Hebetim Leshoniyim Rh 5770

‫היבטים לשוניים בקריאת ראש השנה ובהפטרותיו תש"ע‬ ‫דקדוקי מילים וחלקם בעלי שינויי משמעות בקריאות שני הימים ובהפטרות ובקריאת האזינו‬ ‫בראש השנה במנחה ובשני וחמישי‪ ,‬וקריאה והפטרה של תענית ציבור‬ ‫א וַ ייָ ‪ :‬קרא ַודֹנָי‬ ‫ב וַ ַתּ ַהר‪ :‬מלעיל‬ ‫וֹלד‪-‬ל֛ וֹ‪ :‬געיה בנו"‪ֲ .‬א ֶשׁר‪-‬יָ ְל ָדה‪-‬לּ֥ וֹ‪ :‬העמדה קלה ביו"ד‪ ,‬הלמ"ד בשווא נע ודגש חזק בלמ"ד‬ ‫ג ַהנּֽ ַ‬ ‫השנייה מדי דחיק‬ ‫יָמים‪ :‬שתי התיבות הראשונות מוקפות‪ ,‬אי לקרוא בטעות ֶ ֖בּן ְשׁמֹנַ ת‪-‬יָ ִ ֑מים‬ ‫ד ֶבּן‪ְ -‬שׁמ ַֹנ֖ת ִ ֑‬ ‫ה ְבּ ִהָוּ ֶ֣לד‪ :‬במלעיל‬ ‫ו ָ ֥ע ָשׂה ִ ֖לי‪ :‬טע נסוג אחור לעי"‪ .‬יִ ְֽצ ַחק‪ֽ ִ -‬לי׃ געיה ביו"ד הראשונה והצד"י בשווא נע‬ ‫יא ַ ֖על אוֹ ֥ד ֹת ְבּנֽ וֹ׃ טע טפחא בתיבת ַ ֖על‬ ‫יד וַ ִיּ ַ ֽֽ קּח‪ֶ -‬ל ֶח ֩ם‪ :‬געיה ביו"ד‪ .‬וְ ֵ֨ח ַמת‪ :‬במלעיל‬ ‫טו ִמן‪ַ -‬ה ֵ ֑ח ֶמת‪ :‬החי"ת בצירי‬ ‫טז ִכּ ְמ ַט ֲחֵו֣י ֶ ֔ק ֶשׁת‪ :‬אי טע נסוג אחור‬ ‫יח ַאל‪֣ ִ -‬תּ ְיר ִ֔אי‪ :‬הטעמה משנית בתי"ו והרי"ש בשווא נע‬ ‫כא וַ ִ ֽתּ ַ ֽקּח‪-‬ל֥ וֹ‪ :‬געיה בתי"ו‬ ‫כג ִה ָ֨שּׁ ְב ָעה ִ ֤לּי‪ :‬טע נסוג אחור לשי" ודגש חזק בלמ"ד‪ ,‬אתי מרחיק‪ַ .‬גּ ְ֥ ר ָתּה ָ ֽבּהּ׃ דגש חזק‬ ‫בבי"ת מדי אתי מרחיק‬ ‫ימ ֶלְך‪ :‬הלמ"ד בפתח‬ ‫כז ַל ֲא ִב ֶ ֑‬ ‫כח ְל ַב ְדּ ֶ ֽהן׃ הדל"ת בשווא נע‬ ‫ל ְכּ ָב ֔שׂ ֹת‪ :‬ללא ה"א הידיעה‪ֽ ִ .‬תּ ְהיֶ ה‪֣ ִ -‬לּי‪ :‬געיה בתי"ו‬ ‫לג וַ יִּ ַ ֥טּע ֶ ֖א ֶשׁל‪ :‬אי טע נסוג אחור‪ֶ ,‬א ֶשׁל האל"! בסגול‪.‬‬ ‫מפטיר יו א' ויו ב' במדבר כט א‪#‬ו‪:‬‬ ‫יתם‪ :‬במלרע‬ ‫כט ב ַו ֲֽע ִשׂ ֶ֨‬ ‫ֽי־שׁ ָנ֛ה ִשׁ ְב ָ ֖עה‪ :‬יש להאי‪ %‬מעט את קריאת תיבת ִשׁ ְב ָ ֖עה להסמיכה לתיבה שלפניה שלא‬ ‫ְבּ ֵנ ָ‬ ‫יישמע 'כבשי בני‪#‬שנה‪ ,‬שבעה תמימי'‬ ‫‪1‬‬

