Chut Shel Chessed Shoftim 2009

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬ש ו פ ט י ם‬

‫ב' באלול תשס“ט‬

‫‪\08\2009‬‬ ‫‪ 22‬גליון‪134 :‬‬

‫המאמין בהשגחה פרטית‬ ‫ליקוטי הלכות‪ ,‬הלכות משא ומתן הלכה ד'‪,‬‬ ‫כותב רבי נתן יסוד נורא‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬כי עיקר‬ ‫קבלת התורה תלויה באמונת ההשגחה פרטית‪.‬‬ ‫שאז שייך מצווה ועברה‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬כי אין דבר נעלם ממנו‬ ‫ואין נסתר מנגד עיניו‪ .‬והוא יתברך בוחר בתורה ובמצוות‬ ‫מעשיות הנעשים בזה העולם הגשמי מדברים גשמיים‪,‬‬ ‫אבל הכופר בהשגחה חס ושלום‪ ,‬הוא כופר בכל התורה‬ ‫כולה‪ .‬וזה הדבר ידוע ומובן לכל‪.‬‬

‫ב‬

‫כי עקר כלליות התורה הוא בחינת עיניים‪ ,‬בחינת ראיה‬ ‫והשגחה‪ ,‬דהינו שאנו מאמינים בהשגחתו בפרטיות שהוא‬ ‫יתברך צופה ומביט ורואה ומשגיח תמיד על כל דבר ודבר‬ ‫בפרט‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי‬ ‫הארץ"‪ ,‬ועל ידי זה שאנו מאמינים בהשגחתו יתברך אנו‬ ‫מכוונים עיני דעתנו אליו תמיד בבחינת‪" :‬עיני תמיד אל‬ ‫ה'"‪ ,‬בחינת‪" :‬אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים"‪ .‬כי‬ ‫אף על פי שהוא יתברך יושב בשמים ומרומם ומנושא‬ ‫מאד מאד מאתנו‪ ,‬אף על פי כן הוא יתברך בעצמו משגיח‬ ‫בהשגחה פרטית על כל דבר שבעולם עד תכלית נקודת‬ ‫המרכז של עולם הגשמי וכל אשר בו‪ .‬וכמו שכתוב‪" :‬מי‬ ‫כה' אלוקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים‬ ‫ובארץ"‪.‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬כל אחד יחזיק טוב בכסא‪ ,‬כי רבי נתן אומר דברים‬ ‫כדורבנות‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬וזהו עיקר כלליות התורה‪ ,‬כי הפוגם‬ ‫וכופר איזה כפירה בעלמא בההשגחה הפרטית‪ ,‬הוא כופר‬ ‫בכל התורה כולה ויוצא מן הדת‪ ,‬והוא הוא האפיקורוס‬ ‫והכופר המוזכר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה‪ ,‬שהוא‬ ‫גרוע ממשומד ומומר לכל התורה כלה‪ .‬וזה דבר פשוט‬ ‫שאין צריכין לבארו!"‬ ‫למדנו כאן את ההגדרה מיהו הכופר‪ ,‬הגדרה שצריכה‬ ‫לזעזע כל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל‪ :‬לא רק זה‬ ‫שכופר מכל וכל בקדוש ברוך הוא ח"ו‪ ,‬הוא הכופר‪ ,‬אלא גם‬ ‫זה שאומר בפה מלא שהוא מאמין בה'‪ ,‬והוא מקיים תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬ומדקדק בקלה כחמורה וכו' וכו'‪ ,‬אבל כשמשהו‬ ‫הכי קטן בעולם קורה לו‪ ,‬שהוא לא מאמין שזה רצון ה'‪,‬‬ ‫ושזו השגחה פרטית מאת ה'‪ ,‬הוא כופר בכל התורה כולה‪,‬‬ ‫ויוצא מן הדת‪ ,‬והוא האפיקורוס המוזכר בדברי רז"ל והוא‬ ‫גרוע ממשומד וכו' וכו'‪ .‬ובמה מתבטאת האמונה של‬ ‫האדם בהשגחה פרטית? בזה שהוא לא מאשים את עצמו‪,‬‬ ‫ולא רודף את עצמו‪ ,‬ולא מאשים את אשתו ולא את הילד‬ ‫ולא את הנהג וכו'‪ ,‬ולא אף אחד בעולם! הוא רק מאמין‬

‫שזה בהשגחה מה' ולטובה!‬ ‫בשביל להמחיש זאת‪ ,‬נצייר בדעתנו אחד‪ ,‬שכל היום הוא‬ ‫לומד תורה‪ ,‬וכל הלילה משתטח בקברי צדיקים‪ ,‬וכו' וכו'‬ ‫ כל אחד יוסיף מדעתו‪ ,‬מה שנראה לו מתאים לחסיד‬‫הכי גדול בעולם ‪ -‬אבל כשהילד שלו לא שומע בקולו‪,‬‬ ‫הוא לא מאמין שזה רצון ה' שלא ישמע לו‪ ,‬והוא מתמלא‬ ‫בעצבים‪...‬או כשאשתו לא מכינה לו אוכל‪ ,‬או כשהוא לא‬ ‫מוצא את החולצה‪ ,‬אחרי שכבר ביקש בפירוש שיכינו לו‬ ‫את החולצה כמה פעמים וכו' וכו'‪ ,‬ועוד כיוצא בזה‪ ,‬כל מיני‬ ‫דברים קטנים‪ ,‬שהם לא כפי רצונו‪ ,‬והוא לא מאמין שכל‬ ‫הדברים האלו הם בהשגחה פרטית‪ ,‬והוא כועס‪ ,‬מתעצבן‪,‬‬ ‫או אפילו רק רוטן בשקט – הוא הוא הכופר בכל התורה‬ ‫כולה‪ ,‬והוא האפיקורוס וגרוע ממשומד וכו' וכו' – כל‬ ‫ההגדרה של רבי נתן‪.‬‬ ‫על פי ההגדרה הזאת אנחנו מבינים‪ ,‬שמי הוא הנקרא‬ ‫"מאמין"? רק המאמין בהשגחה פרטית‪ .‬ובכדי לחרוט את‬ ‫זה חזק בלב‪ ,‬צריך שכל אחד יאמר תמיד "מאמין בהשגחה‬ ‫פרטית"‪ ,‬ולא רק "מאמין"‪ ,‬כדי שנזכור תמיד‪ ,‬שרק "מאמין‬ ‫בהשגחה פרטית" הוא המאמין‪ ,‬ואין דבר כזה "מאמין"‬ ‫אם הוא חסר את האמונה בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫כי זה דבר שנשכח מן הלב‪ ,‬וחומק מן האדם ‪ -‬שכל יסוד‬ ‫אמונתו ותורתו ומצוותיו‪ ,‬הוא אך ורק בהעמיקו את‬ ‫האמונה שלו בהשגחה הפרטית שיש עליו ועל כל העולם‬ ‫כולו‪ ,‬בכל פרט ופרט בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬וכמו שכתב רבי‬ ‫נתן‪ ,‬והובא לעיל‪ ,‬שזהו יסוד כל התורה כולה שנקראת‬ ‫"עיניים"‪ .‬אם אין לאדם את האמונה הפשוטה לראות‬ ‫בחיים שלו כל נקודה‪ ,‬כל דבר קטן שקורה לו‪ ,‬שזה רצון‬ ‫ה' וזה לטובה‪ ,‬אז חסר לו העיקר והיסוד של כל התורה‬ ‫כולה והוא נופל תחת ההגדרות המפחידות שרבי נתן מנה‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫וכותב רבי נתן בסוף דבריו‪ ,‬שההגדרה הזאת‪ ,‬היא דבר‬ ‫פשוט שאין צריך לבארו‪ .‬והדבר הפשוט הזה‪ ,‬הוא למעשה‬ ‫המפתח לכל הלימוד שאנחנו למדים על ההודאה‪ ,‬בפרט‬ ‫על מה שכתבנו על היסורים הקטנים‪ ,‬שהאדם צריך ללמוד‬ ‫להסתכל על הדברים הקטנטנים המציקים‪ ,‬על הטרדות‬ ‫שלפעמים הן מטריפות את דעתו ‪ -‬באמונה בהשגחה‬ ‫פרטית! שהם מאת ה' ולטובתו‪ ,‬ויקבלם באהבה! וזה‬ ‫ממתיק ממנו דינים פי כמה וכמה‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫ועיקר המסר הוא לבית‪ ,‬שכמה צריכים סבלנות בבית‪,‬‬ ‫לבן ובת הזוג‪ ,‬לילדים‪ .‬והעיקר לזכור‪ ,‬שאם אדם לא‬ ‫מקבל באהבה את היסורים הקטנים‪ ,‬מי יודע מה יגיע‬ ‫אליו‪ ,‬ה' ישמור‪ ,‬כמו שכתבנו במאמרים קודמים‪ .‬ובאמת‬ ‫כשמסתכלים באמונה‪ ,‬זה לא קשה כלל ורואים בחוש‬ ‫שאלו יסורים קטנטנים וכמעט שאי אפשר לכנות אותם‬ ‫יסורים‪ ,‬רק חוסר האמונה של האדם מאבד לו את‬ ‫הסבלנות‪ ,‬ואז הדברים הכי קטנים מוציאים אותו מדעתו‬ ‫והוא מרגיש שהוא מלא יסורים‪ ,‬ובאמת הוא ממשיך‬ ‫על עצמו יסורים גדולים יותר ויותר מחמת שלא מקבל‬ ‫באהבה את היסורים הקטנים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אדם שאין לו סבלנות לילדים‪ .‬יכולים להגיע לו‬ ‫יסורים גדולים ונוראים ר"ל ל"ע‪ ,‬כי אם ח"ו‪ ,‬מי מהילדים‬ ‫שלו יצא לתרבות רעה ח"ו ח"ו ר"ל‪ ,‬אין יסורים גדולים‬ ‫מזה‪ ,‬כמו שמעידה הגמרא הקדושה‪ ,‬שקשה תרבות רעה‬ ‫בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג‪ .‬זה ממש כך‪,‬‬ ‫שלא נדע‪ :‬כשיוצא איזה בן או בת לתרבות רעה‪ ,‬זה יותר‬ ‫גרוע ממלחמת גוג ומגוג!‬ ‫ואיך הגיע המצב הזה? כי לא היה להורים את האמונה‬ ‫הפשוטה לסבול את היסורים הקטנים‪ ,‬והם התעצבנו‬ ‫וגערו וביזו וכו' וכו'‪ ,‬אז הילדים ברחו‪...‬ר"ל‪ .‬כי צריכים כל‬ ‫כך הרבה סבלנות‪ ,‬כ"כ הרבה אהבה‪ ,‬כ"כ הרבה וותרנות‪,‬‬ ‫עם הילדים‪ .‬אם לוקחים ילד באהבה‪ ,‬הוא ילך בדרך טובה‬ ‫והוא יצליח‪ .‬רק הסבלנות היא הדרך עם הילדים‪ .‬מי שאין‬ ‫לו סבלנות לסבול את היסורים הקטנים איתם‪ ,‬אז ח"ו‬ ‫מגיעים יסורים גדולים‪ ,‬לא על אף אחד מישראל‪.‬‬ ‫כמו כן לעניין שלום בית‪ .‬מי שאין לו סבלנות ואמונה‬ ‫פשוטה בהשגחה פרטית לסבול את היסורים הקטנים‬ ‫מבן או בת הזוג‪ ,‬אז גם ח"ו מגיעים יסורים גדולים‪ ,‬רבנות‪,‬‬ ‫גירושין‪ ,‬ל"ע‪ ,‬שהם יסורים גדולים שאין כמותם‪.‬‬

