Divrot Kodesh Ki Tetze 2009

‫פרשת כי תצא‬ ‫גליון קסד ‪ -‬תשס"ט‬

‫התודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסים‬ ‫הנה"ח ישראל ד‪ .‬ג‪ .‬שטרן הי"ו‬ ‫הנה"ח מנחם זאב ברוס הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫"אולמי הכתר" ויזניץ‬

‫הנה"ח יחזקאל כהן הי"ו‬ ‫הנה"ח רפאל שטיין הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫מאפיית ויזניץ‬ ‫"היימישע חלות"‬

‫הרה"ח נח הייגר הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח אריה לייב ז"ל‬ ‫ב"ר שלום פרידל ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ד בשבט תשס"ח‬

‫הרה"ח מנחם מענדיל ויזניצר הי"ו‬ ‫הרה"ג צבי הירש ויזניצר שליט"א‬ ‫לע"נ אביהם‬ ‫הגה"ח מרדכי יהודה שלמה זלמן‬ ‫ב"ר מנחם מענדיל זצ"ל‬ ‫נלב"ע ט"ו אלול תשמ"ח‬

‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ג לוי יצחק ב"ר שלמה ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ב אלול‬

‫הר"ר חיים מאיר‪ ,‬הר"ר משה דוד‪,‬‬ ‫הר"ר שמעון‪ ,‬הר"ר אייזיק יהודה ויזל‬ ‫לע"נ אביהם‬ ‫הרה"ח יעקב ב"ר יוסף יו"ט ז"ל‬ ‫נלב"ע י"א אלול‬

‫הרה"ח ישראל גלבר הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח אברהם יצחק ז"ל‬ ‫ב"ר חיים שמואל ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ב אלול‬

‫הרה"ח נטע יצחק מושקוביץ הי"ו‬ ‫לע"נ אמו‬ ‫האה"ח מרת חנה ליבא ע"ה‬ ‫ב"ר נטע יצחק ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ג אלול‬

‫לע"נ‬ ‫האה"ח מרת חיה שרה ע"ה‬ ‫ב"ר ישראל נח ז"ל‬ ‫נלב"ע ט"ו אלול‬

‫הרה"ח אשר אנטשיל פייג הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח יוסף ז"ל‬ ‫ב"ר אשר אנטשיל ז"ל‬ ‫נלב"ע ט' אלול‬

‫הרה"ג אברהם חיים פערל שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח שמעון טאבאק הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח כתריאל שרייבר הי"ו‬ ‫הרה"ח ישראל וסרמן הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי צאצאיהם‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הר"ר דוד לרנר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ג מרדכי שלמה שטיינמץ שליט"א‬

‫לע"נ‬ ‫האה"ח מרת חוה יוטא ע"ה‬ ‫ב"ר מאיר שמואל שמעלקא ז"ל‬ ‫נלב"ע ט' אלול‬

‫קול רנה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫בחרדת קודש וברגשי גיל וחדוה נשגר בזה ברכותינו הנאמנות מעומקא דלבא‪ ,‬לקדם פני המנורה הטהורה‪,‬‬ ‫אור חיינו ומורה דרכנו‪ ,‬בבת עינינו‪ ,‬עטרת תפארת ישראל והדרו נשיא אלקים בתוכנו‬

‫כקש"ת מרן אדוננו מורנו ורבנו שליט"א‬ ‫ולכ"ק מרן האדמו"ר שליט"א ממאנסי‬ ‫ולמע"כ הרה"צ מוהר"ר משה ארנסטר שליט"א‬ ‫ולחדב"נ כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א‬ ‫ולבנו מע"כ מורנו הרה"צ שליט"א‬ ‫ולחדב"נ הגאון ראש הישיבה שליט"א‬ ‫ולהרה"ג רבי ישראל אליעזר אדלר שליט"א‬ ‫ולנכדיו הרה"ג ר' אהרן מנחם מענדיל טווערסקי שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' ברון שמשון הגר שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' חיים מאיר ארנסטר שליט"א‬

‫ולהרה"ג ר' דוד משה רוזנבוים‬

‫שליט"א‬

‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעון הקודש שמחת אירוסי צאצאיהם למז"ט ובשטומ"צ‬ ‫ויה"ר שיזכה כ"ק מרן רבינו שליט"א עם כל המחותנים שליט"א לחזות בשזירת שלשלת הזהב לשם ולתפארת‪ ,‬בבנים‬ ‫ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬עוד ינוב בשיבה דשן ורענן ועוד רבות בשנים ימשיך‬ ‫לנהל עדתנו הק' על מי מנוחות‪ ,‬ומברכותיו יתברכו כל בית ישראל‪ ,‬ויתקיים בנו במהרה הפסוק‪:‬‬ ‫עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה בביאת משיח צדקנו ומלכנו בראשנו אמן‬

‫ב‬

‫הדפסה‪" :‬עילית‪-‬דפוס" ‪052-7625300‬‬

‫דברי אלקים חיים‬ ‫ס"ג תצא תשנ"ג‬ íîê³í ³îô−ôìî ñëíí ñ¬ëô ,³ë¾ šî½õí ¾þõô íïëî ,ï"íî¼í −ò−ò¼ñ íôî ëî¬ íô íòí (ë ,èñš ó−ñí³) öîî³ê ³"ÓëÓ¾ ,ðì− óè ó−ìê ³ë¾ ó−¼ò ëî¬ íô ,³îô−ôì öî¾ñô ó−ìê ,³"ÖaÔ¾ ¾þðò íïñî ,óì ³ë¾ ó−¼ò íôî ’¬îò ó"è ,ðì− óè ó−þëì ³õ−½ê ,óíô¼ ö×î¾ ³"−¾í óè ,ñîð’è μñ’ô μñ (ï¬ ,è ³îô¾) šî½õí ïôþô íïñî í"ò−ë ³"õ½ê ,ñêþ¾− −òšï ³õ½êî ,íô×ìñ ïôîþ ñêþ¾− −òšï ³ê ,³"¼ð ³"ê ,(:ëñ ö−¾îð−š) íô×ì íòš íï í"ôî ë"î¬ í"ô ’ô−è ñ"êþ¾− −"òšï ,ð"ì− ó"è ó"−ìê ³"ë¾ ó"−¼ò ö−ìîô ¼−õ¾ô ³ë¾ë ’í −êþ− ³õ−½ê ,ëñô íþï ³îô−ôì š−õôî ,ö−êñ−¼ .ó³îìí ¾ðšñ ì"ñ¾ ,îò−òõñ¾ šî½õë ïôîþô ‫וזה‬ íô−ñ’¾ íëî¾³’ë îòþ−ïìí’î ³"þí ’½ô íëî¾³ë îòñëšñ ñèî½ôí öôïë ,μ−òõ’ñ êò íêþ ,ñîñê ¾ðîì −ô− ,íñê ó−ô−× ,ñ"ëí ³"ë¾ ’ô−è ×"í¼ ì"ñ¾³ þôïñ ¾ê ³îô−ôìë ëñí ³ê ë−íñíñ ,¾ðîš ³ë¾ë −ì ñšñ ³îìë¾³î ³îþ−¾ ³ðîë¼ë ³−ñ׳ −ò−ò¼ë ó−ôþ ó−þîë−ðëî ñ× μëñô ¾þè³î ìñ¾³ íï ì×ë ,’í ó−þëðñ ³îô−ôìí ³ñîï þï ñëí þ¾ê ,³ë¾í ³¾îðš ì× îï ,í¾îðšë¾

