Divrei Torah Belz Souccot 5770

‫בס"ד‬ ‫ערב סוכות‬ ‫י"ד תשרי תש"ע לפ"ק‬

‫מוציו"ט‬ ‫הדה"נ‬ ‫בעלזא ר"ת‬ ‫ירושלי‬ ‫בני ברק‬ ‫חיפה‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬

‫‪4:47‬‬ ‫‪5:02‬‬ ‫‪4:53‬‬ ‫‪5:03‬‬ ‫‪4:46‬‬

‫‪6:17‬‬ ‫‪6:14‬‬ ‫‪6:15‬‬ ‫‪6:14‬‬ ‫‪6:16‬‬

‫‪6:39‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:37‬‬ ‫‪6:36‬‬ ‫‪6:38‬‬

‫ולקחת לכ ביו הראשו וגו'‪ .‬כתוב במד"ר ראשו לחשבו עוונות‪ .‬בעל "תפארת חג הסוכות תעשה ל שבעת ימי ‪) .‬ראה טז‪ ,‬יג(‬ ‫שלמה" מבאר העני של "ראשו לחשבו עוונות" בדר זו‪ :‬בימי הדי מסנגרי מליצי‬ ‫היושר על ישראל שרצונ האמיתי לעשות רצו אביה שבשמי‪ ,‬אלא שהשט מסית‬ ‫ומפתה אות ומסנוור עיניה שלא יבחינו בי טוב לרע; טוע השט ‪ :‬וכי ג בעניני מסחר‬ ‫"תמימי" ה כל כ ? אדרבה‪ ,‬ינסה אד למכור ליהודי סחורה למעלה מערכה ושוויה‬ ‫האמיתי‪ ,‬הלא מיד יבחי בתרמית החבויה ויגרשהו מעל פניו‪ .‬לנוכח טענה זו נפסק הדי ‬ ‫להמתי מספר ימי ולראות את התנהגות של ישראל במילי דעלמא ובעניני מסחר‪ .‬כיו ‬ ‫שמגיע חג הסוכות‪ ,‬וישראל קדושי באי לבתי כנסיות ואוחזי בידיה את לולביה‬ ‫ואתרוגיה אשר שילמו תמורת במיטב כספ‪ ,‬הרבה מעל ומעבר לשווי וערכ‬ ‫ה"מסחרי"‪ ,‬הרי זו הוכחה ניצחת על השט כיצד נית בקלות "להונות" יהודי ולהוציא‬ ‫מה הו רב עבור "סחורה" שערכה בשוק אינו עולה על מספר פרוטות‪ .‬מיד מסתתמי ‬ ‫טענותיו ומשמיטי את עוונותיה ישראל‪ ,‬ומתחיל חשבו חדש‪ .‬הדא הוא "ראשו לחשבו ‬ ‫עוונות"‪.‬‬ ‫הקדושת לוי מבאר העני של "ראשו לחשבו עוונות" בסוכות באופ זה‪ :‬מובא בספרי‬ ‫הקדושי שבראש השנה יהודי עושה תשובה מיראה מאימת יו הדי ‪ .‬ותשובה מיראה‬ ‫פועלת שהזדונות נעשות שגגות )יומא פו‪ ;(:‬אמנ בסוכות עושי תשובה מאהבה‪ ,‬מתו‬ ‫שמחה עילאית לגודל גילוי חיבת ענני הכבוד‪ .‬והלא התשובה מאהבה הופכת את הזדונות‬ ‫לזכיות‪ ,‬על כ חוזרי בחג הסוכות ומחשבי מחדש את העוונות כדי להפכ ולזקפ‬ ‫בחשבו הזכיות‪ .‬הסבר זה שופ אור על מנהג ישראל תורה‪ :‬בראש השנה מנערי‬ ‫ב"תשלי" את כל העוונות למעינות ומקוי‪-‬מי‪ ,‬לעורר מה שנאמר "ותשלי במצולות י‬ ‫כל חטאת"‪ ,‬כי אי לנו חפ‪ $‬בה; אבל בסוכות חוגגי בשמחה שמחת בית השואבה‬ ‫לזכר שאיבת המי מ המעינות‪ ,‬להורות כי אחרי שובנו אל הש יתבר מאהבה חפצי‬ ‫אנו בעוונות הישני כדי להרבות זכויותינו‪.‬‬

‫ולקחת לכ ביו הראשו‪) .‬אמור כג‪ ,‬מ(‬ ‫רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה )מולי ומביא ומנענע הלולב(‪ .‬אמר‪ ,‬די גירא‬ ‫בעיניה דשטנא )הרי זה לח‪ $‬בעיניו של שט ‪ ,‬שרואה בעינו שאי בו כח לנתק מעלינו על‬ ‫מצוות(‪) .‬רש"י סוכה לח‪ (.‬מפני מה מכוו הח‪ $‬לעיניו של שט ? והביאור הוא‪ ,‬חג הסוכות‬ ‫בא בסמו ליו הכיפורי‪ ,‬אשר בו נתכפרו עוונותיה של ישראל‪ .‬והנה‪ ,‬יכול האד‬ ‫מישראל לסבור שכיו שנתכפרו עוונותיה‪ ,‬ממילא שוב אי השט שולט בנו‪ ,‬ושוב אי יצר‬ ‫הרע מנסה להחטיא את האד‪ .‬ולמעשה‪ ,‬אי הדבר כ ‪ .‬אלא‪ ,‬כל הגדול מחברו יצרו גדול‬ ‫הימנו )סוכה נב‪ ,(.‬ולעול אי היצר אומר הר‪ %‬ודי ולעול אי הוא נח ממלחמתו בנו‪.‬‬ ‫ולפיכ‪ ,‬לאחר כפרת יו הכיפורי‪ ,‬צרי להתחזק ולהוסי‪ %‬אומ‪ $‬במלחמתנו נגד היצר‬ ‫הרע‪ .‬לפיכ‪ ,‬כשנטל רב אחא בר יעקב את הלולב ונענע בו‪ ,‬אמר לשט ‪ ,‬גירא בעיני‪ .‬שלא‬ ‫תחשוב בלבב שעל הח‪ $‬להיות מופנה אל עור‪ %‬היצר שכביכול בורח ממנו‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫"יד בעור‪ %‬אויב" )בראשית מט‪ ,‬ח(‪ ,‬אלא הח‪ $‬מופנה אל עיניו של היצר‪ ,‬פני אל פני‪,‬‬ ‫)חת סופר(‬ ‫כדר שעת המלחמה‪.‬‬

‫ולקחת לכ ביו הראשו פרי ע הדר‪) .‬אמור כג‪ ,‬מ(‬ ‫אמרו חז"ל הדר זהו אתרוג שיהא נאה בתארו וגידולו‪ ,‬ולפי שכל אלו הד' מיני כתובי‬ ‫בפסוק אחד למדי מזה שכל הארבעה מיני צריכי להיות נאי ומהודרי‪ .‬יש להתבונ ‬ ‫מדוע במצות ד' מיני נאמר די "הדר" ו"נוי" יותר מכל מצוות שבתורה‪ .‬ונראה דאמרו‬ ‫בגמרא )תענית ט‪ (.‬ענני כבוד שמשו בזכות אהרו הכה ‪ ,‬ואהרו הכה מדתו היא "הוד"‬ ‫היינו פאר וכבוד‪ ,‬והנה נצטוינו לעשות חג הסוכות זכר לענני הכבוד‪ ,‬ומבואר במשנה‬ ‫)סוכה כט‪ (.‬מצוה לעטר הסוכה בקישוטי יפי וכלי נאי וכו'‪ ,‬וההסבר בזה דענני‬ ‫הכבוד שניתנו לבנ"י היו כדי להראות לכל שה זכאי בדי ‪ ,‬וראויי ה לחיבה יתירה‬ ‫ולכ זכו לתוספת פאר וכבוד‪ ,‬נמצא שמהות חג הסוכות הוא תוספת כבוד והדר שהיה‬ ‫)שפת אמת(‬ ‫לבני ישראל במדבר‪ ,‬ולכ כל מצות חג הסוכות דוקא נעשי בהידור‪.‬‬ ‫ולקחת לכ ביו הראשו פרי ע הדר וכפות תמרי וגו'‪) .‬אמור כג‪ ,‬מ( יש לעיי ‬ ‫איזה קשר יש ע מצות הסוכה שהיא זכר לענני כבוד‪ .‬וכתב החיד"א ז"ל בש הקדמוני‬ ‫דבאלו הד' מיני אי שו שליטה לשר עליו רק הקב"ה כביכול בעצמו‪ ,‬וא"כ אלו נקראי‬ ‫שרביטו של מל‪ ,‬והנה הקדמוני פסקו להלכה שבמצות התשובה על המזיד מהני רק‬ ‫לישראל‪ ,‬והטע מפני שהאומות ה בבחינת עבדי והקב"ה הוא לה בבחינת מל‪ ,‬כמו‬ ‫שנאמר "מל אלהי על גוי מי לא ירא מל הגוי" וקי"ל מל שמחל על כבודו אי ‬ ‫כבודו מחול משא"כ ע ישראל ה בבחינת בני‪ ,‬ואב שמחל על כבודו כבודו מחול‪ ,‬וא"כ‬ ‫להורות לכל כי בני ישראל נתקבלה תשובת ביו הכיפורי בבחינת אב שמחל על‬ ‫כבודו‪ ,‬לזה ציונו במצות ד' מיני שה שרביטו של מל וב ישתמש בשרביטו של אביו‪,‬‬ ‫וכ הטע במצות סוכה שהיא זכר לענני כבוד‪ ,‬דמדוע לא ציונו לעשות זכר ג למ ובאר‪,‬‬ ‫א הוא שרביטו דרק ה' משתמש בענ כמ"ש ה' אמר ישכו בערפל‪ ,‬וכ והענ מלא את‬ ‫בית ה'‪ ,‬והערב רב היה הענ פולט ולזה ציוה אותנו רק לעשות זכר לענני כבוד להורות‬ ‫לכל כי ע ישראל ה בבחינת בני להקב"ה ולזה יכולי להשתמש בשרביטו הוא הענ ‪,‬‬ ‫לא כ המ והבאר ג הערב רב היו נהני מה‪ ,‬ולזה אי מקו לעשות זכר לה‪) .‬בני יששכר(‬

‫בסכת תשבו שבעת ימי ‪.‬‬ ‫אר"א בר מרוס למה אנו עושי סוכה אחר יו הכיפורי‪ ,‬אתה מוצא בראש השנה הקב"ה‬ ‫יושב בדי על באי העול‪ ,‬וביוהכ"פ הוא חות הדי ‪ ,‬שמא יצא דינ של ישראל לגלות‪,‬‬ ‫ועל ידי כ עושי סוכה וגולי מבתיה לסוכה‪ ,‬והקב"ה מעלה עליה כאלו גלו לבבל‪.‬‬ ‫)ילקו"ש סו‪ %‬רמז תרנ"ג( וכ הוא בתפילה ובזכות צאתי מביתי וכו' יחשב לי בזאת כאילו‬ ‫הרחקתי נדוד וכו'‪ .‬ולכאורה צ"ע דהסוכה היא במקו גלות‪ ,‬אמאי מצטער פטור מ הסוכה‬ ‫)סוכה כו‪ .(.‬והנראה בזה עפ"י המדרש )רבה שמות מ"ד ה( והביאו רש"י בפרשת כי תשא‬ ‫)לב‪ ,‬יג( בפסוק זכור לאברה ליצחק ולישראל עבדי וגו'‪ ,‬א לשריפה ה זכור לאברה‬ ‫שמסר עצמו לישר‪ %‬עלי באור כשדי‪ ,‬א להריגה זכור ליצחק שפשט צוארו לעקידה‪,‬‬ ‫א לגלות זכור ליעקב שגלה לחר ‪ .‬והנה שלשה הרגלי‪ ,‬המה כנגד אברה יצחק ויעקב‬ ‫כמ"ש הטור בריש הלכות ראש השנה )סי' תיז( פסח כנגד אברה דכתיב )בראשית יח‪ ,‬ו(‬ ‫לושי ועשי עוגות ופסח היה‪ ,‬שבועות כנגד יצחק שתקיעה של מת תורה היה בשופר‬ ‫מאילו של יצחק‪ ,‬סוכות כנגד יעקב דכתיב )ש לג‪ ,‬יז( ולמקנהו עשה סוכות‪ .‬ולפי"ז י"ל‬ ‫מה שהסוכה מכפרת על גלות‪ ,‬אינו מפני שישיבה בסוכה היא ממש כמו גלות‪ ,‬אלא מפני‬ ‫שזכות יעקב מכפר על הגלות‪ ,‬והוא כנגד חג הסוכות‪ ,‬ולכ כשמקיימי מצות סוכה‪ ,‬והיא‬ ‫קצת כדוגמת גלות שהוא נודד מביתו וקובע את עצמו בסוכה‪ ,‬עי"ז מתעורר זכות יעקב‬ ‫לכפר על הגלות‪ ,‬ואפשר לומר קצת דלהכי נקט המדרש כאילו גלו לבבל‪ ,‬מפני שג יעקב‬ ‫גלה לחר שהוא בבבל‬ ‫)הגה"ק רבי שלמה גאנצפריד זי"ע(‬

‫כש שחל ש שמי על החגיגה כ חל ש שמי על הסוכה שנאמר חג הסוכה שבעת‬ ‫ימי לה' מה חג לה' א‪ %‬סוכה לה' )סוכה ט‪(.‬כבר תמהו על מימרא זו וכי מה ס"ד שלא‬ ‫יחול ש שמי על הסוכה שהיא מצוה גדולה עד שיצטר ללמוד זה מחגיגה‪ .‬אלא‬ ‫הביאור הוא דמצינו דשלמי חגיגה נאכל כולו לבעלי‪ ,‬רק האימורי לגבוה‪ ,‬ואפ"ה‬ ‫נתקדשה כל החגיגה עד שכולה נקראת חגיגה‪ ,‬דהבשר נתקדש ע"י האימורי שהקריבו‬ ‫לגבוה‪ ,‬כ נמי מצות סוכה‪ ,‬א‪ %‬האכילה והשתיה והשינה בסוכה נתקדש ונטהר עד שכולה‬ ‫מקרי לה'‪ ,‬ואי חילוק בי לומד בסוכה ליושב ואוכל או יוש בסוכה דכולו נקרא לה'‪.‬‬ ‫)דברי שאול(‬

