Divrei Torah Belz 2 Rh 5770

‫בס"ד‬

‫ערב ראש השנה‬

‫ירושלי‬ ‫תל אביב‬ ‫חיפה‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש‬

‫תש"ע‬ ‫כ"ט אלול תשס"ט לפ"ק‬

‫שורש הטובה והשמחה לכל השנה‪.‬‬ ‫א כי ראש השנה הוא יו הדי‪ ,‬מכל מקו נמש ממנו קדושה‬ ‫וטהרה על כל ימות השנה‪ ,‬באשר שהוא ראשית וכללות השנה‪:‬‬ ‫"והג שהוא יו הדי‪ ,‬מכל מקו יו קדוש וטהור הוא‪ ,‬ובודאי יש‬ ‫בו שמחה ג כ‪ ,‬וזכורני כד הוינא טליא הייתי תמיד מתמיה עצמי‬ ‫על כבוד הרה"ק אאמו"ר זצלה"ה )המגיד הק' מקוזני זי"ע(‬ ‫שבראש השנה היה שמח מאוד‪ ,‬ולכאורה ביו ההוא לשמחה מה זו‬ ‫עושה‪ ,‬אמנ הוא הדבר אשר דברנו‪ ,‬מחמת שהוא ראשית השנה‪,‬‬ ‫)דעת משה(‬ ‫יורד בו קדושה וטהרה לכל ימות השנה‬ ‫יו הזכרו ‪.‬‬ ‫"להבי הטע מפני מה נקרא ראש השנה יו הזכרו‪ ,‬כי ראש‬ ‫השנה הוא שני ימי‪ ,‬ביו א' דינא קשיא וביו ב' דינא רפיא‬ ‫)זוה"ק פינחס רלא‪ ,(:‬ומפני כ‪ ,‬ביו א' העיקר להתפלל עבור כבוד‬ ‫הבורא‪ ,‬על צער גלות השכינה‪ ...‬א ביו ב' צרי כל אחד מבני‬ ‫ישראל לזכור ככלות ישראל לעורר רחמי עליה להשפיע לה‬ ‫כל טוב וחסד‪ ...‬ומכל שכ מי שהוא זוכר את חבירו בתפלתו‪ ,‬בוודאי‬ ‫זה רצונו של הקב"ה‪ ,‬לכ ראש השנה נקרא יו הזכרו‪ ,‬שמחוייב‬ ‫)תפארת שלמה(‬ ‫כל אחד ואחד להתפלל על חבירו"‪.‬‬ ‫א"ר כרוספדאי א"ר יוחנ שלושה ספרי נפתחי בר"ה‪ ,‬אחד של‬ ‫רשעי גמורי ואחד של צדיקי גמורי‪ ,‬ואחד של בינוניי‪.‬‬ ‫צדיקי גמורי‪ ,‬נכתבי ונחתמי לאלתר לחיי‪ .‬רשעי גמורי‬ ‫נכתבי ונחתמי לאלתר למיתה‪ ,‬בינוניי תלויי ועומדי מר"ה ועד‬ ‫יוה"כ וכו'‪) .‬ר"ה טז‪ ,‬ב( לכאורה היה עלינו לתמוה‪ :‬למה הקב"ה‬ ‫פותח שלושה ספרי בראש השנה וממתי לבינוני עד יו‬ ‫הכיפורי‪ ,‬וכי לא היה עדי‪ #‬להמתי ע כל הספרי עד יו‬ ‫הכיפורי? אלא חסד מיוחד יש בכ‪ ,‬כי אילו היו הבינוני נשפטי‬ ‫ע הצדיקי‪ ,‬הרי לפי ער הצדיקי היו הבינוני נחשבי‬ ‫לרשעי‪ ,‬כפי שאמרה האשה הצרפתית לאליהו )מלכי א'‪ ,‬פרק‬ ‫יז(‪" :‬מה לי ול איש האלהי באת אלי להזכיר את עוני ולהמית‬ ‫את בני"‪ ,‬ופירש רש"י )בראשית יט‪ ,‬יט(‪" :‬עד שלא באת אצלי‪ ,‬היה‬ ‫הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניה‪ ,‬ומשבאת אצלי‪,‬‬ ‫לפי מעשי אני רשעה"‪.‬ומאיד‪ ,‬אילו הבינוני היו נידוני ע‬ ‫הרשעי‪ ,‬היו סובלי מריבוי חרו הא‪ #‬הנובע מדי הרשעי‪,‬‬ ‫וב"עידנא דריתחא" מדקדקי יותר‪ ,‬ולכ את הצדיקי והרשעי‬ ‫דני בראש השנה – ואילו את הבינוני משאירי ליו הכיפורי‪,‬‬ ‫שהוא יו רצו ויו מחילה‪ ,‬וכ יוצאי זכאי בדינ‪.‬‬

‫מוציו"ט‬ ‫הדה"נ‬ ‫בעלזא ר"ת‬ ‫‪7:34‬‬ ‫‪6:05‬‬ ‫‪7:56‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫‪7:31‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪7:33‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫‪7:31‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪7:33‬‬ ‫‪6:05‬‬

‫שישראל מקיימי מצוות שה 'חוק'‪ ,‬ללא טע‪ ,‬כ מדה כנגד מדה‬ ‫ראויי ה שהשי"ת יושיע ויזכ בדי בלי טע וסיבה‪ .‬וזהו‬ ‫שנאמר‪" :‬תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו" וזאת "כי חוק‬ ‫לישראל הוא" החוקי שישראל מקיימי גורמי לכ שמשפט‬ ‫לאלקי יעקב" שמשפטו של השי"ת עמה הוא כחוק בלי טע‪,‬‬ ‫)בני יששכר(‬ ‫ולכ יוצאי ישראל זכאי ביו הדי‪.‬‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו‪.‬‬ ‫איזהו חג שהחודש מתכסה בו‪ ,‬הוי אומר זה ראש השנה )ר"ה ח‪.(.‬‬ ‫בשני שמות נקרא ראש השנה בכתוב זה‪" :‬חודש" ו"כסה" והפסיק‬ ‫הכתוב ביניה בתיבת "שופר"‪.‬ויש לפרש העני ע"פ מה שכתב‬ ‫האריז"ל )שער הכוונות‪ ,‬פסח‪ ,‬דרוש ב'( שאותיות מתחלפות‬ ‫באותיות הקודמות לה‪ .‬והנה אותיות הקודמות ל"חדש" ה "גזר"‪,‬‬ ‫ואותיות הקודמות ל"כסה" ה "די"‪ ,‬והוא רמז לגזר די שביו זה‪.‬‬ ‫ואותיות שקוד "שפר" ה "קרע" רמז שהשופר קורע את גזר הדי‪.‬‬ ‫)פני יפות(‬

‫)דרשות חת סופר(‬

‫יו תרועה יהיה לכ‪.‬‬ ‫למה ציווי התורה על תקיעת שופר באה בלשו "יו תרועה יהיה‬ ‫לכ"‪ ,‬ולא כלשו שנאמר בפסח וסוכות 'באחד בחודש תריעו'‪ ,‬או‬ ‫כלשו שנאמר אצל יובל )ויקרא כח‪ ,‬ט( "והעברת שופר"‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫הלא פסח וסוכות אינ נקראי 'יו מצה' ו'יו לולב'‪ ,‬ומדוע דוקא‬ ‫ראש השנה נקרא על ש מצות היו – 'יו תרועה'‪ ,‬וכי כל היו‬ ‫מריעי? אלא רמז יש כא לאד‪ ,‬שמש כל יו ראש השנה יהיו‬ ‫עבורו "יו תרועה" ‪ -‬יו של אימה וחרדה‪ ,‬וכל היו לא ינוח‬ ‫)הגה"ק בעל נודע ביהודא זי"ע(‬ ‫מגנוחי גנח וילולי יליל‪..‬‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלקי יעקב‪ .‬באומרו "כי חוק לישראל הוא" וכו' משמע שהביא‬ ‫בזה הכתוב טעמה של מצות "תקעו בחודש שופר"‪ .‬והדבר צרי‬ ‫ביאור‪ ,‬איזה הסבר וטע יש בזה למצות שופר‪ .‬מובא לבאר בש‬ ‫הרה"ק הרבי ר' זושא‪ :‬בתורה יש מצוות שכליות וחוקי שלא נודע‬ ‫לנו טעמ‪ ,‬וכיו שכ בא השט לישראל ומתריס בפניה מה ער‬ ‫וטע יש בקיו מצוות אלו‪ .‬ולכאורה נדמה כי טוב היה לו השי"ת‬ ‫היה מודיע טעמי החוקי ובכ סוגר פיו של השט‪ .‬א לאמיתו של‬ ‫דבר‪ ,‬טובה גדולה יש לישראל מחוקי התורה כאשר עומדי ישראל‬ ‫למשפט‪ ,‬מבקשי המקטרגי לחייב בדי מחמת מעשיה‪ ,‬כי לא‬ ‫יצדקו לפניו בדי‪ ,‬והלא "מל משפט יעמיד אר" )משלי כט‪ ,‬ד(‪,‬‬ ‫ואי הקב"ה יכול לוותר לישראל בלי שו טע ועל חינ לזכות‬ ‫בדי‪ .‬אלא שאז השי"ת מוצא צד זכות לישראל‪ .‬הנה‪ ,‬כש‬

‫א‬

‫תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלוקי יעקב‪ .‬כד שמע השט קל שיפורא‪ ,‬אמר ודאי זהו שיפורא‬ ‫ד"יתקע בשופר גדול" )תוס' ר"ה טז‪ (:‬ולכאורה דבר תימה הוא זה‬ ‫כי הרי בכל חודש אלול תוקעי בשופר באשמורת הבוקר‪ ,‬וא כ‬ ‫השט כבר שמע וידע כי זהו שופר בעלמא ואינו שופר הגאולה‪,‬‬ ‫ומדוע הוא ירא וחרד בראש השנה‪ ,‬אמנ יש הבדל מהותי בי‬ ‫תקיעת שופר של חודש אלול לזו של ראש השנה‪ ,‬בחודש אלול‪,‬‬ ‫תקיעת השופר אינו אלא להתעוררות כדברי הנביא )עמוס ג‪ ,‬ו(‬ ‫"א יתקע שופר בעיר וע לא יחרדו"‪ ,‬תקיעה זו נועדה לעורר את‬ ‫האד‪ ,‬ואינו פועלת בשמי‪ ,‬א תקיעת שופר של ראש השנה‪ ,‬על‬ ‫ידה מתגלי בשמי אורות עליוני וגילו רחמי‪ ,‬ולכ הסט"א ירא‬ ‫וחרד ממנה‪ ,‬על כ רמז הכתוב "תקעו בחודש" זו תקיעת שופר של‬ ‫חודש אלול‪ ,‬שנועדה לעורר את האד לתשובה א יחד ע זאת‬ ‫"שופר בכסה ליו חגנו"‪ -‬תקועת שופר בראש השנה ‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הוא "חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב"זו מצות השי"ת לעמו‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא פועלת להתגברות הרחמי בעת המשפט‪ ,‬ואי כל‬ ‫דימיו והשוואה בינה לבי התקיעות בחודש אלול‪.‬‬ ‫)החיד"א(‬ ‫זכרנו לחיי מל חפ בחיי‪.‬‬ ‫בקשתינו‪" :‬זכרנו לחיי"‪-‬שנזכה לחיי כאלה שאתה המל חפ‬ ‫בה‪,‬שנחיה רק עבור עשות רצו ה' יתבר וכל חיינו "למענ‬ ‫)ספר החיי לאחי המהר"ל(‬ ‫אלקי חיי"‪.‬‬ ‫זכרנו לחיי‪ ...‬למענ אלקי חיי‪.‬‬ ‫מה פשר הלשו למענ אלקי חיי? אלא כ דר העול‪ ,‬היה‬ ‫הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע מבאר‪ :‬אד שנקלע לקשיי‬ ‫ועסקיו על ס‪ #‬התמוטטות‪ ,‬אזי הנושי מסייעי בידו‪ ,‬מזרימי לו‬ ‫כספי‪ ,‬אשראי‪ ,‬וכל זאת למענ ולטובת‪ ,‬כי א יתמוטט כליל‬ ‫ויוכרז כפושט רגל אי לה כל סיכוי לקבל אי פע את כספ‪ ,‬א‪#‬‬ ‫אתה עשה כ‪ ,‬אבא רחימאי‪ ,‬זכרנו לחיי‪ ,‬תשפיע עלינו עוד חיי‬ ‫וחסד‪ ,‬ות לנו הזדמנות נוספת וארכה להתאושש ולהוכיח את‬ ‫עצמנו‪ ,‬למענ‪ ,‬כדי שנוכל להשיב ל את החובות על רוב החסד‬ ‫שהשפעת עלינו מאז ועד הלו‪.‬‬ ‫זכרנו לחיי וכו' למענ אלוקי‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע היה רגיל בראש השנה‬ ‫להמלי טוב על בני ישראל‪ ,‬וכ אמר‪ :‬רבונו של עול‪,‬כל בקשת‬ ‫ההרוחה של עמ ישראל לצורכ היא‪.‬כי מה יעשה יהודי לכשירווח‬ ‫לו? יגדל בנו לתלמוד תורה‪ ,‬יענג את השבת‪ ,‬יפתח ידו לצדקה וא‬ ‫כ ומדוע לא תושיע אות? לפי זה פירש‪ :‬זכרנו לחיי" כי למענ‬ ‫אלקי חיי כל בקשת חיותנו וכתיבתנו הטובה הכל "למענ"‪.‬‬ ‫ובכ ת פחד ה' אלהינו על כל מעשי ואימת על כל מה שבראת‬ ‫וייראו כל המעשי וכו'‪ .‬וכי אנו בעצמנו כבר מושלמי ביר"ש‪ ,‬עד‬ ‫שאי לנו אלא להתפלל על שאר האומות שיהיו מצוייני ביר"ש‪.‬‬ ‫אלא שאחז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צרי לאותו דבר הוא‬ ‫נענה תחילה‪ ,‬ולפיכ מתפללי אנו על אחרי‪ ,‬כדי שנענה עי"ז‬ ‫)הגה"ק רבי חיי מצאנז זי"ע(‬ ‫אנו בעצמנו וניוושע ביר"ש‪.‬‬

‫ובכ צדיקי יראו וישמחו‪.‬‬ ‫יראו ויחד ע זה‪ :‬ישמחו‪ .‬כי זהו השוני בי יראת שמי לבי כל‬ ‫יראה אחרת‪.‬כל יראה ופחד אחרי גורמי דאגה‪ ,‬ואילו אד‬ ‫מישראל המצפה ליראת שמימשהוא זוכה לה הריהו שמח‪.‬כי‬ ‫"צדיקי יראו" את ה' ובכל זאת ומשו כ "וישמחו" )תפארת שלמה(‬ ‫קדוש אתה ונורא שמ ואי אלוהי מבלעדי‪.‬‬ ‫לכאורה יפלא א כ שכ"כ קדוש ונורא אתה‪ ,‬אי שיי בכלל‬ ‫לבקש ממ על דברי גשמיי כמו פרנסה וכדומה‪ ,‬הלא דברי‬ ‫כאלה אי לה שייכות למל גדול וקדוש כמו‪ .‬א מה ביכולתינו‬ ‫לעשות‪ ,‬ואי אלוהי מבלעדי‪ ,‬שאי לפנינו אחר חו ממ שנוכל‬ ‫לבקש מלפניו על הצטרכיותינו בעניני גשמיות‪ ,‬ממילא אי לנו‬ ‫ברירה אחרת וכשנצר לנו לח לאכול מוכרחי אנחנו לבקש‬ ‫)הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע(‬ ‫ממ‪.‬‬ ‫אהבת אותנו וכו'ורוממתנו מכל הלשונות‪.‬‬ ‫אהבה כזו אהבתנו שהיא נעלה מכל לשו וביטוי‪ ,‬כי אי במציאות‬ ‫שו לשו שתתאר גודל אהבת הקב"ה לישראל‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי שמחה בונ מפרשיסחא זי"ע(‬

‫מל על כל האר‪.‬‬ ‫אנו מבקשי‪ ,‬ת בלבנו שנקבל עול מלכות על כל הארציות‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי אברה מסלוני זי"ע(‬

