Divrot Kodesh Sassov 5770

‫גליון ל"ה‬

‫בס"ד‬

‫דברות קודש‬ ‫ליום טוב‬

‫ראש השנה‬ ‫לראש השנה‬ ‫וכשניצח יעקב‪ ,‬אמר שרו של עשיו‪ ,‬לא יעקב‬ ‫יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם‬ ‫אלקים ועם אנשים ותוכל )שם פס' כח(‪,‬‬ ‫'שרית' אותיות תשרי‪ ,‬הוא מה שזכה יעקב‬ ‫וידו היתה על העליונה במאבקו עם מלאך רע‬ ‫זה‪ ,‬וכי בחודש תשרי יעשו בני ישראל תשובה‬ ‫אחר ההכנה שבחודש אלול‪ ,‬ותועיל להם זאת‬ ‫להינצל ביום הדין‪.‬‬ ‫לדברים אלו נמצא רמז בהמשך הפסוקים‪,‬‬ ‫בשעה שהתראו יעקב ואחיו עשיו‪ ,‬אז אמר‬ ‫יעקב‪ ,‬יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה‬ ‫לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים‬ ‫עד אשר אבא אל אדני שעירה )שם לג‪ ,‬יד(‪,‬‬ ‫'ואני אתנהלה לאיטי לרגל' ר"ת אלול‪ ,‬כוונתו‬ ‫לומר‪ ,‬אני אתנהלה לאיטי בימי חודש אלול‪,‬‬ ‫כהכנה ליום הדין כשאפשפש במעשי ואחזור‬ ‫בתשובה על כל עוונותי‪ ,‬עד אשר אבוא אל‬ ‫אדוני דא האדון ה'‪ ,‬בימי הדין ראש השנה‬ ‫ויום כפור‪.‬‬ ‫ואיתא בספה"ק בני יששכר בשם קדמונים‪ ,‬כי‬ ‫הגם שזמני התשובה מתחילים בימי ראש‬ ‫השנה‪ ,‬זמנם עד אחר זאת חנוכה‪ ,‬ועד לזמן‬ ‫ההוא יש ביכולת כל אחד מישראל לשוב‬

‫הובא בספה"ק בני יששכר בשם הזוה"ק‬ ‫)פרשת יתרו ח"ב קלט(‪ ,‬דיעקב אבינו ע"ה‬ ‫ועשיו חלקו ביניהם את חדשי השנה‪,‬‬ ‫כשבחלקו של יעקב החודשים ניסן אייר וסיון‪,‬‬ ‫ואילו החודשים תמוז אב ואלול הגיעו לחלקו‬ ‫של עשיו‪ .‬כי ידע עשיו אשר חודש אלול הוא‬ ‫עיקר ויסוד התשובה שבימים הנוראים‪ ,‬והוא‬ ‫ההכנה לחודש תשרי הבא אחריו‪ ,‬בו עוסקים‬ ‫בני ישראל בתשובה‪ ,‬בזכותה נמחלים להם‬ ‫עוונותיהם‪ .‬לכן אזר כוח כנגד יעקב ליקח את‬ ‫חודש אלול לצידו‪ ,‬אולם יעקב הבין גם הוא‬ ‫את רום מעלת החודש הזה‪ ,‬וערך מלחמה‬ ‫למול אחיו עשיו‪ ,‬עד שלקח מידו את חודש‬ ‫אלול‪ ,‬הוא החודש בו שבים ישראל בתשובה‬ ‫שלימה כהכנה לראש השנה ויום כיפור‪.‬‬ ‫וזו היתה מלחמת יעקב אבינו ושרו של עשיו‪,‬‬ ‫למי יהיו ימי התשובה ‪ -‬חודש אלול‪ ,‬למען‬ ‫תועיל התשובה לבני ישראל למחילה על כל‬ ‫עוונותיהם‪ ,‬ואכן לא יכל לו עד עלות השחר‪,‬‬ ‫כי הצליח ה' בידי יעקב וימי חודש אלול‬ ‫נתונים הם לישראל כהכנה לימי חודש תשרי‪.‬‬ ‫והדברים נרמזו בכתוב 'לא יוכל לו' )בראשית‬ ‫לב‪ ,‬כד(‪ ,‬אותיות 'אלול'‪ ,‬שעל חודש זה נאבקו‪,‬‬

