Chut Shel Chessed Souccot 5770

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • ח ג ה ס ו כ ו ת‬ ‫דבר‬ ‫ראש‬ ‫הישיבה‬

‫ושמחת בחגך‬

‫ג הסוכות הוא חג שכולו שמחה‪ ,‬שהרי‬ ‫עיקר הציווי שנכתב בתורה )דברים טז יד(‪:‬‬ ‫”ושמחת בחגיך“ נאמר על חג הסוכות‪,‬‬ ‫ומאחר וחג זה בא תיכף לאחר עשרת ימי תשובה‬ ‫ויום הכיפורים שבהם נמחלו לאדם כל עוונותיו‪,‬‬ ‫אם כן מובן שאפשר לצוות על האדם להיות אך‬ ‫שמח וטוב לב מאחר והוא עתה נקי ומשוחרר מעול‬ ‫העוונות‪.‬‬

‫ח‬

‫בזמן שבית המקדש היה קיים היתה נוהגת במקדש‬ ‫”שמחת בית השואבה“‪ ,‬בכל לילה מלילות חול‬ ‫המועד‪,‬ואמרוחז“ל‪,‬שמישלאראהשמחתזולאראה‬ ‫שמחה מימיו‪ ,‬ולמה נקראה ”שמחת בית השואבה“?‬ ‫על שם שאיבת המים ממעין השילוח לנסכם על‬ ‫המזבח‪ ,‬כמו שכתוב )ישעיה יב(‪” :‬וּ ׁ ְש ַא ְב ֶּתם ַמיִ ם‬ ‫ְּב ָ ׂ‬ ‫ש ׂ‬ ‫שוֹן ִמ ַּמ ַעיְ נֵ י ַהיְ ׁשוּ ָעה“‪ .‬ומי השילוח נקראים ’מעין‬ ‫הישועה‘ לפי שעליו היו מושחים את המלכים מבית‬ ‫דוד ועל ידם באה ישועה לישראל‪.‬‬ ‫ולא שאיבת מים בלבד היתה שם‪ ,‬אלא כל מי שזכה‬ ‫לראות שמחה זו היה שואב משם שמחה‪ ,‬ישע ופדות‬ ‫לנפשו מכל מצוקותיה‪ .‬ואמרו בירושלמי‪’ :‬בית‬ ‫השואבה‘ ‪ -‬שמשם שואבים רוח ּ‬ ‫הק ׁ‬ ‫ֹדש‘‪ .‬ואמרו שם‬ ‫עוד‪’ :‬יונה בן אמתי מעולי רגלים היה‪ ,‬ונכנס לשמחת‬ ‫בית השואבה ושרתה עליו רוח ּ‬ ‫הק ׁ‬ ‫ֹדש )ונעשה נביא‬ ‫לשמים(‪ .‬ללמדך שאין רוח ּ‬ ‫הק ׁ‬ ‫ֹדש שורה אלא על לב‬ ‫שמח‘‪).‬ספר התודעה(‬ ‫גם עתה אנו מושכים שמחה משמחת בית השואבה‬ ‫שהיתה במקדש‪ ,‬וכל מי שבא לירושלים יכול לחוש‬ ‫שמחה זאת בחגיגות של ”שמחת בית השואבה“‬ ‫הנמשכות אל תוך הלילה בשמחה וריקודים‪ ,‬לכן‬ ‫כדאי מאוד בימים אלו לעלות לירושלים‪ ,‬הן על‬ ‫מנת לבקר בכותל המערבי לקבל את פני הרגל‪ ,‬והן‬ ‫להשתתף בשמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫מצות סוכה היא מצוה מיוחדת במינה בכך שהאדם‬ ‫מקיים אותה עם כל הגוף‪ ,‬שהרי נכנס כל גופו בתוך‬ ‫הסוכה‪ ,‬מה שאין כן בשאר מצוות התורה שהן כל‬ ‫אחת ואחת כנגד אבר מסוים‪ .‬ומכיון שמצות סוכה‬ ‫היא כוללת את כל גופו של האדם‪ ,‬לכן כאשר האדם‬ ‫יושב בסוכה הוא ממשיך הארה והשפעה טובה‬ ‫וברכה ורפואה לכל רמ“ח אבריו ושס“ה גידיו‪.‬‬ ‫הזוהר קורא לסוכה ”צלא דמהימנותא“ שפירושו‬ ‫”צל האמונה“‪ .‬כאשר האדם יושב בסוכה הוא יושב‬ ‫בצל האמונה‪ ,‬ועל ידי זה מאיר בו אור האמונה‪ .‬לכן‬ ‫הסוכה היא סגולה לבנים‪ ,‬כי ”בנים“ בגימטריה‬ ‫”אמונה“‪.‬‬ ‫ואכן יש דמיון רב בין הסוכה לאמונה‪ ,‬שכמו שהסוכה‬

‫ליון‬ ‫בהגשבוע‬

‫ט"ו בתשרי‬

‫ת‬ ‫ש"ע‪3/10/09 ,‬‬ ‫‪ 0‬גליון‪140 :‬‬

‫היא מצוה כללית הכוללת את כל האברים‪ ,‬כמו כן‬ ‫האמונה היא מצוה כללית הכוללת את כל האברים‪.‬‬ ‫וכמו שהסוכה היא מקיפה ומסבבת את האדם‪ ,‬כך‬ ‫האמונה מקיפה ומסבבת את האדם‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫)תהלים פט(‪” :‬וֶ ֱאמוּ נָ ְתךָ ְס ִביבו ֶֹתיךָ “‪ ,‬ועוד שבסוכה‬ ‫מאיר האור של שבעת הרועים – אברהם‪ ,‬יצחק‪,‬‬ ‫יעקב‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה‪ ,‬אהרון ודוד – שהם רועים את‬ ‫האמונה‪.‬‬ ‫כאשר אדם נכנס לסוכה הוא נולד מחדש ומתחדשים‬ ‫בו כל כוחותיו‪ ,‬כי הסוכה היא כמו בטן של אמא‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב )תהלים קלט(‪ְּ :‬‬ ‫”ת ֻס ֵּכנִ י ְּב ֶב ֶטן ִא ִּמי“‪ ,‬ואותו‬ ‫אדם היושב בסוכה הוא כמו בתוך בטן אמו‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬הסוכה היא בחינת חיבוק יד ימין שהקדוש‬ ‫ברוך הוא מחבק את האדם‪ ,‬ועל ידי מצות סוכה‬ ‫כראוי נמשך חסד גדול על האדם ונעשה המתקת כל‬ ‫הדינים‪ ,‬אבל לזכות לכך צריכים לשמור על הדיבורים‬ ‫שמדברים בסוכה שיהיו בקדושה ובטהרה‪ ,‬ולא‬ ‫לדבר דיבורים פגומים שלא יהיה חלילה חיבוק של‬ ‫הסטרא אחרא‪ ,‬בבחינת )תהלים קמד(‪” :‬אשר פיהם‬ ‫דיבר שוא וימינם ימין שקר“ ושלא יתעורר חלילה‬ ‫בחינת סוכת נוצרים שעל ידי זה מתגברים האומות‬ ‫ח“ו‪.‬‬ ‫בסוכה גם מאיר האור של התורה הקדושה‪ ,‬לכן אדם‬ ‫היושב בסוכה זוכה לתורה‪ .‬כי נעשה בעצמו בחינת‬ ‫התורה‪ ,‬כמו שכותב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר“ן‬ ‫)רסו(‪:‬‬ ‫ִּ‬ ‫”‪...‬כי ִמ ְּב ִחינַ ת ֻס ָּכה ִמ ׁ ָּשם יו ֵֹצאת ַה ּתו ָֹרה‪ .‬נִ ְמ ָצא ַעל‬ ‫יְ ֵדי ׁ ֶש ִּנ ְכנְ סוּ ַּב ּ ֻס ָּכה‪ ,‬נַ ֲע ִ ׂ‬ ‫שים ְּב ַע ְצ ָמם ִּב ְב ִחינוֹת ַה ּתו ָֹרה‪,‬‬ ‫ִּכי ִמ ׁ ָּשם יו ֵֹצאת ַה ּתו ָֹרה ַּכ ַּנ“ל‪ ,‬וְ ָאז ַמ ְת ֶח ֶלת ַה ּתו ָֹרה‬ ‫ׁ ֶשהוּ א ְּב ֵר ׁ ִ‬ ‫אשית‪ְּ ,‬ב ִחינוֹת ַּביִ ת‪ַ ,‬היְ נוּ ֵּבית ִּד ְב ֵר ׁ ִ‬ ‫אשית‪,‬‬ ‫ְּב ִחינוֹת‪” :‬וְ יַ ֲעקב נָ ַסע ֻס ּכו ָֹתה וַ ִּי ֶבן לוֹ ָּביִ ת“ ַּכ ַּנ“ל“‬ ‫וזה מסביר מדוע עושים ”שמחת תורה“ דוקא אחרי‬ ‫חג סוכות ולא בחג שבועות שהוא זמן מתן תורה‪,‬‬ ‫שלכאורה היה מתאים יותר לחגוג אז את שמחת‬ ‫התורה‪ ,‬וכמו שמבאר רבינו הקדוש )שם(‪:‬‬ ‫”‪...‬וְ זֶ ה ְּב ִחינַ ת ׁ ָשבוּ עוֹת‪ִּ ,‬כי ׁ ָשבוּ עוֹת וְ ֻס ּכוֹת ֵהם ֶא ָחד‪,‬‬ ‫ִּכי ַה ּתו ָֹרה יו ֵֹצאת ִמ ִּבינָ ה ׁ ֶש ִהיא ְּב ִחינַ ת ֻס ָּכה ְּכמוֹ‬ ‫ׁ ֶש ָּכתוּ ב ִ‬ ‫)מ ׁ ְש ֵלי א(‪” :‬וְ ַאל ִּת ּט ׁש ּתו ַֹרת ִא ֶּמךָ “‪ְּ ,‬ב ִחינַ ת‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫”אם ַל ִּבינָ ה“ ׁ ֶשהוּ א ְּב ִחינַ ת ֻס ָּכה ַּכ ַּנ“ל‪ ,‬וְ ַעל ֵּכן ֵּת ֶכף‬ ‫ַא ַחר ֻס ּכוֹת הוּ א ִ ׂ‬ ‫ש ְמ ַחת ּתו ָֹרה‪“...‬‬ ‫עתה שאנו רואים על קצה המזלג מעט ממעלות‬ ‫הסוכה הקדושה‪ ,‬איך יוותר האדם על הסוכה ויפסיד‬ ‫את האור הגדול של חג הסוכות? כל אחד ישתדל‬ ‫ולא יחסוך מאמצים לבנות סוכה או על כל פנים‬ ‫להתארח כמה שיותר אצל מי שזכה שיש לו סוכה‪,‬‬ ‫ויוכל לזכות לכל המעלות הנפלאות – לשמחה‪,‬‬

