Hebetim Leshoniyim Simchat Torah 5770

‫‪1‬‬

‫היבטים לשוניים בפרשת וזאת הברכה סט‬

‫דקדוקי מילים בפרשת וזאת הברכה ובהפטרה ובקריאת בראשית בשבת במנחה ושני‬ ‫וחמישי )כלול בחתן בראשיית(‬ ‫‪2‬‬ ‫שׁדּת‪ :‬לפי הקרי‬ ‫לג ב ֵמ ִר ְב ֣בֹת‪ :‬הבי"ת הראשונה בשוא נח ‪ ,‬כ הדבר ג בהמש פס' יז‪֥ ֵ .‬א ָ ֖‬ ‫ה שתי מילי‬ ‫לג ג ִמ ַדּ ְבּר ֶ ֹֽתיָך׃ הבי"ת בשוא נע עקב הדגש‬ ‫‪3‬‬ ‫ישׁ ֖רוּן‬ ‫לג ה וַ יְ ִ ֥הי ִבי ֻשׁ ֖רוּן ֶ ֑מ ֶלְך‪ :‬טע טפחא בתיבת ִב ֻ‬ ‫אשׁי ֔ ָעם‪ :‬טע נסוג אחור לרי"ש‬ ‫ָ ֣ר ֵ‬ ‫מת‪ :‬המ" בחול‬ ‫לג ו וְ ַאל‪-‬יָ ֑ ֹ‬ ‫יהוּד ֘ה‪ :‬הלמ"ד בחירק מלא‪ ,‬היו"ד הינה חלק מהחירק ולכ אי בה ניקוד‬ ‫לג ז ִל ָ‬ ‫וּל ֵלִו֣י‪ :‬הלמ"ד הראשונה בשוא נח‪ְ .‬בּ ַמ ָ֔סּה‪ :‬הבי"ת בשוא לא בפתח‬ ‫לג ח ְ‬ ‫לג י ִמזְ ְבּ ֶ ֽחָך׃ הבי"ת בשווא נע ולא בקמ! או פתח‬ ‫‪4‬‬ ‫לג טו ַה ְר ֵרי‪֑ ֶ -‬ק ֶדם‪ :‬הרי"ש הראשונה בשוא נח‬ ‫לג טז שׁ ְֹכ ִנ֖י‪ :‬הטע בנו" מלרע‬ ‫שּׁה׃ תיבות אילו לרוב מופיעות בראש העמוד‬ ‫לג יז ָה ָ ֣דר‪ :‬הדלי"ת בקמ!‪ .‬וְ ֵ ֖הם ַא ְל ֵ ֥פי ְמנַ ֶ ֽ‬ ‫האחרו‪ ,‬היות והרבה קוראי יודעי אות בעל פה ישנ רבי שאינ מקפידי לקורא מתו‬ ‫‪5‬‬ ‫הקל‪ #‬ואומרי אות בעל פה‬ ‫ים‪ :‬היו"ד בפתח ודגש חזק במ"‪,‬‬ ‫יַמּ ֙‬ ‫לג יט ָ ֖שׁם יִ זְ ְבּ ֣חוּ זִ ְב ֵחי‪ֶ -‬צ ֶ֑דק‪ :‬טע טפחא בתיבת ָ ֖שׁם‪ִ .‬‬ ‫וּשׂ ֻפ ֵנ֖י‪% :‬י" שמאלית‪ְ .‬ט ֥מוּנֵ י ֽחוֹל׃ טע נסוג אחור למ"‬ ‫רבי של 'י'‪ְ .‬‬ ‫אשׁי ֔ ָעם‪ :‬טע נסוג אחור‬ ‫לג כא וַ יֵּ ֵת ֙א‪ :‬מלרע‪ ,‬הטע בתי"ו לא ביו"ד ובצירי ולא בסגול‪֣ ָ .‬ר ֵ‬ ‫לרי"ש‬ ‫לג כב יְ ָ ֽר ָשׁה׃ מלעיל הטע ברי"ש‪ .‬הה"א לא במפיק‬ ‫יָמיָך‪ :‬הכ"‪ #‬בשווא נח‪ָ .‬דּ ְב ֶ ֽאָך׃ הדל"ת בקמ! קט‬ ‫וּכ ֶ ֖‬ ‫לג כה ְ‬ ‫לג כז ְמעֹנָ ֙ה מלרע הטע בנו"‪ֱ .‬אֹל֣ ֵהי ֶק ֶדם‪ :‬הטע נסוג ללמ"ד מלעיל‪ .‬וַ יְ ָג ֶ֧ רשׁ‪ :‬במלעיל‬ ‫לג כח ַי ַ֥ע ְרפוּ ָ ֽטל׃ טע נסוג אחור שתי הברות ליו"ד‬ ‫קריאה לחת בראשית‪:‬‬ ‫ַוֽ יְ ִהי‪ :‬ג א יש געיא בוי"ו וג א אי – היו"ד בשוא נח‪.‬‬ ‫א ג יְ ִ ֣הי ֑אוֹר‪ :‬תיבת יְ ִ ֣הי במונח ואינה מוקפת לזו שאחריה כבחלק מהדפוסי‬ ‫א ה ָ ֣ק ָרא ָל֑יְ ָלה‪ :‬טע נסוג אחור לקו"‪#‬‬ ‫א ו ָל ָ ֽמיִ ם׃ הלמ"ד קמוצה‬ ‫‪1‬‬