‫בסכת תשבו שבעת ימי ‪) .‬אמור כג‪ ,‬מב(‬ ‫בשו"ע )או"ח תרלט( איתא כיצד מצות סוכה שיהיה אוכל ושותה ויש ומטייל בסוכה‪ .‬והנה‬ ‫בגמרא )סוכה כ‪ (:‬היש תחת המיטה לא יצא ידי חובתו‪ .‬ויש להבי הלשו לא יצא ידי‬ ‫חובתו‪ ,‬וכי שיי שיתק שינה זאת ע"י שיחזור ויש כדי ‪ ,‬והיה לתנא לומר אי ישני תחת‬ ‫המיטה‪ .‬וא תימצי לומר דקמ"ל התנא דא יש תחת המיטה ויצא מש צרי לבר‬ ‫לישב בסוכה כיוו דעד עתה לא היה בסוכה‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דאי במשמעות לא יצא ידי חובתו‬ ‫די זה‪ ,‬ועוד צרי לומר שהתנא בא להשמיעינו די ברכות דהוי רק מדרבנ ולא מעכב‪ ,‬וזה‬ ‫דוחק‪.‬ונראה לומר דהתנא בא ללמדנו שיש חיוב על אחרי שרואי אד שיש תחת‬ ‫המיטה או לעורר אותו שיצא מתחת למיטה‪ ,‬או שיקחו המיטה שעליו כדי שיצא ידי‬ ‫חובתו‪ ,‬וא‪ %‬דמצינו דא ירדו גשמי בלילה והל לביתו א‪ %‬שפסקו הגשמי אי חייב‬ ‫לחזור לסוכה‪ ,‬הכא שאני ואפילו שהל לישו קוד החג בהיתר‪ ,‬מ"מ הוא הכניס עצמו‬ ‫למצב זה משא"כ בירדו גשמי‪ ,‬אלא למ"ד מצוות צריכות כוונה יש לעיי א מועיל‬ ‫)הגה"ק מהרי"ל דיסקי זי"ע(‬ ‫שיטלו המיטה מעליו‪ .‬ועיי ברא"ש )ר"ה פג‪ ,‬יא(‬ ‫מצוה מ המובחר ד' דפנות; ויוצא לכתחילה אפילו בשלש; והלכתא אפילו בשני‬ ‫ושלשית משהו )טפח(‪ .‬בחינת ד' דפנות רומזות לד' חומות שזכרתי‪ :‬תשובה‪ ,‬תפילה‪,‬‬ ‫צדקה‪ ,‬תורה‪ .‬ונגד זה ס' דסוכה‪ ,‬הסובבת ומקפת כל צד‪ .‬אמנ יש בישראל שאינ בני‬ ‫תורה ולא יש לב להבי ‪ ,‬נמצא ה מחזיקי בג' דפנות שה ג' תשובה‪ :‬חומות‪ ,‬תפילה‪,‬‬ ‫צדקה‪ .‬נגד‪ :‬כ' דתיבת סוכה הסוככת ג' רוחות‪ .‬אמנ לפעמי יש שלא יוכלו להחזיק א‪%‬‬ ‫בג'‪ ,‬כי אינ בעלי בעלי תורה וג ה עניי שלא יוכלו לית צדקה‪ ,‬אזי יחזיק בשתי‬ ‫דפנות שה שתי חומות‪ :‬תשובה ותפילה‪ .‬שזה יוכל לקיי כל איש ישראל‪ .‬ועוד שלישית‬ ‫משהו דהיינו לית דבר מועט‪ ,‬וכמ"ש רז"ל‪ :‬אפילו עני הנוטל צדקה צרי לית מעט צדקה‪.‬‬ ‫נגד זה אות ה' מסוכה שהיא ב' דפנות שלימות ושלישית משהו‪ ,‬ולזה ההלכה שני‬ ‫)השל"ה הק' זי"ע(‬ ‫כהלכת והשלישית משהו‪.‬‬ ‫המצטער פטור מ הסוכה‪ .‬ה"חידושי הרי"" מבאר את עני הפטור והצער‪ :‬דהנה היעוד‬ ‫של מצות סוכה הוא "למע ידעו דורותיכ כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ‪ -‬עני של‬ ‫דעת‪ .‬ונאמר "נודע ביהודה אלקי‪ .‬ויהי בשל סוכו"‪ .‬ואומר "יסובבנו יבוננהו"‪ .‬אד‬ ‫המצטער‪ ,‬אי לו ישוב הדעת והמנוחה הנכונה הראויה לקיו המצוה‪ ,‬וממילא נפטר‬ ‫מקיומה‪ .‬ב"תפארת שלמה" מבאר את המאמר באופ מיוחד‪ :‬המצטער‪ ,‬אד שיש לו צער‬ ‫כל שהוא וחבילי דמעיקי ‪ ,‬פטור נפטר מצערו ומצוקתו ‪ -‬מ הסוכה‪ ,‬על ידי קיו מצוות‬ ‫סוכה‪.‬‬

‫וסוכה תהיה לצל יומ ‪.‬‬ ‫הצל מחקה את תנועות האד ובו יכול אד לראות את תבניתו; וא‪ %‬לסוכה יש סגולה זו‪:‬‬ ‫"וסוכה תהיה לצל" ‪ -‬לפי תבניתו והתעוררותו ולפי עוצ הקשר והקירבה שלו להקדוש‬ ‫ברו הוא ‪ -‬כ מרגיש את קדושת הסוכה‪.‬‬ ‫באספ מגרנ ומיקב )ראה טז‪ ,‬יג( בפסולת גור ויקב )סוכה יב‪ (.‬ויש לדעת למה‬ ‫נשתנה מצות סוכה מכל המצוות‪ ,‬שאצל כול חייבו אותנו שיהיה דוקא מ המובחר‬ ‫וההדור שבה‪ ,‬טלית נאה אתרוג נאה וכדו' ואילו כא דוקא מ הפסולת? ונראה שהרמז‬ ‫בזה‪ ,‬כי כידוע עבודתינו בר"ה‪ ,‬יוה"כ ועשי"ת הוא בבחי' יראה מחמת אימת יו הדי ‪ ,‬אבל‬ ‫סוכות זמ שמחתינו עבודתינו היא בבחי' אהבה‪ ,‬ומהו עבודת האד בימי הדי ? הרי הוא‬ ‫משלי את הפסולת שנמצא ברשותו והיינו המעשי הלא טובי ומתחרט עליה וחוזר‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל מכיו שאי זה נעשה אלא מתו יראה‪ ,‬בכוחו לעשות מזדונות לשגגות‬ ‫)יומא פו( אבל לא לעשות לזכיות‪ ,‬ולכ כשמגיע חג הסוכות שאז זוכי לעשות תשובה‬ ‫מאהבה‪ ,‬שמהפ אות לזכיות )יומא ש( בא הציווי ברמז בדבריה ז"ל שיקח מ ‬ ‫הפסולת שבידו‪ ,‬שעדיי ה כשגגות ויעל לבחי' סוכה‪ ,‬לעשות תשובה מאהבה ומהפכ ‬ ‫)הרה"ק ר' ישראל מרוזי זי"ע(‬ ‫לזכיות‬ ‫סוכה בחינת נשואי מרצו‪ .‬בעל "מראה יחזקאל" מבאר באופ נפלא עני "המצטער‬ ‫פטור מ הסוכה"‪ ,‬שלא מצאנו דוגמתו בשאר מצוות כתפילי ושבת שהמצטער יפטר בה ‪,‬‬

‫ואדרבה‪ ,‬לפו צערא אגרא‪ .‬דהנה בתחילה "אי אשה מתקדשת אלא מרצונה"‪ ,‬אבל לאחר‬ ‫שנתרצתה ונתקדשה הרי היא משועבדת לבעלה ואינה יכולה לצאת מרצונה‪ .‬וכ העבד‬ ‫בתחילה מקנה עצמו מרצונו ואחר כ הוא משועבד ואינו תלוי ברצונו‪ .‬כמו כ סוכה ענינה‬ ‫נשואי וחופה שכנסת ישראל מתקדשת ונישאת לדודה ונכנסת תחת צל כנפיו‪ .‬ולכ צרי‬ ‫בזה בתחילה רצו והתבטלות דמשוויה נפשה כהפקר‪ .‬אבל המצטערי שאינ רוצי‬ ‫לקבל עליה מלכותו יתבר‪ ,‬אי מכניסי אות בכפיה בברית זו‪ .‬אבל לאחר שנתרצו‬ ‫לבחינת נשואי זו‪ ,‬מעתה כל המצוות ה עליה כעול על צוואריה ואינ תלויות ברצו ‪.‬‬ ‫על פי דברי אלו שסוכה ענינה חופה‪ ,‬וכל עני כסוי הענני הוא ככלה המתכסית בהנומא‬ ‫שמשמעותה התבטלות כמו שפירשו הפוסקי‪ ,‬מבארי הספה"ק מה דהקדוש ברו ינסה‬ ‫את אומות העול במצות סוכה ולמה דוקא במצוה זו ? אלא כאמור‪ ,‬סוכה ענינה "חופה"‪.‬‬ ‫והרי דר העול שכאשר בשעת החופה נפתחי ארובות השמי וגש נית ארצה החת ‬ ‫והכלה והמחותני נשארי תחת החופה וממשיכי את סדר הקידושי והחופה בלא לחוש‬ ‫לגשמי א האורחי הרחוקי קימעא‪ ,‬נסוגי אחור ומבקשי מחסה‪ .‬במידה זו יבחו ‬ ‫הקדוש ברו הוא את אומות העול‪ ,‬בהוציאו חמה מנרתיקה שאז עוזבי את החופה‬ ‫ובכ מוכיחי שאי לה קשר ושייכות קרובה לבחינת יחוד הנשואי של קודשא ברי‬ ‫הוא וישראל‪.‬‬

‫ותת לנו את חג הסוכות הזה חג שמחתנו‪.‬‬ ‫מדוע נקרא חג הסוכות חג שמחתנו‪ .‬וביאר האדמו"ר הרה"ק ממודזי‪ $‬זי"ע הנה בראש‬ ‫השנה היא השגה גופנית חיי ופרנסה ומזונותיו של אד קצובי לו מר"ה עד ר"ה‪) .‬ביצה‬ ‫טז(‪ ,‬ויו הכיפורי הוא זמ השגה רוחנית שע ישראל נדמי כמלאכי ומבטלי כל‬ ‫תענוגי עוה"ז‪ ,‬וחג הסוכות הוא זמ של הצטרפות הגשמיות והרוחניות ג יחד‪ ,‬כמאמר‬ ‫חז"ל בחג נידוני על המי דהיינו פרנסה‪ ,‬ומאיד יוצאי מדירת קבע לדירת עראי דהיינו‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫ביטול הנאות העוה"ז ויושבי ונהני מזיו השכינה בסוכה‪.‬וזהו דאיתא בירושלמי עה"פ את הדביקות לתורה‪ ,‬נותרת בה אותה דביקות וקירבה לתורה ג במש כל השנה‬ ‫סכותה לראשי ביו נשק ביו שנושקי שני עולמות זה בזה‪ ,‬וכיו דבזמ חג הסוכות יש כולה‪.‬וכ יכולי ה שתהא תורת קבע ויעקר ומלאכת ארעית וטפלה‪ ,‬א‪ %‬שעוסקי‬ ‫)ישא ברכה( זמ רב בסחורה ובמלאכה‪.‬‬ ‫גשמיות ורוחניות ג יחד‪ ,‬הרי יש בו שמחה לכ נקרא זמ שמחתינו‪.‬‬ ‫)שפת אמת(‬