‫וכך הוא בכל תחומי החיים‪ .‬מי שלא מוכן לקבל באמונה‬ ‫ובאהבה את היסורים הקטנים‪ ,‬שפה מגרד לו‪ ,‬פה קצת‬ ‫כואב לו וכד'‪ ,‬אז ר"ל עלולים לבוא יסורים גדולים יותר‪.‬‬ ‫אך היסוד לזה‪ ,‬שיחיה האדם את האמונה ולא יכפור‬ ‫בהשגחה הפרטית בנקודה הקטנה ביותר‪ ,‬ויזכור את ה'‬ ‫שהכל מה' ולטובה‪ ,‬ויוכל לחיות ככה‪ ,‬ולקבל הכל באמונה‬ ‫ובאהבה‪ ,‬זה תלוי בכך שיזכור את ההגדרה של רבי נתן‪ ,‬מי‬

‫המשך דבר ראש הישיבה בעמוד ‪4‬‬

‫פרשת שופטים‬

‫מפניני‬ ‫הפרשה‬

‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬

‫וְ ל ֹא ִת ַ ּקח ׁש ַֹחד ִּכי ַה ׁ ּש ַֹחד יְ ַע ֵּור ֵעינֵ י ֲחכָ ִמים‬ ‫"‪...‬‬ ‫וִ ַיס ֵּלף דִּ בְ ֵרי ַצדִּ יקים" )דברים ט"ז י"ט(‬ ‫וזאת למה? ידוע כי הממון הוא כיסוי כמו שנאמר‬ ‫)בראשית כ( "וּלְ ָׂש ָרה ָא ַמר ִה ֵּנה נָ ַת ּ ִתי ֶאלֶ ף ֶּכ ֶסף לְ ָא ִח ְ‬ ‫יך‬ ‫ִה ֵּנה הוּא לָ ְך ְּכסוּת ֵעינַ יִ ם" לשון כיסוי‪ ,‬היינו שמכסה‬ ‫את עיני הדיין לדון דין אמת‪.‬‬ ‫ובזה מרומז ענין התפלה‪ ,‬ע"פ מה שמביא רבינו‬ ‫בליקו"מ ב'‪ ,‬שמי שמחזיק בממון שאינו שלו‪ ,‬ואפילו‬ ‫אם אינו יודע מכך‪ .‬אזי יש כיסוי המעכב את תפילתו‪.‬‬ ‫וזה מרומז כאן בכפילות דברי הפסוק "יְ ַע ֵ ּור ֵעינֵ י‬ ‫ֲחכָ ִמים" זה במי שיודע שיש אצלו ממון שאינו שלו‪,‬‬ ‫יס ּ ֵלף דִּ ְב ֵרי צַ דִּ יקים" זה מדובר אפילו על צדיק‬ ‫"וִ ַ‬ ‫שמחזיק באין יודעין ממון שאינו שלו ועל ידי כך‬ ‫תפלתו מתעכבת ומתבלבלת לו‪ ,‬כי התפלה היא "עין‬ ‫לא ראתה אלוקים זולתך" ואדם זה מסתכל על עוד‬ ‫ענינים‪) .‬אור חדש(‬ ‫"צ ֶדק ֶצ ֶדק ִּת ְרדּ ֹף לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה" )דברים ט"ז כ(‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫נאמר בנביא )ישעיה י"א ה'( "וְ ָהיָ ה צֶ ֶדק ֵאזוֹ ר ָמ ְתנָ יו‬ ‫וְ ָה ֱאמוּנָ ה ֵאזוֹ ר ֲחלָ צָ יו" ולימדונו רבותינו צדק היינו‬ ‫אמונה‪ ,‬ולפי"ז יתכן לפרש כך את דברי הפסוק‪" :‬צדק‬ ‫צדק" היינו מי שמדבר כל הזמן ממדת האמונה ומרבה‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫החופשה האמיתית מתחילה‬ ‫"ילדים צדיקים שלי‪ ,‬סוף כל סוף מסתיימת החופשה‬ ‫ואתם חוזרים ללימודים" מכריזה האם לילדיה בהתרגשות‪,‬‬ ‫אנחה פורצת מתוך גרונה וכל כולה קורנת מאושר‪" .‬עכשיו‬ ‫מתחילה באמת החופשה שלי" היא מוסיפה בשקט‪.‬‬ ‫כן זאת האמת‪ -‬אין כמעט אמא שבאמת נחה בחופשה‪,‬‬ ‫הילדים שבתקופת הלימודים מתקשים לקום בבוקר‬ ‫פתאום קמים בנץ החמה‪ .‬המרץ שלהם פשוט לא נגמר‪.‬‬ ‫הם ממש מטפסים על הקירות בבית‪ ,‬קשה להעסיק אותם‬ ‫כל היום‪ .‬וגם לתת להם להשתובב בחוץ לבד‪ -‬זה ממש‬ ‫סכנת נפשות‪ .‬אפילו הטיול לצפון כבר נשכח מהם וְ יֵ ֶצר‬ ‫העצלות כאילו פרח ולא היה‪ .‬מזריחת החמה ועד חצות‬ ‫הלילה צריך היה למצוא תעסוקה לילדים שמקפצים בבית‬ ‫כמו גדיים‪ ,‬אחרת‪...‬‬ ‫מחשבות של אמת‬ ‫סוף סוף הילדים יצאו בבוקר מוקדם‪ ,‬הקטנים לגן ולמעון‪,‬‬ ‫הבנים לחיידר והבנות לבית יעקב‪ .‬האם המסורה‪ ,‬נשארה‬ ‫בבית‪ .‬רק עכשיו היא שמה לב‪ -‬איזה שקט ושלווה שׂוֹ ְר ִרים‬ ‫בכל פינה‪ .‬המחשבות נכנסות להן לאיטן לתוך הראש‪:‬‬ ‫"איזו הצלה זו מסגרת הלימודים של ילדי‪ ,‬אני לא יודעת מה‬ ‫הייתי עושה בלי בית‪-‬הספר‪ ,‬אני בטוחה שאם החופשה‬ ‫הייתה נמשכת עוד כמה ימים הייתי מתאשפזת"‪.‬‬ ‫אם נקשיב ללב שלנו נשמע‪ -‬כי מחשבות כגון אלו עוברות‬ ‫אצל כולנו ובמיוחד לאחר חופשות ארוכות‪ .‬שהרי מי‬ ‫בימינו יכול להחזיק את ילדיו כל היום בבית? למי באמת‬ ‫יש את הסבלנות לשמוע אותם כל היום בוכים? מי יכול‬ ‫להעסיק את הילדים? ובלי לדבר על לחנך או ללמד אותם‬ ‫כל היום )גם ילדי שהו זמן לא מבוטל בקייטנה(‪ .‬תחשבו‬ ‫בכנות! מהניסיון שלנו בחופשות שהילדים נמצאים איתנו‬ ‫כל היום‪ ,‬איזה בטלנים ובורים הם יכלו להיות ללא מסגרות‬ ‫החינוך? האם באמת יש בידינו כוח וסבלנות לחנך ולהשכיל‬ ‫את הילדים? התשובה היא חד משמעית‪-‬לא‪ .‬אנחנו הורים‪,‬‬ ‫ואפילו הורים מוצלחים‪ .‬אבל להיות בבית‪ ,‬כל היום עם‬ ‫הילדים ובנוסף לחנך וללמד אותם‪-‬זה למעלה מכוחותינו‪.‬‬ ‫לכן המסקנה המתבקשת היא‪ -‬שתלמודי התורה‪ ,‬בתי‬ ‫הספר של הבנות‪ ,‬גני הילדים והמעונות‪ -‬הם באמת המתנה‬ ‫הגדולה ביותר שאפשר כהורים לקבל בעוה"ז‪ .‬לא בחינם‬ ‫אמרו בגמרא )ב"ב כא' ע"א(‪" :‬ברם זכור אותו האיש‬ ‫לטוב‪ ,‬ויהושע בן גמלא שמו‪ .‬שאלמלא הוא‪ -‬נשתכח תורה‬

