Divrot Kodesh Sassov Souccot 5770

‫שנה ב' גליון ל"ז‬

‫בס"ד‬

‫דברות קודש‬ ‫ליום טוב‬

‫סוכות‬ ‫~ אושפיזון ~‬ ‫ליל א' סוכות תשמ"ח ‪ -‬אוש' דאברהם אבינו‬ ‫ע" ה‬

‫ויבואר בזה מה שנשתבח בעל האושפיזין‬ ‫אברהם אבינו על ידי המקום‪ ,‬שהעיד בו ואמר‬ ‫)בראשית יח‪ ,‬יט( כי ידעתיו למען אשר יצוה את‬ ‫בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות‬ ‫צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את‬ ‫אשר דבר עליו‪ ,‬היינו שמכח תפילתו והשפעת‬ ‫החסד שבאה בעבורו‪ ,‬בהיות ומידתו חסד‬ ‫ורחמים‪ ,‬נתן כח וציווה לבניו ענין התפילה כדי‬ ‫שיהא להם זכות וכוח להנצל בעת הצורך ומכאן‬ ‫כוח תפילות ישראל‪.‬‬

‫במדרש )בראשית רבה מה‪ ,‬ד(‪ ,‬ולמה נתעקרו‬ ‫האמהות‪ ,‬ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא‪,‬‬ ‫ורבי חלבו בשם ר' יוחנן‪ ,‬שהקב"ה מתאוה‬ ‫לתפלתן ומתאוה לשיחתן‪ ,‬שנאמר )שיר‬ ‫השירים ב‪ ,‬יד( יונתי בחגוי הסלע‪ ,‬יונתי בחגוי‬ ‫למה ִעקרתי אתכם‪ ,‬בשביל הראיני את מראיך‬ ‫השמיעיני את קולך‪.‬‬ ‫ונודע‪ ,‬מאמר חז"ל )עי' סוטה לד ע"א(‪ ,‬דמעשה‬ ‫אבות סימן לבנים‪ ,‬שכל שאירע לאבות יארע‬ ‫לבניהם במרוצת הדורות )עי' ברמב"ן תולדות‬ ‫כו‪ ,‬כ(‪ .‬אם כן‪ ,‬היינו טעמא שהתאווה הקב"ה‬ ‫לתפילתן של צדיקים‪ ,‬ליתן כוח בפיהם של‬ ‫ישראל בעת שיעמדו בתפילה‪ ,‬ומהם מילוט‬ ‫לישראל בשעת צרה ‪ -‬תפילה ובקשה מה'‬ ‫לישועה‪.‬‬

‫ליל אוש' דיוסף הצדיק ‪ -‬תשמ"ח‬ ‫איתא במדרש )הובא בקדושת יו"ט פר' וישב(‪,‬‬ ‫ויקנאו בו אחיו )בראשית לז‪ ,‬יא(‪ ,‬לפיכך נקרע‬ ‫לפניהם הים‪.‬‬ ‫והנראה בזה‪ ,‬כי הנה דרך הצדיקים בראותם‬ ‫מידה טובה ועבודה נעלה באחד הצדיקים אז‬ ‫מתקנאים בו‪ ,‬הם ושאיפתם מאז להגיע גם הם‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫א‬

