Divrot Kodesh Ki Tavo 2009

‫פרשת כי תבוא‬ ‫גליון קסה ‪ -‬תשס"ט‬

‫התודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסים‬ ‫הנה"ח ישראל ד‪ .‬ג‪ .‬שטרן הי"ו‬ ‫הנה"ח מנחם זאב ברוס הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫"אולמי הכתר" ויזניץ‬

‫הנה"ח יחזקאל כהן הי"ו‬ ‫הנה"ח רפאל שטיין הי"ו‬ ‫בעלי‬ ‫מאפיית ויזניץ‬ ‫"היימישע חלות"‬

‫הרה"ח נח הייגר הי"ו‬ ‫לע"נ אביו‬ ‫הרה"ח אריה לייב ז"ל‬ ‫ב"ר שלום פרידל ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ד בשבט תשס"ח‬

‫הרה"ג ישראל ויזל שליט"א‬ ‫לע"נ אמו‬ ‫מרת גיטל ב"ר ישראל ע"ה‬ ‫נלב"ע ח"י אלול‬

‫הרה"ח זעליג שמואל אפל הי"ו‬ ‫הרה"ח נחמן אפל הי"ו‬ ‫לע"נ אמם‬ ‫מרת פעריל ב"ר אשר זעליג ע"ה‬ ‫נלב"ע כ' אלול תשס"א‬

‫הרה"ח משה יוסף שרף הי"ו‬ ‫הרה"ח ישראל מנחם שרף הי"ו‬ ‫לע"נ אמם‬ ‫מרת יענטע ב"ר יוסף חיסדא ע"ה‬ ‫נלב"ע כ"א אלול‬

‫הרה"ח ישראל פינחס פערל הי"ו‬ ‫הרה"ח שלמה קנפלמכר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי צאצאיהם‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח חיים לייב כהנא הי"ו‬ ‫הרה"ח משה איצקוביץ הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי צאצאיהם‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ג מרדכי שטרן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח שמואל בר"א גפנר הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הרה"ח אשר לעמיל פולק הי"ו‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫למז"ט ובשטומ"צ‬

‫הר"ר יחיאל סג"ל הי"ו‬ ‫לרגל הכנס הבן‬ ‫הב' חיים שלום נ"י‬ ‫לעול התורה והמצוות‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫יו"ל ע"י‬

‫הועד להוצאת‬

‫דברי אלקים חיים‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫קרית ויזניץ‬ ‫ת‪.‬ד‪ 4009 .‬בני ברק‬ ‫טלפון‪03-6749736 :‬‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫לתרומות והנצחות ניתן לפנות למשרדי הוועד או לפל' ‪054-8425796‬‬

‫נדפס באישור "ועדת הוצאה לאור" שע"י בד"ץ דקהלתנו הק'‬

‫ב‬

‫הדפסה‪" :‬עילית‪-‬דפוס" ‪052-7625300‬‬

‫דברי אלקים חיים‬ ‫ליל שב"ק תבוא תנש"א‬ ñ¼ þë¾ò ëñë ³"−¾í ñê ó−ë¾ íñ−ñì ,þë¼ë¾ ó−ëî¬ êñí ó−¾¼ôí ê−í íëíêëî íìô¾ë íëî¾³í ,뮼³íñ ’ô−è ê"í¼ î"òêë−î ,íô−ñ¾í íëî¾³í í"ò−ë ’ô−è ñ"îñê ,’ê í"ëíê ñ"îñê ³"−¾í ³ëíêô íêñ−¼ íëî¾³ ,ñ"ò× îòêë−î ,’ê ’−ìë óñî¼ ñ¾ îõîñê í"ïí ,íïí óîšôí ñê ,íïñ ³"−¾í ³îëê) íþî³ êñê ëî¬ ö−ê ,ë"î¬ ’ô−è ’ô−è ×"í¼ ó"îšôí ñ"ê ,(è ,î î³ëíêñ îòëñ þþî¼ñ −× ,ð"½ì í"îšô íþî³í ðîô−ñë ð−ô³íñ ¾þðò μþë³− ³î¾¼ñî ,¾õò ³ë−¾ôî ëñ ³ìô¾ôí îþï¼− îí¼þ ³ê ¾−ê ð½ìî íšð® ³ñîïí ¾õò ³ê ³î−ìíñ ,−ô¾èëî −òìîþë ñëê ,îô¼ ë−¬−íñî þ¾õêð −êôë îôë íñ−ñì š³ò− ñëñ þíï−ñ óè ó−×−þ® −"¼ ¾"³− îë î³îš−ëðî î³ëíê î−ð− þîô¾− šþ ,î¾õò ³þí¬ë öîþ½ìî óèõ ê−í¾ íîšôí ðî½ ,î¾õòí ³þí¬ ñ¼ íþ−ô¾ ±îìò íï ó¾ñ ,ñêþ¾−ñ íþí¬ ñëñ ëîìþñ î³ê®ë ó−ò−¼í ñ¼ íñî¼ô óèõñ êîëñ ñîñ¼ ïê¾ ,íòêî íòê ¬−ë− ³"−¾íô óðêí ³ê š−ìþôí ðî½−í .î"ì ³"ê ,±þêí ³ê îòñ ö³−î ‫וז"ש‬ ×"í¼ ±"þêí ,×"í¼ ¼"þ ö"−¼ ’ô−è ñ¼ íþ−ô¾ñ ,ê"í¼ ±"ìþ ’ô−è