‫בית ושמו בית ספר ו'‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫לאמונה‪ ,‬לבנים‪ ,‬להתחדשות כוחותיו‪ ,‬להולד מחדש‪,‬‬ ‫לתורה‪ ,‬להמתיק את כל הדינים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ומובא בהלכה שצריך האדם להעתיק את מגוריו‬ ‫ולדור ממש בסוכתו כל השבוע‪ ,‬ויעשה הכל בסוכה‬ ‫– ילמד‪ ,‬יתפלל‪ ,‬יטייל‪ ,‬ישן‪ ,‬יאכל‪ ,‬ינוח וכו‘ וכו‘‬ ‫– הכל בסוכה‪ .‬ובכל רגע ורגע שיושב בסוכה הוא‬ ‫מקיים בזה מצות עשה מן התורה שאי אפשר לשער‬ ‫את גודל שכרה‪ ,‬לכן לא יצא האדם מסוכתו אם לא‬ ‫לצורך גדול‪.‬‬ ‫עיקר הסוכה הוא שיהיו בה לפחות שלוש דפנות‬ ‫יציבות‪ ,‬לכן אם עושה סוכה מבד צריך למתוח חוטי‬ ‫ברזל או קורות לרוחב הדופן במרחקים של פחות‬ ‫מעשרים סנטימטר אחד מהשני‪ ,‬מהקרקע עד לגובה‬ ‫מטר‪ .‬וכן חובה שרק אחרי שיעשה המחיצות רק אז‬ ‫ישים את הסכך‪ ,‬ואם הקדים הסכך למחיצות הסוכה‬ ‫פסולה‪ ,‬אלא אם כן ירים את הסכך ויניחו שוב לשם‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬וצריך שיהיה הסכך צפוף באופן שיהיה‬ ‫הצל מרובה על החמה‪.‬‬ ‫צריכים לדעת שעל פי הלכה יש חיוב לאכול לפחות‬ ‫את סעודת החג הראשונה בסוכה וכן כל סעודת‬ ‫קבע שאוכל בה לחם וכד‘ צריכים לאכול בסוכה‪.‬‬ ‫אכילת ארעי של פירות‪ ,‬או שתית משקאות וכד‘‪ ,‬היא‬ ‫מותרת מחוץ לסוכה‪ ,‬אולם אנשי מעשה וחסידים‬ ‫מקפידים אף באלו ואינם מכניסים שום דבר לפיהם‬ ‫מחוץ לסוכה‪ .‬עיקר החיוב שיש במצות סוכה הוא‬ ‫השינה‪ ,‬שצריכים לישן דוקא תחת סכך כשר ואפילו‬ ‫שנת ארעי‪.‬‬ ‫סוכה היא אחת מהמצוות היחידות שצריכים לכוון‬ ‫בקיומם‪ ,‬ככתוב בתורה )ויקרא כג מג(‪ְ :‬‬ ‫”ל ַמ ַען יֵ ְדעוּ‬ ‫ֵ‬ ‫דרת ֶיכם ִּכי ַב ּ ֻס ּכוֹת הו ׁ ַֹש ְב ִּתי ֶא ְּ‬ ‫ת‪-‬בנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ְּבהו ִֹצ ִ‬ ‫יאי‬ ‫או ָֹתם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪ “...‬שפירושו שצריכים לכוון‬ ‫בישיבת הסוכה שעושה כן על מנת לזכור כיצד ליוה‬ ‫הקדוש ברוך הוא את עם ישראל בצאתם ממצרים‬ ‫והקיף אותם בשבעה ענני כבוד שהגינו עליהם‬ ‫מהשרב ומהקור‪ ,‬וישרו את ההרים‪ ,‬והסירו הקוצים‬ ‫והרגו הנחשים והעקרבים והאירו להם בלילה וכו‘‬ ‫וכו‘‪ ,‬וצריך להגיד בפיו שהוא מקיים מצות סוכה‬ ‫לזכרון זה‪.‬‬ ‫ויהי רצון שבזכות מצות סוכה נזכה שיאיר לנו ולכל עם‬ ‫ישראל חסד גדול ונזכה לגאולה שלמה ולישב בסוכה‬ ‫מעורו של לויתן במהרה בימינו אמן סלה‪.‬‬

‫בברכת חג שמח‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫השבוע‬ ‫עדןפרשת‬ ‫גיליונות‬ ‫רבינו‬ ‫הק' רבי‬ ‫להורדהנחמן מברסלב חייו ופועלו‬ ‫אתרוג מגן‬ ‫סיפור לשולחן שבת עמ‘ ‪3‬‬ ‫לרגל יום‬ ‫ההילולא ח"י‬ ‫עמ' ‪4‬הציבור החרדי‬ ‫תשרי‪.‬של‬ ‫החדשות‬ ‫‪ 0747-300100‬קו‬ ‫הקו החדש‪:‬‬ ‫בחסות‬

‫מפניני‬ ‫החג‬

‫פניני חג הסוכות‬ ‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים לחג הסוכות‬

‫ש ֵמ ַח" !!!‬ ‫ש ַמ ְח ָּת ְּב ַח ֶ ּג ָך וְ ָהיִ ָית ַא ְך ָ ׂ‬ ‫"וְ ָ ׂ‬ ‫בחג הסוכות נצטווינו על מצוות השמחה כמו"ש "ושמחת‬ ‫בחגך" ונתחבטו כבר כל מפרשי המקרא מדוע דווקא בחג‬ ‫הסוכות נצטוינו בציווי זה יותר משאר הרגלים ? ונראה‬ ‫לבאר בס"ד את עניין זה ע"פ תורה א' בליקוטי מוהר"ן‬ ‫"כי ַעל ‪ -‬יְ ֵדי ִמצְ וַ ת ַה ּׁ ָשל ֹׁש ְרגָ לִ ים‪ַ ,‬על ‪-‬‬ ‫תניינא ושם מובא ִּ‬ ‫'ב ֶפ ַסח נִ ְת ּ ַת ֵּקן ּ ַת ֲאוַ ת‬ ‫יְ ֵדי ‪ -‬זֶ ה זוֹ כִ ין לְ ַת ֵּקן ַה ּׁ ָשל ֹׁש ִמדּ וֹ ת ִּכי ְ ּ‬ ‫ָממוֹ ן'‪ּ .... ,‬ו ְ ּּב ׁ ָשבוּעוֹ ת נִ ְת ּ ַת ֵּקן ּ ַת ֲאוַ ת ִמ ׁ ְש ָ ּגל' ו ְ ּּב ֻסכּ וֹ ת נִ ְת ּ ַת ֵּקן‬ ‫ּ ַת ֲאוַ ת ֲאכִ ילָ ה" ומאחר וחג הסוכות הוא האחרן שברגלים‬ ‫ונהיים משוחררים מכל התאוות אזי השמחה מושלמת‬ ‫נמצא כי אין השמחה שלמה אלא לאחר תיקון כל הג'‬ ‫מידות‪ ,‬ולכן בחג הסוכות ניתן לצוות על מצוות השמחה‬ ‫מאחר ובו תיקנו את כל הג' מידות וע"פ זה יובן מה שכתוב‬ ‫במדרש "אתה מוצא שכתוב שלש שמחות בחג הסוכות‬ ‫"ושמחת בחגך"‪" .‬והיית אך שמח" "ושמחתם ‪...‬שבעת ימים"‪.‬‬ ‫וזאת למה? כי חג הסוכות הוא כלול מכל הג' הרגלים והוא‬ ‫שלמות השמחה‪).‬נתיבות דעת(‬ ‫ש ֵמ ַח‬ ‫וְ ָהיִ ָית ַא ְך ָ ׂ‬ ‫כיצד יזכה האדם ששמחה זו תתלווה אליו במשך כל ימי‬ ‫השנה? על זאת באה התורה ומרמזת בסוף‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫יוסי הוא‪ ...‬בעצם סליחה‪ ,‬רציתי לספר על‪:‬‬ ‫מויישי‪ .‬אז‪ ,‬מויישי הוא‪ ...‬שוב סליחה‪ ,‬התבלבלתי רציתי‬ ‫לספר על דודי‪ .‬אז דודי הוא‪...‬‬ ‫האמת היא שיכולתי להשתמש בסיפורים על עשרות‬ ‫שמות‪ ,‬בעצם אפילו על מאות שמות ואם אדייק אז מדובר‬ ‫על למעלה מעשרים אלף שמות‪.‬‬ ‫בוודאי גם אתם מכירים סיפורים שכאלו‪ .‬כל שם הוא‬ ‫עולם ומלואו‪ .‬כל שם הוא נשמה יהודית שסוחבת אחריה‬ ‫בקושי‪ ,‬משפחה שלמה‪ .‬ישבתי עם עצמי וחשבתי‪ :‬מה‬ ‫כבר אפשר עוד לכתוב‪ ,‬שעוד לא נכתב ודובר‪ .‬כיצד אפשר‬ ‫לנחם‪ ,‬מה עוד יש לומר‪.‬‬ ‫למי שעדיין לא הבין‪ ,‬אני מתכוון לאחד הפצעים הכואבים‬ ‫ביותר בציבור החרדי‪ .‬שחלק מגדולי הדור אף מגדירים‬ ‫פצע זה כ"בעיית הדור"‪.‬‬ ‫אני מדבר על הנושרים‪ .‬נושרים! מה הקשר? הרי הנושא‬ ‫הוא‪" :‬ילד מתקשה"‪ ,‬נכון‪ .‬אני מתכוון "ילד מתקשה‪ ,‬שלא‬ ‫עזרו לו ונשר"‬ ‫לצערנו‪ ,‬יש היום עשרים אלף בני נוער חרדיים נושרים‪.‬‬ ‫אתם שומעים!!! "עשרים אלף" לא מאה ולא אלף "עשרים‬ ‫אלף" אתם מעכלים מה זה "עשרים אלף"??? זה עשרים‬ ‫אלף‪ -‬אימהות שישנות על כרית ספוגה בדמעות של‬ ‫דם‪ .‬זה עשרים אלף‪ -‬אבות שמסתובבים במיטה ולא‬ ‫יכולים להירדם‪ ,‬עד שהם שומעים את הרעש של המפתח‬ ‫שמסתובב בחור המנעול‪ ,‬בשעה ‪ 4‬לפנות בוקר כשהילד‬ ‫שלהם חוזר מהחברים או מהמסיבה בעיר‪ .‬זה עשרים‬ ‫אלף‪ -‬לאחים ואחיות שלא מבינים‪ ,‬למה אמא שלהם בוכה‬ ‫בכל פעם שהיא מתפללת או קוראת תהילים‪ .‬וזה עשרים‬ ‫אלף‪ -‬נשמות טהורות‪ ,‬שיכלו להקים דור של יהודים כשרים‬ ‫והיום חלקם מחפשים מי ישחרר אותם לבית בערבות‪ ,‬עד‬ ‫הבדיקה של קצינת מבחן‪.‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שהשנה לא רציתי בכלל להעלות את הנושא‬ ‫של נוער נושר‪ .‬הלב כבר התרגל לראות את הנשמות‬ ‫הטהורות האלו "מחפשים את עצמם" וגם ראיתי בעיני‪,‬‬ ‫את חמלת ה' יתברך שדואג "שלא ידח ממנו נידח" ושלח‬ ‫לנו את הצדיק האמת שמוצא דרכים ומסילות לליבם‬ ‫וב"ה‪ ,‬הרבה חברה מתחילים "להסתדר"‪.‬‬ ‫אך עדיין הלב כואב בכל פעם שיוצאים לרחובה של עיר‬ ‫ורואים את אותם נשמות טהורות עדיין ללא מסגרת‪.‬‬ ‫הורים יקרים! על אותם עשרים אלף נערים שכבר נשרו‬ ‫אנו בוכים‪ ,‬אבל מה עם אותם אלו שבדרך??? עד לפני כמה‬ ‫שנים היינו רואים רק "נוער" היום כבר רואים "ילדים" אם‬