‫למעלת חברם‪ ,‬כאמרם ז"ל )בבא בתרא כא‬ ‫ע"א(‪ .‬אמנם‪ ,‬יש ולא זכה הצדיק להתעלות‬ ‫לאותה המדרגה‪ ,‬וה' ברוב חסד מעלה עליו‬ ‫כאילו היתה מעלתו גבוהה‪ ,‬כי מחשבה טובה‬ ‫הקב"ה מצרפה למעשה )קידושין לט ע"ב(‪ .‬וזה‬ ‫היתה קנאת האחים‪ ,‬לא חלילה במעלתו‬ ‫הגשמית של אחיהם יוסף הצדיק‪ ,‬אלא שרצו גם‬ ‫הם לזכות למעלתו העליונה‪.‬‬ ‫ואמרו חז"ל )עי' זוה"ק פר' תרומה קע ע"ב(‪,‬‬ ‫שבשעת קריעת ים סוף‪ ,‬עמדו המלאכים וקטרגו‬ ‫על ישראל ‪ -‬הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬ואמר להם השי"ת‪ ,‬ראוים הם‬ ‫להינצל שעתידין לקבל את התורה‪ .‬ולכאורה‪,‬‬ ‫כבר אמרו )בראשית רבה נג‪ ,‬יד(‪ ,‬באשר הוא שם‬ ‫)בראשית כא‪ ,‬יז(‪ ,‬שנמדד האדם לפי מצבו‬ ‫בשעת הדין‪ ,‬ולמה לא יטבעו גם ישראל לרוב‬ ‫טומאתם אז‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬בהיות ודאי לשאיפת ישראל ורצונם היא‬ ‫קבלת התורה וקיום מצוותיה‪ ,‬העלה עליהם‬ ‫השי"ת כאילו כבר קבלוה וקיימו רצונו‪ ,‬ומהאי‬ ‫טעמא קרע להם הים ולא טבעו כמצרים‪ .‬וזה‬ ‫כוונת המדרש‪ ,‬ויקנאו בו אחיו ‪ -‬שרצו להגיע‬ ‫למדריגתו ברוחניות‪ ,‬ואכן זכו לכך ברחמי ה'‪,‬‬ ‫ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬שענין זה נתן להם‬ ‫פתח זכות להינצל מקטרוג המלאכים ‪ -‬וקרע‬ ‫להם את הים‪.‬‬

‫ליל אוש' דדוד המלך ע"ה ‪ -‬תשמ"ח‬ ‫הנה יומא דאושפיזון דדוד מלכא משיחא חל‬ ‫ביום הושענא רבה‪ ,‬ונראה בסיבת הדבר‪ ,‬דהלא‬ ‫הושענא רבה יום תשובה הוא וחתימת הדין‪,‬‬ ‫ולמול זה היה דוד המלך ע"ה עמוד התשובה‪,‬‬ ‫כמאמרם ז"ל )עבודה זרה ד ע"ב(‪ ,‬שלא היה‬ ‫ראוי דוד לאותו חטא‪ ,‬ולא חטא אלא להורות‬ ‫תשובה ליחיד‪ .‬ודוד המלך ע"ה הוא מלכא‬ ‫משיחא‪ ,‬וכשם שלימד תשובה ליחיד לדורות‪,‬‬ ‫בדין הוא שיכוף את כל העולם לתשובה ביום‬ ‫שיתגלה‪ ,‬כמבואר ברמב"ם הל' מלכים )פרק יא‬ ‫הל' ד(‪ ,‬לפני בוא יום ה' הגדול ‪ -‬ביאת המשיח‪.‬‬ ‫וזה ענין הושענא רבא יום תשובה קודם יום‬ ‫שמחת תורה ‪ -‬יום בו אתה הראית לדעת כי ה'‬ ‫הוא האלוקים לזה ענין דעת שיתפשט בעת‬ ‫הגאולה כנאמר ומלאה הארץ דיעה את ה' וכו'‪.‬‬ ‫~ הושענות )תשמ"ח( ~‬ ‫יום א'‬ ‫הושענא למען למודך‪ .‬יש לומר‪ ,‬דלשון למודך‪,‬‬ ‫היינו למוד לעשות דבר‪ ,‬שמתמיד בו‪ .‬והיינו‪,‬‬ ‫למען לימודך‪ ,‬שהרי למוד הוא הקב"ה לעשות‬ ‫חסד עם ישראל‪ ,‬כי הוא רב חסד‪ ,‬ובזכות זה‬ ‫הושענא עתה‪.‬‬ ‫הושענא למען שכינתך‪ .‬הנראה‪ ,‬על פי אמרם ז"ל‬ ‫)סנהדרין מו ע"א(‪ ,‬אמר רבי מאיר‪ ,‬בשעה‬ ‫שאדם מצטער‪ ,‬שכינה מה לשון אומרת‪ ,‬קלני‬ ‫מראשי קלני מזרועי‪ .‬אם כן‪ ,‬הושענא למען לא‬

‫ב‬

‫דעולא‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש‪ ,‬אין לו‬ ‫להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות‬ ‫של הלכה בלבד‪ .‬אם כן‪ ,‬מקום משכן השכינה‬ ‫בימינו ‪ -‬באותו מקום לימוד ההלכה‪ .‬והיינו‪,‬‬ ‫הושענא מכון לשבתך‪ ,‬בזכות לומדי ועוסקי‬ ‫התורה העושים מקום מכון לשבתיך‪.‬‬

