Hoil Moshe Haazinu 2009

‫הואיל משה‬ ‫פרשת האזינו‪-‬שובה שנת תש"ע‬

‫בהפטרה )הושע י"ד‪-‬ב( שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת‬ ‫בעונך‪ :‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל‬ ‫תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו‪ :‬וברש"י שם‬ ‫פירש הכוונה אמרו אליו כל תשא עון‪ ,‬וז"ל‪ :‬כל עונותינו‬ ‫סלח עכ"ל‪ ,‬ולכאורה צ"ב מדוע באמת שינה הכתוב‬ ‫הלשון לומר כל תשא עון‪.‬‬ ‫והנבס"ד‪ ,‬דאיתא ביומא )דף ע"ג‪ (:‬יום הכפורים אסור‬ ‫באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל וכו'‪,‬‬ ‫ופריך בגמ' אסור ענוש כרת הוא‪ ,‬אמר רבי אילא ואיתימא‬ ‫ר' ירמיה לא נצרכה אלא לחצי שיעור‪) ,‬ופירש"י‪ ,‬כלומר פחות‬ ‫מכשיעור אסור מה"ת‪ ,‬לקמן בשמעתא דריש לה מכל חלב(‪ ,‬הניחא למ"ד חצי‬ ‫שיעור אסור מן התורה אלא למ"ד חצי שיעור מותר מן‬ ‫התורה מאי איכא למימר‪ ,‬דאיתמר חצי שיעור‪ ,‬ר' יוחנן‬ ‫אמר אסור מן התורה וריש לקיש אמר מותר מן התורה‪,‬‬ ‫הניחא ר' יוחנן אלא לריש לקיש מאי איכא למימר‪ ,‬ומשני‬ ‫מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן‪ ,‬ופריך אי הכי לא נחייב‬ ‫עליה קרבן שבועה‪ ,‬אלמא תנן שבועה שלא אוכל‪ ,‬ואכל‬ ‫נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב‪ ,‬ור' שמעון פוטר‪,‬‬ ‫והוינן בה אמאי חייב מושבע ועומד מהר סיני הוא‪ ,‬ומשני‬ ‫רב ושמואל וריו"ח דאמרי בכולל דברים המותרים עם‬ ‫דברים האסורין‪ ,‬ור"ל אמר אי אתה מוצא אלא במפרש‬ ‫חצי שיעור ואליבא דרבנן‪ ,‬או בסתם ואליבא דר"ע דאמר‬ ‫אדם אוסר עצמו בכל שהוא וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והקשה הכפות תמרים‪ ,‬דלכאורה דין זה דחצי שיעור דלר'‬ ‫יוחנן אסור מן התורה‪ ,‬ולר"ל אסור מדרבנן הוי בכל‬ ‫איסורים שבתורה‪ ,‬א"כ מאי שנא דהשמיענו תנא‬ ‫דמתניתין דינא דחצי שיעור אסור ביוהכ"פ‪ ,‬טפי משאר‬ ‫איסורין דעלמא‪ ,‬ועוד הקשה מה רצה רש"י לומר בזה‬ ‫לקמן בשמעתין דריש לה מכל חלב‪ ,‬עכ"ק‪.‬‬ ‫הראשונים הקשו סתירת הסוגיא דמס' שבועות )דף כ"ג‪ (:‬עם‬ ‫הסוגיא דיומא‪ ,‬מדמקשה הגמ' ביומא על הא דאמר מודה‬ ‫ר"ל שאסור מדרבנן‪ ,‬אי הכי לא נחייב עליה קרבן שבועה‬ ‫וכו' וכי תימא כיון דאית ליה היתר מה"ת‪ ,‬חזינן מהכא‬

