Hebetim Leshoniyim Nitzavim 2009

‫היבטים לשוניים בפרשת נצבים וילך סט‬ ‫דקדוקי מילים וטעמים וחלקם בעלי שינוי משמעות והדרכה לקורא בפרשת נצבים‪-‬וילך‬ ‫ובהפטרה ובראשון של האזינו‬ ‫אֹלהים‪ :‬האל" כלל אינה נשמעת‬ ‫כט יב יִ ְֽהיֶ ה‪ְ -‬לּ ָ֙ך‪ :‬געיה ביו"ד הראשונה‪ ,‬בדומה לו בהמש פס' יח‪ֽ ֵ .‬ל ִ֔‬ ‫‪1‬‬ ‫שׁר ֵא ֶינ֛נּוּ ֹ֖פּה‪ :‬יש להאי מעט את קריאת התיבה ֹ֖פּה להסמיכה לקודמתה‬ ‫כט יד וְ ֵ֨את ֲא ֶ ֥‬ ‫כט יט יֶ ְע ַ֨שׁן‪ :‬העי" בשווא נח‪ .‬וְ ָ ֤ר ְב ָצה בּוֹ֙ ‪ :‬טע נסוג אחור לרי"ש‪ ,‬הבי"ת אחריה בשוא נע; דגש חזק‬ ‫בבי"ת השנייה מדי אתי מרחיק‬ ‫כט כב ְ ֽכּ ַמ ְה ֵפּ ַ֞כת‪ :‬הה"א בשווא נח‬ ‫יא ָ֞ך‪ :‬העמדה קלה בוא"ו תאפשר לבטא נכונה את הה"א שלאחריה‬ ‫ל ה וֶ ֱה ִב ֲ‬ ‫ל יג יַ ֲע ָבר‪ָ֝ -‬לנוּ‪ :‬הבי"ת בקמ קט‬ ‫וּב ַר ְכ ָ֙ך‪ :‬געיה בבי"ת והכ" הראשונה בשווא נח‬ ‫ל טז ֵ ֽ‬ ‫וּל ָד ְב ָקה‪֑ -‬בוֹ‪ :‬הדל"ת בקמ קט והבי"ת השנייה רפויה‪ַ .‬ל ֲאב ֶ ֹ֛תיָך ְל ַא ְב ָר ָ ֛הם‪ :‬שני תבירי רצופי ‪.‬‬ ‫לכ ְ‬ ‫וּֽ ְליַ ֲע ֖קֹב‪ :‬געיה תחת השורק א השווא בלמ"ד נותר נח‬ ‫אוּ‪ .‬יַ ַעזְ ֶ ֽבךָּ ׃ הכ"‬ ‫לא ו ַאל‪ֽ ִ -‬תּ ְיר ֥אוּ‪ :‬געיה בתי"ו והרי"ש אחריה בשווא נע‪ ,‬די דומה בהמש פס' יב וְ ָי ְֽ ר ֙‬ ‫דגושה‬ ‫ימהּ‪ :‬יש להקפיד על המפיקי ‪ֽ ִ .‬תּ ְהיֶ ה‪ִ֝ -‬לּי‪ :‬געיה בתי"ו‬ ‫לא יט וְ ַל ְמּ ָ ֥דהּ ‪ִ ...‬שׂ ָ ֣‬ ‫לא כא נִ ְשׁ ַ ֽבּ ְע ִתּי׃ הבי"ת בפתח אע"פ שהיא בסילוק )סו פסוק(‬ ‫לא כה ֥נ ֹ ְשׂ ֵ ֛אי‪ :‬הטעמה משנית במרכא בנו"‬ ‫ירה‪ :‬מרכא טיפחא‪ ,‬לא טיפחא מונח‪.‬‬ ‫לא ל ֶאת‪ִ -‬דּ ְב ֵ ֥רי ַה ִשּׁ ָ ֖‬ ‫הפטרת נצבי ישעיהו סא י – סג י‪:‬‬ ‫תן‪ :‬העמדה קלה בכ" להדגשת הסגול המורה על מיודע‪ַ .‬תּ ְע ֶ ֥דּה‪ :‬העי" בשווא נח‬ ‫סא י ֶ ֽכּ ָח ָ ֙‬ ‫סב ב וְ ֤קֹ ָרא ָל ְ֙ך‪ :‬טע נסוג אחור לקו"‬ ‫סב ו ַאל‪ֳ -‬דּ ִ ֖מי‪ :‬הטע במ" לא בדלי"ת‪ ,‬כ השבר בפסוק הבא‪.‬‬ ‫סב ח יָ ַג ַ֖ע ְתּ‪ :‬העי" בפתח‬ ‫סב ט ְמ ַא ְס ָפיו‪ :‬אי געיא באל" והסמ" בשוא נח‪ .‬וְ ִ ֽה ְלל֖ וּ‪ :‬למ"ד ראשונה בשווא נע‬ ‫סב י ַ ֽה ְמ ִס ָלּ ֙ה‪ :‬געיה בה"א והמ" בשווא נע‪.2‬‬ ‫סב יב ֶנ ֱֽע ָז ָֽבה‪ :‬העמדה קלה בנו" למנוע הבלעת הגרונית החטופה אבל הטע בזי" מלעיל‪.‬‬ ‫סג א ִמ ָבּ ְצ ָ ֔רה‪ :‬הבי"ת בקמ קט‬ ‫סג ב ְבּ ַגֽת׃ הבי"ת בשווא ולא בפתח‬ ‫וְ ֶא ְד ְר ֵכ֣ם‪ :‬במונח לא בפשטא‪.‬‬ ‫לי‪ :‬מהפ כהטעמה משנית בתי"ו‪ ,‬ע זאת יש געיא בשי" למנוע את הבלעת הגרונית‪.‬‬ ‫וֹשׁע‪֙ ִ -‬‬ ‫סג ה וַ ֤תּ ַ ֽ‬ ‫ְס ָמ ָ ֽכ ְתנִ י׃ הכ" מוטעמת וקמוצה )קמ רחב(‪ ,‬התי"ו אחריה בשווא נח‬ ‫ראשו של האזינו יש נוהגי לקרוא עד פס' יח‬ ‫לב א וַ ֲא ַד ֵ ֑בּ ָרה‪ :‬העמדה קלה בוא"ו למנוע הבלעת האל" החטופה‬ ‫לב ג ָה ֥בוּ ֹ֖ג ֶדל‪ :‬המילה ָה ֥בוּ מלרע‪ ,‬הטע לא נסוג‪.‬‬ ‫לב ד ָ ֽפּ ֳע ֔לוֹ‪ :‬הפ"א בקמ גדול‪ ,‬העי" בחט קמ‪֥ ִ .‬כּי ָכל‪ְ -‬דּ ָר ָ ֖כיו‪ :‬תיבת ִ ֥כּי מוטעמת בטע מרכא‪ ,‬ואי‬ ‫לצר לה את תיבת 'כל' כאילו כתוב ִכּי‪֥ -‬כֹל‬ ‫‪1‬‬