‫א‬

‫זו כוונת הס"מ לפגום בקדושת היסוד‬ ‫שביעקב אבינו‪ ,‬וכשתקע כף ירכו של יעקב‬ ‫הוריד מקדושת בריתו כמנין שמו‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬יעקב אבינו ע"ה הכיר בכוח התשובה‪,‬‬ ‫וידע שבזכותה יוכל לשמור על קדושתו ביתר‬ ‫שאת גם אחר נפילה זו‪ .‬לכן כשאמר המלאך‬ ‫שלחנו כי עלה השחר‪ ,‬ויאמר לא אשלחך כי‬ ‫אם ברכתנו‪ ,‬וכוונתו היתה שמלאך רע בעל‬ ‫כורחו יבין גודל מעלת התשובה‪ ,‬כי יכולה היא‬ ‫להעלות כל אדם החוטא למדרגותיו‬ ‫הקודמות‪ .‬והסכים עמו המלאך כמבואר‬ ‫בהמשך הכתובים‪ ,‬ויאמר אליו מה שמך‬ ‫ויאמר יעקב‪ ,‬יעקב ‪ -‬עקב הוא לשון שפל‬ ‫ומדריגה קטנה‪ ,‬כך נקרא יעקב כשכביכול פגם‬ ‫שרו של עשיו בקדושת היסוד שבו‪ ,‬ומיד‪ ,‬לא‬ ‫יעקב יאמר עוד שמך 'כי אם ישראל'‪,‬‬ ‫בגימטרייא תרי"ב‪ ,‬ללמדך גודל מעלת‬ ‫התשובה בזכותה שב יעקב למעלת הברית‬ ‫הקדושה כמקודם‪.‬‬ ‫ואומר‪ ,‬כי שרית עם אלקים‪ ,‬כי תשובה זו‬ ‫מיראה באה‪ ,‬בחינת אלוקים מידת הדין‪.‬‬ ‫והוסיף לומר‪ ,‬ועם אנשים ותוכל‪ ,‬כאן רמז על‬ ‫מלחמת היוונים עם החשמונאים‪ ,‬אשר בנס‬ ‫הצילם השי"ת‪ ,‬רבים ביד מעטים וטמאים ביד‬ ‫טהורים ורשעים ביד צדיקים‪ ,‬גם שם הועילה‬ ‫התשובה לנס הצלה זה‪ ,‬רמז למובא לעיל‬ ‫שזמני התשובה נמשכים מימי הדין עד אחר‬ ‫חנוכה‪.‬‬