‫שמחת תורה‬

‫כבשי בני שנה ארבעה עשר‪) .‬פנחס כט‪ ,‬יג(‬

‫ומנינ תשעי ושמונה לכלות מישראל תשעי ושמונה קללות שבמשנה תורה )רש"י( אינה על העבר‪ .‬שכ ‪ ,‬מיהו זה אשר ירהיב עוד בנפשו לומר שלמד את התורה‪ ,‬ועל כ הוא‬ ‫בשמחת החג מתקני כל העבודות של כל השנה שהיתה חסרה בה השמחה‪ ,‬ונחשבות שמח ורוקד‪.‬אלא "שמחת תורה" היא קבלה לעתיד‪ .‬שמח האד מתו תקוה ואמונה‬ ‫)הגה"ק מקאצק זי"ע(‬ ‫עבודות כל השנה כאילו ה נעשו בשמחה‪ ,‬וע"כ מבטלת צ"ח הקללות‪ ,‬ולאו משו שמחת שיזכהו ה' ללמוד את התורה ולקנות את קנייניה‪.‬‬ ‫החג לבד‪ .‬וזהו שכתוב וחגות אותו חג לה' שבעת ימי בשנה‪ ,‬וא‪ %‬שבפסח ועצרת נמי שמחת תורה‬ ‫חוגגי ‪ ,‬משמע שחגיגת החג נוגעת לכל השנה יותר מחגיגת פסח ועצרת‪ .‬הקללות באות מפני מה נקרא החג "שמחת תורה" ולא "שמחה בתורה"‪ ,‬והלא השמחה ביו זה היא‬ ‫כעונש על אי השמחה‪ ,‬כמו שנאמר בתוכחה‪" :‬תחת אשר לא עבדת את ה' אלהי בשמחה שמחתו של האד מישראל בתורה‪ .‬אמרו משמו של בעל בית הלוי זצ"ל לא די בשמחתו‬ ‫ובטוב לבב"‪ .‬לפיכ התיקו לכ הוא דוקא בחג הסוכות חג שמחתנו שנאמר בו‪" ,‬ושמחת של האד בתורה‪ .‬צרי ג שהתורה תשמח בו‪.‬‬ ‫לפני ה' אלהיכ"‪.‬‬ ‫)ש משמואל( ותת לנו‪ ...‬באהבה‪ ...‬את יו שמיני עצרת‬ ‫מנהגו של בעל התומר דבורה למעט בדיבור של חול בסוכה‪ ,‬ומרומז בפסוק )דברי דרש הרה"ק רבי אורי מסטרליסק זי"ע מה רב חסדו של הקב"ה ע עמו ישראל שנת ‬ ‫ד‪,‬מב( ונס אל אחת מ הערי האל וחי את בצר במדבר‪ ,‬ונס הוא ר"ת ו'יעקב נ'סע ס'כותה‪ ,‬לה את חג שמיני עצרת מיד אחר עבור חג הסוכות‪ .‬אלמלא כ לא יכלו בני ישראל לשוב‬ ‫את בצר במדבר שצרי למעט בדיבור של חול בסוכה‪.‬‬ ‫)דברי יחזקאל( ולמצוא מקו בבית בבית ה‪ ,‬אחר שזכו לטעו ולהשיג קדושת וגדולת מצוות דיור‬ ‫בסכת תשבו שבעת ימי כל האזרח בישראל ישבו בסכת‪ .‬הדקדוק מה שבתחילה בסוכה‪ .‬עתה שנית לנו יו שמיני עצרת לחוג אותו בבית נוכל לצאת מ הסוכה על מנת‬ ‫כתיב תשבו אחר כ ישבו‪ ,‬א נראה דידוע דאושפיזי עילאי ה שבעה‪ ,‬וצריכי לישב לחוג קדושת היו בבתינו‪.‬‬ ‫בסוכה בדחילו ורחימו ולא לדבר שו דבר בטל בסוכה כדי שיתעכבו האושפיזי בסוכה‪ ,‬שישו ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה כי טוב סחרה מכל סחורה מפז‬ ‫כי א לא כ יצאו ממנה‪ ,‬וזהו בסוכות תשבו שבעת ימי בכוונה זו שכל האזרח בישראל‪ ,‬ופניני יקרה‪ .‬יש להבי את הלשו "שישו ושמחו" בשמחת תורה‪ .‬ונקדי מה שכתב‬ ‫היינו האושפיזי עילאי נקראי אזרח ישבו בסוכות שלא יצאו עמ וכנ"ל‪.‬‬ ‫)מבשר צדק( באיוב הנה מאמר ששו יתכ בהיות הדבר עומד על גמר טוב ושלמות פעולתו כמאמר‬ ‫שמחת בית השואבה‬ ‫שמחי בצאת וששי בבוא ר"ל ישמחו כאשר יצאו להאיר על האר‪ $‬וששי בבוא‬ ‫והנה הרמז בסוכות בשמחת בית השואבה שהשמחה היתה גדולה שמתריעי בחצוצרות היינו בהיות השמש במערב אז ישישו שגמרו פעולת הטוב‪ .‬ומבואר‪ ,‬דלשו שמחה נופל‬ ‫וכנורות ונבלי ובכל כלי שיר‪ ,‬הנה הטע מחמת מחילת העו שהי' ביוה"כ‪ ,‬לזה גדלה על שמחה של התחלה‪ ,‬ולשו ששו נופל על שמחה של גמר‪ .‬ולפי"ז בא מהל השמחה‪,‬‬ ‫השמחה כ"כ ע"ד כששבוי בא מבית האסורי לביתו ישמח מאד כמו כ בחוטא אשר שהיא ההתחלה‪ ,‬ואח"כ ב"ששו " שהוא הגמר‪ ,‬וכ מצינו במגילת אסתר "ליהודי היתה‬ ‫נתפס בידי היצר הרע וביו הכפורי כשהקדוש ברו הוא מצילנו מידו ומעבירות נעשו אורה ושמחה וששו ויקר"‪ ,‬דכתיב קוד שמחה ואח"כ ששו ‪ ,‬ואמר שמחה וששו כי ששו ‬ ‫זכיות ויצא לחפשי מתח"י היצר הרע תגדל מאד השמחה‪.‬‬ ‫)דברי חיי( הוא אחר שמחה כמ"ש בגמרא שמחה הוא שהול למצוא חפ‪ $‬בשמחה וששו הוא אח"כ‬ ‫חיבוט ערבה‬ ‫בשכבר החפ‪ $‬בידו‪ ,‬אמנ בשמחת התורה הרי מבואר דסדר הבדברי הוא בהיפ‪ ,‬קוד‬ ‫הנה בטע לקיחת הערבה בהושענא רבה ולחבוט אותה בודאי יש סודות עמוקי‪" .‬אבל ששו ואח"כ שמחה‪ ,‬שהרי הלשו הוא‪ ,‬שישו ושמחו בשמחת תורה‪ ,‬קוד שישו ואח"כ‬ ‫לית טע לפי קט שכלי‪ ,‬נראה על פי המפורש במדרש דהני ד' מיני מרמזי על ד' שמחו‪ .‬אול הביאור בזה פשוט שהרי שמחת התורה כוללת שני עניני‪ ,‬סיו התורה‪,‬‬ ‫כיתות בני אד‪ ,‬וערבה מרמזת על רשעי שאי בה לא טע ולא ריח‪ ,‬ואמר הקב"ה והתחלת התורה‪ ,‬שהרי כתב הרמ"א )בסימ תרסט( וקורי יו"ט האחרו שמחת תורה לפי‬ ‫לעשות מה אגודה אחת‪" .‬ונראה‪ ,‬דהיינו דוקא בעול הזה יש להתפלל על הרשעי‪ ,‬וכמו ששמחי ועושי בו סעודת משתה לגמרה של יו‪ ,‬ועל ב' עניני אלו באו לשונות ששו ‬ ‫שאנו מקריבי פרי בחג על אומות העול וכו'‪ .‬ולכ היינו דוקא ב'ששה ימי'‪ ,‬המרמזי ושמחה‪" ,‬ששו " על גמרה של תורה ו"שמחה" על תחלתה של תורה‪ ,‬והסדר הוא בדקדוק‪,‬‬ ‫על שיתא אלפי שני הוי עלמא )סנהדרי צח‪ ,(.‬צרי לעשות מה אגודה אחת‪ ,‬להג אלו "שישו ושמחו בשמחת תורה"‪ ,‬קוד ש"שישו"‪ ,‬שהרי מקוד באה שמחתה של גמרה ש‬ ‫על אלו‪ .‬אבל ב'יו השביעי' המרמז לאל‪ %‬השביעי‪ ,‬אז יהיה פירוד בי האגודה והרשעי תורה‪ ,‬בקריאת וזאת הברכה‪ ,‬ואח"כ "שמחו" בתחלתה של תורה‪ ,‬בקריאת פרשת בראשית‪,‬‬ ‫יאבדו‪" .‬ולכ לוקחי את הערבה בפני עצמה לרמז שביו השביעי יהיה פירוד בי ולכ א‪ %‬שבכל מקו קודמת השמחה לששו ‪ ,‬בשמיני עצרת קודמת הששו לשמחה‪,‬‬ ‫האגודה ורשעי יהיו נידוני בפני עצמ ויהיו שפלי עד לאר‪ .$‬ולכ חובטי אותה באר‪ $‬דתחלת השמחה היא בגמרה של תורה‪ ,‬ומזה באה השמחה בתחלתה של תורה‪ ,‬בקריאת‬ ‫)הגה"ק הגר"א זי"ע(‬ ‫להכניע ולהשפיל ‪" .‬סו‪ %‬דבר נראה‪ ,‬כי נכו הוא לכוו בשעת חביטת ערבה‪ ,‬להכניע זדי פרשת בראשית‪.‬‬ ‫ורשעי ולקיי מאמר הכתוב ועסות רשעי כי יהיו אפר תחת כפות רגליכ )מלאכי ג‪ ,‬משל למל בשר וד שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה‪ .‬ליו אחרו אמר לאוהבו‬ ‫כא(‪.‬‬ ‫)הגה"צ רבי שלמה קלוגער זצ"ל( עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממ )סוכה נח‪ (.‬מדוע "סעודה קטנה"‪ ,‬הלא כדי‬ ‫שמחת תורה‪ .‬מפני מה נקבע יו שמחת תורה לתחילת השנה‪ .‬שנינו‪ :‬על מה אבדה אר‪ $‬להנות ממנו מ הראוי להרבות בסעודה גדולה‪ .‬אלא המשיל המגיד מדובנא‪ ,‬משל‬ ‫מפני שלא ברכו בתורה תחילה )נדרי פא‪ (.‬והר" )ש( הביא מגילת סתרי של הר"ר למה הדבר דומה‪ :‬לאד ששב מדר ארוכה ובביתו מצפי לבואו אשתו ובניו וא‪ %‬בני‬ ‫יונה שכתב‪" :‬כלומר‪ ,‬שלא היתה התורה חשובה בעיניה כל כ‪ ,‬שיהא ראוי לבר עליה"‪ .‬אשתו אשר נולדו לה מבעלה הראשו ‪ .‬כאשר שב לביתו הביא לבני אשתו מתנות‬ ‫נמצינו למדי‪ ,‬שכדי להיות קבוע ומושרש בתורה‪ ,‬נצרכת תחילה הכנה ראויה‪ .‬לפיכ גדולות ואילו לבניו הביא תשורות קטנות‪ .‬תמהו כול‪ :‬כלו בני אשת חביבי עלי‬ ‫נקבע יו שמחת תורה לראשית השנה‪ ,‬כדי לקבוע ולהשריש את התורה בלבו של כל אד יותר מבני‪ ,‬שלה הבאת מתנות גדולות ואילו לבני הסתפקת בתשורות קטנות‪.‬‬ ‫מישראל לכל השנה כולה‪ .‬על ידי שמחת התורה‪ ,‬הדביקות והתשוקה אליה‪ ,‬מכי האד השיב האיש‪ :‬רצוני שיהו כול שמחי בשובי הביתה ולכ לבני אשתי שאינ שמחי‬ ‫את עצמו לקראת המש השנה‪ ,‬כדי שתשאר בלבו אותה דביקות ותשוקה אל התורה ג כל כ בעצ בואי‪ ,‬הבאתי מתנות גדולות כדי להרבות על ידי כ את שמחת‪ .‬ואילו‬ ‫בימות החולי של כל השנה יתר על כ ‪ ,‬ג אלה שאי תורת אומנות ומתעסקי לבני‪ ,‬ששמחת שלימה בראות פני אביה‪ ,‬אי צור בריבוי מתנות‪ .‬ואדרבה‪ ,‬א‬ ‫)אהל יעקב(‬ ‫לפרנסת ולמחיית בסחורה ובמלאכה‪ ,‬מכל מקו מתו שקובעי בלב בתחילת השנה תתערב בשמחת הטבעית שמחה זרה‪ ,‬א לקלו ולחרפה ייחשב הדבר‪.‬‬

‫דברי תורה מרבוה"ק מבעלזא‬

‫ולקחת לכ ביו הראשו פרי ע הדר כפות תמרי וענ" ע עבות וערבי נחל‬

‫שיהיו בזאת העת ובבת אחת‪ ,‬וניחא הכל דהיו בזכות השבעה רועי והיה בזכות אהר ‪.‬ולפי‬ ‫הדברי היה נכלל באהר ענ אחד שהיה מצידו וג מה שהמשי כל הז' ענני בזאת העת‪,‬‬ ‫ומרומז אהרו במילוי אותיות ]כזה אל"‪ %‬ה"א ר"ש וא"ו נו" בגמטריא תשל"ו[ מספרו ח' פעמי‬ ‫סוכה ]ע ח' כוללי[‪ ,‬מרומז למה שאמרתי שהיה בו הצד שלו וג כל השבעה בבת אחת‪.‬‬