‫על מנת למנוע שיבוש ההפסק בי המילי כתוצאה מצירו הטעמי תביר(טפחא‪ ,‬שלא יישמע כאילו כתוב וְ ֵ֨את‬ ‫ֲא ֶ ֥שׁר ֵא ֶינ֛נּוּ ‪ֹ ֖ -‬פּה ִע ָ ֥מּנוּ ַהיּֽ וֹם‬ ‫‪2‬‬

‫בב אשר היא מנוקדת בחט(פתח ואי זה אלא על מנת להורות על קריאה בשוא נע‬

‫‪1‬‬

‫לב ו ַה ְל ֙ה'‪ :‬הה"א מילה נפרדת מחוברת ל('לה'' ומנוקדת בפתח ַה‪ ,‬הלמ"ד אחריה בשווא נח ְל‪ .‬האל"‬ ‫)של הויה המבוטא כאדנות( בחט פתח ֲא‪ .‬הַ ְלאֲ ֹדנָי‪ .‬וַ יְ כֹנְ נֶ ָך‪ :‬הכ' הסופית אינה דגושה‪.‬‬ ‫אמרוּ ָ ֽלְך׃ טע נסוג אחור ליו"ד‬ ‫לב ז וְ יַ ֔ ֵגּ ְדָך‪ :‬הדלי"ת בשוא נח עקב ההטעמה‪ .‬וְ ֥י ֹ ְ‬ ‫הוּ‪ :‬בי"ת ראשונה בשווא נע והנו" בשווא נח‪ .‬יִ ְצּ ֶ ֖רנְ הוּ‪ :‬היו"ד בחירק חסר‪ ,‬אחריה צד"י‬ ‫לב י יְ ס ְֹב ֶ֙בנְ ֙‬ ‫מודגשת ובשווא נע והנו" בשווא נח‬ ‫לב יא ְכּנֶ֙ ֶשׁ ֙ר‪ :‬הכ" בשווא לא בפתח‪ .‬יְ ַר ֵ ֑חף‪ :‬החי"ת בצירי לא בסגול‪.‬‬ ‫אכל‪ :‬הוא"ו בפתח ובמלרע‪.‬‬ ‫ותי ָ֔א ֶרץ‪ :‬טע נסוג אחור לבי"ת המנוקדת בקמ רחב‪ .‬וַ יּ ֹ ַ ֖‬ ‫לב יג ַעל‪֣ ָ -‬בּ ֳמ ֵ‬ ‫ָשׂ ָ ֑די‪. :‬י" שמאלית‪ .‬וַ יֵּ נִ ֵקהוּ הי' בצירי ודגושה ולא בשוא‪.‬‬ ‫וֹהּ‪ :‬עיי פסוק יז‪.‬‬ ‫לב טו ָכּ ִ ֑שׂי ָת‪. :‬י" שמאלית‪ֱ .‬אל֣ ַ‬ ‫ֹלהּ‪ :‬הה' "בפתח גנובה"‪ .‬יש המבטאי אותה כאילו יש אל" לפני הה"א והיא מנוקדת פתח‪)* :‬‬ ‫לב יז ֱא ַ‬ ‫והה' במפיק‪ .‬יש המבטאי אותה כאלו יש ו' )הנקראת כ‪ W‬אנגלי( לפני הה' הו' מנוקדת פתח‪ֱ :‬אל ֹוַ)‬ ‫)‪ (ELOWAH‬והה' במפיק‪ .‬לכל הדעות הקורא אותה אלו( ַה ה' פתוחה ‪ HA‬משתבש‪ְ .‬שׂ ָע ֖רוּם‪. :‬י"‬ ‫שמאלית‬ ‫לב יח יְ ָל ְדָך֖ ‪ :‬הלמ"ד בקמ רחב הדלי"ת בשוא נע‪ְ .‬מח ְֹל ֶ ֽלָך׃ למ"ד ראשונה בשווא נע והכ" בסו‬ ‫רפויה‪.‬‬ ‫מאורות נתן עדות על נוסח כתר ארם צובה בפרשת נצבים וילך )העדות נראית בימינו מיותרת‬ ‫כי כא"צ בידינו בסוף התורה‪ ,‬מכל מקום מעניין מה שאלו ואיך ענו(‬

‫בעניין נשבעתי הייתה לנו חליפת מכתבים בגליון סז‬ ‫כך נראית מילה זו בכתר ארם צובא‬