‫בענין זה ואינו מפסיק ושוב חוזר ומדבר מענין הצדק‬ ‫היינו האמונה "תרדוף" אחריו תרדוף ותבקש אותו כי‬ ‫ממנו תזכה למה שנאמר בסוף הפסוק "למען תחייה"‬ ‫כי אצלו מקור החיות‪) .‬בגן התורה(‬ ‫שנֵ א ה' ֱאל ֹקך" )דברים ט"ז‬ ‫"וְ ל ֹא ָת ִקים לְ ָך ַמצֵּ בָ ה ֲא ׁ ֶשר ָ ׂ‬ ‫כ"ב(‬ ‫ַמ ֵ ּצ ָבה היא לשון דבר יציב שאינו זז‪ ,‬היום בעונותינו‬ ‫האדם משתמש במדה זו בטענה שאינו יכול להמשיך‬ ‫ולהתקדם בעבודת ה' משום שהוא נמצא איפא‬ ‫שהוא נמצא‪ ,‬ולכן בא הקב"ה ואומר אני שונא את מה‬ ‫שהאדם אומר זהו זה מה שאני ואיני יכול להתקדם‬ ‫עוד‪ ,‬פירושו שהוא מקים ַמ ֵ ּצ ָבה לְ ַמצָ בוֹ ‪ ,‬וזה מה שכתב‬ ‫רש"י ואע"פ שהיתה המצבה אהובה להקב"ה בימי‬ ‫האבות‪ ,‬היינו כי האבות לימדו את הדרך ההפוכה‬ ‫בענין זה היינו שהאדם ידע לטעון זאת כנגד היצר‬ ‫הרע שלא יפילו והיה מקים מצבה וגדר שלא לשגת‬ ‫אחור‪ ,‬אבל עכשיו ה' שנאה מאחר שעשאוה אלו חק‬ ‫לעבודת כוכבים‪ ,‬פירוש שהיום אנשים משתמשים‬ ‫בענין המצבה לטובת היצר הרע ומייאשים את עצמם‬ ‫ואומרים הרי אני כבר ממש דומה לעכו"ם ומה כבר‬ ‫ביני לבינו‪ ,‬ולכן ה' שונא זאת‪) .‬נחל חכמה(‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬ ‫מישראל‪ .‬שבתחילה מי שיש לו אב‪) -‬האב( מלמדו תורה‪.‬‬ ‫מי שאין לו אב‪ -‬לא היה למד תורה ‪ ...‬עד שבא יהושע בן‬ ‫גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה‬ ‫ומדינה ובכל עיר ועיר"‪.‬‬ ‫ומחמת שראו חכמים שלימוד התורה הולך ומתמעט‬ ‫והדורות הולכים ונחלשים קבעו‪ :‬שבתי החינוך הם לא‬ ‫רק זכות‪ ,‬אלא אפילו חובת הציבור‪ .‬כפי שפסק מרן רבי‬ ‫יוסף קארו זיע"א בשולחנו הטהור )יו"ד סי' רמה' סכ'(‪:‬‬ ‫"מוֹ ׁ ִש ִיבין ְמלַ ְּמ ֵדי ּ ִתינוֹ קוֹ ת ְ ּבכָ ל ְמ ִדינָ ה ו ְּמ ִדינָ ה‪ ,‬ו ְּבכָ ל ּ ֶפלֶ ְך‬ ‫ימין ֶאת‬ ‫וָ ֶפלֶ ְך‪ .‬וְ כָ ל ִעיר ׁ ְש ֵאין ָ ּב ּה ּ ִתינוֹ קוֹ ת ׁ ֶשל ֵ ּבית ַר ָ ּבן ַמ ְח ִר ִ‬ ‫ַאנְ ׁ ֵשי ָה ִעיר‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ּמוֹ ׁ ִש ִיבין ְמלַ ֵּמד ּ ִתינוֹ קוֹ ת; וְ ִאם ל ֹא הוֹ ׁ ִשיבוּ‪,‬‬ ‫ַמ ְח ִר ִיבין ֶאת ָה ִעיר"‪ .‬וכמובן מדובר על בתי חינוך של "בית‬ ‫רבן" ולא ח"ו על מקומות המחנכים לאפיקורסות וכדו'‬ ‫שהרי כל בר דעת‪ ,‬אם רק יסתכל ברחוב ויראה את הילדים‬ ‫הטועים הנמצאים במסגרות המחנכות לפריקת עול‪,‬‬ ‫תאוותנות ושאר מרעין בישין‪ .‬יבין עד כמה זכינו שילדינו‬ ‫מתחנכים במקומות כשרים‪ ,‬המחנכים בדרך ישראל סבא!‬ ‫הכרת הטוב‬ ‫על כן מן היושר וההגינות להכיר ולהוקיר טובה גדולה‬ ‫להנהלת בתי החינוך ובמיוחד למחנכים‪ ,‬המורות והגננות‪-‬‬ ‫על מסירות נפשם למען הילדים שלנו‪ .‬שהרי בלעדיהם היו‬ ‫ילדינו ח"ו חסרי ידע וחינוך‪ .‬תארו לעצמכם את הקושי הרב‬ ‫בלחנך וללמד כיתה שלמה‪ -‬יום יום‪ ,‬שיעור שיעור‪ ,‬מראשית‬ ‫השנה ועד אחריתה‪ .‬הרי אנחנו כהורים לא מסתדרים עם‬ ‫‪ 5‬ילדים? והמורה מתמודד עם ‪) 20‬במקרה הטוב(‪ .‬תחשבו‬ ‫עד כמה קשה‪ ,‬להתאים את הלימוד לכל ילד וילדה‪ ,‬שהרי‬ ‫כל אחד מבין באופן שונה וצריך ללמדו כפי דעתו‪ .‬ובלי לדבר‬ ‫על הטיפול בילד השונה והבעייתי‪ ,‬עם הילד שלא מסתדר‬ ‫חברתית ועם קשה התפיסה‪ ,‬שצריך לחזור לו על כל משפט‬ ‫‪ 3‬פעמים ובסוף הוא שואל מה אמרת?‪ .‬ומה דעתכם על‬ ‫בדיקת שעורי בית‪ ,‬מבחנים‪ ,‬והכנת מערכי שיעור יומיים‪.‬‬ ‫והעבודה היותר קשה שבמקדש היא הקנית ערכים ומידות‬ ‫טובות‪ ,‬עד שאמרו חז"ל אם הרב דומה למלאך ה' ‪...‬‬ ‫על כן מן היושר‪ ,‬לתמוך ולעזור בכל הכוח מתוך הכרת הטוב‪-‬‬ ‫ברצון‪ ,‬טרחה וממון על מנת לקיים את בתי החינוך‪ .‬ופשוט‬ ‫כשמש בצהריים שצריך לשלם את מלא שכר הלימוד‪ ,‬דמי‬ ‫שיכלול‪ ,‬פעילויות וכדו' עבור חינוכו של הילד‪ ,‬וצריך לשלם‬ ‫זאת בשמחה וטוב לבב וכפסק השו"ע )חו"מ סימן רמה'‬ ‫סד'( "חייב להשכיר מלמד לבנו ללמדו"‪ .‬ומוסיף הרמ"ה‪:‬‬ ‫"וְ ָהי ּו כּ וֹ ִפין לֵ יה לִ ְׂשכּ ֹר לִ ְבנוֹ ְמלַ ֵּמד וְ ִאם ֵאינוֹ ָ ּב ִעיר‪...‬יוֹ ְר ִדים‬