‫תצטער השכינה‪ ,‬גם אם אין ישראל ראוים‬ ‫לישועה‪ ,‬ונאמר )ישעי' מג‪ ,‬ט(‪ ,‬בכל צרתם לו צר‪,‬‬ ‫כמאמרם ז"ל )תענית טז ע"א(‪.‬‬ ‫יום ב'‪.‬‬ ‫הושענא אבן שתיה‪ .‬הנה מקום אבן השתיה היה‬ ‫בבית המקדש השני‪ ,‬תחת הארון שנגנז )עי' יומא‬ ‫נו ע"ב(‪ .‬ומהאי טעמא נאמר הפיוט ביום שני‪,‬‬ ‫הוא יו"ט שני של גלויות‪ ,‬כי בגין הגלות היו‬ ‫ישראל צריכים לאבן השתיה‪ ,‬והושענא ליום‬ ‫העתיד ‪ -‬שיקדשו שוב על ידי הראיה‪ ,‬ויהיה ארון‬ ‫הברית מונח במקומו בבית קודש הקדשים‪.‬‬ ‫הושענא אבן שתיה‪ .‬עוד יאמר‪ ,‬על פי אמרם ז"ל‬ ‫)שבת פט ע"ב(‪ ,‬שאמר הקב"ה לאבות הק'‪,‬‬ ‫בניכם חטאו‪ ,‬ואמרו כולם ‪ -‬ימחו על קדושת‬ ‫שמך‪ ,‬עד שבא יצחק ואמר‪ ,‬רבונו של עולם בני‬ ‫ולא בניך וכו'‪ .‬אם כן בזכותיה דיצחק יצאו‬ ‫ישראל מגלותם‪ .‬ודין גרמא לומר הפיוט אבן‬ ‫שתיה ביומא דאוש' דיצחק אבינו ע"ה‪ ,‬אחר‬ ‫שאבן השתיה מורה על הגלות כאמרינו‪ ,‬ובזכותו‬ ‫הושענא ונצא מן הגלות החל הזה‪.‬‬ ‫הושענא רצוף אהבה‪ .‬יראה לומר‪ ,‬דהנה רצוף‬ ‫מורה על נמיכות ושפיפות מעלה‪ ,‬מלשון רצפה‪.‬‬ ‫וזה אמרינו‪ ,‬הושענא‪ ,‬והרי גם כי כה נמוכים אנו‬ ‫לרוב גשמיותינו‪ ,‬עם זאת אהבה ‪ -‬מלאים ישראל‬ ‫אהבה וכיסופים לה'‪.‬‬ ‫הושענא מכון לשבתך‪ .‬כבר נודע מאמרם ז"ל‬ ‫)ברכות ח ע"א(‪ ,‬אמר רבי חייא בר אמי משמיה‬

‫לשבת ק'‬ ‫הושענא מאכל ומשתה מכינה לשבת‪ .‬הנה מעלת‬ ‫מאכלי שבת‪ ,‬שכל מעשיה בלתי לה' לבדו‪ ,‬והרי‬ ‫לולי השבת לא היו ישראל אוכלים אלו‬ ‫הסעודות‪ .‬וזהו‪ ,‬הושענא למען אלו שמאכל‬ ‫ומשתה מכינה לשבת‪ ,‬ולא להנאת עצמם כי אם‬ ‫לקיום רצון יוצרם‪.‬‬ ‫הושענא פורטת ארבע רשויות בשבת‪ ,‬הושענא‬ ‫צווי נר מדלקת בשבת‪ .‬איתא בכתבים‪ ,‬דרשות‬ ‫היחיד הוא מקום פטור‪ ,‬שהוא משכן למלך‬ ‫יחידו של עולם )עי' ליקוטי הש"ס מסכת שבת(‪.‬‬ ‫ואמרו חז"ל )שבת כג ע"ב(‪ ,‬אמר רב הונא‪ ,‬הרגיל‬ ‫בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים‪ .‬וזהו‪,‬‬ ‫הושענא פורטת ארבע רשויות בשבת‪ ,‬שנכנס‬ ‫למקום פטור ‪ -‬בשמירת השבת וכיבודה על ידי‬ ‫הדלקת הנר‪ ,‬ובזכות זה הושענא שיזכו לבנים‬ ‫תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫יום ד'‬ ‫הושענא מהר אלקי ישעי‪ ,‬נצח להושיעי‪ .‬הנראה‪,‬‬ ‫על פי מה דאיתא בספה"ק עה"פ )תהלים סז‪ ,‬ב(‬