îòñ ö³−î íïí óîšôí ñê ‫ויבאנו‬ .¾ëðî ëñì ³ëï ±þê ³êïí ±þêí ³ê ó−ô− þë×î ,ñîñê ¾ðì −ô− ó−ô−í ó−êþîòí ó−ô− ó−¾îðší ó−ô−ñ ó−þîõ½ ð−ô¼− óíë¾ ó−ô− ,îò−³êþšñ ó−êëí −þî®− ñ× öî−ñ¼í ð"ë −òõñ ¬õ¾ôë μ−òõñ öîþë¼− óñî¼ −êë ñ× ,ó−ôñî¼ ñ−ìë³ îò¾õò ö−ðí ³ô−êôî ,öîþô −òë× óòôê ,ö¾šò êðñ êð îò−³îë×þêî îò−ð−ñ íò−ê î³îòôìþ ëîþô í"ëší ñëšô óíë¾ öî®þ −ô− ,ñîñê ¾ðîì ñ¼ î¾õò ó¼ ë¾îìí ¾−ê ñ× íëî¾³ë þïîìî î−ñê ë¾î ó−ôðîší î−¾¼ô íëî¾³ - í"ò−ë ’ô−è ñ"îñê ,ë¬îôñ −¾þîð ,(ï ,ê ñîñê ¾"−òë) íêñ−¼ îð−’ñ íò’ê ³"þí î¾þð ³îôî¾þ ¾"−òëë ê³−êî ,ñ"îñê êîí μ’ñ −³ô¾’î ,ó"ê ’ô−è ³"½í þ¾ê (ð− ó¾ ñîñê) ñ¼ íì−þëî í½−òí öôï í"ëší íñ−è í½−òí óîšôî ,ñîñê ¾ðîìë ê−í¾ î¾õò íêñ−¼ íëî¾³ íô−ñ¾ íëî¾³í ñê êîí íëî¾³ ,¾"¼ íêñ−¼ êôê íò−ë ’−ìë ³"−¾í ³ëíêô íëî¾³í ê−í íô−ñ¾í .μþë³− îë óðêí ³ìô¾î ¾þõô ¼"−ï óîñ¾ ³ëíêí ‫זקיה"ק‬ ñê í³¼î (í ,íô ³−¾êþë) šî½õí þ"ë) íëî¾³ êñê í³¼î ö−ê ,î뮼³ ó³ê þ¾ê ³¼ë ¹ê ,î뮼³ ñê ,(î ,ê×

‫ג‬

îþôê (:îõ êôî−) ñ"ïì ,ö−ðí ³ðô ,³î−×ï ³îòîðïô í¾î¼ íëíêô íëî¾³ þ¾ê×î ,ñ"þ ó−ò−ð ö−×−¾ôô ³îòîðïí ñ×í μõíò íëíêô ³"−¾í ñê ëî¾ò μê μ¾ôòî ó−ò−ðñ óîšô ö−ê ³î−×ïñ î"òñ ö³−î ,ó−ñîðè ó−ôìþî ð½ìî ëî¬ ³ðô ³ê - ó"−šñê ’½ôñ íñî¼í ëî¬ ±−ñô³ ê−í óè þ¾ê íô®¼ ö−ðí îòôìþñ ó−ô¾ −ôìþ μ−¾ôíñ îòð¼ë ×"íîêí¼ ³"êïí ,ó−òë ñ¼ ëê óìþ× ±"þê ,íþî³ñ ïôþô ±þê ,³"−ì ’ô−è ’¬îò ³"ôê ,š−ð’® ¾−’þ ¹ñ’ê ’¬îò ,íôðšíë ï"³) ó−¼¾’³ ó−³ê’ô ¹ñ’ê ³ôê ,ö−ðð êòë¾îì× ö−ðð êòë¾îì (:ð ’ô−è ×"í¼ ³"ëï ,(:í ³î×þë) íþî³ îï ó−¾− óðê ñ¾ î³î−ì ñ× ,¼"ô¾ ³"−¾í ³ê μ−ñôíñî íþî³í ðîô−ñë ,ó−ô¾ ³î×ñô ñî¼ ³ñëš - ¼ô¾ ’−ìë íþî³ ,íô íìô¾ë êñô³−î ¼ô¾ ³ê−þš ö×î ,ñ"ò× ëñ ³ìô¾ô ±îþší êîí þ¾ê óðêí öòîë³− þ¾ê× −×ñô μñôí ³ê μ−ñôíñ í×îï þôîìô êñô³− îñ× óñî¼í ñ× ñ¼ ó−×ñôí ¾"ëðî ë"ñì ,íñîðè íìô¾ ³"−¾í ñê ëî¾ò ,í"ìô¾ ’ô−è ×"í¼ ³îòîðïí ïêî ,íìô¾î íëíê μî³ô ,ö¾þî¾ñ îñ¼− ó−ò−ðí ,³î−î×ïñ î×õí³− ó−ð½ì ³î¼õ¾í μ¾ôî− óôîšôëî .öôê ó−ôìþî

³ê ±îìþñ í®¼ îòñ ö³ò íþí¬í þô¾− ï"−¼î óþí¬ñî ó××ïñ ó−ò−¼í êþšò ðî½−í óèõ ,¼þ ñ×ô êîí íþí¬ñ ðî½−í −× ,¼îð−× ñ"þ ¼þ ¾þõñ −³þôê íïëî ,ó−ò−¼í ³¾îðš ñê ð−ô³ −ò−¼ (î¬ ,í× ó−ñí³) šî½õí ,’í ñê ó−òîõ ³î−íñ ó³îê óôîþô ’í ³"−¾í ±õì þ¾ê ñê šþ ¬−ëíñ - ³êïí íþ−ô¾í - êîí −× ,¬−ë−¾ î−í−¾ ,−ñèþ - þ"í®−í - ³¾þô ê−®î− ¾ðšô ¾ðîš ³ë¾ ,ó−þîí¬î ó−¾îðš þ"î¼ô ö"î¾ñ ’ô−è ³"ë¾ ,óðêí ³ê ¾−èþíñ öôï êîí íï ññè ,(ð− ,ê ³ë¾) î¾õò îëñ ñ×ë ³"−¾í ³ëíê í"ëíê ë"ñ ñ"×ë í"ëíê ,îðêôî ’ô−è ð"êô ñ"×ë í"ëíê ¾"õò ñ"×ë öî¾ñ ¾ðšôí −× ,(¬ ó¾ ¾"−òë) ³"ë¾ ó−šñê ³ëþš ¾îìñ þ¾×îô þî¼ôî ,ðêô ñ×ëî ¾õò ñ×ëî ëñ ñ×ë î³ëíêî ±"þêí ,±þêí ³ê îòñ ö³−î ê"ïî ¾"ðš ³"ë¾ ’ô−è í¬î¾õ ’® öîë¾ìë ³ê íëî¬ íò³ô îòñ ö³ò ,(−"ëíê) ¾îþðí ³ê ðîôñò íòôôî ¾ðîš ³ë¾í ñ¼ ìîšõñî þô¾ñ ,μþë³− îë íšëðñ êñî ¾ðîš ðî½−í êí− ï"−¼ −× î−ò−¼ í×ï− ïêî ,¾"³− î³ëíêñ ¼−þõ− ï"−¼î ,íëíêô íëî¾³ íêñ−¼ íëî¾³ñ ñ"îñê ’ô−è ×"í¼ ö"³−î ,îòñ ö³−î - ó"−šñê ’ô−è î"òñ ,ó"−òë ó"−ôìþ