‫הפתח תחת הבי"ת ברור אבל ניכרים סימנים של גרירה‪.‬‬ ‫מגליון ס"ז‪ :‬לא כא נִ ְׁש ַ ּב ְע ִּתי‪ :‬אף על פי שהמילה היא בסוף פסוק הב' פתוחה )יש בב' סימן‬ ‫של סילוק ששוה למתג אבל אין זה קמץ(‪ .‬מנחת שי‪ :‬דבסוף פסוק בכל הספרים הבי"ת‬ ‫בקמץ אך בחילופים נראה שזהו לב"נ ]לבן נפתלי[ אבל לב"א ]לבן אשר[ בפתח וכן‬ ‫נשבעתי‪:‬‬ ‫ָּ‬ ‫מצאתי בנסחא כ"י מדוייקת בפתח וכתוב בחוץ ואית דקרא‬ ‫נשּבעתי בפתח‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫מסקנת המ"ש היא‬ ‫הערת פרופ' שמחה קוגוט נר"ו‪ :‬לרב אליהו יצ"ו‪ ,‬אינני בטוח שנכון להציג באופן חד‪-‬משמעי‬ ‫את מסקנת בעל "מנחת שי" כפי שהוצגה‪] :‬מסקנת המ"ש היא נשּבַ עתי בפתח‪ [.‬נראה לי‬ ‫שמסקנתו מוצגת בפתיחת דבריו‪" :‬בכל הספרים הבי"ת בקמץ"‪ .‬נורצי ]בעל מ"ש‪ .‬א‪.‬ל‪ [.‬נוהג‬ ‫לפתוח במסקנה ואח"כ מוסיף הבדלי גרסאות‪ .‬ברור שבדר"כ הכריע כנוסח בן‪-‬אשר‪ ,‬כפי‬ ‫שהכריז על כך בכמה מקומות; אך כשמצא ש"כל הספרים" מתאימים לנוסח בן‪-‬נפתלי פתח‬ ‫בציון עובדה זו‪ ,‬אך התקשה לומר במפורש שכאן ידו של בן‪-‬נפתלי על העליונה‪.‬‬ ‫כך הבין גם ד"ר צבי בצר ז"ל‪ ,‬וראה במבוא למהדורתו על מנחת שי )שהופיעה בירושלים‬ ‫תשס"ה בהוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות(‪ ,‬בדיונו בבן‪-‬אשר ובן‪-‬נפתלי‪ ,‬עמ' ‪,29‬‬ ‫ובהערתו למנחת שי על אתר‪ .‬שנה טובה‪ ,‬שמחה קוגוט‪.‬‬ ‫א"ה‪ :‬זו הערה מאירת עיניים‪ ,‬כי עד עתה ידענו שכל מגמת האור תורה והמ"ש היא להגיע‬ ‫לנוסח בן אשר‪ ,‬אבל לא שהוא עלול לחלוק עליו‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫נשבעתי כן הוא בכל ספרינו גם בכ"י הב' בקמץ‪ ....‬וא"כ גרסת ספרינו‬ ‫ָּ‬ ‫זו לשון רוו"ה‪:‬‬ ‫כבן נפתלי שלא כמנהג‪ ....‬ואם איתא שהוא בפתח הוי ליה לבעל המסרת להזכירו‬ ‫בכלל פתחין דספרא באסף כמו שהזכיר הַ ְ ּצ ָלצַ ל )לעיל כח מב( ורעיו הפתוחים‪ .‬מסקנת‬ ‫רוו"ה אם כן היא בקמץ‪ .‬כן ניקדו קורן‪ ,‬קסוטו ודותן‪.‬‬ ‫בכתר ארם צובא יש פתח ויש שם סימן מחיקה‪ .‬כנראה מנקדים חכמים בעיניהם ניסו ל"תקן"‪,‬‬ ‫ויותר מאוחר תיקנו שוב‪ .‬מסתבר שהניקוד המקורי היה בפתח‪ .‬יתכן גם שבן אשר שינה את‬ ‫דעתו‪ ,‬ואם כן המסקנה בפתח‪.‬‬ ‫העברתי את שאלת סימן המחיקה לכמה יודעי עניין ואני מצרף בזה שתי תשובות‪:‬‬ ‫ד"ר‪ 3‬יוסף עופר‪:‬‬ ‫ישראל ייבין‪ ,‬כתר ארם צובה ניקודו וטעמיו‪ ,‬ירושלים תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪:16‬‬ ‫נשבעתי )דב' לא‪ ,‬כא( ‪ -‬תוקן קמץ תחת ב )נוסח הנמסר בחילופים בשם בן נפתלי( לפתח‬ ‫)נוסח בן אשר(‪.‬‬ ‫ובהערה שם‪" :‬מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית הכין רשימה של כל המחיקות‬ ‫והגרדים ב‪-‬א )=כתר ארם צובה( לסוגיהם‪ .‬הרבה מן התיקונים הנזכרים כאן ולהלן עמדתי‬ ‫עליהם במסגרת עבודתי בתחום זה‪.‬‬ ‫עד כאן דבריו‪.‬‬ ‫בתחום הזה של מחקים וגרדים‪ ,‬בדיקת המקור עדיפה הרבה על תצלום‪ ,‬גם אם הוא מוגדל‬ ‫ונראה ברור יחסית‪ .4‬עד שלא יבדוק מישהו את גוף הכתר ויטען אחרת‪ ,‬נאמנת עדותו של‬ ‫החוקר הדייקן ישראל ייבין‪ ,‬שבדק את הכתר במקורו ועיין בו בדקדקנות‪.‬‬ ‫אמנם נכון‪ ,‬השאלה מי מחק נתונה לשיקול דעת ולא ניתן להכריע בה בבדיקת ראייה בלבד‪.‬‬ ‫אפשר להניח שבן אשר עצמו חזר בו ותיקן לפתח‪ ,‬ואז תהיה התאמה בין הכתר לרשימת‬ ‫החילופים‪ .‬אבל תאורטית ייתכן בהחלט שמישהו מאוחר תיקן‪ ,‬אולי על פי מה שנמסר בשם בן‬ ‫אשר ברשימת החילופים‪] .‬הערה‪ :‬הספק שלי היה שאולי מישהו "תיקן" באופן "טבעי" לקמץ‪,‬‬ ‫וכשעמד הוא או אחרים על המעשה השיבוהו לקדמותו‪ .‬א‪.‬ל‪[.‬‬ ‫יוסף עופר‬ ‫רפי זר‪ :‬לכבוד הרב אליהו לוין שלום‪.‬‬ ‫כפי שציין יוסי עופר‪ ,‬אפראט הגרדים השלם לכל כתב היד נמצא בידי‪ ,‬בין כותלי מפעל‬ ‫המקרא‪ .‬ייבין כותב שם שהגרד מתחיל מימין לפתח ונמשך שמאלה ומתחת לפתח עד אמצעו;‬ ‫היינו‪ :‬המחיקה כוללת את סימן הסילוק שמימין לפתח )הסילוק נכתב מחדש משמאל לפתח(‪,‬‬ ‫ואת נקודת הקמץ שתחתיו‪ ,‬וכך אכן נראים הדברים בתצלום‪ .‬אין אני יכול להסכים להשערתך‬ ‫]א"ה‪ :‬זו לא הייתה השערתי אלא של אחד הנשאלים‪ .‬א‪.‬ל‪ [.‬שמדובר בלחות )מים או רוק(‪,‬‬ ‫אלא בגרד‪ .‬הדבר נבדק ואומת על ידי ד"ר דוד לייאנס ואחריו על ידי פרופ' ישראל ייבין‪,‬‬ ‫ונאמנים עלינו דבריו‪ .‬אגב‪ ,‬אפראט הגרדים נמצא בימים אלה בעריכה‪ ,‬הקלדה והכנה לדפוס‪,‬‬ ‫והוא מיועד לצאת לאור בעוד כשנה‪.‬‬ ‫יש בו חומר חשוב ביותר לחוקרי הכתר‪.‬‬ ‫כל טוב לך ולביתך‪ ,‬שנה טובה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובות‪,‬‬ ‫רפי זר‪ .‬ע"כ מגליון ס"ז‪.‬‬ ‫ׁש ֶרׁש רס"ג‪ :‬רעל‪ .‬רש"י‪ :‬עשב מר כגידין שהם מרים‪.‬‬ ‫כט יז  ֹ‬ ‫ראב"ע במדבר יא ז גד  יש אומרים )רס"ג תורה(‪ :‬כוזברתא‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬חרדל‪ ,‬מגזרת‬ ‫'גידין'‪ .‬ואנכי לא ידעתי‪.‬‬