ó−òëí ³êî óêí ³ê ìñ¾³ ‫שלח‬ ¾ðîì −ô−ë îòê ó−ðôî¼ .’îèî μñ ìš³ îò³ëî¾³ ñëšñ öî®þ −ô− óí¾ ,ñîñê ñîñê) ¾"−òë š"íõ½ô ¼îð−×î ,îò³ñõ³î ’−ðîð’î ’−ðîð’ñ ’−ò’ê þ¾ê (î¬ ,ê þôêô ïôîþ ,’ô ’½ô ³"½î ,ñ"îñê ³"þ ’−’ñ óî− ð¼ ñîñê ì"þô ó−ô− ’ôñ í®þ³ò óíë ,öî®þ −ô− óí¾ ó−þîõ−×í ñëšñ þíñ íñ¼ í¾ôî ,ñêþ¾−ñ í"ëší - í"ò−ë ’ô−è ñ"îñê ,³îòîþìê ³îìîñ ö−ò−ð íò−ô íò−ë ,íêñ−¼ íëî¾³ ðî½ êñê ó−ò−ðí ³š³ôí ö−êî ,ö−þ¼³ô ,íò−ë ðî½ íêñ−¼ íëî¾³ ì×ë ,ö¾þî¾ë ð"ô ’î ð"ô ¹"ñ ñ"îñê −îñ−ô ö× ñ¼î ’½ô ó−þš−¼í ³î−³îê ’ð ³îññ× ó¼ ³š³ôí ³îþîíñ ,š"ì®− ’½ô× ì"þ −"¼ íò−ëë ö¾þî¾ë šì®− ðìõð ó−ò−ðí .(’ï ó¾ ¾"−òëë ï"×) íëî¾³í ó−×−þ® ó−ò−ðí š³ôí ö¼ôñ ‫והנה‬ ó³îìí óèõ ñ¼ ¬þõë íô−ñ¾ íëî¾³ îô®¼ ñ¼ ñëšñî ,¾õòë ðêô óèîõí μ−þ® íï ó¾ñ ,óèõî ê¬ìô þô¾íñ ,ï"íî¼ −ò−ò¼ñ íîê³í îëñô š−ìþíñ ³ë¾ë ëñí ³îô−ôì ê−í íïñ í®¼íî í"íññ®ï þ"îôêê þôêô×î ,¾ðîš ,êñëí š−õô êñëí (.êô ³ë¾) ñ"ïìðë ó−þëì ó−ôôì³ô¾ ³îô−ôìíî ñëíí ðîë×ñ î−ðì− íõ−½êë ’í þëðñ ó−ðþì

‫ג‬

³ê ³î®þñî ,íþî³ êñê ëî¬ ö−ê ,íþî³ êîí íòî¾ óñîê ,ñ×ñ ’í ëî¬ ,îòîš î³î−íë î−³îò¾ ³ñì³ë þë× þ¾ê š−ð®í ,ëî¬ë ð−ô þìîë ó−ô−ñ þ−¼® ö−−ð¼ ëî¬ ê"ïî ,íòšïí −ô−ñ ö−³ôô îò−êî ëþ’¼ ñ−¼î’ô ’¬îò ¬"¼ô ,š−ð®ñ ¬¼ô ’ë ðèò ¬î¼−ôí êîí ëî¬í íòí ,ëî’¬ ,¬¼ô ³ë−³ë ó−ïôîþôí ó−ò−ò¼í öîôíô ,íïí ¬î¼−ôë ïìîê š−ð®íî óí−ô− ëîþ ó−ñëôí - ó−¼¾þ ñ−¼îôî ëþ¼ë ,ó−ëþ - óí−³îò¾î ,¬¼ô ³ë−³ë¾ ³î−³îêí ëîþë ó−ïîôþí îòè®í¾ šî½õí ¾þõñ ¾− ï"ð¼î μ³ë¾ìô ó−¾³ óê ëþ ¼þï ,îò−òõñ ó−ñ−¼îôî ó−ëþ¼ ó−þëð μ¼þïñ ê−®ôíñ μñ®ê êí− íï ,¬¼ô ³ë−³ë ëîþí óí¾ ìñ¾³ ö× ñ¼ þ¾êî ,íñ¼ôë öî¾êþ þ®î− −³ëë ³îòôîê ðîôññ ó³îê ñ×í ,íþî½ôíî íþî³í ìîþô ó−šîìþí ñ×¾ ¼ð ,í−î®ô ó³½òþõ êí³ ö¼ôñ þôîñ× ,íð¾í ê−®î³ μñô¼ −¾òêñ ³ñ¼î³ ê−ëíñ îì−ñ®− −ñîê ñ¾ ¬þîšñ í×ï³ êñ í³ê ñëê ,ï"íî¼ μñ íôî ,ó³îèíò³íô ìîþ ³þîšî ³ìò ñ"þ ¹î½ê³ ¬¼ôî óþë ,μñô¼ ñ×ô ³"−¾íñî íþî³ñ μ−òë ³ê μòì³ óê ³ë−³ô ¬î¼−ôí ê−í¾ ³îêë ïîôþí ïê ,ëî¬ñ ïôþôí ’¬ ³îê ,¬¼ô ¼ë¾³ ,μ−ññ¼ô −þõ í³−ëí ¹î½ê³ í¾îðšð ³ìò ó−−òõì êñô óíô óñî¼ë ³ñ¼î³ñ μñ î−í− óèî ,ï"íî¼ë - ïê - ¬¼ôî šþ ñëê ,öî−ñ¼í ,íëþêí îòñ½ì− - ö¼− - −× ,¹½ê³ ëþ¼ îò−−í𠬼ô ³ë−³ë ó−þëðí −îë−þ