‫דאם חצי שיעור אסור מה"ת אין שבועה חלה עליו‪ ,‬דהרי‬ ‫בהס"ד הוי משמע דאפילו במידי דרבנן לא מחייב עליה‬ ‫קרבן שבועה משום דמושבע ועומד מהר סיני‪ ,‬וממילא‬ ‫דכש"כ לריו"ח דס"ל חצי שיעור אסור מה"ת דלא מחייב‬ ‫קרבן שבועה‪ ,‬ובשבועות אמרינן בשלמא ריו"ח לא אמר‬ ‫כר"ל )במפרש חצי שיעור( משום דמוקי מתני' כדברי הכל‪,‬‬ ‫ומבואר מזה דבלא"ה הוי מצי ריו"ח לאוקמי בחצי‬ ‫שיעור‪ ,‬אף דס"ל חצי שיעור אסור מה"ת‪ ,‬מ"מ שבועה‬ ‫חלה עליו דלא חשיב מושבע ועומד מהר סיני‪] ,‬עיין מזה‬ ‫בתוס' ישנים ביומא )שם(‪ ,‬ובשו"ת הרשב"א )סי' תרי"ו(‪,‬‬ ‫ובכפות תמרים‪ ,‬ושו"ת שואל ומשיב מהדו"ג ח"א )סי' ת"ב(‬ ‫ובחידושי מהר"ם ברבי‪ ,‬ובשו"ת יד רמה )סי' מ"א(‪.‬‬ ‫איתא במנחות )דף מ"ה‪ (.‬עה"פ ביחזקאל )מ"ד‪-‬ל"א( כל נבלה‬ ‫וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים‪ :‬כהנים‬ ‫הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי‪ ,‬א"ר יוחנן פרשה זו‬ ‫אליהו עתיד לדורשה‪ ,‬רבינא אמר כהנים איצטריך ליה‬ ‫סד"א הואיל ואישתרי מליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה‬ ‫וטריפה קמ"ל‪ ,‬ודקדקו המפרשים דאמאי נאיד ר' יוחנן‬ ‫מתירוצו של רבינא ואמר דאליהו עתיד לדורשה‪.‬‬ ‫והנבס"ד‪ ,‬עפימש"כ המפרשים דפלוגתת ר' יוחנן וריש‬ ‫לקיש בהך דחצי שיעור אסור מה"ת אזלי לשיטתייהו‪,‬‬ ‫דאיתא בחולין )דף ק"ג‪ (:‬באכל חצי שיעור והקיאו וחזר‬ ‫ואכלו דר' יוחנן ס"ל דחייב משום שנהנה גרונו מכזית‪,‬‬ ‫וריש לקיש ס"ל דפטור משום דאכילה במעיו בעינן‬ ‫ובמעיו הא ליכא כזית שלם עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז ר' יוחנן דס"ל‬ ‫דאם בלע חצי שיעור והקיאו וחזר ובלעו חייב משום‬ ‫דנהנה גרונו בכזית‪ ,‬משו"ה ס"ל דחצי שיעור אסור מה"ת‬ ‫משום דחזי לאיצטרופי‪ ,‬היינו דאותו חצי שיעור שאכל גם‬ ‫הוא ראוי להיות שיעור שלם היכא דהקיאו וחזר ובלעו‪,‬‬ ‫והחצי שיעור גופיה ראוי להצטרף ולהעשות שיעור שלם‪,‬‬ ‫ונמצא שהוא בעצמו איסור בעצם מבלי הצטרפות אחר‬ ‫עמו‪ ,‬והיינו דקאמר איסורא הוא דקאכיל‪ ,‬היינו שהוא‬ ‫בעצמו אסור משום דעל ידו לבד יוכל להתחייב מלקות‪,‬‬ ‫והוי שפיר חזי לאיצטרופי‪ ,‬אבל ריש לקיש ס"ל אכילה‬