‫‪ 3‬מאוחר יותר עלה לדרגת פרופסור‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 4‬כפי שהוצג כאן‪ ,‬בקובץ משנת ס"ז לא צורף צילום‪ .‬את כתר ארם צובה אפשר לראות באתר‪:‬‬ ‫‪/http://aleppocodex.org‬‬

‫‪3‬‬

‫ראב"ע שמות טז לא פירוש קצר‪ :‬כזרע גד  פירושו ידוע‪ .‬ויש אומרים‪ :‬חרדל‪ ,‬מגזרת‬ ‫'גידין'‪ ,‬מלשון מרירות; ואנכי לא ידעתי‪.‬‬ ‫שבת פז א‪ :‬דברים שקשין לאדם כגידין רש"י שם‪ :‬ירק מר‪.‬‬ ‫גם בסליחות מוזכרת מילה זו בחלק התחינות בארמית שבסופן‪ .‬יש מנקדים ִ ּגדִּ ין בלי יו"ד‬ ‫אחרי הגימ"ל ובדלי"ת דגושה‪.‬‬ ‫יכם אות היחס מ"ם נראית מיותרת‪ .‬אבל מצאתי לו חברים‪,‬‬ ‫כט כא א ֲֶׁשר ָיק ּומּו מֵ ַאח ֲֵר  ֶ‬ ‫הי ֵמ ַ ֣א ֲח ֵרי ֵ֔כן וַ ַיּ ַ֤עשׂ לוֹ֙ ַא ְב ָשׁ ֔לוֹם‬ ‫שמואל ב ג כח‪ :‬וַ יִּ ְשׁ ַ ֤מע ָדּוִ ֙ד ֵמ ַ ֣א ֲח ֵרי ֵ֔כן; שמואל ב טו א‪ַ :‬וֽ יְ ִ ֙‬ ‫ל יא ל ֹאנִ ְפ ֵלאת ת"א‪ :‬מפרשא ]=מופרשת[ רס"ג‪ :‬נעלמת ונסתרת‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬לא מכוסה היא ממך; כמו שנאמר "כי יפלא" )דב' יז‪,‬ח(‪" :‬ארי יתכסי" )ת"א(; "ותרד‬ ‫פלאים" )איכה א‪,‬ט(  ותרד במטמוניות‪ ,‬מכוסה; " ֲחב ֹׁש ַּב ָּטמוּן" )איוב מ‪,‬יג(‪.‬‬ ‫ראב"ע‪ :‬נסתרה; או‪ :‬דבר פלא שתלאה לעשותו‪.‬‬ ‫מוֹנֽי׃‬ ‫ֹלנ֖י ַא ְל ִ‬ ‫רד"ק בספר השורשים מזווג לו כמה חברים‪ ,‬ומעניין שמזווג לו בין היתר ְפּ ִ‬ ‫)שמואל א כא ג; ובשינוי כתיב או טעמים‪ :‬מלכים ב ו ח‪ ,‬רות ד א(‪ ,‬הצעד המתבקש הבא‪:‬‬ ‫מוֹנ֣י‪ .‬רש"י בדניאל‪ :‬הרי תיבה זו כשתים‪' :‬לפלוני אלמוני ')ראה שמואל א כא ג(‪.‬‬ ‫דניאל ח יג ַל ַ ֽפּ ְל ִ‬ ‫ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל )ש(‪" :‬כסי וטמיר"‪ ,‬כמו "כי יפלא ממך דבר" )דב' יז‪,‬ח(;‬ ‫"אלמוני" )שמואל א כא ג(; "אלמון‪) "5‬יש' מז‪,‬ט(  מבלי שם‪ ,‬שלא פירש לו מהו ומה שמו‪.‬‬ ‫ראב"ע בדניאל‪  :‬ל"פלני אלמוני" )רות ד‪,‬א(  מלה מורכבת; כי לא ידע דניאל שמו בתחילה‪.‬‬ ‫ו"פלני" מגזרת "פלאי" )שו' יג‪,‬יח(‪ ,‬ו"אלמוני" מגזרת "אלם" )תה' נח‪,‬ב(‪ ,‬ועתה קיצר דניאל ודבר‬ ‫כמו מדבר חידה‪.‬‬ ‫לא‬