‫הפטרת יו א של ר"ה שמואל א א א – ב י‪:‬‬ ‫וּפנְ ָ֔חס‪ :‬הטעמה משנית בפ"א והנו" בשווא נע‬ ‫א ג ִ֣‬ ‫א ו וְ ִכ ֲע ַ ֤ס ָתּה‪ :‬במלעיל והה"א לא במפיק‪ַ .‬ה ְרּ ִע ָ ֑מהּ‪ :‬דגש חזק ברי"ש והשווא תחתיה נע‬ ‫א ח ָל ֶ֣מה ‪ ...‬וְ ָ ֙ל ֶמ ֙ה ‪ ....‬וְ ָל ֶ֖מה‪ :‬במלעיל והמ" בסגול‬ ‫א ט ָא ְכ ָ ֥לֿה‪ :‬האל"! בקמ‪ %‬קט‪ .‬הה"א אינה במפיק‬ ‫מ ַרת ָנ ֶ֑פשׁ‪ :‬טע נסוג אחור למ"‬ ‫אי ָ֣‬ ‫‪3‬‬ ‫א יא ָבּ ֳע ִנ֣י‪ :‬הבי"ת בקמ‪ %‬רחב והעי" בחט! קמ‪%‬‬ ‫יה נָּ ֔עוֹת‪ :‬הנו" דגושה במדויקי‬ ‫א יג ְשׂ ָפ ֶ ֣ת ָ‬ ‫‪1‬‬