‫השנה היא כבר תש"ע אבל פרשה זו היא המשך הפרשיות שנקראו בשנת סט‪.‬‬

‫‪ 2‬יתכ שמי שחושש מהבלעת אות רשאי לקראו נע‪ .‬בחלק מהחומשי כולל קור הבי"ת מנוקדת‬ ‫בטעות בחט"‪ #‬פתח‪.‬‬ ‫‪ 3‬רבי הקוראי ההולכי בעקבות השיר ומשבשי את ההטעמה ע"י הטעמת תיבת 'ויהי'‬ ‫בטפחא‪ .‬השיר גור לשיבוש נוס‪ :#‬קוראי בישור מלעיל‪.‬‬ ‫‪ 44‬אי להשגיח בחט‪ #‬בתנ" קור ודומיו‬ ‫‪ 5‬בעיה נוספת‪ :‬הצבור מצטר‪ #‬לקורא בסיו הזה ועלולי להחסיר את סו‪ #‬הפרשה מהשמיעה‬ ‫מהקורא‪ ...‬והערה נוספת‪ :‬לפעמי הקורא הוא ג הגבאי מחלק העליות בעיקר בשני וחמישי‪.‬‬ ‫קורה שהוא קורא את המילי האחרונות בעל פה תו שהוא מחפש את העולה הבא‪...‬‬

