Divrot Kodesh Sassov Shoftim 2009

‫בס"ד‬ ‫גליון ל"א‬

‫דברות קודש‬ ‫לפרשת‬

‫שופטים‬ ‫ס"ג פרשת שופטים – תשס"ז‬

‫של רחמים‪ ,‬והיינו‪ ,‬גביע ‪ -‬אותיות י"ג ע"ב‪ ,‬י"ג‬ ‫פעמים חסד )עב( כנגד י"ג מידות רחמים‪.‬‬ ‫ובהיות רצון יוסף להטביע בהם מידת‬ ‫הרחמים והשלום‪ ,‬כאומרו )מה‪ ,‬כד( אל תרגזו‬ ‫בדרך‪ ,‬הטמין הגביע דייקא‪.‬‬ ‫ואיתא בספה"ק‪ ,‬כי זה לעומת זה עשה‬ ‫אלוקים )כקהלת ז‪ ,‬יד(‪ ,‬וכנגד שלום‬ ‫שבקדושה יש שלום לטומאה‪ ,‬דהנה שלום‬ ‫בגימטרייא עש"ו‪ ,‬ועל זה אמרו )אבות פ"א‬ ‫מי"ב(‪ ,‬הוי מתלמידיו של אהרן ‪ -‬אוהב שלום‬ ‫ורודף שלום‪ ,‬שהיה אהרן אוהב שלום‬ ‫דקדושה‪ ,‬ומנגד היה רודף את השלום‬ ‫דטומאה להכניעו ולשרשו‪ .‬ושלום דקדושה‬ ‫היינו שלום רב‪ ,‬העולה בגימטרייא י"ג פעמים‬ ‫ע"ב ‪ -‬חסד בשלימות י"ג מידות הרחמים ]ם'‬ ‫דשלום מנינו ו' מאות באותיות הסופיות‬ ‫כנודע[‪.‬‬ ‫וזהו כוונת המדרש‪ ,‬כי בקש יוסף להשפיע על‬ ‫אחיו מידת השלום‪ ,‬ואמר ואתם עלו לשלום‪,‬‬ ‫נמצא כי חלילה יהיה להם מידת השלום‬ ‫מסיטרא דלאו דקדושה‪ .‬על כן רוח הקודש‬ ‫צווחת‪ ,‬שלום רב לאוהבי תורתך‪ ,‬להשפיע‬

‫שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה'‬ ‫אלוקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם‬ ‫משפט צדק )טז‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫כתב הרמב"ם )תפלה ונשיאת כפים פי"ג הל'‬ ‫א‪-‬ב(‪ ,‬המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין‬ ‫את התורה בשנה אחת‪ ,‬וכו'‪ ,‬ויש מי שמשלים‬ ‫את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט‪.‬‬ ‫עזרא תיקן להם לישראל‪ ,‬שיהו קורין קללות‬ ‫שבספר ויקרא קודם עצרת‪ ,‬ושבמשנה תורה‬ ‫קודם ראש השנה‪ .‬ובגמרא )מגילה לא ע"ב(‪,‬‬ ‫מאי טעמא‪ ,‬אמר אביי ואיתימא ריש לקיש‪,‬‬ ‫כדי שתכלה השנה וקללותיה‪ .‬ולהלן יתבאר‬ ‫שייכות פרשתינו לקריאתה בחודש אלול‪.‬‬ ‫במדרש )בראשית רבה צב‪ ,‬ט(‪ ,‬עה"פ )מד‪ ,‬יז(‬ ‫ואתם עלו לשלום אל אביכם‪ ,‬אמרין ליה‪,‬‬ ‫השלום דכוליה נשפה‪ ,‬ורוח הקודש צווחת‬ ‫)תהלים קיט‪ ,‬קסה( שלום רב לאוהבי תורתך‪.‬‬ ‫וכתב במגלה עמוקות )פר' ויגש(‪ ,‬לבאר‪ ,‬למה‬ ‫הטמין יוסף גביע באמתחת בנימין ולא חפץ‬ ‫אחר‪ ,‬כי הגביע מורה על חסד ורחמים‪ ,‬דשם‬ ‫הוי"ה במילוי דיודי"ן ‪-‬וכן חסד‪ ,‬מנין שניהם‬ ‫ע"ב‪ ,‬ושלימות השפעת החסדים י"ג מידות‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫א‬