‫הואיל‬

‫פרשת האזינו‪-‬שובה )תש"ע(‬

‫במעיו בעינן‪ ,‬דצריך שבמעיו ימצא כזית שלם‪ ,‬א"כ לא‬ ‫חזי החצי שיעור הזה להצטרף ע"י עצמו לשיעור שלם‪,‬‬ ‫כיון דס"ל דהקיאו וחזר ובלעו פטור‪ ,‬משו"ה ס"ל דמותר‬ ‫מה"ת משום דלא חזי לאיצטרופי ע"י עצמו עכ"ד‪ ,‬עיין‬ ‫במגן האלף או"ח )סי' תס"ו סק"א( ובשו"ת תועפות ראם‬ ‫חאו"ח )סוף סי' ד'( ובשו"ת בית יצחק חיור"ד )ח"א סי' פ"ח אות ה'(‪,‬‬ ‫ובספר מרחשת )ח"א סי' נ"ב אות ה'( ובספר עין פנים לתורה )אות‬ ‫י'(‪ ,‬ועיין בפני יהושע ביצה )דף ז'( שכתב שלכן ס"ל לריו"ח‬ ‫דחצי שיעור אסור מה"ת‪ ,‬דאזיל לשיטתו דס"ל דבכל‬ ‫איסורים חייב בהנאת גרונו‪ ,‬ובחצי שיעור איכא עכ"פ‬ ‫הנאת גרון עיי"ש‪.‬‬ ‫ועיין בחידושי חתם סופר ביומא )עמוד קמ"ג‪ :‬בנדפס מחדש( ד"ה‬ ‫והנה אע"ג‪ ,‬ובשו"ת חתם סופר חאו"ח )סי' קכ"ז( ובחידושיו‬ ‫לחולין )דף ק"ג( שכתב דביום הכיפורים אינו חייב על הנאת‬ ‫גרון רק על הנאת מעיו‪ ,‬לפי"ד שו"ת פנים מאירות ח"ב )סי'‬ ‫כ"ז( לענין ברכת המזון דתליא בהנאת מעיו‪ ,‬ויוהכ"פ נמי‬ ‫דביתובא תליא מילתא עיי"ש‪ ,‬וכ"כ המנחת חינוך )מצוה‬ ‫שי"ג( והאריכו בזה האחרונים‪ ,‬ולפי"ז י"ל דביום הכיפורים‬ ‫אמרינן חצי שיעור מותר‪ ,‬דלא שייך כאן הסברא דחזי‬ ‫לאיצטרופי‪ ,‬היינו דאותו חצי שיעור שאכל גם הוא ראוי‬ ‫להיות שיעור שלם היכא דהקיאו וחזר ובלעו‪ ,‬דהא ביום‬ ‫הכיפורים אינו חייב על הנאת גרון‪ ,‬והיה הו"א לומר‬ ‫דביום הכיפורים חצי שיעור מותר‪ ,‬ולכן איצטריך התנא‬ ‫לאשמעינן דביום הכיפורים חצי שיעור אסור‪ ,‬והטעם כתב‬ ‫רש"י דלקמן ילפינן לה מכל חלב‪ ,‬היינו דעיקר הלימוד‬ ‫דחצי שיעור אסור הוא מכל חלב ולא משום דחזי‬ ‫לאיצטרופי‪ ,‬ולפי"ז שפיר אמרינן דגם ביוהכ"פ חצי‬ ‫שיעור אסור אע"ג דליכא טעמא דחזי לאיצטרופי‪ ,‬ושוב‬ ‫מצאתי שכבר קדמני בזה בספר אמרי בינה )להגאון מהר"ם א"ש(‬ ‫בחידושיו ליומא‪.‬‬ ‫והנה בחידושי הרי"מ עמ"ס שבועות )דף כ"ג‪ (:‬כתב הטעם‬ ‫דשבועה חל על חצי שיעור וז"ל‪ ,‬כיון דחצי שיעור אסור‬ ‫מה"ת משום דחזי לאצטרופי והיינו דכשאוכל עוד חצי‬ ‫שיעור חל למפרע גם על החצי שיעור שאכל בכא"פ‪ ,‬ולכן‬ ‫גם חצי שיעור בכלל האיסור כדאמר ביומא האי טעמא‪,‬‬ ‫וא"כ כיון דאין איסור חל על איסור‪ ,‬י"ל שפיר דבשבועה‬ ‫חל על חצי שיעור‪ ,‬דאי"ל שלא יחול משום דחצי שיעור‬ ‫אסור‪ ,‬הא אם תחול השבועה לא שייך כלל חזי‬