‫כא יעקב עציון כתובת כשרה לעדות?‬

‫ַרע‪) "7‬דברי ל"א כ"א(‬ ‫ירה ַה‪ֹ3‬את ְל ָפנָיו ְל ֵעד ִ‪5‬י לֹא ִת ָ‪ַ 2‬כח ִמ ִ‪6‬י ז ְ‬ ‫"וְ ָע ְנ ָתה ַה ִ‪ָ 2‬‬ ‫לפני כשמונה שני החלו להתפרס שמועות על כ שבסביבות הר הבית נמצאה כתובת‬ ‫עברית עתיקה רבת חשיבות‪ .‬באחת עשרה השורות של הכתובת‪ ,‬שנחרתו על גבי אב שחורה‬ ‫בכתב העברי העתיק‪ ,‬נמסר דיווח על עשיית בדק הבית‪ ,6‬והיא יוחסה ליהואש‪ 7‬מל יהודה‪.‬‬ ‫החוקרי שהגיע אליה שמעה של הכתובת ייחסו לה משמעות כבירה‪ .‬פרופ' גבי ברקאי‪ ,‬מחשובי‬ ‫הארכיאולוגי בירושלי ‪ ,‬אמר כי א אכ מדובר בממצא אותנטי הרי שמדובר בגילוי חסר‬ ‫תקדי ‪ ,‬אולי החשוב ביותר בארכיאולוגיה של ירושלי ושל אר ישראל כולה‪.‬‬ ‫‪ 5‬בישעיה מתפרש כשם העצם המופשט של אלמנה‪ ,‬אלמנות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ר' יעקב לויפר‪ :‬אני גם עסקתי פעם בכתובת הזאת‪ ,‬והראיתי שהמונח 'בדק בית' שהוזכר שם‪ ,‬היה גם‬ ‫אנכרוניזם של הכותב‪ ,‬שלא ידע ש'בדק' התנכ"י פירושו סדק וריעוע‪ .‬ומתקנים את בדק הבית ולא 'עושים בדק‬ ‫בית'‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫יעקב לויפר‬ ‫ֶיה‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫א"ה‪ :‬אולי יש ליישב שעשייה היא מלשון תיקון‪ ,‬עיין מפרשים על דברים כא יב וְ ָע ְ ׂש ָתה אֶ ת ִצ ּ ָפ ְרנ ָ‬ ‫יעקב עציון‪ :‬זו באמת הטענה העיקרית של שוללי מהימנות הכתובת ‪' -‬ואעש את בדק הבית'‪ ,‬במקום 'ואחזק את‬ ‫בדק הבית'‪.‬‬ ‫יכם‬ ‫וּע ֵאינְ ֶ ֥כם ְמ ַחזְּ ִ ֖ קים ֶאת‪ֶ -‬בּ ֶ֣דק ַה ָ ֑בּיִת וְ ַע ָ֗תּה ַאל‪ִ -‬תּ ְק ֽחוּ‪ֶ ֙ -‬כ ֶס ֙ף ֵמ ֵ ֣את ַמ ָכּ ֵר ֶ֔‬ ‫אמנם‪ ,‬בכתוב במלכים ב י"ב ח נאמר גם " ַמ ֛דּ ַ‬ ‫ִ ֽכּי‪-‬לְ ֶ ֥ב ֶדק ַה ַ ֖בּיִת ִתּ ְתּ ֻנֽהוּ׃" ‪ -‬ועל כרחך הכוונה היא‪ :‬כי ל]חיזוק[ בדק הבית תתנוהו ‪ -‬ובזאת נקהה עוקץ הקושיה‪,‬‬ ‫שכן גם בכתובת אפשר לפרש "ואעש את ]חיזוק[ בדק הבית"‪.‬‬ ‫אוריאל פרנק‪ :‬אולי כך יש לפרש גם בסליחה )ב'; לר' שלמה הבבלי?( למוצ"ש הקרוב‪ ,‬בבית‬ ‫הראשון )שבפירושו עסקנו בשיעור הערב(‪":‬אין מי יקרא בצדק‪...‬בשום פנים אין בדק"‪.‬‬ ‫א"ה‪ :‬שם מתפרש שכמה שיבדקו לא ימצאו מי שיבקש רחמים‪ ,‬מעין "אנשי אמנה אבדו‪ /‬באים בכוח מעשיהם‪....‬‬ ‫חמה עצרו בשוועם"‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 7‬א"ה‪ :‬יהואש‪-‬יואש יהונתן‪-‬יונתן יהורם‪-‬יורם יוסף‪-‬יהוסף יהוחנן‪-‬יוחנן יוצדק‪-‬יהוצדק‪ .‬שמות מקראיים המופיעים‬ ‫ֵשוּעַ ‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫בצורה מלאה‪ ,‬ובהבלעת הה"א‪ .‬השם יהושוע מופיע בספר עזרא )כולל נחמיה( בצורה י ׁ‬