‫ראש השנה‪ ,‬הוא העת לגדור גדר ולומר‬ ‫לקטיגור הס‪ ,‬שלא יקטרג על ישראל חלילה‪.‬‬ ‫ולזה הזכות יזכו ישראל ביום ראש השנה על‬ ‫ידי השופר‪ ,‬לעורר מידת הרחמים וזכר עקידת‬ ‫יצחק‪ .‬והוא הענין בשופר המורה גם הוא על‬ ‫הדינים כדאיתא בשם האר"י הק' )שעה"כ דר'‬ ‫יוה"כ ב‪ ,‬וכבר כתבנו בזה(‪ ,‬וכמאמרם ז"ל‬ ‫)ויקרא רבה כט‪ ,‬ו(‪ ,‬שופר ‪ -‬שפרו מעשיכם‬ ‫וברית לא תופר‪ .‬אמנם על ידי התקיעה‬ ‫בשופר ממתיקים הדינים בחסדים‪ ,‬והוא מליץ‬ ‫יושר על ישראל לכתיבה בספר החיים‪.‬‬ ‫ובהיות ענין השופר ושם ש"ן שווה‪ ,‬דהם‬ ‫המורים על הגבורות ועימם יכולים ישראל‬ ‫לגדור גדר בפני הנחש‪ ,‬ולעורר רחמים‬ ‫וחסדים על ישראל‪ ,‬הנה עולה מנינם‬ ‫בגימטרייא כמספר י"ג פעמים ע"ב ‪ -‬חסד‪,‬‬ ‫שבתקיעת השופר מעוררים אותם החסדים‬ ‫בשלימות‪ ,‬להמתיק הדינים שבש"ן‪.‬‬ ‫ונודע מאמרם ז"ל )כבראשית רבה כו‪ ,‬ו(‪ ,‬בזמן‬ ‫שיש דין למטה אין דין למעלה‪ .‬דבאתערותא‬ ‫דלתתא ‪ -‬בשעה שעוסק איש ישראל‬ ‫בתשובה ובמעשים טובים למען יוצדק בבוא‬ ‫יום הדין‪ ,‬ואינו אומר זכיתי לבי טהרתי‬ ‫ממעש‪ ,‬ומודה על האמת להיותו מרוחם‬ ‫משמיא‪ ,‬הרי הוא מעורר מידת האמת‬ ‫שלמעלה המשולבת ברחמים וחסד )עי'‬ ‫זוה"ק ח"א ריב ע"ב(‪ ,‬ושוב אין דין למעלה‬ ‫ליתן גזירות על ישראל‪.‬‬ ‫וזה עבודת חודש אלול‪ ,‬ליתן פתח וזמן לחשב‬ ‫חשבון נפש כל אדם‪ ,‬מה הואיל בימי השנה‬ ‫שעברה עליו‪ ,‬ומה גרע בעבודת ה' ‪ -‬וחלילה‬ ‫אם חטא או פשע‪ .‬ומנין כל השעות שבחודש‬ ‫אלול‪ ,‬מתחילתו עד יום הכיפורים עולה י"ג‬ ‫פעמים ע"ב ‪ -‬חסד‪ ,‬כי בימים אלו אם יתעורר‬ ‫האדם שוב בתשובה‪ ,‬יעורר מידת הדין‬