‫שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!‬ ‫טובה ומתוקה אחד ממנהגי ליל ראש השנה הוא טבילת תפוח‬ ‫מתוק בדבש ואמירת "יהי רצו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!"‬ ‫ושואלי‪ :‬מדוע ההדגשה היא‪" :‬שנה טובה"? ועל כ משיבי‬ ‫שאמנ חשוב להקפיד ולומר "שנה טובה ומתוקה" שכ הורנו‬ ‫חז"ל‪" :‬חייב אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה"‬ ‫)ברכות( וג א‪ ,‬חלילה‪ ,‬נגזרה עלינו גזירה רעה אל לנו להתרע‬ ‫על כ‪ ,‬אלא חובה עלינו לומר‪" :‬ג זו לטובה"‪ .‬ומכיו שע בוא‬ ‫שנה חדשה מקווי ומייחלי שנושאת היא בכנפיה רק ישועות‬ ‫ונחמות – הרי ששוטחי אנו בליל ראש השנה בקשה כפולה‬ ‫לקב"ה‪" :‬שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה!" לא רק "טובה"‪,‬‬ ‫שלפעמי נראית לעינינו "רעה" חלילה‪ ,‬אלא תפילתינו שתהא‬ ‫"מתוקה" – עריבה וחביבה עלינו‪ ,‬שכולנו נרגיש ונוכח בטובה‬ ‫)הרה"ק רבי שלמה מלאנטשי זי"ע(‬ ‫ובמתיקותה‪.‬‬ ‫מה שנהגו להטביל תפוח בדבש‪ .‬רמז לזה שיטת רבינו יונה )הובא‬ ‫ברא"ש פ"ו סי' לה( שטבע ותכונת הדבש להפ כל מה שנכנס‬ ‫לתוכו וא‪" #‬דבר אסור" לדבש‪ .‬וזה סימנא טבא והוראה‪ :‬שבר"ה‬ ‫קדושת היו מהפכת את כל חלקי הרע לטובה‪.‬‬ ‫)ש משמואל(‬ ‫יהי רצו שניהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫אחת הבקשות בליל ראש השנה היא‪ :‬שניהיה לראש וכו‘‪,‬כי תיבת‬ ‫"לראש " היא ראשי תיבות‪ :‬ל'עשות ר'צו א'בינו ש'בשמי‪ ,‬וזו‬ ‫היא בקשתינו שנזכה לעשות רצונו ית' באמת ובלב של‪.‬‬

‫ייחל ישראל אל ה' כי ע ה' החסד והרבה עמו פדות‪ .‬יחל ישראל אל‬ ‫ה' – התוחלת והתקוה של בני ישראל צריכה שתהיה לצור ה'‪ .‬כי‬ ‫ע ה' החסד – כי ה' הוא בעל החסד ובצרת של ישראל צר‬ ‫כביכול לשכינה‪.‬והרבה עמו פדות‪ -‬הפדות של בני ישראל הוא אצלו‬ ‫)ישמח משה(‬ ‫יתבר הרבה יותר מאצל בני ישראל עצמ‪.‬‬ ‫לבושו צדקה מעטהו קנאה‪ .‬לבוש מלבוש פנימי מעטה מלבוש‬ ‫עליו‪.‬בפנימיותו כביכול לבושו כולו צדקה‪ ,‬א כי לפעמי יש‬ ‫הכרח שיהיה מעטהו קנאה שבחיצוניות נראה כמוכיח‪ .‬היא תוכחת‬ ‫מגולה באהבה מסותרת‪ .‬זוהי ג כוונת המש הפיוט‪" :‬נאפד נקמה‬ ‫סתרו יושר‪ .‬נאפד בחיצוניות הוא אפוד ואגור נקמה‪ .‬אבל "סתרו"‬ ‫פנימיותו יושר‪.‬‬ ‫)אוהב ישראל(‬ ‫סתרו יושר עצתו אמונה פעילתו אמת‪ .‬סתרו יושר היושר של‬ ‫הקב"ה הוא נסתר מבני אד ואי ה מביני דר הנהגתו את‬ ‫העול‪ .‬עצתו העצה לזה‪ .‬אמונה פעולתו אמת להאמי שכל‬ ‫)הרה"ק רבי ר' ברו ממז'בוז' זי"ע(‬ ‫פעולתיו ה באמת ובצדק‪.‬‬ ‫הוודאי שמו כ תהלתו‪.‬‬ ‫הכוונה בזה על דר דאיתא בזוהר הקדוש )ח"א קג‪ (:‬נודע בשערי‬ ‫בעלה )משלי לא‪ ,‬כג( כל חד לפו מה דמשער בליביה עיי"ש‪ ,‬כפי‬ ‫מה שאד משער בלבו אמונת השי"ת כ הוא נודע אצלו‪ .‬וזהו‬ ‫הוודאי שמו‪ ,‬כמו שהוא בלב האד נקבע אמונת השי"ת‪ ,‬כ תהלתו‪,‬‬ ‫פירוש כ הוא התפילה של אד וכ הוא מתפלל‪..‬‬ ‫)הרה"ק רבי וואל‪ #‬מזיטאמיר זי"ע(‬

‫החות חיי לכל חי‪.‬‬ ‫כשאתה "חות" תיבת "חיי" הרי יש ל ביד שתי תיבות "חי י"‬ ‫"י" בגימט' "כל" ובכ החות "חיי" נעשה מזה צירו‪ #‬ואתה בא‬ ‫)הרה"ק רבי ישראל מרוז'י זי"ע(‬ ‫ל"כל חי"‪.‬‬ ‫מל ממלט מרעה ליודעי תרועה וכו'מל זכור אחוז קר לתוקעי ל‬ ‫היו בקר ‪ ,‬ממלט לשו הצלה ודאית‪ .‬זכור – לשו בקשה‪" .‬מל‬ ‫ממלט מרעה ליודעי תרועה" היודעי לכוו הכוונות הנוראות של‬ ‫תקיעות שופר‪ ,‬אות בודאי ממלט הקב"ה מכל רעות‪ .‬אבל אנו‬ ‫מבקשי שיזכור הקב"ה זכות אחוז קר – עקידת יצחק‪ ,‬ג‬ ‫לתוקעי ל היו בקר שאינ יודעי תרועה‪,‬אלא תוקעי בפשטות‬ ‫)דברי יחזקאל(‬ ‫בלי שיודעי כוונת המצוה‪.‬‬ ‫לבוח לבבות ביו די לגולה עמוקות בדי ‪.‬‬ ‫לכל אחד ואחד מבני ישראל א‪ #‬לפשוט שבה‪ ,‬טמונה בפנימיות‬ ‫הלב נקודה שנשארה בשלימותה‪ .‬ובראש השנה בו מתחדשת‬ ‫החיות‪ ,‬מתעוררת ומתחדשת ג נקודה זו‪ .‬זהו שאמר הפייט‪:‬‬ ‫לבוח לבבות‪ ...‬לגולה עמוקות – נקודה עמוקה זו שבלבבות מגלה‬ ‫)חידושי הרי"(‬ ‫אותה הקב"ה ביו די‪.‬‬ ‫ליודע מחשבות ביו די לכובש כעסו בדי ‪.‬‬ ‫כמה גדולי חסדי ד' כי לא זה בלבד שמוחל להאד ששופ מרת‬ ‫נפשו לפניו ביוה"ד‪ ,‬ומתחרט על אשר מעוות דרכיו בכל השנה‪,‬‬ ‫)הרה"ק רבי אליעזר מדז'יקוב זי"ע( אלא אפילו זה האד שעומד ומתפלל ביוה"ד ולבו בל עמו‪ ,‬היינו‬ ‫שנהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫תפלה משפה ולחו‪ ,‬ואני ד' בוח כליות וחוקר לב‪ .‬וזהו ליודע‬ ‫אלא‬ ‫‪.‬‬ ‫זנב‬ ‫ולא‬ ‫ראש‬ ‫שנהיה‬ ‫לומר‬ ‫די‬ ‫היה‬ ‫והרי‬ ‫מה הוספת הלשו‪,‬‬ ‫מחשבות ביו די‪ ,‬עכ"ז כובש כעסו בדי ומוחל עונות בדי‪.‬‬ ‫ראש‬ ‫לא‬ ‫ו‬ ‫לאריות‬ ‫זנב‬ ‫אד‬ ‫יהיה‬ ‫לעול‬ ‫'‬ ‫(‬ ‫טו‬ ‫דאחז"ל )אבות ד‪,‬‬ ‫)ישמח ישראל(‬ ‫נהיה‬ ‫א‬ ‫אפילו‬ ‫לראש‬ ‫שייכי‬ ‫שנהיה‬ ‫אנו‬ ‫אומרי‬ ‫לשועלי'‪ .‬לכ‬ ‫הר קר ישראל עמ‪.‬‬ ‫(‬ ‫בשמי‬ ‫ראשי‬ ‫)‬ ‫‪.‬‬ ‫הראש‬ ‫נהיה‬ ‫א‬ ‫א‪#‬‬ ‫לזנב‬ ‫נשתיי‬ ‫הזנב‪ ,‬ולא‬ ‫‪.‬אמרו חז"ל )פסחי פ"ז ב'(‪ :‬לא הגלה הקב"ה את ישראל לבי‬ ‫יהי רצו שירבו זכויותינו‪.‬‬ ‫האומות אלא כדי שיתוספו עליה גרי‪.‬נמצא כי בני ישראל שה‬ ‫כיצד זה יוכל אד להתפלל שירבו זכויותיו‪ .‬אלא בקשתינו היא ה"קר"‪ ,‬סובלי אריכות הגלות עבור ה"ריבית"‪ ,‬הנוספת על הקר –‬ ‫שנזכה להגיע לתשובה מאהבה שאז הזדונות נעשות זכויות )יומא הגרי‪ .‬על כ אנו מבקשי‪ :‬הר קר ישראל – שהקב"ה ירומ את‬ ‫פ"ו ב'( וממילא ירבו זכויותינו‪.‬‬ ‫)תורת חיי( ישראל‪ ,‬שהמה הקר ולא ימתי לרבית לתוספת הגרי‪ ,‬וא כ‬ ‫כי עמ הסליחה‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב זי"ע(‬ ‫יבוטל הגלות‪.‬‬ ‫פע אמר הרה"ק מרוזי זי"ע‪ :‬הלוא זה ממש חסד א‪-‬ל שנקבע אבינו מלכנו הר קר ישראל עמ‪.‬‬ ‫ראש השנה בראש חודש )א' תשרי( כי אלמלא כ לא היה לנו קוד התקיעות עמד הרה"ק רבי שלמה ליב מלענטשנע זי"ע ולימד‬ ‫פתחו פה לבוא לפניו ית' ולבקש ממנו שיסלח לנו על כל עונותינו‪ ,‬סניגורא על כלל ישראל וכ אמר‪ :‬רבש"ע עמ ישראל קדושי‪,‬‬ ‫אבל עתה שראש השנה נקבע בראש חודש יש לנו פתחו פה א ח"ו נופל למישהו תפיליו הוא מרימ מיד מנשק ביראת כבוד‬ ‫לבקש ממנו סליחה ומחילה‪ ,‬כי בראש חודש ג הקב"ה מבקש ומצטער על שנפלו לו כי כמה וכמה שמות קדושי נתבזו ח"ו‪.‬‬ ‫כביכול מאתנו סליחה‪ ,‬וכאומרו ית' "הביאו עלי כפרה על שמיעטתי והנה בגמ' )ברכות( כתוב שבתפילי של כתוב "ומי כעמ ישראל‬ ‫את הירח"‪ ,‬ובכ אנו יכולי להתעורר לעומתו ולומר‪ :‬רבש"ע! אנו גוי אחד באר" ולכ מבקשי אנו ממ‪ :‬רבש"ע "אבינו מלכנו הר‬ ‫סולחי ל‪ ,‬ג אתה בטוב הגדול תסלח לנו‪ ,‬וזה שאנו מעוררי קר ישראל עמ" אי מניח אתה כביכול לתפילי של להתגלגל‬ ‫בתפילתינו ביו הקדוש הזה ואומרי‪" :‬א עונות תשמר י‪-‬ה אדנ"י על האר "הר קר ישראל עמ" קומ את ע ישראל מעפרו‬ ‫מי יעמוד כי עמ הסליחה" )תהלי קל‪ ,‬ג‪-‬ד( כלומר‪ :‬א אתה ויזכה לגאולה שלימה‪.‬‬ ‫תשמור העונות ולא תסלח לנו ח"ו‪ ,‬א"כ אתה רבש"ע‪ ,‬מי יעמוד? ‪.‬אשרי הע יודעי תרועה‪.‬‬ ‫הלוא ג "עמ הסליחה"‪ ,‬דג אתה מבקש ביו הזה סליחה וכפרה "וכי אי אומות העול יודעי להריע? כמה קרנות יש לה! כמה‬ ‫כביכול‪ ,‬וכדי שתשיג את זה ראוי שג לנו תסלח על מה שחטאנו בוקינוס יש לה! כמה סלפירגסי יש לה! ואמרת 'אשרי הע‬ ‫והרשענו לפני‪.‬‬ ‫)נר ישראל( יודעי תרועה'? אלא‪ ,‬שה מכירי לפתות את בורא בתרועה‪ ,‬והוא‬