‫"ת ִמים ִּת ְהיֶ ה ִעם ה' אלוקיך" )דברים י"ח י"ג(‬ ‫ָּ‬ ‫פירושו שעל האדם לילך אחר הקב"ה בתמימות הן‬ ‫עם "ה'‪ ,,‬היינו מידת הרחמים וידע של מגיע לו כלום‬ ‫ולא יתלה כלום בזכות עצמו והן עם "אלוקיך"‪ -‬מידת‬ ‫הדין‪ ,‬שלא יהרהר אחר מידותיו יתברך ותמיד יהלל את‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ומי שעושה כן מובטח לו שיתקיים בו הפסוק‬ ‫"הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו" היינו שישועתו‬ ‫תהיה אפילו דרך מידת הדין )בגן התורה(‬ ‫"כי ֵת ֵצא לַ ִּמלְ ָח ָמה ַעל אֹיְ בֶ ָך‪ ...‬וְ ָהיָ ה ְּכ ָק ָרבְ כֶ ם ֶאל ַה ִּמלְ ָח ָמה‬ ‫ִּ‬ ‫ש ָר ֵאל"‬ ‫וְ נִ ַ ּג ׁש ַהכּ ֵֹהן וְ ִד ֶּבר ֶאל ָה ָעם וְ ָא ַמר ֲאלֵ ֶהם ׁ ְש ַמע יִ ְ ׂ‬ ‫)דברים כ' א'(‬ ‫ופירש רש"י שמע ישראל ‪ -‬אפילו אין בכם זכות אלא‬ ‫קריאת שמע בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם‪ ,‬ומדוע‬ ‫דוקא מצוה זו? והנראה בזה כי מצוה זו האדם מיחד‬ ‫על עצמו את מלכותו יתברך ו"אחד" גמטריא אהבה‬ ‫היינו שמבינים שהכל זה ממנו באהבה‪.‬‬ ‫אמונה וידיעה זו בלבד מספיקה בכדי לעשות ניסים‬ ‫לישראל ולנצח במלחמה וזה מה שדרשו בגמרא על‬ ‫הפסוק "הירא ורך הלבב ישוב לביתו" ר"י הגלילי‬ ‫אומר הירא מעבירות שבידו ומהו הלשון בידו אלא יד‬ ‫מרמזת על אמונה כידוע היינו שאין בו מספיק אמונה‬ ‫כנ"ל‪) .‬נתיבות דעת(‬

‫חוזרים ללימודים‬ ‫לִ נְ כָ ָסיו וְ שׂוֹ כְ ִרים ְמלַ ֵּמד לִ ְבנוֹ "‪ .‬וזה דבר שהיושר מחייבו וכי‬ ‫יעלה על הדעת לשלוח את הילד אפילו לבייבי סיטר ולא‬ ‫לשלם???‪.‬‬ ‫כל מזונותיו קצובין‬ ‫יצא לי פעם‪ ,‬לשמוע הורים המתלוננים על שכר לימוד‬ ‫גבוה )‪ (₪ 300‬ולא האמנתי! איזה כפיות טובה זו של‬ ‫ההורים‪ ,‬הרי מלמדים ומחנכים לכם את הילדים‪ ,‬כלום‬ ‫יעלה על הדעת‪ ,‬לא לשלם לרופא שהציל לכם את הילד‬ ‫ממות בטוח‪ .‬הרי "כל אשר יש לו לאדם ייתן בעד נפשו"‬ ‫בעד הצלת "חיים רוחניים" לא שווה ‪ ₪ 300‬ולא זו בלבד‬ ‫שהרי אפילו הכסף המובא בית ה' למען חינוך הבנים‬ ‫אינו מן המניין כמובא בגמרא )ביצה טז'( וכתוב בספרים‬ ‫הקדושים "שכל הצלחתו של הילד בתלמוד תורה )וכן הבנות‬ ‫בביה"ס( הכול תלוי‪ -‬בהערכת ההורים כלפי המלמד ושכר‬ ‫המלמדות" ועיניי ראו ולא זר‪ ,‬תלמידים שהוריהם לא העריכו‬ ‫כפי הצורך את המורה‪ -‬שילדים אלו היום ח"ו פורקי עול‪.‬‬ ‫וכנראה בגלל זה היצר הרע נלחם ביותר‪ .‬ומתאימה ביותר‬ ‫שיחת האדמו"ר הקדוש בעל ה"דברי אמונה" שכתב וז"ל‪:‬‬ ‫זוֹנוֹתיו‬ ‫"מי שאמונתו שלמה ומאמין במה שאמרו חז"ל ָכּל ְמ ָ‬ ‫ֲתין‬ ‫הוֹצאוֹת ָבּנָיו ְל ַת ְלמוּד תּוֹרָה ֶשׁ ִאם ַפּ ַחת פּוֹח ִ‬ ‫צוּבין וכו' חוּץ ֵמ ָ‬ ‫ְק ִ‬ ‫יפין לוֹ"‪ ,‬לכן לא יקמץ מלשלם שכר מלומדות‬ ‫מוֹס ִ‬ ‫הוֹסיף ִ‬ ‫לוֹ וְ ִאם ִ‬ ‫במילואה‪ ,‬בשביל שמאמין שהקב"ה ישלים החיסרון‪ .‬וגם ישלם‬ ‫בזמנה ועוד לפני זמנה‪ ,‬ובלב שלם ונפש חפצה‪ .‬אבל מי שאין‬ ‫אמונתו שלמה בפנימיותו רק בחיצוניות‪ .‬הוא יעשה כל הפעולות‬ ‫שביכולתו להשתמט מלשלם שכר מלומדות‪ .‬ואף אם כבר ישלם‪,‬‬ ‫דומה הוא אצלו כמו שנוטלין ממנו חלק מחיותו‪ ,‬וישתדל‬ ‫להוריד מהתשלום‪ .‬ויש לפעמים אם ימצא איזה תלמוד תורה‬ ‫ששכר לימוד שם הוא פחות מעט‪ ,‬יכניס לשם בנו אף שיודע‬ ‫שלא יגיע לתכלית הנרצה‪ .‬וכל זה נובע מחוסר באמונתו‪ .‬אבל‬ ‫אם מאמין במאמר חז"ל הנ"ל ישלם בשמחה‪ ,‬וגם אם לפעמים‬ ‫יצטרך לשכור מלמד פרטי לבנו על שעה ושתים לא ימנע עצמו‬ ‫אף אם זה עולה אצלו ביוקר‪ ,‬בשביל שמאמין באמונה שלימה‬ ‫יפין לוֹ" )שמות א' דף עז(‪.‬‬ ‫מוֹס ִ‬ ‫הוֹסיף ִ‬ ‫בדברי חז"ל ֶשׁ ִאם ִ‬ ‫איזה דברים יקרים ממש מאירי עיניים‪ .‬על כן הורים‬ ‫יקרים! דעו לנצל את המתנה היקרה הזו שהיא "בית‬ ‫החינוך" של ילדיכם‪ .‬השקיעו מאמצים‪ -‬בהכרת הטוב‪,‬‬ ‫פרגון‪ ,‬רצון‪ ,‬טרחה וממון על מנת לקדם ולשכלל אותו‪.‬‬ ‫והרבו בתפילות למען הצלחת בית החינוך של ילדיכם‪.‬‬ ‫שהצלחת בית החינוך היא הצלחתכם! ‪‬‬

‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬

‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫"המלכות"‬ ‫"וְ ָהיָ ה כְ ׁ ִשבְ ּתוֹ ַעל ִּכ ֵּסא ַמ ְמלַ כְ ּתו"‬ ‫פירת "המלכות" היא לית לה מגרמא כלום‪,‬‬ ‫ס פירושו שאין לה מעצמה כלום שהרי אין מלך‬ ‫בלא עם‪ ,‬נמצא שכל מה שהמלך נקרא מלך‬ ‫זה רק משום שיש לו עם שמקימים את מצוותיו‪.‬‬ ‫רבינו )ליקו"מ א'( מסביר שמדת המלכות מרמזת על‬ ‫עיקר עבודתנו בזה העולם‪ ,‬היינו "קבלת עול מלכות‬ ‫שמים" שפירושה ענווה‪ ,‬אמונה‪ ,‬תפלה‪ ,‬ותמיד האדם‬ ‫צריך לחפש אחר מדה זו‪.‬‬ ‫וזה שנאמר בפרשתינו‪" :‬שׂ וֹ ם ָּת ִשׂ ים ָעלֶ ָיך ֶמלֶ ְך"‪ ,‬היינו‬ ‫שהאדם צריך לבקש ולקבל על עצמו עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫ובשביל ענין זה צריך את הצדיק שיורה לנו את הדרך‬ ‫בעניין זה‪ ,‬וזה מרומז במילה "מלך" שהיא בגמטריא‬ ‫האות צ' היינו שהאדם צריך לבקש את דעת הצדיק שעל‬ ‫ידה יזכה למדת המלכות כראוי‪.‬‬ ‫וטבעו של כל אדם שכאשר הוא כבר מגיע לדרגות‬ ‫בעבודת ה' חושב הוא שהוא ראוי‪ ,‬או שמא כבר‬ ‫מגיע לו להשיג מעלות נוספות בזכות עבודתו‪ ,‬ואינו‬ ‫שם על לב לדעת ולהתבונן שעיקר העבודה היא לא‬ ‫לשכוח "מי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" ומאת מי‬ ‫כל הטובות‪ ,‬בבחינת‪" :‬אם אסק שמים שם אתה"‪,‬‬ ‫היינו לדעת שאם כל מה שזכיתי עדין רחוק אני מה'‬ ‫כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬ויש לי עוד עבודה רבה כדי‬ ‫להעפיל ולהגיע אל רום המעלה‪.‬‬ ‫ואדם שכבר זכה שיאמר עליו‪' :‬אסק שמים' היינו שזכה‬ ‫לבטל את כל החומריות ואת המידות המגושמות‪.‬‬ ‫עבודתו היא‪ :‬הידיעה ש"שם אתה" וירגיש שעדין‬ ‫הוא רחוק‪ ,‬ואין לו שום זכות על אף כל מה שזכה ואין‬ ‫לו בזכות כלום‪ ,‬אלא הכל בחסדו יתברך‪.‬‬ ‫וזה מה שכתוב בפרשתינו‪ ,‬ציווי מיוחד על מלך ישראל‪:‬‬ ‫"וְ ָהיָ ה כְ ׁ ִשבְ ּתוֹ ַעל ִּכ ֵּסא ַמ ְמלַ כְ ּתוֹ וְ כָ ַתב לוֹ ֶאת ִמ ׁ ְשנֵ ה‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת ַעל ֵס ֶפר ִמ ִּל ְפנֵ י ַהכּ ֲֹהנִ ים ַהלְ וִ ִ ּים"‪.‬‬ ‫"והיה" לשון שמחה "כשבתו על כסא"‪' -‬כסא' מרמז‬ ‫על הדרגות הגבוהות בעבודת ה' כידוע‪ ,‬ופירוש‬ ‫הדברים‪ ,‬שמצד אחד האדם צריך לשמוח שזכה‬ ‫להגיע לאן שהגיע בעבודתו יתברך‪ ,‬ומאידך גיסא אל‬ ‫לו לשכוח גם לא לרגע את הכתוב 'ממלכתו' ועליו‬ ‫לדעת שהעיקר זו מדת המלכות המורה על כך שאין‬ ‫לו מעצמו כלום והכל בחסד ממנו יתברך‪ ,‬ושלא‬ ‫יכנס בו שום הרהור או שמץ של מחשבה של גאווה‬ ‫או שאר מיני מחשובת פסולות מעין אלו‪ ,‬וזה מה‬ ‫שכתוב בהמשך הציווי על המלך‪:‬‬ ‫"וְ כָ ַתב לוֹ ֶאת ִמ ׁ ְשנֵ ה ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת ַעל ֵס ֶפר"‪'ִ -‬מ ׁ ְשנֵ ה'‬ ‫הוא לשון כפל היינו שישנם שני עבודות‪ ,‬הא' לרצות‬ ‫ולכסוף עוד ועוד בעבודת ה'‪ ,‬הב' שיחזור ויתבונן כל‬ ‫הזמן שהכל מאתו יתברך ואדרבא ככל שהוא עולה‬ ‫ומתעלה יותר בעבודתו יתברך אזי עבודה זו של מדת‬ ‫"מ ִּל ְפנֵ י‬ ‫המלכות נעשית מצויה אצלו יותר משאר אדם ִ‬ ‫ַהכּ ֲֹהנִ ים ַהלְ וִ ִ ּים"‪ ,‬היינו לפני שהוא רוצה עוד להתקדם‬ ‫בעוד עבודות קודם עליו לבדוק את עצמו אם את עיקר‬ ‫עבודתו הוא עובד או שמא את הנקל לו הוא חפץ לעשות‪,‬‬ ‫ואת עיקר העבודה להניח‪ ,‬ומשום כך ְמצוּוֶ ה מלך ישראל‬ ‫לשאת בחיקו את משנה התורה הזו‪ ,‬היינו לחזור‬ ‫ולשנן לעצמו ולכל כלל ישראל את עיקר העבודה‬ ‫של האיש הישראלי מהגדול שבעם היינו המלך ועד‬ ‫'ס ֶפר' היינו לְ ׁשוֹ ן ִס ּפוּר‪ ,‬שזו‬ ‫הקטן שבעם‪ ,‬וזה הלשון ֵ‬ ‫עבודת המלך להוֹ ִד ַיע וּלְ ַס ּ ֵפר ׁ ְשמוֹ יִ ְת ָ ּב ַר ְך ְ ּבכָ ל ָה ָא ֶרץ‬ ‫והוא מצווה בעניין זה יותר משאר אדם כמו שהסברנו‬ ‫למעלה שככל שהאדם בדרגא גבוהה יותר בעבודת ה'‬ ‫כך הוא זקוק יותר לעבודה הנקרא מדת המלכות לפשוט‬ ‫מעליו את בגדי הכוחי ועוצם ידי וללבוש ולהתעטף‬ ‫במידת המלכות למען יאריך ימים רבים על ממלכתו‬