‫ושמחת לפני הש אלקיכ ‪ .‬וידוע בספרי דאלו הארבעה מיני מעוררי שמחה‪ ,‬כשאיש‬ ‫ישראל יש ברצונו לעשות הרצו העליו ולשמוח במצוותיו‪ ,‬אז המשי הקב"ה כח באלו הד'‬ ‫מיני לעורר שמחה‪ ,‬וג נמש כח באלו המיני להמשי שמחה‪ ,‬היינו שלפעמי אד רוצה‬ ‫)כ"ק מר מהר"ש זי"ע(‬ ‫להמשי עליו שמחה‪ ,‬אלא שיש לו מניעות בעסק פרנסה וכדומה שכח אחר ברצונו להמשי‬ ‫עליו עצבות חלילה‪ ,‬והקב"ה נת כח באלו הד' מיני להבריח כל מיני עצבות וממילא יש מה יתרו לאד בכל עמלו וגו'‪) .‬קהלת א(‬ ‫איתא במדרש‪ ,‬יכול א‪ %‬בעמלה של תורה‪ ,‬חזרו ואמרו‪ ,‬לא אמר "בכל עמל"‪ ,‬אלא "בעמלו"‪,‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"ש זי"ע(‬ ‫המשכת הטובות‪ ,‬ולכ ממילא נמש שמחה‪.‬‬ ‫בעמלו אינו עמל‪ ,‬אבל עמל הוא בעמלה של תורה‪ ,‬אמר ר' יוד תחת השמש אי לו‪ ,‬למעלה מ ‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימי כל האזרח בישראל וגו'‪.‬‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימי כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪ ,‬זה כבר אמרתי האי השבעה השמש יש לו‪ ,‬פע אחת באתי לפני א"א ז"ל ואמר לי‪ :‬אע"פ שטוב לאד שישבור תאוות לבו‬ ‫רועי נרמזי בהסוכה כל אחד ביומו‪ ,‬וזה ידוע דכמו האבות העול נרמזי בסוכה כ האמהות בשכלו הטוב‪ ,‬בכל זאת עיקר תכלית האד הוא לשבור לבו בתורה עד שיתלהב לבו בלבת אש‬ ‫נרמזי בסוכה‪ ,‬ולכ מלת אזר"ח ע המילוי בספרו במכוו שר"ה רבק"ה רח"ל לא"ה‪ ,‬לרמז בזה לה' ית'‪ ,‬וכשיקדש האד ויטהר את גופו עד למעלה מדר הטבע‪ ,‬יוכל לעשות דברי שה‬ ‫למעלה מ הגו‪ ,%‬אד"ק ז"ל‪ ,‬וע"פ דבריו אפשר לפרש המדרש‪ ,‬בעמלו אי לו יתרו ‪ ,‬אבל בעמלה‬ ‫שהאבות והאמהות באי ומשתתפי בסוכה ומעוררי חסדי ורחמי על ישראל‪..‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"ש זי"ע( של תורה יש לו יתרו ‪ ,‬ור"י אמר תחת השמש אי לו יתרו ‪ ,‬כי הגו‪ %‬נקרא שמש ולזה אמר תחת‬ ‫הגו‪ %‬אי לו יתרו ‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬שאי זה תכלית האד‪ ,‬אבל למעלה מ הגו‪ %‬ע"י שמקדש א"ע ע"י‬ ‫ערבה ענוה ושפלות‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫בויהי רצו שבעת אגודת הלולב אומרי‪ :‬שני בדי ערבות שה כנגד משה ואהר ‪ .‬אמר אדוני אבי התורה‪ ,‬יש לו יתרו ויוכל לעשות מעשי שה למעלה מכוחות הגו‪%‬‬ ‫ז"ל דערבה רומזת לענווה ושפלות )אי בו טע וריח(‪ .‬ולכ ‪ ,‬ערבה כנגד משה ואהר ‪ ,‬כי עני מחיל אל חיל הולכי ‪ ,‬נוסעי מסוכה ולשמוח בשמיני נמלכי )פייט(‪.‬‬ ‫הענווה מצינו אצל משה ואהר ‪ .‬על משה רבינו ע"ה נאמר‪ :‬והאיש משה ענו מאד מכל וגו'‪ .‬ואצל ונראה לפרש על פי דברי הרה"ק מסטרעליסק זי"ע שא איש ישראל זוכה לקיי מצות סוכה‬ ‫אהר נאמר‪ :‬ונחנו מה )אלו דברי קדשו ז"ל(‪ .‬ואפשר לומר עוד דאיתא במדרש )ויק"ר ל‪,‬יג(‪ :‬כמצותה וזוכה להשיג ולהמשי אליו קדושת הסוכה‪ ,‬הדפנות והסכ וכל מצוות התלויי בסוכה‬ ‫ערבה כנגד הפה ומשה רבינו היה מתפלל תמיד על ישראל‪ .‬ועל אהר הכה נאמר בתרגו יונת אי אפשר לו אחר כ למצוא לו מקו להכנס לביתו ? א חסד ה' שתיכ‪ %‬אחר קדושת חג‬ ‫)פרשת חקת כ‪,‬כח( דהוא היה עמוד צלותהו דישראל לכ מרמזי תרי בדי הערבה ‪ -‬שה נגד הסוכות הולכי אנו מחיל אל חיל ‪ -‬לקדושת החג שמיני עצרת‪ ,‬וכ אפשר לצאת מ הסוכה‬ ‫הפה ‪ -‬על משה ואהר ‪ .‬וכ כידוע‪ ,‬תפלה צריכה להיות בענווה ושפלות‪ ,‬ולכ ערבה רומזת על ולהכנס הביתה‪ .‬וזה פירוש‪ :‬נוסעי מסוכה ‪ -‬בזמ שאנו פוני מהסוכה אי יכולי להפרד מתו‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע( הדפנות והסכ וכל מצוות התלויות בסוכה; א‪ ,‬מסיי הפייט ‪ :‬ולשמוח בשמיני נמלכי ‪-‬‬ ‫תפילה כדאמר ‪ -‬דרומזת ג על ענווה ושפלות‪.‬‬ ‫נמלכי הוא לשו עצה‪ ,‬העצה הוא לשמוח בשמיני על כ יכולי לצאת מהסוכה‬ ‫בסוכות נמש שובע לעול ‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫איתא בש האריז"ל דסוכות מרמז על שובע‪ ,‬שנשפע שובע לעול‪ .‬הרמז לזה הוא כי‬ ‫איתא הקשו בירושלמי‪ ,‬למה תיקנו להתחיל זכירת גשמי בתפלת מוס‪ %‬ולא בתפלת ערבית שהיא‬ ‫בזוה"ק ובטור הל' ר"ה כי סוכות רומז ליעקב אבינו‪ ,‬כפי שכתוב ויעקב נסע סוכותה ויעקב היה‬ ‫הראשו שהתפלל על הפרנסה כמו שכתוב‪ :‬ונת לי לח לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬על כ נמש בחג תחילת היו? )עיי טור או"ח סימ קי"ד(‪ .‬יש לומר כי תקנו התפלה בשעה זו‪ ,‬כש שהתפלה‬ ‫זה שובע לעול‪ .‬עוד אפשר לרמז כי כתבו התוס' )ר"ה יא‪,‬א( שהמלאכי היו אצל אברה אבינו הראשונה על הגש נערכה באותה שעה‪ ,‬על‪-‬ידי אד הראשו ביו הראשו ליצירתו‪ .‬שרש" י‬ ‫מפרש )בראשית ב' ה'( "כי לא המטיר" – לפי ש"אד אי לעבוד את האדמה" אי מכיר בטובת‬ ‫ע"ה בחג הסוכות‪ ,‬ובסעודה זו כתיב‪ :‬ואקחה פת לח וסעדו לבכ‪ ,‬על כ נמש שובע‬ ‫לעול‪.‬זי"ע( של גשמי‪ .‬וכשבא אד וידע שה צור לעול‪ ,‬התפלל עליה וירדו וצמחו האילנות ודשאי‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד‬ ‫ומפורש במדרש רבה )פרשת בראשית(‪" :‬בשעה ראשונה‪ ...‬בשעה שביעית )ליצירתו( עמד‬ ‫אושפיזי אהר‪.‬‬ ‫למע ידעו דורותיכ כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אות מאר‪ $‬מצרי )ויקרא והתפלל"‪ .‬נמצא שאד הראשו התפלל לראשונה על הגש בשעה שביעית – היא שעת תפלת‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫כ"ג(‪ ,‬ואיתא בגמרא )סוכה י"א‪ (:‬זה ענני כבוד שהקדוש ברו הוא היה מסבב אות בהוציא מוס‪ .%‬על‪-‬כ תיקנו שג אנחנו נתפלל על הגשמי בשעה זו‪.‬‬ ‫ממצרי‪ ,‬ואיתא בגמרא )טענית ט‪ (.‬דהענני כבוד היו בזכות אהר ‪ ,‬ובכתבי האריז"ל איתא דהיה שמיני רגל בפני עצמו הוא לעני פז"ר קש"ב )סוכה מח(‪.‬‬ ‫שבעה ענני כבוד והיו בזכות שבעה רועי אשר כל אחד ואחד בזכות המצוה ומע"ט שהיה בו זקני כ"ק מר מהר"ש זי"ע היה אומר‪ :‬את גודל מעלת ויקר ערכ של הריקודי בשמחת תורה‬ ‫היה ממשי על בניו היק‪ %‬מענני כבוד‪ ,‬והוא לכאורה נגד הגמרא דבגמרא איתא דהיו בזכות אי לי רשות לגלות‪ .‬בר‪ ,‬את זאת אוכל להגיד שכל התפילות והתחנוני וכל מיני בקשות של‬ ‫אהר ובכתבי האריז"ל משמע דהיו בזכות שבעה רועי שה אברה יצחק יעקב משה אהר בני ישראל מכל השנה והתפילות של הימי הקדושי האלו שלא היו כראוי ולא עלו לרצו לפני‬ ‫יוס‪ %‬ודוד‪ .‬והתירו‪ $‬הוא‪ ,‬דהאמת הוא דהשבעה רועי כל אחד ואחד בקדושה וטהרה שלו‪ ,‬היה אדו כל‪ ,‬וכ התקיעות שאנו תוקעי ‪ -‬בזה היו נאספי יחד ועולי לרצו לפני אבינו‬ ‫ממשי קדושה וטהרה על ישראל עד שהיו מסוככי בהקדושה וטהרה שלו‪ ,‬אלא להמשי שיהיו שבשמי על ידי הריקודי‪ .‬וזה הרמז בגמרא‪ :‬שמיני רגל בפני עצמו לעני פז"ר קש"ב‪ .‬ובזה‬ ‫כול בבת אחת ובשעה אחת היה על ידי אהר ‪ ,‬דבצדקתו שהיה אוהב שלו ורוד‪ %‬שלו גר מרומז העני הנ"ל‪ :‬כל התפילות הפזורות של כל ימות השנה שאי לה עליה ‪ -‬יקשיב לה‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬ ‫שיהיו כל השבעה ענני בבת אחת‪ ,‬דהיה באפשר שיהיו הענני לעתיד‪ ,‬ואהר ממשי אות הש יתבר ביו זה; פזר ‪ -‬הפזורות‪ ,‬קשב יקשיב‪.‬‬