‫ב‬

‫עומד מכסא הדי לכסא רחמי ומתמלא עליה רחמי‪ ,‬והופ‬ ‫לה מדת הדי למדת רחמי" )ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט( ויש לבאר‬ ‫דעל הפסוק בשיר השירי‪" :‬השבעתי אתכ בנות ירושלי א‬ ‫תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"‪ ,‬דרשו חז"ל‬ ‫)מדרש תהלי‪ ,‬מזמור ט(‪" :‬ומה חולי יש כא? לא מיחוש ראש‪ ,‬ולא‬ ‫מיחוש מעיי‪ ,‬וממה אני חולה? מאהבתו של הקב"ה‪ ,‬שנאמר 'כי‬ ‫חולת אהבה אני"‪ .‬וביאר הגאו רבי שלמה אלגזי בספרו "אהבת‬ ‫עול"‪ ,‬על פי ההלכה )נדרי מא‪" :(.‬אי מבקרי לא חולי מעיי‪...‬‬ ‫ולא מחושי הראש"‪ ,‬והמשל הוא‪ ,‬שהחשוקה אומרת בחוליה‪ :‬א‬ ‫תמצאו את דודי‪ ,‬לא תגידו לו שאני חולה ראש או מעיי‪ ,‬אלא‬ ‫שחולת אהבה אני‪ ,‬ועל ידי זה יבוא לבקרני‪ ,‬ולא יהיה חושש שאני‬ ‫מ החולי שאי לבקר‪ .‬והנמשל כנסת ישראל אומרת‪ :‬מה שאני‬ ‫מבקשת שיבוא דודי אלי‪ ,‬לא משו חולי מעיי‪ ,‬דהיינו מעניני‬ ‫אכילה‪ ,‬ולא מחולי הראש‪ ,‬דהיינו‪ :‬לא משו שאני כפופת ראש‬ ‫ומדוכאת בי האומות‪ ,‬ולמרות שאמנ יש בי את החולאי הללו‪,‬‬ ‫בכל זאת אני מבקשת שדודי יבוא לבקרני לא בשבילי משו שיש‬ ‫לי העדר פרנסה והעדר כבוד ומנוחה‪ ,‬אלא אני מבקשת שיבוא אלי‬ ‫משו שאני מתגעגעת ליוצרי‪,‬מאהבתי אליו! לאור זאת‪ ,‬מתרצת‬ ‫כנסת ישראל ואומרת‪ :‬אמת‪ ,‬בתפילתינו אנו זועקי על החולאי‬ ‫הללו‪ ,‬חולי המעיי וחולי הראש‪ ,‬דהיינו‪ :‬העדר הפרנסה והעדר‬ ‫הכבוד בי אומות העול‪ ,‬אבל אלה באי לנו משו שאנו בגדר‬ ‫"חולת אהבה"‪ ,‬כי מי שיש לו געגועי לאהבת נפשו‪ ,‬הרי א‬ ‫יימשכו געגועיו זמ רב‪ ,‬יוולדו לו כתוצאה מכ חולאי רבי‬ ‫ובלבול הדעת‪ ,‬ואז ישכח האוהב את חוליו העיקרי ויצעק רק על‬ ‫הכאבי החדשי שבאו עליו‪ ,‬אבל האמת היא שמקור צרותיו הוא‬ ‫אחד‪ :‬געגועיו למושא אהבתו‪ .‬זו כוונת חז"ל באומר שישראל‬ ‫"יודעי לרצות את בורא בתרועה"‪ ,‬כי התרועה בתחילתה היא‬ ‫"גנוחי גנח"‪ ,‬וכפירוש רש"י‪" :‬כאד הגונח מליבו"‪ ,‬שכ החולי‬ ‫העיקרי בא ממחלת לב‪" ,‬חולת אהבה"‪ ,‬אבל במש הימי והגלות‬ ‫נמשכי מזה חולאי רבי וזרי‪ ,‬ואנו צועקי‪" :‬הב לנו חיי‪ ,‬הב‬ ‫לנו מזוני"‪ ,‬ושוכחי להתפלל על החולי העיקרי‪ ,‬וזה מה שאמרו‬ ‫"והדר ילולי יליל" – קולות קצרי שאינ יוצאי מ הלב‪ ,‬אבל‬ ‫הקב"ה‪ ,‬המבי ובוח כליות ולב‪ ,‬יודע בחסדו הטוב‪ ,‬כי רק הגלות‬ ‫היא שגרמה לנו לשכוח את העיקר ולהתפלל על הטפל‪ ,‬והוא‬ ‫מתרצה בתרועותינו‪ ,‬שכ לפחות בתחילת ה היו "גנוחי גנח" מתו‬ ‫ליבנו‪ ,‬הצמא לשוב אל הש!‬ ‫)בני יששכר(‬ ‫אשרי הע יודעי תרועה‪.‬‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל )ראש השנה ט"ז א'(‪" :‬למה תוקעי ומריעי כשה‬ ‫יושבי ותוקעי ומריעי כשה עומדי? כדי לערבב השט"‪ .‬שלא‬ ‫ישטי‪ ,‬כשישמע ישראל מחבבי המצות מסתתמי דבריו‪) .‬רש"י(‬ ‫ולכאורה אדרבה בשעה שרואה שישראל מחבבי את המצוות וכל‬ ‫עבודתו והשתדלותו בסכנה הרי מרוב דאגה הי' לו להגביר עוד‬ ‫יותר את הקטרוג עליה? אלא התירו‪ .‬הסבר תקיעת שופר היא‬ ‫לעורר את הע בתשובה‪ .‬וכשבני ישראל תוקעי וחוזרי ותוקעי‬ ‫פע שניה‪ ,‬ניכר בכ שה מחבבי המצות ותשובת היא מאהבה‪,‬‬ ‫שעונות נעשו כזכיות מחמת כ מעורבב הוא השט מלקטרג ויעשה‬ ‫לה טובה שיתרבו בזכויות מהעבירות שעשו‪) .‬הגה"ק בעל ההפלאה זי"ע(‬ ‫באופ אחר מסביר הרה"ק רבי בונ מפרשיסחא זי"ע‪,‬‬ ‫משמעות סתימת קטרוג השט על ידי התקיעות‪ :‬ידוע שעיקר‬ ‫הצטדקותו של האד על שלא השלי עבודתו למקו כראוי‪ ,‬הוא‬ ‫בגלל טרדות הפרנסה שלא היתה דעתו צלולה ללימוד התורה‬ ‫ולקיו מצותיה‪ .‬א מאיד טוע השט שאי זה תירו‪ ,‬כי היה על‬ ‫האד לעבוד את בוראו ולא להשגיח על שו טרדות‪ ,‬ועכשיו‬ ‫כשהשט מתבלבל מחמת דבר פעוט בלתי צפוי כתוספת תקיעות‬ ‫ואינו יכול לעשות עבודתו בשלימות מסתתמי טענותיו על כלל‬ ‫ישראל‪ .‬כוונות התקיעות‪" .‬אמר הבעל ש טוב הקדוש" זי"ע‬ ‫להרה"ק רבי זאב קיצעס זי"ע שהיה הבעל תוקע שלו‪ ,‬ולפני ראש‬ ‫השנה למד אתו כל הכוונות ורש לו אות בכתב‪ ,‬וכשהגיע זמ‬ ‫התקיעות לקח ממנו הכתב וכל הכוונות‪ ,‬ואמר לו כי כוונות ה כמו‬ ‫מפתחות לפתוח שערי‪ ,‬א לפעמי העלה המנעול חלודה שאי‬ ‫אפשר לפתחו במפתח‪ ,‬אבל לב נשבר הוא כמו קרדו ברזל‪,‬‬ ‫)בית אברה(‬ ‫שבכוחו לשבור כל המנעולי וכל דלתות נחושת" ‪.‬‬ ‫עלה אלהי בתרועה‪.‬‬ ‫אלקי מרמז למדת הדי‪ .‬תרועה היא לשו ריעות‪ .‬מתי נמתקת‬ ‫מדת הדי ויש לה עליה‪ ,‬בתרועה כשישראל עושי מצות של מקו‬ ‫מאהבה ויש לה רעות ע הקב"ה‪ ,‬אזי נמתקת מדת הדי לרחמי‪.‬‬ ‫)המגיד הגדול ממזריטש זי"ע(‬

‫ג‬

‫תקעו בחודש שופר בכסא ליו חגינו כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלוקי יעקב‪ .‬איתא במדרש‪" :‬בחודש" ‪ -‬חדשו מעשיכ‪" ,‬בשופר"‬ ‫שפרו מעשיכ‪ ,‬אמר הקב"ה א תשפרו מעשיכ הריני עומד‬ ‫מכסא הדי ויושב על כסא רחמי‪ ,‬ועוד שאני הופ לכ די‬ ‫לרחמי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬לכאורה צ"ב‪ :‬מהו הגדר של 'חדשו' והגדר של‬ ‫'שפרו'? ועוד‪ :‬מדוע התחיל בשניי 'חדשו ו'שפרו'‪ ,‬וסיי רק באחד‪:‬‬ ‫'א תשפרו מעשיכ' וגו'‪ ,‬ולא 'א תחדשו מעשיכ'? ועוד עני‬ ‫הדורש ביאור‪ :‬מהו עני של 'אני הופ לכ די לרחמי'? אלא‪ ,‬כי‬ ‫עני פשפוש אד במעשיו שיי ה לגבי מצות לא תעשה וה לגבי‬ ‫מצות עשה‪ ,‬כלומר‪ :‬צרי האד לפשפש במעשיו ולבדוק א לא‬ ‫נכשל באחת ממצות ה' אשר לא תעשנה‪ ,‬א צרי ג לבדוק את‬ ‫המצוות עשה שקיי‪ ,‬הא עשה אות על דר הטוב והישר או‬ ‫שלא‪ ,‬ואולי לא קיי אות בשמחה אלא רק בדר של 'אנוס על פי‬ ‫הדיבור'‪ ,‬או מחמת בושה בכדי שלא לפרוש מ הצבור‪ ,‬אבל לבו בל‬ ‫עמו‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬זו א כ כוונת המדרש‪" :‬בחדש חדשו מעשיכ"‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬שיעזבו את הדרכי הרעות ויחדשו מעשי טובי‪" ,‬שופר‬ ‫שפרו מעשיכ"‪ ,‬כלומר‪ :‬שג את המעשי הטובי ישפרו וייטיבו‬ ‫לעשות באופ היותר טוב‪ .‬ולפי זה יוב ג מדוע סיי רק באחד‪:‬‬ ‫"א תשפרו מעשיכ" ולא "א תחדשו"‪ ,‬וכ יוב מהי כוונת "אני‬ ‫הופ לכ די לרחמי"‪.‬זאת על פי דברי הגמרא )יומא פו‪:(:‬‬ ‫"העושה תשובה מאהבה‪ ,‬זדונות נעשות לו כזכיות‪ ,‬שנאמר 'חיו‬ ‫יחיה נאו ה''‪ ,‬והאריכו ספרי המוסר לבאר כיצד מבדילי בי‬ ‫העושה תשובה מאהבה לשב מיראה‪ ,‬וביארו שהשב מיראה אינו‬ ‫אלא עוזב החטא וזריז לקיי מצוות ה' רק מיראת העונש‪ ,‬אבל‬ ‫השב מאהבה מזדרז במצוות מאוד לעשות באופ הטוב ביותר‪,‬‬ ‫ביתר שאת ויתר עוז‪ ,‬כדי לעשות נחת רוח ליוצרו‪ ,‬וזו כוונת המדרש‬ ‫בסיימו רק בלשו "א תשפרו"‪ ,‬כלומר‪ :‬א תיטיבו את מעשיכ‬ ‫הטובי‪ ,‬לשפר ולעשות בשמחה ובטוב לב‪ ,‬ולחזור ולחזר‬ ‫עליה ככל האפשר‪ ,‬שזוהי תשובה מאהבה‪ ,‬אז אני עומד מכסא‬ ‫די ויושב על כסא רחמי ומהפ לכ די לרחמי‪ ,‬דהיינו‪ :‬שמה‬ ‫שהיה די קוד‪ ,‬יתהפ ויהפו לרחמי‪ ,‬כי זדונות נעשות כזכיות‪,‬‬ ‫וככל שחטאו היה גדול‪ ,‬הרי כששב מאהבה ביותר תגדל זכותו‬ ‫ותתגבר מדת הרחמי עליו‪ ,‬וזה רק על ידי שתשפרו מעשיכ‪ ,‬שזו‬ ‫ההוכחה שהתשובה היא מאהבה!‬ ‫)כתב סופר(‬ ‫תקעו בחודש שופר בכסא ליו חגינו כי חק לישראל הוא משפט‬ ‫לאלוקי יעקב‪ .‬איתא במדרש‪" :‬בחודש" חדשו מעשיכ‪" ,‬בשופר" ‪-‬‬ ‫שפרו מעשיכ‪ ,‬אמר הקב"ה א תשפרו מעשיכ הריני עומד‬ ‫מכסא הדי ויושב על כסא רחמי‪ ,‬ועוד שאני הופ לכ די‬ ‫לרחמי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ויש לבאר דברי המדרש דהיה קשה לו למדרש‪,‬‬ ‫לשו הפסוק "תקעו בחודש שופר"‪ ,‬כי יותר נכו לכאורה היה לומר‬ ‫"תקעו שופר בחודש"‪ ,‬שהרי ה"תקעו" מתייחס לשופר? ומשו כ‬ ‫ביאר המדרש שיש לדרוש "חדשו מעשיכ"‪ ,‬והפסוק בא להורות‬ ‫לנו את סדר התשובה הנכו והראוי‪ .‬כשלעצמנו יכולנו לסבור‪,‬‬ ‫שסדר התשובה הנכו הוא‪ ,‬שקוד יעשה האד תשובה על חטאי‬ ‫העבר‪ ,‬ולאחר מכ יוסי‪ #‬אומ בתורה ומעשי טובי‪ ,‬וכסדר‬ ‫שהתבאר בפסוק )תהלי לד( "סור מרע ועשה טוב" קוד לסור‬ ‫מ הרע‪ ,‬ורק לאחר מכ לעשות טוב‪ .‬שהרי כתבו בספרי המוסר‪,‬‬ ‫שאד שהוא בעל עבירה‪ ,‬הרי ג צדקותיו ומצוותיו אינ‬ ‫מתקבלי לרצו בטר התחרט על מעשיו הרעי‪ ,‬על דר מה‬ ‫שאמר הכתוב )תהלי נ(‪" :‬ולרשע אמר אלוקי מה ל לספר‬ ‫חוקי"‪ ,‬ויותר מזה כתבו‪ ,‬שהרי הוא כמוסי‪ #‬כח לסטרא אחרא על‬ ‫ידי המצוות שעושה‪ ,‬ומה טע בעשיית מצוות כאשר אי בה שו‬ ‫תועלת‪ ,‬אלא רק נזק? אול לא כ הורו לנו חז"ל‪ ,‬אלא שבתחילת‬ ‫דרכו של החוטא בדר התשובה‪ ,‬יתחיל לעשות מעשי טובי‬ ‫ויחדל ממעשיו הרעי‪ ,‬וזאת למרות שעדיי לא נטהרה מחשבתו‬ ‫ואינו יכול לעשות מעשי טובי בכוונה הרצויה ו"לשמה"‪ ,‬שכ א‬ ‫ימתי מלעשות טוב עד שיטהר את מחשבתיו לעול לא יגיע‬ ‫לכ‪.‬ולמרות שהמצוות שעושה האד בטר שב בתשובה אינ‬ ‫מתקבלות לרצו‪ ,‬בכל זאת תהיה לו תועלת מה לאחר שיעשה‬ ‫תשובה ויימחלו לו העוונות שעשה‪ ,‬והרי הוא כמי שלא חטא כלל‪,‬‬ ‫ואז יתקבלו למפרע המצוות והמעשי הטובי שעשה בהיותו‬ ‫חוטא‪ .‬וה ה דברי המדרש בביאור דברי הנביא‪ :‬בתחילה "חדשו‬ ‫מעשיכ"‪ ,‬דהיינו‪ :‬קוד כל צרי לחדש מעשי חדשי‪ ,‬לא כמו‬ ‫אלו שעשה עד עתה‪ ,‬ולאחר מכ "שפרו מעשיכ" ליפות את‬ ‫המעשי הללו‪ ,‬כדי שיתקבלו לרצו‪ ,‬ומסיי המדרש‪" :‬א תשפרו‬ ‫מעשיכ הריני עומד מכסא הדי ויושב על כסא רחמי‪ ,‬ועוד שאני‬ ‫הופ לכ די לרחמי"‪ ,‬כי מאחר וה חידשו מעשי חדשי מגיע‬