‫אכי"ר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ייט יהודי פשוט חי בעיר‬ ‫ח העתיקה למברג‪ ,‬אך אומן‬ ‫היה במקצועו‪ ,‬חשובי העיר‬ ‫היו מזמינים אצלו את חליפותיהם‪.‬‬ ‫אך למרות זאת בקושי השתכר החייט‬ ‫כדי מחיית בני ביתו‪.‬‬ ‫שמע החייט האומן הגיע גם‬ ‫לאוזניו של הפריץ המקומי‪ ,‬ומאז‬ ‫לא חסרה לו לחייט עוד עבודה‪ .‬הוא‬ ‫הפך מיד לאחד מבאי ביתו של הפריץ‬ ‫והפרנסה הייתה בשפע‪ .‬החייט‪,‬‬ ‫בהיותו אדם עליז‪ ,‬ניגן לו חרישית‬ ‫בעת עבודתו‪ ,‬סיפר בדיחות והתלוצץ‪,‬‬ ‫והפריץ נהנה מאד מחייט זה‪ .‬כשהיה‬ ‫בא החייט אל הפריץ למדוד לו או‬ ‫לאחד מבניו בגד – היה נשאר שם‬ ‫כל היום כולו‪ .‬הפריץ היה מכבדו‬ ‫במשקאות ומיני מתיקה‪ ,‬ובין לגימה‬ ‫ללגימה היה חוטף שיחה עליזה עם‬ ‫הפריץ על הא ועל דא‪.‬‬ ‫אט אט‪ ,‬התרגל החייט לבית‬ ‫הפריץ‪ ,‬המשקאות הלהיטוהו באש‬ ‫זרה‪ ,‬הוא הפך לשיכור‪ ,‬ולא נזהר‬ ‫בכשרות מאכל או תבשיל‪ .‬ימים‬ ‫ולילות התגולל בבית הפריץ בשכחו‬ ‫כליל את אשתו וילדיו ואת מוצאו‬ ‫היהודי‪ .‬בשובו הביתה‪ ,‬כשבקושי הוא‬ ‫משרך את רגליו‪ ,‬היין נודף מפיו וכולו‬ ‫לוהט משכרות – היה מתנפל על בני‬ ‫ביתו‪ ,‬ומובן כי אלו הפכו לאומללים‪.‬‬ ‫"מה לך ולצרה זו‪ ,‬מושקה"? – היה‬ ‫טוען כלפיו הפריץ – "למה לך לחזור‬ ‫לביתך? השאר כאן‪ ,‬מה חסר לך פה"?‬ ‫החייט נתפתה לדבריו ונשאר בבית‬ ‫הפריץ‪.‬‬ ‫הימים חלפו עברו‪ ,‬החייט הפך‬ ‫מגושם והתנכר למוצאו היהודי יותר‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בערב שבת אחד נכנס החייט‬ ‫לפונדק שהיה סמוך לבית הפריץ‪,‬‬ ‫והנה נעצרה מרכבה נוספת ליד‬ ‫הפונדק‪ ,‬ממנה ירד איש בעל הדרת‬ ‫פנים קדושה‪ :‬זקנו הלבן יורד על‬ ‫פי מידותיו וכולו אומר כבוד‪ ,‬ועל‬ ‫ידו עמדו שני אנשים ששימשוהו‪.‬‬ ‫האנשים הללו הכניסו אחר כך כמה‬ ‫צרורות וחבילות אל הפונדק‪.‬‬ ‫"רב מכובד סר לפונדק לכבוד‬ ‫שבת" – הרהר החייט בלבו – "לבטח‬ ‫יהיו הפעם מאכלים טעימים‪ .‬הדגים‬ ‫יהיו הפעם טעימים מן הרגיל‪ ,‬אף‬ ‫הרוטב טעמו יהיה משובח יותר‪ ,‬וכן‬ ‫שאר המאכלים יהיו מדושנים ביותר‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כבר זמן רב שלא טעמתי טעם‬ ‫מאכל כל‪-‬כך טוב"‪ .‬חשב החייט‪.‬‬ ‫נתאווה החייט לשהות השבת‬ ‫במחיצתו של רב זה‪ ,‬אולם הוא‬ ‫ידע היטב כי אין הוא אורח רצוי‬ ‫אצל הפונדקאי‪ .‬החייט לא התעצל‪,‬‬ ‫פנה אל הפריץ והשיג ממנו הוראה‬ ‫בכתב אל הפונדקאי כי יאכסן‬ ‫אצלו בשבת זו את החייט‪ ,‬וישרתהו‬ ‫בצורה הנאותה ביותר כראוי לידידו‬ ‫של הפריץ‪ .‬לפונדקאי לא הייתה כל‬

‫הפניה הנכונה‬ ‫‪‬‬ ‫אפשרות להתנגד לפריץ‪ ,‬ובחרון אף‬ ‫סמוי הוכרח לארח השבת גם את‬ ‫החייט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבת המלכה פרשה כנפיה‪ ,‬מהכפר‬ ‫הסמוך הגיע מנין יהודים ובצוותא‬ ‫הם קיבלו את השבת‪ .‬לאחר תפילת‬ ‫ערבית ערכו את השולחנות לכבוד‬ ‫סעודת השבת‪ .‬הקדושה והטהרה‬ ‫ששלטה בבית הפונדקאי – כל אלו‬ ‫החלו להעלות זיכרונות וגעגועים אצל‬ ‫החייט מימים עברו והחלו להעיק על‬ ‫לבו‪ .‬הוא ישב על יד השולחן נדכה‬ ‫ושבור‪ ,‬כאבל בין חתנים‪ .‬כמתוך‬ ‫חלום‪-‬בלהות הגיעו לאוזניו דברי‬ ‫התורה שאמרם הרבי בעת הסעודה‪.‬‬ ‫הדברים נסבו‪ ,‬כאילו במכוון‪,‬‬ ‫אודות אדם שסר מדרך האמת‬ ‫דרך התורה והיהדות ותועה בסבכי‬ ‫היער‪ .‬פניה קלה אחת לא נכונה‬ ‫יכולה להוביל את האדם אל עברי פי‬ ‫שחת‪ ,‬ופניה אחת יכולה גם להצילו‬ ‫ולהחזירו שוב אל צור מחצבתו‪ .‬כפי‬ ‫שאמרו חז"ל‪" :‬יש קונה עולמו בשעה‬ ‫אחת"‪ ,‬משמעות המילה "שעה" היא‬ ‫"פניה"‪ ,‬בשעה אחת‪ ,‬בפניה אחת‪,‬‬ ‫אפשר ויכול האדם לקנות שוב את‬ ‫עולמו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך חזר הדבר ונשנה בסעודת‬ ‫הבוקר‪ ,‬ולאחריה סעודה שלישית‪...‬‬ ‫לאחר ההבדלה‪ ,‬התפרץ החייט אל‬ ‫חדרו של הרביי‪ ,‬ומתוך יללה הקורעת‬ ‫לבבות‪ ,‬בכה ומפציר‪" :‬רבי‪ ,‬הושיעני!‬ ‫רצוני לחזור בתשובה"!‬ ‫הוא פרט לפני הרבי את כל‬ ‫העבירות שעבר מאז בואו אל בית‬ ‫הפריץ‪ ,‬ונשבע כי לא ישוב אליהן עוד‪.‬‬ ‫לא נשאר צל של ספק כי הוא אמנם‬ ‫התחרט מתוך עומק נקודת לבבו‪ ,‬על‬ ‫כל פשעיו שעשה בעבר‪ ,‬ומקבל על‬ ‫עצמו להפוך ל"בעל תשובה" אמיתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החייט לא חזר עוד לארמון הפריץ‪.‬‬ ‫הוא קיבל בלב שלם למלא אחרי כל‬ ‫הוראות הרבי‪ ,‬כיצד להתנהג בתור‬ ‫אדם החוזר בתשובה‪ .‬הרבי ציוה עליו‬ ‫לחזור לעירו למברג‪ ,‬להתגורר בבית‬ ‫הכנסת של החייטים‪ ,‬ואיש מכל‬ ‫אנשי עירו לא ידע אודותיו‪ ,‬מלבד‬ ‫שמש בית הכנסת‪ .‬כל השבוע יהיה‬ ‫עליו להיות בבית הכנסת‪ ,‬להתפלל‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬לומר תהלים ולצום‪ .‬בשבת‬ ‫יהיה עליו לחזור לביתו‪.‬‬ ‫החייט מלא בקפדנות אחר‬ ‫הוראותיו של הרבי‪ .‬בליל שבת אחר‬ ‫התפלה שם את צעדיו לעבר ביתו‪.‬‬ ‫הוא דפק על הדלת‪ ,‬תחילה לא‬ ‫רצתה אשתו לפתוח‪ ,‬היא לא הייתה‬ ‫מסוגלת להאמין כי אכן חזר אליה‬ ‫בעלה‪ ,‬כשהוא מפוכח‪ .‬הוא התחנן‬ ‫בדמעות כי תרשה לו אשתו להיכנס‬ ‫הביתה‪ .‬ולאפשר לו לקדש על היין‪,‬‬ ‫ולקיים את מצות שלוש הסעודות‬ ‫של שבת‪ .‬בלב פועם ופוחד פתחה‬