‫ולהדריכם בשלום דקדושה‪ ,‬העולה כמנין‬ ‫שלום רב‪ ,‬ויזכו אז לקיום סיפא דקרא ‪ -‬ואין‬ ‫למו מכשול‪ ,‬עם הסכנות והמכשולים בדרך‬ ‫מהם חשש יוסף )עי' אגרא דכלה קסה ע"ב(‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬כי י"ג מידות הרחמים הנכללים בשלום‬ ‫רב‪ ,‬הרי הם שלימות השפעת החסד‬ ‫והרחמים משמים‪ .‬ושורש י"ג מידות כנגד י"ג‬ ‫שבטי ישראל‪ ,‬י"א בני יעקב ושני השבטים‬ ‫היוצאים מחלקו של יוסף‪ ,‬ובעת שבאה‬ ‫ההשפעה השמימית נחשב י"ד פעמים ע"ב ‪-‬‬ ‫חסד‪ ,‬כידוע בספרי המקובלים )עי' זוהר חדש‬ ‫יג ע"א(‪ ,‬ועולה מנינו תתר"ח‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬הובא בשם הרה"ק ר' משה מסאווראן‬ ‫זיע"א‪ ,‬לבאר מידות התיבה על פי מאמרם ז"ל‬ ‫)בבא קמא כג ע"ב(‪ ,‬דברי ר' יהודה‪ ,‬ארס נחש‬ ‫בין שיניו‪ ,‬והנה הנחש מורה על השטן‬ ‫הקדמוני )עי' זוהר הק' ח"א לה ע"ב(‪ .‬והן נחש‬ ‫והן שטן אותיות נ' וש' משני בתחילתם‬ ‫ובסופם‪ ,‬ובינתים אותיות 'חט'‪ ,‬להורות כי‬ ‫דרך ארס הנחש בין שיניו ‪ -‬להחטיא בני אדם‪.‬‬ ‫ושמו של השטן ‪' -‬ס'מ'א'ל'‪ ,‬ונקרא בפי כל‬ ‫ס"מ‪ ,‬ואחר שמו שם א'ל‪ ,‬זה שם ה' ‪ -‬לתת לו‬ ‫גבול וגדר עד היכן יבוא‪ ,‬כאותיות נ' וש'‬ ‫הגובלות ומכסות ארס הנחש ]וכבר הארכנו‬ ‫בפר' נח‪ ,‬ועיי"ש מה שכתב לבאר בזה[‪.‬‬ ‫ויפלא‪ ,‬כי אותיות ש"ן מורות על שורש‬ ‫הדינים‪ ,‬כדאיתא בזוהר הק' )ח"ב קיח ע"א(‪,‬‬ ‫על ארבעה אבות נזיקין השנויים במסכת בבא‬ ‫קמא )פ"א מ"א(‪ ,‬השור הבור המבעה‬ ‫וההבער ‪ -‬והם ארבע כוחות המשחיתים‪.‬‬ ‫ורמז לזה‪ ,‬כי ר"ת ארבעה אלו עולה בש"ן‪,‬‬ ‫והוא שם המורה על הדינים )עי' בית עולמים‬ ‫קמא ע"א(‪ ,‬וגורם למשחיתים לבוא בכרם‬ ‫ישראל‪ .‬ועמו הסגולה לומר למשחית עד פה‬ ‫תבוא שלא יצא מגדר הש"ן‪ .‬וביום הדין ‪-‬‬

‫ב‬

‫ואמר בלבו יודע אני שבפרק עגלה ערופה‬ ‫פירש יוסף ממני‪ ,‬ואמר להן יתן לכם סימן‬ ‫באיזה פרק פירש ממני ואני מאמין לכם‪ ,‬ואף‬ ‫יוסף נזכר באיזה פרק פירש מאביו‪ ,‬מה עשה‬ ‫יוסף נתן להם עגלות‪ ,‬כיון שראה יעקב את‬ ‫העגלות‪ ,‬מיד‪ ,‬ותחי רוח יעקב אביהם‪.‬‬ ‫והנראה לבאר‪ ,‬בהקדם מש"כ זק' בעיר חנוך‬ ‫בפרשתן‪ ,‬בפס' וכל זקני העיר ההוא הקרבים‬ ‫אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה‬ ‫הערופה בנחל‪ ,‬וענו ואמרו ידינו לא שפכו את‬ ‫הדם הזה ועיננו לא ראו‪ .‬ואמרו ז"ל )סוטה לח‬ ‫ע"ב(‪ ,‬וכי על לבנו עלתה שזקני ב"ד שופכי‬ ‫דמים הם‪ ,‬אלא לא בא לידינו ופטרנוהו ולא‬ ‫ראינוהו והנחנוהו‪ ,‬לא בא לידינו ופטרנוהו‬ ‫בלא מזונות‪ ,‬לא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה‪.‬‬ ‫איברא‪ ,‬שוב יקשה‪ ,‬וכי על זקני ב"ד לזונו‬ ‫וללוותו‪ .‬וביאר‪ ,‬על פי מש"כ ביערות דבש‬ ‫)ח"א ד"א( במאמר חכמים )יומא כג ע"א(‪,‬‬ ‫מעשה בשני כהנים‪ ,‬שהיו שניהן שוין ורצין‬ ‫ועולין בכבש‪ ,‬קדם אחד מהן לתוך ארבע‬ ‫אמות של חבירו‪ ,‬נטל סכין ותקע לו בלבו‪.‬‬ ‫עמד רבי צדוק על מעלות האולם‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫אחינו בית ישראל‪ ,‬שמעו הרי הוא אומר‬ ‫)דברים כא‪ ,‬א( כי ימצא חלל באדמה ויצאו‬ ‫זקניך ושפטיך‪ ,‬אנו על מי להביא עגלה ערופה‬ ‫על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה‪,‬‬ ‫והקשו שם‪ ,‬וירושלים בת אתוי עגלה ערופה‬ ‫היא‪ ,‬ומשני‪ ,‬כדי להרבות בבכיה‪.‬‬ ‫אלא כי לרום מעלת עיר ירושלים‪ ,‬שהיתה‬ ‫מקודשת מכל העולם‪ ,‬וגדולה ממנו מקום‬ ‫המקדש שאין למעלה מקדושתו )כלים פ"א‬ ‫מ"ט(‪ .‬ואם כן איך יגיע לשם עוון הרציחה‪ .‬וזו‬ ‫היא כונת רבי צדוק‪ ,‬שראה בחכמתו חורבן‬ ‫הבית וסילוק שכינת עוזו‪ ,‬כאשר התענה‬ ‫בשביל כך מ' שנה )עי' גיטין נו ע"א(‪ ,‬כאשר‬ ‫ראה הכעס בעזרה‪ ,‬שתחב סכין לחבירו בלבו‪,‬‬