‫משה‬

‫ב‬

‫לאיצטרופי‪ ,‬דאף שיאכל עוד חצי זית לא יוכל לחול על‬ ‫החצי זית שאכל דאינו חל על איסור שבועה שקדם על‬ ‫החצי שיעור לחוד ואין איסור נבילה דחצי זית אחרון חל‬ ‫למפרע על חצי זית שאכל שהיה עליו איסור שבועה‬ ‫כשיעור כנ"ל ושפיר מצי חייל‪ ,‬ואיתא במעילה )דף ט"ז‪ (.‬אכל‬ ‫נבלה כזית מטמאה וטהורה אינו מצטרף‪ ,‬לפי דאיסור‬ ‫נבלה אינו חל על טמאה ונשאר בחצי זית רק איסור טמאה‬ ‫ואינו מצטרף עם חצי זית נבלה כב' שמות עיי"ש‪ ,‬וכן‬ ‫בהנ"ל דאיסור שבועה חל אחצי זית ושוב אין איסור נבלה‬ ‫יכול לחול למפרע ע"י שאוכל עוד ח"ז ונשאר רק איסור‬ ‫שבועה על החצי זית ואינו מצטרף כלל עם חצי זית נבילה‬ ‫ולא ילקה משום נבלה רק משום שבועה א"כ שפיר‬ ‫כשנשבע על חצי שיעור יכול לחול וממילא פקע איסור‬ ‫דחזי לאיצטרופי ושפיר חייל עכ"ד‪.‬‬ ‫אמנם אי נימא דחצי שיעור אסור דילפינן לה מקרא דכל‬ ‫חלב‪ ,‬ולפי"ז גם באופן דלא שייך חזי לאיצטרופי אמרינן‬ ‫דחצי שיעור אסור‪ ,‬א"כ אזלא לה סברת החידושי הרי"ם‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דהא אפילו שלא יצטרף החצי זית הראשון עם‬ ‫החצי זית האחרון ולא ילקה עליה‪ ,‬אפי"ה חצי זית‬ ‫הראשון יש עליה איסור בפני עצמו בלי צירוף‪ ,‬וא"כ איך‬ ‫חל עליו איסור שבועה‪ ,‬ורק א"א דחצי שיעור אסור דוקא‬ ‫מטעמא דחזי לאיצטרופי‪ ,‬אז שפיר י"ל דהשבועה חל‪,‬‬ ‫משום דכיון דהשבועה חל לא שייך לומר צירוף‪ ,‬דאין‬ ‫לצרף החצי זית השני עם החצי זית הראשון‪ ,‬כיון שיש על‬ ‫החצי זית הראשון איסור שבועה‪ ,‬א"כ לא יחול עליו‬ ‫איסור נבילה וכדברי החידושי הרי"ם‪.‬‬ ‫ולפי"ז מיושב קושית הראשונים הנ"ל דהלא כאן בתחלת‬ ‫הסוגיא אזלינן דחצי שיעור אסור רק מקרא דכל חלב‪ ,‬וגם‬ ‫בלי סברת חזי לאיצטרופי אמרינן דחצי שיעור אסור‪,‬‬ ‫ולפי"ז י"ל דחצי שיעור אסור בעצם ולא מחמת הצירוף‪,‬‬ ‫ולפי"ז אין לומר כסברת החידושי הרי"ם הנ"ל‪ ,‬ושפיר‬ ‫י"ל דאין שבועה חל על חצי שיעור משום דהוי מושבע‬ ‫ועומד‪ ,‬משא"כ הסוגיא במסכת שבועות אזלא לפי‬ ‫המסקנא דחצי שיעור אסור מטעמא דחזי לאיצטרופי‪,‬‬ ‫ולפי"ז באופן דלא שייך צירוף אמרינן דחצי שיעור מותר‪,‬‬ ‫ומעתה כשנשבע על חצי שיעור דאז לא שייך צירוף‬ ‫כדברי החידושי הרי"ם הנ"ל‪ ,‬שפיר י"ל חצי שיעור מותר‬ ‫ולכן חל השבועה על חצי שיעור‪.‬‬