‫יומא דהילולא‬ ‫הרה"ק רבי שמעו‪ $‬מיערסלוב זי"ע בעל "תורת שמעו‪ "$‬ט"ו תשרי תר"י‬ ‫הרה"ק רבי שמעו מארילעס מיערסלב זי"ע נולד בער‬ ‫בשנת תקי"ט‪ ,‬לאביו הגה"ק רבי ישראל זצ"ל מלוקעב שהיה‬ ‫בנו של הרה"ק רבי יעקב קופל מליקווא זי"ע זקינו של החוזה‬ ‫הק' מלובלי זי"ע‪ .‬צדיק זה היה שליח מר רבינו הבעל ש‬ ‫טוב הק' זי"ע לרומא לבטל גזירות רעות ואכ הצליח ה' דרכו‪.‬‬ ‫רבינו הי' רגיל להסתיר גדלותו בתורה למרות שהי' גדול‬ ‫בנגלה ובנסתר ומרגלא בפומיה לומר‪ :‬כי הגדלת על כל שמ‬ ‫אמרת )תהלי קלח‪ ,‬ב( "היינו שאמירת תהלי הוא יותר‬ ‫גדול מלעסוק בשמות הקדושי"‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק רבי חנו דוב מאלעסק זי"ע בעל "לב שמח"‬ ‫חתנו של מר הרה"ק רבי שלו מבעלזא זי"ע "שהחוזה הק'‬ ‫רבי יעקב יצחק מלובלי זי"ע אמר להרבי ר' שמעו זי"ע בזה‬ ‫הלשו ‪ :‬א תרצה להארי ימי‪ ,‬תכניע עצמ בפני כל צדיק‪,‬‬ ‫ושיחתו של תלמיד חכ הוא לימוד‪ ,‬שכ איתא בתוה"ק‪ :‬צדק‬ ‫צדק תרדו‪ %‬למע תחיה )דברי טז‪ ,‬כ( שעל ידי רדיפה שרוד‪%‬‬ ‫והול לכל צדיק‪ ,‬בזה נמש חיי"‪.‬ומוסי‪ %‬הסבר לכ‪" :‬והטע‬ ‫מחמת שא אינו מכניע את עצמו‪ ,‬ממילא נוגע בכבוד‪ ,‬ועושה‬ ‫פג בעני אי מלכות נוגעת בחבירתה‪ ,‬ולכ דוד המל אמר‪:‬‬ ‫מכל מלמדי השכלתי )תהלי קיט‪ ,‬צט(‪ ,‬ולכ מצינו‪ :‬דוד מל‬ ‫ישראל חי וקיי‪ ,‬ולכ אוהבי חבירי בזה אסיי‪ ,‬זאת לא‬ ‫אמרתי רק ליזהר על זה שיהיה לכ אמונת צדיקי ולא ליל‬ ‫בגדולות בנפלאות‪ ,‬אלא לשמור פיו ולשונו‪ ,‬וזה שומר מצרות‬ ‫נפשו"‪) .‬לב שמח החדש ‪ -‬דר התפילה( במקו אחר כותב‬ ‫ה"לב שמח" בש רבינו "א תרדו‪ %‬אחר צדיקי‪ ,‬זה טוב‬ ‫לאריכות ימי‪ ,‬וזהו שמסיי הפסוק‪ :‬למע תחיה‪ ,‬וכ נהגתי‬ ‫לנסוע לצדיקי אפילו לעת זקנתי"‪ .‬וידוע שג בהיותו זק ‬ ‫מופלג ועיניו כהו‪ ,‬נסע במסירות נפש להסתופ‪ %‬בצלו של‬ ‫הרה"ק כ"ק מר השר שלו מבעלזא זי"ע‪ .‬בנסמ לדברי‬ ‫דלעיל יש לציי מה שכותב בספרו "תורת שמעו " )פרשת‬ ‫שופטי( פירוש הכתוב‪ :‬ואתה תבער ד הנקי מקרב )דברי‬ ‫כא‪ ,‬ט( "דזה קאי על כל איש ישראל‪ ,‬ורוצה לומר דהזהירה‬ ‫התורה לכל איש שיראה לבער הד הנקי‪ ,‬רוצה לומר מה‬ ‫שחושב בלבו שהוא צדיק גמור ונקי מכל עו ‪ ,‬וזהו‪ :‬מקרב‪,‬‬ ‫ובמה יבער‪ ,‬כי תעשה הישר בעיני ה' אלקי‪ ,‬אז תדע שלא‬ ‫עשית עד עתה מאומה"‪.‬‬ ‫מקובל שנסע למאתי צדיקי ויותר‪ ,‬א רבותיו היו‬ ‫הרה"ק הרבי ר' אלימל זי"ע‪ ,‬שדבק בו בגיל הבר מצוה‪ ,‬וא‪%‬‬ ‫הניח לו תפילי באמרו כי קישרו בכ לתפילי דמארי עלמא‪,‬‬ ‫ולעת זקנתו סיפר כשנעשה בר מצוה קרא לו הרה"ק הרבי ר'‬ ‫אלימל זי"ע ואמר לו‪ :‬קינד לעב ‪ ,‬קו וועל אי דיר לייגע ‬ ‫תפילי דמארי עלמא‪ ,‬ואמר אי בי שוי אלט אי געדנעק עס‬ ‫נא‪.‬‬ ‫החוזה מלובלי זי"ע שהיה ב דודו ואותו ראה כרבו‬ ‫המובהק; והרה"ק מלובלי החשיבו מאוד‪ ,‬והי' יושב אצל‬ ‫עריכת השולח של הרה"ק מלובלי זי"ע במקו הראשו אצל‬ ‫הרה"ק מלובלי ‪ ,‬ואמר הרה"ק מיעריסלאב בגודל ענותנותו‪:‬‬ ‫שאינו יושב במקו הזה מפני גדלותו וחשיבותו‪ ,‬רק מפני‬ ‫שהוא בא במוקד ע"כ עוד יש לו מקו לישב ש‪.‬‬ ‫והרבי ר' מנח מנדל מרימנוב זי"ע וסיפר אופ ‬ ‫התקרבותו אל הרה"ק רבי מנח מענדיל מרימנוב זי"ע‪ .‬והכי‬ ‫הוי עובדא‪ :‬בהיות הרבי ר' שמעו זי"ע בבית ה"חוזה" הקדוש‬ ‫בלובלי והתמהמה ש כמה שבועות כמנהגו תמיד‪ ,‬וכבר הגיע‬ ‫זמנו לשוב לביתו‪ ,‬בא לפני רבינו הקדוש לקבל ברכת פרידה‪,‬‬ ‫ולא רצה ה"חוזה" לברכו ואמר לו להתעכב עוד בביתו‪ .‬ויוחל‬ ‫עוד שבוע אחד‪ ,‬ואח"כ בא שנית לקבל ברכת פרידה‪ .‬אז אמר‬ ‫לו ה"חוזה" סיבת מניעתו לנסוע לביתו כי ראה עליו דיני ר"ל‪,‬‬ ‫בכ לא רצה להניח לו לנסוע לביתו עד אשר יתגלה לו מדוע‬ ‫דיני רודפיה אבתריה‪ ,‬ועתה ידוע כי דני אותו מלמעלה‬ ‫מפני שהנהו גר סמו למחוז הרה"ק הרבי ר' מענדיל זי"ע‬ ‫ואינו נוסע אליו‪ .‬אז קבל עליו הרבי ר' שמעו זי"ע לקבל מרות‬ ‫מהרה"ק מרימנוב זי"ע‪ ,‬ונעשה מתלמידיו לשתות בצמא דבריו‬ ‫הקדושי‪.‬‬ ‫והרבי ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע‪ ,‬רבינו הרה"ק מיערסלוב‬ ‫זי"ע הי' מסתופ‪ %‬ג בצלו והיה מקבל אנשי בבואו לרימנוב‪,‬‬ ‫פע אחת באה לפני הרבי ר' הירש אשה בוכיה שבעלה חולה‬ ‫אנוש‪ ,‬וברכה שה' ישלח עזרה מקודש‪ ,‬כשהמשיכה לבכות‬ ‫בקול ר יותר מדאי‪ ,‬שאלה על כ מדוע היא עדיי בוכה‪,‬‬ ‫שהרי ביר אותה לרפואה שלימה‪ ,‬ענתה לו‪ :‬ואי לא אבכה‪,‬‬ ‫הלא בא לכא הרבי ר' שמעו מיערסלאוו והייתי אצלו‪ ,‬ואמר‬ ‫לי שבעלי צרי רחמי‪ ,‬אמר לה הרבי ר' הערש‪ ,‬א כ‪ ,‬אז אי ‬ ‫ל מה לבכות‪ ,‬כי רחמי מצויי בעול‪ ,‬ואבקש מבעל‬ ‫הרחמי שיגלגל רחמי על בעל וכ היה שנתרפא מחליו‪.‬‬ ‫וא" הסתופ" בציל של רעיו מבית מדרשו של רבו‬ ‫מלובלי ‪ ,‬הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשי‪ ,$‬ובעל "עטרת צבי"‬ ‫מזידיטשוב‪ ,‬וכ"ק מר השר שלו מבעלזא זי"ע‪ ,‬שהעיד רבינו‬ ‫כי שמע פע מרבו מלובלי אשר "מי שגר י"ב מילי מהאבר‬ ‫הזה ולא יסע אליו‪ ,‬תהיה לו הקפדה עליו ומסופר שעל א‪%‬‬ ‫שמדד את המרחק מירוסלב לבעלזא שהוא יותר מי"ב מיל‪,‬‬ ‫החליט בנפשו לנסוע לבעלזא באמרו‪ :‬אולי בדר האויר יש‬ ‫פחות מי"ב מיל"‪.‬‬ ‫ויש עוד סיפור על נסיבות היותו חסיד של כ"ק מר השר‬ ‫שלו‪ ,‬שסיפר הבעל "ישמח ישראל"‪ ,‬שלהרה"ק רבי שמעו ‬ ‫מיערסלוב היה חסיד אחד שהיה מחזיק אותו בכל הצטרכותו‪.‬‬ ‫פע אחת נחלה מאד והיה בסכנה גדולה עד שכל הרופאי‬ ‫אמרו נואש‪ ,‬כי נחסרה לו כל הריאה‪ .‬כשבא לרבו ר"ש שיבקש‬ ‫רחמי עבורו‪ ,‬אמר לו שיסע לבעלזא‪ .‬שאל אותו‪ :‬חסידות‬ ‫אלמד אצלכ‪ ,‬ואודות זה את שולחי לרבי אחר? השיב לו‬ ‫שג הוא יסע עמו‪ ,‬וילכו שניה יחדיו‪ .‬בבוא לבעלזא‪ ,‬בקש‬ ‫הרה"ק ר' שמעו ממר השר שלו שיעשה לו טובה‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫וא כ ‪ ,‬תקרא אותי רבי? ענה ואמר לו‪ :‬ה ‪ ,‬ותיכ‪ %‬עמד כ"ק‬ ‫מר מבעלזא מכסאו‪ ,‬חגר לאותו האיש את חגורתו‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬

‫דו ביסט שוי גיהאלפע ‪ ,‬או אי האב אי דיר ארינגעזעצט‬ ‫נייע לינגע ]כבר נושעת‪ ,‬שמתי ב ריאות חדשות‪[.‬‬ ‫כמו כ הסתופ" בציל של קדוש ישראל מרוז'י ‪ ,‬והרה"ק‬ ‫רבי חיי מקוסוב‪ ,‬והרה"ק רבי מאיר מפרימישלא זי"ע‪ ,‬ואמר‬ ‫עליו כי "הוא שמעו הצדיק שהי' משיירי כנסת הגדולה" ואכ ‬ ‫תוא המאמר שהארי ימי והי' עוד מתלמידיו מרב של‬ ‫ישראל הרה"ק הרבי ר' אלימל מליעזנסק זי"ע‪ ,‬והרה"ק בעל‬ ‫דעת קדושי זי"ע כשראהו לראשונה קרא בהתפעלות "אשר‬ ‫תואר פניו מאירי לו מניצוצות אורות צורת התנא האלוקי‬ ‫רבי שמעו בר יוחאי"‪.‬‬ ‫בי המסתופפי בצלו היו בעל "דברי חיי" מצאנז‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי שלו מקאמינקא‪ ,‬והמהרי"א מזידיטשוב‬ ‫והמהרי"א מקומרנא; הרה"ק רבי אלעזר מלאנצהוט‪ ,‬הרה"ק‬ ‫רבי נפתלי היר‪ $‬מברעזא ובניו‪ :‬בעל "דברי יחזקאל"‬ ‫משינאווא‪ ,‬בעל "ייטב לב" מסיגעט‪ ,‬וכ תלמידו המובהק –‬ ‫שרבינו סמכו "מכח הסמיכה שהסמיכו הרבי ר' אלימל" –‬ ‫הרה"ק רבי שלמה זלמ מויעליפולא; הרה"ק רבי ישראל דוב‬ ‫בער מיאשניצא‪ ,‬בעל "רביד הזהב"‪ ;,‬גאו ישראל בעל ה"מנחת‬ ‫חינו"‪ ,‬שנסע אליו כמה פעמי; הרה"ק רבי דוב בריש‬ ‫מאושפצי ‪ ,‬בעל "דברי צדיקי" וכ גדולי המקובלי מבית‬ ‫מדרשה של זידיטשוב‪ ,‬בעל "עטרת שלו"‪ ,‬ובעל "עולת שבת"‪,‬‬ ‫רבה הישיש של קריפטש רבי אברה גאלר‪ ,‬שחי למעלה‬ ‫ממאה שנה ועוד‪ ,‬זכי"ע‪ .‬תלמידו הגה"ח ר' דובעריש בריל שו"ב‬ ‫בריישא‪ .‬מלא בש"ס ופוסקי‪ ,‬ירא שמי מרבי‪ ,‬רוד‪ %‬צדקה‬ ‫וחסד‪ ,‬וחסיד נלהב‪ .‬דבוק ברבנו‪ ,‬וכ שימש ונסע אל ששי‬ ‫מצדיקי דורו‪ .‬רש לעצמו מסיפוריה ודברי תורת‪ ,‬ואחרי‬ ‫פטירתו נלקחו מעזבונו להביא לדפוס‪ .‬חלק נדפס בספר‬ ‫אמרי שפר‪ ,‬למברג תרמ"ד‪ ,‬והיתר הדפיס על שמו הגה"צ רבי‬ ‫צבי יחזקאל מיכלזו בש דבש השדה‪ .‬כשבא רבינו‬ ‫ללאצנצוט להשתטח על ציונו של מהר"נ מרופשי‪ $‬זי"ע‪,‬‬ ‫התארח אצל ר' דובעריש‪ ,‬וא‪ %‬השתת‪ %‬בסעודה שהכי ש‪.‬‬ ‫על דבקותו ברבינו יעיד מה שהוא עצמו מספר‪" :‬וכעי זה‬ ‫ראינו בעינינו מעשה נורא‪ ,‬אצל כבוד אדונינו מו"ר מהר"ש‬ ‫זי"ע מיעריסלוב‪ ,‬אני וידידי ידיד נפשי ירא אלקי מו"ה ליפא‬ ‫מלאנצהיט נ"י‪ ,‬בהיותנו במשכ כבוד אדמו"ר יחד‪ .‬פע אחת‬ ‫שמענו מפיו הקדוש‪ ,‬שהוכיח אותנו שהוא הקדוש כשנסע‬ ‫לרבו הקדוש מלובלי ‪ ,‬לא סיפר לו שו צער בשו פע‪ ,‬רק‬ ‫כל מגמתו היתה להביא שמחה לרבו במה דאפשר‪ .‬וקוד‬ ‫נסיעתו כמה ימי‪ ,‬הודיע לחבריו שהיו מקורבי ומדובקי‬ ‫להצדיק זה רבו‪ ,‬והיה כל אחד שולח בידו פדיו ‪ ,‬ורישו שמו‬ ‫וש בני ביתו‪ .‬כ היה מנהגו תמיד‪ ,‬אזי הביא איתו איזה ס‬ ‫לרבו‪ ,‬והיה מזה לרבו קצת שמחה‪ ,‬ואז קרא לפניו שמות‬ ‫השולחי‪ ,‬והוא בקדושתו ביר אז בשעת הקריאה את כל‬ ‫אחד‪ ,‬אשר כברכתו ביר אות‪ .‬וכאשר אנחנו זאת שמענו‬ ‫מפיו‪ ,‬קבלנו על עצמנו ג כ לעשות כזה‪ .‬ומאז בכל שנה‬ ‫כאשר נסענו לראש השנה‪ ,‬ג כ אספנו מכל הידידי איזה‬ ‫ס‪ ,‬מכל אחד אשר לא היה יכול לנסוע בעצמו‪ ,‬אזי שלח אתנו‬ ‫פדיו ‪ ,‬ורשמנו ג"כ שמו ושמות בני ביתו‪ ,‬וכשבאנו לש קראנו‬ ‫לפניו השמות והנחנו הפדיונות‪ ,‬והוא בקדושתו ביר את כל‬ ‫אחד‪ ,‬וראינו שהיה לו קורת רוח מזה‪ .‬פע אחת כאשר קבצנו‬ ‫המעות‪ ,‬והיה נראה לנו בעינינו הבשר‪ ,‬כי יותר טוב להביא יותר‬ ‫מעות‪ ,‬כדי להרבות הרחבת הדעת מזה לאדמו"ר‪ ,‬אזי מדעתינו‬ ‫ושכלינו אמרנו לאיש אחד שית ג הוא לנו נדבה פדיו ‬ ‫להצדיק‪ ,‬ולרשו שמו‪ .‬והוא לא רצה מתחילה לית בשו‬ ‫אופ ‪ ,‬רק אחר הפצרות נת בעל כרחו ככל המתנדבי ועוד‬ ‫יותר‪ ,‬ורשמנו ג"כ שמו בקוויטל‪ .‬ואנחנו כאשר באנו בערב ר"ה‬ ‫לבית הקודש פנימה‪ ,‬והנחנו המעות וקראנו לפניו השמות‪,‬‬ ‫וכשהגיע להש הזה דחה אותנו בידיו‪ ,‬ואמר לנו בבקשה מכ‬ ‫אל תעשרו אותי‪ ,‬ולא רצה לשמוע יותר‪ .‬ואתה ידידי דע ל‪ ,‬כי‬ ‫לא מחשבותינו מחשבותיו‪ ,‬כי הצדיק רואה בעיני שכל ולא‬ ‫בעיני בשר‪ ,‬וח"ו אי דעתו ומחשבתו על המעות‪ ,‬רק רואה‬ ‫ומביט על תוכ קדושת נדיבת הלב מלב טהור‪ ,‬שזה עושה‬ ‫הרחבת לב לצדיק שיוכל להשפיע‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי מרדכי זילברשטיי אבד"ק האלשי‪ $‬חתנו של‬ ‫ה"אריה דבי עילאי"‪ ,‬בצעירותו נסע אל הרה"ק רבי נפתלי‬ ‫מרופשי‪ .$‬אחרי נישואיו היה כמה שני חשו בני‪ ,‬והרבנית‬ ‫הציקה לו לנסוע לראפשי‪ ,$‬כיו שמשכורתו היתה דלה מאד‪,‬‬ ‫נאלצו לחסו מפת‪ ,‬כדי שיהיה ביד רייניש לתת כ"פדיו "‪.‬‬ ‫ביו שלישי אחד יצאו לדר‪ ,‬וביו חמישי כשעברו בירעסלוב‪,‬‬ ‫נכנס ר"מ אל רבינו לומר לו שלו‪ .‬רבינו הפציר בו שישהה‬ ‫אצלו בשבת ויברכו שיזכה לזש"ק‪ ,‬אחרי שישל ער רייניש‬ ‫אחד שהיה מוטל על כל מי שבא אל רבינו לשבת‪ .‬ענה ר'‬ ‫מרדכי שזהו כל ממונו שחס לצור פדיו להרה"ק מראפשי‪,$‬‬ ‫ועליו להמל ע אשתו‪ .‬כשחזר אמר שאשתו מסרבת לתת‬ ‫את הסכו‪ ,‬ואמר לו רבינו‪ ,‬א"כ אברככ ג בלי זה‪ .‬ה‬ ‫נשארו לשבת‪ ,‬ואחרי שרבינו ברכ בבני נסעו לראפשי‪.$‬‬ ‫הרבנית כבר סידרה לעצמה את תשפוכת הדברי שתשטח‬ ‫בפני הרה"ק מראפשי‪ $‬בעת מסירת הקוויטל‪ ,‬אבל הוא מיד‬ ‫כשהתחיל לקרוא בו אמר‪ :‬אני רואה שכבר נושעת בדר!‬ ‫מאוחר יותר אמר רבי מרדכי‪ ,‬לפי זה נמצא שהרייניש מגיע‬ ‫דווקא להרבי ר' שמעו ‪ ,‬ועד סו‪ %‬ימיו היה שולח לו רייניש כל‬ ‫ערב ראש חודש‪.‬‬ ‫הרה"ק משינאווע זי"ע הגיע פע בערב תשעה באב‬ ‫להרה"ק מיערסלוב זי"ע‪ ,‬וראה שהרה"ק מירסלאב אוכל‬ ‫סעודת בשר‪ ,‬והרה"ק משינאווע לא הבי למה הרה"ק‬ ‫מיערסלוב נוהג כ ‪ ,‬כאשר בשו"ע מובא שאי לעשות כ ‪ ,‬אול‬ ‫כאשר התחיל הרה"ק מיערסלוב לזמר אחר אכילתו זמר אדיר‬ ‫הוא יבנה בהתעוררות רבה ובכיות עצומות‪ ,‬כבר הבי הכל‪.‬‬ ‫)מכיו שהרה"ק מיערסלוב מגודל צערו על חורב ביהמ"ק היה‬ ‫תש כחו מאוד והיה בסכנה‪ ,‬ולכ אכל סעודת בשר להחיות‬ ‫נפשו‪ ,‬אול כאשר זימר אדיר הוא יבנה ראו שבאמת הוא‬ ‫מיצר ודואג על חורב ביהמ"ק(‬