‫‪4‬‬

‫בר ‪ ,‬מיד ע הדיווחי הראשוני על מציאתה נשמעו טענות על כ שמדובר בזיו‪ .‬שנתיי‬ ‫לאחר פרסו העניי‪ ,‬הקימה רשות העתיקות ועדת מומחי שתשב על המדוכה‪ ,‬ותכריע הא‬ ‫מדובר בזיו או בממצא של ממש‪ .‬הוועדה שהוקמה כללה שתי קבוצות‪ :‬חוקרי שבדקו את‬ ‫החומר‪ ,‬ומומחי שבחנו את הכתב ואת הלשו‪ .‬בסופו של דבר פרסמו החוקרי חוות דעת חד‬ ‫משמעית הקובעת כי מדובר בזיו‪ .‬לא נתייחס כא לנימוקי הגיאולוגיי או להסברי הקשורי‬ ‫בצורת הכתב‪ ,‬אלא לעניי לשוני שעליו בי השאר ביססה הוועדה את קביעתה כי הכתובת לא‬ ‫נכתבה על ידי המל יהואש‪ ,‬אלא על ידי איזשהו ברנש‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הכתובת מסתיימת במילי הבאות‪" :‬והיה הי הזה לעדת כי תצלח המלאכה יצו ה' ]ש‬ ‫הוי"ה[ את עמו בברכה‪."9‬‬ ‫הביטוי "והיה היו הזה לעדות" הינו חריג ללשו המקרא משני טעמי ‪ .‬ראשית‪ ,‬היו‬ ‫לעד‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫העד הוא מבנה או דבר מה הקיי‬ ‫במקרא א פע לא משמש כעד‪ .‬א אינו ב אנוש‪ֵ ,‬‬ ‫ַל ֵעד שבנה יעקב אבינו )בראשית ל"א מח‪" :‬הַ ּגַל הַ זֶּה עֵ ד ֵּבי ִני וּבֵ ינ ְָך"(‪ ,‬האב שהציב‬ ‫כדוגמת ה> ְ‬ ‫הו ׁ ֻשעַ אֶ ל ָּכל ָה ָעם ִה ּנֵה ָהאֶ בֶ ן הַ זֹּאת ִּת ְה ֶיה ָּבנ ּו ְלעֵ ָדה"(‪ ,‬או הספר והשירה‬ ‫ֹאמר יְ ֹ‬ ‫יהושע בשכ )"וַ ּי ֶ‬ ‫המוזכרי בפרשתנו כשני עדי שעליה יקו דבר )" ְל ַמעַ ן ִּת ְה ֶיה לִּ י הַ ּ ִׁש ָירה הַ זֹּאת ְלעֵ ד ִ ּב ְבנֵי‬ ‫רון ְ ּב ִרית ה' אֱ לֹהֵ יכֶ ם וְ ָהיָ ה ָׁשם ְ ּב ָך‬ ‫ֹתו ִמ ַ ּצד אֲ ֹ‬ ‫יִ ְ ׂש ָראֵ ל"; " ָלקֹחַ אֵ ת סֵ פֶ ר הַ ּת ֹו ָרה הַ זֶּה וְ ַׂש ְמ ּ ֶתם א ֹ‬ ‫ְלעֵ ד"(‪ .‬היו כשלעצמו הינו פסול לעדות במקרא‪.‬‬ ‫טענה נוספת היא לגבי המילה ֵעד?ת‪ .‬כפי שנית לראות מהדוגמאות שהובאו – בתנ" משמשת‬ ‫בהקשרי אלה המילה ֵעד או ֵעדה ולא עד?ת‪ .‬ג האד )או החפ( המעיד נקרא עד‪ ,‬וג התוכ‬ ‫שהוא נושא‪ ,‬הש המופשט הקרוי בפינו ֵעד?ת‪ ,‬נקרא ֵעד‪ .‬כ נית ללמוד מתרגומו של לב הארמי‬ ‫בעד המעיד התרגו היה ָ‪ֲ .‬ה ָדא‪ 11‬ג מצאנו‬ ‫ַל ֵעד‪ ,‬יְ גַר ָׂשהֲ דו ָּתא‪ :10‬אילו המדובר היה ֵ‬ ‫למילה ג ְ‬ ‫שהמילה ‪.‬הד מופיעה ג בעברית ]א"ה‪ :‬יש באיוב גם מילים ארמיות‪ .‬א‪.‬ל‪ [.‬באיוב טז יט‪ :‬גַּ ם‪-‬‬ ‫ַ ֭ע ָתּה ִהנֵּ ה‪ַ -‬ב ָשּׁ ַ ֣מיִ ם ֵע ִ ֑די וְ ָ֝שׂ ֲה ִ ֗די ַבּ ְמּר ִ ֹֽמים׃‪ ,‬והתרגום שהדותא מלמד שמדובר כאן על העדות‬ ‫יש ֹענֶה ְב ֵרעֵ ה ּו עֵ ד ָׁש ֶקר"‪ .‬עד‬ ‫עצמה‪ .‬כך גם מוכח מהפסוק במשלי‪ֵ " :‬מפִ יץ וְ חֶ ֶרב וְ חֵ ץ ָׁשנוּן ‪ִ -‬א ׁ‬ ‫השקר כאן פירושו עדות שקר‪.12‬‬ ‫המילה עד?ת מופיעה אמנ בתנ"‪ ,‬א לא במשמעות המוכרת לנו – שהתחדשה בלשו חז"ל‪.‬‬ ‫בתורה נזכרת העדות רק בהקשר ללוחות הברית – המכוני לוחות העדות‪ ,‬וא "העדות" –‬ ‫ובעקבותיה נקרא הארו "ארו העדות"‪ ,‬והמשכ "משכ העדות" או "אוהל העדות" )ושמא יש‬ ‫קשר לאוהל מועד?