‫יש לשי לב לטעות שבמחזורי של רינת ישראל ש הוטע במלעיל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ישנ ‪ 16‬מקרי בסה"כ בכל המקרא כולו בה יש דגש באות רי"ש‬ ‫‪ 3‬לשיטתנו אי זה משנה א הבי"ת מיודעת או לא‪ ,‬היא בקמ‪ %‬רחב‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫א יד ִתּ ְשׁ ַתּ ָכּ ִ ֑רין‪ :‬מלרע‪.‬‬ ‫א טז וְ ַכ ְע ִ ֖סי‪ :‬העי" בשווא נח‬ ‫שׁ ָל ֵ֔תְך‪ :‬ללא אל"! בי השי" ללמ"ד‬ ‫א יז ֵ ֣‬ ‫ֹאכל‪ :‬במלרע‪ .‬לֹא‪ֽ ָ -‬היוּ‪ָ -‬ל֖הּ‪ :‬געיה בה"א הראשונה‬ ‫א יח וַ תּ ַ֔‬ ‫שׁם‪ :‬טע נסוג אחור ליו"ד‬ ‫א כב וְ ָי ַ֥שׁב ָ ֖‬ ‫א כג ַעד‪-‬גָּ ְמ ָל֖הּ‪ :‬הגימ"ל בקמ‪ %‬קט‬ ‫א כד וְ ַה ַנּ ַ֖ער ָנ ַֽער׃ בתיבה הראשונה הנו" פתוחה‪ ,‬בשנייה הנו" קמוצה‬ ‫פּי‪ :‬טע נסוג אחור לרי"ש‬ ‫ב א ָ ֥ר ָמה‪ :‬במלעיל‪֤ ָ .‬ר ַחב ִ ֙‬ ‫ב ַכּ ֖ה'‪ :‬האל"! של ש ה' נחה ואינה נקראת‪ ,‬נקרא ַ*דֹנָי‬ ‫ב ד ָ ֥אזְ רוּ ָ ֽחיִ ל׃ טע נסוג אחור לאל"! והזי" אחריה בשווא נע‬ ‫ב ה נִ ְשׂ ָ֔כּרוּ‪+ :‬י" ‪+‬מאלית‬ ‫ב ח ְמ ֻצ ֵ֣קי ֶ֔א ֶרץ‪ :‬טע נסוג אחור לצד"י‬ ‫ב י יֵ ַ ֣חתּוּ‪ :‬במלעיל‬ ‫יו שני של ר"ה בראשית כב א‪#‬כד‪:‬‬ ‫אמר ֵא ֔ ָליו ַא ְב ָר ָ ֖הם‪ :‬הקורא ַויֹּ֤אמֶ ר אֵ לָ י ֙ו ַא ְב ָר ֔ ָהם‪ ,‬משבש את משמעות הכתוב‬ ‫א וַ ֣יּ ֹ ֶ‬ ‫מּ ִריָּ ֑ה‪ :‬הרי"ש בחירק חסר ואחריה יו"ד דגושה ובקמ‪ .%‬וְ ַה ֲע ֵל֤הוּ‪ :‬העמדה קלה בה"א למנוע‬ ‫ב ַה ֽ ֹ‬ ‫הבלעת העי" החטופה‪ֲ .‬א ֶ ֖שׁר א ַ ֹ֥מר ֵא ֶ ֽליָך׃ טע טפחא בתיבת ֲא ֶ ֖שׁר‬ ‫ֹלהים׃ טע טפחא בתיבת ֶאל‪ַ -‬ה ָמּ ֖קוֹם‪ ,‬העמדה קלה באל"!‬ ‫ג ֶאל‪ַ -‬ה ָמּ ֖קוֹם ֲא ֶשׁר‪ֽ ָ -‬א ַמר‪-‬ל֥ וֹ ָה ֱא ִ ֽ‬ ‫של ָ ֽא ַמר‪-‬ל֥ וֹ בגלל הגעיה ש וכ הדבר בהמש‪ ,‬פס' ט‬ ‫ֹלהים‪ :‬בגרשי‬ ‫ח ֱא ִ֞‬ ‫שׂ ְכ ָתּ‪+ :‬י"‬ ‫יב ִ ֽכּי‪-‬יְ ֵ ֤רא‪ :‬היו"ד השנייה בשווא‪ַ֔ .‬א ָתּה הטע באל"! מלעיל והיא מנוקדת פתח‪ָ .‬ח ַ ֛‬ ‫שמאלית‬ ‫כב יג וְ ִהנֵּ ה‪ַ֔ -‬איִ ל ַא ַ֕חר‪ :‬יש להקפיד על הפרדת התיבות‪ ,‬כפי שמורי הטעמי‪ ,‬למנוע שיבוש‬ ‫משמעות הכתוב‬ ‫יז ֲא ָב ֶר ְכ ָ֗ך‪ :‬כ"! ראשונה בשווא נח למרות הקושי‬ ‫יח וְ ִה ְת ָבּ ְר ֣כוּ‪ :‬הרי"ש בשווא נע ולא בחט!‬ ‫כב ֶכּ ֶ֣שׂד‪+ :‬י" שמאלית‬ ‫הפטרת יו שני של ר"ה ירמיהו לא א‪#‬יט‪:‬‬ ‫חן‪ :‬הטע בצד"י אינו נסוג‪ְ .‬שׂ ִ ֣ר ֵידי ָ ֑ח ֶרב‪ :‬טע נסוג אחור לרי"ש הראשונה‬ ‫א ָמ ָ ֥צא ֵ ֙‬ ‫ב ְמ ַשׁ ְכ ִ ֥תּיְך ָ ֽח ֶסד׃ למבטאי חי"ת ככ"! רפויה להיזהר מהבלעת אות‬ ‫ג ַתּ ְע ִ ֣דּי‪ :‬העי" בשווא נח‬ ‫‪4‬‬ ‫ד ִתּ ְטּ ִ ֣עי‪ :‬הטי"ת בשוא נע‬ ‫לוּ‪ :‬למ"ד ראשונה בשווא נע‬ ‫ו ָרנּ֤ וּ‪ :‬במלרע והרי"ש בקמ‪ %‬קט‪ֽ ַ .‬ה ְל ֙‬ ‫ח ֶאל‪ַ -‬נ ֲ֣ח ֵלי ַ֔מיִ ם‪ :‬טע נסוג אחור לנו"‪ְ .‬בּ ֥כֹ ִרי ֽהוּא׃ טע נסוג אחור לכ"!‬ ‫ט ְמזָ ֵ ֤רה‪ :‬הרי"ש בצירי‬ ‫יגוֹנֽם׃ מ" ראשונה בחיריק מלא‪ ,‬אי לבטא תנועת שווא תחת היו"ד‬ ‫יב ִמ ָ‬