‫בתשובה ולקרוע גזר דינו‪ .‬והנה‪ ,‬עיקר מלחמת‬ ‫החשמונאים וניצחונם בחנוכה‪ ,‬הלא היתה על‬ ‫שמירת הברית‪ ,‬כשבקשו לבטל מישראל‬ ‫קיום מצוות ברית מילה‪ .‬כי עיקר מחשבתם‬ ‫לעקור כל מצווה המורה על אמונת ישראל‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬ועל אות בינו לבינם המבדילם‬ ‫משאר העמים‪ ,‬כמצוות מילה הוא האות‬ ‫החתום בבשר ישראל לבד‪ ,‬וכן שבת יום‬ ‫המנוחה הניתן לעם ישראל אות היא לעולם‪,‬‬ ‫והשלישי‪ ,‬חודש‪ ,‬כדכתיב כי הוא חכמתכם‬ ‫ובינתכם לעיני העמים )דברים ד‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫וגם כאן במלחמת יעקב ושרו של עשיו‪ ,‬בקש‬ ‫הוא לפגום בברית קודש של יעקב אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫וכידוע היה יעקב מצוין ומיוחד משאר האבות‬ ‫הק' במידה זו‪ ,‬כי זכה יעקב ומיטתו שלימה‪,‬‬ ‫שלא יצא ממנו פסול‪ ,‬וכל בניו י"ב שבטי י'ה‬ ‫עושים רצון ה'‪ ,‬לא כאברהם ממנו ישמעאל‪,‬‬ ‫ולא כיצחק ממנו עשיו‪ .‬וכבר העיד יעקב‬ ‫ואמר‪ ,‬ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני‪,‬‬ ‫שלא ראה טיפת קרי מימיו עד לידת ראובן‬ ‫)בראשית מט‪ ,‬ג וברש"י(‪.‬‬ ‫והיות וכל עצם קיום כלל ישראל כאומה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬תלויה בשמירת הברית בקדושה‪ ,‬על‬ ‫כן נאבק שרו של עשיו עד עלות השחר –‬ ‫שמא יוכל לפגום בקדושת היסוד שביעקב‪,‬‬ ‫וממילא לא תבנה קומה שלימה של עם‬ ‫ישראל בקדושה וטהרה‪ .‬והיינו מה דכתיב‬ ‫וירא כי לא יוכל לו‪ ,‬ומיד ויגע בכף ירכו ותקע‬ ‫כף ירך יעקב‪ ,‬וח"ו יעקר קדושת יעקב וכל‬ ‫ישראל‪ .‬והענין מרומז בקרא‪ ,‬כי 'ברית'‬ ‫בגימטרייא תרי"ב‪ ,‬וכנגדו 'ס"מ' בגימטרייא‬ ‫ק'‪ ,‬ואמר הכתוב ותקע 'כף ירך יעקב'‪ ,‬בגי'‬ ‫תקי"ב‪ ,‬ועם ק' משמו של הס"מ יחדיו תרי"ב‪,‬‬

‫¶·‬ ‫במאמרם ז"ל )ראש השנה טז ע"ב(‪ ,‬למה‬ ‫תוקעין בשופר‪ ,‬כדי לערבב את השטן‪.‬‬

‫ב‬

‫כתב בדברי יחזקאל )דר' פורים(‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הרה"ק‬ ‫מוהר"ר ברוך זללה"ה ממזיבעז‪ ,‬אמר כי‬ ‫מרומז פורים בתורה‪ ,‬בפסוק ויעש אברהם‬ ‫משתה גדול ביום היגמל את יצחק בנו‪ ,‬היגמל‬ ‫אותיות מגילה‪ ,‬שעשה משתה בפורים‪ .‬ושאל‬ ‫אותו בדחן הפי' בתיבת את יצחק בנו‪ .‬השיב‬ ‫הרה"ק מוהר"ר ברוך זללה"ה אמור אתה‪.‬‬ ‫ואמר שהוא על דרך מאמרם ז"ל )סוכה מג‬ ‫ע"א( היינו טעמא דשופר היינו טעמא‬ ‫דמגילה‪ .‬לענין שלא לקרוא המגילה בשבת‬ ‫וגם שלא לתקוע בשופר בשבת‪ ,‬טעם אחד‬ ‫להם שלא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים‪.‬‬ ‫וידוע דשופר מרמז על אילו של יצחק )עי'‬ ‫טור או"ח תקפו(‪ .‬והוטב בעיני מוהר"ב זלה"ה‪,‬‬ ‫ואמר זכאה מאן דמלל וכו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וביאור דבריו‪ ,‬כי יצחק מורה על מידת הדין‬ ‫והגבורה )עי' זוהר הק' ח"ג רלא ע"ב(‪ ,‬ובשעה‬ ‫שתוקעין בשופר ‪ -‬הבא מאילו של יצחק‪,‬‬ ‫ממתקין את הדינים להיות השי"ת יושב על‬ ‫כסא רחמים )ויקרא רבה כט‪ ,‬ט(‪ .‬והיינו טעמא‬ ‫דשופר ומגילה‪ ,‬דבכוח שניהם להמתיק‬ ‫הדינים השורים על ישראל ‪ -‬כאמרו )אסתר‬ ‫ט‪ ,‬א( ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים‪ ,‬שוב‬ ‫הבחינה האמורה ביום הדין‪ ,‬להפך מידת הדין‬ ‫לרחמים‪.‬‬ ‫ונצטוו בימים אלו על משתה ושמחה‪ ,‬אחר‬ ‫המתקת הדינים בשורשם‪ .‬בראש השנה‬ ‫כדכתיב )נחמיה ח‪ ,‬י( לכו אכלו משמנים ושתו‬ ‫ממתקים‪ ,‬ושלחו מנות לאין נכון לו‪ ,‬כי קדוש‬ ‫היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא‬ ‫מעזכם‪ ,‬רמז כאן שזכו ישראל לרחמים‬ ‫באומרו כי חדוות ה' ‪ -‬שם הוי"ה המורה על‬ ‫הרחמים‪ ,‬ובפורים במשלוח מנות איש לרעהו‬