‫הפסוק "והיית אך שמח"‪ -‬פירושו כל מקום שכתוב‬ ‫"אך" הוא בא למעט היינו ע"י שתעט את "והיית" היינו‬ ‫את הווייתך האישית ותרבה בכבוד המקום ע"י זה תזכה‬ ‫לשמחה תמידית ומושלמת )נחל חכמה(‬ ‫ביטול ברוב!‬ ‫ניתן ללמוד יסוד וחיזוק עצום מדברי הגמרא )סוכה ט‪(:‬‬ ‫דהרי ישנו דין שכל סכך המחובר לארץ הוא פסול לסיכוך‪,‬‬ ‫אבל אמרו בגמרא שאם ישנו רוב סכך כשר ומיעוט‬ ‫סכך מחובר שהוא פסול אזי הרוב הכשר גובר והפסול‬ ‫מתבטל לרוב‪ ,‬אבל זה הכול בתנאי שישפיל את הענפים‬ ‫המחוברים ויערבבם יחד בכשר‪.‬‬ ‫ומזה אתה למד שגם אם אתה מחובר עדיין לארציות‬ ‫ולגשמיות‪ ,‬והסכך שלך פסול היינו התפלה שלך לא‬ ‫כשרה‪ ,‬כפי שבן ישראל אמיתי צריך להיות‪ ,‬אזי העצה‬ ‫היא תשפיל את עצמך ותתערבב יחד עם הכשרים‪ ,‬ואזי‬ ‫מתבטל ממך כל הגשמיות מדין "רוב הכשר המבטל את‬ ‫מיעוט הפסול" )אור חדש(‬ ‫הלולב גבוה מכולן!‬ ‫אמרו בגמרא )סוכה ל"ז( משום מה מברכין על לולב‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫ולא על האתרוג? משום שבמינו הוא גבוה מכולן‪ ,‬וכתב‬ ‫הריטב"א "הסוד שבדבר הוא משום שנאמר בלולב‪' :‬צדיק‬ ‫כתמר יפרח'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והכונה בזה לרמז שעיקר השבח של ה' הוא בזה שאנו מאמינים‬ ‫שהוא צדיק בכל דרכיו ומשום שהלולב מסמל זאת ביותר‬ ‫לכן מברכין עליו‪ ,‬ועוד שהלולב הוא היסוד כמובא בזוהר‬ ‫מי נקרא צדיק מי ששומר בריתו‪ ,‬ומפני כך הלולב מרמז‬ ‫דוקא על יוסף‪ ,‬ולכן מן הראי להחזיק ולברך דוקא על היסוד‬ ‫שהכל תלוי בו‪) .‬בגן התורה(‬ ‫מצוות שבל הגוף!‬ ‫ידוע מה שהעולם מונים את המצוות שמקיימים אותם‬ ‫בכל הגוף‪ ,‬ואלו הן‪ :‬סוכה‪ ,‬ישוב ארץ ישראל‪ ,‬ויש מי שתמה‬ ‫מדוע אין מונין את מצוות הטבילה שהיה בזמן התורה‪,‬‬ ‫והרי מצוה זו מקיימים אותה בכל הגוף?‬ ‫והנראה כי יש חילוק בדבר משום שמצוות הטבילה שונה בזה‬ ‫שעיקר המצוה היא להפסיק את הטומאה ולהיטהר‪ ,‬וכיצד‬ ‫עושים זאת? ע"י הטבילה‪ ,‬נמצא שאין מצוה לטבול אלא‬ ‫היא רק הכשר למצוה ובזה היא שונה משני המצוות הנ"ל‬ ‫ודו"ק‪) .‬תפארת בנימין(‬

‫בית ושמו בית ספר פרק ה'‬

‫נעקוב קצת אחרי סתם ילדים בעייתיים מהשכונה נבחין‬ ‫לאחר כמה שנים בהתדרדרות הדרגתית‪.‬‬ ‫להתדרדרות יש צורה‪ .‬אי אפשר לפספס‪ .‬פתאום סגנון‬ ‫הדיבור נהיה קצת רחובי‪ ,‬התספורת כבר לא מה שהייתה‪,‬‬ ‫הבגדים מתחילים לקבל צורה אחרת‪ .‬ואני מסתכל ושואל‬ ‫האם רק אני שם לב שזה לא אותו ילד? האם ההורים של‬ ‫אותו ילד לא רואים שהילד שלהם מתדרדר???‬ ‫לא נולדו ביום אחד‬ ‫הורים יקרים! הרי גם ה"עשרים אלף" לא נולדו ביום אחד‪.‬‬ ‫עוד ילד ועוד ילד וחבר מביא חבר ושכן עוד שכן‪ .‬היום‬ ‫אפשר לאכלס מכמות הנושרים עיר! האם עוד לא הגיע הזמן‬ ‫להתעורר?! האם אנו בטוחים שח"ו המספר הזה לא ילך‬ ‫ויגדל? ואולי ח"ו אחד מהילדים שלנו יהיה בין הנושרים?‬ ‫ומי הוא זה שיכול לומר‪ :‬שלום עלייך נפשי‪ ,‬לי זה לא יקרה!‬ ‫בחישוב פשוט הרי עשרים אלף זה לפחות ילד אחד מכל‬ ‫בנין מגורים‪ .‬עלינו לצעוק "עד מתי!!!"‬ ‫גדולי המחנכים והעסקנים המטפלים בעניין טוענים‪:‬‬ ‫שהנגע קשור בבטלה המביאה לידי שעמום המביא לידי‬ ‫עבירה‪ .‬אבל בגמרא )נידה ע'( כתוב‪" :‬מה יעשה אדם‬ ‫ויחכם? ירבה בישיבה ובתפילה" והרי הרבה מהנושרים‬ ‫יצאו גם מתוך הישיבות‪ .‬וכיצד הלימוד בישיבה והתפילה‬ ‫לא הצילו אותם? שהרי‪ ,‬לא מדובר רק על בנים לחוזרים‬ ‫בתשובה או יוצאי עדות המזרח‪ .‬בין הנושרים אפשר‬ ‫למצוא גם "בני טובים" ממשפחות חשובות וגם בני ראשי‬ ‫ישיבות ודיינים‪.‬‬ ‫המספר הגבוה של הנושרים צריך להדליק אצלנו נורה‬ ‫אדומה‪ .‬וחובה עלינו לבדוק מה גרם לאותם אלפי בני‬ ‫נוער‪ ,‬לעזוב מקור מים חיים ולחצוב בורות נשברים‪ ,‬אשר‬ ‫לא יכילו המים‪.‬‬ ‫הרבה שנים של הכנה‬ ‫הרבה טוענים שזה בגלל‪ -‬הפלאפון‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬סרטים‪,‬‬ ‫חברים רעים‪ ,‬שכנים לא טובים‪ ,‬מורה לא טוב‪ ,‬הורים‬ ‫מתירנים‪ ,‬הורים נוקשים ועוד‪ .‬ובאמת הדברים נכונים‬ ‫והבעיות המובאות‪ ,‬היו "הקש ששבר את גב הגמל" אבל‬ ‫עד נקודת השבירה‪ ,‬שגם היא לוקחת כמה שנים‪ -‬היו לילד‬ ‫הרבה שנים של "הכנה" להתדרדרותו‪ .‬באותם שנים הילד‬ ‫ממש התכונן לקראת נשירתו‪ .‬אף אחד לא יכול לטעון‬ ‫שפתאום הילד התהפך והחליט לנשור‪ .‬ההתדרדרות‬ ‫הייתה צפויה ולכולם היה ידוע מה יקרה בסוף‪ .‬אלא‬ ‫שעצמנו את העיניים וטמנו את הראש באדמה‪ .‬התוצאה‬ ‫היא אחת‪ -‬הילד נשר! אבל יש הרבה אחראיים לדבר‪.‬‬