‫לה שהקב"ה יעמוד מכסא די ויישב על כסא רחמי‪ ,‬וכמו הקב"ה – מושיע ממקו שאי לשט רשות להיכנס ש לעכב‪.‬‬ ‫שהמעשי הקודמי שלא היו יפי נעשו מעצמ למעשי יפי‪ ,‬וזהו שאמר‪ :‬ופקדנו בפקודת ישועה ורחמי" – ממקו שאי‬ ‫כ יהפו לה הקב"ה את מידת הדי למידת הרחמי‪ ,‬וכ יתהפ למקטרג רשות להיכנס אליו‪ ,‬וזהו‪" :‬משמי שמי קד"‪.‬‬ ‫)הגה"ק רבי שלמה קלוגר זי"ע(‬ ‫)בית הלוי(‬ ‫ג הדי לטובה!‬ ‫כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא‪ .‬הקב"ה זוכר ומחשב את מה‬ ‫מלו על כל העול כולו‪...‬‬ ‫כפל הלשו על כל העול כולו‪ ,‬כדי להוציא זאת מ הכלל של שנשכח מבני אד‪.‬א אד שוכח מצוות ומעשי טובי שעשה –‬ ‫)הגה"ק הט"ז זי"ע( זוכר הקב"ה הנשכחות האלה‪.‬לעומת זאת‪ ,‬א אד שוכח את‬ ‫"רובו ככולו" אלא כולו ממש‪.‬‬ ‫עבירותיו שעשה ורק מצוותיו זוכר‪ .‬א‪ #‬כא זוכר ה' את הנשכחות‪...‬‬ ‫ה' ימלו לעול ועד‪.‬‬ ‫בגמרא ר"ה ט"ז א' תניא‪":‬אמר הקב''ה אמרו לפני בראש השנה בדר זו פירש על הכתוב "או א ראיתי בלבי – לא ישמע ה'"‪.‬‬ ‫מלכיות כדי שתמליכוני עליכ‪ .‬רצה לומר‪ :‬אשרי מי שהוא זוכה כלומר א או‪ ,‬חטא שעשיתי חקוק הוא בלבי‪ ,‬ואני מצטער עליו‬ ‫ומקדש ומטהר את עצמו ומחשבותיו בכל השעות של ימי ראש וזוכר תמיד – הרי "לא ישמע ה'" – אז הקב"ה אינו זוכר כלל או‬ ‫)בית אהר(‬ ‫השנה‪ ,‬בכ הוא ממשי קדושה ודביקות בקב"ה לכל ימי השנה‪.‬כי זה‪.‬‬ ‫הימי האלו נותני עזר לכל הימי הבאי אחריה‪ .‬וזו הכוונה‪ :‬ועקידת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור‪.‬‬ ‫"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכ"‪ -‬אמרו לפני מפני מה מייחסי את העקידה ליצחק ולא חותמי כלשו‬ ‫ה"מלכיות" בראש השנה בכל לבבכ‪ ,‬בלהט כזה שתמליכו על ידי שאומרי בגו‪ #‬הברכה "ותראה לפני עקידה שעקד אברה"‪.‬יש‬ ‫)מאור ושמש( לומר כי ממעשה העקידה ניכר גודל אמונת אברה בתורה‬ ‫כ את הש ב"ה עליכ למש כל השנה‪.‬‬ ‫שבכתב‪ ,‬היינו ששמע מהקב"ה בעצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ממעשה יצחק‬ ‫וכל בני בשר יקראו בשמ‪.‬‬ ‫לאחר שאנו מתפללי ומודי להשי"ת "אתה בחרתנו מכל העמי ניכר גודל אמונתו התורה שבעל פה‪ ,‬והיינו שמסר נפשו על מצות‬ ‫אהבת אותנו ורצית בנו"‪ ,‬שזכינו להיות מובדלי ומרוממי על פני חכמי במה שהוא חו לשכל האד‪ ,‬שלא הרהר אחר דברי‬ ‫אומות העול‪ ,‬אנו מתפללי "וכל בני בשר יקראו בשמ"‪ ,‬שיהיו אברה אביו ומסר עצמו לעקידה‪ .‬וזהו "ועקידת יצחק לזרעו היו‬ ‫ג ה כמונו‪ .‬וכל כ למה? הנה כי כ‪ ,‬עי"כ אנו מורי ומעידי על ברחמי תזכור" – היינו שזכות העקידה תעמוד "לזרעו"‪ ,‬לאלה‬ ‫גודל אהבתנו אליו ית'‪ .‬כח עז רצוננו להרבות כבוד שמי‪ ,‬שאי אנו המאמיני ושומעי ל'תורה שבעל פה'‪ ,‬שאינ מהרהרי אחר‬ ‫חסי על כבודנו ואי אנו שומרי לעצמנו את הזכות להיות דברי חכמי‪ ,‬תקנותיה וגזרותיה‪ .‬אבל מי שאינו בכלל אלה‪ ,‬אינו‬ ‫נבחרי מכל ע ואהובי ורצויי לפניו ית'‪ .‬אדרבה‪ ,‬א‪ #‬א הדבר בכלל תפילה זו ואינו יכול לבקש לעצמו זכות העקידה‪) .‬חת סופר(‬ ‫ימעיט גודל מעלתנו ויקהה את ההבדל בינינו לבינ‪ ,‬וא‪ #‬א עי"כ ועקדת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור‪.‬‬ ‫תפחת אהבתו אלינו‪ ,‬מתפללי אנו שלא רק אנו לבדנו נמלי את "מה עני ההדגשה היו ברחמי תזכור? בר הזכרת יחוס וזכות‬ ‫ה' בעול אלא כל בני בשר יקראו בשמו ויקבלו כול את עול אבות יש בה מעלה וג חסרו‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬משמש הדבר טיעו‬ ‫מלכותו עליה‪ .‬ומי שכל כ אוהבי את אוהב עד שאינ לסניגור‪ ,‬לזכור זכות ישני ובגלל אבות תושיע בני‪ ,‬א מאיד‪,‬‬ ‫שומרי לעצמ את אהבתו לה ובלבד שירבה כבודו בעול‪ ,‬הרי זה יכול ג לשמש חלילה טענה לקטיגור‪ ,‬שהרי א כ היה לה‬ ‫זה גופא יגביר ויגדיל את רגשי אהבתו אליה‪) .‬דרשות חת סופר( ללמוד ממעשי אבות ולהתאי עצמ אליה‪ .‬ולכ התפילה‬ ‫וההדגשה היא "ועקידת יצחק לזרעו היו ברחמי תזכור" שיהא‬ ‫לא הביט או ביעקב ולא ראה עמל בישראל‪.‬‬ ‫)של"ה הק'(‬ ‫מפני מה לא הביט הקב"ה או ביעקב – מחמת שלא ראה עמל זכרו זה רק לטובה ולכ‪ #‬זכות‪.‬‬ ‫בישראל‪" .‬יעקב" ה פשוטי הע‪ ,‬ו"ישראל" הוא כינוי לצדיקי‪.‬ועל שומע קול תרועת עמו ישראל‪.‬‬ ‫ידי זכויותיו של הצדיק מתכפרי חטאי של פשוטי הע‪ .‬הוא מדוע בברכת התקיעות מברכי "לשמוע קול שופר" ואילו בתפילה‬ ‫שמרמז כא‪ :‬לא הביט הקב"ה באו של יעקב בחטאיה של חותמי "שומע קול תרועת עמו ישראל"‪.‬בר‪ ,‬באמת בתורה לא‬ ‫פשוטי הע‪ ,‬משו שלא ראה עמל בישראל לא ראה ליאות ועמל נזכר 'שופר' לעני ראש השנה כי א "יו תרועה" ו"זכרו תרועה"‪.‬‬ ‫בעבודת הצדיקי‪ ,‬כי ה מחליפי כח ומתחזקי תמיד בעבודתו ומני למדו חכמי שהתקיעה בשופר? מגזירה שוה "תרועה –‬ ‫)דעת משה( תרועה"‪ ,‬ביו הכיפורי )ויקרא כה‪ ,‬ט(‪" :‬והעברת שופר תרועה"‬ ‫יתבר‪.‬‬ ‫)ר"ה לג(‪ .‬ועל כ‪ ,‬בתקיעות עצמ‪ ,‬שה דאוריתא‪ ,‬מתורה שבכתב‪,‬‬ ‫היו הרת עול‪.‬‬ ‫לא אמר לשו עבר "היו הי' הרת עול" כי בראש השנה של כל רצו חז"ל לרמז בנוסח הברכה קבלת תורה שבעל פה‪ ,‬לפיכ נתק‬ ‫שנה ושנה מתחדשת בריאת העול ומעשה בראשית מחדש‪ .‬ולכ לומר בנוסח הברכה "לשמוע קול שופר" ולעומת זאת‪ ,‬בסדר ברכות‬ ‫הוא באמת יו הרת עול‪ .‬וכ אנו ג אומרי‪ :‬זה היו תחילת התפילה‪ ,‬שה דרבנ‪ ,‬מתורה שבעל פה‪ ,‬טבעו חכמי את לשו‬ ‫)יערות דבש( התורה – "קול תרועת עמו"‪ ,‬שחלילה לא יעלה על לבנו לומר‬ ‫מעשי‪.‬‬ ‫זכרתי ל חסד נעורי אהבת כלולותי לכת אחרי במדבר באר שמשרירות לב תיקנו לתקוע בשופר ע"י לימוד שבדו מליב‪ .‬אכ‪,‬‬ ‫לא זרועה‪ .‬זכרתי ל‪ :‬נעורי עת הבחרות והזריזות בעבודת השי"ת‪ .‬תקיעת שופר בראש השנה יסודה ועיקרה קבלת עול תורה‪ ,‬שהיא‬ ‫אהבת כלולותי ‪ -‬הוא באמצע חיי האד שאז הוא בשלימות‪ ,‬יסוד ועיקר קבלת מלכות שמי‪ .‬ולכ תוקעי בשופר לקבל עלינו‬ ‫כמשמעות "כלולותי‪ -‬כליל‪ -‬א עיקר אני זוכר ל‪ :‬לכת אחרי היא עול תורה‪ ,‬כמו שניתנה בסיני בקול שופר‪ .‬וזה שאמרו )ר"ה טז‪:(.‬‬ ‫בחינת אחוריי‪ ,‬כשאי הארת פני‪ ,‬והליכת האד היא בבחינת אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכ‪ ,‬ובמה – בשופר‪ .‬ועל כ‪,‬‬ ‫"במדבר באר לא זרועה"‪ ,‬וע כל זאת חיזק את עצמו ללכת אחריו השמיעונו חכמי בלשו ברכת השופר את תוק‪ #‬יסוד היסודות של‬ ‫)בית אהר( אמונת התורה שבעל פה שהיא חלק בלתי נפרד מ התורה וניתנה‬ ‫יתבר‪ .‬זה יקר וחביב לפני השי"ת יותר מכל‪.‬‬ ‫כי דורשי לעול לא יכשלו כו' כי זכר על המעשי לפני בוא למשה בסיני‪ ,‬וכל דרשות ולימודי חכמי – גופי תורה ה )ברכות‬ ‫ואתה דורש מעשה כול "הנראה לי על פי מה שאיתא בתיקוני ה‪ ,.‬מגילה יט‪ .(:‬וכ אמרו חכמי )גיטי ס‪ (:‬לא כרת הקב"ה ברית‬ ‫הזוהר צווחי ככלבי הב הב‪ ,‬כי דר האמת למבקשי ה' בימי ע ישראל אלא על תורה שבעל פה‪ .‬ורמז לדבר‪" :‬תרועה" אותיות‬ ‫האדירי האלו‪,‬לבל ישיב האד מגמתו בתפלתו בכל ענינו מה תורה ע'‪ ,‬והיינו שבתורה כלולי ע' הפני שלה‪ ,‬הלא זו התורה‬ ‫)חת סופר(‬ ‫שחסר לו לבדו‪ ,‬רק ישפו שיחו לטובת הכלל ישראל‪ .‬וזה הרמז‪ :‬שבעל פה‪.‬‬ ‫'כי דורשי לעול'‪ ,‬מה שמתפלל עבור כללות ישראל בעול‪ ,‬בזה לפקוד על צבא מרו בדי ‪.‬‬ ‫יו דינו של האד נקבע לא' בתשרי‪ ,‬כי זהו יו בריאתו של האד‪.‬‬ ‫'לא יכשלו' כי איננו נוגע בדבר‪ ,‬לכ יעלה תפלתו לרצו למעלה"‪.‬‬ ‫)תפארת שלמה‪ (.‬א מדוע יו זה הוא ג יו הדי של צבא מרו‪ ,‬הלא המלאכי‬ ‫כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כ המו מעי לו רח ארחמנו נבראו ביו שני או ביו חמישי לבריאה )ב"ר א‪ ,‬ג(‪ ,‬שהוא בכ"ו‬ ‫נאו ה'‪ .‬כשיהודי אומר "זכור" נזכרתי ו"אזכרנו עוד" ועוד זכור באלול או בכ"ט בו‪ ,‬ומה שייכות ליו זה‪ .‬בר‪ ,‬לגופו של עני יש‬ ‫אזכור יותר‪ .‬משיב הקב"ה לעומתו במדה כנגד מדה‪" :‬רח" זה מכבר להבי‪ ,‬הרי מלא איננו בעל בחירה‪ ,‬והלא שכר ועונש תלויי‬ ‫בבחירה‪ ,‬וא כ אי שיי אצל די‪ .‬ויש לפרש‪ ,‬שהנה בכל מעשה‬ ‫היו לי רחמי עליו‪ ,‬אול מעתה "ארחמנו עוד"ביתר שאת‪.‬‬ ‫)הרה"ק רבי מרדכי מלכובי זי"ע( שאד עושה נברא ממנו מלא‪ ,‬ממעשה מצוה נברא מלא קדוש‬ ‫ופקדנו בפקודת ישועה ורחמי משמי שמי קד‪.‬‬ ‫וממעשה עבירה נברא מלא משחית‪ .‬והנה‪ ,‬הדי על מעשי בני אד‬ ‫מה ראה להזכיר מאיזה מקו תהיה הישועה‪ .‬ומה פשר מקו זה – איננו רק במספר המעשי‪ ,‬כמה מה מצוות וכמה מה עבירות‪,‬‬ ‫"שמי שמי קד"‪.‬הקב"ה חפ להושיע את ישראל‪ ,‬א כיו שיש אלא ג באיכות‪ .‬יש מעשי שנראי לכאורה כמצוות א בעומק‬ ‫למעלה מקטרגי המעכבי את ישועת של ישראל‪ ,‬מה עושה המבח נמצא שבאמת ה עבירות‪ ,‬וכגו שעושה המעשה כדי‬

‫ד‬

‫להתייהר או לקנטר וכדו'‪ .‬וזהו שכתב הרמב" )הל' תשובה פ"ג‬ ‫ח"א(‪" :‬ושקול זה אינו לפי מני הזכיות והעוונות אלא לפי גודל"‪,‬‬ ‫ובכלל זה ג לפי איכות‪ .‬נמצא איפוא שהמלאכי הנבראי‬ ‫ממעשי בני האד הריה תלוי ועומדי בדי‪ ,‬כי יתכ מצב‬ ‫שמלא יעמוד בי המלאכי הקדושי שנבראו מ המצוות‪ ,‬וכאשר‬ ‫על פי הדי יתברר שמעשה זה שממנו נברא המלא לא נחשב‬ ‫כמצוה אלא כעבירה‪ ,‬כי אז יידחה המלא הזה ממחיצתו ויסתפח‬ ‫אל המלאכי המשחיתי שנוצרו מ העבירות‪ .‬ומעתה מוב מה‬ ‫שהמלאכי באי לדי למרות שאינ בעלי בחירה‪ ,‬שהרי דינ הוא‬ ‫בעצ דינו של האד‪ .‬ולפי"ז שפיר נקבע מועד דינ של המלאכי‬ ‫לראש השנה‪ ,‬שהוא יו דינו של האד‪ ,‬כי דינ גופא הוא די‬ ‫)ש משמואל(‬ ‫האד‪.‬‬ ‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כ תעביר וכו'‪.‬‬ ‫הנה יש שני מיני רועי וחלוקי בטבע‪ :‬א הוא רועה צאנו של‬ ‫אחרי וג"כ אי לו מזג טוב‪ ,‬דהוא תרתי לגריעותא‪ ,‬ורואה בצא‬ ‫שהול בדר שובב מכה בשבט פשע‪ .‬אבל א רועה צאנו של‬ ‫עצמו וג איש רחמ בטבע – מה עושה לה להטות הדר? מרי‬ ‫השבט למעלה‪ ,‬שיראו מרחוק שרוצה להכות‪ ,‬אבל לא ינוח שבט‬ ‫הרשע עליה‪ .‬וזה שאנו מדברי בשבח המקו ב"ה ומבקשי‬ ‫מלפניו על עמו‪ ,‬שהוא רועה ישראל האזינה‪ ,‬וזהו‪" :‬כבקרת רועה‬ ‫עדרו והול ברחמנות עמה‪ ,‬מעביר צאנו תחת שבטו" – בדר‬ ‫העברה תחת השבט הוא רק כדי שיראו מלפניו‪" ,‬כ תעביר וכו' כי‬ ‫אנו צאנ ואתה רוענו‪ ,‬ותחזירנו בתשובה שלימה לפני ולהיות‬ ‫הדיני נמתקי בשורש שורש הרחמי והחסדי עלינו ועל כל‬ ‫)הרה"ק ר' יחיאל מיכל מגלינא זי"ע(‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו‬ ‫הושווה יו הדי ל"מעשר בהמה"‪ ,‬מה במעשר בהמה הדי שא‬ ‫קפ אחד מ המנויי לתוכה פטר את כול )ב"מ ז(‪ ,‬א‪ #‬בראש‬ ‫השנה כ‪ ,‬יהודי אחד שקופ וחוזר בתשובה הריהו פוטר את כל‬ ‫הציבור מ הדי‪...‬ומ הראוי להוסי‪ #‬שכמו במעשר בהמה אי הקופ‬ ‫פוטר את כול אלא א מתבטל בתוכ ואינו ניכר‪ .‬א‪ #‬סגולה זו‬ ‫של יהודי לפטור את הכלל אינה אלא א מתבטל בתו כלל‬ ‫ישראל ואינו מבליט את עצמו בהנהגתו וצדקותו‪.‬‬ ‫)הגה"ק רבי יהושיע לייב דיסקי‬