ñ× ñ¬ëñ ðêô þ−ë× í³¾îðš ó¼îò ö−ê× óñî× ,ï"íî¼ −ô¼¬ôî −ô¼òô −"î ’ô−è ³"½ ’ìñ¾³ ’ìñ¾ ,íðèò −ò−¼ þî¼ôí ï"íî¼ ³îê−®ô í"îí ’½ô×) î³êô ³ì×¾ôî ,íô þëðñ ë¾ìò îñ−ê× óðêí ò"ôêë ï"× ’−¼ ,μñîí í³ê öêñî ³êë ö−êô −ò−ò¼ −"îí ¾þè− ,(ïîôþ− îê í"ð êþš−î

³"ê ,ó³îìí ¬þõô íîê³íî þôîìí ñ×î− êñ−ôôî ,ó"³ì ’ô−è ×"í¼ ó"êí ’ô−è ê"í¼ ³"êî ,¾"ôî¼ ¼"¼ ñëšñ ,μþë³− î³î×ñô ñî¼ ³ñëš - ¼"ô¾ ³ñëš μõ−í óí¾ ó−þëðñ ê−ëô óèõí íîê³í ì× ñ¼ ñî¾ô− óê ñëê ,ñî¼ ñî¼ ³ñëš ïê ,’íñ ðî½−í ¾ðš−î .íô−ñ¾î íô³ î−ñ¼ î³î×ñô ,μñ ìš³ ó−òëí ³êî ëî³×í ‫ומרמז‬ μþë³− î³î×ñô ³î−íñ ³ñô¼¾ þìê ó×òìñ ,μ³ê ó−òëí ³ê óè ìš ,μ−ñ¼ ñ× î−í− ö¼ôñ ,ï"íî¼ −ñëíô šìþ³íñ ,ó−ô¾ ³î×ñôñ óê³íë óí−¾¼ô (ìñ ,ì× ó−þëð) šî½õí þë× íï −³¾þ−õ ,¹½ê³ ¬¼ôî íð¾í ê−®î³ ëþ ¼þï ó¼îò −þôêí š"í−šï −þëð óðšíë ¬¼ô ëî¬ (ï¬ ,ïñ ó−ñí³) õ"í¼ ¼"−ï þ¾ê ,ó−ëþ ó−¼¾þ öîôíô š−ð®ñ −¾òê ³îôèô îññ×ò "¬¼ô" ³ë−³ë óí−³îò¾ ³ñ−ì³ ,óðñì −ô−ë öîôí ó−ëþ¼ ó−þëð ó−õ¬îì ó³îò¬šë íð−ô¼í ñ−èëî ,μ−ìñ ó−šî³ôí ,ó−ñ−¼îô ï"íî¼ −þëð è−¾íñ ó−®ôê³ô óíë ¾−¾ ,ï"íî¼ −ò−òš þê¾î íþ−ð× óè îõñì þ¾ê×î ,¹îèí óî−šñ ³ñ¼î³ ïê íòšïí −ô− ñ−èñ ¼−èíî îñê ó−ò¾ ðîôññ ,−³−ôêí ëî¬ è−¾íñ ó−þþî¼³ô

‫ד‬

óíñ ¾−¾ ó−¾òê óò¾− ,ó−ô− ³×þêíî ³îò¾ óí−³îò¾ ö−ê ñëê ó−ô− μþîê íìô¾í ,³î−ì ó−êñô ó−ò¾ ,ó−−ì ³³ì¾í ñ¼ ó¬−ëíë óíô íðð¾ò ,ñ"þ ³îëêí μþðô îþ½ þ¾ê óí−òë −î®þí μþðë î−òë ³ê μòìôí ñëê ,ð"½ì þ"îê í"ìô¾ ’ô−è ³"×þêíî ó−êñô ,ð½ì −ô− íôí ó−×îþêí î−ô− ìþîï îð½ìî ’í þîê ,³ìòî íìô¾ .³"í¼ ’í ð"½ì ’ô−è ó"−ô− ,î−ñ¼ ¾ðîì −ô−ë í×ïò¾ ,îòñ þîï¼− '‫ה‬ ,öî−ñ¼í öî®þ μ−¾ôíñ ,öî®þ −ô− ñîñê îòòî®þî îò®õì ñ× í−í³¾ - ³î−òìîþë μòìñî μòì³íñ ,êþîëí öî®þ ³î¾¼ñ ,þ¾−í μþðë îò−þìê îò−òë ³ê ñðèñ −êô ,¼þí ëîï¼ñ ¬−ñìíñî ¬þì³íñ ó−ñ−ì³ô íêñíî óî−íôî ,íîí íîíð ïêî ,ó−¾ðì ³îñ−ñî ó−ô− ,¾ðì ¹ð ,³î−ô¾èë óè ó−ôìþî ó−ð½ìñ í×ïò ³ò¾ ,íëî¬ íô−³ìî íë−³×ë μþë³ò ,íô−ñ¾í ³îê−þëë íîðìî í®−ð íþîê ¾ðšôí ³−ë ö−òëë îò−ò−¼ íò−ïì³î .ê"−ëë