‫ג‬

‫אלוקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה‪,‬‬ ‫אלוקים ‪ -‬מידת הדין‪ ,‬וכשמידת הדין תחננו‬ ‫ויבוא זמן הגאולה ‪ -‬יאר פניו אתנו סלה לעולם‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬הושענא מהר אלקי ישעי‪ ,‬זה מידת הדין‬ ‫הנתונה במשך ימי הגלות‪ ,‬אמנם ‪ -‬נצח להושיעי‪,‬‬ ‫מעת הגאולה לנצח ישרה במידת הדין שיתקיים‬ ‫לנצח‪.‬‬ ‫ׁ ְִעי‪ .‬הנה אמרו חז"ל‬ ‫הושענא טוב ּב ְֶאנֶק ש‬ ‫)סנהדרין צז ע"ב(‪ ,‬שאם אין ישראל חוזרין‬ ‫למוטב לעתיד‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מעמיד להן‬ ‫מלך שגזרותיו קשות כהמן‪ ,‬וישראל עושין‬ ‫תשובה ומחזירן למוטב‪ .‬וזה‪ ,‬הגם כי אין מעלת‬ ‫התשובה הזו גדולה‪ ,‬כ"כ בהיותה תשובה מיראה‬ ‫ומפחד העונש‪ .‬וזהו‪ ,‬הושענא‪ ,‬והרי טובים הם‬ ‫ישראל‪ ,‬הגם שבאו לזה המעלה מחמת אנק ‪-‬‬ ‫אנקותיהם מיסורים וגזירות רעות שבאו עליהם‪.‬‬

‫שלושה ‪ -‬ראש השנה יום הכיפורים‪ ,‬על כן אין‬ ‫שמחה זו אלא של קדושה ומצווה‪ ,‬ושבח החכם‬ ‫שמחה זו שאין זה עירוב דבר אחר‪ ,‬על כן נקבע‬ ‫יום הסוכות יום שמחתינו‪ ,‬ומהאי טעמא קבעו‬ ‫יום אחרון של חג ‪ -‬שמחת תורה‪ ,‬להורות‬ ‫שמקובלת היא השמחה יחד עם קבלת עול‬ ‫התורה‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬וזהו‪ ,‬הושענא הוגי שעשעות‪,‬‬ ‫וחידותם משתעשעות‪ ,‬זועקים להשעות‪ ,‬בזכות‬ ‫המשתעשעים בתורה ושמחים זה‪ ,‬היינו‬ ‫ששמחת שלימה מתוך קבלת עול תורה‬ ‫ותשובה‪ .‬ונאמר )תהלים קיט‪ ,‬צב(‪ ,‬לולי תורתך‬ ‫שעשועי אז אבדתי בעניי‪ ,‬שעל ידי התורה‬ ‫והשמחה הבאה ממנו נזכה לישועה מכל עוני‬ ‫ויסורי הגלות‪.‬‬ ‫יום ו'‬ ‫הושענא מגדים תמתיק ותושיע‪ .‬מגדים מלשון‬ ‫הגדה‪ ,‬זו תפילה‪ ,‬דהנה התפילה עושה כתר‬ ‫להשי"ת‪ ,‬ואם אמנם אין התפילה ראויה‪ ,‬אף על‬ ‫פי כן ה' חושב מחשבות שלא ידח שום תפילה‬ ‫ומקבלה לרצון‪ .‬והיינו‪ ,‬הושענא מגדים ‪ -‬הגם כי‬ ‫אמת תפילותינו אינם ראויות‪ ,‬ברם נא תמתיק‬ ‫ותושיע‪ ,‬לקבלם ברצון‪.‬‬

‫יום ה'‬ ‫הושענא הוגי שעשעות‪ ,‬וחידותם משתעשעות‪,‬‬ ‫זועקים להשעות‪ .‬יש לומר‪ ,‬בהקדם מה ששמעתי‬ ‫פירוש נאה‪ ,‬באמרינו בתפילת ימי הסוכות ‪ -‬זמן‬ ‫שמחתינו‪ ,‬ולא כן אומרים בשאר הרגלים‪.‬‬ ‫והענין‪ ,‬כי יום חג הסוכות זמנו אחר ימי התשובה‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ד‬