‫הואיל‬

‫פרשת האזינו‪-‬שובה )תש"ע(‬

‫משה‬

‫ג‬

‫והנה הנוב"י בספרו דורש לציון )סוף דרוש א'( ולקמן‬ ‫ד"ה ונקדים מה דאיתא הקשה‪ ,‬מאי קאמר רבינא דסד"א‬ ‫דכהנים הואיל ואישתרי מליקה לגבייהו אישתרי נמי‬ ‫נבילה וטריפה‪ ,‬הא מצינו למימר דשאני אכילת קדשים‬ ‫דהו"ל מ"ע‪ ,‬ומשו"ה שריא מליקה לגבייהו‪ ,‬דכללא הוא‬ ‫בכה"ת דאמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬ומהיכי תיתי לומר‬ ‫דבעלמא נמי אישתרי נבילה לכהנים‪ ,‬עכ"ק‪.‬‬

‫אך כ"ז הוא רק אי אמרינן דחצי שיעור אסור משום דחזי‬ ‫לאיצטרופי‪ ,‬אבל אי אמרינן דחצי שיעור אסור מה"ת‬ ‫מקרא דכל חלב ואף היכא דלא חזי לאיצטרופי אמרינן‬ ‫דחצי שיעור אסור‪ ,‬לפי"ז י"ל דאף במצוה אמרינן דמקיים‬ ‫קצת מצוה בחצי שיעור‪ ,‬דהא הטעם דהמל"מ דס"ל דאף‬ ‫א"א דחצי שיעור אסור מה"ת מ"מ לא מקיים במצוה אף‬ ‫קצת מצוה‪ ,‬משום דכיון דבמצוה לכו"ע תלוי בהנאת‬ ‫מעיים א"כ לא שייך חזי לאיצטרופי דיאכלו ויקיאנו‬ ‫ויחזור ויאכלנו‪ ,‬וכ"ז ניחא א"א דחצי שיעור אסור מטעם‬ ‫דחזי לאיצטרופי שפיר אמרינן דבמצוה כיון דלא שייך‬ ‫חזי לאיצטרופי לא מקיים אף קצת מצוה‪ ,‬משא"כ א"א‬ ‫דחצי שיעור אסור מה"ת מטעם גזירת הכתוב‪ ,‬ואף באופן‬ ‫דלא שייך חזי לאיצטרופי אמרינן דחצי שיעור אסור‪ ,‬א"כ‬ ‫י"ל דגם במצוה מקיים קצת מצוה בחצי שיעור‪.‬‬

‫אך לכאורה יש להעיר לפימש"כ בשו"ת שבות יעקב ח"ב‬ ‫)סי' י"ח( ובמל"מ הל' חמץ ומצה )פ"א ה"ז( דבמצות עשה‬ ‫בפחות מכשיעור לא מקיים אף קצת מצוה עיי"ש‪ ,‬א"כ‬ ‫הדקל"ד הא י"ל דהא דשריא מליקה לכהנים משום‬ ‫דאמרינן עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬דאי"ל דאפשר לקיי"ש‬ ‫ע"י אכילת פחות מכשיעור‪ ,‬דהא אז אינו מקיים מצ"ע‬ ‫דאכילת קדשים‪.‬‬

‫ולפי"ז א"ש דהא ריו"ח ס"ל דחצי שיעור אסור מה"ת‬ ‫משום דחזי לאיצטרופי‪ ,‬היינו דאותו זית בעצמו יקיאנו‬ ‫ויחזור ויאכלנו‪ ,‬ולפי"ז במצוה דתליא בהנאת מעיים לא‬ ‫שייך זה‪ ,‬ולפי"ז ריו"ח ס"ל דבמצוה לא מקיים אף קצת‬ ‫מצוה בחצי שיעור‪ ,‬ולפי"ז י"ל דהא דשריא מליקה‬ ‫לכהנים הוא משום דאמרינן עדל"ת ולא משום דאישתרי‬ ‫מליקה לגבייהו‪ ,‬דאי"ל דאפשר לקיי"ש ע"י אכילת פחות‬ ‫מכשיעור‪ ,‬דהא ריו"ח ס"ל דבמצוה לא מקיים אף קצת‬ ‫מצוה בחצי שיעור‪ ,‬ולכן אמר פרשה זו אליהו עתיד‬ ‫לדורשה‪.‬‬