‫אבינו אתה‬ ‫ אפילו א מענטש איז דארעך‬,‫ דאס איז אונזער לעבן‬,‫אבינו גימ' חיים עה"כ‬ !‫ דו ביסט אונזער לעבן‬,‫ דו ביסט אונזער טאטע‬- ‫ אבינו אתה‬- ‫ אבער דאך‬,‫געפאלן‬ (‫)הושע"ר תשנ"א‬

‫ד‬

‫שיחת קודש בשולחן השני‬ ‫ליל שב"ק תבוא תשנ"ג‬ ‫בצ"צ עה"פ והיה ביום הששי והכינו( אשר ד' זמנים‬ ‫מיועדים לחשבון הנפש‪ ,‬הא'‪ ,‬מארי‬ ‫דחושבנא בכל יום‪ ,‬הב'‪ ,‬בערב שב"ק לדעת‬ ‫פעולותיו בששת ימי המעשה‪ ,‬הג'‪ ,‬ערב‬ ‫ראש חודש עלי ימי חודש העבר‪ ,‬ואם שלש‬ ‫אלה לא יעשה‪ ,‬על כל פנים במפיק שתא‬ ‫בחודש אלול יתבונן ויחשוב עם נפשו במה‬ ‫עבר השנה ומה לתקן להבא‪ .‬ולחשבון זה‬ ‫יתעורר כאשר יתבונן היאך הוא משקיע‬ ‫כוחו ואונו‪ ,‬מוחו ומחשבתו בעניני פרנסה‬ ‫וסיפוק צרכיו הגשמיים‪ ,‬כל היום נתונים‬ ‫מחשבות ראשו היאך להרוויח ממון‪ ,‬אלו‬ ‫סחורות יקנה ואלו ימכור‪ ,‬הגם שעניני עוה"ז‬ ‫כלים ונפסדים‪ ,‬א"כ ודאי ובודאי מוטל עליו‬ ‫להתבונן היכן הוא אוחז בחיי עולמו‬ ‫הנצחיים‪.‬‬ ‫ובזה יל"פ הפסוק‪ ,‬והיו חייך תלאים לך‬ ‫מנגד‪ ,‬נג"ד אתוון דג"ן‪" ,‬חייך" רומז לענינים‬ ‫רוחניים‪ ,‬חיים הנצחיים‪ ,‬שהם החיים‬ ‫האמיתיים‪ ,‬תתבונן ותעביר נגד עיניך זה נגד‬ ‫זה‪ ,‬כיצד הנך מתאמץ עבור עניני "דגן"‬ ‫מזונות ופרנסה‪ ,‬והיאך הנך ממעט בעניני‬ ‫עולמך וחייך הרוחניים‪ ,‬מדוע כל מחשבותיך‬ ‫נתונים לעת יוקר הסחורות וזולם וכדו'‪,‬‬

‫והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה‬ ‫ויומם ולא תאמין בחייך )כח‪ ,‬סו(‪ .‬עומדים אנו‬ ‫בשלהי השנה בחודש אלול‪ ,‬אשר לעת כזו‬ ‫כל אחד ואחד מתעורר לתשובה וביקור‬ ‫המעשים‪ .‬אמנם חשבון הנפש המובחר הוא‬ ‫מדי יום ביומו‪ ,‬שלא יעלה על יצועו טרם‬ ‫העביר לפני עיניו את מעשי יומו‪ ,‬כי בחלוף‬ ‫ימים מספר ואף לא זמן רב‪ ,‬ישתכחו ממנו‬ ‫מעשיו ומפעליו ולא יוכל לבקרם כראוי‪ ,‬ועל‬ ‫כן נדרש להיות ממארי דחושבנא‪ ,‬כפירוש‬ ‫ה"אור החיים" הק' עה"פ )ד‪ ,‬לט( וידעת היום‬ ‫והשבת על לבבך‪ ,‬דאיתא בזוה"ק )ח"ג קעח‪(.‬‬ ‫מאן אינון מארי חושבנא‪ ,‬אינון דבכל לילה‬ ‫עבדין חושבנא בנפשייהו במה דעבדין‬ ‫בההוא יומא ומתקנין ארחייהו‪ ,‬וכו'‪ .‬ובאם‬ ‫האדם עושה כדבר הזה דבר יום ביומו ירגיש‬ ‫במעשיו הרעים וישוב על השגגות ויתודה‬ ‫על העבר‪ ,‬וזולת זה לצד מיעוט הרגשתו בם‬ ‫יתמיד עשות כהם וגדולים מהם וגם כי ישוב‬ ‫לא יזכור את אשר עברוהו להתודות עליהם‪,‬‬ ‫ולזה צוה משה במאמר וידעת היום שבכל‬ ‫יום ידע מעשהו של אותו יום‪ ,‬ועי"ז והשבת‬ ‫אל לבבך‪ ,‬שלא יתמיד בהם ואין צריך לומר‬ ‫שלא יוסיף להרע‪ ,‬ע"כ‪ .‬וידוע מספה"ק )עי'‬