‫של צדיקי‪ ,‬וע צדיקי אל יכתבו זה ספר של בינוניי‪ .‬רבי‬ ‫נחמ בר יצחק אמר מהכא‪' :‬וא אי מחני נא מספר אשר כתבת'‪,‬‬ ‫מחני נא זה ספר של רשעי‪ ,‬מספר זה ספר של צדיקי‪ ,‬אשר‬ ‫כתבתזה ספר של בינוניי" )ראש השנה טז‪ (:‬לכאורה קשה מדוע‬ ‫בצדיקי ורשעי נאמר "נכתבי ונחתמי"‪ ,‬ואילו בבינוני שדינ‬ ‫נקבע ביו הכיפורי‪ ,‬לא נאמר אלא "נכתבי" לחיי או למיתה‪,‬‬ ‫ולא נאמר ג ונחתמי"? וכתב ליישב‪ ,‬שזה משו שראש השנה‬ ‫הוא יו הדי הגמור לכל באי עול‪ ,‬וביו זה יושב הקב"ה וד ע‬ ‫כל הפמליא שלו‪ ,‬שה השרי העליוני‪ ,‬ובאותו יו אינו מתנהג‬ ‫במידת חסד‪ ,‬כיו שהשרי משמאילי ומקטרגי ומעכבי על ידו‬ ‫מלעשות לפני משורת הדי‪ ,‬אלא הוא מתנהג אז במידת האמת‪,‬‬ ‫ולכ אמרו "צדיקי ורשעי נכתבי ונחתמי לאלתר" לחיי או‬ ‫למיתה‪ ,‬כיו שחותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬וזו כוונת "נחתמי"‪.‬אבל‬ ‫ביו הכיפורי‪ ,‬שהוא עת רצו ויו סליחה ומחילה‪ ,‬וביו זה אי‬ ‫רשות לשט להסטי‪ ,‬א כ באותו יו מתקיי הפסוק "ונשגב ה'‬ ‫לבדו ביו ההוא"‪ ,‬ולכ הקב"ה מתנהג באותו יו במידת "ורב‬ ‫חסד"‪ ,‬להטות כלפי חסד‪ ,‬וזאת כלפי הבינוני שדינ נקבע ביו‬ ‫הכיפורי‪ ,‬ומשו כ לא נאמר ביו הכיפורי "נכתבי ונחתמי"‪,‬‬ ‫שהרי חותמו של הקב"ה אמת‪ ,‬וביו זה אינו מתנהג במידה זו כלל‪,‬‬ ‫)פני יהושע(‬ ‫אלא נכתבי על ידי הקב"ה בעצמו‬ ‫ותשובה ותפילה וצדקה מעבירי את רוע הגזירה‪.‬ולכאורה מדוע רק‬ ‫'מעבירי' וכי אי בכוח לבטל כליל את הגזירה‪.‬וג מהו "רוע"‬ ‫ולכאורה הול"ל מבטלי את הגזירה? א הנה מצינו בגמ' )ברכות‬ ‫לד‪ ,‬ב( שר' חנינא ב דוסא היה מתפלל על החולי והיה אומר זה‬ ‫חי וזה מת‪ .‬ולכאורה מדוע הוצר לומר זה מת‪ ,‬וכי לא היה די לומר‬ ‫זה חי‪ ,‬מכא למדי אנו שא"א לבטל את הגזירה לגמרי‪ ,‬ולכל‬ ‫היותר שיי להעביר את הגזירה מאד זה למשנהו ולכ התפלל‬ ‫שאחר ימות במקומו על דר "ונתתי אדו תחתי"‪.‬א‪ #‬אנו‬ ‫מבקשי שהגזירה תעבור מאיתנו ויעבור על צוררי ישראל וממילא‬ ‫)האר"י הק' זי"ע(‬ ‫ימש ישועה ורחמי לחולי ישראל‪.‬‬ ‫ויכו בחסד כסא ותשב עליו באמת‪ .‬כאשר הקב"ה ד עולמו בחסד‬ ‫– אז יש קיו לדי‪ .‬אבל כשהקב"ה ד עולמו‪ ,‬חס וחלילה להיפ‪-‬‬ ‫אז צדיקי הדור יש לה הסגולות לבטל את הדי בכח הזכות‬ ‫שהעניק לה הקב"ה בחינת‪ :‬צדיק גוזר והקב"ה מקיי‪ .‬לפיכ אנו‬ ‫מתפלללי‪ :‬כי יכוו בחסד כסא אז‪ -‬ותשב עליו באמת יכו הדי‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫לאמיתו‪.‬‬ ‫א ישוב מיד תקבלו‪ .‬טובה התשובה בעיתה ובעונתה‪ .‬ודומה הדבר‬ ‫לסחורה – כאשר סוחר מביא את מרכולתו למכירה ביו השוק‪ ,‬א‬ ‫זוהי סחורה שלא בעונתה‪ ,‬או אז כל החפ לקנות ממנה בוח‬ ‫אותה בשבע עיניי‪ ,‬וא נמצא בה פג קל שבקלי – מיד היא‬ ‫נפסלת‪ ,‬ואי איש קופ עליה‪ .‬מה שאי כ בסחורה בעונתה – שאז‬ ‫אי בוחני אותה בדקדוק ובקפידה מרובי‪ ,‬וג א יש בה חסרו‬ ‫כלשהו – היא נרכשת‪ .‬כ ה עשרת ימי תשובה – ה ה"עונה"‬ ‫לעשיית תשובה‪ ,‬ועל כ אי כה מדקדקי בשמיי בתשובה‬ ‫הנעשית בימי אלו‪ ,‬וא‪ #‬א יש בה‪ ,‬בתשובה‪ ,‬חסרו כלשהוא –‬ ‫היא מתקבלת‪ ,‬שהרי זוהי "סחורה" ב"עונתה"! וזה שנאמר בפיוט‬ ‫"א תשוב מיד תקבלו" – ה"סחורה"‪ ,‬הלא היא התשובה‪ ,‬ממש‬ ‫)הרה"ק רבי יצחק מוורקי זי"ע(‬ ‫נחטפת מ הידיי בימי אלו‪.‬‬ ‫אד יסודו מעפר וסופו לעפר‪.‬‬ ‫רגילי הבריות להרבות בבכי בעת שאומרי זאת בתפילת הימי‬ ‫הנוראי ולכאורה‪ ,‬מה מקו יש לבכות על כ‪ ,‬הלא האד‬ ‫לקדמותו הוא חוזר‪ .‬בר‪ ,‬אמנ האד יסודו מעפר‪ ,‬אבל נית לו‬ ‫הכח להעלות ולרומ את העפר למעלה‪ ,‬א אד מכזיב ובמקו‬ ‫להעלות את העפר חוזר לעפרו‪ .‬ועל כ באמת ראוי לבכות‪.‬‬

‫זי"ע(‬

‫ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו ‪.‬‬ ‫מהי אימת של המלאכי מיו הדי והרי ה עושי מלאכת‬ ‫בשלימות? אול ידוע כי עיקר בריאת העול כולו והמלאכי‬ ‫בכלל בעבור ישראל‪ .‬וממעשי ישראל מושפעי א‪ #‬העולמות‬ ‫העליוני‪ :‬א מטיבי ישראל את מעשיה הריה נותני כח‬ ‫ותעצומות בכל העולמות וא‪ #‬במלאכי‪ ,‬וא לא ייטיבו חלילה‬ ‫מעשיה ה מגרעי בכל העולמות ובמלאכי בכלל‪ .‬לפיכ ג‬ ‫המלאכי "חיל ורעדה יאחזו }ויאמרו הנה יו הדי לפקוד על כל‬ ‫צבא מרו" שהרי "כל באי עול יעברו לפני"{ וה יצפו לראות‬ ‫אי יהיו מעשי בני אד אשר ה‪ ,‬המלאכי מושפעי על יד‪..‬‬ ‫)דעת משה(‬

‫ומלאכי יחפזו וחיל ורעדה יאחזו וכו'‪ .‬כבקרת רועה עדרו מעביר‬ ‫צאנו תחת שבטו כ תעביר וכו'‪ .‬יש לפרש את הדמיו לרועה ע"פ‬ ‫מה שפי' בספר תפילה למשה‪ ,‬דלפיכ נדוני המלאכי באותו יו‬ ‫שישראל נדוני‪ ,‬כדי שיהיו טרודי בדינ ולא יקטרגו על ישראל‪.‬‬ ‫והנה הרועה שמעביר צאנו תחת שבטו‪ ,‬אי מחזיק את השבט בידו‬ ‫כדי להרע לצאנו‪ ,‬אלא אדרבה הוא סופר ומונ לפי שחשובי‬ ‫בעיניו ככל דבר שבמני‪ ,‬ומה שמחזיק בשבט בידו הוא רק כדי‬ ‫להסיר מה כל מחבל ולגרש את מי שבא להזיק לה‪ .‬כ בורא כל‬ ‫העולמי‪ ,‬בניו חשובי לו מאד בעיניו ומונע את כל המקטרגי‪,‬‬ ‫ולכ ד את המלאכי בר"ה כדי שלא יקטרגו‪ ,‬והיינו 'ומלאכי‬ ‫יחפזו וחיל ורעדה יאחזו ויאמרו הנה יו הדי לפקוד על צבא‬ ‫מרו בדי כי לא יזכו בעיני בדי'‪ .‬וכ"ז עושה 'כבקרת רועה עדרו‬ ‫מעביר צאנו תחת שבטו'‪ ,‬שמחזיק השבט בידו לשמור את הצא‪ ,‬כ‬ ‫אתה תספור ותמנה ותפקוד כדי לזכות נפש כל חי‪) .‬משמרת אלעזר(‬ ‫בראש השנה יכתבו וביו צו כיפור יחתמו ‪.‬‬ ‫אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנ‪ :‬שלושה ספרי נפתחי בראש‬ ‫השנה‪ ,‬אחד של רשעי גמורי‪ ,‬ואחד של צדיקי גמורי‪ ,‬ואחד של‬ ‫בינוניי‪ .‬צדיקי גמורי נכתבי ונחתמי לאלתר לחיי‪ ,‬רשעי‬ ‫גמורי נכתבי ונחתמי לאלתר למיתה‪ ,‬בינוניי תלויי ועומדי‬ ‫מראש השנה ועד יו הכפורי‪ .‬זכו נכתבי לחיי‪ ,‬לא זכו נכתבי‬ ‫למיתה‪ .‬אמר רבי אבי מאי קרא? 'ימחו מספר חיי וע צדיקי‬ ‫אל יכתבו'‪ ,‬ימחו מספרזה ספר של רשעי גמורי‪ ,‬חיי זה ספר‬

‫)חידושי הרי"(‬

‫ה‬

‫באי מלי יושר מול מגיד פשע‪.‬‬ ‫מול מגיד פשע אד א‪ #‬על פי שחטא‪ ,‬אול הוא מכיר בחטאו‬ ‫בשפלותו ואפסותו‪ ,‬ומבקש מלפני הקב"ה שימחול לו‪ ,‬זו גופא‬ ‫מלי יושר בעדו‪ .‬זהו שאמר‪" :‬באי" במדה שאד מחזיק עצמו‬ ‫ל"אי"‪ ,‬לנכנע ומאופס‪ ,‬דבר זה עצמו הופ לו ל"מלי יושר" "מול"‬ ‫לשו הכרתה שעי"ז נכרתי מגידי פשע המסטיני על האד ר"ל‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫ונשאר רק מלי יושר‪.‬‬ ‫באי מלי יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‬ ‫וצדקנו במשפט‪ .‬בקשתנו היא‪ ,‬א‪ #‬כי כבר אי )א‪ #‬אחד( מלי‬ ‫יושר‪,‬וכולנו נמצאי מול מגיד פשע‪ .‬אז תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‬ ‫הרי על פי החוק ומשפט אנו זכאי בדי‪ ,‬שהרי בדי הוא‪ :‬כולו חייב‬ ‫זכאי‪ .‬וממילא וצדקנו במשפט‪) .‬הרה"ק רבי שמחה בוני מפרשיסחא זי"ע(‬

‫לפני המקו‪" .‬כל מלאכת עבודה לא תעשו" אל תיעשו כ'עבדי‬ ‫מתו יראה‪ ,‬אלא היטיבו לעבוד את ה' מתו אהבה ורצו‪ ,‬למע‬ ‫)הגה"ק רבי יהונת אייבשי זי"ע(‬ ‫נוכל לומר "אנו בני ואתה אבינו"‪.‬‬ ‫הטוב ומטיב לרעי לטובי‪.‬‬ ‫היה לנו לומר שהקב"ה הוא טוב ומטיב לטובי וג לרעי‪ .‬ומדוע‬ ‫הקדי רעי לטובי‪ .‬ותו א לרעי מטיב ק"ו לטובי אלא כ‬ ‫פירושו‪ :‬הוא טוב ומטיב לאות שמחזיקי את עצמ לרעי וטוב‬ ‫ומטיב הוא א‪ #‬לאלו המחזיקי את עצמ טובי ושלימי‪.‬‬

‫באי מלי יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‪ .‬א‬ ‫את שומרי חוקותי אי השט יכול לשלוט בכ‪ ,‬שנאמר )תהלי‬ ‫קמז‪ ,‬יט( "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" )ילקוט סי'‬ ‫תרעא(‪ .‬תפילותינו רק מיעוטו בכוונה א רוב בלי כוונה‪ .‬ובא השט‬ ‫ומקטרג על כל אות תפילות שיצאו מפינו בלא כוונה שה נדחות‬ ‫כפסולי מוקדשי‪ ,‬ונמצא שבמקו להועיל ה מזיקות וטוב שלא‬ ‫היו משהיו‪ .‬בר‪ ,‬על האד מישראל לקיי את מצוות ומשפטי‬ ‫התורה השכליי‪ ,‬אלה שיש לה טע והבנה בשכל האד‪ ,‬כאילו‬ ‫היו 'חוקי' ממש‪ ,‬בלי טע והבנה‪ ,‬אלא משו שכ ציוונו נות‬ ‫התורה‪ .‬ומאיד‪ ,‬יש לקיי 'חוקי' התורה כאילו ה שכליי‬ ‫הניתני לתפיסה ולהבנה בשכל האד עד כדי כ שיהיה מאוס‬ ‫ומתועב אצל האד ללבוש בגד כלאי או לזרוע כלאי כאילו הוא‬ ‫הורג נפש או כאילו אוכל שקצי ורמשי‪ .‬א יעשו כ‪ ,‬ינהג‬ ‫השי"ת עימ מדה כנגד מדה‪ ,‬או אז הוא יקבל את תפילותיה‬ ‫שנאמרו בלי כוונה כאילו יצאו מקירות לב בכוונה שלימה‪ .‬וזהו‬ ‫שאומרי‪" :‬באי מלי יושר מול מגיד פשע" – א ישראל לא‬ ‫מכווני בתפילת ולא מתפללי מקירות לב‪ ,‬מקטרג השט‬ ‫ומגיד פשע זה של ישראל‪ ,‬ואי מי שימלי טוב בעד‪ .‬על כ "תגיד‬ ‫ליעקב דבר חוק ומשפט" – שה'חוק' יהיה בעיניה כ'משפט'‬ ‫וה'משפט' יהיה אצל כ'חוק'‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ואז מובטח לה "וצדקנו‬ ‫)דרשות חת סופר(‬ ‫במשפט"‪.‬‬ ‫וכל מאמיני שהוא דיי אמת ההגוי באהיה אשר אהיה‪.‬‬ ‫ולכאורה מה ההוכחה "שהוא דיי אמת" מכ שהוא "הגוי באהיה‬ ‫אשר אהיה"‪.‬מובא בספרי )ארחות צדיקי שער האמת‪ ,‬של"ה פר'‬ ‫בשלח בהגה"ה( ש"אהיה" בגימטריא כ"א‪ ,‬וזהו "אהיה אשר אהיה"‬ ‫)שמות ג‪ ,‬יד(‪ ,‬שכ"א פעמי כ"א בגימטריא 'אמת'‪ .‬וזהו )ירמיה י‪ ,‬י(‬ ‫"וה' אלקי אמת"‪.‬וזהו שאומרי‪" :‬וכל מאמיני שהוא דיי אמת"‬ ‫שהנה הוא "ההגוי באהיה אשר אהיה" אשר עולה בגימטריא 'אמת'‪.‬‬