‫‪1‬‬

‫א ט ַוֽ יְ ִהי‪ֽ ֵ -‬כן׃ תיבה בודדת בתחו הסילוק )סו‪ #‬פסוק( ומוטעמת בטע זה בלבד‪ ,‬כ הדבר‬ ‫ג בהמש הפרק‬ ‫יַמּים‪ :‬היו"ד בפתח ולכ המ" אחריה בדגש חזק‪ ,‬רבי של 'י' כ הדבר ג בהמש פס'‬ ‫א י ִ֑‬ ‫כב‬ ‫רי‪ :‬טע‬ ‫א יא ַ ֽתּ ְד ֵ ֤שׁא‪ :‬געיה בתי"ו והדל"ת בשווא נח‪ׄ ֶ .‬דּ ֶשׁא‪ :‬הד' ברביע ולא בזק‪֤ .#‬ע ֹ ֶשׂה ְפּ ִ ֙‬ ‫נסוג אחור לעי"‪ ,‬וכ בהמש הפסוק ֽע ֹ ֶשׂה‪ְ -‬פּ ִ ֛רי‪ ,‬יש להעמיד קלות את קריאת העי" מפני געיה‪.‬‬ ‫בשני המקרי דגש חזק בפ"א הראשו אתי מרחיק‪ ,‬והשני מדי דחיק‬ ‫א יח וּֽ ְל ַה ְב ִ ֔דּיל‪ :‬געיה בשורק והלמ"ד בשווא נע ולא בחט‪ #‬כפי שמופיע בחלק מהדפוסי‬ ‫א כב וַ יְ ָ ֧ב ֶרְך‪ :‬במלעיל וכ הדבר בכל המקרא‬ ‫א כד וְ ַ ֽחיְ תוֹ‪֖ ֶ -‬א ֶרץ‪ :‬געיה בחי"ת‬ ‫א כט ְל ָא ְכ ָ ֽלה׃ האל"‪ #‬בקמ! קט והכ"‪ #‬אחריה בשווא נח‪ ,‬כ הדבר ג בפס' הבא‬ ‫א לא י֥ וֹם ַה ִשּׁ ִ ֽשּׁי׃ היחיד מבי ששת ימי הבריאה בה"א הידיעה‬ ‫ב א וַ יְ ֻכלּ֛ וּ‪ :‬היו"ד בשוא נח]‪ .[6‬המילה הזו נקראת מלרע‪ ,‬הטע בלמ"ד‪ .‬משו מה בקידוש‬ ‫ובתפילה אפשר לשמוע קוראים אותה מלעיל‪.‬‬ ‫ב ג ָשׁ ַב ֙ת‪ :‬לשו עבר‪ ,‬השי" קמוצה והבי"ת אחריה רפויה‬ ‫הפטרת וזאת הברכה‪ ,‬יהושע א א‪-‬יח‪:‬‬ ‫֤ית בּוֹ֙ ‪ :‬דגש חזק בבי"ת מדי אתי מרחיק‬ ‫ח וְ ָה ִג ָ‬ ‫שּׁה‪ :‬געיה בה"א והמ" בשווא‬ ‫ולר‪/‬בני'‪ֽ ַ .‬ה ְמנַ ֶ ֑‬ ‫ֵ‬ ‫אוּבנִ ֙י‪ :‬האל"‪ #‬אינה נשמעת‪ ,‬יש לקרא '‬ ‫יב וְ ָל ֽר ֵ‬ ‫אוּבנִ ֙י וְ ַלגָּ ִ ֔די‬ ‫נע‪ ,‬יש לשי לב להבדל בצורה לעומת קודמיו וְ ָל ֽר ֵ‬ ‫טו ִמזְ ַ ֥רח ַה ָ ֽשּׁ ֶמשׁ׃ יש להקפיד על הפרדת התיבות שלא יישמע כאילו כתוב ִמזְ ָ ֥ר ָחה ָ ֽשּׁ ֶמשׁ‬

‫ֹאמר בחומש "מאור עינים" שבו מביא רוו"ה את "עין הקורא" מביא רוו"ה מסורה‪:‬‬ ‫לג ב וַּי  ַ‬

‫כלומר יש בתשעים ואחד מקומות וַ ּיֹאמַ ר ולא וַ ּיֹאמֶ ר‪ .‬במסורה שלנו במערכת אות האל"ף‬ ‫"אמ" בכותרת "ויאמר" מובאת הרשימה מועתק בסופה "אבל כולם מלעיל"‪ ,‬כלומר כל‬ ‫וַ ּיֹאמַ ר מלרע מלבד בספר איוב שבו הן מלעיל‪ .‬זו מסורה תמוהה ביותר‪ .‬ואע"פ שהמנחת שי‬ ‫מעתיק אותה קשה מאוד לקבלה‪ .‬ואכן בכתבי היד )כולל כתר ארם צובה כל וַ ּיֹאמַ ר שבאיוב‬ ‫מלרע! כפי הנראה )ואינני בקי כרגע בדברי רוו"ה( רוו"ה לא סבר כמסורה זו‪ .‬למרבה הצער‬ ‫בתנ"ך קורן‪ ,‬ובכמה ספרי איוב המודפסים ללמוד בהם בתשעה באב הטעימו "וַ ֹֽ ּיאמַ ר" כאילו‬ ‫מלעיל‪.‬‬ ‫בת בגליון משנת סז כבר הוזכר שבהיידנהיים יש בטעות געיא ברי"ש וח"פ בבי"ת‬ ‫מֵ ִר ְב  ֹ‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫ובמשפטי הטעמים דף נג ב הוא מביא מדקדוקי הטעמים של בן אשר בעניין אותיות דומות‬ ‫שהראשונה שבהן בשוא‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫את עיקרי הדברים שיש שווא דומות נח ושווא דומות נע הבאנו כבר מזמן‪ .‬כאן רואים שיהב"י‬ ‫ניקד בחלקם בחטף פתח‪ .‬אבל אנו סומכים על קבלת בן‪-‬אשר ועל כתר ארם צובה‪.‬‬ ‫ּדת דברי רוו"ה בחומש מאור עינים‬ ‫ׁשּדת ֵאׁש ָ ‬ ‫ֵא ָ ‬