‫הבאתי כאן בעבר מכתב של אמא‪ ,‬הרי הוא כלשונו‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬לצערי גם אני נמנית עם אותן אמהות שלהן בנים‬ ‫נושרים‪ ,‬כפי שאתם מכנים אותם‪ .‬אם כי אני מכנה אותם‬ ‫"אומללים"‪ .‬האמת שכבר מזמן רציתי לכתוב ולזעוק‪ ,‬אך‬ ‫אני לא מצליחה כי הדף נרטב לפני שאני מעלה את כל אשר‬ ‫בליבי על הכתב‪ .‬עכשיו כשעברו כמה שנים‪ ,‬אני מרגישה‬ ‫שאני בשלה לכתוב‪ ,‬אולי במבט של שליחות‪ .‬עצוב‪ ,‬קורע‬ ‫לב לקרוא מה שקורא בציבור‪ .‬כשאני מסתכלת סביבי‪,‬‬ ‫ואני גרה באזור חרדי‪ ,‬אין בנין שאין בו "מת" ולפעמים‬ ‫יותר מאחד‪.‬‬ ‫לידיעתכם‪ ,‬ילד‪ ,‬בחור‪ ,‬נער שהגיע למצב הזה‪ ,‬לא היה אף‬ ‫פעם ילד טוב או מושלם‪ .‬הבעיות התחילו בתחילת הדרך‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬הבעיות הן‪ :‬ליקויי למידה שונים‪ ,‬הפרעות קשב‬ ‫וריכוז‪ ,‬בעיות רגשיות ועוד בעיות שאינני יודעת לקרא‬ ‫להן בשמן‪ .‬אני שומעת שאומרים שהבעיה זה פלאפון‬ ‫ואינטרנט‪ .‬לא כאן הבעיה‪ .‬בחור שיש לו עמוד שדרה חזק‪,‬‬ ‫גם אם פעם ניסה משהו כזה עדיין לא מועד‪ .‬בחור חזק‬ ‫מבפנים יצליח לעמוד בכל רוח נושבת‪ .‬נכון‪ ,‬צריך להשקיע‬ ‫בנושרים‪ ,‬אך אולי כדאי להשקיע יותר בגל הבא של‬ ‫הנושרים‪ .‬הבו לנו אנשי מקצוע!!! אני כאם זעקתי לעזרה‪.‬‬ ‫היום אני יכולה לומר לכם שהבעיה של בני זה בעיית קשב‬ ‫שלא טופלה‪ ,‬וריפוי בעיסוק שלא ניתן לו בילדותו‪ -‬מה‬ ‫שגרם לו אי יכולת התמודדות בכיתה‪ ,‬ירידה במוטיבציה‪,‬‬ ‫דכדוך‪ ,‬תסכול וחוסר הצלחה‪ .‬אם היה לי יותר ידע ועזרת‬ ‫אנשי מקצוע‪ ,‬אני חושבת שלא היינו מגיעים לזה‪.‬‬ ‫אני פצצה מתקתקת‪ ,‬תעצרו אותי בזמן!‬ ‫עלינו לדעת את האמת! מנהלי התלמודי תורה‪ ,‬הישיבות‬ ‫הקטנות והגדולות "הטובות" מעוניינים בתלמידים‬ ‫מוצלחים! כאלו שיביאו "כבוד" למוסד‪ .‬מוסדות "בינוניים"‬ ‫מתעסקים גם עם התלמידים ש"זורמים" הם יכולים‬ ‫לקרא להורים כשיש בעיה‪ .‬אם כי‪ ,‬הם אינם יכולים להגדיר‬ ‫אותה טוב ולכוון את ההורים כיצד לטפל בה‪ .‬מבחינתם‪-‬‬ ‫יש בעיה לילד‪ ,‬קח את הילד ולך‪ ...‬מניסיון השנים למדנו‪:‬‬ ‫שילד שלא מצליח בתלמוד תורה אחד‪ ,‬לא ימצא תלמוד‬ ‫תורה אחר‪ .‬אף מנהל הרי לא רוצה ילד בעייתי‪ .‬אנחנו‬ ‫צריכים להבין שאם יש לילד שלנו בעיה‪ ,‬והוא לא בטיפול‬ ‫מקצועי‪ -‬הוא "פצצה מתקתקת" בעיות לא נפתרות לבד‬ ‫הם רק מעמיקות‪ .‬הילד שנמצא בבעיה מסוימת ואפילו‬ ‫אינו יכול להגדיר אותה צועק אלינו אנא עזרו לי!‬ ‫והאמת היא שיש עזרה‪ ,‬יש תיקון ופתרון לכל בעיה‪ .‬רק‬ ‫צריך לראות‪ ,‬להתפלל ולפעול‪ .‬כולי תפילה שתיקחו את דברי‬ ‫לתשומת לבכם‪ -‬אולי אם נזכר ונתעורר היום! נוכל למנוע את‬ ‫הילד הנושר הבא! ‪‬‬

‫בנתיבי החג‬

‫סיפור‬ ‫לסוכות‬

‫לקחי מוסר לחג הסוכות‪.‬‬

‫ה ּ ׁ ִשיר וְ ַה ּ ׁ ֶש ַבח‪ .‬לְ ַחי עוֹלָ ִמים"‬ ‫ַ"‬ ‫וְ ָשׂ ַמ ְח ָּת ְּב ַח ֶ ּג ָך וְ ָהיִ ָית ַא ְך ָשׂ ֵמ ַח‬ ‫מדונו חז"ל כי חג הסוכות הוא חג של חשבון‬ ‫ל נפש ותשובה על כל העוונות אבל דוקא מתוך‬ ‫שמחה ושירה‪ ,‬וכמאמרם ז"ל על הפסוק‪:‬‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬וכי ראשון הוא והלא ט"ו‬ ‫הוא? אלא ראשון הוא לחשבון עונות‪.‬‬ ‫ויתכן לפרש שהכוונה בזה‪ ,‬שאמרו "לחשב חשבון עונות"‬ ‫היינו שמתוך כך יזכה לשוב בתשובה מתוך שמחה שהיא‬ ‫הדרגא הגבוהה שבתשובה עד כדי כך שניתן לתקן על ידי‬ ‫השמחה את חטא אדם הראשון שלא היה שמח בחלקו‪ .‬וכמו‬ ‫שדרשו רבותינו במדרש רבה על הפסוק‪" :‬פרי עץ הדר"‬ ‫אילן שאכל ממנו אדם הראשון אתרוג היה‪ ,‬והכוונה בזה‬ ‫שכמו שהאתרוג מושלם ויש בו ריח טוב וראוי למאכל ודר‬ ‫באילנו משנה לשנה‪ ,‬ויש בו את כל המעלות‪ ,‬כך רצה גם אדם‬ ‫הראשון להגיע לשלימות ולא הסתפק במה שה' נתן לו‪.‬‬ ‫נמצא שהשמחה היא שורש התשובה והתיקון לכל‬ ‫החטאים ואפילו לחטא קשה כזה של אדם הראשון‪,‬‬ ‫וזה מה שצווינו בחג זה בציווי מיוחד במצוות השמחה‬ ‫יותר משאר החגים שהרי נאמר "ושמחת בחגך" זאת‬ ‫משום שחג זה מסמל את ההסתפקות במועט ואת‬ ‫ביטול החומריות והגשמיות‪ ,‬שהרי חז"ל אמרו צא מדירת‬ ‫קבע והכנס לדירת עראי והאדם השמח במצב זה של מיעוט‬ ‫הגשמיות הוא מתחבר בשלימות עם ה' יתברך‪ ,‬שהרי התאוות‬ ‫גורמות לפירוד בין ה' והאדם‪ ,‬וכמו שנאמר "לתאוה יבקש‬ ‫נפרד" היינו שמי שמבקש תאוות הוא בעצם גורם פירוד‪,‬‬ ‫ודוקא בחג זה ביקש השי"ת למעט בחומר ולהסתפק‬ ‫ולשמוח בחלק שזכית שבזה יתוקן חטא אדם הראשון‪,‬‬ ‫וככל שהאדם יעשה את המצוה יותר בשמחה הוא בעצם‬ ‫גורם יותר לתיקון חטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫וזה כוונת הפסוק "ושמחת" היינו ככל שתרבה במצוות‬ ‫השמחה כך תזכה יותר "לחגך" היינו שתזכה לאורו של חג‬ ‫זה שהוא התיקון האמתי לכל החטאים ותמיד תהיה שמח‬ ‫בחלקך‪ ,‬וזה מה שאמרו בגמרא )סוכה נג‪ (.‬שבשמחת בית‬ ‫השואבה כל אחד היה משבח את ה' יתברך על מה שה' זיכה‬ ‫אותו‪ ,‬וכך אומרת הגמרא "חסידים ואנשי מעשה היו אומרים‬ ‫אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו‪ ,‬בעלי תשובה היו‬ ‫אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו‪ ,‬ובסוף מובא‬ ‫שם שכולם היו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא‬ ‫ישוב וימחול לו"‪ ,‬ולכאורה המתבונן יקשה לו שהרי בזמן‬ ‫שמחת בית השואבה הם היו משבחים את ה' כמובא‬ ‫ברש"י שם שכתב שכל ענין מה שהחסידים ואנשי‬ ‫מעשה היו אומרים זה משום שרצו להודות לה' ולשבח‬ ‫אותו‪ ,‬וא"כ צריך להבין את סוף הדברים שהיו אומרים‬ ‫"אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו" וכי מה‬ ‫תוספת שבח יש בזה? אלא הנראה בזה שאותם החסידים‬ ‫ואנשי מעשה שלא חטאו מעולם היו מצטרפים לאותם‬ ‫הזקנים שחטאו ועשו תשובה‪ ,‬והיו אומרים שנכון שהם‬ ‫צריכים להודות לה' על שזיכה אותם לא לחטוא כלל‪ ,‬אבל‬ ‫עיקר גדולתו של ה' היא בזה שהוא מוחל אפילו למי שכן‬ ‫חטא ואין לך אדם שלא חטא שהרי כולם חטאו בחטא‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬וזה השבח שיש בדבריהם "ומי שחטא‬ ‫ישוב וימחול לו" היינו אפי' על חטא אדם הראשון‪ ,‬ועוד‬ ‫רמז יש בזה שהיו אומרים זאת דוקא בחג הסוכות ודוקא בזמן‬ ‫שמחת בית השואבה שהוא זמן השמחה והשירה לה' ומתוך‬ ‫שמחה זו יכלו לומר זאת שהרי זמן זה הוא התיקון לחטא אדם‬ ‫הראשן כנ"ל‪ ,‬וזה מה שאמרו שם עוד בגמרא שאשה היתה‬ ‫בוררת חטים מאורו של שמחת בית השואבה‪ ,‬פירוש‬ ‫שאפילו האשה שהיא שורש חטא אדם הראשון שהרי‬ ‫היא גרמה לו לאכול גם היא יכולה לתקן את חטא זה‪ ,‬וזה‬ ‫כוונת הדברים שאשה בוררת היינו זוכה להפריד מעליה את‬ ‫הרע ש"בחיטים"‪ ,‬שזה מרמז על תיקון החטא שהרי יש מי‬ ‫שסובר שחטא אדם הראשן היה בחיטים היינו שאור של‬ ‫שמחת בית השואבה הוא כל כך חזק ומאיר ומתקן את‬ ‫כל החטאים ועי"ז ישראל זוכין לגאולה כמובא במדרש‬ ‫שמיד שיוצאין ישראל באתרוגיהם וכו' אזי ממתקין את‬ ‫כל הדינים‪ ,‬וזוכין לשמוח בחלקינו בר"ה אכי"ר‪ .‬‬