³òòîë³íî ,ñ½ìî ¬¼ô ðî¼ ,ñ−¼îôî î×ï− μ−êî ,þëî¼î ¹ñîì ñ×í ,îòò−êî .ì®ò −−ì μñ−ìòíñ ìš³ óê ó−òëí ³êî þôê ‫ולזה‬ ó−êñô ³î−íñ ,μ−ñê óôôîþñ ó−òëí ³ê - ñêþ¾− ¼ô¾ë ó−þîðì ,ó¾í ³êþ− ,³¼ ñ×ë ó−ô¾ ³î×ñô ñî¼ ³ñëš ³−ë ,ó"−òë ³"−ë ’ô−è ó"−òëí ³"êî ³ë¾) ñ"ï óþôêô× ó¾í ³êþ−ñ ïôîþ ê¼þ³î ê³þð í−ñ ³−ñð ñ¼ ñëì (:êñ ’í ³êþ−¾ ó−òëí íñê ,ð−ë¼ ê³þðñ ,μ³®−ìôë μ³ê ,μñ ìš³ óí−ñ¼ ¹õîì óî−ë óè μ³ëî¬ñî μ³êòíñ î−í− óí ,êëê í×ïô êþë ,öôï þìêñî þìô ,ó"−−ì ’ô−è ³"½ ’μñ ’ìš³ ’ó−òëí ±šñ óè ,±"š ’ô−è ö"¼ôñ íïí óñî¼ô ¾îþõ³¾ ³¼ë ó−ô−í ó−−ì®ò ó−−ì μñ îõ−½î− ,ó−−ì μñ îñ−ìò− ,êëëî íïë μñ ë¬−− ö¼ôñ ,ó³îèíò³íë μ−¾ô³ ñš ð½ì ,ñ"Ñš ’ô−è ë"¬−− íþí¬ë îèíò³− ó−òëí óê μ−ñ¼ íêþ−ñî íëíêñ óëëñ îðì−−î í¾îðšëî ,³ë¾ ³¾îðš ó¼¬ î¾−èþ− ,’í ó¾ ³ê

‫זה לעומת זה‬ :‫ שח כ"ק רבינו שליט"א‬,‫ בקידושא רבה‬,‫ביום ב' דר"ה תשמ"ה‬ ‫ עמלים כה‬,‫ שבנקל ניתן להשיגם‬,‫פלא בעיני שעל הדברים הגשמיים‬ ‫ שהרבה יש להתייגע להשגתה ועכ"ז‬,‫ ואילו על יראת שמים‬,‫הרבה‬ ...‫ על כך אין נראה שעובדים כל כך‬,‫זקוקים להרבה סייעתא דשמיא‬

‫ה‬

‫שיחת קודש בשולחן השני‬ ‫ליל שב"ק כי תצא תש"ן‬ ‫זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך‬ ‫בצאתך ממצרים אשר קרך בדרך וגו' )כה‪,‬‬ ‫יז(‪ .‬אא"ז הק' ה"אהבת שלום" זי"ע‬ ‫מפרש הפסוק‪ ,‬דהנה אנו רואים ברבת‬ ‫בני עמנו שבאם יתלהב לבם לגשת אל‬ ‫התורה ואל העבודה זו תפילה‪ ,‬ומתחילין‬ ‫להתפלל וללמוד בכח ובהתלהבות‪,‬‬ ‫ובתוך כך יכנס בתוכם צינון וקירור וכיון‬ ‫דשביק ליה מעמיא‪ ,‬ונופל עליהם‬ ‫התרשלות ועצלות ועייפות ויגיעה‪ ,‬וכמו‬ ‫כן בכל מצוה ועבודה‪ ,‬ובפרט לאהבת‬ ‫צדיקים אמיתיים ואהבת חסידים ואנשי‬ ‫מעשה‪ ,‬ובפרט בענין לכתת רגליהם‬ ‫בדרך לילך אל הצדיקים אמיתיים אזי‬ ‫יכנס בתוכם צינון וקירור‪ ,‬והתרשלות‬ ‫ועייפות ועצלות‪ ,‬והסיבה הגורמת לזה‬ ‫הכל הוא מצד העדר מחיית עמלק שהוא‬ ‫היצה"ר‪ ,‬וזהו‪ ,‬זכור וגו' אשר קרך בדרך‪,‬‬ ‫פי' קר"ך הוא לשון קירור וצינון‪ ,‬בדר"ך‬ ‫פירושו בהדרגה‪ ,‬ופי' שתזכור אשר עשה‬ ‫לך עמלק שהכניס בתוכך צינון וקרירות‬ ‫בהדרגה בכדי לשלול ההרגשה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫ואתה עייף ויגע‪ ,‬ועדיין הוא מרקד בינינו‬

‫והשי"ת יעזרנו במהרה למחותו אכי"ר‪,‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫מובא במאמרנו לפרש‪ ,‬אשר ק"ר גימ'‬ ‫יצ"ר‪ ,‬כי תחילת הסתת היצר באדם הוא‬ ‫להכניס בו קרירות‪ ,‬יען יודע הוא שכאשר‬ ‫מפעמת בקרב האדם חיות‪ ,‬חמימות‬ ‫והתלהבות‪ ,‬אזי יזנח אחר גוו את הבלי‬ ‫העוה"ז‪ ,‬ויאחז דרכו בקיום רצון הבורא‬ ‫ב"ה ברעותא דליבא‪ ,‬ברשפי אש קודש‪,‬‬ ‫ולפיכך מנסה הוא לקרר את האדם‬ ‫בדברים שבקדושה‪ ,‬שלא יעשם‬ ‫בחמימות‪ ,‬אף כי מניח הוא את האדם‬ ‫להתפלל‪ ,‬ללמוד התורה הקדושה‪ ,‬לקיים‬ ‫מצות הבורא ב"ה‪ ,‬ברם הוא מונע ממנו‬ ‫שלא יתלהב לבו בכל זה‪ ,‬כי אם כמצוות‬ ‫אנשים מלומדה‪ ,‬בקרירות וצינון‪ ,‬ואזי‬ ‫כגחלת אשר כמה דשביק לה מעמיא‬ ‫ואזלא‪ ,‬כך בהדרגה יתקרר לגמרי עד‬ ‫שיהא ח"ו ברשות היצר לגמרי‪ .‬ואפ"ל‬ ‫דהר"ת א'שר ק'רך אתוון ק"א ובמילוי‬ ‫גימ' אוצ"ר )אהב"י(‪ ,‬רומז ליראת שמים‪,‬‬ ‫ע"ד אמרם ז"ל )ברכות לג‪ (:‬אין לו להקב"ה‬ ‫בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים‬