‫)דרוש ח'(‬

‫וכתב לתרץ דאי"ל דהא דכהנים אוכלים מליקה הוא‬ ‫משום עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬דהרי קיי"ל דהיכא דאפשר‬ ‫לקיים שניהם ל"א עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬וגם במליקה‬ ‫אפשר שיאכלוהו הרבה כהנים עד שיגיע לכל אחד פחות‬ ‫מכזית וחצי שיעור מותר מה"ת וע"כ דלאו מדין עשה‬ ‫דוחה לא תעשה הוא עיי"ש‪.‬‬

‫אמנם א"ש‪ ,‬לפימש"כ בספר תבואות השדה סוגיא דחצי‬ ‫שיעור )אות י"ט( דטעמא דמילתא דאף אי ס"ל דחצי שיעור‬ ‫אסור מה"ת‪ ,‬עכ"ז אמרינן דבמצוה אינו מקיים בחצי‬ ‫שיעור אף קצת מצוה‪ ,‬לפי"ד המפ' הנ"ל בפירושא דחזי‬ ‫לאיצטרופי‪ ,‬היינו דאפשר להחצי שיעור עצמו להעשות‬ ‫שיעור שלם אם יקיאנו ויחזור ויאכלנו ע"כ חשוב הוא‬ ‫ואסור מה"ת‪ ,‬וא"כ לפי"ד הלבוש או"ח )סי' תע"ה בהג"ה(‬ ‫ובמחצית השקל שם )ס"ק ד'( דאף לריו"ח דס"ל דבאכילת‬ ‫איסור חייב בהנאת גרונו‪ ,‬אבל באכילת מצוה אינו מקיים‬ ‫רק בהנאת מעיים עיי"ש‪ ,‬ולפי"ז שפיר מובן סברת המל"מ‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דאף דלענין איסור אמרינן חצי שיעור אסור מה"ת‪,‬‬ ‫היינו משום דחזי לאיצטרופי ע"י שיקיאו ויחזור ויאכלנו‪,‬‬ ‫וכ"ז תינח באיסורא אבל במצוה דאינו מקיים רק בהנאת‬ ‫מעיים‪ ,‬א"כ אף דיקיאו ויחזור ויאכלנו לא שייך צירוף‪,‬‬ ‫דהא במצוה צריך שיהא הנאת מעיים ובכה"ג ליכא הנאת‬ ‫מעיים עכ"ד‪.‬‬

‫והנה הפרי מגדים בספרו מתן שכרן של מצות‬ ‫כתב בטעם הדבר דתשובה מהני‪ ,‬כי העבירה אין בה אלא‬ ‫גוף המעשה ולא המחשבה‪ ,‬דמחשבה רעה אין הקב"ה‬ ‫מצרפה למעשה כמבואר בקידושין )דף ל"ט‪ ,(:‬ובמצות‬ ‫תשובה יש מחשבה טובה וגם מעשה‪ ,‬כמבואר בקידושין‬ ‫)שם( ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה‪,‬‬ ‫ולפיכך בטלה העבירה ברוב עכ"ד‪ ,‬מבואר מזה דתשובה‬ ‫מהני משום דהעבירה נתבטל ברוב ההיתר‪ ,‬ועיין בדרשות‬ ‫מהר"ם בריסק )חנוכה דף ר"ט( שמפרש בזה מה דאיתא ביומא‬ ‫)דף פ"ו‪ (.‬דתשובה מאהבה זדונות נעשית כזכיות‪ ,‬דאתיא‬ ‫כשיטת המפ' דאמרינן דנהפך האיסור להיות היתר‪ ,‬והיינו‬ ‫דלא רק שהאיסור נסתלק והתערובת מותר לאכול‪ ,‬אלא‬ ‫אף דמצטרף האיסור שנתבטל להעלות ההיתר‪ ,‬והכי נמי‬ ‫)חקירה ב'(‬