‫‪ 4‬הקורא בשוא נח יחשוש לשינוי משמעות חמור )טעות במקו נטיעה(‬

‫‪2‬‬

‫יתי‪ :‬הטע בתי"ו מלרע‬ ‫יג וְ ִרוֵּ ִ ֛‬ ‫יד ְבּ ָר ָ ֤מה‪ :‬הבי"ת בשוא‪ ,‬לא בקמ‪%‬‬ ‫שׁבוּ‪ :‬במלעיל‬ ‫טו וְ ָ ֖‬ ‫יט ֲה ֵבן֩ ‪ :‬ה"א השאלה חטופה והבי"ת אחריה רפה‪ָ .‬ה ֤מוּ‪ :‬במלרע‬ ‫ראשו של האזינו )יש נוהגי לקרוא עד פס' יח(‪:‬‬ ‫לב א וַ ֲא ַד ֵ ֑בּ ָרה‪ :‬העמדה קלה בוא"ו למנוע הבלעת האל"! החטופה‬ ‫לב ג ָה ֥בוּ ֹ֖ג ֶדל‪ :‬המילה ָה ֥בוּ מלרע‪ ,‬הטע לא נסוג‬ ‫לב ד ָ ֽפּ ֳע ֔לוֹ‪ :‬הפ"א בקמ‪ %‬גדול‪ ,‬העי" בחט! קמ‪֥ ִ .%‬כּי ָכל‪ְ -‬דּ ָר ָ ֖כיו‪ :‬תיבת ִ ֥כּי מוטעמת בטע מרכא‪,‬‬ ‫ואי לצר! לה את תיבת 'כל' כאילו כתוב ִכּי‪֥ -‬כֹל‬ ‫לב ו ַה ְליְ יָ ‪ :‬הה"א מילה נפרדת מחוברת ל‪'#‬לה'' ומנוקדת בפתח ַה‪ ,‬הלמ"ד אחריה בשווא נח ְל‪.‬‬ ‫האל"! )של הויה המבוטא כאדנות( בחט! פתח ֲא‪ַ :‬ה ְל ֲאד ֹנָ י‪ .‬וַ יְ כֹנְ נֶ ָך‪ :‬הכ' הסופית אינה דגושה‬ ‫אמרוּ ָ ֽלְך׃ טע נסוג אחור ליו"ד‬ ‫לב ז וְ יַ ֔ ֵגּ ְדָך‪ :‬הדלי"ת בשוא נח עקב ההטעמה‪ .‬וְ ֥י ֹ ְ‬ ‫הוּ‪ :‬בי"ת ראשונה בשווא נע והנו" בשווא נח‪ .‬יִ ְצּ ֶ ֖רנְ הוּ‪ :‬היו"ד בחירק חסר‪ ,‬אחריה‬ ‫לב י יְ ס ְֹב ֶ֙בנְ ֙‬ ‫צד"י מודגשת ובשווא נע והנו" בשווא נח‬ ‫לב יא ְכּנֶ֙ ֶשׁ ֙ר‪ :‬הכ"! בשווא לא בפתח‪ .‬יְ ַר ֵ ֑חף‪ :‬החי"ת בצירי לא בסגול‬ ‫אכל‪ :‬הוא"ו בפתח‬ ‫ותי ָ֔א ֶרץ‪ :‬טע נסוג אחור לבי"ת המנוקדת בקמ‪ %‬רחב‪ .‬וַ יּ ֹ ַ ֖‬ ‫לב יג ַעל‪֣ ָ -‬בּ ֳמ ֵ‬ ‫ובמלרע‪ָ .‬שׂ ָ ֑די‪+ :‬י" שמאלית‪ .‬וַ יֵּ נִ ֵקהוּ הי' בצירי ודגושה ולא בשוא‬ ‫וֹהּ‪ :‬עיי פסוק יז‬ ‫ית‪+ :‬י" שמאלית‪ֱ .‬אל֣ ַ‬ ‫לב טו ָכּ ִ ֑שׂ ָ‬ ‫ֹלהּ‪ :‬הה' "בפתח גנובה"‪ .‬יש המבטאי אותה כאילו יש אל"! לפני הה"א והיא מנוקדת‬ ‫לב יז ֱא ַ‬ ‫פתח‪ 01 :‬והה' במפיק‪ .‬יש המבטאי אותה כאלו יש ו' )הנקראת כ‪ W‬אנגלי( לפני הה' הו' מנוקדת‬ ‫פתח‪ֱ :‬אל ֹוַ‪ (elowah) 0‬והה' במפיק‪ .‬לכל הדעות הקורא אותה אלו‪ַ #‬ה ה' פתוחה ‪ha‬‬ ‫משתבש‪ְ .‬שׂ ָע ֖רוּם‪+ :‬י" שמאלית‬ ‫לב יח יְ ָל ְדָך֖ ‪ :‬הלמ"ד בקמ‪ %‬רחב הדלי"ת בשוא נע‪ְ .‬מח ְֹל ֶ ֽלָך׃ למ"ד ראשונה בשווא נע והכ"! בסו!‬ ‫רפויה‬ ‫קריאת התורה למנחה בתענית ציבור‪:‬‬ ‫לב יא ָל ָ ֤מה‪ :‬במלרע וללא דגש במ"‪ ,‬עקב הסמיכות לאל"! של ש ה'‬ ‫לב יב ֩ ָל ָמּ ֩ה‪ :‬במלעיל‪ 5‬ומ" דגושה‪ֶ .‬בּ ָה ִ ֔רים‪ :‬העמדה בבי"ת להבליט את הסגול המורה על ידוע‪.‬‬ ‫ֹּלתם‪ :‬לפי תוכנת הכתר‪ ,‬הדרב )המתיגה‪ ,‬כלומר הקדמא המשמשת כטע משנה( מעל‬ ‫וּ֨ ְל ַכ ָ֔‬ ‫‪6‬‬ ‫השורק‬ ‫לב יד וַ יִּ ָנּ ֶ֖חם‪ :‬במלעיל‬ ‫שׁם ֽה'‪ 4‬טע טפחא בתיבה‬ ‫לד ה ֶבּ ָע ֔ ָנן‪ :‬העמדה בבי"ת להבליט את צורת המיודע‪ .‬וַ יִּ ְק ָ ֥רא ְב ֵ ֖‬ ‫‪7‬‬ ‫שׁם והבי"ת רפה‬ ‫ְב ֵ ֖‬ ‫אתנוּ‪ :‬הטי"ת קמוצה לשו יחיד לא בחול‬ ‫וּל ַח ָטּ ֵ ֖‬ ‫לד ט ְ‬ ‫נוֹרא במלרע‪ ,‬אי טע נסוג אחור לנו"‬ ‫נוֹרא ֔הוּא‪ :‬תיבת ָ ֣‬ ‫לד י ִ ֽכּי‪֣ ָ -‬‬ ‫הפטרה למנחה של תענית ציבור ישעיהו נה‪#‬נו‪:‬‬ ‫‪ 5‬התלישא אינה מורה על מקו ההטעמה! הוספת תלישא נוספת על הלמ"ד "ליתר בטחו"‬ ‫‪ 6‬עפ"י תורה קדומה‪ ,‬מעל הכ"!‪ ,‬כ‪ ,‬הוא לפי כל התיגא‬ ‫‪7‬‬ ‫אתי‬ ‫להבדיל מאברה אבינו בבראשית יב ח‪ :‬וַ יִּ ְק ָ ֖רא ְבּ ֵ ֥שׁם ֽה'‪ .‬דהיינו‪ ,‬הקב"ה קרא בש ‪ #‬ה' )מקיי את דברו‪ :‬וְ ָק ָ ֧ר ִ ֽ‬ ‫ְב ֵ ֛שׁם ֖ה' ְל ָפ ֶנ֑יָך פסוק יט(‬