‫ו‬

‫בלבד‪ ,‬שנאמר )ישעי' לג‪ ,‬ו( יראת ה' היא‬ ‫אוצרו‪ ,‬לרמז אשר הקרירות של עמלק‬ ‫מפיגה ומסירה יראת ה' מלב האדם‪,‬‬ ‫סימנא מילתא להעדר יראת שמים‪.‬‬ ‫אאמו"ר הק' זי"ע מפרש הפסוק‬ ‫)במדבר כא‪ ,‬ח( עשה לך שרף‪ ,‬כל מה‬ ‫שאתה עושה יהיה בהתלהבות ואש‬ ‫קודש‪ ,‬מיט א ברען‪ ,‬ע"כ‪ .‬התורה‪,‬‬ ‫התפילה וקיום המצות יהיו בלהט‬ ‫דקדושה‪ ,‬זאלסט אריין לייגען אביסעל א‬ ‫ברען אין עבודת השי"ת‪ ,‬האיש הנלבב‬ ‫אשר אש קודש תוקד בו לא יעלה‬ ‫בדעתו לשוחח באמצע התפילה‪ ,‬גם לפני‬ ‫ברוך שאמר כשאין איסור מצד ההלכה‪,‬‬ ‫לא ידבר עם זולתו‪ ,‬יען מסדר הוא כעת‬ ‫שבח הבורא ב"ה מלך מלכי המלכים‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ישים לבו ויזדעזע ויתרגש‬ ‫מהתיבות שאומר‪" ,‬הודו לה'"‪" ,‬קראו‬ ‫בשמו"‪" ,‬הודיעו בעמים עלילותיו"‪ ,‬והאיך‬ ‫ירהיב עוז בנפשו לשוחח בדברים של מה‬ ‫בכך עם רעהו כאשר הוא מדבר בפיו‬ ‫ומוציא בשפתיו שבח והודאה להשי"ת‪.‬‬ ‫אמנם דא עקא‪ ,‬כי סיבת השיחה בעת‬ ‫התפילה ובעת אמירת שירות ותשבחות‬ ‫היא‪ ,‬כי התפילה גופא היא אצלם כגוף‬ ‫בלי נשמה‪ ,‬בלי חיות והתלהבות‪ ,‬הלה‬ ‫יושב בשעת התפלה בניחותא כשטליתו‬ ‫מופשלת על כתפיו‪ ,‬מוציא בפיו את‬ ‫מילות התפילה ולבו בל עמו‪ ,‬בשפתיו‬

‫ז‬

‫כבדוני ולבו רחוק ממנו‪ ,‬גלל זה הוא‬ ‫משוחח עם רעהו באמצע התפילה‪.‬‬ ‫לעומתו קדוש יאמרו‪ ,‬חסידים ואנשי‬ ‫מעשה אשר יתלהבו בעת עומדם‬ ‫בתפילה‪ ,‬לשפוך את לבם לפני ה'‪ ,‬נפשם‬ ‫תכסוף אז להתדבק בבוראם‪ ,‬ודאי‬ ‫ובודאי לא יעלה על לבם להפסיק‬ ‫בשיחה בטילה כל דהו באמצע התפילה‪,‬‬ ‫אדוקים וקשורים המה בשבח הבורא‬ ‫ב"ה‪ ,‬ומה לו לכל ההבלים שקרוץ מחומר‬ ‫חפץ לספר לי כעת‪ ,‬מעולם לא הבינותי‬ ‫את התאוה הלזו שבדיבור דברים בטלים‬ ‫באמצע התפלה‪ ,‬הלמאי יחליף וימיר‬ ‫קרוץ מחומר אמירת שבח הבורא ב"ה‬ ‫בדיבורי הבל ופטפוטי סרק‪ ,‬פאר וואס‬ ‫זאל איך רעדען‪ ,‬האדם צריך להחליט‬ ‫בתוקף עוז‪ ,‬איך וויל נישט רעדען‪ ,‬איך‬ ‫דארף נישט רעדען‪ .‬ובכלל‪ ,‬חלף התאוה‬ ‫לדיבורים בטלים יתאוה לדבר בתורת‬ ‫השי"ת‪ ,‬לומר בפיו תהילות דוד המלך‬ ‫ע"ה‪ ,‬ומובא בספה"ק דממה שהשי"ת‬ ‫ברא לאדם שתי עינים ושתי אזניים‬ ‫לשמוע ורק פה אחד לדבר‪ ,‬חזינן‬ ‫שהאדם צריך לדבר רק מחצה ממה‬ ‫שרואה ושומע‪ ,‬והשאר יכבוש תאוותו‬ ‫וישים מחסום לפיו‪.‬‬ ‫ימים קדושים אלו מסוגלים לשבירת‬ ‫התאות‪ ,‬כמש"כ זקני הק' ה"אמרי נועם"‬ ‫זי"ע עה"פ )דברים כב‪ ,‬יב( גדלים תעשה לך‬

‫להציל נפש איש הישראלי ממותרות‬ ‫התאוה‪ ,‬ע"ש‪ .‬ובכלל מותרות התאוה‬ ‫שצריכים לתקן‪ ,‬היא תאות הדיבור‬ ‫שבאמצע התפילה‪ ,‬למחות את קליפת‬ ‫עמלק אשר קרך‪ ,‬המחליש את רגש הלב‬ ‫שבאדם‪ ,‬מקררו בעת התפילה וקיום‬ ‫המצוות‪ ,‬וכי מדוע צריכים לעורר‬ ‫ולהתריע שיהא שקט ושלוה בעת‬ ‫התפילה ובשעה שמשוררים שירות‬ ‫ותשבחות לקל חי‪ ,‬ודאי זה בסיבת העדר‬ ‫רגש הלב בדברים שבקדושה‪ ,‬ובגין זאת‬ ‫בשעת התפילה מתפלל הוא כמצות‬ ‫אנשים מלומדה בלי חיות והתלהבות‪,‬‬ ‫וכשהציבור מזמרים שיר ושבחה הלל‬ ‫וזמרה להשי"ת עומדים ומשוחחים‬ ‫בדברים של מה בכך‪ ,‬זהו קליפת עמלק ‪-‬‬ ‫אשר קרך‪ ,‬המקרר את האדם‪ ,‬ועל האדם‬ ‫אפ דעם קרירות‪,‬‬ ‫למחות קליפה זו‪ ,‬לאז ּ‬ ‫לעורר בלבו רגש חמימות והתלהבות‬ ‫לכל דבר ה'‪.‬‬