‫והאמת שלמעלה‪ ,‬ובזה ישפיע רחמים גמורים‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫ובזה נבוא לביאור הכתובים‪ ,‬שפטים ושטרים‬ ‫תתן לך‪ ,‬שפטים בגימטרייא אמת ]עה"כ‬ ‫והתיבה'[‪ ,‬להורות על המשפט שיעשה כל‬ ‫אדם לחשב חשבון מעשיו בימי אלול‪,‬‬ ‫ושוטרים‪ ,‬ויוסיף ליסר עצמו לשוב בתשובה‬ ‫על מעשיו‪ ,‬ושפטו את העם משפט צדק ‪-‬‬ ‫אמת‪ ,‬ובל יאמר כי לא חטא ופשע באותה‬ ‫השנה‪ .‬הרי בזה משפיע חסדים ורחמים‬ ‫משמים ‪ -‬י"ד פעמים חסד כשמקורו משורש‬ ‫החסד העליון‪ ,‬ורמז לזה‪ ,‬כי שפטים שטרים‬ ‫עם י' האותיות עולה בגימטרייא תתר"ח‪,‬‬ ‫כמנין י"ד פעמים ע"ב ‪ -‬חסד‪ ,‬בשלימות‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נתן לך‬ ‫לשבטיך ‪ -‬בראש השנה שזכו לו ישראל‬ ‫משמים לכפר בו על כל עונותיהם‪ ,‬ושפטו את‬ ‫העם משפט צדק‪ ,‬אחר התעוררות רחמים‬ ‫וחסדים משמים‪ .‬ובימים האלו בהתקרב יום‬ ‫הדין‪ ,‬לב יודע מרת נפשו וחלילה כי הכעיס‬ ‫את יוצרו‪ ,‬ועתה הזמן להתעורר בתשובה‬ ‫באמת‪ ,‬ויזכו כולם להשפיע עליהם בזה חסד‬ ‫ורחמים ‪ -‬באמת‪ ,‬ובזה נזכה לילך לקראת‬ ‫משיח צדקינו בגופים האלו בב"א‪.‬‬ ‫‪H2I‬‬ ‫וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו‬ ‫את ידיהם על העגלה הערופה בנחל‪ ,‬וענו ואמרו‬ ‫ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו‬ ‫)כא‪ ,‬ו‪-‬ז(‪.‬‬ ‫במדרש )תנחומא ויגש יא(‪ ,‬כיון שהלך יוסף‬ ‫מאצלו‪ ,‬היה יודע באיזה פרק פירש ממנו‪,‬‬ ‫שהיה משנה אותו‪ ,‬כיון שבאו אחי יוסף‪,‬‬ ‫ואמרו לו‪ ,‬עוד יוסף חי‪ ,‬ויפג לבו כי לא האמין‬ ‫להם‪ ,‬נזכר יעקב באיזה פרק פירש ממנו‪,‬‬