‫ה‬

‫על האדם לידע שאף אם אלף שנים‬ ‫יחיה לא יספיק לגמור את התורה כולה‪,‬‬ ‫ארוכה היא מני ארץ ורחבה מני ים‪ ,‬אין לה‬ ‫סוף ותכלית‪ ,‬לכן אי אפשר להיבטל ממנה‬ ‫אפי' רגע אחד‪ ,‬כמו שמפרש אא"ז ה"אמרי‬ ‫נועם" זי"ע הפסוק בפרשתנו )כח‪ ,‬לב( זרע רב‬ ‫תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו‬ ‫הארבה‪ ,‬עפ"י אמרם ז"ל )אבות ב‪ ,‬טז( לא‬ ‫עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין‬ ‫להיבטל ממנה‪ ,‬ע"ד משל כששוכרים אומן‬ ‫לגמור כלי לזמן קצוב ולשלם לו שכרו‪ ,‬הרי‬ ‫בידו להתבטל קצת ואח"כ יתאמץ ויגמור‬ ‫הכלי על יום המוגבל‪ ,‬משא"כ אם שוכרים‬ ‫אומן לעבוד איזה שבועות מבלי מטרה‬ ‫ותכלית לגמור כלי‪ ,‬הרי שאין בידו להיבטל‬ ‫כלל‪ ,‬כי שכרוהו לעבודה במשך זמן הלזה‪ .‬כן‬ ‫הוא גם בענין התורה‪ ,‬כיון שאין עליך‬ ‫המלאכה לגמור כי אי אפשר לגומרה אף אם‬ ‫ילמוד אדם יומם ולילה במשך כל ימי חייו‪,‬‬ ‫לזאת אי אפשר להיבטל ממנה‪ .‬ואמר הרב‬ ‫הצדיק ר' מיכל'ע )מזלאטשוב( זי"ע אשר‬ ‫בלומדו תורה אל יסתכל על מה שכבר למד‬ ‫אלא על מה שיש לו עוד ללמוד‪ ,‬וזהו הביאור‬ ‫בהא דאמר ר' יוחנן )שבת קיח‪ (:‬מעולם לא‬ ‫אמרתי דבר וחזרתי לאחורי‪ ,‬היינו שלא‬ ‫למדתי תורה והסתכלתי לאחורי לראות‬ ‫כמה דפים כבר למדתי‪ ,‬רק הסתכלתי לפני‬ ‫מה יש לי עוד ללמוד‪ ,‬וזהו‪" ,‬זרע רב תוציא‬ ‫השדה" היינו שתלמוד הרבה ותסגל הרבה‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬ואעפ"כ "ומעט תאסוף"‪ ,‬אין‬

‫ואינך נותן אל לבך להתבונן בחייך הרוחניים‪,‬‬ ‫האמנם הנך ממלא את חובותיך כלפי‬ ‫בוראך‪.‬‬ ‫בחודש אלול נדרש להתעורר ולהתבונן‬ ‫אשר הן כבר כמעט קט עברה השנה‪,‬‬ ‫האמנם הקדשתי את כל עיתותי וזמני בשנה‬ ‫זו ללימוד התורה‪ ,‬לרכוש קנינים נצחיים‬ ‫בתורה הקדושה‪ .‬והזמן גרמא לקבל ע"ע‬ ‫מהיום והלאה בקבלה והחלטה גמורה‪,‬‬ ‫לחקוק בתודעתו שכל שעה פנויה תהא‬ ‫מוקדשת אך ורק לתורת ה'‪ ,‬לידע שהזמן‬ ‫יקר מפז ואל לו לבטלו ח"ו בהבל וריק‪ .‬אא"ז‬ ‫הק' ה"אהבת ישראל" זי"ע אמר פעם בעת‬ ‫המתנתו בתחנת הרכבת למשמשו בקודש‬ ‫)ר' משולם גריגער(‪ :‬משולם! ברור לך אחת‬ ‫משלש אלה‪ ,‬או תן לי לעשות מלאכתי ‪-‬‬ ‫עבודת הקודש לפעול עבור יהודים את‬ ‫מבוקשם ‪ -‬להתברך ברפואות וישועות‪ ,‬או‬ ‫הבה לי גמרא ללמוד‪ ,‬או שמא תוכל ללמדני‬ ‫היאך לבטל את הזמן‪ .‬אפשרות כזו לא ידע‪,‬‬ ‫הוא לא הבין היאך יכולים להעביר את הזמן‬ ‫בבטלה‪ .‬ומובא בספה"ק לפרש המשנה‬ ‫)אבות ג‪ ,‬א( לפני מי אתה עתיד ליתן דין‬ ‫וחשבון‪ ,‬דלכאורה דין וחשבון הם כפל לשון‪,‬‬ ‫אלא "דין" קאי על גוף העבירה‪ ,‬שעונשים‬ ‫את האדם על שעבר והמרה את רצון בוראו‪,‬‬ ‫"וחשבון" היינו שעתידים לעשות עמו‬ ‫חשבון על הזמן שביטל בעשיית העבירה‪,‬‬ ‫הלמאי ביטל זמנו בעת עשיית עבירה‪ ,‬הא‬ ‫חלף זה היה יכול לקיים רצון בוראו‪.‬‬

‫ו‬

‫ועד עתה השמן לבו לדעת‪ ,‬ואזניו הכבד‬ ‫לשמוע‪ ,‬ועיניו לראות‪ ,‬ע"כ‪ .‬העובד את‬ ‫השי"ת עבודה תמה ושלימה לעולם לא יהא‬ ‫מרוצה מעבודתו את ה' עד הנה‪ ,‬ככל שיוסיף‬ ‫ויעלה במדרגות סולם עבודת השי"ת יבין‬ ‫וישכיל שעדיין לא עבד את ה' כראוי‪ ,‬עדיין‬ ‫עבודה רבה לפניו ורחוק הוא ממנוחה‬ ‫ושלוה‪.‬‬ ‫הר"ת ח'ייך ת'לאים גימ' צו"ם קו"ל‬ ‫ממו"ן ‪ -‬תשובה תפלה וצדקה‪ ,‬לרמז‬ ‫שכאשר יהא האדם ממארי דחושבנא יבוא‬ ‫לאחוז דרכו בתשובה תפלה וצדקה‪ ,‬ומובא‬ ‫במאמרינו‪ ,‬אשר צום אין פירושו דווקא‬ ‫לצום ממאכל ומשתה גרידא‪ ,‬כי התינח מי‬ ‫ששטוף בתאות האכילה יתקן א"ע בתענית‪,‬‬ ‫אולם אלו שלקויים בשאר תאוות מה תהא‬ ‫תקותם‪ ,‬אלא המכוון בזה היא צמצום‬ ‫התאוה‪ ,‬איש איש בתאוותו אשר הוא לקוי‬ ‫יצמצם ויסגף את עצמו‪ ,‬לדוגמא הלקוי‬ ‫באמרי פיו ורגיל לשקר באמריו יצמצם את‬ ‫דיבורו‪ ,‬ויזהר עשרת מונים טרם מוציא‬ ‫דיבור מפיו‪ .‬הרה"ק מצאנז זי"ע כותב באחד‬ ‫בתשובותיו על בנו הרה"ק משינאווא זי"ע‬ ‫שאפילו אם יתנו לו כל חללי דעלמא לא‬ ‫ישנה מדיבורו‪ .‬פחד נורא‪ .‬פ"א תפר חייט‬ ‫בגד לנכדו של הרה"ק משינאווא ונתן לו‬ ‫למדדו‪ ,‬והנכד לא רצה להסירו ממנו‬ ‫ולהחזירו לחייט עד שהבטיח לו החייט‬ ‫שיוסיף לו כיסים נאים על בגדו‪ .‬אמר הרה"ק‬ ‫משינאווא לחייט‪ :‬כעת הנך חייב לקיים את‬