‫וגו'‪ ,‬אשר בראש השנה שמצות היום‬ ‫בשופר‪ ,‬והוא לטעם עורו ישנים‬ ‫מתרדימתכם )רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה(‪,‬‬ ‫מתקנים תאוות השינה‪ ,‬יוכ"פ אסור‬ ‫באכילה ושתיה לתקן התאוה בהן‪,‬‬ ‫וסוכות היא תשבו כעין תדורו ‪ -‬איש‬ ‫ואשתו‪ ,‬לתקן תאות המשגל‪ ,‬וזהו ענין‬ ‫מצות ציצית שהיא תוספת על הבגד‬ ‫כעין מותרות‪ ,‬וע"י מצוה זו נינצל‬ ‫ממותרות התאוה כמש"כ )במדבר טו‪ ,‬לט(‬ ‫וראיתם אתו וגו' ולא תתורו‪ ,‬וזהו גדלים‬ ‫תעשה לך על ארבע כנפות כסותך‪ ,‬שע"י‬ ‫מצות ציצית תינצל ממותרות התאוה‬ ‫הנכלל בארבעה דברים‪ ,‬אכילה‪ ,‬שתיה‬ ‫שינה ומשגל‪ ,‬כענין‪ ,‬כסותך אשר תכסה‬ ‫בה‪ ,‬היינו הימים הנאמר בהם לשון‬ ‫תכסה‪ ,‬בר"ה נאמר בכסה ליום חגנו‬ ‫)תהלים פא‪ ,‬ד(‪ ,‬ביוכ"פ וכסה ענן הקטורת‬ ‫)ויקרא טז‪ ,‬יג(‪ ,‬וסוכות הוא על שם הסכך‬ ‫המסכך‪ ,‬שימים הקדושים הללו מסוגלים‬

‫לחי עולמים‬ ‫בנעילת החג דראש השנה תשנ"ב‪ ,‬אחר שירת 'האדרת והאמונה'‪,‬‬ ‫אמר‪ :‬שרנו עתה 'הכתר והכבוד לחי עולמים' ‪ -‬אויב אזוי וואס זיכט‬ ‫דאס ביי מענטשן? להלן נאמר‪' :‬הנוי והנצח לחי עולמים' ‪ -‬האם האדם‬ ‫הוא נצחי? אם כן כפי שזה לא שייך לגביו‪ ,‬כך 'הכתר והכבוד' איז‬ ‫נישט געזאגט געווארן אויף איהם‪...‬‬

‫ח‬

‫משולחן גבוה‬ ‫דיבורי קודש בעת ניחום האבלים על פטירת‬ ‫הגה"ח רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל )נלב"ע ט"ו אלול תשמ"ח( י"ט אלול תשמ"ח‬

‫יגעת ‪ -‬ומצאת‬ ‫אני הכרתיו עוד משחר נעוריו‪.‬‬ ‫הרבה חושבים שבגיל שבעים‬ ‫מתחילים 'לעבוד'‪ ,‬אך אין זה כך‪ ...‬אף‬ ‫בהגיע השעה שתיים וחצי בליל‬ ‫שב"ק ‪ -‬הוא לא התעייף! נזכר אנכי‬ ‫במסירות נפשו‪ ,‬כיצד היה מגיע לטיש‬ ‫מובל בכסא‪ ,‬מתוך יסורים ועגמת‬ ‫נפש‪ ,‬חושבני שהוא כמעט ולא החסיר‬ ‫מלהשתתף בסעודה ג'‪ ...‬אמנם ישנם‬ ‫כאלו שאף שאינם מובלים בכסא‬ ‫ואינם מסובלים ביסורים ‪ -‬מרבים הם‬ ‫בשינה בליל שב"ק‪ ,‬זאת כאשר לא‬ ‫הקימו לנפשם יסודות איתנים‬ ‫בצעירותם‪ ...‬אויב מ'לייגט נישט‬ ‫אריין אין די יונגע יאהרן ‪ -‬האט מען‬ ‫נישט אויף די עלטערע יאהרן‪ ...‬אויף‬ ‫די יונגע יאהרן מיינט א מענטש אז ער‬ ‫איז א קנאקער‪ ,‬אבל ברבות השנים‬ ‫נוכח הוא כי שגה בדמיונות שווא‪...‬‬ ‫כשם שלמכונית נצרך בנזין על מנת‬ ‫לנוע‪ ,‬כך נדרש העמל בימי הנעורים‪,‬‬ ‫על מנת שהאדם יוכל להמשיך‬

‫דור הולך ודור בא‬ ‫כ"ק רבינו שליט"א פתח ואמר‪:‬‬

‫זקני הק' מרוזין זי"ע היה אומר‪,‬‬ ‫שהיה שמח ל ּו היה קברו נכרה בסמוך‬ ‫למיטתו‪ ,‬בכדי לשוות תמיד לנגד עיניו‬ ‫לאן הוא הולך‪ .‬ומובא בספה"ק על‬ ‫הכתוב )קהלת א‪ ,‬ד( "דור הולך ודור בא‬ ‫והארץ לעולם עומדת"‪ ,‬כי אמנם‬ ‫הדורות הולכים‪ ,‬דער דור ריקט זיך‬ ‫שנעלער ווי מ'מיינט‪ ,‬ועם כל זאת אין‬ ‫בני אדם שמים זאת על ליבם ‪-‬‬ ‫"והארץ לעולם עומדת" ‪ -‬נותרים‬ ‫שקועים בארציות ואינם מתבוננים‬ ‫לחשב חשבונם עם נפשם ולהכין צידה‬ ‫לבית מועדם‪.‬‬ ‫המנוח הסתופף רבות בקרבתו של‬ ‫כ"ק אבי הק' זי"ע‪ .‬העדרו הוא הפסד‬ ‫גדול לדור הבא‪ .‬אישיותו היתה‬ ‫מיוסדת ובנויה על אדני אמת‪,‬‬ ‫איידלקייט ויראת שמים‪ .‬לצערנו‬ ‫עולמנו מלא כיום בשקר ובלאף‪ ,‬ואילו‬ ‫תמימות ואמת יקרי המציאות המה‪...‬‬ ‫הוא היה תמים עם יוצרו!‬

‫ט‬

‫קיום המצות‪ .‬וכרוכים הם אהדדי‪ ,‬כי‬ ‫אותם יש לקיים בהתעוררות המח‬ ‫והלב גופא‪ ,‬כי בלאו הכי הרי זוהי‬ ‫'כמצות אנשים מלומדה'! בשמים‬ ‫מחפשים אחר אמת‪ ,‬והדברים‬ ‫הנעשים אכן באמת ‪ -‬מלאי טעם וחן‬ ‫הם!‬ ‫לעשות רצון בוראי‬