‫‪3‬‬

‫נה ז וְ יָ ֤שׁ ֹב‪ :‬וא"ו החיבור בשווא נע ובמלרע‪ ,‬לשו עתיד‬ ‫נה י וְ ָנ ַ֤תן ֙ ֶז ַר ֙ע‪ :‬טע נסוג אחור לנו" הראשונה‬ ‫נה יג ַה ִסּ ְר ַ ֖פּד ֲה ַ ֑דס‪ :‬פ"ה ודלי"ת בפתח‬ ‫נו א וַ ֲע ֣שׂוּ‪ :‬העמדה קלה בוא"ו למנוע הבלעת העי" החטופה‬ ‫נו ב ַי ֲֽע ֶשׂה‪֔ -‬זּ ֹאת‪ :‬געיה ביו"ד ודגש חזק בזי" מדי דחיק‪ .‬יַ ֲח ִז֣יק ָ ֑בּהּ‪ :‬אי טע נסוג אחור‬ ‫וּמ ָבּנ֑ וֹת‪ :‬טע טפחא בתיבת ֖טוֹב‬ ‫נו ה ֖טוֹב ִמ ָבּ ִנ֣ים ִ‬ ‫מאורות נתן עדות על נוסח כתר ארם צובה מפרשת העקדה‬