‫לכּ ִ ֽאים כמו שהיא מופיעה בכתר ארם צובה‪ ,‬הכתב כמעט מחוק אבל אפשר להבחין‬ ‫המילה ֵ ֣ח ָ‬ ‫שאין שווא תחת הלמ"ד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫הלשון החריפה מדי של רוו"ה אינה מוצדקת‪ .‬ודאי בעלי המסורה צודקים שהן שתי מילים‬ ‫שהתחברו והטעם בה"א מוכיח‪.‬‬ ‫נראה את הפסוק עצמו‪:‬‬ ‫אכה ַעל‪ָ -‬ה ָא ְב ָנֽ יִ ם׃‬ ‫יּוֹצ֑ר וְ ִהּנֵה ּו וְ ִהּנֵהה ּוא ע ֶ ֹ֥שׂה ְמ ָל ָ ֖‬ ‫ירמיהו יח‪,‬ג‪ :‬וָ ֵא ֵ ֖רד ֵבּ֣ית ַה ֵ‬

‫כאן רואים בבירור התביר נמצא תחת הה"א ובצד ימין במסורה הקטנה כתוב‪" :‬והנה‪ 6‬הוא‬ ‫קרי"‪ .‬אבל יתכן שכוונת ראב"ע שהמקרא יכול לכתוב 'וְ הִ ּנֵה ּו' בטעם מלעיל‪ .‬ובכלל האל"ף‬ ‫במילה "הוא" נחה ואינה נקראת‪ .‬בכל אופן הלשון החריפה אינה מכבדת את המשתמש בה‪.‬‬ ‫הפטרת וזאת הברכה‬

‫מ ֶׁשה עַ ְב ִ ּדי ֵמ ת מה החידוש בזה? אין כאן קושי מיוחד כי זו פתיחה להכנס עמו‬ ‫יהושוע א ב ֹ‬ ‫בדברים‪ .‬יתכן גם שכיון שנגזר על משה שלא יכנס לארץ הרי עתה שהוא מת אפשר וממילא‬ ‫גם צריכים להיכנס לארץ ישראל המובטחת‪.‬‬ ‫רש"י‪
:‬אילו היה קיים‪ ,‬בו הייתי חפץ‪.‬‬ ‫יש כאן רמז ל"ירידת הדורות"‪ .‬בכל אופן הנאמר כאן הוא שעליך התפקיד ואין אחר בלתך‬ ‫שיבצע אותו‪.‬‬ ‫ע ֹ!בר מה לשון קימה כאן? רד"ק‪ :‬עניין זירוז‪ ,‬וכן "קום משחהו" )שמואל א‪,‬טז‪,‬יב(; "קומו‬ ‫קּום ֲ‬ ‫ועברו לכם" )דב' ב‪,‬יג(; "קום התהלך בארץ" )בר' יג‪,‬יז(‪.‬‬ ‫ח ‪#‬ל ֹאי ‪ָ%‬מּוׁש על חוב ההתמדה בתורה יש דיון בתלמוד מנחות צט ב‬ ‫א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי ]שהלשון "תמיד" אינו דווקא ברציפות[ נלמוד אפילו לא שנה‬ ‫אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש >את< ספר התורה‬ ‫‪7‬‬ ‫הזה מפיך‪ .‬אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע‬ ‫שחרית וערבית קיים לא ימוש‪ ,‬ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ ]רש"י‪ :‬שלא יאמר‬ ‫בקרית שמע סגי ולא ירגיל בניו לתלמוד תורה‪ .[:‬ורבא אמר מצוה לאומרו בפני עמי הארץ‬ ‫]רש"י‪ :‬דסבר משום קרית שמע נוטל שכר גדול כזה כי אז תצליח את דרכיך אם היה עוסק כל‬ ‫היום כ''ש ששכרו גדול ומרגיל את בניו לתלמוד תורה‪ .‬ל''א סברי הנך רבנן דמצי פטרי נפשייהו‬ ‫בקרית שמע ויתבי כולי יומא וגרסי שמע מינה שכר גדול יש‪ .[:‬שאל בן דמה בן אחותו של ר'‬ ‫ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית‬ ‫קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק‬ ‫שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית ופליגא דר' שמואל בר‬ ‫נחמני דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא‬ ‫ברכה ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר שנאמר )שמות לג יא(‬ ‫ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא יהושע‪ ,‬כל כך‬