‫ולהתעלות גם בימי זקנה ושיבה! און‬ ‫אויב ס'איז נישטא ‪ -‬שלאפט מען אויף‬ ‫דער וועלט‪...‬‬ ‫טוב אחרית דבר ‪ -‬מראשיתו‬ ‫הרי עולמנו הוא עולם המעשה‬ ‫וצריך תמיד להמשיך ולעשות‪ ,‬ואם‬ ‫האדם יבש כעץ‪ ,‬נותר הוא ריקם מכל‪...‬‬ ‫כדבר הזה ראינו גם אצל החסיד‬ ‫ר' מרדכי חנא‪ ,‬שהיה מעוטף ביסורים‬ ‫וחלאים קשים‪ ,‬ועכ"ז בגשתו לתפילה‬ ‫ איז עהר ארויס פון די כלים! אם כי‬‫כשעמד ליד הרבי היה מתאזר בכח‬ ‫הצמצום‪ ,‬אך גם אחר הצמצום היה‬ ‫מתפלל בקול כשאגת ארי‪ ,‬עהר האט‬ ‫געקאכט! אויב מ'לייגט זיך אוועק‬ ‫אויף דער עלטער ‪ -‬האט מען‬ ‫עפעס‪...‬‬ ‫מה נאמר‪ ,‬חבל חבל על הדור‬ ‫החדש‪ ,‬הרי יחלוף הזמן וישכחו‬ ‫מדמותו ולא יזכרו אותו אף מימי‬ ‫חוליו‪ .‬אחת היתה שאיפתו‪ :‬לעשות‬ ‫את רצון הבורא‪ ,‬ללא שקר ותרמית‪.‬‬ ‫וכזה דור נדרש להקים‪.‬‬ ‫שהנשמה תלויה בהם‬ ‫אמרתי זה כבר‪ ,‬בהלכה מובא‬ ‫שהלב והמח הם 'איברים שהנשמה‬ ‫תלויה בהם'‪ ,‬אמנם ישנם עוד דברים‬ ‫שהנשמה תלויה בהם‪ :‬תפילה‪ ,‬תורה‪,‬‬

‫חתנו הגר"א טויסיג שליט"א סיפר‬ ‫קצת מהנהגותיו‪ :‬אף בהיותו בבית הרפואה‬ ‫ביקש שיעטו עליו את הגארטיל‪ .‬מסר נפשו‬ ‫לטבול במקוה‪ .‬העיד על עצמו שזה עשר‬ ‫שנים לא כעס‪ ,‬מלבד פ"א בעת ששכחו‬ ‫להניח לו תפילין דר"ת‪ ...‬ואמר כ"ק‬ ‫רבינושליט"א‪:‬‬

‫כל הדברים הללו מראים שאדם זה‬ ‫היה עובד ה'‪ .‬די יודען זענען געווען‬ ‫שפלי הרוח‪ ,‬גאות וכבוד לא תפסו‬ ‫מקום אצלם‪ .‬כל הבלי העוה"ז ‪ -‬כאין‬ ‫נחשבו בעיניהם‪ .‬עהר האט געדארפט‬ ‫א גארטל‪ ,‬ווייל די מצוה האט איהם‬ ‫געברענט!‬ ‫בנו סיפר שמעולם לא התאונן על טיב‬ ‫המאכלים שהוגשו לו‪ ,‬תמיד היה מרוצה‪.‬‬ ‫ואמר כ"ק רבינושליט"א‪:‬‬

‫אבל על הגארטיל כן התאונן! א‬ ‫עובד ה' איז אסאך העכער‪ ,‬ותמיד‬ ‫מחשב הוא את חשבונו עם נפשו‪,‬‬

‫י‬

‫מועד לכל חי‪ ,‬יהיה שמח ומאושר‬ ‫בחלקו‪ ,‬ברב טוב הצפון לו‪ ,‬להתענג על‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫וזו לשון קדשו של ה"חובת‬ ‫הלבבות" בחשבון ט"ו‪" :‬הדרך ארוך‬ ‫והמרגוע רחוק‪ ,‬התעסקנו בעולם‬ ‫הכלה והנחנו הקיים‪ ,‬ובמדוי גופנו‬ ‫ושכחנו מדוי שכלנו"‪...‬‬ ‫לשמוע דברי חכמים‬

‫כדברי ה"חובת הלבבות"‪" :‬ואל‬ ‫תאמר למחר אקח צידה‪ ,‬כי פנה‬ ‫יום"‪...‬‬ ‫החכם עיניו בראשו‬ ‫הנה ה"חובת הלבבות" כותב‬ ‫בחשבון הי"ג‪" :‬כי העולם כשוק‬ ‫שיתקבץ ואחר כך יפרד‪ ,‬ומי שסחר‬ ‫הרויח" ‪ -‬למרות שעמל קשות על כך ‪-‬‬ ‫"שמח"‪ ,‬שהרי הרויח‪" ,‬ומי שהפסיד‬ ‫ התחרט"‪ ,‬גם הוא עייף ויגע‪ ,‬עהר‬‫איז אויכעט אפגעמיטשעט‪ ,‬אך הוא‬ ‫נותר ריק‪ ,‬ואין בידו מאומה‪ ,‬לשווא‬ ‫היה עמלו‪...‬‬ ‫ב"אור החיים" הק' על הפסוק‬ ‫)דברים ו‪ ,‬ה( "ואהבת את ה' אלקיך"‬ ‫וגו'‪ ,‬כותב משל לאחד שהיה לו נכסים‬ ‫רבים ונצרך לנסוע למקום רחוק‪ ,‬הלך‬ ‫ומכר כל רכושו וקנה בעבורו יהלום‬ ‫יקר מאוד וצררו בחיקו‪ ,‬ואם אמנם‬ ‫בדרך נסיעתו הרי הוא כאחד העניים‪,‬‬ ‫מתרועע עמם ואוכל וישן עמם‪ ,‬אך‬ ‫בלבו שמח הוא בגין האבן הטובה‬ ‫הצרורה עמו ויודע שבהגיעו למחוז‬ ‫חפצו מה מאוד יגדל עושרו‪.‬‬ ‫כך העובד ה'‪ ,‬העמל בעוה"ז לסגל‬ ‫בנפשו דביקות ה'‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬אמנם‬ ‫מתייגע הוא כאן ועמל קשות‪ ,‬אבל‬ ‫יודע כי בהגיע למחוז חפצו‪ ,‬לבית‬