‫ומקשים העולם‪ ,‬וכי אינו יודע משנים קודמות‬ ‫שאין לו ממה להבהל‪ .‬וידוע מש"כ הרה"ק‬ ‫הר"ר בונים מפרשיסחא זיע"א בזה )עי' קול‬ ‫מבשר ח"ג ראש השנה אות ל"ח(‪ ,‬ובין דבריו‬ ‫כתב שם‪ ,‬כי זה סוד הגאולה‪ ,‬ולעתיד לבוא‬ ‫יבינו ענין מה שמתפחד השטן‪.‬‬ ‫והנראה עוד‪ ,‬על פי מש"כ בספה"ק‪ ,‬במעלת‬ ‫האיש הישראלי יותר מן המלאכים‪ ,‬שהוא‬ ‫בחינת רצוא ושוב‪ ,‬היינו שעומד ומתעלה‬ ‫תדיר עוד בגרגות בעבודת השי"ת‪ ,‬לעומת‬ ‫המלאך שבמעלתו ישאר תמיד כביום‬ ‫שנברא‪ .‬ובענין זה האריך זק' הק' הלב שמח‬ ‫זיע"א במגילת סתרים‪ ,‬ששאל למלאך כמה‬ ‫גדולה מעלתו‪ ,‬ובין הדברים השיב לו‪ ,‬שהוא‬ ‫יכול להתעלות עוד ועוד עד בלי גבול‪ ,‬ואילו‬ ‫המלאך כמו שנברא כך ישאר לעולם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אין התקיעות באים אלא לעורר את‬ ‫העם לתשובה‪ ,‬ואומר )עמוס ג‪ ,‬ו( אם יתקע‬ ‫שופר בעיר ועם לא יחרדו‪ .‬וזה זמן להתוודות‬ ‫לפני ה' על עונותיו‪ ,‬ואם זכה ושב בתשובה‬ ‫כראוי נהפכות לו זדונות לזכויות‪ ,‬ומאז הרי‬ ‫שכף מעשיו הטובים תכריע מרוב המצוות‬ ‫שבאו לו זה עתה‪ .‬על כן‪ ,‬בראות השטן שכמה‬ ‫שגולה קטרוגו והעוונות שמצא בישראל‪ ,‬הרי‬ ‫שבשעת התקיעות יתהפכו כולם לזכויות‪,‬‬ ‫שוב ישתוק עוד ולא יקטרג ‪ -‬שלא יוסיף‬ ‫לזכות ישראל‪.‬‬ ‫ודבר זה‪ ,‬הרי כל שנה אומר‪ ,‬שמא לא ישובו‬ ‫בתשובה כראוי‪ ,‬ולא יהפכו להם זדונות‬ ‫כזכויות‪ ,‬על כן מקטרג עוד‪ ,‬ומעת ששומע‬ ‫תקיעת שופר ‪ -‬ורואה תשובתם של ישראל‪,‬‬ ‫משתתק‪.‬‬ ‫¶·‬

