‬ ‫במעשיהם הרעים ואילו נח לא שת ליבו למתרחש סביבו‪ ,‬הוא דבק באמת של‬ ‫העולם והתנשא מעל כל הרשע והקלקול שהיו מנת חלקם של בני הדור ההוא‪.‬‬ ‫נח בבחינת שבת‪ :‬מכאן הלימוד לאדם על פנימיות ותוכן מצוות שבת קודש‬ ‫שמטרתה לרומם ולנשא את האיש הישראלי מכל הבלי העולם ולתת לו את‬ ‫האפשרות לעמוד בסחף המים הזדונים המאיימים לשטוף ולהטביע את‬ ‫רוחניותו‪ .‬בכח השבת קודש ניתן לאדם כח והתחדשות לשוב לעבודת הבורא‬ ‫ולמצוא בה מנוחת הנפש מנוחת אהבה ונדבה ומנוחה שלימה שהקב"ה רוצה‬ ‫בה‪ .‬בכך משלים את נפשו לחסות בצל השי"ת ומרוויח רווח כפול‪ ,‬בגשמיות‬ ‫וברוחניות‪.‬‬

‫כרם ההלכה‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר להזכיר או להרהר בדבר שבקדושה סמוך לפחי הרחוב‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬באופן שהפח מכוסה ואין יוצא מהן לכלוך שריחו רע מחמת עיפוש‬ ‫וקלקול מותר לקרוא ולהתפלל נגדם‪ ,‬אך באופן שאין הפח מכוסה ונראה‬ ‫הלכלוך מתוכו – אסור לקרוא כנגדו לפניו כמלא עיניו ולאחריו ד"א‪ ,‬ובצדדים‬ ‫לכתחילה ג"כ יחמיר כמלא עיניו‪ ,‬אך באופן שא"א אפשר להקל בד"א ומ"מ‬ ‫צריך להקפיד שלא יהא שם ריח רע‪ ,‬ואם יש שם צריך להתרחק ד"א ממקום‬ ‫שכלה הריח ובדיעבד יכול להקל למקום שכלה הריח‪.‬‬ ‫ביאור העניין‪ :‬הגמ' בברכות )דף כ"ה ע"א( אתמר ריח רע שיש לו עיקר ]היינו‬ ‫דבר מקולקל או מעופש וכד' ולא מיירי בדבר שריחו רע מחמת עצמו כגון‬ ‫נפט וכדו'[ רב הונא אמר מריק ד"א וקורא ק"ש ור"ח אמר מרחיק ד"א ממקום‬ ‫שכלה הריח וקורא‪ ,‬וטעם האיסור משום דכתיב והיה מחניך קדוש גבי הנפנה‬ ‫לצרכיו שצריך לצאת מחוץ למחנה ואח"כ לכסות יציאותיו‪ ,‬ונלמד מכאן על‬ ‫איסור ק"ש ותפילה ואפי' הרהור בד"ת אסור משום והי' מחניך קדוש‪ ,‬ומתוך‬ ‫זה אמרו בגמ' ואם היה מקום גבוה עשרה או נמוך עשרה יושב בצידו וקורא‬ ‫ק"ש וכתב הרא"ש שם דכשהוא גבוה או נמוך אפי' רואה אותו‪ ,‬קורא ק"ש‬ ‫כיון שנמצא במקום מיוחד הרי מחניהו קדוש‪ ,‬ולפ"ז מחדש שאם יש צואה‬ ‫לפני הפתח מותר לקרוא ק"ש בבית אפי' אותה ואפי' בתוך ד"א כל שאין‬ ‫הריח מגיע אליו‪ ,‬הוא בבחינת מחניהו קדוש‪ .‬לעומת זאת הרשב"א )ח"א סי'‬ ‫תע"ד( מדייק דכיון שהתורה כתבה איסור צועה במחנה ואיסור ראיית ערווה‬ ‫במקום אחד למדנו שגם בצואה יש איסור ראייה והוא כאשר הצואה מגולה‬ ‫אע"פ שהיא ברשות אחרת אסור לקרוא ע"י ק"ש‪ ,‬ומה שאמרו בגמ' הייתה‬ ‫גבוהה י' וכו' מדובר כשאינו רואה הצואה‪ ,‬ולפ"ז בהייתה צואה מחוץ לדלת‬ ‫חדרו וראוה אותה אסור לקרוא שם ק"ש אע"פ שאין זה בחדרו ולהלכה ההיא‬ ‫המחבר )סי ע"ט סעי ב'( וביאור הלכה נקטו דהוא ספיקא ולכן יש להחמיר שלא‬ ‫לקרוא ק"ש ודבר שבקדושה במקום שהוא רואה או יכול לראות את הצואה‬ ‫וכן צריך להרחיק ממנה ד"א מלאחריו ומלפניו כמלא עיניו או כשהוא ברשות‬ ‫אחרת שהיא גבוהה י' או עמוקה י' ואין מגיע הימנה הריח הוי כבמחנה‬ ‫אחר‪ ,‬ונחלקו הט"ז והמג"א האם צריך שהמקום יהיה לו ג"כ ד' טפחים על‬ ‫ד"ט כשיעור מקום חשוב‪ ,‬והכרעת המ"ב )ע"ט ס"ק י"א( לכתחילה לחוש לדעת‬ ‫המחמירין אך באופן שכבר התפלל א"צ לחזור אלא בתורת נדבה‪ ,‬ונחלקו‬ ‫האחרונים כשהצואה מכוסה ועדיין הריח יוצא ממנה האם דינה כריח רע שיש‬ ‫להו עיקר וצריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח או שהוא כריח רע שאין לו‬ ‫עיקר ויכול לקרוא ק"ש ממקום שכלה הריח‪ .