‫)הרה"ק רבי יצחק מוורקא זי"ע(‬

‫יהי רצו מלפני שומע קול בכיות‪ .‬מובא מהאריז"ל שכאשר מרגיש‬ ‫אד התעוררות ובכי בר"ה סימ שבאותה שעה דני אותו למעלה‪.‬‬ ‫נוהגי חסידי להוסי‪ :#‬לא ששעת הדי לעילא מעוררת את‬ ‫האד‪ ,‬אלא להיפ – מחסדי הקב"ה שכאשר יהודי מתעורר לחזור‬ ‫בתשובה דני אותו מיד‪ ,‬כדי שיעלה זכרונו לטובה בשעתו הטובה‬ ‫ביותר‪ .‬מדוע נוהגי לקרוא בר"ה את פרשת שילוח ישמעאל‬ ‫ודברי המלא? אלא על הפסוק "באשר הוא ש" מפרש רש"י‬ ‫על פי המדרש "לפי מעשי שהוא עושה עכשיו הוא נידו‪ ,‬ולא‬ ‫על פי מה שהוא עתיד לעשות‪ ,‬לפי שהיו מלאכי השרת‬ ‫מקטרגי ואומרי – רבש"ע! מי שעתיד זרעו להמית בני‬ ‫בצמא אתה מעלה לו באר?! והוא משיב‪ :‬עכשיו מה הוא צדיק‬ ‫או רשע? אמרו לו – צדיק! אמר לה לפי מעשיו של עכשיו אני‬ ‫ד אותו! וא‪ #‬אנו קוראי פרשה זו בראש השנה להזכיר מדה‬ ‫זו‪ ,‬ולבקש מהקב"ה שא‪ #‬אותנו ידו לפי מציאותנו הנוכחית‬ ‫בראש השנה‪ ,‬באשר אנחנו‪ ,‬ולא יקבל את טענת המקטרגי‬ ‫)הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע(‬ ‫‪.‬‬ ‫שבסו‪ #‬נשוב לכסלה‪.‬‬ ‫למשפטי עמדו היו כי הכל לעבדי‪.‬‬ ‫שמעתי מהרב המגיד מראוונא האיש האלקי )הרבי ר' בער‬ ‫ממעזריטש( זי"ע‪ ,‬מפני מה ראשוני התפללו ונענו שהיו‬ ‫מתפללי בש )עי' מדרש שוח"ט תהלי צא(‪ ,‬פירוש שהיה‬ ‫כוונת להשי"ת‪ ,‬כי כשאד יש לו צער‪ ,‬חלק אלקי ממעל שבו‬ ‫יש לו צער‪ ...‬ועי"ז ]שהוא מכוי לצער ית"ש[ אי אפשר להיות‬ ‫קטרוג על התפלה‪ ,‬כיו שכוונתו לשמו ית'‪ ,‬א יקטרגו ח"ו‪ ,‬הוי‬ ‫כאילו ח"ו רוצי למעט כבוד שמי ח"ו‪ .‬וזה‪' :‬למשפטי עמדו‬ ‫היו כי הכל עבדי' )תהלי קיט‪ ,‬צא(‪ ,‬א כוונתו של אד הוא‬ ‫לצאת בדימוס ב"ה בראש השנה בשביל כבוד שמי‪ ,‬נקרא‬ ‫'למשפטי' כביכול‪' ,‬עמדו' לשו שתיקה‪' ,‬היו קאי על ראש‬ ‫השנה )זוה"ק פינחס רלא‪' ,(.‬כי הכל עבדי'‪ ,‬ומוכרחי להסכי‬ ‫על כבודו ית'‪ ,‬ולא יקטרגו כאילו רוצי לגרו שלא כרצונו ח"ו‬

‫)בעל אמרי אמת זצ"ל(‬

‫הסובל ומעלי עי מסוררי‪ ...‬העליו ועינו אל יראיו‪ ...‬הפותח שער‬ ‫לדופקי בתשובה‪ .‬השט בא בטענה על הנהגת השי"ת ע ישראל‪:‬‬ ‫הלא ממה נפש‪ ,‬א השי"ת יודע וזוכר מעשי הצדיקי‪ ,‬מדוע הוא‬ ‫מעלי עינו ממעשי הרשעי‪ ,‬וא מעלי עינו ממעשי הרשעי‪,‬‬ ‫אזי שיעלי עינו ג ממעשי הצדיקי‪ .‬א הקב"ה‪ ,‬ברוב רחמיו‬ ‫וחסדיו‪ ,‬מקיי את שני הדברי בד בבד‪" :‬הסובל ומעלי עי‬ ‫מסוררי" – שהשי"ת כביכול 'סובל' ממעשה הרשע כאד הנושא‬ ‫סבל קשה‪ ,‬והשי"ת אינו מענישו אלא מעלי עיניו ממנו כאילו אינו‬ ‫רואהו‪ .‬וא‪ #‬על פי כ‪ ,‬יחד ע זאת‪" :‬העליו ועינו אל יראיו" – עיניו‬ ‫פקוחות לראות מעשי הצדיקי‪ .‬וזהו כעי המובא בגמרא )ברכות‬ ‫לב‪ (:‬אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬הואיל ואי שכחה‬ ‫לפני כסא כבוד שמא תשכח לי מעשה סיני‪ .‬אמר לה‪) :‬ש(‬ ‫"ואנכי לא אשכח"‪.‬ושמא תאמר שאמנ אי מדת "מעלי עי‬ ‫מסוררי" גורמת ל'הסתר פני'‪.‬מ הצדיקי‪ ,‬א מני שאי הקב"ה‬ ‫מסתיר פניו מ הרשעי‪ ,‬שהלא כיו שמעלי עינו מה‬ ‫וממעשיה הרעי‪ ,‬מעלי עינו ומסתיר פניו מה לגמרי וממילא‬ ‫אינו מצפה ורוצה בתשובת‪ .‬ועל כ מוסיפי ואומרי‪" :‬הפותח‬ ‫שער לדופקי בתשובה" – שא‪ #‬שהשי"ת מעלי עינו ממעשי‬ ‫הרשעי‪ ,‬מכל מקו אי הוא מסתיר פניו מה אלא מצפה ורוצה‬ ‫בתשובת‪ .‬ולא זו בלבד שמקבל מי ששב בתשובה שלימה‪ ,‬אלא‬ ‫אפילו א רק "דופק בתשובה"‪ ,‬שמתנצנצי בו הרהורי תשובה‪,‬‬ ‫השי"ת הבוח כליות ולב תיכ‪" #‬פותח שער" לקבלו באהבה‪.‬‬

‫)זאת זכרו(‬

‫בש"ס )ר"ה כט‪ :(:‬יו טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫במקדש היו תוקעי אבל לא במדינה כו'‪ .‬ומפרש בגמרא‪ :‬שמא‬ ‫יטלנו בידו ויל אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות‬ ‫הרבי‪ .‬הנה יש לעיי‪ ,‬וכי משו חשש של טלטול יבטלו דבר‬ ‫גדול כזה‪ .‬הלוא ידוע מאמר )ויק"ר כט‪ ,‬ג‪ ,‬ח( שעל ידי תקיעת‬ ‫שופר הקב"ה עומד מכסא הדי ויושב על כסא רחמי‪ ,‬וא כ‬ ‫אי נבטל דבר גדול כזה שהוא טובת כל ישראל‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה ידוע דכל התקיעות ה להזכיר עקידתו של יצחק‬ ‫)ש; ר"ה טז‪ ,(.‬וא כ צרי להיות דומיא דעקידת יצחק‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫בזמ העקידה היה אז יצחק ב ל"ז שנה )תנחומא וירא כג(‪,‬‬ ‫כידוע‪ ,‬ומ הסת ידע שאי אד יכול להיעשות קרב‪ ,‬וא‪#‬‬ ‫שאפשר שיארע לפעמי הוראת שעה‪ ,‬מכל מקו זה לא עלה‬ ‫בלבו‪ ,‬והא ראיה שבאמת לא נקרב‪ ,‬וא"כ ממילא ידע שא"א‬ ‫שאד יהיה קרב וא‪ #‬על פי כ אמר‪ :‬כיו שאברה אבי מצוה‪,‬‬ ‫אשתוק ואקבל באהבה‪ .‬וכא גבי תקיעת שופר נמי‪ ,‬אע"פ‬ ‫שישראל ע קדושי יודעי שתקיעת שופר היא טובה גדולה‬ ‫לישראל‪ ,‬שעל ידה עומד הקב"ה מכסא די ויושב על כסא‬ ‫רחמי‪ ,‬אעפ"כ כיו שחכמינו ז"ל אמרו שלא לתקוע‪ ,‬נשמע‬ ‫לדבריה‪ ,‬והוי דומיא דעקידת יצחק‪ .‬ובאמת כל עני התקיעות‬ ‫צרי להיות דומיא דעקידת יצחק‪ ,‬וא כ אדרבה‪ ,‬באמת על ידי‬ ‫זה שאי תוקעי זוכר הקב"ה עקידת יצחק ומתמלא עליה‬ ‫)הגה"ק בעל ה"אבני נזר זי"ע(‬ ‫רחמי‪ ,‬והב מאוד"‪.‬‬

‫)הגה"ק בעל נודע ביהודה זי"ע(‬

‫ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכ כל מלאכת‬ ‫עבודה לא תעשו‪ .‬אומר הזוה"ק )פר' כי תשא( שהמועדי ה ימי‬ ‫די למעלה‪ .‬והנה אנו מתפללי "א כבני רחמנו‪ ...‬וא כעבדי‬ ‫עינינו ל תלויות עד שתחננו"‪ .‬יש נפקא מינה גדולה א אנו‬ ‫כ'בני' או כ'עבדי'‪ .‬א אנו כ'בני'‪ ,‬סת אב מרח על בנו‪ ,‬א‬ ‫א אנו כ'עבדי' אי אנו בטוחי כל כ שירח עלינו‪ ,‬ומכל מקו‬ ‫אנו מצפי ומייחלי אולי יחוס וירח עלינו‪ ,‬כעבד המצפה לרחמי‬ ‫אדוניו‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‪" :‬מקרא קודש יהיה לכ" שהוא יו טוב‪,‬‬ ‫והריהו יו די‪ ,‬ותחזרו בתשובה שלמה‪ ,‬כדי שתהיו נחשבי כ'בני'‬

‫מדברי רבותה"ק מבעלזא‬ ‫ומי שחלילה נגזרה עליו מיתה נכתב לחיי )בפתח(‪ .‬ואת ההבדל הזה‬ ‫ְלחיי ולא ַלחיי‪.‬‬ ‫וכוונה דומה יש בפיוט "שלשה ספרי מנוקדי נפתחי היו" )הנאמר מקבלי אנו‪ ,‬כמוב‪ ,‬על פי הניקוד‪ .‬לפיכ הזהירו חכמי להקפיד ולומר‬ ‫בשחרית של יו ב' דראש השנה(‪ .‬שואלי‪ :‬לאיזה צור נזכרת בפיוט זה בימי הנוראי‪ :‬לחיי ולא לחיי‪ .‬כי עיקר העניי תלוי בניקוד המלה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"ש זי"ע(‬ ‫המלה "מנוקדי"? והתשובה‪ :‬אכ‪ ,‬בספרי אינה נזכרת כל מיתה‪ ,‬וכל‬ ‫העניי נעו א ורק בניקוד‪ :‬מי שנגזר עליו חיי נכתב לחיי )בשווא(‪ ,‬שמעתי ממו"ח הקדוש מר מהר"ש זלה"ה‪" :‬ישא ברכה מאת ה' וצדקה‬

‫ו‬

‫מאלקי ישעו" )תהלי כד‪ ,‬ה(‪ ,‬ואמר כ‪ :‬שיש אנשי בלי דעת‪ ,‬כשיש‬ ‫לה איזה ברכה‪ ,‬ה בממו וה איזה דר בתורה‪ ,‬סוברי‪' :‬כוחי ועוצ‬ ‫ידי עשה לי'‪ ,‬ולכ אמר דוד‪" :‬ישא ברכה" – א האד נושא ברכה‪ ,‬ידע‬ ‫שהיא "מאת הש"‪ ,‬ולא יאמר כוחי ועוצ ידי‪.‬ויש אחר‪ ,‬א‪ #‬על פי שהוא‬ ‫יודע שהוא מאת הש היתה זאת‪ ,‬מ"מ בדעתו הוא סובר שהוא צדיק‬ ‫וראוי מצד מעשיו לזה‪ ,‬ולכ מסיי דוד‪" :‬וצדקה מאלקי ישעו" שידע‬ ‫)לב שמח(‬ ‫שהכל הוא מצד צדקה‪ ,‬שמצד מעשיו אינו ראוי לזה‪.‬‬ ‫כי חק לישראל משפט לאלוקי יעקב‪.‬‬ ‫ואיתא בגמרא )ר"ה ח‪ (:‬כי חק לישראל הוא מלמד שישראל נכנסי‬ ‫תחלה‪ .‬ולכאורה כיו שסיי משפט לאלקי יעקב מורה שמוסב על‬ ‫ישראל‪ ,‬והיה צרי לומר משפט לאלקי‪ ,‬כי כבר הזכיר ישראל בפסוק‪.‬‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬כי יש דברי שהמשפט אינו נוגע רק לישראל לבד‪ ,‬ויש‬ ‫דברי שיש לה שייכות בי לישראל ובי לאומות העול‪ .‬ומה שאמר‬ ‫בגמרא עכו" מני תלמוד לומר משפט לאלקי יעקב‪ ,‬מוסב ג כ על‬ ‫ישראל‪ ,‬דהיינו בדברי שבי ישראל להאומות‪ .‬והעני הוא‪ ,‬דאיתא שש‬ ‫ישראל מורה על שלימות‪ ,‬וש יעקב מורה על פחות שלימות‪ ,‬כדכתיב‬ ‫בני בכורי ישראל מדרגת ב‪ ,‬וכתיב אל תירא עבדי יעקב מדריגת עבד‪.‬‬ ‫והנה כשמדברי על ישראל לבד יש הפרש בי ישראל ליעקב כנ"ל‪,‬‬ ‫אבל נגד האומות אי הבדל כלל בי ישראל ליעקב‪ ,‬כי לנגד כל ישראל‬ ‫ה בשלימות‪ .‬וע"כ אמר משפט לאלקי יעקב אלו העכו"‪ ,‬היינו לאות‬ ‫הדברי שבי ישראל להאומות ה משפט ג לאלקי יעקב‪ ,‬כי לנגד‬ ‫ג יעקב הוא בשלימות‪ .‬וזו הכונה‪ :‬א"כ מה תלמוד לומר כי חק לישראל‬ ‫מלמד שישראל נכנסי תחילה‪ ,‬היינו שלנגד האומות כל ישראל ה‬ ‫)כ"ק מר מהר"י זי"ע(‬ ‫בשלימות ונכנסי תחילה‪.‬‬ ‫בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכ שבתו זכרו תרועה וכו'‪) .‬ויקרא‬ ‫כג‪ ,‬כד( ולכאורה קשה כיו שעל יו הראשו קאי שעדיי לא עברו מימי‬ ‫החודש כלל‪ ,‬א"כ הול"ל באחד לחדש השביעי‪ ,‬ופי' כ‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫במדרש ויק"ר כט‪ ,‬י‪" :‬בחדש זה תחדשו מעשיכ‪ ,‬בחדש הזה שפרו‬ ‫מעשיכ"‪ .‬וי"ל כיו דעיקר הוא תשובה מאהבה שזדונות נעשו לו‬ ‫כזכויות ולא כ תשובה מיראה שנעשו כשגגות‪ ,‬ובימי הנוראי הללו‬ ‫שכל איש ישראל מתעורר לשוב‪ ,‬רק שח"ו אינו כהוג כי הוא רק תשובה‬ ‫מחמת יראה ואימת הדי‪ ,‬אבל בימי החג אנו עושי תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫והקב"ה ברוב רחמיו רואה בלב ישראל שרצונו לשוב מאהבה רק שא"א‬ ‫לו‪ ,‬ע"כ הוא מצר‪ #‬התשובה דלהבא של ימי החג‪ ,‬כאלו עושי ג היו‬ ‫מאהבה‪ .‬וזה הוא הכוונה שאנו אומרי‪" :‬יה"ר שירבה זכויותינו"‪,‬‬ ‫ר"ל כיו שע"י תשובה מיראה עדיי נשאר שוגג‪ ,‬משא"כ ע"י תשובה‬ ‫מאהבה שנהפכו העונות לזכויות‪ ,‬א"כ נתוס‪ #‬לנו הרבה זכויות‪ ,‬ע"כ אנו‬ ‫מבקשי מהשי"ת יה"ר שתביט מראשית דבר אחרית דבר‪ ,‬דהיינו מה‬ ‫שאנו עתידי לעשות בימי החג מאהבה ג כעת שירבה זכויותינו‬ ‫שתהפו העונות לזכויות‪ ,‬וזה הוא כוונת המדרש "חדשו מעשיכ שפרו‬ ‫מעשיכ"‪ ,‬דהיינו שע"י תשובה מיראה אי כא רק "חדשו מעשיכ"‪,‬‬ ‫שמזדונות נעשו שגגות‪ ,‬אבל תתאמצו שיהיה "שפרו מעשיכ"‪ ,‬דהיינו‬ ‫שתעשו תשובה מאהבה שזה טוב לכ שעי"ז תהפכו העונות לזכויות‬ ‫שזה יותר שפיר וטוב לכ‪ .‬והנה קיי"ל בשו"ע )סי' תקצ סעי' ט( שא‬ ‫תקע בצד הרחב של השופר לא יצא‪ ,‬שנא' )תהלי קיח‪ ,‬א(‪" :‬מ המיצר‬ ‫קראתי י‪-‬ה" וכמ"ש הטו"ז )סקי"א(‪ ,‬ג"כ הכוונה כ‪ ,‬שא האד‬ ‫מתמרמר על אשר עומד במצר ואינו יכול לשוב מאהבה עי"ז "ענני‬ ‫במרחב י‪-‬ה" עוזר לו הקב"ה ומצר‪ #‬לו התשובה דלהבא שהיא מאהבה‬ ‫עד שעי"ז יתרבה זכויותיו‪ ,‬וזה‪" :‬ענני במרחב י‪-‬ה"‪ ,‬שיש לו הרבה וריוח‬ ‫שהעונות נהפכו לזכויות‪ ,‬משא"כ א ח"ו מתגאה בדעתו ותוקע בצד‬ ‫הרחב אז לא יצא כמוב‪ .‬וזה כונת הכתוב הנ"ל "בחדש השביעי באחד‬ ‫לחדש"‪ ,‬ר"ל שהקב"ה ברוב רחמיו מצר‪ #‬לנו התשובה דלהבא של חדש‬ ‫השביעי אפי' באחד לחדש שאע"פ שאז עדיי הוא רק מיראה‪ ,‬אפ"ה‬ ‫נחשב לנו כאלו היו עשינו מאהבה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהרי"ד זי"ע(‬ ‫בזכרו שופר ארצנו ובבר כריעה במגינת רעי בגנו אתרועעה"‪.‬‬ ‫)יוצר לשחרית( א כי אי תוקעי בשבת‪ ,‬הרי זכרו תרועה מעורר ריצוי‬ ‫למעלה‪ ,‬כי א אמנ הנני נמנעי לתקוע בגלל תקנות חז"ל שמא‬ ‫יעבירנו‪ ,‬א בשמי נעשי התיקוני מעצמ‪ ,‬מאתר שהשי"ת משלי‬ ‫למעלה מצוה זו והיא בעצמו תוקע כביכול‪ ,‬באופ שזכרו שופר כ‬ ‫מרצה‪ .‬בר‪ ,‬אותה פעילה הנעשית במרומי‪ ,‬יש בה מעלה יתירה‪ ,‬מאחר‬ ‫שהקב"ה בעצמו עושה אותה‪ ,‬וברור שהוא נעלית שאי ערו על‬ ‫פעולותינו אנו‪ ,‬והוא שיסד הפייט‪ :‬בזכרו שופר ארצינו ה רצויי‬ ‫ביותר‪ ,‬משו שבמגנת רעי בגנו – היינו בג עד בעליו‪ ,‬ש נשמעת‬ ‫התרועה ע"י השי"ת‪ :‬בגני אתרועעה מלשו תרועה‪ ,‬ולכ די בזכרו שופר‬ ‫למטה בכדי לרצונו ית'‪ ,‬לפי שהשי"ת משלי את חסרו התרועה למטה‬ ‫באמצעות התעוררות התרועה מלמעלה‪.‬‬ ‫)כ"ק מר מהר"א זי"ע(‬ ‫אשרי הע יודעי תרועה ה' באור פני יהלכו "‪.‬מצינו בחז"ל )ויק"ר כט‪( ,‬‬ ‫וכי אי אומות העול יודעי להריע כמה קרנות יש לה וכו'‪ ,‬אלא שה‬ ‫מכירי לפתות את בורא בתרועה‪ .‬אפשר לומר בכוונת דבריה ז"ל כי‬