‫את הדלת‪.‬‬ ‫החייט שר "שלום עליכם"‪ ,‬קידש‬ ‫ונטל ידיו לסעודה‪ .‬דמעות תודה לה'‬ ‫יתברך שעזר לו לחזור בתשובה‪ ,‬עמדו‬ ‫בעיניו‪ .‬אף אשתו מחתה בחשאי את‬ ‫דמעות האושר שזלגו מעיניה‪ .‬ועל כך‬ ‫שנתקבלה תפילתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עברה תקופה קצרה‪ ,‬החייט‬ ‫עשה לילות כימים בתפלה‪ ,‬אמירת‬ ‫התהלים ולימוד‪ .‬תוך הסכמת אשתו‪,‬‬ ‫ולפי הוראות הרבי‪ ,‬מכר את ביתו‬ ‫ועבר לגור בבית קטן על יד בית‬ ‫המרחץ‪ ,‬בקצה העיר‪ .‬הוא עבד כל‬ ‫יום אך ורק כדי להוציא עבור מחייתו‬ ‫הוא ובני ביתו‪ ,‬את יתר הזמן הקדיש‬ ‫לתשובה ותפלה‪ .‬אף אחד מכל אנשי‬ ‫העיר לא ידע כי החייט העלוב ההוא‬ ‫נהפך במרוצת הזמן לאיש קדוש‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬באמצע הלילה‪ ,‬רבה‬ ‫של למברג הלך עם משמשו לטבול‬ ‫במקווה כדרכו בכל לילה‪ ,‬ראה כי‬ ‫הנה אור בוקע מתוך בית רעוע שליד‬ ‫בית המרחץ‪ .‬הוא שלח את משמשו‬ ‫לראות לברר‪ .‬המשמש חזר ואמר‬ ‫כי שם מתגורר חייט יהודי העוסק‬ ‫במלאכתו‪ .‬כך קרה גם למחרת וגם‬ ‫למחרתיים‪ .‬הדבר גרם להתפעלותו‬ ‫של הרבי‪ ,‬הוא החליט להיכנס בעצמו‬ ‫ולראות במו עיניו מה מתרחש בבית‬ ‫זה‪ .‬בהיכנסו לבית החייט‪ ,‬לא חזו‬ ‫עיניו בהתרחשות מיוחדת‪ .‬הבית היה‬ ‫חשוך‪ .‬החייט הדליק נר‪ ,‬ובהתפעלות‬ ‫מעושה פנה אל הרבי‪" :‬לשם מה‬ ‫הטריח כבוד הרבי את עצמו לבקרני‬ ‫בשעה כה מאוחרת"?‬ ‫הרבי גזר עליו כי הוא מחוייב לגלות‬ ‫לפניו את כל האמת‪ .‬בלית ברירה גולל‬ ‫החייט לפני הרבי את כל פרשת חייו‬ ‫המכאיבה‪ ,‬את חזרתו בתשובה וכיצד‬ ‫זכה בלילות האחרונים לגילוי אליהו‪.‬‬ ‫אליהו הנביא בא אליו בלילות ומגלה‬ ‫לפניו סתרי ורזי תורה‪.‬‬ ‫זמנים קבועים היו לרב שבהם‬ ‫היה בא אל החייט כדי ללמוד יחד‬ ‫עמו‪ .‬נתגלה לו לרבי כי כל עוד חי‬ ‫החייט בעיר‪ ,‬לא יארע כל מקרה‪-‬‬ ‫מוות בקהילה היהודית שבלמברג‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬הרבי יושב בביתו‪ .‬ולפתע‬ ‫קלטו עיניו "לוויה" עוברת בחוצות‬ ‫העיר‪ .‬לשאלתו "לויה של מי זו"? היה‬ ‫המענה‪" :‬של שמש בית הכנסת של‬ ‫החייטים"‪.‬‬ ‫הרבי יצא בראש הקהל שהלכו‬ ‫אחרי מטתו של החייט ואחריו‬ ‫שאר בני העיר‪ ,‬אך כולם תמהו על‬ ‫ההתנהגות המוזרה הזאת‪ .‬מה ראה‬ ‫הרבי לחלוק כבוד כה גדול לאיזה‬ ‫חייט יהודי עני מקצה העיר?‬ ‫אולם לאחר סתימת הגולל‪,‬‬ ‫כשהרבי הספידו‪ ,‬וגולל את כל פרשת‬ ‫חייו‪ ,‬התחוור אז לעיני כל כי חייט זה‬ ‫– איש קדוש היה‪ .‬מה גדול כוחה של‬ ‫תשובה אשר בפניה אחת – בשעה‬ ‫אחת‪ ,‬ניתן לקנות את העולם‪.‬‬

‫אם ברצונך לקחת חלק בעלון שמופץ בעשרות אלפי‬ ‫עותקים חייג ‪ 052-7680002‬או ל‪025812210:‬‬

‫לאורם‬ ‫נלך‬

‫בדיחות הדעת‬ ‫בדיחות‬ ‫הדעת‬

‫רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב זצוק"ל זיע"א‬ ‫ה' באלול תרע"ח‬