‫השמעתם?!"‪ ,‬נשמעו‬ ‫" התלחשויות בקרב יהודי‬ ‫'ברדיטשב'‪.‬‬ ‫קהילת‬ ‫"השמעתם כי השנה לא יהיו‬ ‫אתרוגים?!"‪" .‬לא יאומן כי יסופר"‬ ‫נענו אחרים לעומתם‪ .‬וכי אין‬ ‫ייתכן כי בקרב קהילות שלמות לא‬ ‫ימצא אתרוג?! "אין מה להרהר‪,‬‬ ‫זוהי עובדה בשטח‪ ,‬השנה לא ניתן‬ ‫להשיג אתרוגים ויהי מה‪ ".‬הפטירו‬ ‫אלו בחדות‪" .‬אנו אזובי הקיר אין‬ ‫לנו מה לפצות פינו‪ ,‬אך מה יאמרו‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ובפרט רב עירנו הקדוש‬ ‫רבי לוי יצחק?! איך יעלה על הדעת‬ ‫כי לצדיק לא יהיה אתרוג לחג?!"‬ ‫נאנחו האחרים‪.‬‬ ‫האווירה הייתה עכורה‪ ,‬ימי‬ ‫חג הסוכות ממשמשים ובאים‪,‬‬ ‫יהודים עוסקים בהכנות החג‪:‬‬ ‫בניית הסוכה‪ ,‬סכך נוי סוכה‪ ,‬הכנות‬ ‫כאלו ואחרים ומצוות ארבעה מינים‬ ‫מה תהא עליה?!‪ .‬אך עתה כאילו‬ ‫הושבתה השמחה לשמע הבשורה‬ ‫כי אתרוגים השנה לא יהיו‪.‬‬ ‫גם סוחרי האתרוגים ידעו‬ ‫לבשר זאת כי אכן זוהי שמועת‬ ‫אמת והשנה לא יהיה ניתן להשיג‬ ‫אתרוגים‪ ,‬לא אחד לקהילה‪ ,‬ואפילו‬ ‫תמורת כל סכום שיהיה‪.‬‬ ‫בהוראת הצדיק רבי לוי יצחק‬ ‫רבה של קהילת ברדיטשב נשלחו‬ ‫שליחים לחפש בין הבתים‬ ‫והשווקים אולי יימצא ולו אתרוג‬ ‫אחד‪ .‬השלוחים עשו כמצוות רבם‪.‬‬ ‫ביקרו בכל השווקים‪ ,‬חיזרו על כל‬ ‫בתי היהודים באזור‪ ,‬ארבו בדרכים‪,‬‬ ‫אולי ייתקלו ביהודי הנושא עימו‬ ‫אתרוג לחג הסוכות‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אחרי עמל ויגיעה‬ ‫רבים המאמצים נשאו פרי‪ .‬נמצא‬ ‫יהודי שהיה בדרכו לביתו מעסקיו‬ ‫ומסחרו‪ ,‬ובידו‪ ,‬ממש לא ייאמן‪:‬‬ ‫אתרוג מהודר‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬ברשותו‬ ‫של היהודי גם לולב‪ ,‬הדסים וערבות‪.‬‬ ‫מי היה מעלה על דעתו מציאה‬ ‫מושלמת ונפלאה כזו של כל ארבעת‬ ‫המינים בעת ובעונה אחת?‬ ‫בשמחה גדולה ניגשו השליחים‬ ‫אל היהודי וביקשוהו למכור להם‬ ‫את האתרוג עבור רבם הנערץ‪.‬‬ ‫השליחים הציעו לו מחיר גבוה‬ ‫ומפתה בתמורה‪ .‬אולם היהודי‬ ‫סירב‪ .‬האתרוג אינו למכירה‪ .‬שלו‬ ‫הוא‪ .‬גם הוא יהודי המחויב בנטילת‬ ‫ארבעת המינים‪.‬‬ ‫כל ההפצרות‬ ‫לא הועילו‬ ‫והתחנונים‪ .‬השליחים ניסו לבקשו‬ ‫שיואיל לפחות להתעכב בברדיטשב‬ ‫ולשהות עימם בימי חג הסוכות‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו גם בני העיר לברך ולצאת ידי‬ ‫חובת המצווה בזכות האתרוג היחיד‬ ‫שבידו‪.‬‬ ‫היהודי לא ניאות‪ .‬מתגעגע‬ ‫הוא אל אשתו ואל ילדיו‪ .‬זה זמן‬

‫אתרוג תמורת גן עדן?!‬ ‫סיפור לחג הסוכות‬

‫רב שנעדר מביתו ובדעתו לחגוג‬ ‫את החג בחיק משפחתו‪ .‬אך בני‬ ‫ברדיטשב הנאמנים למצוות רבם לא‬ ‫ויתרו‪ .‬במאמץ שכנוע אחרון התחננו‬ ‫בפניו‪ :‬לכל הפחות יאות להיכנס אל‬ ‫הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשב‪.‬‬ ‫לזאת נענה היהודי בחיוב‪.‬‬ ‫"זכות גדולה נפלה בחלקך"‪ ,‬ניסה‬ ‫הרבי לשכנעו‪" .‬כל הקהילה הגדולה‬ ‫תוכל בזכותך לקיים את המצווה‬ ‫החשובה"‪ .‬אך היהודי בשלו‪" :‬ברצוני‬ ‫לשוב לביתי ולעשות את החג‬ ‫במחיצת בני משפחתי"‪.‬‬ ‫כשראה הצדיק שדבר לא יזיזו‬ ‫מדעתו אמר לו‪" :‬אם תישאר כאן‬ ‫לחג הסוכות‪ ,‬אני מבטיח לך‬

‫שבחו של צדיק‬ ‫גדולי התורה על רבינו הנ‪.‬נ‪.‬מ‪.‬ח‬

‫רבינו הק' ר' נחמן מברסלב שלח את‬ ‫תלמידו מוהרנ"ת שיסע לשמש את‬ ‫הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א‪,‬‬ ‫רבי נתן כדרכו התפלל בהתלהבות‬ ‫ובצעקות‪ ,‬או אז פנה אליו מאן דהוא מבין‬ ‫המתפללים ואמר לו אל תבלבל את הרב‬ ‫בצעקותך‪ ,‬כששמע זאת רבי לוי יצחק‬ ‫אמר‪" :‬שמא אני הוא זה שמבלבל אותו"‬ ‫)מפי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר(‬