‫חתנו הגר"א טויסיג שליט"א סיפר‪,‬‬ ‫שהוא למד פעמיים בכל יום את החשבון‬ ‫היומי‪ ,‬פ"א כי היה לו בזה שיעור מכבר‪,‬‬ ‫ופעם נוספת בכדי לקיים את ציוויו של כ"ק‬ ‫רבינו שליט"א‪ .‬ואמר כ"ק רבינושליט"א‪:‬‬

‫אני לא חיברתי את ה"חובת‬ ‫הלבבות" ולא חידשתי את החוב‬ ‫ללמוד בו‪ .‬כבר הרבי ר' אלימלך הורה‬ ‫בצעטיל קטן‪" :‬ויעסוק בכל יום‬ ‫באיזה ספרי מוסר‪ ,‬בחובת הלבבות‪,‬‬ ‫ראשית חכמה ושל"ה הק'"‪ .‬אם כי‬ ‫כל אחד יכול ללמוד באיזה ספר‬ ‫שיחפוץ‪ ,‬אך הרר"א מורה ללמוד‬ ‫דווקא בספרים אלו‪ .‬זוכרני שזקני‬ ‫הק' למד לפני התפילה ב"חובת‬ ‫הלבבות" ו"ראשית חכמה" ואף הניח‬ ‫בהם ציונים‪ ,‬למרות שגם ללא לימוד‬ ‫זה‪ ,‬היה יודע את המוטל עליו לעשות‪...‬‬ ‫"חובת הלבבות" היה ה'ספר' שלו‬

‫יא‬

‫מבין ספרי המוסר‪ .‬אולם דא עקא‬ ‫שכהיום אין לבני אדם פנאי ללמוד‪ ,‬גם‬ ‫ל ּו היו מאריכים את היום בכמה‬ ‫שעות‪...‬‬ ‫מה זרעו בחיים‬ ‫ברוך ה' שהמנוח הותיר אחריו א‬ ‫לעכטיגע דור‪ ,‬מ'דארף זיך נעמען צו‬ ‫דער ארבעט! ‪' -‬מה זרעו בחיים אף‬ ‫הוא בחיים'‪ ,‬קינדער מיט יראת שמים‪,‬‬ ‫מיט אמת‪ .‬יש החושבים שבאמירת‬ ‫'קדיש' כבר הכל בא על מכונו‪ ,‬אך יש‬ ‫לדעת שהמלאך דומה אינו נבהל מכך‬ ‫גרידא‪ ,‬רש"י בברכות יח‪ :‬אומר‬ ‫שלמלאך דומה‪ ,‬הממונה על המתים‪,‬‬ ‫יש רבבות מלאכים תחתיו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫נבהל מאמירה גרידא‪ ,‬מה נאמר ומה‬ ‫נדבר?! תלוי הדבר כיצד נראה אותו‬ ‫הבן לפני אמירת הקדיש ולאחריה!‬ ‫* * *‬ ‫מצבה מחיים‪...‬‬ ‫היום הקימו את המצבה על קברו‬ ‫של ר' מרדכי זלמן )ויזניצר( ז"ל‪,‬‬ ‫שנפטר לפני שמונה ימים‪ .‬הקימו‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מצבה מאבן‪ ,‬אך את המצבה‬ ‫האמיתית הקים הנפטר בעצמו‬ ‫בעודו בחיים חיותו‪ .‬מצבה בגימ' קול‬ ‫עה"כ‪ ,‬צום עה"כ‪ ,‬וכן ממון עה"כ‪.‬‬ ‫בקול התורה ובקול התפילה שלו‬ ‫הקים את מצבתו‪ .‬מדוכא ביסורים‬

‫ובחולאים היה‪ ,‬אך דבר זה לא מנעו‬ ‫מלבוא לביהמ"ד‪ ,‬גם כאשר לא מסוגל‬ ‫היה ללכת ברגליו הובילוהו לביהמ"ד‪,‬‬ ‫מכיון שנפשו יצאה לתורת ה'‪ .‬ביטול‬ ‫הזמן לא היה קיים אצלו כלל ועיקר‪.‬‬ ‫ומה בזקנותו כך‪ ,‬בילדותו על אחת‬ ‫כמה וכמה )עי' עירובין כא‪ ,(:‬עלינו ללמוד‬ ‫מוסר‪-‬השכל מהנפטר שלא היה לו‬ ‫בעולמו אלא ההתדבקות בתורה‬ ‫ותפלה ובשירות ותשבחות להשי"ת‬ ‫ובמסי"נ ממש‪ ,‬בפרט בלילי שב"ק‬ ‫שעד לתקופה האחרונה התאמץ לבוא‬ ‫לשבת בשבת אחים גם יחד‪ .‬ממנו‬ ‫יכולים לקחת מוסר שאם הוא‬ ‫בזקנותו כך‪ ,‬עאכו"כ מי שהוא בריא‬ ‫ושלם בגופו עליו לרוץ לביהמ"ד‬ ‫ולהשתתף בשעורי תורה‪ ,‬וביחוד‬ ‫בימים אלו‪ ,‬ימי התשובה והרחמים‪.‬‬ ‫בויזניץ היה נהוג‪ ,‬אמנם‪ ,‬שלא‬ ‫לשאת "הספדים"‪ ,‬אולם לספר‬ ‫בשבחו שאני‪ ,‬ובפרט כאשר עלינו‬ ‫ללמוד מדרכיו‪ .‬הספד עה"א בגימ' פה‬ ‫חיים‪ .‬בהיות שהנפטר הקדיש את פיו‬ ‫לדברי אלקים חיים‪ ,‬כפי שהנני זוכר‬ ‫אותו עוד משנותיו הצעירות‪ ,‬איך שכל‬ ‫כולו היה אמת ותמימות לשמו ית'‪,‬‬ ‫ובזה יהיה דרכיו נר לרגלנו‪.‬‬ ‫)בפתיחת שובה ישראל‪ ,‬כ"ב אלול‬ ‫תשמ"ח(‬

‫יב‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