‫הואיל‬

‫פרשת האזינו‪-‬שובה )תש"ע(‬

‫בתשובה מאהבה‪ ,‬לא לבד שהאיסור והעבירה נמחל‪ ,‬אלא‬ ‫אף מצטרף אל המצות להכריע לזכות עיי"ש‪.‬‬ ‫ובשיטה מקובצת מסכת בבא מציעא )דף מ"ג‪ (:‬הקשה אהא‬ ‫דאמרינן בזבחים )דף כ"ט‪ (:‬דפיגול הוה לאו שאב"מ נימא‬ ‫בדיבורו עביד מעשה‪ ,‬ותי' דבפיגול אינו צריך דיבור אלא‬ ‫מחשבה שבלב סגי‪ ,‬והקשה בדעת תורה חיור"ד )סי' ד' אות ה'(‬ ‫דמ"מ אם עשה הפיגול בדיבור ילקה משום דבדיבורו‬ ‫עביד מעשה‪ ,‬ותי' כיון דלכל דיבור קדמו מחשבה כמש"כ‬ ‫בשו"ת שאג"א )סי' נ"ו(‪ ,‬ופיגול אינו צריך דיבור אלא‬ ‫מחשבה שבלב סגי כמבואר בתוס' חולין )דף ל"ט‪ (.‬ד"ה‬ ‫אלא‪ ,‬וא"כ אף שאומר אח"כ הפיגול בפיו‪ ,‬מ"מ הא כבר‬ ‫נאסר הקרבן במחשבתו ולא איתעביד מעשה בדיבורו כלל‬ ‫ולכן אינו לוקה עיי"ש‪ ,‬וכ"כ המהר"ם שיק על המצות‬ ‫)מצוה ע"ב אות ד'(‪ ,‬מבואר מזה דלכל דיבור קדמו מחשבה‪.‬‬

‫משה‬

‫ובזה יבואר המשך הפסוקים‪ ,‬שובה ישראל עד ה' אלקיך‬ ‫וגו'‪ ,‬ולכאורה היאך מהני תשובה‪ ,‬וע"ז אמר קחו עמכם‬ ‫דברים היינו דיבוא בוידוי שפתים לעקור מעשיו אשר‬ ‫חטא‪ ,‬וכיון דלכל דיבור קדמה מחשבה‪ ,‬ואיכא כאן תרי‪,‬‬ ‫מחשבה ומעשה‪ ,‬בטל העבירה דהוא רק מעשה ולא‬ ‫מחשבה ברוב‪ ,‬ולכאורה הלא המחשבה טובה אינו רק‬ ‫כחצי שיעור‪ ,‬ובחצי שיעור הא אינו מקיים מ"ע וא"כ לא‬ ‫נחשב המחשבה לכלום‪ ,‬ואיכא כאן מצוה כנגד עבירה‬ ‫והדקל"ד האיך מהני תשובה‪ ,‬וע"ז אמר אמרו אליו "כל"‬ ‫לרמז דאיסור חצי שיעור ילפינן מקרא כל חלב ולא‬ ‫מטעמא דחזל"א‪ ,‬ולפי"ז י"ל דגם במצוה מקיימין בחצי‬ ‫שיעור‪ ,‬ושפיר איכא מחשבה ומעשה‪ ,‬כנגד מעשה עבירה‬ ‫ושפיר בטל העבירה‪ ,‬ולכן תשא עון ודו"ק‪.‬‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה ושנת גאולה וישועה‬ ‫להערות‪[email protected] :‬‬

‫ובספר עצי חיים על מועדים )שבת תשובה אות ו'( כתב‪ ,‬דמחשבה‬ ‫טובה אינו רק חצי דבר והוי כמו חצי שיעור עיי"ש‪.‬‬

‫ד‬

‫כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע‪:‬‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