‫שתהיה איתי במחיצתי בגן עדן"‪.‬‬ ‫להבטחה שכזו אי אפשר לסרב‪.‬‬ ‫הבטחה מפורשת להיות בגן עדן‬ ‫יחד עם הצדיק רבי לוי יצחק! היהודי‬ ‫נענה ל'עיסקא' שכן סוחר ממולח‬ ‫הינו ומבין בערכן של עסקאות ונאות‬ ‫להישאר בעיר‪ .‬מפה לאוזן עברה‬ ‫הבשורה‪ ,‬וכהרף עין שבה השמחה‬ ‫לשכון בלבבות היהודים המתכוננים‬ ‫לחג הממשמש ובא‪ .‬לכל הפחות‬ ‫יהיה בקהילה ארבעה מינים אחד‬ ‫ויחיד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זה עתה תמה ונסתיימה תפילת‬ ‫ערבית של ליל חג סוכות הראשון‪.‬‬ ‫עם סיום התפילה‪ ,‬סר היהודי האורח‬ ‫לעבר הסוכה הצמודה לאכסניה בה‬ ‫השתכן‪ .‬הוא היה במצב רוח מרומם‬ ‫מאוד‪ .‬הכבוד הגדול שזכה לו מבני‬ ‫העיר והמחשבה על גן העדן המובטח‬ ‫לו סיפקו לו די והותר סיבות להיות‬ ‫שמח‪ .‬בלב גדוש שמחה עמד‬ ‫להיכנס לסוכה ולקיים את מצוות‬ ‫הישיבה בסוכה‪ .‬אך לתדהמתו‬ ‫הפתעה מאוד לא נעימה ציפתה‬ ‫לו‪ .‬בנימוס אך בתקיפות הסביר לו‬ ‫מארחו‪ ,‬כי הכול הוא יכול לתת לו‪,‬‬ ‫רק לא לשבת בסוכה‪ .‬היהודי נדהם‪.‬‬ ‫"מה זאת אומרת?!"‪ ,‬תמה‪" ,‬אני‬ ‫רוצה לקיים את מצוות סוכה"‪ .‬אך‬ ‫המארח בשלו‪ :‬אין הוא יכול לאפשר‬ ‫לו את הכניסה לסוכה‪.‬‬ ‫"מארח מוזר"‪ ,‬חשב האורח‬ ‫בליבו ופנה לבית השכן‪ .‬חשב לבקש‬ ‫מהשכנים להתארח בסוכתם‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫למרבה פליאתו‪ ,‬גם משפחה זו‬ ‫סירבה לפתוח בפניו את דלת‬ ‫סוכתה‪ .‬לתדהמתו הגוברת גם אצל‬ ‫יתר השכנים הייתה זו התשובה כי‬ ‫לא יוכלו להכניסו לסוכה‪ .‬אט אט‬ ‫החל היהודי להבין שאין אלו סתם‬ ‫מקרים‪ .‬הרבי‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬ציווה על‬ ‫בני הקהילה שלא יכניסוהו בשום‬ ‫פנים ואופן לסוכה‪ .‬אך מדוע הוציא‬ ‫הוראה מוזרה כל כך?! הוא מייד‬ ‫ייגש לברר העניין‪.‬‬ ‫מיואש ומבולבל כיוון פעמיו לעבר‬ ‫בית הצדיק אשר גם לשם לא הורשה‬ ‫להיכנס‪" .‬האם כך משלמים לי עבור‬ ‫הטובה שעשיתי?!"‪ ,‬קבל‪" .‬נעתרתי‬ ‫לבקשתכם ונשארתי כאן‪ ,‬במקום‬ ‫זר‪ ,‬במשך כל ימי החג במקום לבלות‬ ‫בנעימים עם משפחתי‪ ,‬על מנת‬ ‫לזכותכם במצווה‪ ,‬ואתם מונעים‬ ‫ממני מצווה חשובה לא פחות‪,‬‬ ‫מצוות ישיבה בסוכה?!"‪.‬‬ ‫"זהו הדין"‪ ,‬הרגיעו הרבי‪" .‬אם אין‬ ‫אתרוג אין מברכים עליו‪ .‬אם אין‬ ‫סוכה‪ ,‬פטורים גם מן החיוב לשבת‬ ‫בה"‪.‬‬ ‫"אין סוכה?!"‪ ,‬דברי הרבי הקפיצו‬ ‫את האיש‪" .‬הרי בעיר זו אלפי‬ ‫סוכות!"‬ ‫"מה אפשר לעשות?"‪ ,‬נענה הרבי‬ ‫באדישות מעושה‪.‬‬ ‫"רבי"‪ ,‬זעק האיש בעיניים‬ ‫דומעות‪" ,‬אנא רחם עלי ותן לי‬ ‫לשבת בסוכה‪ .‬אני מוכן לתת את כל‬ ‫הוני כדי לא להפסיד את המצווה"‪.‬‬ ‫"אם תוותר על ההבטחה שנתתי‬ ‫לך‪ ,‬בדבר חלקך בגן עדן‪ ,‬אתן לך מיד‬ ‫לשבת בסוכה"‪ ,‬אמר הצדיק בקול‬ ‫שלוו ומתון‪.‬‬ ‫היהודי האורח קפא על עמדו‬ ‫כשהוא נבוך‪ .‬מלחמה פנימית קשה‬ ‫התלקחה בליבו‪ .‬האם יוותר על‬ ‫ההבטחה הנפלאה רק כדי לקיים‬ ‫מצוות סוכה? ואולי כדאי לשלם את‬ ‫המחיר הגבוה‪ ,‬לוותר על הסוכה‪ ,‬כדי‬ ‫לזכות בגן עדן?‬ ‫והוא החליט‪" .‬רבי"‪ ,‬אמר בקול‬ ‫בוטח ונחוש‪" .‬אני מוותר על‬ ‫הבטחתך‪ .‬מה בצע לי בגן עדן אם‬ ‫אינני יכול לחיות כיהודי ולקיים את‬ ‫מצוות סוכה ככל עמנו בני ישראל‪.‬‬ ‫אנא הנח לי לקיים את מצוות‬ ‫סוכה"!‬ ‫חיוך לבבי זרח על פניו של הרבי‪.‬‬ ‫"הנך מוזמן לסעוד עמנו בסוכה‪.‬‬ ‫ועכשיו אני שב ומבטיחך‪ :‬מקומך‬ ‫בגן עדן שמור לך‪ ,‬עמי במחיצתי‪.‬‬ ‫כל כוונתי הייתה במעשי אלו‬ ‫מכיוון שלא רציתי שתזכה בגן‬ ‫עדן רק בזכות חוש המסחר שלך‪.‬‬ ‫רציתי שתהיה ראוי לכך‪ .‬ועכשיו‪,‬‬ ‫כשהוכחת מסירות נפש על קיום‬ ‫מצווה אחת‪ ,‬הינך ראוי באמת להיות‬ ‫עמי במחיצתי בגן עדן"!‬

‫לאורם‬ ‫נלך‬

‫אדמו"ר אור האורות הננמ"ח רבינו נחמן בן פייגא בן שמחה מברסלב זיע"א‬ ‫ח"י בתשרי תקע"א‬