‫‪ 6‬אין בקרי סימן מקף‪ ,‬וכ"ש שאינו בכתיב‪ ,‬אבל הוא מובן מאליו‪ .‬שימו לב‪ :‬האות ה"א נבדלת מהאות חי"ת בזה‬ ‫שבחי"ת רגל שמאל בקצה השמאלי של הגג‪ ,‬ובה"א משוכה פנימה לצד ימין‪ .‬דוגמאות של חי"ת במובאה‬ ‫מתהילים לעיל‪.‬‬ ‫‪ 7‬יש מקומות שצריך לגרוס "בן יהוצדק"‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫חביבין עליך דברי תורה ‪ -‬לא ימוש ספר התורה הזה מפיך‪ .‬תנא דבי ר' ישמעאל דברי‬ ‫תורה לא יהו עליך חובה ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן‪.‬‬ ‫רד"ק‪ :‬נחלקו רבותינו ז"ל בזה הפסוק )מנחות צט‪,‬ב(‪ :‬יש אומרים שהוא מצוה לכל ימי‬ ‫האדם‪ ,‬ואפילו ידע כל התורה כולה‪ ,‬ויש אומרים שהיא ברכה‪ .‬והנראה‪ ,‬כי היתה מצוה‬ ‫ליהושע‪ ,‬וכן לכל אדם‪ ,‬עד שידע התורה‪ ,‬ואחר כן ילמד החכמות‪.‬‬ ‫רד"ק מפרש כעין הכרעה בין דברי התנאים‪ ,‬שמותר ללמוד חכמות אחרי שהשתלם בתורה‪.‬‬ ‫אבל בדברי ר' שמואל בר נחמני לא נאמר תנאי זה‪ .‬אמנם בן אחות ר' ישמעאל ציין בשאלתו‬ ‫שכבר יודע את כל התורה‪.‬‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫ּ ֵתן ְלחָ כָ ם וְ ֶי ְח ַּכם‪ֹ -‬‬ ‫אני מבקש מאוד ממי שיש לו הערות שלא ימנע מלשולחן אלי‬ ‫הכתובת למשלוח‪ [email protected] :‬או ‪[email protected]‬‬ ‫הערות מתקבלות גם באנגלית‪.‬‬ ‫הודעה מאתר "לדעת"‪ :‬כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע )גם‬ ‫גליוננו מופיע שם(‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬ ‫אם אתה מתעניין‬ ‫בהבטים הלשוניים של התורה‬ ‫)לשון המקרא‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד וכו'(‬ ‫אתה מוזמן להרשם )בחנם(‬ ‫לקבלת דוא"ל בנושאים לשוניים‬ ‫בכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫☺ בּ ֹוא להחכים את עצמך ואת שאר המכותבים ☺‬

‫‪5‬‬