‫בידך רק מעט‪ ,‬כי נגד דבר שאין לו סוף‪ ,‬הכל‬ ‫היא מיעוט‪ ,‬וזהו "כי יחסלנו הארבה"‪ ,‬בדבר‬ ‫שיש לו סוף שייך רבוי‪ ,‬אבל בדבר בלתי‬ ‫תכלית לא שייך רבוי‪ ,‬ע"כ‪ .‬אחד מצדיקי‬ ‫קמאי נענה פעם )בצחות( כשיצרי מפתיני‬ ‫לעבירה‪ ,‬גם לו חפצתי לשמוע בקולו‪ ,‬הרי‬ ‫אין לי זמן פנוי לעשות את העבירה‪.‬‬ ‫גם היושבים באהלה של תורה ושוקדים‬ ‫על תלמודם‪ ,‬מוטל עליהם לחשוב חשבונו‬ ‫של עולם‪ ,‬האמנם אכן שוקדים הם‬ ‫בהתמדה בלי ליאות על תלמודם‪ ,‬או שמא‬ ‫יש עוד סיפק בידם להוסיף עוד בשקידה‬ ‫והתמדה‪ .‬בדורות שעברו רק אלו שסיימו‬ ‫ש"ס ופוסקים וכל הארבעה חלקי שו"ע היו‬ ‫בתחילת דרכם להיקרא גדול בתורה‪ ,‬וזה‬ ‫בנוסף ליגיעתם בעבודת הבורא ב"ה‪ ,‬וכהיום‬ ‫ישנה ירידת הדורות בזה‪ .‬פעם שוחחו שני‬ ‫רבנים גדולי תורה ביניהם‪ ,‬נענה אחד מהם‬ ‫לרעהו‪ ,‬הרי שנינו נקראים יודעי דת ודין‪,‬‬ ‫ברם באם ה"חתם סופר" וה"נודע ביהודה"‬ ‫היו נצבים כעת ועומדים בפנינו חיים‬ ‫וקיימים‪ ,‬אלו אנפין יהא לנו לעומתם‪ ,‬הרי‬ ‫לעומת גדלותם בתורה איזובי הקיר אנו‬ ‫לעומתם‪ .‬ובד"ז מפרש אא"ז הק' ה"אהבת‬ ‫שלום" זי"ע את הפסוק בפרשתנו )כט‪ ,‬ג( ולא‬ ‫נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים‬ ‫לשמוע עד היום הזה‪ ,‬שאיש המשכיל שבכל‬ ‫דור ודור המשגיח על כל פרטי מעשיו‬ ‫ועובדותיו שיהיו רק להשי"ת‪ ,‬ישכיל לדעת‬ ‫בכל יום ויום יותר שעדיין לא עבד כראוי‪,‬‬

‫ז‬

‫שם את דרכיו ומעלליו‪ ,‬מעמיד לנגד עיניו‬ ‫את תמונת חייו‪ ,‬זיין לעבינס בילד‪ ,‬יבוא‬ ‫למאס את כל תאוות ושטויות העוה"ז‪,‬‬ ‫לאחוז דרכו במידת האמת‪ ,‬גם נרמז בר"ת‬ ‫מ'דבר ש'קר ת'רחק אשר עה"כ גימ' שב"ת‬ ‫אהב"ה הוי"ה‪ ,‬כי אם מתרחקים משקר‬ ‫העוה"ז ומתעתועי היצר הרע‪ ,‬יכולים‬ ‫להרגיש נועם עריבות ידידות שב"ק‪ ,‬לערוך‬ ‫את יום השב"ק באהבת ודביקות השי"ת‪ ,‬זה‬ ‫לעומת זה עשה האלקים‪ ,‬כאשר זה נופל זה‬ ‫קם‪ ,‬תאוות עולם הזה ושקריו‪ ,‬וכסיפה‬ ‫והשתוקקות להבורא ב"ה אינם עולים יחד‬ ‫בקנה אחד‪ ,‬ומובא ב"חובת הלבבות" )שער‬ ‫חשבה"נ הכ"ה(‪ ,‬כי כאשר לא יתחברו בכלי‬ ‫אחד המים והאש‪ ,‬כן לא תתחבר בלב‬ ‫המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב‪,‬‬ ‫ואמרו‪ :‬העוה"ז והעוה"ב הם כשתי צרות‬ ‫כאשר תרצה האחת מהן תקצוף השנית‪,‬‬ ‫ע"כ‪ .‬הרוחניות והגשמיות מתנגדים זה לזה‬ ‫ואינם יכולים לדור בכפיפה אחת בלב אחד‪,‬‬ ‫אם הלב כוסף לרוחניות ועבודת ה'‪ ,‬נדחה‬ ‫מלבו הכסיפה והחמדה לתאוות וחמדות‬ ‫העוה"ז‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬ובד"ז פי' הפסוק )כו‪ ,‬יג(‬ ‫לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי‪ ,‬ול"א גימ'‬ ‫הב"ל‪ ,‬לא עברתי ממצותיך‪ ,‬כי אם ברצון ה'‬ ‫חפצו‪ ,‬יען "ולא שכחתי" שכחתי את הבלי‬ ‫עוה"ז‪ ,‬זנחתי את תאוות העוה"ז אשר הבל‬ ‫הבלים המה‪ ,‬שקר ושוא נתעה‪ ,‬ואשר על כן‬ ‫לא עברתי על רצון הבורא ב"ה‪.‬‬