(‪.‬‬ ‫בספרי הנביאי מופיעה המילה עד?ת פע יחידה שלא בהקשר לארו – ודווקא בעת‬ ‫המלכתו של המל יהואש‪ .‬הכתוב )מלכי ב יא יב( מספר‪" :‬וַ י ֹּו ִצא ]יהוידע הכה[ אֶ ת ֶּבן הַ ּ ֶמלֶ ְך וַ ִּי ּ ֵתן‬ ‫ֹאמר ּו יְ ִחי הַ ּ ֶמלֶ ְך"‪ .‬מהי העדות‪,‬‬ ‫ֹתו וַ ִּי ְמ ָׁשחֻ ה ּו וַ ַ ּיכּ ּו כָ ף וַ ּי ְ‬ ‫ָע ָליו אֶ ת הַ ֵּנזֶר וְ אֶ ת ָהעֵ דוּת וַ ַ ּי ְמ ִלכ ּו א ֹ‬ ‫ששימשה כסימ למלכות? מבאר רד"ק‪" :‬בגדי מלכות‪ ,‬מ 'וְ ָע ִדית עֶ ִדי' )יחזקאל כ"ג מ(‪ֵ .‬עד?ת‬ ‫בשקל ]=במשקל[ ֵ>א?ת"‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי פירושו כלל אי קשר למילה ֵעד‪ ,‬הנגזרת משורש עו"ד‪ ,‬אלא‬ ‫למילה ֲעדי‪ ,‬במוב תכשיט‪ ,‬הנגזרת מהשורש עד"ה‪ ,13‬כדוגמת המילה גאות שמקורה בשורש גא"ה‪.‬‬ ‫‪ 8‬א"ה‪ :‬כתיב חסר! הַ ּיֹם ְלעֵ דֻ ת‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 9‬א"ה‪ :‬חוששני שהחריזה מסגירה את הזיוף‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 10‬א"ה‪ :‬כבר הערנו שהמילה "סָ ה ֲֵדי" בארמית צריך לנקד בסמ"ך קמוצה! גם הפסוק באיוב הוא בסמ"ך קמוצה‬ ‫וְ ָשׂ ֲה ִ ֗די ַבּ ְמּר ִ ֹֽמים׃ א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫יעקב עציון‪ :‬באונקלוס מהדורת שפרבר מנוקד ביחיד סָ ִהיד‪ ,‬וביידוע ‪ -‬סָ ה ֲָדא‪ .‬הפסוק "והנה עד שקר העד"‬ ‫מתורגם‪" :‬והא סָ ִהיד שקרא סָ ה ֲָדא"‪ .‬כשם ששהדותא הוא בצורת יידוע כך יש לכאורה לומר כאן שׂ הדא אם‬ ‫הכוונה היתה לעד ולא עדות‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬מעניין שב'תרגום יונתן' זוכות לתרגום גם שתי המילים הארמיות יגר שהדותא‪" :‬אוגר סהיד"‪ .‬א"ה‪ :‬וכבר‬ ‫העירו ש"גל" אינו מתורגם באונקלוס יגר‪ ,‬אלא דגורא‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 12‬א"ה‪ :‬לא רק כאן‪ ,‬גם הפסוקים שמות כג‪,‬א‪֥ :‬ל ֹא ִת ָ ֖שּׂא ֵ ֣שׁ ַמע ָ ֑שׁוְ א ַאל‪֤ ָ -‬תּ ֶשׁת ָי ְֽ ד ָ֙ך ִעם‪ָ -‬ר ָ֔שׁע ִל ְה ֹ֖ית ֵ ֥עד ָח ָ ֽמס׃ דברים‬ ‫יט‪,‬טז‪ֽ ִ :‬כּי‪-‬יָ ֥קוּם ֵעד‪ָ -‬ח ָ ֖מס ְבּ ִ ֑אישׁ ַל ֲענ֥ וֹת ֖בּוֹ ָס ָ ֽרה׃ מתפרשים יפה במשמע עדות‪.‬‬ ‫הפסוק הראשון‪ :‬אתה הדיין אל תקבל ֵ ֣שׁ ַמע ָ ֑שׁוְ א ]=עדות שקר[ ואל תתן את ידך לביצוע עדות של חמס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם תקום כלומר תבוא לפני הדיינים עדות חמס‪ֽ ֵ ....‬עד‪ֶ֙ -‬שׁ ֶק ֙ר ָה ֔ ֵעד ]הועדה כאן עדות שקר‪ָ .‬ה ֔ ֵעד כאן צורת מקור‪,‬‬ ‫לא שם עצם‪ ,‬אמנם התרגום מתרגם‪" :‬והא סָ ִהיד שקרא סָ ה ֲָדא"‪ .‬כלומר והעד ‪ -‬עד שקר‪ ,‬אבל כאן מוצע פירוש‬ ‫אחר[ ֶ ֖שׁ ֶקר ָע ָנ֥ה ]עד השקר[ ְב ָא ִ ֽחיו׃ רד"ק בספר השורשים מציין שני פסוקים אחרים המתפרשים כך שמות כ יג‬