‫תרועה מובנה אחדות וריעות‪ ,‬כמו שפירש"י ז"ל‪ :‬ותרועת מל בו‬ ‫)במדבר כג‪ ,‬כא( "לשו חיבה וריעות"‪ ,‬ובתרגו יונת ש רמז לתרועת‬ ‫מל המשיח לעתיד לבוא‪ ,‬והיינו שאחדות אמיתית היא א ורק‬ ‫מסגולת של ישראל‪ ,‬ואילו אומות העול רחוקי מזה‪ ,‬שהרי כל‬ ‫כוונת לצור עצמ‪ ,‬ולכ נאמר על ישראל‪ :‬יודעי תרועה – שה מכירי‬ ‫לפתות את בורא‪ ,‬והיינו באמצעות האחדות והריעות‪ :‬בתרועה והנה‬ ‫הגאולה תלויה באחדות‪ ,‬שהרי הגלות היא בסיבת פירוד הלבבות ושנאת‬ ‫חינ )יומא ט'‪ ,‬א'( וזה שרמז יונת תרועת המשיח תלויה ביבבא ביניהו‬ ‫– כלומר‪ ,‬תרועת המשיח תלויה בריעות שבי ישראל לבי עצמ‪ .‬וע"י‬ ‫הריעות האחדות שבישראל‪ ,‬יקרבו את התרועה המקווה של משיח‪ .‬וידוע‬ ‫מאמרו של הרה"ק מרוזי זי"ע ברמז הכתוב‪ :‬ואהבת לרע כמו אני ה'‬ ‫)ויקרא יח'( כי ע"י שישראל מקיימי אהבת רעי כראוי‪ ,‬גורמי בזה‬ ‫שג השי"ת יתאוה להתחבר ולהתדבק ע ישראל אני ה' היינו כאשר‬ ‫תקיימו‪ :‬ואהבת לרע כמו‪ ,‬אזי ברצוני להיות שות‪ #‬לאותה ריעות‪ :‬אני‬ ‫ה'‪ .‬והוא שנרמז שכתוב שלפנינו‪ :‬אשרי הע יודעי תרועה – בשעה‬ ‫שישראל יודעי את סוד הריעות ומקפידי על כ‪ ,‬אזי ה מפתי את‬ ‫בורא בתרועה שה' באור פני יהלכו‪ .‬השי"ת יצר‪ #‬עמנו לאותה אחדות‬ ‫וריעות‪ ,‬וזה שנאמר‪ :‬ה' אלקיו עמו – כלומר‪ ,‬השי"ת מתקרב אל ישראל‬ ‫באחדות ע"י ותרועת מל בו – תרועה זו אהבת רעי המיוחדת ליו‬ ‫הכתרת המל בר"ה‪ ,‬היא מאחדת את הקב"ה וכנסת ישראל באהבה‬ ‫וריעות ותמצא שנאמר בראש השנה‪ ,‬ושלחו מנות לאי נכו לו )נחמיה ח‪,‬‬ ‫י( היינו לרמז‪ :‬על כ כי יו זה היא בעיקרו יו של אחדות ורעות‪.‬‬ ‫)הגה"ק מהר" מבילגוריא זי"ע(‬

‫אשרי הע ידעי תרועה באור פני יהלכו ‪.‬‬ ‫"אמר רבי יאשיה‪ ,‬כתיב "אשרי הע יודעי תרועה"‪ ,‬וכי אי אומות העול‬ ‫יודעי להריע‪ ,‬כמה קרנות יש לה‪ ...‬ואמרת "אשרי הע יודעי תרועה"‬ ‫אלא שה מכירי לפתות את בורא בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא הדי‬ ‫לכסא רחמי‪ ,‬ומתמלא עליה רחמי‪ ,‬והופ לה מדת הדי למדת‬ ‫רחמי‪ ,‬אימתי 'בחדש השביעי'‪ ,‬ויש להבי הכונה‪" :‬שה מכירי לפתות‬ ‫את בורא בתרועה"‪.‬ויש לפרש‪ ,‬בהקד ביאור דברי המדרש על הכתוב‬ ‫"וישא אברה את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסב בקרניו ויל‬ ‫אברה ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו"‪" :‬א"ר חנינא ב"ר יצחק‪,‬‬ ‫כל ימות השנה ישראל נאחזי בעבירות ומסתבכי בצרות‪ ,‬ובראש השנה‬ ‫ה נוטלי שופר ותוקעי בו ונזכרי לפני הקב"ה והוא מוחל לה"‪,‬‬ ‫וצרי ביאור הכונה בזה‪ ,‬שהרי ממה נפש‪ ,‬א בני ישראל עושי‬ ‫תשובה ומתחרטי על מעשיה‪ ,‬מפני מה צריכי לתקיעת שופר בראש‬ ‫השנה‪ ,‬כדי שימחול לה הקב"ה‪ ,‬הלא "שערי תשובה לעול פתוחי"‬ ‫וא אינ עושי תשובה ח"ו‪ ,‬איזו תועלת יש בתקיעת שופר בראש‬ ‫השנה‪ .‬וי"ל דהנה סדר התשובה הוא‪ ,‬כדכתיב "יעזב רשע דרכו ואיש או‬ ‫מחשבתיו וישב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח"‪ ,‬והיינו‬ ‫שתחלה על האד לעזוב את מעשיו ודרכיו ומחשבותיו הרעי‪ ,‬שהוא‬ ‫תקו המעשי כראוי מהיו והלאה‪" ,‬יעזב רשע דרכו ואיש או‬ ‫מחשבתיו"‪ ,‬ואחר כ "וישב אל ה'"‪ ,‬שהיא החרטה על העבר וכ יזכה‬ ‫לסליחה ומחילה וכפרה על כל המעשי אשר לא יעשו "וירחמהו‪ ....‬כי‬ ‫ירבה לסלוח"‪ ,‬וכעני שאמרו רז"ל "שהמעשה מבטל מיד מעשה ומיד‬ ‫מחשבה"‪ ,‬ולכ על ידי תקו המעשי זוכי להשיג את הכפרה על‬ ‫המעשי והמחשבות הלא טובי‪ .‬א לאמתו של דבר‪ ,‬הקב"ה ברוב‬ ‫רחמיו וחסדיו‪ ,‬מיד כשהאד שב בתשובה בהרהור הלב בלבד‪ ,‬והיינו‬ ‫שהוא מתחרט על מעשיו בעבר‪ ,‬ומקבל על עצמו שלא ישוב לחטוא‬ ‫ומתודה בפיו‪ ,‬הוא מחשב לו את עקירת הרצו ג לעקירת המעשי‪,‬‬ ‫ולכ בהרהור תשובה בלב נעשה מיד צדיק‪ .‬יסוד ושורש עני זה‪,‬‬ ‫שהמחשבה נחשבת כמעשה‪ ,‬הוא מעקדת יצחק‪ ,‬שכ בעקדה מצינו‪,‬‬ ‫שא‪ #‬על פי שיצחק אבינו לא נשחט ולא נקטר לעולה‪ ,‬הרי הוא נחשב‬ ‫כאילו נשחט ונקטר בפועל‪ ,‬כמו שכתב רש"י על הפסוק "ויעלהו לעלה‬ ‫תחת בנו"‪" :‬מאחר שכתוב 'ויעלהו לעלה' לא חסר המקרא כלו‪ ,‬מהו‬ ‫'תחת בנו'‪ ,‬על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר‪ ,‬יהי רצו‬ ‫שתהא זו כאלו היא עשויה בבני‪ ,‬כאלו בני שחוט‪ ,‬כאלו דמו זרוק‪ ,‬כאלו‬ ‫הוא מופשט‪ ,‬כאלו הוא נקטר ונעשה דש"‪ ,‬וכח זה נשאר לבני ישראל‬ ‫לדורות עול‪ ,‬שמחשבה טובה תהא נחשבת כמעשה‪ ,‬ועקירת הרצו‬ ‫תחשב כעקירת המעשה‪ .‬וזה שהתפלל אברה אבינו‪" :‬ה' יראה אשר‬ ‫יאמר היו בהר ה' יראה"‪ ,‬וברש"י‪" :‬ה' ירא עקדה זו לסלוח לישראל בכל‬ ‫שנה ולהציל מ הפורענות‪ ,‬כדי שיאמר 'היו' הזה‪ ,‬בכל הדורות הבאי‪,‬‬ ‫'בהר ה' יראה' אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה"‪ ,‬והיינו שהקב"ה יסלח‬ ‫לישראל בכל שנה על ידי תשובה במחשבת הלב בלבד‪ ,‬שתהא נחשבת‬ ‫כתשובה במעשה‬ ‫ונרמז ג באמרו‪" :‬בהר ה' יראה"‪ ,‬מעמד הר סיני‪ ,‬כאשר ירד ה' על ההר‬ ‫לתת את התורה לבני ישראל‪ ,‬והיינו שאברה אבינו ראה את קבלת‬ ‫התורה בהר סיני‪ ,‬שש מצינו ג כ שקבלה בלב נחשבת כמעשה‪,‬‬ ‫כדכתיב‪" :‬ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"‪ ,‬ומבאר רבנו יונה עני‬ ‫"שהקדימו ישראל העשיה לשמיעה והיה לה לומר נשמע ונעשה‪ ,‬כי‬ ‫קוד שיוכלו לעשות את המעשה צריכי לשמוע מה יעשו‪ ,‬אלא‬

‫ז‬

‫שקבלו עליה תחלה לעשות כל אשר יצוה עליה וישמעו‪ ,‬ומיד קבלו‬ ‫שכר כאלו עשאו"‪ ,‬וזה שאמר‪" :‬אשר יאמר היו"‪ ,‬פירוש‪ ,‬מה שנאמר‬ ‫היו‪ ,‬בעקדת יצחק‪ ,‬שהמחשבה נחשבת כמעשה‪" ,‬בהר ה' יראה"‪ ,‬והיינו‬ ‫שבהר סיני נראה ונתגלה עני זה‪ ,‬כאשר בני ישראל הקדימו "נעשה"‬ ‫ל"נשמע"‪ ,‬כיו שהקבלה בלב נחשבת לה כאילו כבר עשו בפועל‪.‬ובזה יש‬ ‫לבאר עני המנהג שכתב הרמ"א‪" :‬ונוהגי לאכול בליל ראש השנה תפוח‬ ‫בדבש"‪ ,‬דהנה תפוח רומז על כ שבני ישראל הקדימו "נעשה" ל"נשמע"‪,‬‬ ‫כאמר ז"ל‪ ,‬לפי שקבלה בלב נחשבת כמעשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ואילו דבש רומז‬ ‫על תשובה מאהבה‪" ,‬שזדונות נעשות לו כזכיות"‪ ,‬דהנה הכלל הוא‪:‬‬ ‫"שהיוצא מ הטמא טמא"‪ ,‬אבל דבש דבורי א‪ #‬על פי שהוא יוצא מ‬ ‫הטמא נהפ להיות מותר באכילה‪ ,‬וכעי זה הוא ג עני תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫שהזדונות נהפכי על ידה לזכיות‪ ,‬ולכ נוהגי לאכול בליל ראש השנה‬ ‫תפוח בדבש‪ ,‬להורות שבהרהור תשובה ובקבלה בלב בלבד נהפ הבעל‬

‫תשובה לצדיק‪ ,‬וזדונותיו נהפכי לזכיות‪ .‬וזה ביאור דברי המדרש‪" :‬כל‬ ‫ימות השנה ישראל נאחזי בעבירות ומסתבכי בצרות‪ ,‬ובראש השנה ה‬ ‫נוטלי שופר ותוקעי בו ונזכרי לפני הקב"ה והוא מוחל לה"‪ ,‬והיינו‬ ‫שעל ידי השופר של ראש השנה המזכיר את עקידת יצחק‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫רז"ל‪" :‬תקעו לפני בשופר של איל‪ ,‬כדי שאזכור לכ עקדת יצחק ב‬ ‫אברה"‪ ,‬זוכי בני ישראל שהקב"ה מוחל לה‪ ,‬א‪ #‬על פי שעדיי לא עשו‬ ‫תשובה ג במעשה‪ ,‬אלא במחשבה בלבד‪ ,‬כח התשובה בלב מתקבלת‬ ‫כאילו כבר תקנו את המעשי כראוי‪ ,‬כמו בעקדת יצחק שהמחשבה‬ ‫נתקבלה כמעשה‪ ,‬כאמור‪ .‬וזוהי כונת המדרש‪" :‬שה מכירי לפתות את‬ ‫בורא בתרועה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬על ידי השופר מפתי בני ישראל את בורא‬ ‫שיקבל את תשובת במחשבה וקבלה בלב‪ ,‬באופ שתהא נחשבת‬ ‫תשובת כאילו תקנו את מעשיה כראוי‪ ,‬וזוכי להיות נכתבי ונחתמי‬ ‫כ"ק מר אדמו"ר שליט"א(‬ ‫לאלתר לחיי טובי‬