‫דיבורך ולתפור כיסים על הבגד‪ ,‬אף שאמרת‬ ‫זאת לילד רק בכדי שיתרצה להחזיר הבגד‪,‬‬ ‫למען לא ילמד הילד להוציא דבר שקר מפיו‪.‬‬ ‫עובדה הוה בעשיר שקיבל על עצמו‬ ‫שעל כל דבר שקר שיוציא מפיו יתן עשרים‬ ‫וחמש רו"כ לצדקה‪ ,‬כשסיפר זאת למלמד‬ ‫שהחזיק בביתו כדי ללמוד עם בניו נענה לו‬ ‫הלה‪ ,‬א"כ תאמר הרבה שקרים כדי לפרנס‬ ‫העניים‪ ,‬ברם כשהמלמד בא אל רבו וסיפר‬ ‫זאת גער בו רבו מאד על שהורה היתר‬ ‫לעשיר הלז להוציא דברי שקר מפיו‪ .‬פרנסה‬ ‫ליהודים הוא דבר נחוץ וחשוב‪ ,‬אולם לצד זה‬ ‫אסור לשקר‪ ,‬אין היתר להוציא דבר שקר‬ ‫מפיו כדי להרבות צדקה‪ .‬הכרתי יהודים‬ ‫שאמירת דיבור אחד של שקר היה חמור‬ ‫אצלם כעבירות החמורות ביותר‪ ,‬הם‬ ‫התייגעו בעבודת השי"ת‪ ,‬תיקנו וזיככו את‬ ‫איבריהם וגלל זה כל פעולותיהם היו אך ורק‬ ‫כרצון הבורא ב"ה‪.‬‬ ‫ואפ"ל‪ ,‬דהר"ת מ'דבר ש'קר ת'רחק‬ ‫אתוון תש"ם‪ ,‬רומז למה שאמרו חז"ל )מ"ק‬ ‫ה‪ (.‬עה"פ )תהלים נ‪ ,‬כג( ושם דרך אראנו וגו'‪,‬‬ ‫אל תיקרי ושם )בשין ימנית( אלא ושם )בשין‬ ‫שמאלית(‪ ,‬כל השם ארחותיו בעוה"ז זוכה‬ ‫ורואה בישועתו של הקב"ה‪ ,‬לרמז שע"י‬ ‫עשיית חשבון הנפש‪ ,‬להיות ממארי‬ ‫דחושבנא יכולים להתרחק מן השקר‬ ‫ולהתדבק במידת האמת‪ ,‬תתן אמת ליעקב‪,‬‬ ‫העולם הזה הוא עולם השקר‪ ,‬והאדם אשר‬

‫ח‬

‫משולחן גבוה‬ ‫ההכנה לימים הנוראים ‪ -‬ע"י 'תורה'‬ ‫ב‪-‬‬‫‪'...‬מן התורה'‬ ‫בדרך המוסר אמרתי לרמז בפלוגתת‬ ‫רבי יוחנן וריש לקיש )יומא עג‪ (:‬אי חצי‬ ‫שעור אסור מן התורה או מדרבנן‪ ,‬די"ל‬ ‫דלא פליגי‪ ,‬אלא מר אמר חדא ומר אמר‬ ‫חדא‪ ,‬שיעור בגימ' שופר‪ .‬תכלית‬ ‫תקיעת שופר היא לעורר האדם ולהביאו‬ ‫לידי הכנעה‪ ,‬עד כדי שיכיר כי הוא אינו‬ ‫אלא בבחי' "חצי שיעור" ‪ -‬שעדיין לא‬ ‫הגיע אל השלימות האמיתית )עי'‬

‫תלמידי הבעש"ט‪ ,‬האיך השכילו ע"י‬ ‫עבודתם להפוך חומר לצורה‪ ,‬האיך‬ ‫הכינו את נפשם ולבם בימי חודש‬ ‫אלול לקראת הימים הנוראים‪ ,‬וזאת‪,‬‬ ‫עם היותם דבוקים במחשבתם גם בכל‬ ‫ימות השנה בהשי"ת‪ ,‬בבחי' "שויתי ה'‬ ‫לנגדי תמיד" )תהלים טו‪ ,‬ח(‪ ,‬ומה נענה אנן‬ ‫אבתריה‪ ,‬ועי"ז יבוא להתבייש ממעשיו‪,‬‬ ‫ולא יצטרך להתעמק הרבה כדי שיכיר‬ ‫שהוא רק חצי שיעור‪.‬‬

‫בספה"ק "אהבת שלום" בפר' תשא על ענין‬

‫)פתיחת שובה ישראל מחזור הראשון תשל"ז(‬

‫מחצית השקל(‪ .‬אסור עה"א בגימ' רע‬ ‫עה"כ‪ ,‬היינו לאסור ולפסול את הרע‬ ‫המוטבע בטבעו ולהפכו לטוב‪ .‬וקאמר ר'‬ ‫יוחנן שהעצה לזה היא "מן התורה" ‪-‬‬ ‫ע"י לימוד התורה‪ ,‬שהמאור שבה‬ ‫מחזירו למוטב ועל ידה ובאמצעותה‬ ‫ישכיל להפיק מהשופר את התכלית‬ ‫הנרצה‪ ,‬שהיא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הכנעה ושפלות‪,‬‬ ‫שע"ז מרמז קול השופר "גנוחי גנח‬ ‫וילולי יליל" )ר"ה לד‪.(.‬‬ ‫ובא ריש לקיש להוסיף על דברי רבי‬ ‫יוחנן שאין די בלימוד התורה גרידא‪,‬‬ ‫אלא עליו להתבונן גם בדרכי "רבנן"‪,‬‬ ‫היינו לעיין בספרי מוסר וחסידות‬ ‫המעוררים את לב האדם לתשובה‪.‬‬ ‫ואף גם בסיפורי ועובדות הצדיקים‪,‬‬

‫טעמו וראו‬ ‫בלימוד התורה חשוב כל רגע ורגע‬ ‫עד לאין ערוך‪ .‬אולם‪ ,‬כשם שאין ביכולת‬ ‫אדם להעריך חפץ מסוים שאין לו עסק‬ ‫בה‪ ,‬כך אי אפשר להעריך את חשיבות‬ ‫וערך התורה עם נועם מתיקותה‪ ,‬זולת‬ ‫למי שהתורה היא כל עסקו ובאהבתו‬ ‫ישגה תמיד‪ .‬וכאשר האדם מגיע לדרגה‬ ‫זו‪ ,‬אזי "כל חפציך לא ישוו בה" ומעצמו‬ ‫ירוץ ללימוד התורה בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫אך מי שעדיין לא הגיע לדרגה זו‪ ,‬אזי‬ ‫לכה"פ בימים אלו עליו להשתדל‬ ‫להקדיש מספר שעות נוספות לעסק‬ ‫התורה‪ ,‬ומן השמים יעזרוהו שאותה‬ ‫רשימא קדישא תשאר חקוקה בלבו‬ ‫ונפשו גם לימים הבאים‪ .‬כמובא‬