‫לֹא‪ַ -‬ת ֲע ֶנ֥ה ְב ֵר ֲעָך֖ ֵ ֥עד ָ ֽשׁ ֶקר׃ משלי כה יח ִ ֥אישׁ ע ֶֹנ֥ה ְ֝ב ֵר ֗ ֵעהוּ ֵע֣ד ָ ֽשׁ ֶקר׃ א‪.‬ל‪.‬‬ ‫‪ 13‬א"ה‪ :‬עיין בספר השורשים של הרד"ק שכך הוא מפרש גם "עדות" בתהלים‪ .‬א‪.‬ל‪ .‬יעקב עציון‪ :‬כדאי להבהיר‬ ‫שהכוונה ל"עדות" שבכותרת המזמור‪ ,‬כגון "עדות לאסף" )שהרי יש בתהלים גם עדּות ככינוי לתורה‪" :‬עדות ה'‬ ‫תמימה" ועוד‪ ,‬שהוא מפרשן משורש עו"ד‪ ,‬בדומה לעדֹות(‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בעקבות פירושו של רד"ק הציע בעל פירוש 'הרכסי לבקעה'‪ ,‬ר' יהודה לייב שפירא )שחי‬ ‫בפרנקפורט לפני כמאתיי שנה(‪ ,‬שא הכינוי עד?ת ללוחות הברית פירושו תכשיט וקישוט‪:‬‬ ‫"הכתוב קורא ללוחות עדי‪ ...‬לפי שהדברות שעליה ה עדי וחלי ליתר מצוות התורה כחלי כת‬ ‫העולה על יתר הקישוטי" )פירושו לשמות כ"ה(‪ .‬א א לא נקבל את פירושו‪ ,‬עדיי ברור כי בכל‬ ‫המקרא אי שימוש במילה עדות בהקשר כזה שבכתובת‪.‬‬ ‫פרופ' דוד טלשיר‪ ,‬במאמרו על לשונה של הכתובת‪ ,‬מסיק‪" :‬די בשימוש הפזיז במילה ֵעדות‬ ‫לבדה כדי לחרו את די מקוריותה של הכתובת הזאת"‪ .‬בנחרצות דומה אוחזי ג חוקרי‬ ‫אחרי ‪ .‬פרופ' שמואל אחיטוב‪ ,‬חבר הוועדה שמינתה רשות העתיקות‪ ,‬קבע‪" :‬הכתובת נכתבה בידי‬ ‫דובר עברית מודרנית ששאל קטעי פסוקי וחיבר טקסט שנראה לו מקראי‪ .‬הוא נכשל בכל אשר‬ ‫פנה"‪.‬‬ ‫בר ‪ ,‬יש לציי שלמרות כל האמור יש חוקרי הטועני בתוק שלשו הכתובת מתאימה‬ ‫לתקופתה‪ ,‬ולפיכ אי לשלול את מהימנותה‪ .‬באמצעה של הכתובת נזכרות המילי "לעשות‬ ‫במלאכה באמונה"‪ .‬כפי הנראה‪ ,‬זמ רב עוד יידרש עד שנדע בוודאות א מי שחרת את הכתובת‬ ‫עשה מלאכתו באמונה‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הפטרת שוש אשיש האחרונה משב דנחמתא‬ ‫ישעי' סא י ְצ ָד ָקה כאן מתפרש בלשון ישועה‪ ,‬ר' יוסף קרא מפנה לפסוק )לעיל נט יז( וַ יִּ ְל ַ ֤בּשׁ‬ ‫אשׁוֹ וַ יִּ ְל ַ֞בּשׁ ִבּגְ ֵ ֤די נָ ָק ֙ם ִתּ ְל ֔בּ ֹ ֶשׁת וַ ַיּ ַ֥עט ַכּ ְמ ִ ֖עיל ִקנְ ָ ֽאה׃‬ ‫שׁוּעה ְבּר ֹ ֑‬ ‫וֹבע יְ ָ ֖‬ ‫ְצ ָד ָק ֙ה ַכּ ִשּׁ ְר ָ֔ין וְ ֥כ ַ‬ ‫נהור ּה ]=עד שיתגלה‬ ‫ַ‬ ‫סב א עַ די ֵֵצא כַ ֹּנ ַגּה ִצ ְד ָקּה תרגום יונתן‪ :‬עד דיתגלי כשפרפרא‬ ‫אדיִ ן ַמ ְל ָ֔כּא ִּב ְׁשּפַ ְרּפָ ָרא‬ ‫כשחר או ָרּה[ התרגום משתמש במילה נדירה במקרא‪ ,‬דניאל ו כ‪ֵ :‬בּ ַ ֣‬ ‫יְ ֣קוּם ְבּנָ גְ ָ ֑הא ]=אז המלך בשחר קם‪ ,‬בהאיר )היום([‪ .‬רש"י שם‪ :‬בעלות שחר‪ ,‬והרבה יש בתרגום‬ ‫יונתן‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫עוד‪.‬‬ ‫ּ ֵתן ְלחָ כָ ם וְ ֶי ְח ַּכם‪ֹ -‬‬ ‫אני מבקש מאוד ממי שיש לו הערות שלא ימנע מלשולחן אלי‬ ‫הכתובת למשלוח‪ [email protected] :‬או ‪[email protected]‬‬ ‫הערות מתקבלות גם באנגלית‪.‬‬ ‫הודעה מאתר "לדעת"‪ :‬כאן תוכלו להוריד גיליונות פרשת השבוע מידי שבוע )גם גליוננו‬ ‫מופיע שם(‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬ ‫אם אתה מתעניין‬ ‫בהבטים הלשוניים של התורה‬ ‫)לשון המקרא‪ ,‬המשנה‪ ,‬התלמוד וכו'(‬ ‫אתה מוזמן להרשם )בחנם(‬ ‫לקבלת דוא"ל בנושאים לשוניים‬ ‫בכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫☺ בּ ֹוא להחכים את עצמך ואת שאר המכותבים ☺‬

‫‪ 14‬במילה זו יש גם אות פ"א זעירא וגם אות פ"א רבתי‪ ,‬שתיהן דגושות‪.‬‬

‫‪6‬‬