‫ג‬

‫והאמת כי פעל יעקב אבינו בתפילתו‪ ,‬שהיה‬ ‫יוסף מוכרח לרדת מצרימה‪ ,‬לקדש ולטהר‬ ‫מקום ערוות הארץ‪ ,‬קודם ביאת ישראל לשם‬ ‫)עי' בזוהר הק' ח"א קפח ע"ב(‪ .‬וזה רצה יוסף‬ ‫לרמז לאביו יעקב‪ ,‬ושלח לו העגלות‪ ,‬להורות‪,‬‬ ‫כי פעל בתפילתו והועיל בירידתו לשם‪ ,‬למען‬ ‫יכין לו ולבניו אחריו מקום במצרים‪ ,‬ומיד‪,‬‬ ‫ותחי רוח יעקב אביהם‪ .‬ללמדינו כי על כל‬ ‫איש ישראל‪ ,‬מוטל להעתיר ולהתפלל על‬ ‫חבירו‪ ,‬שלא יחטא ולא יארע לו שום צרה‪,‬‬ ‫ובזה יזכה גם הוא לישועה‪ ,‬בחינת המתפלל‬ ‫על חבירו נענה תחילה )בבא קמא צב ע"א(‪,‬‬ ‫אכי"ר‪.‬‬

‫הרגיש בסילוק השכינה‪ ,‬ומקום קדושה נהפך‬ ‫וצדק היה למעון מרצחים‪ ,‬ובקש לעורר עם‬ ‫בבכי‪ .‬ועל כן אמרו הזקנים‪ ,‬ידינו לא שפכו את‬ ‫הדם הזה‪ ,‬כי עוון הרציחה שבא לישראל‪,‬‬ ‫נגרם מחוסר תפילתם לזה‪ ,‬ואם אירע כך הרי‬ ‫שגם הם גרמו לזה‪.‬‬ ‫ובזה יובן‪ ,‬כי יעקב אבינו ע"ה‪ ,‬ידע שעתיד‬ ‫יוסף לרדת מצרימה‪ ,‬כדאיתא במדרש‬ ‫)בראשית רבה פד‪ ,‬יג(‪ ,‬א"ר חמא בר חנינא‪,‬‬ ‫הדברים הללו היה יעקב אבינו נזכר ומעיו‬ ‫מתחתכין‪ ,‬יודע היית שאחיך שונאים אותך‪,‬‬ ‫והיית אומר לי הנני‪ ,‬ויאמר לו לך נא ראה את‬ ‫של ליוסף לך ראה את שלום אחיך‪ .‬ועל כן‬ ‫למד עימו מצוות עגלה ערופה‪ ,‬לרמז‪ ,‬ענין זה‬ ‫שעליו מוטל להתפלל על חיי בנו יוסף‪,‬‬ ‫ובשעה שאמרו לו )לז‪ ,‬לג( טרף טרף יוסף‪,‬‬ ‫תלה הדבר בעצמו‪ ,‬שלא התפלל די‪ ,‬ואמר‬ ‫)פס' לה( כי ארד אל בני אבל שאולה‪.‬‬

‫‪H2I‬‬

‫ברכת מזל טוב‬ ‫לידידינו הנכבד העומד לימין כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בכל עת‬ ‫ה"ה הר"ר ירחמיאל יהודה נפתלי שומער הי"ו‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל החאלאקה לבנו היניק שלמה הי"ו‬

‫יה"ר שיזכה לראות רוב נחת דקדושה מכל המשפחה‬ ‫ולגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים עד ביאת גוא"צ‬ ‫ומלכינו בראשינו בב"א‬

‫"סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל"‬ ‫בשמחה וצהלה מברכים אנו ברכת מזל טוב א"כ ידידינו הנערץ מאד נעלה האברך החשוב‬ ‫המופלא והמופלג בתוי"ש נח לשמים ונח לבריות‬ ‫המסור בלו"נ לכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫ולביתו נאוה קודש ה''ה‬ ‫מו"ה חנוך אלימלך גרינפלד הי"ו‬ ‫יד ימינו ומשב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל השמחה בביתו בהולדת בנו בכורו למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫יהא רעווא מן שמיה שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט בדרך התורה והחסידות ע"ד‬ ‫ישראל סבא הנדרכת לנו ע"י רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫לאויט"א‬

‫ד‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