‫רשימות קמחי‬

‫הפטרת יום ב‬

‫הערות על הרשימות‬ ‫כא ט ְמ ַצ ֵ ֽחק׃ לכאורה אין אפשרות אחרת‪ .‬רוו"ה )היידנהיים( מציין למקורות שניקדו חי"ת‬ ‫בסגול‪ .‬הוא מקשר לזה גם הניקוד וַ ֲא ָב ֲר ֶ ֽכם׃ בסגול בבראשית מח ט לשיטת בן בלעם‪ .‬ניקוד זה‬ ‫)בתחילת ויחי( מופיע גם בחומשי היידנהיים‪ ,‬בהוצאת קורן תוקן לצירי אחרי שבמהדורתם‬ ‫הראשונה סיגלו‪ .‬בכל אופן כאן גם היידנהיים ניקד בצירי‪.‬‬ ‫כא טו ִמן‪ַ -‬ה ֵ ֑ח ֶמת כאן רוו"ה נכנע לשיטת בן‪-‬בלעם וניקד בסגול )וגם הוצאת קורן נגררו‬ ‫אחריו(‪ ,‬אבל הספרים המדויקים שבידינו ובראשם כתר ארם צובא )נוספים עליו לנינגרד ששון‬ ‫ונציה( אינם מסכימים לסגול‪ .‬מעניין שבפסוק יט וַ ְתּ ַמ ֵלּ֤א ֶאת‪ַ -‬ה ֵ֙ח ֶמ ֙ת ַ֔מיִ ם מודים הכל שהחי"ת‬ ‫בצירי‪" .‬שש נקודות" פירושו שני סגולים רצופים‪.‬‬ ‫יתי ‪ֲ ............‬א ֶשׁר‪ַ -‬גּ ְ֥ ר ָתּה ָ ֽבּהּ׃ האפשרויות ה ֲחלופיות מוזכרות במקורות של‬ ‫כא כג ֲא ֶשׁר‪ָ -‬ע ִ ֤שׂ ִ‬ ‫פרופ' יוסי עופר‪ ,‬כאן‪.‬‬ ‫ֹלהים הגענו למחלוקת בטעמים‪ .‬יהב"י מנקד בזקף גדול אבל מציין מחלוקת‪ ,‬רוו"ה‬ ‫כב ח ֱא ִ֞‬ ‫מביא עוד מקורות לזקף‪ .‬גם לנינגרד מצטרף לגרשיים‪ ,‬וכך נקטינן‪.‬‬ ‫כב יג נֶ ֱא ַ ֥חז ַבּ ְסּ ַ ֖בְך במילה הראשונה הספק כנראה היה אם הוא עבר או בינוני )הווה(; במילה‬ ‫השנייה היה מקום לנקד בקמץ‪ ,‬גם לפעמים דגש ה"א הידיעה נופל באות שואית‪ .‬רוו"ה‪:‬‬ ‫נפלאתי על המחבר )יהב"י( שלא הזכיר ַּב ְּסבַ ְך שנחלקו בו הספרים יש מעמידין הבית במתג‬

‫‪4‬‬

‫ומרפים הסמ"ך‪ ,‬ויש מדגישין אותה; גם בבי"ת השנייה יש מחלוקת אם פתח או קמץ ועיין‬ ‫מנחת שי‪.‬‬

‫יעקב עציון בשליחות הסגל הבכיר‬ ‫מ‪A‬רא" ]משולש שנאמר אחרי‬ ‫י‪ָ Bְ ,‬‬ ‫ַח ֶד ָ‬ ‫>מי ֲ‬ ‫ָת ָ‪ְ ,‬‬ ‫<‪A‬מ ֵרי ֱאמ>נ ְ‬ ‫ְ‬ ‫ב>רה‪,‬‬ ‫" ;< ַ‪ְ :‬ח ִ‪9‬י ְב ַמ ְל ֲאכ>ת ֶסגֶל ֲח ָ‬ ‫ברכת מחיה המתים בשחרית יום שני של ראש השנה‪ ,‬פיוט זה‪ ,‬ככל מערכת הפיוטים בשחרית יום ב'‬ ‫הוא של ר' שמעון הגדול[‬