‫הרה"ק רבי יודא צבי מסטרעטי היה מתענה משבת‬ ‫לשבת‪ ,‬ופגשו הרה"ק רבי שמעו מיעסלאב ואמר לו‪ :‬את‬ ‫מייגעי עצמכ בתפלה ותעניות‪ ,‬והנה יש מלא אחד שיש לו‬ ‫אל‪ %‬פיות‪ ,‬ואומר שירות ותשבחות למל א‪-‬ל חי וקי‪ ,‬ואפילו‬ ‫א תקרעו את עצמכ לא תוכלו להגיע אפילו לעבודה קטנה‬ ‫ביותר של מלאכי מעלה‪ ,‬אמנ אני כשאני מסיי את תפילתי‬ ‫הנני לוקח פת לח‪ ,‬ונוטל את ידי לסעוד את לבי‪ ,‬ועבודה זו‬ ‫אפילו מלא הגדול ביותר רואה‪ ,‬ואי לאל ידיו לעשות זאת‪.‬‬ ‫מסופר מהרה"ק ר' שמעו מיערסלוב זי"ע שהארי ימי‪,‬‬ ‫ושאלוהו מכיריו זכייתו לאריכת ימי‪ ,‬והשיב לה‪ :‬כי למרות‬ ‫שרבי היו מכאוביו רח"ל‪ ,‬לא שאל ולא הרהר כלו על‬ ‫הנהגת הש"י אתו‪ ,‬כי בא הי' שואל וחוקר‪ ,‬היו אומרי לו‬ ‫קו עלה השמימה‪ ,‬ויראו ל ספר החשבונות‪ ,‬ותראה כי הכל‬ ‫בצדק ובמשפט ואי עול‪ ,‬וכיו שלא שאלתי‪ ,‬הניחוני כא ‪.‬‬ ‫פע ביקש הרה"ק בעל אהבת שלו מרבינו מראפשי‪$‬‬ ‫על ידי שליח שיבוא אליו לקאסוב‪ ,‬והיה לו בזה עניני גדולי‬ ‫לקירוב הגאולה‪ ,‬רבינו החליט שישאל בעצתו של הרה"ק הרבי‬ ‫ר' שמעו מיערסלוב זי"ע‪ ,‬ונסע ביחד ע בנו הרה"ק ר' אליעזר‬ ‫דזיקובער‪ ,‬שהיה אז צעיר לימי‪ ,‬לעיר יערסלאב מקו מגוריו‬ ‫של הרה"ק ר' שמעו ‪ ,‬דרכו של הרה"ק ר' שמעו הי לענות‬ ‫בעת הסעודה‪ ,‬כאשר היה רומז על זה בביאור הפסוק )תהלי‬ ‫קי"ט קי"ז( סעדני ואושעה‪ ,‬שעל ידי סעודה באה ישועה‪ ,‬וישבו‬ ‫לסעוד‪ ,‬בשעת הסעודה אמר הרה"ק הרבי ר' שמעו להמתי ‬ ‫עד הסעודה הבאה‪ ,‬והרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב שחשק לנסוע‬ ‫לקאסוב‪ ,‬שאביו הק' יפגש ע האהבת שלו‪ ,‬ביקש את‬ ‫הרה"ק הרבי ר' שמעו שיורה לאביו לנסוע‪ ,‬אבל הרבי ר'‬ ‫שמעו ענה לו ילד )או אבר( אי לו מה להתערב בזה‪ ,‬סו‪%‬‬ ‫דבר היה שלא הורה לרבינו לנסוע לקאסוב‪ ,‬והנסיעה נתבטלה‪.‬‬ ‫דיבר הרה"ק רבי שמעו מיערסלוב זי"ע בקדשו ואמר‪:‬‬ ‫געלויבט דער בורא יתבר וואס מיר האב א יצר הרע‪ ,‬וואס‬ ‫רעדט אונז איי ‪ ,‬או מיר פאלג איה נישט‪.‬‬ ‫כידוע הקי כ"ק מר מהר"ש מבעלזא זי"ע בית הכנסת‬ ‫חדש בבעלזא‪ ,‬והיה עומד ומפקח בעצמו על כל מלאכת הבני ‪,‬‬ ‫הרה"ק רבי שמעו מיעריסלוב זי"ע ביקר בסו‪ %‬ימיו את רבינו‪,‬‬ ‫והיה אז סגי נהור‪ ,‬ונכנס רבינו עמו לבית הכנסת שבנה‪ ,‬ועבר‬ ‫ש לארכה ולרחבה‪ ,‬ומישש במקלו את כל כותליו‪ ,‬וכאשר‬ ‫הגיע למקו אחד‪ ,‬אמר כמתמיה‪ :‬נו‪ ,‬נענה רבינו כמתנצל‪ :‬לא‬ ‫הייתי פה בעת שבנו מקו זה‪) ,‬רבינו הכניס קדושה בבית‬ ‫הכנסת בשעה שהשגיח על הבני ‪ ,‬והרה"ק רבי שמעו הרגיש‬ ‫שבמקו ההוא חסרה אותה קדושה(‪ .‬ואמר רבינו שלא האמי ‬ ‫כי תהי' יכולת בידי ב אד לבנות בית הכנסת בקדושה כה‬ ‫רבה כמו כ"ק מר השר שלו זי"ע‪.‬‬ ‫כ"ק מר מהר"ש זי"ע מבעלזא היה בשילהי ימיו סגי נהור‬ ‫ל"ע‪ ,‬והיה לו מזה עגמת נפש מרובה‪ ,‬והתעצב על לבו‪ ,‬כאשר‬ ‫ניסו לנחמו באמר לו שג הרבי ר' שמעו מיעריסלאב היה‬ ‫סגי נהור‪ ,‬אמר רבינו‪ :‬אינו דומה‪ ,‬הלא הוא ידע על כ מראש‬ ‫והכי את עצמו לכ‪] .‬וכידוע שבעשר שני האחרונות הי' הרבי‬ ‫ר' שמעו זי"ע סגי נהור[‬ ‫פע אחת בא איזה חסיד אל הרה"ק רבי שמעו ‬ ‫מיעריסלאב זי"ע‪ ,‬ובקשתו בידו שהוא צרי לאיזה ישועה‬ ‫מסויימת‪ ,‬ואמר לו רבו הרה"ק רבי שמעו מיעריסלאב זי"ע‪,‬‬ ‫שהוא יאזר את מתניו וחפציו ויסע אל הרה"ק רבי צבי הירש‬ ‫מרימנוב זי"ע‪ ,‬וש הוא יוושע‪ ,‬אבל שלא יל ממנו מש עד‬ ‫שיוושע בהחלט‪ ,‬ובא שהוא הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע לא‬ ‫ירצה להושיעו באומרו שאי בכוחו להושיעו‪ ,‬ישאר אז שמה‬ ‫על כמה ימי עד שיעזרוהו ועד שיוושע‪ ,‬אפילו כבר יעברו‬ ‫עליו ב' ימי והוא רואה שהוא שהוא עוד לא נושע אז‪ ,‬שעוד‬ ‫לא יתייאש‪ ,‬אלא שעוד ישאר ש על יו הג'‪ ,‬ואז א בכל‬ ‫זאת לא ירצה עוד להושיעו בישועה זו‪ ,‬עוד לא יל ממנו עד‬ ‫שכבר הוא הרה"ק מרימנוב כבר יכנו במכות‪ ,‬וישלחו לנפשו‪,‬‬ ‫ואז בזה הוא כבר תהא נחמתו וישועתו‪ ,‬והוא יהיה מוכרח כבר‬ ‫להושיעו‪ .‬וכ עשה‪ ,‬ונסע להרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע‪,‬‬ ‫וביקשו ושטח ש לפניו את בקשתו ואת צרתו באשר הוא‬ ‫ש‪ ,‬והוא הרה"ק השיבו וענהו באומרו לו‪ ,‬כי הוא אי לו‬ ‫ביכולתו להושיעו בזו הישועה‪ ,‬כי הוא ישועה קשה לפעול‬ ‫אותה לו‪ ,‬אבל הוא בשלו שאי הוא זז מש עד שהוא כבר‬ ‫יוושע‪ ,‬והרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זי"ע גער בו שיל לביתו‬ ‫כי הוא אי לו להושיעו‪ ,‬וכ עבר עליו היו הראשו ‪ ,‬והיו‬ ‫השני‪ ,‬והוא עוד לא ניוושע בזה‪ ,‬והחליט שעליו עוד להישאר‬ ‫עוד על היו השלישי‪ ,‬וביו השלישי כבר נתרגז הרה"ק ר' צבי‬ ‫הירש מרימנוב זי"ע עליו‪ ,‬והוא עוד לא רצה ליל‪ ,‬ולא הל עד‬ ‫שהרבי יושיעו בנפשו‪ ,‬ומה עשה הרבי זי"ע היכהו במכות‬ ‫בגופו‪ ,‬ושלחו החוצה‪ ,‬ואמר לו שעכשיו כבר יל לביתו‪ ,‬והוא‬ ‫אז אחרי שכבר קיבל את המכות מהרבי‪ ,‬אז הוא כבר הי' בטוח‬ ‫שבזה הוא כבר נושע‪ .‬ואז הוא נסע אל ביתו‪ ,‬והל אל רבו‬ ‫הרה"ק מיערסלאב זי"ע וסיפר לו את כל מה שעבר עליו‪ ,‬והוא‬ ‫פירש לו בזה את הפיוט שאומרי במוצש"ק בהזמר אלוקי‬ ‫יסעדנו וכו'‪ ,‬בחרוז של הבית השלישי‪ ,‬האמצעי‪ ,‬רבה צבאי‬ ‫ישעי בשלישי וברביעי‪ ,‬ובחמישי א לא בעי‪ ,‬ישלח את פודינו‪,‬‬ ‫והיינו פירושו‪ ,‬רבה 'צבאי' ישעי‪ ,‬שהרי ר' )צבי( הירש יושיעו‬ ‫בישועה רבה‪ ,‬וכ הוא ישב ש אצלו ג' ימי‪ ,‬בשלישי ורביעי‪,‬‬ ‫ובחמישי א לא בעי‪ ,‬בעי בלשו פולי"ש הוא הכאה‪ ,‬אבל‬ ‫ובא כ אז כבר שהוא ישלח את פודינו והב ‪.‬‬ ‫כ"ק מר מהר"א מבעלזא זי"ע אמר הרבי ר' שמעו היה‬ ‫הי' אחד המלאכי הגדולי ]דער רבי ר' שמעו איז געווע פו ‬ ‫די גרויסע מלאכי[‪ .‬וידוע שבבעלזא ביו"ט הראשו שבחג‬ ‫הסוכות עמדו נכדיו מאחורי כסאו בשלה"ט לרגל היומא‬ ‫דהילולא של זקינ הרבי ר' שמעו הרבי ר' שמעו זי"ע‬ ‫סיפר הרה"ג ר' נת הורווי ז"ל ששמע מזקינו הגה"ק‬ ‫מאלטשטאט זצ"ל שחותנו הגה"ק מלימנוב זצ"ל הי' לו חבר‬ ‫בש אברהמ'לע שהי' מחסידי הרה"ק הרבי ר' שמעו ‬ ‫מיערסלוב זי"ע‪ .‬פע אחת הל הגה"ק מלימנוב יחד ע חבירו‬

‫אברהמ'לע‪ ,‬וראה חבירו מרחוק את רבו הרה"ק ר' שמעו ‬ ‫מיערסלוב בעגלה‪ ,‬ואמר להגה"ק מלימנוב שרואה את עגלתו‬ ‫של הרבי נוסעת )דע רבינ'ס ביידל(‪ ,‬ונתקרבו אל העגלה‪.‬‬ ‫אברהמ'לע הנ"ל נת שלו להרה"ק ר' שמעו ‪ ,‬ואמר הרה"ק‬ ‫אע"פ שהי' אז סגי נהור‪ ,‬דאס איז אונזער אברהמל'ס הענטל‪,‬‬ ‫ס'איז א כשר הענטל‪ .‬אחר כ אמר אברהמ'ל להרה"ק על‬ ‫חבירו הגה"ק מלימנוב‪ ,‬זה רעי ובקשתי שהרבי יבר אותו‪.‬‬ ‫וסיפר הגה"ק מלימנוב לחתנו הגה"ק מאלטשטאט‪ ,‬ער )הרבי‬ ‫ר' שמעו ( האט געשאקלט מיט הייליג קאפ‪ ,‬ואמר‪ ,‬ער וועט‬ ‫מיר געב א רענדל וועל אי אי בענטש ‪ ,‬נתתי לו אדו אחד‬ ‫)רענדל( וביר אותו‪ .‬פע בא אשה אחת להרה"ק רבי שמעו ‬ ‫מיעיריסלאב זי"ע ע בקשה‪ ,‬ואמר לה הרה"ק שתת לו מעות‬ ‫לפדיו נפש‪ ,‬ובלא"ה איני יכול להיוושע‪ ,‬והתחילה לבכות‪,‬‬ ‫ואמר הרה"ק בל' תימה‪ :‬כה תברכו את בני ישראל‪ ,‬אמור לה‬ ‫יברכ )ופירש"י יברכ בממו (‪.‬‬ ‫סיפר ר' אברה כה ז"ל מישישי ירושלי שהכיר את‬ ‫רבינו )הרה"ק רבי שמעו מיערסלוב זי"ע( כי מעול לא עבר‬ ‫על רבינו חצות לילה בשינה‪ .‬פע ישב ע מקורביו עד רבע‬ ‫שעה לפני חצות‪ ,‬והל לישו ‪ .‬בחצות ראוהו שוב ניעור‪,‬‬ ‫ושאלוהו לפשר הדבר‪ ,‬סח לה כי עוד בהיותו תינוק בעריסה‪,‬‬ ‫נהגה אמו להוציאו כל לילה מעריסתו בדיוק בחצות ולהניחו‬ ‫על הרצפה הקרה‪ ,‬כדי שיבכה ויתרגל שזהו זמ בכיה‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק מנאסויד זי"ע‪ :‬המנהג היה אצל הרה"ק רבי‬ ‫שמעו מיערסלוב זי"ע‪ ,‬שהיה מבר בכל יו בבוקר את ברכות‬ ‫השחר בקול ר‪ ,‬והתינוקות היו עוני אמ אחר ברכותיו‪ .‬פע‪,‬‬ ‫פיתה אחד ממשכילי העיר‪ ,‬תינוק אחד‪ ,‬שיבוא ללמוד אצלו‬ ‫חכמת הדקדוק‪ ,‬מבלי שאביו ידע מזה כלל‪ .‬למחרת בבוקר‬ ‫בתפילת השחר‪ ,‬כאשר ביר הרה"ק רבי שמעו ברכות השחר‪,‬‬ ‫והתינוקות ענו אמ ‪ ,‬עמד ג תינוק זה ביניה‪ .‬פתאו פנה‬ ‫הרה"ק רבי שמעו אל עבר התינוקות‪ ,‬ופנה אל תינוק זה‪ ,‬ואחז‬ ‫בו בחוזקה‪ ,‬ונת לו סטירה אחת בפניו‪ ,‬ושוב סטירה שניה‬ ‫בצדו השני‪ ,‬והרעי עליו בקולו‪" :‬טמא"! אביו של התינוק‬ ‫נבהל מאד ושאל את בנו לפשר הדבר‪ ,‬עד שהוכרח התינוק‬ ‫להודות כי הוא לומד חכמת הדקדוק אצל המשכיל‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי שמעו מיעירוסלאב זי"ע אמר כי לעתיד לבוא‬ ‫א יתנו לי עטרה על ראשי בג"ע בהסבת הצדיקי‪ ,‬אז אומר‬ ‫כי הכתר אינו שיי לי רק לרבי ומורי שלמד אותי חכמת יראת‬ ‫ה' כגו רבי הראשו הרה"ק הרבי ר' אלימל זי"ע )בעל נו"א(‬ ‫ויתנו הכתר על ראשו‪ ,‬ויהיה לרבי הנ"ל כבר שני כתרי שלו‬ ‫ושלי‪ ,‬וכ יתנו לו כל תלמידיו הקדושי‪ ,‬ומו"ר הנ"ל יאמר כי‬ ‫כל אלו הכתרי שהגיעו לו כבר בזה שייכי לרבו הגדול‬ ‫הרה"ק הרבי ר' דובער ממעזריטש זי"ע‪ ,‬וכ להלאה למעלה‬ ‫ימסר עד רבינו הגדול הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬וכ עוד למעלה‬ ‫בקודש‪ ,‬עד כי כל הצדיקי עד למעלה ימסרו את כל כתריה‬ ‫למשיח צדקנו היושב בראש עכד"ה‪.‬‬ ‫סיפר הש משלמה זי"ע להרה"ק מר השר שלו‬ ‫מבעלזא זי"ע באו פע לשבת קודש הצדיקי רבי שמעו ‬ ‫מיערוסלוב ורבי שלו מקמינקא אמר רבי שמעו מיערוסלוב‬ ‫לכ"ק מר מבעלזא‪" :‬ייחד לי כ"ק מר מבעלזא מקו לישיבתי‬ ‫על יד השולח בשבת קודש‪ ,‬כי כש שהחליצה צריכה קביעת‬ ‫מקו יו אחד קוד‪ ,‬כ ג שבת צריכה קביעת מקו מערב‬ ‫שבת"‪ .‬כששמע את דבריו‪ ,‬רבי שלו מקאמינקא‪ ,‬שהיה רגיל‬ ‫לומר מילי דבדיחותא‪ ,‬אמר‪ :‬הרבי ר' שמעו צודק‪ ,‬שהרי כ ‬ ‫כתוב בברכת המזו של שבת‪" :‬רצה והחליצנו‪ "...‬וסיי‪" :‬צא‬ ‫וראה כמה גדולי דברי חכמי ושיחת חולי שלה‪ ,‬שהרי‬ ‫בסידור האריז"ל פירשו את הכוונות של 'רצה והחליצנו'‬ ‫בברכת המזו לפי כל כוונת החליצה"‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אלעזר שפירא מלאנצוט זי"ע בנו של הבני‬ ‫יששכר זי"ע נסע כמה פעמי לירעסלוב ע בנו הרה"ק רבי‬ ‫שלמה שהיה אח"כ רבה של סטריזוב ומונקאטש‪ .‬את החלמתו‬ ‫מחליו בילדותו‪ ,‬ותוספת חיי של יובל שני‪ ,‬זק‪ %‬רבי שלמה‬ ‫לזכותו של רבינו‪ .‬וכ סיפר לפני פטירתו‪" :‬והנה הרהרתי היו‬ ‫בעת העברת הסדרה‪ ,‬כי כל אשר הייתי על האדמה בעול‬ ‫הזה‪ ,‬היה רק על דר נס‪ ,‬כי בימי ילדותי‪ ,‬כאשר הייתי על ב ‬ ‫י"ב שני‪ ,‬נחליתי בחולי אסכרה ר"ל‪ ,‬עד שהרופאי אמרו‬ ‫נואש לנפשי‪ ,‬והיה אז בערב סוכות‪ ,‬ואבי הקדוש בראותו מצבי‬ ‫הנורא‪ ,‬שלח ערל אחד ולא ישראל מפני קדושת יו"ט הבא ע‬ ‫פדיו נפש ופיתקא‪ ,‬ליל במרוצה גדולה להרה"ק הרר"ש זי"ע‬ ‫ליערוסלוב‪ ,‬ובתו כ אבי הל להתפלל‪ ,‬ובעוד שלא גמר‬ ‫תפלתו‪ ,‬נקרא לביתו להיות עומד כבר על הגסיסה ר"ל‪ ,‬אשר‬ ‫נתעלפתי אז מאוד בלי נשמת רוח חיי בקרבי‪ ,‬ונתארכה‬ ‫עליפתי כמה שעות‪ ,‬א פתאו אח"כ נתעוררתי וישבתי על‬ ‫המטה‪ ,‬ובקשתי מעט חלב לית בפי‪ ,‬ומאז התחילה ההטבה‪,‬‬ ‫עד שהייתי לאיש בריא ואול‪ ,‬והיה כאשר שב הערל המשולח‬ ‫מיערוסלוב‪ ,‬שאלו ודרשו אותו באיזה עת שהיה אצל הרבי‪,‬‬

‫והיה מכוו באותו שעה ובאותו זמ ‪ ,‬אשר ראו והרגישו שעוד‬ ‫בי נשמתי כנז'‪ ,‬והערל הביא תשובה מאת הגבאי המשמש‬ ‫בקודש והצה"ק הרר"ש כבר היה אז )בשנת תר"ד( סגי נהור‬ ‫כנודע כי בעת הושיט להרבי את הקוויטל אמר בזה"ל א ישנו‬ ‫עוד כעת בעוה"ז‪ ,‬אז כבר ישאר בחיי‪ ,‬וכפי הנראה פעל‬ ‫בתפילתו על יובל אחד עכד"ק‪.‬‬ ‫סיפר הגה"ק רבי שמעו מז'עליחוב הי"ד‪ ,‬ששמע שפע‬ ‫בא הרבי ר' שמעו מירוסלאב זי"ע לעיר אחת והעול תבעו‬ ‫ממנו שית תיקו ‪ ,‬ואמר לה שיאמרו לו הטע מדוע המנהג‬ ‫שאורח בא לעיר נות תיקו ‪ ,‬ואמרו לו שאינ יודעי‪ ,‬ואמר‬ ‫לה ע"כ יאמר לה הטע במקו התיקו ‪ ,‬דלכאורה האי‬ ‫רשאי אד ליל ממקומו למקו אחר עבור פרנסתו‪ ,‬הא א‬ ‫השי"ת ז ומפרנס מקרני רא עד בריה היותר קטנה‪ ,‬וא נולד‬ ‫במזל גרוע כדאמרינ בתענית כ"ה גבי ר"א ב פדת‪ ,‬מה שיי‬ ‫לבקש תחבולות נגד רצו הבורא‪ ,‬ובפרט לפי דברי החובת‬ ‫הלבבות שער הבטחו שהביא מאחד מ הפרושי שהל לאר‪$‬‬ ‫רחוקה לבקש טר‪ %‬לביתו‪ ,‬ופגע בו אד אחד מעובדי ע"ז‪,‬‬ ‫אמר לו הפרוש כמה את בתכלית העוורו ומעוט ההבנה‬ ‫בעבודתכ‪ ,‬אמר לו העכו" ומה אתה עובד‪ ,‬אמר לו הפרוש‬ ‫אני עובד הבורא אשר כל יכול ומטרי‪ %‬ומפרנס לכל‪ ,‬אמר לו‬ ‫העכו" אילו היה מה שאמרת אמת היה מפרנס בעיר כמו‬ ‫שמפרנסת הנה‪ ,‬ולא היית טורח לבא אל אר‪ $‬רחוקה כזאת‪,‬‬ ‫ונפסקה טענת הפרוש ושב לארצו‪ ,‬ולא יצא עוד מעירו ולפי"ז‬ ‫יותר טוב לאד להיות מקיי הפסוק אשרי יושבי בית‪ ,‬א‬ ‫א אד מוכרח לעזוב מקומו וליסע לעיר אחרת בודאי הוא‬ ‫משו שיש לו מה לתק במקו זה‪ ,‬ועי"ז השי"ת מסבב‬ ‫הסיבות לבא למקו זה כדי לתק את הדבר‪ ,‬וע"כ אמרו לו‬ ‫שית תיקו מפני שעיקר ביאתו הוא בשביל שיש לו לתק ‬ ‫איזו דבר כא ‪.‬‬ ‫הרבנית מבעלזא הצדיקת המפורסמת מרת מלכה ע"ה‬ ‫דאגה לו היטב והשגיחה עליו בעי פקיחא שלא יחסר לו כלו‬ ‫]וכ"ק מר מהר"ש אמר שבזמ שהגיעה הרבנית לעול העליו ‬ ‫הי' הרה"ק רבי שמעו מיערוסלוב הראשו שקיבל אותה‬ ‫בברכת "ברוכה הבאה" על ההכרת הטוב לספק לו כל צרכיו[‪,‬‬ ‫כאשר ש לדר פעמיו‪ ,‬ניגשה אליו הרבנית וביקשה שיאציל‬ ‫לה ברכה‪ .‬השיב‪ :‬הנה אלמד אות בקשה קצרה‪ ,‬מועט‬ ‫המחזיק את המרובה – "דער אויבערשטער זאל געב ‪ ,‬או ‬ ‫פארגעב ‪ ,‬או נישט נעמע "‪) .‬השי"ת ית ויסלח ולא יקח(‬ ‫כאשר הרבנית ענתה לו בברכה שיזכה עוד לראות בעיניו‪ ,‬הכה‬ ‫באצבע צרדה ואמר בנימה של תרעומות‪ :‬וכי בשביל מה צרי‬ ‫אני לראות עוד עול זה? אבל כאשר אח"כ ביר אותו מר ‬ ‫השר שלו שיזכה לנהורא מעליא‪ ,‬היה שבע רצו בברכה זו‪,‬‬ ‫וענה ג' פעמי 'אמ '‪.‬‬ ‫אומרי בש הרה"ק רבי שמעו מיערסלוב זי"ע דהקשה‬ ‫כשמברכי ראש חודש אומרי יחדשהו הקב"ה וכו' ומסיי‬ ‫ונאמר אמ ‪ .‬מאי הפי' ונאמר אמ ‪ .‬וביאר דזהו בקשה ג"כ‪,‬‬ ‫דמדר שני אוהבי כשמברכי זה את זה‪ ,‬עוני זה לזה אמ ‪,‬‬ ‫משא"כ כשמקללי ח"ו אחד את חבירו‪ ,‬אי אומרי על זה‬ ‫אמ ‪ .‬ועל זה אנו מתפללי‪ ,‬שנהי' תמיד באהבה ובדיבוק‬ ‫חבירי ותמיד נבר איש את רעהו‪ ,‬ונאמר תמיד אמ ‪.‬‬ ‫סיפר הגה"צ מנאראל זצ"ל פע אחת סמו לבואו‬ ‫ליערסלוב‪ ,‬התגרה בו אחד מעשירי העיר ושאלו‪ :‬חסיד'ל‪ ,‬מה‬ ‫מעשי? השיב לו‪ :‬אני עובד את הש‪ .‬חזר ושאלו‪ :‬היכ גר ה'?‬ ‫אמר לו‪ :‬כשתחפש פת לח לסעודת ערבית אזי תדע היכ ‬ ‫הוא גר‪ .‬לא ארכו הימי עד שאותו עשיר ירד מנכסיו והגיע עד‬ ‫פת לח‪ ..‬ועוד סיפר הגה"צ מנאראל זצ"ל‪ :‬כ"ק מר מהר"א‬ ‫מבעלזא זי"ע אמר על רבנו הרה"ק רבי שמעו מיערסלוב‬ ‫זי"ע כי ג כשהגיע לגיל שמוני‪ ,‬התפלל לה' שית לו כח‬ ‫וגבורה‪ .‬ואמר זאת על הפסוק )תהלי צ'( וא בגבורות –‬ ‫שמוני שנה‪ ,‬שבגיל שמוני שה' ית גבורה‪ ,‬כי א לאו אי לי‬ ‫מה לעשות בזה העול‪.‬‬ ‫סיפר החקל יצחק מספינקא כי הרה"ק רבי שלו‬ ‫מקאמינקא זי"ע נסע ליערסלוב ג בשנותיו האחרונות של‬ ‫רבנו כאשר היה כבר סגי נהור‪ ,‬וראה אצלו אז דבר פלא‪ .‬דרכו‬ ‫של רבנו היה בערב שבת למלוח את הדגי שיאכל בשבת‪,‬‬ ‫ורבי שלו עשה לו סימ לדעת איזה דגי הכי לצורכו‪,‬‬ ‫לאותה שבת באו אורחי רבי‪ ,‬והגישו לשולח עוד דגי‬ ‫נוספי שיספיקו לכול‪ .‬הבחי רבי שלו‪ ,‬שכאשר רבינו טוע‬ ‫מחתיכות הדג שלפניו‪ ,‬הוא לוקח בדיוק מאלו שמלח בעצמו‬ ‫ולא מהחתיכות הנוספות‪ ,‬וזאת מבלי שיראה כלל‪ ,‬רק בכח‬ ‫הרגשתו האלוקית‪.‬‬ ‫אומרי בש הרה"ק מיערסלוב זי"ע הנה מה טוב ומה‬ ‫נעי שבת אחי ג יחד )תהלי קלג(‪" .‬יחד בגימטריא כ"ב‬ ‫כמני אותיות התורה‪ ,‬ור"ל שטוב א‪ %‬נעי שבת אחי‪ ,‬כשהי'‬ ‫ביניה אהבת תורה דכ"ב אותיות‪.‬‬