‫ג‬

‫ואחר דבריו יראה עוד‪ ,‬דזהו אומרו ראה אנכי‬ ‫נתן לפניכם היום‪ ,‬כי כביכול קודשא ברוך הוא‬ ‫נותן עצמותו לעמו ישראל‪ ,‬אחר שקבלו‬ ‫התורה וקוב"ה אורייתא וישראל חד הם‪ ,‬וזה‬ ‫היום ‪ -‬בראש השנה‪ ,‬שיהיו הם מושלים בו‬ ‫להפוך הגזירה לברכה בכוח התשובה‪,‬‬ ‫כמאמרם ז"ל )מועד קטן טז ע"ב(‪ ,‬עה"פ‬ ‫)שמואל ב כג‪ ,‬ג( צדיק מושל ביראת אלקים‪,‬‬ ‫מי מושל בי צדיק‪.‬‬ ‫ובהמשך המקראות שם )שם יא‪ ,‬כז‪-‬כח( את‬ ‫הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם‬ ‫אשר אנכי מצוה אתכם היום‪ ,‬והקללה אם לא‬ ‫תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן‬ ‫הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום וגו'‪ .‬ונאמר‬ ‫בביאור הכתוב‪ ,‬והקללה אם לא‪ ,‬איך יזכו‬ ‫ישראל שלא תחול עליהם הקללה‪ ,‬על אף כי‬ ‫וסרתם מן הדרך וגו'‪ ,‬אם יקימו את אשר אנכי‬ ‫מצוה אתכם היום ‪ -‬דא ראש השנה‪ ,‬לשוב‬ ‫בתשובה שלימה כראוי‪ ,‬אז יהפך הקללה‬ ‫להלל ק'‪ ,‬מאה ברכות ושפע לישראל‪.‬‬

‫)אסתר ט‪ ,‬יט(‪ ,‬מצינו שהשווה ראש השנה‬ ‫כפורים במצות משלוח מנות )עי' פרי חדש‬ ‫סימן תקפ"א(‪.‬‬ ‫¶·‬ ‫איתא בזוהר הק' )ח"ב לב ע"ב(‪ ,‬היום דא‬ ‫ראש השנה ]וכבר כתבנו בזה עוד[‪ ,‬והיינו מה‬ ‫דכתבי )איוב ב‪ ,‬א( ויהי היום ויבאו בני‬ ‫האלוקים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן‬ ‫בתכם להתיצב על ה'‪ ,‬היינו יום הדין ‪ -‬שבאים‬ ‫כל באי עולם כבני מרון לדין לפני ה'‪ ,‬ובשעה‬ ‫שעוסקים ישראל בתשובה‪ ,‬ממתקים כל‬ ‫הדינים וכל הגזירות נהפכים להם לברכות‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כתב זקיני הק' בישמח משה )פר' עקב(‪,‬‬ ‫בשם האר"י הק' עה"פ )דברים יא‪ ,‬כו( ראה‬ ‫אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה‪ ,‬על דרך‬ ‫אמרם )פסחים ה ע"א( וא"ו מוסיף על ענין‬ ‫ראשון‪ ,‬לומר‪ ,‬שיש והקללה אינה אלא ברכה‪.‬‬ ‫כי הקללה נקראת גם כן ‪ -‬ק' הלל‪ ,‬שאם יאמר‬ ‫ק' ברכות בכל יום )מנחות מג ע"ב(‪ ,‬יהפכו לו‬ ‫הקללה לברכה לחיים טובים‪ .‬והיינו )שם כג‪,‬‬ ‫ו(‪ ,‬ויהפך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה‪.‬‬

‫¶·‬

‫לכל אנ"ש די בכל אתר ואתר יה"ר שיקובל תפילותינו‬ ‫לרחמים ולרצון לפני אדון כל‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬

‫ד‬