‬ולכתחילה ודאי צריך להחמיר‬ ‫ולהרחיק ד"א ממקום שכלה הריח‪ .‬כלי המיוחד לצואה הרי הוא כצואה‬ ‫ואפי' הוא ריק אסור לקרוא ק"ש או להתפלל ע"י אך באופן שהוא ממתכת‬ ‫וכדו' שאין נבלע בכלי ממש מותר להתפלל ע"י כל שהכלי רחוץ יפה‪ ,‬והנה‬ ‫בפלסטיק נקטו האחרונים שאינו בולע ככלי חרס‪ ,‬והוא כשהוא שיע )חלק(‬ ‫כמתכת‪ ,‬אין לו דין כגרף של רעי באופן שהוא רחוץ יפה ואין ריח רע נודף‬ ‫הימנו ואם נודף ריח שייך להקל ןלקרוא ממקום שכלה הריח‪,‬‬

‫במשעול הכרמים‬ ‫לסעודה בניחותא‪ ,‬לשהות בקרבת בני משפחתו‪ ,‬ואף‬ ‫לעסוק בתורה ובתפילה מתוך שלוות הנפש‪ .‬מנוחה‬ ‫זו נותנת בידו כח להמשיך בחייו אף אם הם קשים‬ ‫ומרים‪ ,‬כי ביום זה מתרוממים כל חושיו והרגשותיו‬ ‫להיות כאדם בן‪-‬חורין שאינו משועבד תחת ענייני‬ ‫העולם ואף מתקשר בתכלית חייו ודבק בקונו על‪-‬‬ ‫ידי תורתו ותפילתו בשבת קודש‪.‬‬ ‫בכך אפשר להבין במעט מה שנכתב בזוהר הקדוש‬ ‫)ח"ג רנ"ו‪ (.‬על נח הצדיק שהוא בבחינת שבת‪ .‬דורו‬ ‫של נח היה אחד מהדורות הרעים והמקולקלים ביותר‬ ‫בסדר הבריאה‪ .‬כל בני העולם היו חוטאים ומורדים‬ ‫במלכו של עולם‪ ,‬אך נח היה צדיק תמים ובדרכו היה‬ ‫מהלך וניצב ללא חת ומורא אף כנגד כל יושבי תבל‬ ‫שהתייצבו בפניו‪ .‬במשך שנות דור‪ ,‬מאה ועשרים‬ ‫שנה‪ ,‬היה עומד נח ובונה את התיבה שנצטווה עליה‬ ‫מפי ד'‪ ,‬בני דורו היו עומדים ומלגלגים וממשיכים‬ ‫במעשיהם הרעים ואילו נח לא שת ליבו למתרחש‬ ‫סביבו‪ ,‬הוא דבק באמת של העולם והתנשא מעל‬ ‫כל הרשע והקלקול שהיו מנת חלקם של בני הדור‬ ‫ההוא‪.‬‬ ‫נח בבחינת שבת‪ :‬מכאן הלימוד לאדם על פנימיות‬ ‫ותוכן מצוות שבת קודש שמטרתה לרומם ולנשא‬ ‫את האיש הישראלי מכל הבלי העולם ולתת לו את‬ ‫האפשרות לעמוד בסחף המים הזדונים המאיימים‬ ‫לשטוף ולהטביע את רוחניותו‪ .‬בכח השבת קודש‬ ‫ניתן לאדם כח והתחדשות לשוב לעבודת הבורא‬ ‫ולמצוא בה מנוחת הנפש מנוחת אהבה ונדבה‬ ‫ומנוחה שלימה שהקב"ה רוצה בה‪ .‬בכך משלים‬ ‫את נפשו לחסות בצל השי"ת ומרוויח רווח כפול‪,‬‬ ‫בגשמיות וברוחניות‪.‬‬ ‫ברכת מזל‪-‬טוב לידידינו הנכבדים‬ ‫אנשי שלומנו ומתפללי בתי מדרשינו‪:‬‬ ‫הרב רבי אלכסנדר חיים קנפלר שליט"א‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫**‬ ‫הרב ישראל דב קליין הי"ו‬ ‫להכנס הבן שלמה זלמן נ"י‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫**‬ ‫הרב דב בער קליין הי"ו‬ ‫לנישואי הבן‬ ‫**‬ ‫יה“ר שירוו מהם ומכל יוצ“ח רוב נחת‬ ‫לאורך ימים ושנים‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫לע"נ‬ ‫הרה"ח רבי יחיאל מנחם‬ ‫בן הר"ר צבי אלימלך ע"ה‬ ‫גיברשטיין‬ ‫נלב"ע ז' חשון תשס"ב‬ ‫הונצח ע"י בנו הר"ר אלימלך הי"ו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫להערות‪ ,‬הנצחות וכל ענייני העלון ניתן לפנות לפקס ‪ 1533-9330150‬או לת‪.‬ד ‪ 50580‬ירושלים ‪91505‬‬