‫ר' שמעו בר יצחק‪ ,‬שנתכנה 'ר' שמעו הגדול'‪ ,‬חי במגנצא לפני כ‪ 1,000#‬שני‪ ,‬ורבי מפיוטיו‬ ‫נתקבעו במחזור התפילות האשכנזי‪ .‬חזרת הש"‪ %‬בשחרית של היו השני של ראש השנה מבוססת‬ ‫על סדרת פיוטיו )פיוטי היו הראשו הינ משל ר' אלעזר בירבי קליר(‪ .‬בשורות רבות בפיוטיו‬ ‫הצפי ר' שמעו‪ ,‬כמנהג הפייטני‪ ,‬את ראשי התיבות של שמו‪ .‬כ‪ ,‬למשל בפיוט "שמו מפארי‬ ‫עדת חבלו‪ ,‬ונער‪ %‬באראלי קודש הילולו וכו'" )שייאמר השנה דווקא ביו הראשו‪ ,‬בשל השבת(‪.‬‬ ‫את הפיוט השלישי במערכת הפיוטי לחזרת הש"‪ %‬פותח ר' שמעו כ‪ֻ ׁ " :,‬ש ַּל ְח ִּתי ְ ּבמַ ְלאֲ כוּת ֶסגֶל‬ ‫חֲ בו ָּרה‪ׁ ,‬ש ֹו ְמ ֵרי אֱ מוּנָ ְתךּ ו ְּמיַחֲ ֶד ָ‬ ‫מו ָרא"‪ .‬כמו פיוטי רבי‪ ,‬קטע זה מוב לאשורו רק א‬ ‫יך ְב ֹ‬ ‫זוכרי שהפיוטי נכתבו בעיקר עבור שליח הציבור בלבד‪ ,‬כאשר הקהל מאזי ברוב קשב‬ ‫ומצטר! בכוונתו ובליבו – ולאו דווקא במלמול שפתיי‪.8‬‬ ‫הביטוי ֶסגֶל חֲ בו ָּרה מביא לביטוי שתי תופעות לשוניות ייחודיות ללשו הפייטני‪ .‬המילה ֶסגֶל‬ ‫אינה מופיעה במקרא‪ ,‬וא! לא בלשו חז"ל‪ .‬הפייטני )כבר בתקופה קדומה לר' שמעו בר יצחק(‬ ‫;‪:‬ה‪ – 9‬שיצקוה למשקל הסגוליי‪ .‬כש שהמילה‬ ‫חידשו את המילה על פי המילה המקראית ְסג ָ‬ ‫לל ַהק )הפתח בא תחת הסגול בשל הה"א הגרונית(‪ ,‬כ‪,‬‬ ‫והל ֲה ָקה הפכה ַ‬ ‫לת ֶ<ר‪ַ ,‬‬ ‫<>רה הפכה ֶ‬ ‫ְת ָ‬ ‫הוחלפה הסגולה בסגל )ואגב‪ ,‬שתי המילי שנזכרו – תשר ולהק – מופיעות ג ה בפיוטי ראש‬ ‫השנה‪ ,‬וקיבלו משמעות חדשה בעברית שלנו(‪.‬‬ ‫מהו א כ הביטוי "סגל חבורה"? כא מתוודעי אנו לחידוש נוס! שקנה לו שביתה בלשו הפיוט‪,‬‬ ‫הקרוי 'סמיכות הפוכה'‪ .‬בדר‪ ,‬כלל בעברית המילה הראשונה בצירו! הסמיכות )הנסמ‪ (,‬היא‬ ‫הנושא‪ ,‬והמילה השנייה )הסומ‪ (,‬משמשת כלוואי המתייחס למילה הקודמת‪ .‬כ‪ ,‬לדוגמה‪Bֵ ,‬ית‪#‬‬ ‫הקפה הינו בית שמוכרי בו קפה‪ ,‬ואילו קפה‪#‬הבית הוא הקפה הנמכר באותו בית‪ .‬הפייטני‬ ‫הרשו לעצמ להפו‪ ,‬את היוצרות‪ ,‬ולהחלי! את סדר של הנסמ‪ ,‬והסומ‪ .,‬במקו "יריעות צמר"‬ ‫אפשר למצוא בפיוטי "צמר יריעות"‪ ,‬ובמקו "ג עד" – "עד ג"‪.‬‬ ‫א! כא‪ ,‬המונח "סגל חבורה" משמעו חבורת‪#‬סגולה‪ ,‬ככינוי לשולחיו של החז – בני ישראל‪,‬‬ ‫יתם ִלי ְסג ָֻּלה ִמ ּ ָכל‪ָ -‬ה ַע ִּמים" )בי סוגריי נוסי! שהיפו‪ ,‬סמיכות‬ ‫שעליה נאמר )שמות יט‪,‬ה‪" (:‬וִ ְהיִ ֶ‬ ‫מצוי בהיקפי קטני כנראה ג במקרא‪ .‬יחזקאל הנביא נצטווה )פרק כ"ד(‪" :‬הֵ ָאנֵק דּ ֹם מֵ ִתים‬ ‫ֵאבֶ ל לא תעשה"‪ ,‬ומפרש ש רד"ק‪" :‬כמו הפו‪ֵ # ,‬א ֶבל מתי לא תעשה"‪ .‬כ‪ ,‬ג בתולעת השני‪,‬‬ ‫הקרויה לעיתי " ְ ׁשנִ י תולעת"‪] .‬א"ה‪ :‬אפשר להוסיף למשל בפרשת האזינו‪ֵ :‬מ ַח ְל ִ ֥מישׁ ֽצוּר׃ בעוד שהצור הוא‬ ‫הנסמך למשל דברים ח טו ִמ ֖צּוּר ַה ַח ָלּ ִ ֽמישׁ׃ א‪.‬ל‪ [.‬לימי ג ידעה העברית סמיכות הפוכה מסוג אחר – זו‬ ‫שנקלטה מהיידיש‪ .