‫רבינו הקדוש והנורא‪ ,‬רבי נחמן זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ‪ ,‬רוח אפנו‬ ‫משיח ה‘‪ ,‬ראש בני ישראל נחל נובע מקור חכמה‪ ,‬אשר לו דומיה תהילה‪,‬‬ ‫נסתלק ועלה למרום חול המועד סוכות‪ ,‬ח“י לחדש תשרי שנת תקע“א‪ ,‬בעיר‬ ‫אומן‪ .‬שם נטמן בבית החיים הישן‪ ,‬עליו נהרגו על קידוש השם אלפים ורבבות‬ ‫מאחב“י בימי פרעות‪ ,‬מקום שם איוה משכן לו‪ ,‬עוד בחייו הקדושים‪.‬‬ ‫להלן תיאור מתולדות של רבינו הק‘ עלי אדמות‪.‬‬ ‫לידתו‬ ‫א‘ ניסן תקל“ב‪ ,‬היה היום המיוחד בו הואר ביתם של רבי שמחה ומרת‬ ‫פיגא ע“ה באור יקרות ומשם נמשך האור לעולם כולו עד ימינו‪ .‬נשמה‬ ‫גדולה ירדה לעולם עם יציאתו לאוויר העולם נטלה אימו את ידיו‬ ‫לסירוגין ‪ 3‬פעמים‪ ,‬וחבשה כובע לראשו שהכינה לו מבעוד מועד‪ ,‬ובכל‬ ‫עת שהיה ניעור משנתו לאכול הייתה נוטלת את ידיו וכל זאת עמ“נ‬ ‫לשמור על קדושתו‪.‬‬ ‫בברית שנערכה בח‘ ניסן נקרא שמו בישראל ”נחמן“ ע“ש סבו הרה“ק‬ ‫ר‘ נחמן מהורדנקא אביו של ר‘ שמחה‪ .‬דודו הרה“ק ר‘ ברוך ממעזבוז נענה‬ ‫בעת קריאת השם‪” :‬זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו‪” .“..‬ר‘ ברוכ‘ל“ ניגשה‬ ‫אליו אחותו מרת פיגא אם התינוק ”ברך נא את בני שלא יחלקו עליו“‪.‬‬ ‫”זה לא יכול להיות שלא יחלקו עליו‪ ,‬מוכרחים לחלוק עליו“‪.‬‬ ‫כשהוא תינוק בעריסה נטלה אותו אימו על קבר זקנה הבעש“ט הקדוש‬ ‫והרבתה לשפוך שיח ותחינה על בנה הקטן ’נחמן‘ שיגדל ויהיה צדיק‪,‬‬ ‫ואכן ברבות הימים זכר לה זאת רבנו הקדוש לטובה על ריבוי התפילות‬ ‫שהתפללה עליו‪ ,‬וביקש כי אחר פטירתו יקדימו לקרוא לו ע“ש אימו ‪“:‬רבי‬ ‫נחמן בן פיגא בן שמחה“‪ .‬תודות לתפילות הרבות שהשקיעה עבורו שהיו‬ ‫לו לעזר ולתועלת‪.‬‬ ‫תולדותיו‪ :‬את שנות חייו הראשונות חי בעיר מזיבוז‪ -‬שכן היו גרים‬ ‫בבית סבו זקנו הבעש“ט שקבלו בירושה‪ ,‬עד גיל ‪ .13‬בגיל ‪ 13‬כאשר יצא‬ ‫מבר המצוה נכנס מיד לחופה עם מרת ססיא ביתו של ר‘ אפרים‪ ,‬ועבר‬ ‫לגור בבית חמיו באוסיאטין עד שנפטר חמיו‪ ,‬אז בהיותו כבן ‪ 18‬עבר‬ ‫לגור במדוודיווקא‪ .‬כבן ‪ 26‬היה כאשר עלה לא“י אחרי רצונות וכיסופים‬ ‫ומניעות רבות‪ ,‬והיה מרבה לדבר מענין ארץ ישראל‪ .‬במדוודיוקא גר‬ ‫עד גיל ‪ 28‬ועבר לזלטיפולי שם גר עד גיל ‪ .30‬ואז עבר לעיר ברסלב שם‬ ‫חי עד היותו כבן ‪ , 38‬ע“ש עיר זו נקראה החסידות‪ -‬ברסלב ורמז לזה‬ ‫הפסוק‪” -‬ונתתי לכם לב בשר“‪ .‬כבן ‪ 38‬היה כשעבר לגור באומן עד יום‬ ‫פטירתו כחצי שנה‪.‬‬ ‫עבודתו בקודש‪ :‬עוד בהיותו ילד קטן וזעיר נמשך ליבו אחרי עבודת ה‘‬ ‫יתברך‪ ,‬היה יושב ומאזין לשיחותיהם של תלמידי הבעש“ט הקדוש‬ ‫ויונק מהם מלוא חופניים יראת שמים‪ .‬גם זכה להצטרף לנסיעתם‬ ‫אל ר‘ יעקב יוסף מפולנאה אחרי תחנונים רבים‪ ,‬ואמר כי מבט פניו‬ ‫הקדושים של הצדיק החדירו בו הרבה יראת שמים‪ .‬בכל מאודו רצה‬ ‫להיות כרצונו ית‘ ולבטל מידותיו ותאוותיו‪ ,‬וללמוד תורתו הקדושה‪ .‬אך‬ ‫העיד על עצמו שכל דבר היה בא לו ביגיעה רבה ובריבוי תפילה‪ .‬גם‬ ‫בעניין התפילה‪ ,‬בתחילה היה מכריח עצמו לעשות כן‪ ,‬וכל מה שזכה זה‬ ‫בזכות ריבוי תפילותיו והתבודדויות שהיה מתבודד בינו לבין קונו‪ .‬והיה‬ ‫מרבה בתפילה‪ ,‬התבודדות ותהילים‪ ,‬וכל מיני תפילות שאמר בסדור‬ ‫שערי ציון ועוד‪ ...‬רבנו הק‘ הרבה להשתטח על קבר זקנו הבעש“ט‪,‬‬ ‫ובדמעות שליש היה מרבה בתפילה שיזכה להתקרב אליו יתברך‬ ‫ולהיות כרצונו הטוב‪.‬‬ ‫בעת לימודו עם רבו בתלמוד תורה היה מנסה לשוות לנגד עניו שם‬ ‫הוי“ה ב“ה לקיים‪” :‬שיויתי ה‘ לנגדי תמיד“ והיה רבו גוער בו על שאינו‬ ‫מקשיב‪ ,‬אך הוא התאמץ לעשות זאת בכל תוקף‪ .‬ובכל אופן היה‬ ‫מסתיר את עצמו מאוד והיה עושה מעשי נערות ושובבות לבל ישגיחו‬ ‫במעשיו הטובים‪ .‬גם לימודו בא לו בקושי רב‪ ,‬כי תחילה לא היה מבין‬ ‫לימודו‪ ,‬והיה הולך אצל ארון הקודש ומרבה בתחינה ותפילה שיזכה‬ ‫להבין לימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫כשהיה מקבל מעט פרוטות מאימו לקנות לו דבר מה‪ ,‬היה נתנם לצדקה‬ ‫או משלם לרבו שילמדו עוד דפי גמרא‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 6‬רצה לבטל תאוות אכילה‪ ,‬אך כשראה שאי אפשר היה בולע‬ ‫האוכל כדי שלא ירגיש טעם אכילתו‪ .‬ואח“כ המשיך עד ששיבר כל‬ ‫תאוותיו ועלה מדרגה לדרגה והכל מבלי שידע עליו איש כי היה מסתיר‬ ‫עצמו מאוד‪.‬‬ ‫בהיותו כבן ‪ 6‬כתב את חלק א‘ בספר המידות והוא מלוקט מדברי הגמרא‬ ‫ש“ס ופוסקים‪.‬‬ ‫הרבה בסיגופים ותעניות‪ ,‬והיה טובל בקור ובשלג‪ ,‬ומתענה מערב שבת‬ ‫עד ערב שבת מס‘ פעמים מבלי שידע על כך איש‪.‬‬ ‫הכלל הוא שכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול‬ ‫ובמסירות נפש‪ .‬ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר‬ ‫בא לו ביגיעה גדולה מאד‪ ,‬שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר‬ ‫מעבודת השם‪.‬‬ ‫וכל מה שספרנו עד הנה‪ ,‬אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ“ל לנגדו לפי‬ ‫עצם מעלתו שזכה אחר כך‪ ,‬עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי‬ ‫ילדותו‪ ,‬למען נדע ונשכיל איך הבחירה חפשית וכל אדם יוכל לזכות אם ירצה‬ ‫מופלגת‬ ‫למעלה‬ ‫מאד‪ .‬אף על פי‬