‫משלי על ראש השנה‬

‫וקול שופר חזק מאד‪.‬מה עני שופר של ראש השנה‬ ‫לשופר של מת תורה‪ .‬משל למל שנסע ליער גדול‬ ‫לערו ציד‪ ,‬כמנהג המלכי שהיו משתעשעי בציד‬ ‫חיות‪ .‬נכנס המל לעבי היער וכשביקש לעשות דרכו‬ ‫חזרה לארמו איבד את הדר‪ .‬תעה המל במשעולי‬ ‫היער‪ ,‬פנה אנה ואנה‪ ,‬א לא מצא את דר המל‬ ‫המוליכה מ היער החוצה אל מקו ישוב‪ .‬לפתע ראה‬ ‫המל מולו קבוצת כפריי שוכני יערות‪ .‬פנה אליה‬ ‫ושאל איה הדר המובילה מ היער החוצה? א ה‪,‬‬ ‫שבנו את בית ביער וכל ימיה עברו עליה בינות‬ ‫לחיות היער‪ ,‬לא ידעו להשיבו דבר‪ .‬עד שמצא אד‬ ‫שהיל ביער ואותו אד ידע להוביל את המל בדר‬

‫המוליכה מ היער אל הארמו‪ .‬הכניס המל את‬ ‫האיש אל ארמונו וכפרס על מעשהו מינהו ראש לכל‬ ‫השרי‪ ,‬הלבישהו המל בגדי יקרי ואת בגדיו‬ ‫הישני צוה להכניס לבית גנזיו‪ .‬לימי חטא אותו‬ ‫האיש למל‪ .‬קצ‪ #‬עליו המל וצוה על שריו לשפוט‬ ‫אותו ולגזור דינו‪ .‬נפל האיש לרגלי המל וביקש על‬ ‫נפשו בתחנוני שלפני שיצא דבר המשפט ימלא‬ ‫המל משאלתו האחת‪ .‬נעתר המל‪ .‬אמר האיש‪:‬‬ ‫אבקש להביא אלי את בגדי הישני הגנוזי בבית‬ ‫גנזי המל‪ .‬צוה המל להביא הבגדי‪ .‬כאשר לבש‬ ‫האיש‪ ,‬נזכר המל בכל אותו מעשה בעת שתעה‬ ‫ביער ואותו האיש הראה לו הדר אל הארמו ובכ‬

‫הציל את חייו‪ .‬נכמרו רחמי המל והעביר את חטאתו‬ ‫מלפניו‪ .‬הנמשל‪ :‬בשעת מת תורה חיזר הקב"ה על‬ ‫כל אומה ולשו שיקבלו את התורה ולא רצו לקבלה‪,‬‬ ‫עד שבא לע ישראל וקבלוה בשמחה והמליכוהו‬ ‫למל עליה‪ .‬ועל כ בחר בנו השי"ת ונשא אותנו‬ ‫מעל כל העמי והיינו לו לע סגולה ולמובחרי‬ ‫שבאומות‪ .‬ועתה חטאנו ופשענו כנגדו ויראי אנו‬ ‫מיו הדי‪ ,‬לכ אנו 'מלבישי' עצמנו באותו 'לבוש'‬ ‫שהיה במת תורה‪ ,‬והיינו שתוקעי בראש השנה‬ ‫בשופר כדי ל הזכיר קול השופר של מת תורה‪ ,‬ועל‬ ‫ידי כ יתעוררו רחמי ה' עלינו ובזכות זה שקיבלנו‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫תורה בסיני יפטרנו מ הדי‪.‬‬

‫ואבוא להושיע‪ ,‬אבל בכ"ז לא נחה רוחו ואמר א אולי‬ ‫לא יתנו האויבי למכתב שיגיע אלי‪ ,‬ע"כ תכתוב בדר‬ ‫רמז כגו שתבקש שאשלח ל המטה או הסכי‪ ,‬אז‬ ‫יחשבו שהנ שוטה‪ ,‬ואדרבא ירצו לגרו לי צער שאראה‬ ‫איזה ב שוטה יש לי ויתנו למכתב לבוא אלי‪ ,‬א בכל‬ ‫אופ חשב המל א יהיו בי האויבי חכמי‪ ,‬אשר‬ ‫יבינו הרמז ולא יתנו למכתב לבוא‪ ,‬ע"כ הנני נות ל‬ ‫מכשיר קט הנקרא טאלגרא‪ #‬ובו תדבר אלי ותודיע לי‪,‬‬ ‫וזה לא יוכלו השונאי לעכב‪ .‬כ הקב"ה שלח אותנו‬ ‫לעוה"ז לתק ולישר המדות‪ ,‬א צפה הקב"ה שיהיו‬ ‫פעמי שלא נוכל להתקיי מצד המקטרג ונצטר עזרת‬ ‫מצר‪ ,‬וע"ז תוקנה התפילה שהיא כעי מכתב‪ ,‬א היה‬ ‫חשש שמא המקטרגי לא יתנו לתפילות לעבור לפני‬ ‫כסא כבודו‪ ,‬ע"כ תיקנו בתפלות ליו הקדוש בקשה על‬ ‫בני חיי ומזוני‪ ,‬דהיינו בדר רמז וזה יתנו המקטרגי‬

‫לעבור‪ ,‬שיחשבו שאנו שוטי שמבקשי ביו הדי ע"ז‪.‬‬ ‫א בכל זאת אולי יבינו ה הרמזי ע"ז נת לנו השי"ת‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ ,‬שהוא כמי הטאלגרא‪ #‬הנ"ל‪ ,‬וזה‬ ‫בוקע את כל המכשולי‪ .‬וזה פי' המדרש וכי שאר‬ ‫האומות אינ יודעי לתקוע‪ ,‬ובאמת יודעי ה לתקוע‪,‬‬ ‫א לרצות ולפתות את בורא כישראל ע"י תקיעה‪ ,‬זה‬ ‫ה אינ יודעי שזו היא דר היחידה לבורא ב"ה וכנ"ל‪.‬‬ ‫וזה פי' הפסוק כל העמי תקעו כ‪ #‬הריעו לאלקי‬ ‫בקול רנה‪ ,‬אמנ כל העמי יודעי לתקוע ולהריע‪ ,‬א‬ ‫כי ה' עליו נורא מל גדול על כל האר‪ ,‬ידבר עמי‬ ‫תחתינו ולאומי תחת רגלינו‪ ,‬יבחר לנו את נחלתנו את‬ ‫גאו יעקב וגו' ולמה כל זה מפני כי עלה אלקי‬ ‫בתרועה ה' בקול שופר‪ ,‬את זה רק ישראל יודעי לעלות‬ ‫את כל רצונ ובקשת לה' ע"י קול שופר‪ ,‬ומפני כ‬ ‫)תורת איש מהגרי"ש אונגר זצ"ל(‬ ‫ידבר עמי וגו‪'.‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫אשרי הע יודעי תרועה ה' באור פני יהלכו ‪ .‬ובמדרש‬ ‫איתא )ויק"ר פר' כ"ט( וכי אי אומות העול יודעי‬ ‫להריע וכו' ואמרת יודעי תרועה וכו'‪ ,‬אלא שה מכירי‬ ‫לפתות את בורא בתרועה‪ ,‬והוא עומד מכסא די לכסא‬ ‫רחמי וכו'‪ .‬ויתבאר דהנה אנשי כנסה"ג תקנו התפילות‬ ‫וצ"ב מ"ט דייקא בתפילה לר"ה ולעשי"ת תקנו לומר‬ ‫זכרנו לחיי וגו'‪ ,‬ועוד תפילות מיוחדות על בני ומזוני‪,‬‬ ‫וכי רק ביו הדי צרי לבקש על בני חיי ומזוני‪ .‬ויל"פ‬ ‫ע"פ משל לב מל אשר היה מפונק מאד‪ ,‬ולא ידע שו‬ ‫דבר בעניני העול ומכ"ש בעניני המלכות‪ ,‬ואביו המל‬ ‫רצה שאחר מותו יהא בנו ממלא את מקומו‪ ,‬וע"כ אמר‬ ‫לו אביו הבה ואשלח למדינה אחרת ותיכנס ש‬ ‫לעניניה ותנסה לכבוש הממלכה אשר תהא ש‪ ,‬א‬ ‫האב פחד שאולי לא יצליח הב‪ ,‬ע"כ אמר לו א תהיה‬ ‫פע באיזו צרה‪ ,‬אזי תכתוב לי מכתב שהנ בצרה‬

‫סיפורי על ראש השנה‬ ‫למעני ולמעני אעשה‪ .‬פע אמר הרה"ק רבי הירש לייב שאמרת‪ ,‬והשיב לו הרה"ק ממעזבוז א תבטיחו לי‬ ‫מאליק להרה"ק הרבי ר' ברו ממעזבוז זי"ע אבקש מכ שתסעו אצלי על שבת קודש אז אומר לכ‪ ,‬והשיב‬ ‫דבר אחד‪ ,‬היינו כי בראש השנה שעבר ראיתי קטרוג הרה"ק מאליק זי"ע אשמע א כדאי הדבר אז אעשה‬ ‫גדול במרו‪ ,‬והבעל דבר עשה מס המבדיל ולא היה כדבריכ‪.‬ואמר לו הרה"ק ממעזבוז‪ ,‬אני יש לי מקו‬ ‫יכול שו צדיק לבוא לש להיות מלי וטוע עבור סתר שאי הבעל דבר יודע לעשות ש מחיצה‪ ,‬ודר ש‬ ‫ישראל‪,‬והודיעו לי שאת הלכת לפני מהמחיצה נכנסתי‪ ,‬וראיתי שהוא עומד ומקטרג בטענה רבונו של‬ ‫ואמרת טענה אחת בדבר ובזה נסתרה המחיצה ונתהפ עול הלא בני חוטאי‪ ,‬ואפילו כשעושי איזה מצוה‬ ‫הכל לטובה‪ .‬לכ אבקש שתאמרו לי הדבר חכמה אינ עושי עבור שאתה צוית כ רק עבור עצמ כדי‬ ‫פע אחת בראש השנה בא הרה"ק הרבי ר' ומתחנני וצועקי לפניו אבל מה לנו‬ ‫שמעלקא מניקלשבורג זי"ע לבית הכנסת קוד בתחנוני כזו שה מבקשי לח בגשמיות‬ ‫תקיעות שופר בבכיה גדולה ואמר בזה"ל‪ :‬רבונו ולא על גלות השכינה‪ ,‬דאיתא בתיקוני 'צווחי‬ ‫של עול‪ ,‬אוי 'כל עמה נאנחי מבקשי ככלבא הב מזונא'‪ .‬זה היה ביו ראשו‪ ,‬וביו‬ ‫לח')איכה א‪ ,‬יא(‪ ,‬שה בוכי ומתחנני שני של ר"ה בא ג"כ קוד תקיעות שופר‪ ,‬וצעק‬ ‫לעלוי נשמת הרה"ח ר' אברה אליעזר ז"ל ב‪ #‬הרה"ח ר' יוס‪ %‬אהר‪ #‬ז"ל נלב"ע ג' תשרי תשכ"ט הונצח ע"י בנו‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;‬

‫שתת לה עבור זה פרנסה וכדומה ובזאת הטענה גבר‬ ‫ח"ו הכל‪ ,‬והשבתי אני‪ ,‬רבונו של עול הלא מדת‬ ‫לעשות מדה כנגד מדה‪ ,‬א כ ה עושי מצותי‬ ‫וכוונת עבור עצמ‪ ,‬כ תעשה רצונ מה שמבקשי‬ ‫ממ וכונת תהא עבור )על דר הכתוב ]ישעיה מח‪,‬‬ ‫יא[ למעני למעני אעשה( והוא מדה כנגד מדה‪ ,‬ובזה‬ ‫גברתי את הבעל דבר‪ ,‬כ שמעתי מאחד מנכדי הרה"ק‬ ‫)אמרי יהודה(‬ ‫מאליק זי"ע‬ ‫ג"כ בבכיה גדולה הפסוק )ש"א כ‪ ,‬כז(‪' :‬מדוע‬ ‫לא בא ב ישי דהיינו מל המשיח שהוא מגזע‬ ‫ישי‪ ,‬כי ג תמול‪ ,‬היינו ביו א' דר"ה‪ ,‬ג היו –‬ ‫ב' דר"ה‪ ,‬ה מתפללי אל הלח רק על‬ ‫גשמיות ולא על גלות השכינה‪".‬‬ ‫הנדיב והנכבד הרה"ח ר' יוס‪ %‬לעווי‪ #‬שליט"א מונסי‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' דוד פולק שליט"א לרגל ארוסי בנו הבה"ח שלמה יצחק נ"י‬ ‫עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ח ר' אשר הלוי הורבי‪ $‬שליט"א בורא עול בקני ישלי זה הבני‪,‬‬ ‫והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמ בישראל לתפארת מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה‬ ‫ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאור ימי ושני טובי אמ‬

‫ברכת מזל טוב למע"כ הרה"ג רבי יצחק אליעזר יאקאב שליט"א רב ורוה"כ ביהמ"ד תבואת שור וחבר הבד"‬ ‫"וועד הכשרות משמרת למשמרת" בארה"ב לרגל ארוסי בנו הבה"ח יוס‪ %‬נ"י עב"ג הכלה החשובה תחי'‬ ‫בת הרה"ח ר' ישראל משה רוזנפלד שליט"א בורא עול בקני ישלי זה הבני‪ ,‬והזיווג יעלה יפה יפה ויזכו לבנות‬ ‫בית נאמ בישראל מתו שפע ברכה והצלחה ולרוות מה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאוריוש"ט אמ‬

‫ברכת מזל טוב להרה"ח ר' אהר‪ #‬יעקבובי‪ $‬שליט"א ב ר' ש‪.‬י ‪ .‬ז"ל לרגל הולדת בתו תחי' יה"ר שיזכו לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט ותרוו ממנה ומכל יוצ"ח רוב נחת מתו בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט‬ ‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' דוד יוס‪ %‬אונגר ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' אברה יהודה ז"ל‬ ‫ולע"נ זוגתו האשה החשובה‬ ‫מרת רבקה ע"ה בת הרה"ח ר' יוס‪ %‬ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫הרה"ח ר' דוד רובינשטיי‪ #‬ז"ל ב הרה"ח ר' מאיר צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת טויבא ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' פנחס ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י בני המשפחה שיחיו‬

‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר צבי ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' נת‪ #‬בנימי‪ #‬ז"ל ולע"נ האשה החשובה‬ ‫מרת הענדיל ע"ה בת הרה"ח ר' יוס‪ %‬מאיר ז"ל‬ ‫הונצחו ע"י משפחת מאייער‬

‫לעילוי נשמת הרה"ח ר' יחיאל אויש ז"ל‬ ‫ב הרה"ח ר' בנימי‪ #‬זאב צבי ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת שפרה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' יוס‪ %‬שאול ז"ל‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה בריינדל ע"ה בת הרה"ח ר' אשר אנשיל הלוי ז"ל‬ ‫לעלוי נשמת האשה החשובה‬ ‫אשת הרה"ח המפואר רבי שמחה בונ קליי‪ #‬זצ"ל‬ ‫מרת צפורה מרי רובינשטיי‪ #‬ע"ה‬ ‫ראש הקהל דקהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא‬ ‫בת הרה"ח ר' מנח הלל ז"ל‬ ‫נפטרה ה' סיו ערב שבועות תשס"ט הונצחה ע"י בנה‬ ‫הונצחה ע"י בני המשפחה שיחיו‬ ‫הרה"ח ר' מנח קליי‪ #‬שליט"א‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אליעזר ז"ל ב הרה"ח ר' מנח צבי ז"ל‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' אברה אלכסנדר צבי ז"ל‬ ‫ב שיבדלחט"א‬ ‫וזוגתו האשה החשובה מרת שיינדל ע"ה בת שיבדלחט"א‬ ‫הרה"ח ר שמשו‪ #‬רינגל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה שליט"א הונצחו ע"י בנ‬ ‫נלב"ע ג' טבת תשמ"ח‬ ‫הרה"ח ר' אשר שטיסל שליט"א‬

‫‪057-3153864 052-7653861 02-5386003 :íéðåôìèì úåðôì àð íéáøä éåëæì úåàöåää éåñëì úåçöðäå úåîåøúì‬‬

‫ח‬