‫ט‬

‫בספה"ק‬ ‫הב'( 'הבלא מפיק הבלא' )שבת מא‪- (.‬‬ ‫שהחמימות ואש התורה מוציאה‬ ‫ומבטלת את החמימות לתאות עוה"ז‪,‬‬ ‫וכדברי ה"חובת הלבבות" )שער חשבה"נ‬ ‫פ"ג חשבון כ"ה( שלא יתחברו בלב המאמין‬ ‫אהבת עוה"ז ואהבת עוה"ב‪ ,‬וכשזה קם‬ ‫זה נופל‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫אכפול תודה וברכה לכל העסקנים‬ ‫החשובים שנטלו על עצמם משימה‬ ‫קדושה זו‪ ,‬יתברכו ממקור הברכות בכל‬ ‫מילי דמיטב ותהא משכורתם שלימה‬ ‫מאת ה'‪ .‬ויה"ר שבזכות לימוד התורה‬ ‫נזכה לשנה טובה ומתוקה ולישועת כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬בבנין ביהמ"ק בב"א‪.‬‬

‫דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה‪,‬‬ ‫שנאמר )משלי יז‪ ,‬יד( פוטר מים ראשית‬ ‫מדון )שפוטר התורה מעליו הוא ראשית‬ ‫מדונו‪ .‬תורה נמשלה למים דכתיב ‪-‬‬ ‫]ישעיה נה‪ ,‬א[ הוי כל צמא לכו למים ‪-‬‬ ‫רש"י(‪.‬‬ ‫ומקשים התוס' התם בסנהדרין )ד"ה‬ ‫אלא( מהא דאמרינן בשבת שמקודם‬ ‫שואלים אותו נשאת ונתת באמונה ורק‬ ‫אח"כ קבעת עתים לתורה? ומתרצים‪,‬‬ ‫דהתם )בשבת( מיירי באדם שעוסק‬ ‫בתורה אלא שלא קבע לה עתים‪ ,‬והכא‬ ‫מיירי שלא עסק כלל‪ .‬אי נמי‪ ,‬שואלים לו‬ ‫תחלה על משא ומתן באמונה‪ ,‬ומכל‬ ‫מקום יקבל דינו תחלה על דברי תורה‪.‬‬ ‫ואמרתי )אמש בס"ג( בדרך המוסר‪,‬‬ ‫דהנה ישנם אנשים שהם עצלים‬ ‫ומתרשלים מעצם טבעם‪ ,‬הן במשאם‬ ‫ומתנם והן בלימוד התורה‪ ,‬ואמנם זקוק‬ ‫אדם כזה לחיזוק ולהתעוררות בכללות‪,‬‬ ‫אכן ישנם אחרים שבעסקם במשא‬ ‫ומתן הרי הם מלאי חיות וזריזות לרדוף‬ ‫אחר הממון‪ ,‬ולעיתים אף תוך כדי‬ ‫מסירות נפש‪ ,‬אך בענין קביעת עתים‬ ‫לתורה הם מתרשלים בתואנות שונות‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כאשר יבואו לעולם העליון‬ ‫ויתייצבו לפני השופט כל הארץ‪ ,‬יתבעו‬ ‫מהם לאמר‪ :‬נשאת ונתת באמונה? פי'‬ ‫האם נאמן היית לעסקיך לבלי להתעצל‬ ‫ברדיפה אחר הממון? וכאשר התשובה‬ ‫תהי לבטח חיובית‪ ,‬או אז ישאלום‪:‬‬ ‫קבעת עתים לתורה? האם זריז ונאמן‬ ‫היית באותה מדה ברדיפה אחר לימוד‬

‫)אמרי חיים שמות ד"ה לך ואספת‪,‬‬

‫)שם(‬

‫תפוח בדבש‬ ‫בספה"ק "בני יששכר" איתא לבאר‬ ‫טעם מנהג אכילת תפוח בדבש בר"ה‪ ,‬כי‬ ‫דבש גימ' אב הרחמים‪ .‬וי"ל‪ ,‬תפוח גימ'‬ ‫תלמוד אהבה א'‪ ,‬בזכות אהבת תורה ‪-‬‬ ‫שיכולה להתבטא גם בסיוע לעמלי‬ ‫תורה ולמוסדות חינוך המגדלים‬ ‫ומטפחים לומדי תורה ‪ -‬אפשר לזכות‬ ‫לבחי' דבש‪ ,‬להמתקת הדינים ברחמים‬ ‫וחסדים ולהשפעות טובות לרוב‪.‬‬ ‫)כנס עסקנים‪ ,‬ג' תשרי תשמ"ח(‬

‫בשעה שמכניסים אדם לדין‬ ‫במס' שבת )לא‪ (.‬איתא‪ :‬אמר רבא‪,‬‬ ‫בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו‪:‬‬ ‫נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים‬ ‫לתורה? וכו'‪ .‬והנה במס' סנהדרין )ז‪(.‬‬ ‫איתא מימרא דרב המנונא‪ :‬אין תחילת‬

‫י‬

‫של האוה"ח הק' )עה"פ שם(‪.‬‬ ‫וכאשר עומדים אנו סמוכים לימי‬ ‫הדין‪ ,‬הרי לב כ"א מזדעזע מגודל‬ ‫קדושת היום ומפחד השי"ת‪ ,‬כ"א‬ ‫לפום דרגא דיליה‪ ,‬ובזה ירגיש כ"א חובה‬ ‫בנפשו להופיע לשיעורי התורה לכה"פ‬ ‫מספר שעות מדי יום ביומו‪ ,‬גם לאלה‬ ‫המתגוררים בירושלים עיה"ק וברחובות‪,‬‬ ‫נסדרו שעורי תורה ‪ -‬הכל במטרה‬ ‫שכ"א במקומו יוכל להתכונן כראוי‬ ‫לקראת הימים הקדושים באמצעות‬ ‫עסק התורה ושיחות בעניני עבדות ה'‪,‬‬ ‫לעורר ולהלהיב את רמ"ח האברים‬ ‫ושס"ה הגידים בהכנה דרבה‪.‬‬