‫שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד‪ ,‬ואין מניחין אותו לכנס כלל‬ ‫בעבודתו יתברך כי התאוות והמדות רודפין אחריו מאד‪ ,‬אף על פי כן צריך‬ ‫שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה‪ .‬כי בספורים הללו יבין החכם‬ ‫מדעתו‪ ,‬איך גם על רבנו הקדוש והנורא‪ ,‬זכר צדיק וקדוש לברכה‪ ,‬עבר גם כן‬ ‫כל המניעות והכבדות הנ“ל‪ ,‬ועבר בכל זה‪ ,‬ואף על פי כן זכה לשבר הכל מחמת‬ ‫שרצה באמת בעבודתו יתברך ובחר בחיים באמת עד שזכה למה שזכה‪:‬‬ ‫ואמר‪ :‬שאפלו לא היה מזרע האלקי הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה‪,‬‬ ‫רק אפלו אם היה ממשפחה הירודה שבישראל‪ ,‬היה זוכה גם כן למה שזכה‬ ‫על ידי עצם עבודתו ויגיעתו שיגע וטרח מאד מאד בעבודתו יתברך‪) .‬שבחי‬ ‫הר“ן כ“ה(‬ ‫כבן ‪ 20‬שנה בלבד היה רבנו הקדוש כאשר החלו להתקרב אליו תלמידיו‬ ‫הראשונים‪ ,‬ולצידו עמדו גם מתנגדים רבים‪ ,‬אך היה איתן להמשיך‬ ‫ולהפיץ תורתו ולעשות תלמידים הרבה‪ ,‬באלול תק“ס התקרב אליו‬ ‫תלמידו המובהק ר‘ נתן אשר העיד עליו רבנו דברים הרבה ואמר כי זו‬ ‫נשמה חדשה שירדה לעולם‪ .‬יחד העלו את כל תורותיו ואמרותיו על‬ ‫הכתב‪.‬‬ ‫כל ימיו היה כולו במצב של התעלות והתקדמות‪ ,‬והיה אומר כי אם לא יעלה‬ ‫ויתקדם בעבודת ה‘ מיום לחברו לא שווה לו החיים בעוה“ז‪ .‬עד היותו כבן‬ ‫‪ 38‬וחצי אז הרגיש כי אינו יכול להישאר יותר בעוה“ז כי אין לו אפשרות‬ ‫להתקדם כאן וכן מוכרח לפשוט את גופו הקדוש ולהיפטר מן העולם‪.‬‬ ‫מעצותיו הקדושות‪ :‬רבנו הקדוש ר‘ נחמן מברסלב הוריש לנו עצות‬ ‫קדושות ויקרות אשר בנקל מי שיזכה לקיימם יזכה להיות איש כשר‬ ‫באמת‪ ,‬והן שזורות בתוך כתביו הקדושים והעברו לנו מדור לדור ע“י‬ ‫זקני חסידי ברסלב‪ .‬מעיקר עצותיו‪ :‬רבינו הדגיש בעיקר שני דברים‬ ‫שעליהם התבטא כחוק ולא יעבור והם א‪ .‬שעה התבודדות‪) -‬ליקו“מ‬ ‫”על ‪ֵּ -‬כן ְּב ֶה ְכרֵ ַח ְל ַצוּ וֹת ָל ֶהם ׁ ֶש ִּי ְהיֶ ה ָל ֶהם ַעל ‪-‬‬ ‫ח“ב צו‘( וכך כתב ‪ַ .‬‬ ‫ָּכל ‪ָּ -‬פנִ ים ֵאיזֶ ה ׁ ָש ָעה ִה ְת ּבו ְֹדדוּ ת‪ “...‬והעיד על עצמו שכל מה שזכה‬ ‫הכל בזכות שהרבה בתפילה ובהתבודדות‪ ,‬ועוד אמר ‪ “:‬כי מקטן ועד‬ ‫גדול אי אפשר להיות איש כשר כי אם על ידי התבודדות ושיחה בינו‬ ‫לבין קונו“‪ .‬ב‪ .‬לימוד הלכות‪ -‬כל איש ישראלי מחויב ללמד בכל יום ויום‬ ‫פוסקים ולא יעבר‪ ...‬כי צריך ללמד איזה דין ב“שולחן ערוך“ בכל יום‬ ‫ויום כל ימי חייו‪) .‬שיחות הר“ן כט(‪ .‬אומן ראש השנה‪ -‬רבינו הדגיש גם‬ ‫את גודל חשיבות הנסיעה לציונו בראש השנה‪ .‬אמר‪” ,‬הראש השנה שלי‬ ‫עולה על הכל‪ . . .‬איש לא יעדר‪ ,‬כי כל העניין שלי הוא רק ראש השנה‪.‬‬ ‫והזהיר לעשות כרוז ‪ ...‬עוד הוסיף‪” ,‬לא מבעיא אתם‪ ,‬אלא כל העולם‬ ‫כולו תלוי בראש השנה שלי“‪.‬‬ ‫הבטחתו‪ :‬יחד שניים מתלמידיו לעדות‪ .‬ואמר שגם כי ימלאו ימיו‪ ,‬אחר‬ ‫הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם התיקון הכללי וייתן פרוטה‬ ‫לצדקה‪ ,‬אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום‪,‬‬ ‫אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרחב להושיעו ולתקנו וכו‘ )רפא(‪ .‬ואני‬ ‫חזק מאד בכל הדברים שלי‪ ,‬אך בזה אני חזק ביותר‪.‬‬ ‫ספריו וחיבוריו‪” :‬ליקוטי מוהר“ן“‪ -‬שני חלקים שהם מלאים תורות‬ ‫נשגבות ונעלות שאמרם רבנו הק‘ ונערכו ע“י ר‘ נתן תלמידו‪ ,‬על ספר‬ ‫זה אמר ”הספר שלי אתחלתא דגאולה‪” “...‬סיפורי מעשיות“‪ -‬י“ג‬ ‫מעשיות נעלות ונשגבות שהם כעין משלים המלאים מוסר ויר“ש‪” .‬ספר‬ ‫המידות“‪ -‬שני חלקים‪ ,‬עליו העיד רבנו ‪” :‬ספר זה אהובי ורעי המסור‬ ‫עשה אותי ליהודי“‪” .‬שיחות הר“ן“‪ -‬ובו שיחות מלוקטות מרבנו ז“ל‪.‬‬ ‫”חיי מוהר“ן"‪ -‬ובו ליקוטים מהנהגותיו הקד‘ ועבודתו בקודש‪” .‬התיקון‬ ‫הכללי“‪ -‬עשרת מזמורי התהלים שהם תיקון לכל‪ .‬מגילת סתרים‪ -‬סדר‬ ‫השתלשלות ביאת משיח‪ ,‬תיקון המלכות לשרשה‪ ,‬הספר אבד ברבות‬ ‫השנים‪” .‬ספר הנשרף“‪ -‬עליו אמר רבנו הקדוש‪” :‬אין מי שידע ויבין בו‬ ‫דבר‪ ,‬כי אם צדיק גדול חד בדרא“‪ .‬מעוצם גדולתו רבו עליו המקטרגים‪,‬‬ ‫עמ“נ שלא יתפרסם הספר‪ .‬בנו ר‘ שלמה אפרים נפטר‪ .‬וכבר היה סיכון‬ ‫שגם רבנו יפטר‪ ,‬לכן ציוה על משמשו בקודש ר‘ שמעון לשרוף את‬ ‫הספר הקדוש‪” .‬ספר הגנוז“‪ -‬עליו העיד רבנו כי קדושתו גבוהה מספר‬ ‫הנשרף אך לא נתפרסם‪ .‬עוד חיבורים רבים כתב רבנו‪ ,‬אך טרם פטירתו‬ ‫ציוה על תלמידיו לשרפם‪.‬‬ ‫בשם ר‘ נתן מובא כי אמירת ספרי רבנו בעצמה היא חשובה מאוד‬ ‫ומסוגלת לנשמה‪ ,‬כמו אמירת ספרי זוהר ותיקונים‪) .‬אפילו שלא‬ ‫מבינים הכתוב‪(.‬‬ ‫מבחירי תלמידיו‪ :‬ר‘ נתן שטרנהרץ מברסלב‪ ,‬תלמידו המובהק של רבנו‪,‬‬ ‫שדרכו עברה כל תורתו‪ ,‬והיה הסופר של רבנו ז“ל‪ .‬ר‘ נפתלי הרץ‪-‬עליו‬ ‫ועל ר‘ נתן העיד רבנו ‪” :‬הם יודעים ממני מעט“‪ .‬ר‘ שמואל אייזיק‪-‬‬ ‫הוריש לו רבנו את הכח לתקן נשמות הנפטרים‪ .‬ר‘ יודל‪-‬לו הוריש רבנו‬ ‫את הכח לקבל פדיונות‪ .‬ר‘ אהרון‪ -‬עליו התבטא רבנו ז“ל‪” :‬אני ישא‬ ‫אותו על דגל לקראת המשיח“‪.‬ר‘ יקוטיאל המגיד מטראויץ‪ -‬הזקן‬ ‫שבתלמידיו‪ .‬ר‘ שמעון השמש‪-‬שמש רבנו ותלמידו הראשון‪.‬‬ ‫מצאצאיו‪ -‬לרבנו היו שמונה ילדים‪ ,‬שישה בנות ושני בנים‪ :‬אדל‪ ,‬שרה‪,‬‬ ‫מרים‪ ,‬חיה‪ ,‬פיגא ובת נוספת אשר לא נודע שמה‪ .‬יעקב‪ ,‬שלמה אפרים‪.‬‬ ‫ילדים בחיי רבנו ז“ל ‪ :‬פיגא‪ ,‬הבת‬ ‫ארבעה נפטרו בעודם‬ ‫הנוספת‪ ,‬יעקב ושלמה אפרים‬ ‫נפטרו בחייו‪.‬‬ ‫ביתו אודל הייתה הבכורה‬

‫בדיחות הדעת‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫תמים משכונת התמימים הגיע לארץ‪ ,‬וגילה שביתו‬ ‫מלא ג'וקים‪ ,‬הוא ניגש לחנות לחומרי בנין ומבקש‬ ‫דבר נגד ג'וקים‪.‬‬ ‫בעל החנות מציע לו כדורי נפתלין‪ ,‬והתמים מבקש‬ ‫שני ק"ג‪ .‬למחרת חוזר התמים לחנות ומבקש עוד‬ ‫שני ק"ג נוספים‪ ,‬המוכר המופתע שואל אותו‪:‬‬ ‫"מדוע אתה צריך כ"כ הרבה כדורי נפתלין"? "מה‬ ‫אתה חושב שכל כדור פוגע?" משיב התמים!‬

‫ושמחת בחגך והית אך‬

‫ש מח‬

‫‪‬שמחת בית השואבה‪‬‬ ‫מוסדות חוט של חסד‬ ‫והרב שלום ארוש מזמינים אותכם‬ ‫לשמחת בית השואבה והילולת רבינו‬ ‫הקדוש רבי נחמן מברסלב‪,‬‬ ‫שיתקיים אי“ה ביום שני ד‘ דחוהמ“ס‬ ‫ח“י תשרי‪ ,‬בשעה ‪20:30‬‬ ‫שיתקיים אי“ה בסוכת הישיבה ברח‘‬ ‫שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‪.‬‬

‫זמנים |‬

‫חג הסוכות תש"ע‬

‫י‪-‬ם‬

‫ת“א‬

‫חיפה בא“ש‬

‫כניסה‬

‫‪16:47‬‬

‫‪17:02‬‬

‫‪16:53‬‬

‫‪17:05‬‬

‫יציאה‬

‫‪17:57‬‬

‫‪18:00‬‬

‫‪17:59‬‬

‫‪17:59‬‬

‫לר“ת‪:‬‬

‫‪18:38‬‬

‫‪18:41‬‬

‫‪18:40‬‬

‫‪18:40‬‬

‫הפטרה‪) :‬זכריה י"ג( הנה יום בא לה'‬ ‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬

‫ואיתה היה מרבה לשוחח בדברים נעלים ונשגבים‪.‬‬ ‫על בנותיו העיד כי היו בעלות רוח הקודש קרוב‬ ‫לנביאות‪ ,‬ומבתו שרק‘ה‪ ,‬אמר ‪“:‬איני מדבר כלל לגודל‬ ‫מעלתה“‪.‬‬ ‫פטירתו‪ :‬בעוברו בעיר אומן כשנודע לו סיפור הטבח‬ ‫שערכו שם ההיידמקים ‪ 30‬שנה לפני הגיעו למקום‪,‬‬ ‫בו נהרגו קרוב ל‪ 30,000‬יהודים על קידוש ה‘‪ ,‬אמר‬ ‫לתלמידיו ולמשפחתו כי רואה הוא גן יפה במקום‬ ‫הזה ויש נשמות המחכות לתיקונו וכשיגיע קיצו‬ ‫יקברוהו שם עם ההרוגים‪.‬‬ ‫וביום י“ח תשרי תקע“א נפטר והוא כבן ‪ 38‬וחצי‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫טרם פטירתו המשיל על עצמו‪ :‬כמו שאני עתה בחדר‬ ‫זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני‬ ‫וסוגר הדלת אחרי‪ .‬אם אתה תבוא אצל הדלת ותצעק‬ ‫אבי אבי וכו‘ לא אשמע דבריך?! ורמז לכל אחד ואחד‬ ‫כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש‬ ‫והנורא‪ .‬כי בודאי ישמע דבריו ויעזר ויושיע לו בכל מה‬ ‫שאפשר‪ .‬והרגיע תלמידיו באומרו‪” :‬מה לכם לדאוג‬ ‫מאחר ואני הולך לפניכם‪ ,‬ומה נשמות שכבר הלכו‬ ‫לעולמם מצפים על תיקוני‪ ,‬כל שכן אתם שאני הולך‬ ‫לפניכם מה לכם לדאוג? סימכו על כוחי הגדול‪“...‬‬ ‫על רבינו הקדוש ככל שנכתוב יכלו הדפים והדיו ושבחיו‬ ‫לא יכלו‪ ,‬ואי אפשר אלא ליגע אף בקוצו של יוד על עוצם‬ ‫גדולתו ומעלתו‪ .‬אך מעט מה שכתבנו שיהיה לתועלת‬ ‫והתעוררות ללמוד מעצותיו ולהידבק בדרכיו‪ ,‬ויה“ר‬ ‫שזכותו וזכות תורתו ועצותיו הקדושים יהיו למגן וצינה‬ ‫לנו ולכל ישראל‪.‬‬