‫בנו הרה"ק אמר "שמעתי מאבי מורי הקדוש כמעט בכל‬ ‫פע בעת התחלת אומרו דברי תורה בסעודה שלישית בשבת‬ ‫קודש‪ ,‬וכ היה ההתחלה‪ :‬ה' ברא את העול ברצונו להיטיב‬ ‫לברואיו‪ .‬וע"ז אמרתי כי שמעתי מפיו הקדוש‪ ,‬כמדומה לי‬ ‫שאמר בש הרה"ק רבי מנח מפרוסטוק‪ ,‬מפני מה נקרא זמ ‬ ‫מנחה בשבת עת רצו ‪ ,‬כי בעת ההיא‪ ,‬היה רגע כמימרא קוד‬ ‫בריאת העול‪ ,‬ועלה ברצונו לברוא את העול‪ ,‬כדי שיוודע‬ ‫מלכותו ורצונו הטוב"‪.‬‬ ‫בנהגו היה שאכל סעודת מלוה מלכה ביו א' בבוקר‬ ‫במלבושי שבת‪ ,‬ואנשי מסובי אצלו‪ .‬סיפר פע מעשה בש‬ ‫הרה"ק ר"מ סופר מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬שפע אחת באו אליו‬ ‫במוצש"ק שתי נשמות של נפטרי‪ ,‬ובקשו שיעשה לה טובה‪.‬‬ ‫הוא שאל אות אי מתנהגי עמ ש‪ ,‬וענה אחד שהוא לא‬ ‫היה נזהר בסעודת מלוה מלכה‪ ,‬ועבור זה מחזירי אותו‬ ‫לגיהנ תיכ‪ %‬במוצש"ק‪ ,‬והשני ענה‪ ,‬שהוא היה נזהר מאוד‬ ‫בסעודת מלוה מלכה‪ ,‬ועבור זה אי מחזירי אותו לגיהנ‪ ,‬כל‬ ‫זמ שיש אחד מישראל בקצה העול שלא אכל עוד סעודת‬ ‫מלוה מלכה‪ ,‬עד כא ספור המעשה‪ ,‬והבינו הכל‪ ,‬ומחמת זה‬ ‫היה מנהגו לאכול סעודת מלוה מלכה ביו ראשו בבוקר‪.‬‬ ‫ופע אחת זימר זמר המבדיל‪ ,‬ופירוש נוסח סלח נא על קל‬ ‫וחומר‪ ,‬לפי מה שאמרו חז"ל בגמ' סו‪ %‬חגיגה‪ ,‬שיש קל וחומר‬ ‫על פושעי ישראל ממזבח הזהב עיי"ש‪ ,‬וזהו שאנו מתפללי‪,‬‬ ‫סלח נא על פושעי ישראל מקל וחומר‪ ,‬שלא ישובו במוצש"ק‬ ‫לגיהנ‪ .‬ופע אחת המלי‪ $‬טוב על ישראל‪ ,‬ופירש לפי מה‬ ‫שאמרו חז"ל במס' קדושי פ"ב שיש קל וחומר‪ ,‬מה ה שלא‬ ‫נבראו אלא לשמשני מתפרנסי שלא בצער‪ ,‬אני שנבראתי‬ ‫לשמש את קוני‪ ,‬אינו די שאתפרנס שלא בצער‪ ,‬אלא‬ ‫שהרעותי את מעשי וכו'‪ .‬על כ אנו מבקשי סלח נא‪ ,‬ר"ל‬ ‫שיסלח על מה שמריעי אנו את הקל וחומר‪ ,‬ויהיה לנו כל‬ ‫טוב סלה‪.‬‬ ‫בנעימות דקדושה הי' שר את הזמר איש חסיד היה‪,‬‬ ‫והצדיקי היו משבחי זאת במאד‪ ,‬פע כששבת בבעלזא‪,‬‬ ‫השתוקק כ"ק מר השר שלו זי"ע אמר לשמוע מפיו את‬ ‫הזמר‪ ,‬וביקש מחסידיו שיקראו לו לפני שיתחיל הרבי ר'‬ ‫שמעו ‪ ,‬כשהתחיל לזמר איש חסיד‪ ,‬ניצב כ"ק מר רבי שלו‬ ‫זי"ע ליד הדלת‪ ,‬ורמז שלא יגלו שהוא נמצא ש‪ ,‬רבי שמעו ‬ ‫כבר היה אז סגי נהור‪ ,‬אול מיד הרגיש‪ ,‬ונקש באצבעותיו‬ ‫ואמר‪ :‬הרבי הצעיר שלי ישנו פה‪ ,‬ולא רצה לזמר‪ ,‬הפציר בו רבי‬ ‫שלו שיזמר‪ ,‬ושלא יפריע את עצמו בעבודתו‪ ,‬בר הוא סירב‬ ‫באמרו שאינו יכול לזמר כשהרבי פה‪ ,‬רק אחרי שיצא‪ ,‬המשי‬ ‫רבינו בעבודת הקודש שלו‪.‬‬ ‫בנו הרה"ק רבי נפתלי זי"ע מליטוויסק כותב בספרו‬ ‫"אילה שלוחה"‪" :‬ובקי‪ $‬האחרו של חייו‪ ,‬שלח בית די על ציו ‬ ‫רבו החוזה הק' שימחול לו הברכה שבירכו על אריכות ימי"‬ ‫ובראשו של חג האסי‪ %‬ט"ו תשרי תר"י בעת נטילת לולב‬ ‫נאס‪ %‬אל עמיו ועלתה נשמתו הטהורה לגנזי מרומי בשנת‬ ‫צ"א לחייו‪ .‬כמני "סוכה" שעולה ג"כ צ"א‪ ,‬ועוד שהרי ידוע‬ ‫שבחג הסוכות נשפע שובע ופרנסה לכלל ישראל ובחג הסוכות‬ ‫כתיב "והיית א שמח" ס"ת חת" שהוא הש המסוגל‬ ‫לפרנסה ו"פותח את יד" ר"ת פא"י וס"ת חת" ואלו השמות‬ ‫המסוגלי לפרנסה ור"ת פא"י עולה ג"כ צ"א‪.‬‬ ‫לפני הסתלקותו אמר‪ :‬אני היו ב צ"א שנה נוריד מה‬ ‫ג' שני ערלה כ שאני היו רק ב פ"ח והרי ידיו לשמי‬ ‫ואמר‪" :‬שמוני ושמונה שנה אני נות ל"! הספידו תלמידו‬ ‫הרה"ק רבי ישראל דוב בער גלרנטר מיאשניצא בעל "רביד‬ ‫הזהב" "דביר המוצנע" זי"ע‪ ,‬ואמר אי נפלו גיבורי‪ ,‬היינו‬ ‫הצדיקי נקראו גיבורי‪ ,‬על דר )אבות פ"ד א'( איזהו גיבור‬ ‫הכובש את יצרו‪ ,‬ויאבדו כלי מלחמה שנפטר הצדיק ר' שמעו ‬ ‫בזמ נטילת לולב שנקרא מאני קרבא‪ ,‬והיינו ע"ד המשל הנ"ל‪,‬‬ ‫שבעת המלחמה נטל המל את הגיבור שלא יסמכו עליו‪ ,‬וכל‬ ‫אחד יאזור כגיבור חלציו וכו'‪ ,‬והנה זה הצדיק רבי שמעו ידוע‬ ‫שגופו היה טהור‪ ,‬ויצתה נשמתו בחג הקדוש והטהור‪ .‬והיה‬ ‫בינינו איש זק אשר בכל יו לח מלחמות ומסר נפשו עבור‬ ‫כל ישראל‪ ,‬כאשר בעינינו ראינו ולא זר‪ ,‬ועתה נלקח ארו ‬ ‫אלקי בענותינו הרבי שהוא בעינינו כאכזריות ח"ו‪ ,‬אבל‬ ‫באמת הוא מגודל רחמנותו של השי"ת‪ ,‬שידוע לו שכל אחד‬ ‫מישראל סמ על הצדיק‪ ,‬ועתה אשר אנו רואי שאי לנו על‬ ‫מי להישע ‪ ,‬צרי כל אחד מישראל לאזור כגבור חלציו‪,‬‬ ‫ולדפוק על דלתי רחמי עבורו‪ ,‬ולא לסמו על אחרי וכו'‪,‬‬ ‫ואמר מנשרי קלו מאריות גברו‪ ,‬הצדיק רבי ר' שמעו היה קל‬ ‫כנשר לעשות רצו קונו כידוע לכל מכירו וכו'‪ ,‬כאשר הצדיק‬ ‫הזה לא עזב את עצמו רגע מדביקות בוראו וכו'‪.‬‬ ‫זכותו יג עלינו ועל כל ישראל אמ‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬אהל שמעו‪ ,‬אור יקרות‪.‬‬

‫הונצח לכבוד יומא דהילולא של הרה"ק ר' מרדכי ב‪ $‬הרה"ק רבי ישכר דוב מנדבורנה זי"ע נלב"ע בא' דסכות ט"ו תשרי תרנ"ה‬ ‫ולרפואת נכדו כ"ק האדמו"ר מנדבורנה הרה"צ רבי יעקב ישכר בער ב‪ $‬סימא רייזל שליט"א‬ ‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' אהר‪ $‬שטראוס שליט"א ולסבי החשובי הרה"ג ר' שלמה שטראוס שליט"א והרה"ג ר' אהר‪ $‬דוד וובר שליט"א לרגל הולדת בנו‪ -‬נכד נ"י‬ ‫יה"ר שיזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמ‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס' אונגר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל‬ ‫ולע"נ זוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת רבקה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס' ז"ל‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' דוד רובינשטיי‪ $‬ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת טויבא ע"ה בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫האשה החשובה‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נת‪ $‬בנימי‪ $‬ז"ל‬ ‫ולע"נ האשה החשובה מרת הענדיל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס' מאיר ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י משפחת מאייער שיחיו‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫האשה החשובה‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' יחיאל אויש ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' בנימי‪ $‬זאב צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת שפרה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס' שאול ז"ל‬

‫מרת ברכה מליא זיכרמ‪ $‬ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' שלמה הלוי ז"ל‬ ‫נפטרה כ"ד תשרי תשס"ו‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫מרת צפורה מרי רובינשטיי‪ $‬ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל‬ ‫אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי‪ $‬זצ"ל‬

‫לעלוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' יהודה זיגלמ‪ $‬ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נחמ ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ח תשרי תשס"ו‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הרה"ח ר' ישראל זיגלמ‪ $‬שליט"א‬

‫ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא‬ ‫נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט‬ ‫הונצחה ע"י בנה הרה"ח ר' מנח קליי‪ $‬שליט"א‬

‫הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל‬ ‫ב שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר שמשו‪ $‬רינגל שליט"א‬ ‫נלב"ע ג' טבת תשמ"ח‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל וזוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ‬ ‫הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א‬

‫לעילוי נשמת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫‪057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì úåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì‬‬