‫התורה? הן יתכרכמו פניך מבושה‪,‬‬ ‫בהיות שלענינים הכלים והנפסדים‪,‬‬ ‫הבלי העוה"ז ותאוותו‪ ,‬הקדשת את‬ ‫מרבית שעותיך‪ ,‬ואילו לעניני נשמתך‬ ‫הנצחית לא הקדשת אף מעט מזעיר‪.‬‬ ‫וזהו שתירצו התוס'‪ ,‬שואלים לו‬ ‫תחלה על משא ומתן באמונה‪ ,‬להווכח‬ ‫אם התרשלותו היתה רק בעניני התכלית‬ ‫הנרצה‪ ,‬ואת דינו יקבל תחילה על דברי‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫וממילא‪ ,‬בבוא האדם להתייצב לפני‬ ‫כל הארץ‪ ,‬במה ימצא הצדקה לנפשו‪,‬‬ ‫בעת אשר בענינים הגשמיים אשר לא‬ ‫תכלית להם עמל ויגע להרבות‪ ,‬ואילו‬ ‫לעניני התכלית הנרצה לא דאג כלל‪,‬‬ ‫אשר על כן יזדרז כ"א כעת ביותר‬ ‫להוסיף בקביעות עיתים לתורה ביתר‬ ‫שאת ועוז‪.‬‬

‫)פתיחת ישיבת שובה ישראל תשמ"ו(‬

‫ברצות ה' דרכי איש‬ ‫בספה"ק "בני יששכר" )אלול א‪ ,‬יא(‬ ‫איתא שבחודש אלול יש תרצ"ו שעות‪,‬‬ ‫עדה"כ )משלי טז‪ ,‬ז( "ברצות ה' דרכי‬ ‫איש"‪ ,‬כאשר יכשיר דרכיו ומעשיו‬ ‫בתשובה באלו התרצ"ו שעות‪" ,‬גם‬ ‫אויביו ישלים אתו"‪ ,‬כל המשטינים‬ ‫והמקטריגים יסכימו שיכתב ויחתם‬ ‫לשנה טובה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫וי"ל רצות גימ' פה תורה‪ .‬ע"י שהפה‬ ‫יהא עסוק בלימוד התורה באלו‬ ‫התרצ"ו שעות של חודש אלול‪ ,‬יקויים‬ ‫המקרא הזה‪ ,‬ותפילותינו תתקבלנה‬ ‫לרחמים ולרצון לפני ה' ואין שטן ואין‬ ‫פגע רע‪.‬‬

‫)פתיחת שובה ישראל תשמ"א(‬

‫היום ‪ -‬ברכה‬ ‫ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה‬ ‫וגו' )דברים יא‪ ,‬כו(‪ .‬בזוה"ק )ח"ב לב‪ (:‬איתא‪,‬‬ ‫היום דא ר"ה‪ .‬ראה אנכי במס"ק גימ'‬ ‫טוב‪ .‬וכן אלול במס"ק עה"א בגימ' טוב‪,‬‬ ‫לרמז שבימי חודש אלול על האדם‬ ‫להתבונן כי ‪ -‬לפניכם היום‪ ,‬שהנה יום‬ ‫הדין הולך וקרב‪ ,‬יום אשר בו כל באי‬ ‫עולם יעברון לפניו ית' כבני מרון‪ .‬והעצה‬ ‫לזה היא ‪ -‬את הברכה אשר תשמעון‪,‬‬ ‫לבחור בברכה הגדולה שהיא אשר‬ ‫תשמעון לדברי התורה"ק‪ ,‬שהיא‬ ‫"תענוג נפלא ומחיה נפש"‪ ,‬כלשונו הק'‬

‫)פתיחת שובה ישראל תשמ"ה(‬

‫יא‬

‫והחי יתן אל לבו‬ ‫בשבוע הבא‪ ,‬ביום י"ז באלול‪ ,‬ימלאו חמישים שנה ליום שבו התחיל חורבן‬ ‫העולם‪ ,‬בפרוץ מלחמת העולם השניה במלוא עוזה‪ ,‬מלחמה שנטלה רח"ל חלק‬ ‫גדול מכלל ישראל‪ ,‬וזאת מתוך יסורים נוראים שאין ביכולת אנוש לשערם‪,‬‬ ‫במדורות אש ובתאי הגאזים‪ .‬אין ספק שהנשמות הטהורות שנכחדו מן העולם‬ ‫עומדות וזועקות על החורבן שהמלחמה המיטה על העולם כולו‪ ,‬כמה יתומים‪,‬‬ ‫כמה אלמנות וכמה הורים שכולים הביאה לעולם‪ ,‬והחשבון שהרוצחים חבים‬ ‫לעם ישראל גדול ונורא הוא‪.‬‬ ‫אולם אנו שנשארנו בחיים‪ ,‬גם עלינו מוטלת חובה‪ ,‬והיא ההתבוננות על מה‬ ‫ולמה נשארנו אנו בחיים ומה עלינו לתקן‪ .‬שואה עה"כ בגימ' שובה‪ ,‬זכר השואה‬ ‫האיומה צריך להביא אותנו לשוב אל השי"ת בכל לבבנו‪.‬‬ ‫הנשמות הטהורות זועקות געוואלד‪ ,‬אנו קידשנו את שמו יתברך במותנו‬ ‫ואילו השרידים שנשארו בחיים צריכים לקדש את השם בחייהם‪ ,‬וזהו בודאי על‬ ‫ידי שנרבה שלום בין אחינו ונחיה באחוה ובאחדות‪ ,‬בכלל‪ .‬ובפרט ‪ -‬כל אחד‬ ‫ואחד חייב לבחון את עצמו ואת מצבו ולבדוק מה עליו לתקן‪ ,‬ובזה יביט כל אחד‬ ‫אל תוך לבו שלו ולא אל תוך לב הזולת‪ ,‬וכאיש אחד בלב אחד להתחזק ולעשות‬ ‫את רצון הבורא ית"ש‪.‬‬ ‫)מתוך שיחת קודש בעצרת התעוררות אור לט"ו אלול תשמ"ט(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫יב‬