Divrei Torah Belz Rh 5770

‫בס"ד‬

‫ערב ראש השנה‬

‫ירושלי‬ ‫תל אביב‬ ‫חיפה‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬

‫תש"ע‬ ‫כ"ט אלול תשס"ט לפ"ק‬

‫שורש הטובה והשמחה לכל השנה‪.‬‬ ‫א כי ראש השנה הוא יו הדי‪ ,‬מכל מקו נמש ממנו קדושה וטהרה על כל ימות‬ ‫השנה‪ ,‬באשר שהוא ראשית וכללות השנה‪" :‬והג שהוא יו הדי‪ ,‬מכל מקו יו קדוש‬ ‫וטהור הוא‪ ,‬ובודאי יש בו שמחה ג כ‪ ,‬וזכורני כד הוינא טליא הייתי תמיד מתמיה עצמי‬ ‫על כבוד הרה"ק אאמו"ר זצלה"ה )המגיד הק' מקוזני זי"ע( שבראש השנה היה שמח‬ ‫מאוד‪ ,‬ולכאורה ביו ההוא לשמחה מה זו עושה‪ ,‬אמנ הוא הדבר אשר דברנו‪ ,‬מחמת‬ ‫)דעת משה(‬ ‫שהוא ראשית השנה‪ ,‬יורד בו קדושה וטהרה לכל ימות השנה‬ ‫יו הזכרו ‪.‬‬ ‫"להבי הטע מפני מה נקרא ראש השנה יו הזכרו‪ ,‬כי ראש השנה הוא שני ימי‪ ,‬ביו‬ ‫א' דינא קשיא וביו ב' דינא רפיא )זוה"ק פינחס רלא‪ ,(:‬ומפני כ‪ ,‬ביו א' העיקר להתפלל‬ ‫עבור כבוד הבורא‪ ,‬על צער גלות השכינה‪ ...‬א ביו ב' צרי כל אחד מבני ישראל לזכור‬ ‫ככלות ישראל לעורר רחמי עליה להשפיע לה כל טוב וחסד‪ ...‬ומכל שכ מי שהוא‬ ‫זוכר את חבירו בתפלתו‪ ,‬בוודאי זה רצונו של הקב"ה‪ ,‬לכ ראש השנה נקרא יו הזכרו‪,‬‬ ‫שמחוייב כל אחד ואחד להתפלל על חבירו"‪.‬‬ ‫)תפארת שלמה(‬ ‫א"ר כרוספדאי א"ר יוחנ שלושה ספרי נפתחי בר"ה‪ ,‬אחד של רשעי גמורי ואחד של‬ ‫צדיקי גמורי‪ ,‬ואחד של בינוניי‪ .‬צדיקי גמורי‪ ,‬נכתבי ונחתמי לאלתר לחיי‪ .‬רשעי‬ ‫גמורי נכתבי ונחתמי לאלתר למיתה‪ ,‬בינוניי תלויי ועומדי מר"ה ועד יוה"כ וכו'‪) .‬ר"ה‬ ‫טז‪ ,‬ב( לכאורה היה עלינו לתמוה‪ :‬למה הקב"ה פותח שלושה ספרי בראש השנה וממתי ‬ ‫לבינוני עד יו הכיפורי‪ ,‬וכי לא היה עדי להמתי ע כל הספרי עד יו הכיפורי?‬ ‫אלא חסד מיוחד יש בכ‪ ,‬כי אילו היו הבינוני נשפטי ע הצדיקי‪ ,‬הרי לפי ער‬ ‫הצדיקי היו הבינוני נחשבי לרשעי‪ ,‬כפי שאמרה האשה הצרפתית לאליהו )מלכי‬ ‫א'‪ ,‬פרק יז(‪" :‬מה לי ול איש האלהי באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני"‪ ,‬ופירש‬ ‫רש"י )בראשית יט‪ ,‬יט(‪" :‬עד שלא באת אצלי‪ ,‬היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני‬ ‫צדקת ביניה‪ ,‬ומשבאת אצלי‪ ,‬לפי מעשי אני רשעה"‪.‬ומאיד‪ ,‬אילו הבינוני היו נידוני‬ ‫ע הרשעי‪ ,‬היו סובלי מריבוי חרו הא‪ #‬הנובע מדי הרשעי‪ ,‬וב"עידנא דריתחא"‬ ‫מדקדקי יותר‪ ,‬ולכ את הצדיקי והרשעי דני בראש השנה – ואילו את הבינוני‬ ‫משאירי ליו הכיפורי‪ ,‬שהוא יו רצו ויו מחילה‪ ,‬וכ יוצאי זכאי בדינ!‬ ‫)דרשות חת סופר(‬

‫יו תרועה יהיה לכ‪.‬‬ ‫למה ציווי התורה על תקיעת שופר באה בלשו "יו תרועה יהיה לכ"‪ ,‬ולא כלשו שנאמר‬ ‫בפסח וסוכות 'באחד בחודש תריעו'‪ ,‬או כלשו שנאמר אצל יובל )ויקרא כח‪ ,‬ט( "והעברת‬ ‫שופר"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הלא פסח וסוכות אינ נקראי 'יו מצה' ו'יו לולב'‪ ,‬ומדוע דוקא ראש‬ ‫השנה נקרא על ש מצות היו – 'יו תרועה'‪ ,‬וכי כל היו מריעי? אלא רמז יש כא‬ ‫לאד‪ ,‬שמש כל יו ראש השנה יהיו עבורו "יו תרועה" ‪ -‬יו של אימה וחרדה‪ ,‬וכל‬ ‫)הגה"ק בעל נודע ביהודא זי"ע(‬ ‫היו לא ינוח מגנוחי גנח וילולי יליל‪..‬‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב באומרו "כי‬ ‫חוק לישראל הוא" וכו' משמע שהביא בזה הכתוב טעמה של מצות "תקעו בחודש שופר"‪.‬‬ ‫והדבר צרי ביאור‪ ,‬איזה הסבר וטע יש בזה למצות שופר‪ .‬מובא לבאר בש הרה"ק הרבי‬ ‫ר' זושא‪ :‬בתורה יש מצוות שכליות וחוקי שלא נודע לנו טעמ‪ ,‬וכיו שכ בא השט‬ ‫לישראל ומתריס בפניה מה ער וטע יש בקיו מצוות אלו‪ .‬ולכאורה נדמה כי טוב היה‬ ‫לו השי"ת היה מודיע טעמי החוקי ובכ סוגר פיו של השט‪ .‬א לאמיתו של דבר‪ ,‬טובה‬ ‫גדולה יש לישראל מחוקי התורה כאשר עומדי ישראל למשפט‪ ,‬מבקשי המקטרגי‬ ‫לחייב בדי מחמת מעשיה‪ ,‬כי לא יצדקו לפניו בדי‪ ,‬והלא "מל משפט יעמיד אר"‬ ‫)משלי כט‪ ,‬ד(‪ ,‬ואי הקב"ה יכול לוותר לישראל בלי שו טע ועל חינ לזכות בדי‪.‬‬ ‫אלא שאז השי"ת מוצא צד זכות לישראל‪ .‬הנה‪ ,‬כש שישראל מקיימי מצוות שה 'חוק'‪,‬‬ ‫ללא טע‪ ,‬כ מדה כנגד מדה ראויי ה שהשי"ת יושיע ויזכ בדי בלי טע וסיבה‪.‬‬ ‫וזהו שנאמר‪" :‬תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו" וזאת "כי חוק לישראל הוא" החוקי‬ ‫שישראל מקיימי גורמי לכ שמשפט לאלקי יעקב" שמשפטו של השי"ת עמה הוא‬ ‫)בני יששכר(‬ ‫כחוק בלי טע‪ ,‬ולכ יוצאי ישראל זכאי ביו הדי‪.‬‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו‪.‬‬ ‫איזהו חג שהחודש מתכסה בו‪ ,‬הוי אומר זה ראש השנה )ר"ה ח‪ .(.‬בשני שמות נקרא ראש‬ ‫השנה בכתוב זה‪" :‬חודש" ו"כסה" והפסיק הכתוב ביניה בתיבת "שופר"‪.‬ויש לפרש העני‬ ‫ע"פ מה שכתב האריז"ל )שער הכוונות‪ ,‬פסח‪ ,‬דרוש ב'( שאותיות מתחלפות באותיות‬ ‫הקודמות לה‪ .‬והנה אותיות הקודמות ל"חדש" ה "גזר"‪ ,‬ואותיות הקודמות ל"כסה" ה‬ ‫"די"‪ ,‬והוא רמז לגזר די שביו זה‪ .‬ואותיות שקוד "שפר" ה "קרע" רמז שהשופר קורע‬ ‫)פני יפות(‬ ‫את גזר הדי‪.‬‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב‪.‬‬ ‫כד שמע השט קל שיפורא‪ ,‬אמר ודאי זהו שיפורא ד"יתקע בשופר גדול" )תוס' ר"ה טז‪(:‬‬ ‫ולכאורה דבר תימה הוא זה כי הרי בכל חודש אלול תוקעי בשופר באשמורת הבוקר‪,‬‬ ‫וא כ השט כבר שמע וידע כי זהו שופר בעלמא ואינו שופר הגאולה‪ ,‬ומדוע הוא ירא‬ ‫וחרד בראש השנה‪ ,‬אמנ יש הבדל מהותי בי תקיעת שופר של חודש אלול לזו של ראש‬ ‫השנה‪ ,‬בחודש אלול‪ ,‬תקיעת השופר אינו אלא להתעוררות כדברי הנביא )עמוס ג‪ ,‬ו( "א‬ ‫יתקע שופר בעיר וע לא יחרדו"‪ ,‬תקיעה זו נועדה לעורר את האד‪ ,‬ואינו פועלת‬ ‫בשמי‪ ,‬א תקיעת שופר של ראש השנה‪ ,‬על ידה מתגלי בשמי אורות עליוני וגילו‬ ‫רחמי‪ ,‬ולכ הסט"א ירא וחרד ממנה‪ ,‬על כ רמז הכתוב "תקעו בחודש" ‪ -‬זו תקיעת‬ ‫שופר של חודש אלול‪ ,‬שנועדה לעורר את האד לתשובה א יחד ע זאת "שופר בכסה‬ ‫ליו חגנו"‪ -‬תקועת שופר בראש השנה ‪ ,‬הרי הוא – הוא "חוק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלוקי יעקב"זו מצות השי"ת לעמו ישראל‪ ,‬והוא פועלת להתגברות הרחמי בעת‬ ‫המשפט‪ ,‬ואי כל דימיו והשוואה בינה לבי התקיעות בחודש אלול‪.‬‬ ‫)החיד"א(‬ ‫זכרנו לחיי מל חפ בחיי‪.‬‬ ‫בקשתינו‪" :‬זכרנו לחיי"‪-‬שנזכה לחיי כאלה שאתה המל חפ בה‪,‬שנחיה רק עבור‬ ‫)ספר החיי לאחי המהר"ל(‬ ‫עשות רצו ה' יתבר וכל חיינו "למענ אלקי חיי"‪.‬‬ ‫זכרנו לחיי‪ ...‬למענ אלקי חיי‪.‬‬ ‫מה פשר הלשו למענ אלקי חיי? אלא כ דר העול‪ ,‬היה הרה"ק רבי יחזקאל‬ ‫מקוזמיר זי"ע מבאר‪ :‬אד שנקלע לקשיי ועסקיו על ס‪ #‬התמוטטות‪ ,‬אזי הנושי‬ ‫מסייעי בידו‪ ,‬מזרימי לו כספי‪ ,‬אשראי‪ ,‬וכל זאת למענ ולטובת‪ ,‬כי א יתמוטט‬ ‫כליל ויוכרז כפושט רגל אי לה כל סיכוי לקבל אי פע את כספ‪ ,‬א‪ #‬אתה עשה כ‪,‬‬ ‫אבא רחימאי‪ ,‬זכרנו לחיי‪ ,‬תשפיע עלינו עוד חיי וחסד‪ ,‬ות לנו הזדמנות נוספת וארכה‬

‫מוציו"ט‬ ‫הדה"נ‬ ‫בעלזא ר"ת‬ ‫‪7:34‬‬ ‫‪6:05‬‬ ‫‪7:56‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫‪7:31‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪7:33‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫‪7:31‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪7:33‬‬ ‫‪6:05‬‬

‫להתאושש ולהוכיח את עצמנו‪ ,‬למענ‪ ,‬כדי שנוכל להשיב ל את החובות על רוב החסד‬ ‫שהשפעת עלינו מאז ועד הלו‪.‬‬ ‫זכרנו לחיי וכו' למענ אלוקי‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע היה רגיל בראש השנה להמלי טוב על בני‬ ‫ישראל‪ ,‬וכ אמר‪ :‬רבונו של עול‪,‬כל בקשת ההרוחה של עמ ישראל לצורכ היא‪.‬כי מה‬ ‫יעשה יהודי לכשירווח לו? יגדל בנו לתלמוד תורה‪ ,‬יענג את השבת‪ ,‬יפתח ידו לצדקה וא‬ ‫כ ומדוע לא תושיע אות? לפי זה פירש‪ :‬זכרנו לחיי" כי למענ אלקי חיי כל בקשת‬ ‫חיותנו וכתיבתנו הטובה הכל "למענ"‪.‬‬ ‫ובכ ת פחד ה' אלהינו על כל מעשי ואימת על כל מה שבראת וייראו כל המעשי‬ ‫וכו'‪ .‬וכי אנו בעצמנו כבר מושלמי ביר"ש‪ ,‬עד שאי לנו אלא להתפלל על שאר האומות‬ ‫שיהיו מצוייני ביר"ש‪ .‬אלא שאחז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צרי לאותו דבר הוא‬ ‫נענה תחילה‪ ,‬ולפיכ מתפללי אנו על אחרי‪ ,‬כדי שנענה עי"ז אנו בעצמנו וניוושע‬ ‫)הגה"ק רבי חיי מצאנז זי"ע(‬ ‫ביר"ש‪.‬‬ ‫ובכ צדיקי יראו וישמחו‪.‬‬ ‫יראו ויחד ע זה‪ :‬ישמחו‪ .‬כי זהו השוני בי יראת שמי לבי כל יראה אחרת‪.‬כל יראה‬ ‫ופחד אחרי גורמי דאגה‪ ,‬ואילו אד מישראל המצפה ליראת שמימשהוא זוכה לה‬ ‫הריהו שמח‪.‬כי "צדיקי יראו" את ה' ובכל זאת ומשו כ – "וישמחו"‬ ‫)תפארת שלמה(‬ ‫קדוש אתה ונורא שמ ואי אלוהי מבלעדי ‪.‬‬ ‫לכאורה יפלא א כ שכ"כ קדוש ונורא אתה‪ ,‬אי שיי בכלל לבקש ממ על דברי‬ ‫גשמיי כמו פרנסה וכדומה‪ ,‬הלא דברי כאלה אי לה שייכות למל גדול וקדוש כמו‪.‬‬ ‫א מה ביכולתינו לעשות‪ ,‬ואי אלוהי מבלעדי‪ ,‬שאי לפנינו אחר חו ממ שנוכל לבקש‬ ‫מלפניו על הצטרכיותינו בעניני גשמיות‪ ,‬ממילא אי לנו ברירה אחרת וכשנצר לנו לח‬ ‫)הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע(‬ ‫לאכול מוכרחי אנחנו לבקש ממ‪.‬‬ ‫אהבת אותנו וכו'ורוממתנו מכל הלשונות‪.‬‬ ‫אהבה כזו אהבתנו שהיא נעלה מכל לשו וביטוי‪ ,‬כי אי במציאות שו לשו שתתאר גודל‬ ‫)הרה"ק רבי שמחה בונ מפרשיסחא זי"ע(‬ ‫אהבת הקב"ה לישראל‪.‬‬ ‫מל על כל האר‪.‬‬ ‫אנו מבקשי‪ ,‬ת בלבנו שנקבל עול מלכות על כל הארציות‪) .‬הרה"ק רבי אברה מסלוני זי"ע(‬ ‫שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!‬ ‫טובה ומתוקה אחד ממנהגי ליל ראש השנה הוא טבילת תפוח מתוק בדבש ואמירת "יהי‬ ‫רצו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!" ושואלי‪ :‬מדוע ההדגשה היא‪" :‬שנה טובה"? ועל‬ ‫כ משיבי שאמנ חשוב להקפיד ולומר "שנה טובה ומתוקה" שכ הורנו חז"ל‪" :‬חייב‬ ‫אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה" )ברכות( וג א‪ ,‬חלילה‪ ,‬נגזרה עלינו‬ ‫גזירה רעה אל לנו להתרע על כ‪ ,‬אלא חובה עלינו לומר‪" :‬ג זו לטובה"‪ .‬ומכיו שע‬ ‫בוא שנה חדשה מקווי ומייחלי שנושאת היא בכנפיה רק ישועות ונחמות – הרי‬ ‫ששוטחי אנו בליל ראש השנה בקשה כפולה לקב"ה‪" :‬שתחדש עלינו שנה טובה‬ ‫ומתוקה!" לא רק "טובה"‪ ,‬שלפעמי נראית לעינינו "רעה" חלילה‪ ,‬אלא תפילתינו שתהא‬ ‫"מתוקה" – עריבה וחביבה עלינו‪ ,‬שכולנו נרגיש ונוכח בטובה ובמתיקותה‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שלמה מלאנטשי זי"ע(‬

‫מה שנהגו להטביל תפוח בדבש‪ .‬רמז לזה שיטת רבינו יונה )הובא ברא"ש פ"ו סי' לה(‬ ‫שטבע ותכונת הדבש להפ כל מה שנכנס לתוכו וא‪" #‬דבר אסור" לדבש‪ .‬וזה סימנא טבא‬ ‫והוראה‪ :‬שבר"ה קדושת היו מהפכת את כל חלקי הרע לטובה‪.‬‬ ‫)ש משמואל(‬ ‫יהי רצו שניהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫אחת הבקשות בליל ראש השנה היא‪ :‬שניהיה לראש וכו‘‪,‬כי תיבת "לראש " היא ראשי‬ ‫תיבות‪ :‬ל'עשות ר'צו א'בינו ש'בשמי‪ ,‬וזו היא בקשתינו שנזכה לעשות רצונו ית' באמת‬ ‫)הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זי"ע(‬ ‫ובלב של‪.‬‬ ‫שנהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫מה הוספת הלשו‪ ,‬והרי היה די לומר שנהיה ראש ולא זנב‪ .‬אלא דאחז"ל )אבות ד‪ ,‬טו(‬ ‫'לעול יהיה אד זנב לאריות ולא ראש לשועלי'‪ .‬לכ אומרי אנו שנהיה שייכי לראש‬ ‫אפילו א נהיה הזנב‪ ,‬ולא נשתיי לזנב א‪ #‬א נהיה הראש‬ ‫)ראשי בשמי(‬ ‫יהי רצו שירבו זכויותינו‪.‬‬ ‫כיצד זה יוכל אד להתפלל שירבו זכויותיו‪ .‬אלא בקשתינו היא שנזכה להגיע לתשובה‬ ‫מאהבה שאז הזדונות נעשות זכויות )יומא פ"ו ב'( וממילא ירבו זכויותינו‪.‬‬ ‫)תורת חיי(‬ ‫כי עמ הסליחה‪.‬‬ ‫פע אמר הרה"ק מרוזי זי"ע‪ :‬הלוא זה ממש חסד א‪-‬ל שנקבע ראש השנה בראש חודש‬ ‫)א' תשרי( כי אלמלא כ לא היה לנו פתחו פה לבוא לפניו ית' ולבקש ממנו שיסלח לנו‬ ‫על כל עונותינו‪ ,‬אבל עתה שראש השנה נקבע בראש חודש יש לנו פתחו פה לבקש ממנו‬ ‫סליחה ומחילה‪ ,‬כי בראש חודש ג הקב"ה מבקש כביכול מאתנו סליחה‪ ,‬וכאומרו ית'‬ ‫"הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח"‪ ,‬ובכ אנו יכולי להתעורר לעומתו ולומר‪:‬‬ ‫רבש"ע! אנו סולחי ל‪ ,‬ג אתה בטוב הגדול תסלח לנו‪ ,‬וזה שאנו מעוררי בתפילתינו‬ ‫ביו הקדוש הזה ואומרי‪" :‬א עונות תשמר י‪-‬ה אדנ"י מי יעמוד כי עמ הסליחה"‬ ‫)תהלי קל‪ ,‬ג‪-‬ד( כלומר‪ :‬א אתה תשמור העונות ולא תסלח לנו ח"ו‪ ,‬א"כ אתה רבש"ע‪,‬‬ ‫מי יעמוד? הלוא ג "עמ הסליחה"‪ ,‬דג אתה מבקש ביו הזה סליחה וכפרה כביכול‪,‬‬ ‫)נר ישראל(‬ ‫וכדי שתשיג את זה ראוי שג לנו תסלח על מה שחטאנו והרשענו לפני‪.‬‬ ‫יחל ישראל אל ה' כי ע ה' החסד והרבה עמו פדות‪ .‬יחל ישראל אל ה' – התוחלת והתקוה‬ ‫של בני ישראל צריכה שתהיה לצור ה'‪ .‬כי ע ה' החסד – כי ה' הוא בעל החסד ובצרת‬ ‫של ישראל צר כביכול לשכינה‪.‬והרבה עמו פדות‪ -‬הפדות של בני ישראל הוא אצלו יתבר‬ ‫)ישמח משה(‬ ‫הרבה יותר מאצל בני ישראל עצמ‪.‬‬ ‫לבושו צדקה מעטהו קנאה‪ .‬לבוש מלבוש פנימי מעטה מלבוש עליו‪.‬בפנימיותו כביכול‬ ‫לבושו כולו צדקה‪ ,‬א כי לפעמי יש הכרח שיהיה מעטהו קנאה שבחיצוניות נראה‬ ‫כמוכיח‪ .‬היא תוכחת מגולה באהבה מסותרת‪ .‬זוהי ג כוונת המש הפיוט‪" :‬נאפד נקמה‬ ‫סתרו יושר‪ .‬נאפד בחיצוניות הוא אפוד ואגור נקמה‪ .‬אבל "סתרו" פנימיותו יושר‪.‬‬ ‫י‬

‫)אוהב ישראל(‬

‫סתרו יושר עצתו אמונה פעילתו אמת‪ .‬סתרו יושר היושר של הקב"ה הוא נסתר מבני אד‬ ‫ואי ה מביני דר הנהגתו את העול‪ .‬עצתו העצה לזה‪ .‬אמונה פעולתו אמת להאמי‬ ‫)הרה"ק רבי ר' ברו ממז'בוז' זי"ע(‬ ‫שכל פעולתיו ה באמת ובצדק‪.‬‬ ‫הוודאי שמו כ תהלתו‪.‬‬ ‫הכוונה בזה על דר דאיתא בזוהר הקדוש )ח"א קג‪ (:‬נודע בשערי בעלה )משלי לא‪ ,‬כג(‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫כל חד לפו מה דמשער בליביה עיי"ש‪ ,‬כפי מה שאד משער בלבו אמונת השי"ת כ הוא‬ ‫נודע אצלו‪ .‬וזהו הוודאי שמו‪ ,‬כמו שהוא בלב האד נקבע אמונת השי"ת‪ ,‬כ תהלתו‪,‬‬ ‫פירוש כ הוא התפילה של אד וכ הוא מתפלל‪..‬‬ ‫)הרה"ק רבי וואל‪ #‬מזיטאמיר זי"ע(‬ ‫החות חיי לכל חי‪.‬‬ ‫כשאתה "חות" תיבת "חיי" הרי יש ל ביד שתי תיבות "חי י" "י" בגימט' "כל" ובכ‬ ‫)הרה"ק רבי ישראל מרוז'י זי"ע(‬ ‫החות "חיי" נעשה מזה צירו‪ #‬ואתה בא ל"כל חי"‪.‬‬ ‫מל ממלט מרעה ליודעי תרועה וכו'מל זכור אחוז קר לתוקעי ל היו בקר ‪ ,‬ממלט‬ ‫לשו הצלה ודאית‪ .‬זכור – לשו בקשה‪" .‬מל ממלט מרעה ליודעי תרועה" היודעי לכוו‬ ‫הכוונות הנוראות של תקיעות שופר‪ ,‬אות בודאי ממלט הקב"ה מכל רעות‪ .‬אבל אנו‬ ‫מבקשי שיזכור הקב"ה זכות אחוז קר – עקידת יצחק‪ ,‬ג לתוקעי ל היו בקר שאינ‬ ‫)דברי יחזקאל(‬ ‫יודעי תרועה‪,‬אלא תוקעי בפשטות בלי שיודעי כוונת המצוה‪.‬‬ ‫לבוח לבבות ביו די לגולה עמוקות בדי ‪.‬‬ ‫לכל אחד ואחד מבני ישראל א‪ #‬לפשוט שבה‪ ,‬טמונה בפנימיות הלב נקודה שנשארה‬ ‫בשלימותה‪ .‬ובראש השנה בו מתחדשת החיות‪ ,‬מתעוררת ומתחדשת ג נקודה זו‪ .‬זהו‬ ‫שאמר הפייט‪ :‬לבוח לבבות‪ ...‬לגולה עמוקות – נקודה עמוקה זו שבלבבות מגלה אותה‬ ‫הקב"ה ביו די‪.‬‬ ‫)חידושי הרי"(‬ ‫ליודע מחשבות ביו די לכובש כעסו בדי ‪.‬‬ ‫כמה גדולי חסדי ד' כי לא זה בלבד שמוחל להאד ששופ מרת נפשו לפניו ביוה"ד‪,‬‬ ‫ומתחרט על אשר מעוות דרכיו בכל השנה‪ ,‬אלא אפילו זה האד שעומד ומתפלל ביוה"ד‬ ‫ולבו בל עמו‪ ,‬היינו תפלה משפה ולחו‪ ,‬ואני ד' בוח כליות וחוקר לב‪ .‬וזהו ליודע מחשבות‬ ‫)ישמח ישראל(‬ ‫ביו די‪ ,‬עכ"ז כובש כעסו בדי ומוחל עונות בדי‪.‬‬ ‫הר קר ישראל עמ ‪.‬‬ ‫‪.‬אמרו חז"ל )פסחי פ"ז ב'(‪ :‬לא הגלה הקב"ה את ישראל לבי האומות אלא כדי שיתוספו‬ ‫עליה גרי‪.‬נמצא כי בני ישראל שה ה"קר"‪ ,‬סובלי אריכות הגלות עבור ה"ריבית"‪,‬‬ ‫הנוספת על הקר – הגרי‪ .‬על כ אנו מבקשי‪ :‬הר קר ישראל – שהקב"ה ירומ את‬ ‫ישראל‪ ,‬שהמה הקר ולא ימתי לרבית לתוספת הגרי‪ ,‬וא כ יבוטל הגלות‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב זי"ע(‬

‫אבינו מלכנו הר קר ישראל עמ ‪.‬‬ ‫קוד התקיעות עמד הרה"ק רבי שלמה ליב מלענטשנע זי"ע ולימד סניגורא על כלל‬ ‫ישראל וכ אמר‪ :‬רבש"ע עמ ישראל קדושי‪ ,‬א ח"ו נופל למישהו תפיליו הוא מרימ‬ ‫מיד מנשק ביראת כבוד ומצטער על שנפלו לו כי כמה וכמה שמות קדושי נתבזו ח"ו‪.‬‬ ‫והנה בגמ' )ברכות( כתוב שבתפילי של כתוב "ומי כעמ ישראל גוי אחד באר" ולכ‬ ‫מבקשי אנו ממ‪ :‬רבש"ע "אבינו מלכנו הר קר ישראל עמ" אי מניח אתה כביכול‬ ‫לתפילי של להתגלגל על האר "הר קר ישראל עמ" קומ את ע ישראל מעפרו‬ ‫ויזכה לגאולה שלימה‪.‬‬ ‫‪.‬אשרי הע יודעי תרועה‪.‬‬ ‫"וכי אי אומות העול יודעי להריע? כמה קרנות יש לה! כמה בוקינוס יש לה! כמה‬ ‫סלפירגסי יש לה! ואמרת 'אשרי הע יודעי תרועה'? אלא‪ ,‬שה מכירי לפתות את בורא‬ ‫בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא הדי לכסא רחמי ומתמלא עליה רחמי‪ ,‬והופ לה מדת‬ ‫הדי למדת רחמי" )ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט( ויש לבאר דעל הפסוק בשיר השירי‪:‬‬ ‫"השבעתי אתכ בנות ירושלי א תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"‪,‬‬ ‫דרשו חז"ל )מדרש תהלי‪ ,‬מזמור ט(‪" :‬ומה חולי יש כא? לא מיחוש ראש‪ ,‬ולא מיחוש‬ ‫מעיי‪ ,‬וממה אני חולה? מאהבתו של הקב"ה‪ ,‬שנאמר 'כי חולת אהבה אני"‪.‬וביאר הגאו‬ ‫רבי שלמה אלגזי בספרו "אהבת עול"‪ ,‬על פי ההלכה )נדרי מא‪" :(.‬אי מבקרי לא חולי‬ ‫מעיי‪ ...‬ולא מחושי הראש"‪ ,‬והמשל הוא‪ ,‬שהחשוקה אומרת בחוליה‪ :‬א תמצאו את דודי‪,‬‬ ‫לא תגידו לו שאני חולה ראש או מעיי‪ ,‬אלא שחולת אהבה אני‪ ,‬ועל ידי זה יבוא לבקרני‪,‬‬ ‫ולא יהיה חושש שאני מ החולי שאי לבקר‪ .‬והנמשל כנסת ישראל אומרת‪ :‬מה שאני‬ ‫מבקשת שיבוא דודי אלי‪ ,‬לא משו חולי מעיי‪ ,‬דהיינו מעניני אכילה‪ ,‬ולא מחולי הראש‪,‬‬ ‫דהיינו‪ :‬לא משו שאני כפופת ראש ומדוכאת בי האומות‪ ,‬ולמרות שאמנ יש בי את‬ ‫החולאי הללו‪ ,‬בכל זאת אני מבקשת שדודי יבוא לבקרני לא בשבילי – משו שיש לי‬ ‫העדר פרנסה והעדר כבוד ומנוחה‪ ,‬אלא אני מבקשת שיבוא אלי משו שאני מתגעגעת‬ ‫ליוצרי‪,‬מאהבתי אליו! לאור זאת‪ ,‬מתרצת כנסת ישראל ואומרת‪ :‬אמת‪ ,‬בתפילתינו אנו‬ ‫זועקי על החולאי הללו‪ ,‬חולי המעיי וחולי הראש‪ ,‬דהיינו‪ :‬העדר הפרנסה והעדר‬ ‫הכבוד בי אומות העול‪ ,‬אבל אלה באי לנו משו שאנו בגדר "חולת אהבה"‪ ,‬כי מי שיש‬ ‫לו געגועי לאהבת נפשו‪ ,‬הרי א יימשכו געגועיו זמ רב‪ ,‬יוולדו לו כתוצאה מכ חולאי‬ ‫רבי ובלבול הדעת‪ ,‬ואז ישכח האוהב את חוליו העיקרי ויצעק רק על הכאבי החדשי‬ ‫שבאו עליו‪ ,‬אבל האמת היא שמקור צרותיו הוא אחד‪ :‬געגועיו למושא אהבתו‪.‬‬ ‫זו כוונת חז"ל באומר שישראל "יודעי לרצות את בורא בתרועה"‪ ,‬כי התרועה‬ ‫בתחילתה היא "גנוחי גנח"‪ ,‬וכפירוש רש"י‪" :‬כאד הגונח מליבו"‪ ,‬שכ החולי העיקרי בא‬ ‫ממחלת לב‪" ,‬חולת אהבה"‪ ,‬אבל במש הימי והגלות נמשכי מזה חולאי רבי וזרי‪,‬‬ ‫ואנו צועקי‪" :‬הב לנו חיי‪ ,‬הב לנו מזוני"‪ ,‬ושוכחי להתפלל על החולי העיקרי‪ ,‬וזה מה‬ ‫שאמרו "והדר ילולי יליל" – קולות קצרי שאינ יוצאי מ הלב‪ ,‬אבל הקב"ה‪ ,‬המבי‬ ‫ובוח כליות ולב‪ ,‬יודע בחסדו הטוב‪ ,‬כי רק הגלות היא שגרמה לנו לשכוח את העיקר‬ ‫ולהתפלל על הטפל‪ ,‬והוא מתרצה בתרועותינו‪ ,‬שכ לפחות בתחילת ה היו "גנוחי גנח"‬ ‫מתו ליבנו‪ ,‬הצמא לשוב אל הש!‬ ‫)בני יששכר(‬ ‫אשרי הע יודעי תרועה‪.‬‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל )ראש השנה ט"ז א'(‪" :‬למה תוקעי ומריעי כשה יושבי ותוקעי‬ ‫ומריעי כשה עומדי? כדי לערבב השט"‪ .‬שלא ישטי‪ ,‬כשישמע ישראל מחבבי המצות‬ ‫מסתתמי דבריו‪) .‬רש"י( ולכאורה אדרבה בשעה שרואה שישראל מחבבי את המצוות‬ ‫וכל עבודתו והשתדלותו בסכנה הרי מרוב דאגה הי' לו להגביר עוד יותר את הקטרוג‬ ‫עליה? אלא התירו‪ .‬הסבר תקיעת שופר היא לעורר את הע בתשובה‪ .‬וכשבני ישראל‬ ‫תוקעי וחוזרי ותוקעי פע שניה‪ ,‬ניכר בכ שה מחבבי המצות ותשובת היא מאהבה‪,‬‬ ‫שעונות נעשו כזכיות מחמת כ מעורבב הוא השט מלקטרג ויעשה לה טובה שיתרבו‬ ‫)הגה"ק בעל ההפלאה זי"ע(‬ ‫בזכויות מהעבירות שעשו‪.‬‬ ‫באופ אחר מסביר הרה"ק רבי בונ מפרשיסחא זי"ע‪,‬‬ ‫משמעות סתימת קטרוג השט על ידי התקיעות‪ :‬ידוע שעיקר הצטדקותו של האד על‬ ‫שלא השלי עבודתו למקו כראוי‪ ,‬הוא בגלל טרדות הפרנסה שלא היתה דעתו צלולה‬ ‫ללימוד התורה ולקיו מצותיה‪ .‬א מאיד טוע השט שאי זה תירו‪ ,‬כי היה על האד‬ ‫לעבוד את בוראו ולא להשגיח על שו טרדות‪ ,‬ועכשיו כשהשט מתבלבל מחמת דבר‬ ‫פעוט בלתי צפוי כתוספת תקיעות ואינו יכול לעשות עבודתו בשלימות מסתתמי טענותיו‬ ‫על כלל ישראל‪ .‬כוונות התקיעות‪" .‬אמר הבעל ש טוב הקדוש" זי"ע להרה"ק רבי זאב‬ ‫קיצעס זי"ע שהיה הבעל תוקע שלו‪ ,‬ולפני ראש השנה למד אתו כל הכוונות ורש לו‬ ‫אות בכתב‪ ,‬וכשהגיע זמ התקיעות לקח ממנו הכתב וכל הכוונות‪ ,‬ואמר לו כי כוונות ה‬ ‫כמו מפתחות לפתוח שערי‪ ,‬א לפעמי העלה המנעול חלודה שאי אפשר לפתחו‬ ‫במפתח‪ ,‬אבל לב נשבר הוא כמו קרדו ברזל‪ ,‬שבכוחו לשבור כל המנעולי וכל דלתות‬ ‫)בית אברה(‬ ‫נחושת" ‪.‬‬ ‫עלה אלהי בתרועה‪.‬‬ ‫אלקי מרמז למדת הדי‪ .‬תרועה היא לשו ריעות‪ .‬מתי נמתקת מדת הדי ויש לה עליה‪,‬‬ ‫בתרועה כשישראל עושי מצות של מקו מאהבה ויש לה רעות ע הקב"ה‪ ,‬אזי נמתקת‬ ‫)המגיד הגדול ממזריטש זי"ע(‬ ‫מדת הדי לרחמי‪.‬‬

‫מלו על כל העול כולו‪...‬‬ ‫‪ .‬כפל הלשו – על כל העול כולו‪ ,‬כדי להוציא זאת מ הכלל של "רובו ככולו" אלא כולו‬ ‫)הגה"ק הט"ז זי"ע(‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫ה' ימלו לעול ועד‪.‬‬ ‫בגמרא ר"ה ט"ז א' תניא‪":‬אמר הקב''ה אמרו לפני בראש השנה מלכיות כדי שתמליכוני‬ ‫עליכ‪ .‬רצה לומר‪ :‬אשרי מי שהוא זוכה ומקדש ומטהר את עצמו ומחשבותיו בכל השעות‬ ‫של ימי ראש השנה‪ ,‬בכ הוא ממשי קדושה ודביקות בקב"ה לכל ימי השנה‪.‬כי הימי‬ ‫האלו נותני עזר לכל הימי הבאי אחריה‪ .‬וזו הכוונה‪" :‬אמרו לפני מלכיות כדי‬ ‫שתמליכוני עליכ"‪ -‬אמרו לפני ה"מלכיות" בראש השנה בכל לבבכ‪ ,‬בלהט כזה‬ ‫)מאור ושמש(‬ ‫שתמליכו על ידי כ את הש ב"ה עליכ למש כל השנה‪.‬‬ ‫וכל בני בשר יקראו בשמ ‪.‬‬ ‫לאחר שאנו מתפללי ומודי להשי"ת "אתה בחרתנו מכל העמי אהבת אותנו ורצית‬ ‫בנו"‪ ,‬שזכינו להיות מובדלי ומרוממי על פני אומות העול‪ ,‬אנו מתפללי "וכל בני‬ ‫בשר יקראו בשמ"‪ ,‬שיהיו ג ה כמונו‪ .‬וכל כ למה? הנה כי כ‪ ,‬עי"כ אנו מורי ומעידי‬ ‫על גודל אהבתנו אליו ית'‪ .‬כח עז רצוננו להרבות כבוד שמי‪ ,‬שאי אנו חסי על כבודנו‬ ‫ואי אנו שומרי לעצמנו את הזכות להיות נבחרי מכל ע ואהובי ורצויי לפניו ית'‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬א‪ #‬א הדבר ימעיט גודל מעלתנו ויקהה את ההבדל בינינו לבינ‪ ,‬וא‪ #‬א עי"כ‬ ‫תפחת אהבתו אלינו‪ ,‬מתפללי אנו שלא רק אנו לבדנו נמלי את ה' בעול אלא כל בני‬ ‫בשר יקראו בשמו ויקבלו כול את עול מלכותו עליה‪ .‬ומי שכל כ אוהבי את אוהב‬ ‫עד שאינ שומרי לעצמ את אהבתו לה ובלבד שירבה כבודו בעול‪ ,‬הרי זה גופא‬ ‫)דרשות חת סופר(‬ ‫יגביר ויגדיל את רגשי אהבתו אליה‪.‬‬ ‫לא הביט או ביעקב ולא ראה עמל בישראל‪ .‬מפני מה לא הביט הקב"ה או ביעקב מחמת‬ ‫שלא ראה עמל בישראל‪" .‬יעקב" ה פשוטי הע‪ ,‬ו"ישראל" הוא כינוי לצדיקי‪.‬ועל ידי‬ ‫זכויותיו של הצדיק מתכפרי חטאי של פשוטי הע‪ .‬הוא שמרמז כא‪ :‬לא הביט הקב"ה‬ ‫באו של יעקב בחטאיה של פשוטי הע‪ ,‬משו שלא ראה עמל בישראל לא ראה‬ ‫ליאות ועמל בעבודת הצדיקי‪ ,‬כי ה מחליפי כח ומתחזקי תמיד בעבודתו יתבר‪.‬‬ ‫)דעת‬

‫משה(‬

‫היו הרת עול‪.‬‬ ‫לא אמר לשו עבר "היו הי' הרת עול" כי בראש השנה של כל שנה ושנה מתחדשת‬ ‫בריאת העול ומעשה בראשית מחדש‪ .‬ולכ הוא באמת יו הרת עול‪ .‬וכ אנו ג‬ ‫)יערות דבש(‬ ‫אומרי‪ :‬זה היו תחילת מעשי‪.‬‬ ‫זכרתי ל חסד נעורי אהבת כלולותי לכת אחרי במדבר באר לא זרועה‪.‬‬ ‫זכרתי ל‪ :‬נעורי עת הבחרות והזריזות בעבודת השי"ת‪ .‬אהבת כלולותי ‪ -‬הוא באמצע חיי‬ ‫האד שאז הוא בשלימות‪ ,‬כמשמעות "כלולותי‪ -‬כליל‪ -‬א עיקר אני זוכר ל‪ :‬לכת אחרי‬ ‫היא בחינת אחוריי‪ ,‬כשאי הארת פני‪ ,‬והליכת האד היא בבחינת "במדבר באר לא זרועה"‪,‬‬ ‫וע כל זאת חיזק את עצמו ללכת אחריו יתבר‪ .‬זה יקר וחביב לפני השי"ת יותר מכל‪.‬‬ ‫)בית אהר(‬

‫כי דורשי לעול לא יכשלו כו' כי זכר על המעשי לפני בוא ואתה דורש מעשה כול‪.‬‬ ‫"הנראה לי על פי מה שאיתא בתיקוני הזוהר צווחי ככלבי הב הב‪ ,‬כי דר האמת‬ ‫למבקשי ה' בימי האדירי האלו‪,‬לבל ישיב האד מגמתו בתפלתו בכל ענינו מה שחסר‬ ‫לו לבדו‪ ,‬רק ישפו שיחו לטובת הכלל ישראל‪ .‬וזה הרמז‪' :‬כי דורשי לעול'‪ ,‬מה‬ ‫שמתפלל עבור כללות ישראל בעול‪ ,‬בזה 'לא יכשלו' כי איננו נוגע בדבר‪ ,‬לכ יעלה‬ ‫)תפארת שלמה‪(.‬‬ ‫תפלתו לרצו למעלה"‪.‬‬ ‫כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כ המו מעי לו רח ארחמנו נאו ה'‪ .‬כשיהודי אומר‬ ‫"זכור" נזכרתי ו"אזכרנו עוד" ועוד זכור אזכור יותר‪ .‬משיב הקב"ה לעומתו במדה כנגד מדה‪:‬‬ ‫"רח" זה מכבר היו לי רחמי עליו‪ ,‬אול מעתה "ארחמנו עוד"ביתר שאת‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי מרדכי מלכובי זי"ע(‬

‫ופקדנו בפקודת ישועה ורחמי משמי שמי קד‪.‬‬ ‫מה ראה להזכיר מאיזה מקו תהיה הישועה‪ .‬ומה פשר מקו זה – "שמי שמי‬ ‫קד"‪.‬הקב"ה חפ להושיע את ישראל‪ ,‬א כיו שיש למעלה מקטרגי המעכבי את‬ ‫ישועת של ישראל‪ ,‬מה עושה הקב"ה – מושיע ממקו שאי לשט רשות להיכנס ש‬ ‫לעכב‪ .‬וזהו שאמר‪ :‬ופקדנו בפקודת ישועה ורחמי" – ממקו שאי למקטרג רשות‬ ‫)הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע(‬ ‫להיכנס אליו‪ ,‬וזהו‪" :‬משמי שמי קד"‪.‬‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא‪.‬‬ ‫הקב"ה זוכר ומחשב את מה שנשכח מבני אד‪.‬א אד שוכח מצוות ומעשי טובי‬ ‫שעשה – זוכר הקב"ה הנשכחות האלה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬א אד שוכח את עבירותיו שעשה‬ ‫ורק מצוותיו זוכר‪ .‬א‪ #‬כא זוכר ה' את הנשכחות‪ ...‬בדר זו פירש על הכתוב "או א‬ ‫ראיתי בלבי – לא ישמע ה'"‪ .‬כלומר א או‪ ,‬חטא שעשיתי חקוק הוא בלבי‪ ,‬ואני מצטער‬ ‫עליו וזוכר תמיד – הרי "לא ישמע ה'" – אז הקב"ה אינו זוכר כלל או זה‪.‬‬ ‫)בית אהר(‬ ‫ועקידת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור‪.‬‬ ‫מפני מה מייחסי את העקידה ליצחק ולא חותמי כלשו שאומרי בגו‪ #‬הברכה‬ ‫"ותראה לפני עקידה שעקד אברה"‪.‬יש לומר כי ממעשה העקידה ניכר גודל אמונת‬ ‫אברה בתורה שבכתב‪ ,‬היינו ששמע מהקב"ה בעצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ממעשה יצחק ניכר‬ ‫גודל אמונתו התורה שבעל פה‪ ,‬והיינו שמסר נפשו על מצות חכמי במה שהוא חו‬ ‫לשכל האד‪ ,‬שלא הרהר אחר דברי אברה אביו ומסר עצמו לעקידה‪ .‬וזהו "ועקידת‬ ‫יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור" – היינו שזכות העקידה תעמוד "לזרעו"‪ ,‬לאלה‬ ‫המאמיני ושומעי ל'תורה שבעל פה'‪ ,‬שאינ מהרהרי אחר דברי חכמי‪ ,‬תקנותיה‬ ‫וגזרותיה‪ .‬אבל מי שאינו בכלל אלה‪ ,‬אינו בכלל תפילה זו ואינו יכול לבקש לעצמו זכות‬ ‫)חת סופר(‬ ‫העקידה‪.‬‬ ‫ועקדת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור ‪.‬‬ ‫"מה עני ההדגשה היו ברחמי תזכור? בר הזכרת יחוס וזכות אבות יש בה מעלה וג‬ ‫חסרו‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬משמש הדבר טיעו לסניגור‪ ,‬לזכור זכות ישני ובגלל אבות תושיע‬ ‫בני‪ ,‬א מאיד‪ ,‬זה יכול ג לשמש חלילה טענה לקטיגור‪ ,‬שהרי א כ היה לה ללמוד‬ ‫ממעשי אבות ולהתאי עצמ אליה‪ .‬ולכ התפילה וההדגשה היא "ועקידת יצחק לזרעו‬ ‫היו ברחמי תזכור" שיהא זכרו זה רק לטובה ולכ‪ #‬זכות‬ ‫)של"ה הק'(‬

‫שומע קול תרועת עמו ישראל‪.‬‬ ‫מדוע בברכת התקיעות מברכי "לשמוע קול שופר" ואילו בתפילה חותמי "שומע קול‬ ‫תרועת עמו ישראל"‪.‬בר‪ ,‬באמת בתורה לא נזכר 'שופר' לעני ראש השנה כי א "יו‬ ‫תרועה" ו"זכרו תרועה"‪ .‬ומני למדו חכמי שהתקיעה בשופר? מגזירה שוה "תרועה –‬ ‫תרועה"‪ ,‬ביו הכיפורי )ויקרא כה‪ ,‬ט(‪" :‬והעברת שופר תרועה" )ר"ה לג(‪ .‬ועל כ‪ ,‬בתקיעות‬ ‫עצמ‪ ,‬שה דאוריתא‪ ,‬מתורה שבכתב‪ ,‬רצו חז"ל לרמז בנוסח הברכה קבלת תורה שבעל‬ ‫פה‪ ,‬לפיכ נתק לומר בנוסח הברכה "לשמוע קול שופר" ולעומת זאת‪ ,‬בסדר ברכות‬ ‫התפילה‪ ,‬שה דרבנ‪ ,‬מתורה שבעל פה‪ ,‬טבעו חכמי את לשו התורה – "קול תרועת‬ ‫עמו"‪ ,‬שחלילה לא יעלה על לבנו לומר שמשרירות לב תיקנו לתקוע בשופר ע"י לימוד‬ ‫שבדו מליב‪ .‬אכ‪ ,‬תקיעת שופר בראש השנה יסודה ועיקרה קבלת עול תורה‪ ,‬שהיא יסוד‬ ‫ועיקר קבלת מלכות שמי‪ .‬ולכ תוקעי בשופר לקבל עלינו עול תורה‪ ,‬כמו שניתנה‬ ‫בסיני בקול שופר‪ .‬וזה שאמרו )ר"ה טז‪ :(.‬אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכ‪ ,‬ובמה‬ ‫בשופר‪ .‬ועל כ‪ ,‬השמיעונו חכמי בלשו ברכת השופר את תוק‪ #‬יסוד היסודות של אמונת‬ ‫התורה שבעל פה שהיא חלק בלתי נפרד מ התורה וניתנה למשה בסיני‪ ,‬וכל דרשות‬

‫ולימודי חכמי – גופי תורה ה )ברכות ה‪ ,.‬מגילה יט‪ .(:‬וכ אמרו חכמי )גיטי ס‪ (:‬לא‬ ‫כרת הקב"ה ברית ע ישראל אלא על תורה שבעל פה‪ .‬ורמז לדבר‪" :‬תרועה" אותיות‬ ‫תורה ע'‪ ,‬והיינו שבתורה כלולי ע' הפני שלה‪ ,‬הלא זו התורה שבעל פה‪.‬‬ ‫)חת סופר(‬ ‫לפקוד על צבא מרו בדי ‪.‬‬ ‫יו דינו של האד נקבע לא' בתשרי‪ ,‬כי זהו יו בריאתו של האד‪ .‬א מדוע יו זה הוא‬ ‫ג יו הדי של צבא מרו‪ ,‬הלא המלאכי נבראו ביו שני או ביו חמישי לבריאה )ב"ר‬ ‫א‪ ,‬ג(‪ ,‬שהוא בכ"ו באלול או בכ"ט בו‪ ,‬ומה שייכות ליו זה‪ .‬בר‪ ,‬לגופו של עני יש‬ ‫להבי‪ ,‬הרי מלא איננו בעל בחירה‪ ,‬והלא שכר ועונש תלויי בבחירה‪ ,‬וא כ אי שיי‬ ‫אצל די‪ .‬ויש לפרש‪ ,‬שהנה בכל מעשה שאד עושה נברא ממנו מלא‪ ,‬ממעשה מצוה‬ ‫נברא מלא קדוש וממעשה עבירה נברא מלא משחית‪ .‬והנה‪ ,‬הדי על מעשי בני אד‬ ‫איננו רק במספר המעשי‪ ,‬כמה מה מצוות וכמה מה עבירות‪ ,‬אלא ג באיכות‪ .‬יש‬ ‫מעשי שנראי לכאורה כמצוות א בעומק המבח נמצא שבאמת ה עבירות‪ ,‬וכגו‬ ‫שעושה המעשה כדי להתייהר או לקנטר וכדו'‪ .‬וזהו שכתב הרמב" )הל' תשובה פ"ג‬ ‫ח"א(‪" :‬ושקול זה אינו לפי מני הזכיות והעוונות אלא לפי גודל"‪ ,‬ובכלל זה ג לפי‬ ‫איכות‪ .‬נמצא איפוא שהמלאכי הנבראי ממעשי בני האד הריה תלוי ועומדי‬ ‫בדי‪ ,‬כי יתכ מצב שמלא יעמוד בי המלאכי הקדושי שנבראו מ המצוות‪ ,‬וכאשר על‬ ‫פי הדי יתברר שמעשה זה שממנו נברא המלא לא נחשב כמצוה אלא כעבירה‪ ,‬כי אז‬ ‫יידחה המלא הזה ממחיצתו ויסתפח אל המלאכי המשחיתי שנוצרו מ העבירות‪.‬‬ ‫ומעתה מוב מה שהמלאכי באי לדי למרות שאינ בעלי בחירה‪ ,‬שהרי דינ הוא‬ ‫בעצ דינו של האד‪ .‬ולפי"ז שפיר נקבע מועד דינ של המלאכי לראש השנה‪ ,‬שהוא‬ ‫)ש משמואל(‬ ‫יו דינו של האד‪ ,‬כי דינ גופא הוא די האד‪.‬‬ ‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כ תעביר וכו'‪.‬‬ ‫הנה יש שני מיני רועי וחלוקי בטבע‪ :‬א הוא רועה צאנו של אחרי וג"כ אי לו מזג‬ ‫טוב‪ ,‬דהוא תרתי לגריעותא‪ ,‬ורואה בצא שהול בדר שובב מכה בשבט פשע‪ .‬אבל א‬ ‫רועה צאנו של עצמו וג איש רחמ בטבע – מה עושה לה להטות הדר? מרי השבט‬ ‫למעלה‪ ,‬שיראו מרחוק שרוצה להכות‪ ,‬אבל לא ינוח שבט הרשע עליה‪ .‬וזה שאנו‬ ‫מדברי בשבח המקו ב"ה ומבקשי מלפניו על עמו‪ ,‬שהוא רועה ישראל האזינה‪ ,‬וזהו‪:‬‬ ‫"כבקרת רועה עדרו והול ברחמנות עמה‪ ,‬מעביר צאנו תחת שבטו" – בדר העברה תחת‬ ‫השבט הוא רק כדי שיראו מלפניו‪" ,‬כ תעביר וכו' כי אנו צאנ ואתה רוענו‪ ,‬ותחזירנו‬ ‫בתשובה שלימה לפני ולהיות הדיני נמתקי בשורש שורש הרחמי והחסדי עלינו ועל‬ ‫)הרה"ק ר' יחיאל מיכל מגלינא זי"ע(‬ ‫כל ישראל‪.‬‬ ‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו‪.‬‬ ‫הושווה יו הדי ל"מעשר בהמה"‪ ,‬מה במעשר בהמה הדי שא קפ אחד מ המנויי‬ ‫לתוכה פטר את כול )ב"מ ז(‪ ,‬א‪ #‬בראש השנה כ‪ ,‬יהודי אחד שקופ וחוזר בתשובה‬ ‫הריהו פוטר את כל הציבור מ הדי‪...‬ומ הראוי להוסי‪ #‬שכמו במעשר בהמה אי הקופ‬ ‫פוטר את כול אלא א מתבטל בתוכ ואינו ניכר‪ .‬א‪ #‬סגולה זו של יהודי לפטור את‬ ‫הכלל אינה אלא א מתבטל בתו כלל ישראל ואינו מבליט את עצמו בהנהגתו וצדקותו‪.‬‬ ‫)הגה"ק רבי יהושיע לייב דיסקי זי"ע(‬ ‫‪.‬‬ ‫ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו ‪.‬‬ ‫מהי אימת של המלאכי מיו הדי והרי ה עושי מלאכת בשלימות? אול ידוע כי‬ ‫עיקר בריאת העול כולו והמלאכי בכלל – בעבור ישראל‪ .‬וממעשי ישראל מושפעי א‪#‬‬ ‫העולמות העליוני‪ :‬א מטיבי ישראל את מעשיה – הריה נותני כח ותעצומות בכל‬ ‫העולמות וא‪ #‬במלאכי‪ ,‬וא לא ייטיבו חלילה מעשיה – ה מגרעי בכל העולמות‬ ‫ובמלאכי בכלל‪ .‬לפיכ ג המלאכי "חיל ורעדה יאחזו }ויאמרו הנה יו הדי לפקוד‬ ‫על כל צבא מרו" – שהרי "כל באי עול יעברו לפני"{ וה יצפו לראות אי יהיו מעשי‬ ‫)דעת משה(‬ ‫בני אד אשר ה‪ ,‬המלאכי מושפעי על יד‪..‬‬ ‫ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו וכו'‬ ‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כ תעביר וכו'‪ .‬יש לפרש את הדמיו לרועה‬ ‫ע"פ מה שפי' בספר תפילה למשה‪ ,‬דלפיכ נדוני המלאכי באותו יו שישראל נדוני‪,‬‬ ‫כדי שיהיו טרודי בדינ ולא יקטרגו על ישראל‪ .‬והנה הרועה שמעביר צאנו תחת שבטו‪,‬‬ ‫אי מחזיק את השבט בידו כדי להרע לצאנו‪ ,‬אלא אדרבה הוא סופר ומונ לפי‬ ‫שחשובי בעיניו ככל דבר שבמני‪ ,‬ומה שמחזיק בשבט בידו הוא רק כדי להסיר מה כל‬ ‫מחבל ולגרש את מי שבא להזיק לה‪ .‬כ בורא כל העולמי‪ ,‬בניו חשובי לו מאד בעיניו‬ ‫ומונע את כל המקטרגי‪ ,‬ולכ ד את המלאכי בר"ה כדי שלא יקטרגו‪ ,‬והיינו 'ומלאכי‬ ‫יחפזו וחיל ורעדה יאחזו ויאמרו הנה יו הדי לפקוד על צבא מרו בדי כי לא יזכו‬ ‫בעיני בדי'‪ .‬וכ"ז עושה 'כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו'‪ ,‬שמחזיק השבט בידו‬ ‫)משמרת אלעזר(‬ ‫לשמור את הצא‪ ,‬כ אתה תספור ותמנה ותפקוד כדי לזכות נפש כל חי‪.‬‬ ‫ותשובה ותפילה וצדקה מעבירי את רוע הגזירה‪.‬‬ ‫ולכאורה מדוע רק 'מעבירי' וכי אי בכוח לבטל כליל את הגזירה‪.‬וג מהו "רוע"‬ ‫ולכאורה הול"ל מבטלי את הגזירה? א הנה מצינו בגמ' )ברכות לד‪ ,‬ב( שר' חנינא ב‬ ‫דוסא היה מתפלל על החולי והיה אומר זה חי וזה מת‪ .‬ולכאורה מדוע הוצר לומר זה‬ ‫מת‪ ,‬וכי לא היה די לומר זה חי‪ ,‬מכא למדי אנו שא"א לבטל את הגזירה לגמרי‪ ,‬ולכל‬ ‫היותר שיי להעביר את הגזירה מאד זה למשנהו ולכ התפלל שאחר ימות במקומו על‬ ‫דר "ונתתי אדו תחתי"‪.‬א‪ #‬אנו מבקשי שהגזירה תעבור מאיתנו ויעבור על צוררי‬ ‫)האר"י הק' זי"ע(‬ ‫ישראל וממילא ימש ישועה ורחמי לחולי ישראל‪.‬‬ ‫ויכו בחסד כסא ותשב עליו באמת‪ .‬כאשר הקב"ה ד עולמו בחסד אז יש קיו לדי‪.‬‬ ‫אבל כשהקב"ה ד עולמו‪ ,‬חס וחלילה להיפ‪ -‬אז צדיקי הדור יש לה הסגולות לבטל את‬ ‫הדי בכח הזכות שהעניק לה הקב"ה בחינת‪ :‬צדיק גוזר והקב"ה מקיי‪ .‬לפיכ אנו‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫מתפלללי‪ :‬כי יכוו בחסד כסא אז‪ -‬ותשב עליו באמת יכו הדי לאמיתו‪.‬‬ ‫א ישוב מיד תקבלו‪ .‬טובה התשובה בעיתה ובעונתה‪ .‬ודומה הדבר לסחורה כאשר סוחר‬ ‫מביא את מרכולתו למכירה ביו השוק‪ ,‬א זוהי סחורה שלא בעונתה‪ ,‬או אז כל החפ‬ ‫לקנות ממנה בוח אותה בשבע עיניי‪ ,‬וא נמצא בה פג קל שבקלי מיד היא נפסלת‪,‬‬ ‫ואי איש קופ עליה‪ .‬מה שאי כ בסחורה בעונתה שאז אי בוחני אותה בדקדוק‬ ‫ובקפידה מרובי‪ ,‬וג א יש בה חסרו כלשהו היא נרכשת‪ .‬כ ה עשרת ימי תשובה ה‬ ‫ה"עונה" לעשיית תשובה‪ ,‬ועל כ אי כה מדקדקי בשמיי בתשובה הנעשית בימי אלו‪,‬‬ ‫וא‪ #‬א יש בה‪ ,‬בתשובה‪ ,‬חסרו כלשהוא היא מתקבלת‪ ,‬שהרי זוהי "סחורה" ב"עונתה"!‬ ‫וזה שנאמר בפיוט "א תשוב מיד תקבלו" ה"סחורה"‪ ,‬הלא היא התשובה‪ ,‬ממש נחטפת‬ ‫)הרה"ק רבי יצחק מוורקי זי"ע(‬ ‫מ הידיי בימי אלו‪.‬‬ ‫אד יסודו מעפר וסופו לעפר‪.‬‬ ‫רגילי הבריות להרבות בבכי בעת שאומרי זאת בתפילת הימי הנוראי ולכאורה‪ ,‬מה‬ ‫מקו יש לבכות על כ‪ ,‬הלא האד לקדמותו הוא חוזר‪ .‬בר‪ ,‬אמנ האד יסודו מעפר‪,‬‬ ‫אבל נית לו הכח להעלות ולרומ את העפר למעלה‪ ,‬א אד מכזיב ובמקו להעלות‬ ‫את העפר חוזר לעפרו‪ .‬ועל כ באמת ראוי לבכות‪.‬‬ ‫)חידושי הרי"(‬ ‫באי מלי יושר מול מגיד פשע‪.‬‬ ‫מול מגיד פשע אד א‪ #‬על פי שחטא‪ ,‬אול הוא מכיר בחטאו בשפלותו ואפסותו‪,‬‬ ‫ומבקש מלפני הקב"ה שימחול לו‪ ,‬זו גופא מלי יושר בעדו‪ .‬זהו שאמר‪" :‬באי" – במדה‬ ‫שאד מחזיק עצמו ל"אי"‪ ,‬לנכנע ומאופס‪ ,‬דבר זה עצמו הופ לו ל"מלי יושר" "מול"‬ ‫לשו הכרתה שעי"ז נכרתי מגידי פשע המסטיני על האד ר"ל ונשאר רק מלי יושר‪.‬‬ ‫)קדושת לוי(‬

‫באי מלי יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט‪.‬‬ ‫בקשתנו היא‪ ,‬א‪ #‬כי כבר אי )א‪ #‬אחד( מלי יושר‪,‬וכולנו נמצאי מול מגיד פשע‪ .‬אז‬ ‫תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט – הרי על פי החוק ומשפט אנו זכאי בדי‪ ,‬שהרי בדי הוא‪:‬‬ ‫כולו חייב זכאי‪ .‬וממילא וצדקנו במשפט‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמחה בוני מפרשיסחא זי"ע(‬ ‫באי מלי יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‪ .‬א את שומרי חוקותי‬ ‫אי השט יכול לשלוט בכ‪ ,‬שנאמר )תהלי קמז‪ ,‬יט( "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו‬ ‫לישראל" )ילקוט סי' תרעא(‪ .‬תפילותינו רק מיעוטו בכוונה א רוב בלי כוונה‪ .‬ובא השט‬ ‫ומקטרג על כל אות תפילות שיצאו מפינו בלא כוונה שה נדחות כפסולי מוקדשי‪,‬‬ ‫ונמצא שבמקו להועיל ה מזיקות וטוב שלא היו משהיו‪ .‬בר‪ ,‬על האד מישראל לקיי‬ ‫את מצוות ומשפטי התורה השכליי‪ ,‬אלה שיש לה טע והבנה בשכל האד‪ ,‬כאילו היו‬ ‫'חוקי' ממש‪ ,‬בלי טע והבנה‪ ,‬אלא משו שכ ציוונו נות התורה‪ .‬ומאיד‪ ,‬יש לקיי‬ ‫'חוקי' התורה כאילו ה שכליי הניתני לתפיסה ולהבנה בשכל האד עד כדי כ שיהיה‬ ‫מאוס ומתועב אצל האד ללבוש בגד כלאי או לזרוע כלאי כאילו הוא הורג נפש או‬ ‫כאילו אוכל שקצי ורמשי‪ .‬א יעשו כ‪ ,‬ינהג השי"ת עימ מדה כנגד מדה‪ ,‬או אז הוא‬ ‫יקבל את תפילותיה שנאמרו בלי כוונה כאילו יצאו מקירות לב בכוונה שלימה‪ .‬וזהו‬ ‫שאומרי‪" :‬באי מלי יושר מול מגיד פשע" – א ישראל לא מכווני בתפילת ולא‬ ‫מתפללי מקירות לב‪ ,‬מקטרג השט ומגיד פשע זה של ישראל‪ ,‬ואי מי שימלי טוב‬ ‫בעד‪ .‬על כ "תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט" – שה'חוק' יהיה בעיניה כ'משפט'‬ ‫וה'משפט' יהיה אצל כ'חוק'‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ואז מובטח לה "וצדקנו במשפט"‪) .‬דרשות חת סופר(‬ ‫וכל מאמיני שהוא דיי אמת ההגוי באהיה אשר אהיה‪.‬‬ ‫ולכאורה מה ההוכחה "שהוא דיי אמת" מכ שהוא "הגוי באהיה אשר אהיה"‪.‬מובא‬ ‫בספרי )ארחות צדיקי שער האמת‪ ,‬של"ה פר' בשלח בהגה"ה( ש"אהיה" בגימטריא כ"א‪,‬‬ ‫וזהו "אהיה אשר אהיה" )שמות ג‪ ,‬יד(‪ ,‬שכ"א פעמי כ"א בגימטריא 'אמת'‪ .‬וזהו )ירמיה י‪,‬‬ ‫י( "וה' אלקי אמת"‪.‬וזהו שאומרי‪" :‬וכל מאמיני שהוא דיי אמת" שהנה הוא "ההגוי‬ ‫)בעל אמרי אמת זצ"ל(‬ ‫באהיה אשר אהיה" אשר עולה בגימטריא 'אמת'‪.‬‬ ‫הסובל ומעלי עי מסוררי‪ ...‬העליו ועינו אל יראיו‪ ...‬הפותח שער לדופקי בתשובה‪.‬‬ ‫השט בא בטענה על הנהגת השי"ת ע ישראל‪ :‬הלא ממה נפש‪ ,‬א השי"ת יודע וזוכר‬ ‫מעשי הצדיקי‪ ,‬מדוע הוא מעלי עינו ממעשי הרשעי‪ ,‬וא מעלי עינו ממעשי‬ ‫הרשעי‪ ,‬אזי שיעלי עינו ג ממעשי הצדיקי‪ .‬א הקב"ה‪ ,‬ברוב רחמיו וחסדיו‪ ,‬מקיי‬ ‫את שני הדברי בד בבד‪" :‬הסובל ומעלי עי מסוררי" – שהשי"ת כביכול 'סובל'‬ ‫ממעשה הרשע כאד הנושא סבל קשה‪ ,‬והשי"ת אינו מענישו אלא מעלי עיניו ממנו‬ ‫כאילו אינו רואהו‪ .‬וא‪ #‬על פי כ‪ ,‬יחד ע זאת‪" :‬העליו ועינו אל יראיו" – עיניו פקוחות‬ ‫לראות מעשי הצדיקי‪ .‬וזהו כעי המובא בגמרא )ברכות לב‪ (:‬אמרה כנסת ישראל לפני‬ ‫הקב"ה‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬הואיל ואי שכחה לפני כסא כבוד שמא תשכח לי מעשה סיני‪ .‬אמר לה‪:‬‬ ‫)ש( "ואנכי לא אשכח"‪.‬ושמא תאמר שאמנ אי מדת "מעלי עי מסוררי" גורמת‬ ‫ל'הסתר פני'‪.‬מ הצדיקי‪ ,‬א מני שאי הקב"ה מסתיר פניו מ הרשעי‪ ,‬שהלא כיו‬ ‫שמעלי עינו מה וממעשיה הרעי‪ ,‬מעלי עינו ומסתיר פניו מה לגמרי וממילא אינו‬ ‫מצפה ורוצה בתשובת‪ .‬ועל כ מוסיפי ואומרי‪" :‬הפותח שער לדופקי בתשובה" שא‪#‬‬ ‫שהשי"ת מעלי עינו ממעשי הרשעי‪ ,‬מכל מקו אי הוא מסתיר פניו מה אלא מצפה‬ ‫ורוצה בתשובת‪ .‬ולא זו בלבד שמקבל מי ששב בתשובה שלימה‪ ,‬אלא אפילו א רק‬ ‫"דופק בתשובה"‪ ,‬שמתנצנצי בו הרהורי תשובה‪ ,‬השי"ת הבוח כליות ולב תיכ‪" #‬פותח‬ ‫)הגה"ק בעל נודע ביהודה זי"ע(‬ ‫שער" לקבלו באהבה‪.‬‬ ‫ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכ כל מלאכת עבודה לא תעשו‪.‬‬ ‫אומר הזוה"ק )פר' כי תשא( שהמועדי ה ימי די למעלה‪ .‬והנה אנו מתפללי "א‬ ‫כבני רחמנו‪ ...‬וא כעבדי עינינו ל תלויות עד שתחננו"‪ .‬יש נפקא מינה גדולה א אנו‬ ‫כ'בני' או כ'עבדי'‪ .‬א אנו כ'בני'‪ ,‬סת אב מרח על בנו‪ ,‬א א אנו כ'עבדי' אי אנו‬ ‫בטוחי כל כ שירח עלינו‪ ,‬ומכל מקו אנו מצפי ומייחלי אולי יחוס וירח עלינו‪,‬‬ ‫כעבד המצפה לרחמי אדוניו‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‪" :‬מקרא קודש יהיה לכ" – שהוא יו‬ ‫טוב‪ ,‬והריהו יו די‪ ,‬ותחזרו בתשובה שלמה‪ ,‬כדי שתהיו נחשבי כ'בני' לפני המקו‪.‬‬ ‫"כל מלאכת עבודה לא תעשו" – אל תיעשו כ'עבדי מתו יראה‪ ,‬אלא היטיבו לעבוד את‬ ‫ה' מתו אהבה ורצו‪ ,‬למע נוכל לומר "אנו בני ואתה אבינו"‪) .‬הגה"ק רבי יהונת אייבשי זי"ע(‬ ‫הטוב ומטיב לרעי לטובי‪.‬‬ ‫היה לנו לומר שהקב"ה הוא טוב ומטיב לטובי וג לרעי‪ .‬ומדוע הקדי רעי לטובי‪.‬‬ ‫ותו א לרעי מטיב ק"ו לטובי אלא כ פירושו‪ :‬הוא טוב ומטיב לאות שמחזיקי את‬ ‫עצמ לרעי וטוב ומטיב הוא א‪ #‬לאלו המחזיקי את עצמ טובי ושלימי‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי יצחק מוורקא זי"ע(‬

‫יהי רצו מלפני שומע קול בכיות‪ .‬מובא מהאריז"ל שכאשר מרגיש אד התעוררות ובכי‬ ‫בר"ה סימ שבאותה שעה דני אותו למעלה‪ .‬נוהגי חסידי להוסי‪ :#‬לא ששעת הדי‬ ‫לעילא מעוררת את האד‪ ,‬אלא להיפ – מחסדי הקב"ה שכאשר יהודי מתעורר לחזור‬ ‫בתשובה דני אותו מיד‪ ,‬כדי שיעלה זכרונו לטובה בשעתו הטובה ביותר‪ .‬מדוע נוהגי‬ ‫לקרוא בר"ה את פרשת שילוח ישמעאל ודברי המלא? אלא על הפסוק "באשר הוא‬ ‫ש" מפרש רש"י על פי המדרש "לפי מעשי שהוא עושה עכשיו הוא נידו‪ ,‬ולא על‬ ‫פי מה שהוא עתיד לעשות‪ ,‬לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגי ואומרי – רבש"ע! מי‬ ‫שעתיד זרעו להמית בני בצמא אתה מעלה לו באר?! והוא משיב‪ :‬עכשיו מה הוא‬ ‫צדיק או רשע? אמרו לו – צדיק! אמר לה לפי מעשיו של עכשיו אני ד אותו! וא‪#‬‬ ‫אנו קוראי פרשה זו בראש השנה להזכיר מדה זו‪ ,‬ולבקש מהקב"ה שא‪ #‬אותנו ידו‬ ‫לפי מציאותנו הנוכחית בראש השנה‪ ,‬באשר אנחנו‪ ,‬ולא יקבל את טענת המקטרגי‬ ‫)הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע(‬ ‫שבסו‪ #‬נשוב לכסלה‪. .‬‬ ‫למשפטי עמדו היו כי הכל לעבדי ‪.‬‬ ‫שמעתי מהרב המגיד מראוונא האיש האלקי )הרבי ר' בער ממעזריטש( זי"ע‪ ,‬מפני‬ ‫מה ראשוני התפללו ונענו שהיו מתפללי בש )עי' מדרש שוח"ט תהלי צא(‪,‬‬ ‫פירוש שהיה כוונת להשי"ת‪ ,‬כי כשאד יש לו צער‪ ,‬חלק אלקי ממעל שבו יש לו‬ ‫צער‪ ...‬ועי"ז ]שהוא מכוי לצער ית"ש[ אי אפשר להיות קטרוג על התפלה‪ ,‬כיו‬ ‫שכוונתו לשמו ית'‪ ,‬א יקטרגו ח"ו‪ ,‬הוי כאילו ח"ו רוצי למעט כבוד שמי ח"ו‪ .‬וזה‪:‬‬ ‫'למשפטי עמדו היו כי הכל עבדי' )תהלי קיט‪ ,‬צא(‪ ,‬א כוונתו של אד הוא‬ ‫לצאת בדימוס ב"ה בראש השנה בשביל כבוד שמי‪ ,‬נקרא 'למשפטי' כביכול‪' ,‬עמדו'‬ ‫לשו שתיקה‪' ,‬היו קאי על ראש השנה )זוה"ק פינחס רלא‪' ,(.‬כי הכל עבדי'‪,‬‬ ‫ומוכרחי להסכי על כבודו ית'‪ ,‬ולא יקטרגו כאילו רוצי לגרו שלא כרצונו ח"ו‬ ‫)זאת זכרו(‬

‫בש"ס )ר"ה כט‪ :(:‬יו טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬במקדש היו תוקעי אבל‬ ‫לא במדינה כו'‪ .‬ומפרש בגמרא‪ :‬שמא יטלנו בידו ויל אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד'‬ ‫אמות ברשות הרבי‪ .‬הנה יש לעיי‪ ,‬וכי משו חשש של טלטול יבטלו דבר גדול כזה‪.‬‬ ‫הלוא ידוע מאמר )ויק"ר כט‪ ,‬ג‪ ,‬ח( שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא הדי‬ ‫ויושב על כסא רחמי‪ ,‬וא כ אי נבטל דבר גדול כזה שהוא טובת כל ישראל‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה ידוע דכל התקיעות ה להזכיר עקידתו של יצחק )ש; ר"ה טז‪ ,(.‬וא כ‬ ‫צרי להיות דומיא דעקידת יצחק‪ .‬והנה‪ ,‬בזמ העקידה היה אז יצחק ב ל"ז שנה‬ ‫)תנחומא וירא כג(‪ ,‬כידוע‪ ,‬ומ הסת ידע שאי אד יכול להיעשות קרב‪ ,‬וא‪#‬‬ ‫שאפשר שיארע לפעמי הוראת שעה‪ ,‬מכל מקו זה לא עלה בלבו‪ ,‬והא ראיה‬ ‫שבאמת לא נקרב‪ ,‬וא"כ ממילא ידע שא"א שאד יהיה קרב וא‪ #‬על פי כ אמר‪ :‬כיו‬

‫שאברה אבי מצוה‪ ,‬אשתוק ואקבל באהבה‪ .‬וכא גבי תקיעת שופר נמי‪ ,‬אע"פ לתקוע‪ ,‬נשמע לדבריה‪ ,‬והוי דומיא דעקידת יצחק‪ .‬ובאמת כל עני התקיעות צרי‬ ‫שישראל ע קדושי יודעי שתקיעת שופר היא טובה גדולה לישראל‪ ,‬שעל ידה להיות דומיא דעקידת יצחק‪ ,‬וא כ אדרבה‪ ,‬באמת על ידי זה שאי תוקעי זוכר‬ ‫עומד הקב"ה מכסא די ויושב על כסא רחמי‪ ,‬אעפ"כ כיו שחכמינו ז"ל אמרו שלא הקב"ה עקידת יצחק ומתמלא עליה רחמי‪ ,‬והב מאוד"‪.‬‬ ‫)הגה"ק בעל ה"אבני נזר זי"ע(‬

‫מדברי רבותה"ק מבעלזא‬ ‫ְלחיי ולא ַלחיי‪ .‬וכוונה דומה יש בפיוט "שלשה ספרי מנוקדי נפתחי היו" )הנאמר‬ ‫בשחרית של יו ב' דראש השנה(‪ .‬שואלי‪ :‬לאיזה צור נזכרת בפיוט זה המלה "מנוקדי"?‬ ‫והתשובה‪ :‬אכ‪ ,‬בספרי אינה נזכרת כל מיתה‪ ,‬וכל העניי נעו א ורק בניקוד‪ :‬מי שנגזר‬ ‫עליו חיי נכתב לחיי )בשווא(‪ ,‬ומי שחלילה נגזרה עליו מיתה נכתב לחיי )בפתח(‪ .‬ואת‬ ‫ההבדל הזה מקבלי אנו‪ ,‬כמוב‪ ,‬על פי הניקוד‪ .‬לפיכ הזהירו חכמי להקפיד ולומר בימי‬ ‫)כ"ק מר מהר"ש זי"ע(‬ ‫הנוראי‪ :‬לחיי ולא לחיי‪ .‬כי עיקר העניי תלוי בניקוד המלה‪.‬‬ ‫שמעתי ממו"ח הקדוש מר מהר"ש זלה"ה‪" :‬ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו" )תהלי‬ ‫כד‪ ,‬ה(‪ ,‬ואמר כ‪ :‬שיש אנשי בלי דעת‪ ,‬כשיש לה איזה ברכה‪ ,‬ה בממו וה איזה דר‬ ‫בתורה‪ ,‬סוברי‪' :‬כוחי ועוצ ידי עשה לי'‪ ,‬ולכ אמר דוד‪" :‬ישא ברכה" – א האד נושא‬ ‫ברכה‪ ,‬ידע שהיא "מאת הש"‪ ,‬ולא יאמר כוחי ועוצ ידי‪.‬ויש אחר‪ ,‬א‪ #‬על פי שהוא יודע‬ ‫שהוא מאת הש היתה זאת‪ ,‬מ"מ בדעתו הוא סובר שהוא צדיק וראוי מצד מעשיו לזה‪ ,‬ולכ‬ ‫מסיי דוד‪" :‬וצדקה מאלקי ישעו" שידע שהכל הוא מצד צדקה‪ ,‬שמצד מעשיו אינו ראוי לזה‪.‬‬ ‫)לב שמח(‬

‫כי חק לישראל משפט לאלוקי יעקב ואיתא בגמרא )ר"ה ח‪ (:‬כי חק לישראל הוא מלמד‬ ‫שישראל נכנסי תחלה‪ .‬ולכאורה כיו שסיי משפט לאלקי יעקב מורה שמוסב על ישראל‪,‬‬ ‫והיה צרי לומר משפט לאלקי‪ ,‬כי כבר הזכיר ישראל בפסוק‪ .‬ואפשר לומר‪ ,‬כי יש דברי‬ ‫שהמשפט אינו נוגע רק לישראל לבד‪ ,‬ויש דברי שיש לה שייכות בי לישראל ובי‬ ‫לאומות העול‪ .‬ומה שאמר בגמרא עכו" מני תלמוד לומר משפט לאלקי יעקב‪ ,‬מוסב ג‬ ‫כ על ישראל‪ ,‬דהיינו בדברי שבי ישראל להאומות‪ .‬והעני הוא‪ ,‬דאיתא שש ישראל מורה‬ ‫על שלימות‪ ,‬וש יעקב מורה על פחות שלימות‪ ,‬כדכתיב בני בכורי ישראל מדרגת ב‪ ,‬וכתיב‬ ‫אל תירא עבדי יעקב מדריגת עבד‪ .‬והנה כשמדברי על ישראל לבד יש הפרש בי ישראל‬ ‫ליעקב כנ"ל‪ ,‬אבל נגד האומות אי הבדל כלל בי ישראל ליעקב‪ ,‬כי לנגד כל ישראל ה‬ ‫בשלימות‪ .‬וע"כ אמר משפט לאלקי יעקב אלו העכו"‪ ,‬היינו לאות הדברי שבי ישראל‬ ‫להאומות ה משפט ג לאלקי יעקב‪ ,‬כי לנגד ג יעקב הוא בשלימות‪ .‬וזו הכונה‪ :‬א"כ מה‬ ‫תלמוד לומר כי חק לישראל מלמד שישראל נכנסי תחילה‪ ,‬היינו שלנגד האומות כל ישראל‬ ‫ה בשלימות ונכנסי תחילה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"י זי" ע(‬ ‫בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכ שבתו זכרו תרועה וכו'‪) .‬ויקרא כג‪ ,‬כד(ולכאור' קשה‬ ‫כיו שעל יו הראשו קאי שעדיי לא עברו מימי החודש כלל‪ ,‬א"כ הול"ל באחד לחדש‬ ‫השביעי‪ ,‬ופי' כ‪ ,‬דהנה איתא במדרש ויק"ר כט‪ ,‬י‪" :‬בחדש זה תחדשו מעשיכ‪ ,‬בחדש הזה‬ ‫שפרו מעשיכ"‪ .‬וי"ל כיו דעיקר הוא תשובה מאהבה שזדונות נעשו לו כזכויות ולא כ‬ ‫תשובה מיראה שנעשו כשגגות‪ ,‬ובימי הנוראי הללו שכל איש ישראל מתעורר לשוב‪ ,‬רק‬ ‫שח"ו אינו כהוג כי הוא רק תשובה מחמת יראה ואימת הדי‪ ,‬אבל בימי החג אנו עושי‬ ‫תשובה מאהבה‪ ,‬והקב"ה ברוב רחמיו רואה בלב ישראל שרצונו לשוב מאהבה רק שא"א לו‪,‬‬ ‫ע"כ הוא מצר‪ #‬התשובה דלהבא של ימי החג‪ ,‬כאלו עושי ג היו מאהבה‪ .‬וזה הוא הכוונה‬ ‫שאנו אומרי‪" :‬יה"ר שירבה זכויותינו"‪ ,‬ר"ל כיו שע"י תשובה מיראה עדיי נשאר שוגג‪,‬‬ ‫משא"כ ע"י תשובה מאהבה שנהפכו העונות לזכויות‪ ,‬א"כ נתוס‪ #‬לנו הרבה זכויות‪ ,‬ע"כ אנו‬ ‫מבקשי מהשי"ת יה"ר שתביט מראשית דבר אחרית דבר‪ ,‬דהיינו מה שאנו עתידי לעשות‬ ‫בימי החג מאהבה ג כעת שירבה זכויותינו שתהפו העונות לזכויות‪ ,‬וזה הוא כוונת המדרש‬ ‫"חדשו מעשיכ שפרו מעשיכ"‪ ,‬דהיינו שע"י תשובה מיראה אי כא רק "חדשו מעשיכ"‪,‬‬ ‫שמזדונות נעשו שגגות‪ ,‬אבל תתאמצו שיהיה "שפרו מעשיכ"‪ ,‬דהיינו שתעשו תשובה‬

‫מאהבה שזה טוב לכ שעי"ז תהפכו העונות לזכויות שזה יותר שפיר וטוב לכ‪ .‬והנה קיי"ל‬ ‫בשו"ע )סי' תקצ סעי' ט( שא תקע בצד הרחב של השופר לא יצא‪ ,‬שנא' )תהלי קיח‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫"מ המיצר קראתי י‪-‬ה" וכמ"ש הטו"ז )סקי"א(‪ ,‬ג"כ הכוונה כ‪ ,‬שא האד מתמרמר על‬ ‫אשר עומד במצר ואינו יכול לשוב מאהבה עי"ז "ענני במרחב י‪-‬ה" עוזר לו הקב"ה ומצר‪ #‬לו‬ ‫התשובה דלהבא שהיא מאהבה עד שעי"ז יתרבה זכויותיו‪ ,‬וזה‪" :‬ענני במרחב י‪-‬ה"‪ ,‬שיש לו‬ ‫הרבה וריוח שהעונות נהפכו לזכויות‪ ,‬משא"כ א ח"ו מתגאה בדעתו ותוקע בצד הרחב אז‬ ‫לא יצא כמוב‪ .‬וזה כונת הכתוב הנ"ל "בחדש השביעי באחד לחדש"‪ ,‬ר"ל שהקב"ה ברוב‬ ‫רחמיו מצר‪ #‬לנו התשובה דלהבא של חדש השביעי אפי' באחד לחדש שאע"פ שאז עדיי‬ ‫הוא רק מיראה‪ ,‬אפ"ה נחשב לנו כאלו היו עשינו מאהבה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫בזכרו שופר ארצנו ובבר כריעה במגינת רעי בגנו אתרועעה"‪) .‬יוצר לשחרית(‬ ‫א כי אי תוקעי בשבת‪ ,‬הרי זכרו תרועה מעורר ריצוי למעלה‪ ,‬כי א אמנ הנני נמנעי‬ ‫לתקוע בגלל תקנות חז"ל שמא יעבירנו‪ ,‬א בשמי נעשי התיקוני מעצמ‪ ,‬מאתר‬ ‫שהשי"ת משלי למעלה מצוה זו והיא בעצמו תוקע כביכול‪ ,‬באופ שזכרו שופר כ מרצה‪.‬‬ ‫בר‪ ,‬אותה פעילה הנעשית במרומי‪ ,‬יש בה מעלה יתירה‪ ,‬מאחר שהקב"ה בעצמו עושה‬ ‫אותה‪ ,‬וברור שהוא נעלית שאי ערו על פעולותינו אנו‪ ,‬והוא שיסד הפייט‪ :‬בזכרו שופר‬ ‫ארצינו – ה רצויי ביותר‪ ,‬משו שבמגנת רעי בגנו – היינו בג עד בעליו‪ ,‬ש נשמעת‬ ‫התרועה ע"י השי"ת‪ :‬בגני אתרועעה מלשו תרועה‪ ,‬ולכ די בזכרו שופר למטה בכדי לרצונו‬ ‫ית'‪ ,‬לפי שהשי"ת משלי את חסרו התרועה למטה באמצעות התעוררות התרועה מלמעלה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬

‫אשרי הע יודעי תרועה ה' באור פני יהלכו ‪.‬מצינו בחז"ל )ויק"ר כט‪ ( ,‬וכי אי אומות העול‬ ‫יודעי להריע כמה קרנות יש לה וכו'‪ ,‬אלא שה מכירי לפתות את בורא בתרועה‪ .‬אפשר‬ ‫לומר בכוונת דבריה ז"ל כי תרועה מובנה אחדות וריעות‪ ,‬כמו שפירש"י ז"ל‪ :‬ותרועת מל בו‬ ‫)במדבר כג‪ ,‬כא( "לשו חיבה וריעות"‪ ,‬ובתרגו יונת ש רמז לתרועת מל המשיח לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬והיינו שאחדות אמיתית היא א ורק מסגולת של ישראל‪ ,‬ואילו אומות העול‬ ‫רחוקי מזה‪ ,‬שהרי כל כוונת לצור עצמ‪ ,‬ולכ נאמר על ישראל‪ :‬יודעי תרועה – שה‬ ‫מכירי לפתות את בורא‪ ,‬והיינו באמצעות האחדות והריעות‪ :‬בתרועה והנה הגאולה תלויה‬ ‫באחדות‪ ,‬שהרי הגלות היא בסיבת פירוד הלבבות ושנאת חינ )יומא ט'‪ ,‬א'( וזה שרמז יונת‬ ‫תרועת המשיח תלויה ביבבא ביניהו – כלומר‪ ,‬תרועת המשיח תלויה בריעות שבי ישראל‬ ‫לבי עצמ‪ .‬וע"י הריעות האחדות שבישראל‪ ,‬יקרבו את התרועה המקווה של משיח‪ .‬וידוע‬ ‫מאמרו של הרה"ק מרוזי זי"ע ברמז הכתוב‪ :‬ואהבת לרע כמו אני ה' )ויקרא יח'( כי ע"י‬ ‫שישראל מקיימי אהבת רעי כראוי‪ ,‬גורמי בזה שג השי"ת יתאוה להתחבר ולהתדבק‬ ‫ע ישראל אני ה' היינו כאשר תקיימו‪ :‬ואהבת לרע כמו‪ ,‬אזי ברצוני להיות שות‪ #‬לאותה‬ ‫ריעות‪ :‬אני ה'‪ .‬והוא שנרמז שכתוב שלפנינו‪ :‬אשרי הע יודעי תרועה – בשעה שישראל‬ ‫יודעי את סוד הריעות ומקפידי על כ‪ ,‬אזי ה מפתי את בורא בתרועה שה' באור פני‬ ‫יהלכו‪ .‬השי"ת יצר‪ #‬עמנו לאותה אחדות וריעות‪ ,‬וזה שנאמר‪ :‬ה' אלקיו עמו – כלומר‪ ,‬השי"ת‬ ‫מתקרב אל ישראל באחדות ע"י ותרועת מל בו – תרועה זו אהבת רעי המיוחדת ליו‬ ‫הכתרת המל בר"ה‪ ,‬היא מאחדת את הקב"ה וכנסת ישראל באהבה וריעות ותמצא שנאמר‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ושלחו מנות לאי נכו לו )נחמיה ח‪ ,‬י( היינו לרמז‪ :‬על כ כי יו זה היא בעיקרו‬ ‫)הגה"ק מהר" מבילגוריא זי"ע(‬ ‫יו של אחדות ורעות‪.‬‬

‫משל ונמשל על ראש השנה‬ ‫וקול שופר חזק מאד‪.‬מה עני שופר של ראש השנה לשופר של‬ ‫מת תורה‪ .‬משל למל שנסע ליער גדול לערו ציד‪ ,‬כמנהג‬ ‫המלכי שהיו משתעשעי בציד חיות‪ .‬נכנס המל לעבי היער‬ ‫וכשביקש לעשות דרכו חזרה לארמו איבד את הדר‪ .‬תעה‬ ‫המל במשעולי היער‪ ,‬פנה אנה ואנה‪ ,‬א לא מצא את דר‬ ‫המל המוליכה מ היער החוצה אל מקו ישוב‪ .‬לפתע ראה‬ ‫המל מולו קבוצת כפריי שוכני יערות‪ .‬פנה אליה ושאל‬ ‫איה הדר המובילה מ היער החוצה? א ה‪ ,‬שבנו את בית‬ ‫ביער וכל ימיה עברו עליה בינות לחיות היער‪ ,‬לא ידעו‬ ‫להשיבו דבר‪ .‬עד שמצא אד שהיל ביער ואותו אד ידע‬

‫להוביל את המל בדר המוליכה מ היער אל הארמו‪ .‬הכניס‬ ‫המל את האיש אל ארמונו וכפרס על מעשהו מינהו ראש לכל‬ ‫השרי‪ ,‬הלבישהו המל בגדי יקרי ואת בגדיו הישני צוה‬ ‫להכניס לבית גנזיו‪ .‬לימי חטא אותו האיש למל‪ .‬קצ‪ #‬עליו‬ ‫המל וצוה על שריו לשפוט אותו ולגזור דינו‪ .‬נפל האיש לרגלי‬ ‫המל וביקש על נפשו בתחנוני שלפני שיצא דבר המשפט‬ ‫ימלא המל משאלתו האחת‪ .‬נעתר המל‪ .‬אמר האיש‪ :‬אבקש‬ ‫להביא אלי את בגדי הישני הגנוזי בבית גנזי המל‪ .‬צוה‬ ‫המל להביא הבגדי‪ .‬כאשר לבש האיש‪ ,‬נזכר המל בכל‬ ‫אותו מעשה בעת שתעה ביער ואותו האיש הראה לו הדר אל‬

‫הארמו ובכ הציל את חייו‪ .‬נכמרו רחמי המל והעביר את‬ ‫חטאתו מלפניו‪ .‬הנמשל‪ :‬בשעת מת תורה חיזר הקב"ה על כל‬ ‫אומה ולשו שיקבלו את התורה ולא רצו לקבלה‪ ,‬עד שבא לע‬ ‫ישראל וקבלוה בשמחה והמליכוהו למל עליה‪ .‬ועל כ בחר‬ ‫בנו השי"ת ונשא אותנו מעל כל העמי והיינו לו לע סגולה‬ ‫ולמובחרי שבאומות‪ .‬ועתה חטאנו ופשענו כנגדו ויראי אנו‬ ‫מיו הדי‪ ,‬לכ אנו 'מלבישי' עצמנו באותו 'לבוש' שהיה במת‬ ‫תורה‪ ,‬והיינו שתוקעי בראש השנה בשופר כדי ל הזכיר קול‬ ‫השופר של מת תורה‪ ,‬ועל ידי כ יתעוררו רחמי ה' עלינו ובזכות‬ ‫זה שקיבלנו תורה בסיני יפטרנו מ הדי‬ ‫)קדושת לוי(‬

‫למעני ולמעני אעשה‪ .‬פע אמר הרה"ק רבי הירש לייב‬ ‫מאליק להרה"ק הרבי ר' ברו ממעזבוז זי"ע אבקש‬ ‫מכ דבר אחד‪ ,‬היינו כי בראש השנה שעבר ראיתי‬ ‫קטרוג גדול במרו‪ ,‬והבעל דבר עשה מס המבדיל ולא‬ ‫היה יכול שו צדיק לבוא לש להיות מלי וטוע עבור‬ ‫ישראל‪,‬והודיעו לי שאת הלכת לפני מהמחיצה‬ ‫ואמרת טענה אחת בדבר ובזה נסתרה המחיצה‬ ‫ונתהפ הכל לטובה‪ .‬לכ אבקש שתאמר לי הדבר חכמה‬

‫שאמרת‪ ,‬והשיב לו הרה"ק ממעזבוז א תבטיחו לי‬ ‫שתסעו אצלי על שבת קודש אז אומר לכ‪ ,‬והשיב‬ ‫הרה"ק מאליק זי"ע אשמע א כדאי הדבר אז אעשה‬ ‫כדבריכ‪.‬ואמר לו הרה"ק ממעזבוז‪ ,‬אני יש לי מקו‬ ‫סתר שאי הבעל דבר יודע לעשות ש מחיצה‪ ,‬ודר ש‬ ‫נכנסתי‪ ,‬וראיתי שהוא עומד ומקטרג בטענה רבונו של‬ ‫עול הלא בני חוטאי‪ ,‬ואפילו כשעושי איזה מצוה‬ ‫אינ עושי עבור שאתה צוית כ רק עבור עצמ כדי‬

‫שתת לה עבור זה פרנסה וכדומה ובזאת הטענה גבר‬ ‫ח"ו הכל‪ ,‬והשבתי אני‪ ,‬רבונו של עול הלא מדת‬ ‫לעשות מדה כנגד מדה‪ ,‬א כ ה עושי מצותי‬ ‫וכוונת עבור עצמ‪ ,‬כ תעשה רצונ מה שמבקשי‬ ‫ממ וכונת תהא עבור )על דר הכתוב ]ישעיה מח‪,‬‬ ‫יא[ למעני למעני אעשה( והוא מדה כנגד מדה‪ ,‬ובזה‬ ‫גברתי את הבעל דבר‪ ,‬כ שמעתי מאחד מנכדי הרה"ק‬ ‫)אמרי יהודה(‬ ‫מאליק זי"ע‬

‫ומתחנני וצועקי לפניו אבל מה לנו בתחנוני כזו שה‬ ‫מבקשי לח בגשמיות ולא על גלות השכינה‪ ,‬דאיתא‬ ‫בתיקוני 'צווחי ככלבא הב מזונא'‪ .‬זה היה ביו ראשו‪,‬‬ ‫וביו שני של ר"ה בא ג"כ קוד תקיעות שופר‪ ,‬וצעק ג"כ‬

‫בבכיה גדולה הפסוק )ש"א כ‪ ,‬כז(‪' :‬מדוע לא בא ב ישי‬ ‫דהיינו מל המשיח שהוא מגזע ישי‪ ,‬כי ג תמול‪ ,‬היינו ביו‬ ‫א' דר"ה‪ ,‬ג היו – ב' דר"ה‪ ,‬ה מתפללי אל הלח רק על‬ ‫גשמיות ולא על גלות השכינה‪".‬‬

‫פע אחת בראש השנה בא הרה"ק הרבי ר' שמעלקא‬ ‫מניקלשבורג זי"ע לבית הכנסת קוד תקיעות שופר בבכיה‬ ‫גדולה ואמר בזה"ל‪ :‬רבונו של עול‪ ,‬אוי 'כל עמה נאנחי‬ ‫מבקשי לח')איכה א‪ ,‬יא(‪ ,‬שה בוכי ומתחנני‬

‫סיפורי על ראש השנה‬

‫***************************************************************************************‬

‫לעלוי נשמת הרה"ח ר' אברה אליעזר ז"ל ב‪ #‬הרה"ח ר' יוס‪ $‬אהר‪ #‬ז"ל נלב"ע ג' תשרי תשכ"ט הונצח ע"י בנו הנדיב והנכבד הרה"ח ר' יוס‪ $‬לעווי‪ #‬שליט"א מונסי‬ ‫ברכת מזל טוב למע"כ הרה"ג רבי יצחק אליעזר יאקאב שליט"א רב ורוה"כ ביהמ"ד תבואת שור וחבר הבד"‬ ‫"וועד הכשרות משמרת למשמרת" בארה"ב לרגל ארוסי בנו הבה"ח יוס‪ $‬נ"י עב"ג הכלה החשובה תחי'‬ ‫בת הרה"ח ר' ישראל משה רוזנפלד שליט"א בורא עול בקני ישלי זה הבני ‪ ,‬והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות‬ ‫בית נאמ בישראל מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאוריוש"ט אמ ‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' דוד פולק שליט"א לרגל ארוסי בנו הבה"ח שלמה יצחק נ"י‬ ‫עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ח ר' אשר הלוי הורבי" שליט"א בורא עול בקני ישלי זה הבני ‪,‬‬ ‫והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמ בישראל לתפארת מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה‬ ‫ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאור ימי ושני טובי אמ ‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' אהר‪ #‬יעקבובי" שליט"א ב ר' ש‪.‬י ‪ .‬ז"ל לרגל הולדת בתו תחי' יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנה ומכל יוצ"ח רוב נחת מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס‪ $‬אונגר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל‬ ‫ולע"נ זוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת רבקה ע"ה בת הרה"ח ר' יוס‪ $‬ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫הרה"ח ר' דוד רובינשטיי‪ #‬ז"ל ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת טויבא ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נת‪ #‬בנימי‪ #‬ז"ל ולע"נ האשה החשובה‬ ‫מרת הענדיל ע"ה בת הרה"ח ר' יוס‪ $‬מאיר ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י משפחת מאייער‬

‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' יחיאל אויש ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' בנימי‪ #‬זאב צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת שפרה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס‪ $‬שאול ז"ל‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל‬ ‫לעלוי נשמת האשה החשובה‬ ‫אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי‪ #‬זצ"ל‬ ‫מרת צפורה מרי רובינשטיי‪ #‬ע"ה‬ ‫ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא‬ ‫בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל‬ ‫נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט הונצחה ע"י בנה‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬ ‫הרה"ח ר' מנח קליי‪ #‬שליט"א‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל‬ ‫ב שיבדלחט"א‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר שמשו‪ #‬רינגל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ‬ ‫נלב"ע ג' טבת תשמ"ח‬ ‫הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א‬

‫‪057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì úåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì‬‬