‬כ‪ ,‬אומרי 'שוש פורי'‪ ,‬כשהכוונה היא לפורי של שוש(‪.‬‬ ‫כיוו שפיוטי הימי הנוראי חדרו עמוק לליבות הע‪ ,‬ביטויי רבי מה השתגרו בלשו‬ ‫העממית והספרותית‪ .‬כ‪ ,‬ג אירע ע הביטוי ֶסגֶל חֲ בו ָּרה‪ .‬הוא רווח בתשובות רבני ופוסקי‬ ‫)כ‪ ,‬לדוגמה כותב הנצי"ב מוולוזי' לאנשי קהילת אלג'יר שהפנו אליו שאלה בהלכה‪" :‬שלו וברכה‬ ‫יתירא‪ ,‬לכבוד סגל חבורה‪ ,‬בעלי תורה ויראת ה' טהורה"(‪ .‬והתייחד בעיקר לחבורה נבחרת או‬ ‫ייצוגית‪.‬‬ ‫‪ 8‬א"ה‪ :‬מובן מאליו שגם למנהגנו לומר את הפיוטים‪ ,‬הרי פיוטים שלשונם מראה שהם שייכים לש"ץ בלבד אין‬ ‫טעם שהציבור יאמר‪ .‬המטה אפרים מעיר שהפיוט "יראתי בפצותי" שהוא פתיחת ר' יקותיאל למגן "את חיל"‬ ‫של הקליר נועד לש"ץ אבל אם מישהו מרגיש שהמילים מעוררות אותו הוא רשאי לאומרם בדילוג המילים‬ ‫ששייכים רק לש"ץ‪.‬‬ ‫‪ 9‬א"ה‪ :‬מופיע במקרא במקומות הבאים‪ ,‬ולא תמיד באותו משמע‪ .1 .‬שמות יט‪,‬ה‪ .2 :‬דברים ז‪,‬ו‪ .3 :‬דברים יד‪,‬ב‪:‬‬ ‫‪ .4‬דברים כו‪,‬יח‪ .5 :‬מלאכי ג‪,‬יז‪ .6 :‬דברי הימים א‪,‬כט‪,‬ג‪ :‬א‪.‬ל‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ע השני אבדה למילה סגל משמעותה הסגולית‪ ,‬והיא נתפסה כנרדפת לשכנתה בצירו!‬ ‫הסמיכות‪ ,‬החבורה‪ .‬כ‪ ,,‬א‪ ,‬טבעי היה שהדוברי הסתפקו במילה סגל כדי לקרוא לחבורה‬ ‫נבחרת‪*** .10‬‬ ‫נסיי במובאה מתו‪ ,‬המש‪ ,‬הפיוט של ר' שמעו הגדול )שנית להרגיש בה את אירועי התקופה‪,‬‬ ‫במגנצא של ערב מסעות הצלב(‪" :‬צַ ֵ ּוה יְ ׁשו ָּע ְת ָך ְל ַר ְעי ְָת ָך ָהאֲ הוּבָ ה‪ְ ,‬צמֵ ָאה ְלחַ ְסדְּ ָך ְּכמֵ ָהה‬ ‫אוד נִ ְכ ָאבָ ה ‪ִ -‬צ ְד ָק ְת ָך ְּכהַ ְר ֵרי ַאל ִמ ְׁש ָפטֶ ָ‬ ‫הום ַר ָּבה"‬ ‫יך ְּת ֹ‬ ‫ו ְּת ֵאבָ ה‪ְ ,‬צפֵ ה וְ הַ ֵּבט ִּכי ְמ ֹ‬ ‫ּ‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫רציתי להמשיך אבל הגיע הזמן לשלוח‬ ‫שנה טובה לכל המנויים כתיבה וחתימה טובות‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫ּ ֵתן ְלחָ כָ ם וְ ֶי ְח ַּכם‪ֹ -‬‬ ‫אני מבקש מאוד ממי שיש לו הערות שלא ימנע מלשולחן אלי‬ ‫הכתובת למשלוח‪ [email protected] :‬או ‪[email protected]‬‬ ‫הערות מתקבלות גם באנגלית‪.‬‬ ‫הודעה מאתר "לדעת"‪ :‬כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע )גם גליוננו‬ ‫מופיע שם(‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬ ‫אם אתה מתעניין‬ ‫בהבטים הלשוניים של התורה‬ ‫)לשון המקרא‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד וכו'(‬ ‫אתה מוזמן להרשם )בחנם(‬ ‫לקבלת דוא"ל בנושאים לשוניים‬ ‫בכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫☺ בּ ֹוא להחכים את עצמך ואת שאר המכותבים ☺‬

‫‪ 10‬א"ה‪ :‬המאמר במקורו נכתב עבור "מקור ראשון" לא כל מה שמתאים לעיתון מתאים גם לגליון תורני‪ ,‬כתובת‬ ‫הכותב מצוינת כאן‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬

‫‪6‬‬