‫תולדותיו‬ ‫נולד בעיירה לעלוב בשנת ה'תר"ד‪ .‬עלה לארץ ישראל יחד עם אביו בעל מופת‬ ‫וסבו בשנת ה'תרי"א‪.‬‬ ‫בספר "זכרון לחובבים הראשונים" מביא מעשה שפעם אשתו‬ ‫בגיל ‪ 15‬השתדך עם בתו של הרה"צ פינחס הלוי הורוביץ‪ .‬כונה בפי נגשה אליו ובכתה לפניו על המצוקה הנוראה השוררת בביתם‪.‬‬ ‫באותו שעה מונח היה אצלו צרור מכספי שכונת בית וורשא‪,‬‬ ‫כל ר' "דוידל"‪,‬‬ ‫בדרכםמפוליןעברובמקוםמושבושלהאדמו"ררביישראלמרוז'ין‪ ,‬ובקשה ממנו ללוות סכום מסוים עבור הוצאות הבית‪ .‬אמר לה רבי‬ ‫דוד‪" :‬הכסף הזה אינו שלי‪ ,‬זהו כסף קודשים ואסור לנו לנגוע בו‪.‬‬ ‫שהסתכל אל הנער ואמר‪":‬תינוק זה יש לו עיניים מאירות"‬ ‫אבל אני מקוה לה'‪ ,‬ואני מבטיחך כי הנחוץ להוצאות הבית תשיגי‬ ‫‪‬‬ ‫בצל החסידות‬ ‫עוד היום! "אחר הצהריים הלך לכותל המערבי ומצא ברחוב מטבע‬ ‫רבי דוד גדל באוירה ספוגת החסידות של בית לעלוב בירושלים‪ .‬עשרים פרנק כשבא הביתה‪ ,‬הפריש מעשר לעניים‪ ,‬והשאר נשאר‬ ‫אולם רוחו לא שקטה עד שנסע לאירופה להכיר את אדמו"רי הדור לאשתו להוצאות הבית‪.‬‬ ‫פנים אל פנים ‪ .‬כנהוג‪ ,‬הוא ביקש לראשונה את רשות אביו לכך‪ .‬רבי יוסף חיים זוננפלד היה בידידות אתו‪ .‬ופעם קרה שבתו של‬ ‫השיב לו האב‪":‬כאשר יש לי שאלה‪ ,‬הולך אני אל הכותל המערבי הגרי"ח‪ ,‬הנשואה לחתנו רבי שמואל שינקר‪ ,‬שגרו בבתי מחסה ליד‬ ‫וחוזר עם תשובה" " אמת "אמר רבי דוד‪",‬אבל אני זקוק לרבי ביתו של רבי יוסף חיים‪ ,‬הקשתה ללדת והמיילדת נבהלה מאוד‪.‬‬ ‫שיענה לי על שאלותי" הביט רבי אלעזר‬ ‫מנדל בבנו אביה‪,‬שהגיע בדחיפות‪ ,‬אמר‪":‬אין זה מקרה שבו די לומר תהילים‬ ‫ואמר לו‪":‬הכותל עונה למי שראוי‪.‬האמן‬ ‫"הוא פנה אל חתנו והוסיף‪":‬אני מצוה עליך‬ ‫שבחו של צדיק ללכת מיד אל רבי דוד בידרמן‪ ,‬הרבי מלעלוב‪,‬‬ ‫לי‪ ,‬כשאומר אני גוט שאבעס לכותל‪,‬אני‬ ‫גדולי התורה על רבינו הנ‪.‬נ‪.‬מ‪.‬ח‬ ‫נענה!"‪ ,‬ואכן כשהגיע אל הנמל ביפו ירד‬ ‫ולבקש ממנו סגולה"‪ .‬כאשר האדמו"ר שמע‬ ‫לטבול בים והנה נחש כרוך עליו והבין כי‬ ‫על המתרחש‪ ,‬השיב‪ ":‬ישנו בית כנסת ממש‬ ‫הספר הק' ליקוטי מוהר"ן לא ירד מעל‬ ‫מן השמים הוא‪ ,‬וחזר לאביו‪ ,‬אולם אח"כ נתן‬ ‫מול ביתך בבתי מחסה‪ .‬קח עמך חוט וקשור‬ ‫שולחנו של האדמו"ר רבי משה מרדכי‬ ‫לו אביו רשות‪ ,‬ונסע והסתופף ונפגש עם כמה‬ ‫את קצהו האחד לידה של אשתך‪ ,‬ואת הקצה‬ ‫מלעלוב זצוק"ל‪ ,‬פעם כשיצאו מביתו‬ ‫אדמו"רים‪ .‬ובפרט אצל בעל האדמו"ר רבי‬ ‫השני תקשור לדלתו של ארון הקודש‪ .‬על אשתך‬ ‫לנסוע‪ ,‬שאל האדמו"ר אם לקחו עמם‬ ‫אהרון מקרלין‪ ,‬בעל "בית אהרון" זצוק"ל‪.‬‬ ‫למשוך אליה את החוט‪ ,‬ובכך תיפתח דלתו של‬ ‫את ה"ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬וכשנענה לשלילה‬ ‫בשנת תרמ"ג הוטל עליו להמשיך את בית‬ ‫ארון הקודש‪ .‬כפי שידוע לך‪,‬פתיחת ארון הקודש‬ ‫המתין עד שיביאו הספר ורק אח"כ נסעו‬ ‫לעלוב במקום אביו‪ ,‬רבי אלעזר מנדל‪ ,‬שנפטר‬ ‫היא סגולה עתיקה ללידה קלה‪ .‬בעזרת ה' תזכה‬ ‫לדרך‪) .‬מאת הגה"ח ר' בן ציון גרוסמן(‬ ‫בקרוב לילד בריא ולאמו המאושרת‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫לפתע‪.‬‬ ‫פעם התלונן יהודי לפני רבי דוד'ל זי"ע האיך שהגוי רוצה להשליכו‬ ‫‪‬‬ ‫איש חמודות היה ר׳ דוד׳ל בידרמן‪ .‬כל המדות הטובות שמנו חכמים מהדירה‪ ,‬לקח רבי דוד כוס ושפשף את הכוס והיה להגוי מפלה‪.‬‬ ‫התגלמו בו‪ .‬מלא היה התלהבות דקדושה וכל כולו אמונה‪ ,‬דביקות‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫לומד ועובד את ה׳ כ״ד שעות ביממה‪ .‬יום ולילה אינו מסיר מנגד הסתלקותו‬ ‫עיניו את הפסוק ״שויתי״‪ ...‬וזאת ‪ -‬בכל כוחו ובדם לבו ולמעלה שלושים וחמש שנים הנהיג את חסידיו בנאמנות‪ .‬בגיל שבעים‬ ‫כוחותיו‪ .‬יחד עם זאת היה מעורב עם הבריות‪ ,‬כאילו שמים וארץ וארבע קיבל דלקת ריאות קשה‪ .‬הוא ביקש שיקיימו בו אחרי‬ ‫נשקו בו יחדיו‪ .‬והוא הפך לרבם של החסידים בירושלים‪ .‬ועמד מיתתו ארבע מיתות בית דין‪ ,‬וכן צוה שלא לכתוב כל התארים על‬ ‫בנשיאות כולל פולין‪ ,‬נמנה על מייסדי ישיבת "חיי עולם" ויסד את גבי מצבתו אנשי ירושלים חלקו לו כבוד אחרון וניטמן ארון הקודש‬ ‫שכונת בתי וורשא‪.‬‬ ‫בה' אלול חדש הרחמים תרע״ח‪.‬‬ ‫ניהל מאבקים בזרמי ההשכלה‪ ,‬במיסיון ובציונות‪ ,‬קיים למעשה וכשנסתלק לשמי־רום‪ ,‬קרא עליו האדמו"ר ר׳ וולויל‬ ‫את אימרתו של הרבי מקוצק על שלמה המלך שתיקן עירובין מרחמיסטריבקה‪ :‬עם פטירתך נעקרה מירושלים מחצית מן‬ ‫ונטילת ידים‪ ,‬שהן מרמזות מצד אחד על התערבות והתחברות עם ה״אידישקייט״ שלה‪...‬‬ ‫העולם ומצד שני על ניקוי וסילוק הידים מן העולם כולו‪.‬‬ ‫את מקומו מילא בנו האדמו״ר רבי שמעון בידרמן‪ ,‬אביו של‬ ‫כל ימיו עטה מעיל צדקה ושריון של ענוה‪ .‬מאמין באמונה שלימה רבי משה‪ ,‬מרדכי בידרמן‪ ,‬האדמי״ר מללוב שליט״א‪ ,‬מגדולי‬ ‫כי טרם התחיל בעבודת ד׳ ועומר עדיין לפני האל״ף‪ ,‬ואינו פוסק האדמו״רים בדורנו‪ ,‬שקבע משכנו בתל אביב והקים בה בית מדרש‬ ‫מלחזור בתשובה‪ ,‬אם כי לא טעם מימיו טעם חטא ועוד בהיותו בן לתורה‪.‬‬ ‫‪ 6‬העיד עליו הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין‪ :‬תינוק זה לא יחטא לעולם‪.‬‬ ‫ברי היה לו שאין חוטא כמותו‪ ,‬וביום הכיפורים היה אומר ״ומה‪ ,‬ויתר דברי ימי שושלת לעלוב‪ ,‬הלא הם כתובים עלי ספרים ״קודש‬ ‫שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים ואפילו ע״י יסורים וחלאים הלולים״ ו״פרי קודש הלולים״‪ .‬זכותו וזכות תורתו ומעשיו הטובים‬ ‫יהיו מגן וצינה עלינו ועל כלל ישראל אכי"ר‪.‬‬ ‫רעים״ במקום ‪.‬אבל לא ע״י יסורים״‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫וההתחלה של כל ההתחלות‪ ,‬זה להתחיל ללמוד אמונה‪ .‬לכן‬ ‫חשוב מאוד מאוד‪ ,‬ללמוד הרבה את הספר "בגן האמונה"‪,‬‬ ‫וכמובן את שאר הספרים‪" :‬בגן החכמה" ו"בגן השלום"‪" ,‬בשדי‬ ‫יער" ועוד‪ .‬כי העיקר והיסוד להכל‪ ,‬הוא ללמוד היטב את העניין‬ ‫של האמונה‪ ,‬את שלושת הדרגות של האמונה‪ :‬א‪ .‬ככה ה' רוצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכל לטובה‪ .‬ג‪ .‬מהו המסר‪ .‬ואת היסוד שלכל אדם יש מסלול‬ ‫משלו וכו'‪ .‬כל זה צריכים ללמוד הרבה‪ ,‬עד שיחדור לעצמות‪,‬‬ ‫ויתישב בלב היטב‪ ,‬ובשביל זה צריכים גם הרבה להתפלל לקיים‬ ‫מה שלומדים‪.‬‬ ‫ועכשיו יצא גם ספר חיזוק נפלא לנשים‪" :‬חכמות נשים"‪ ,‬שהוא‬ ‫ספר שמלא באמונה‪ ,‬שנכתב במיוחד לנשים‪ ,‬עם התיחסות‬ ‫פרטית לנסיונות של האשה ‪ -‬בביתה‪ ,‬עם בעלה וילדיה‪ ,‬ובענייני‬ ‫הריון ולידה וגידול הילדים‪ ,‬ועוד ועוד נושאים מיוחדים לנשים‪,‬‬ ‫וכל אשה שתלמד ספר זה‪ ,‬תמצא עצות והדרכה מפורטת‪ ,‬איך‬ ‫לחיות ולעבור את החיים עם אמונה איתנה‪ ,‬ועם הרבה שמחה‬

‫אחד ראה את חברו חבול ומוכה‪ ,‬שאלו מה קרה‬ ‫שאתה כל כך מוכה? ענה לו‪ :‬עקץ אותי יתוש‪.‬‬ ‫יתוש שאל אותו הרי זה נראה עקיצת פיל! ענה‬ ‫לו כן ‪ :‬עקץ אותי יתוש ודפקתי עליו עם פטיש‪.‬‬

‫לטייל בגן האמונה‬ ‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬

‫יום א‘ יום ב‘ יום ג‘‬ ‫תל‬ ‫אביב‬

‫לוד‬

‫קרית‬ ‫אתא‬

‫יום ד‘ יום ה‘‬ ‫חולון‬

‫ירושלים‬

‫לברור כתובת השיעור חייג‪02-5812210 :‬‬

‫ּשת ּו ַמ ְמ ַּת ִּקים‪....‬‬ ‫"א ְכל ּו ַמְׁש ַמ ִּנים וְׁ‬ ‫ִ‬ ‫ִּכי ֶח ְדוַת ה' ִהיא ָמ ֻע ְּז ֶכם"‬ ‫בשורה משמחת!!!‬ ‫ההרשמה בעיצומה‬ ‫לרכישת כרטיסים‬ ‫לחדר האוכל של הרב שלום ארוש‬ ‫באומן לימי ראש השנה ושבת‪.‬‬ ‫המחיר הינו ‪ $ 100‬לאדם‪.‬‬ ‫הזדרזו וריכשו המקומות מוגבלים !‬

‫חייג עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫והזהיר לעשות כרוז ‪...‬‬ ‫יהיה אצלו על ר“ה !!!!‬ ‫ההרשמה בעיצומה ל‪:‬‬

‫ראש השנה‬ ‫באומן‬

‫עם מוסדות ”חוט של חסד“‬ ‫לפרטים‪02-5812210 :‬‬ ‫זמנים|‬

‫פרשת שופטים תשס“ט‬

‫י‪-‬ם‬

‫ת“א‬

‫חיפה בא“ש‬

‫כניסה‬

‫‪18:41‬‬

‫‪18:56‬‬

‫‪18:48‬‬

‫‪18:58‬‬

‫יציאה‬

‫‪19:53‬‬

‫‪19:56‬‬

‫‪19:56‬‬

‫‪19:55‬‬

‫לר“ת‪:‬‬

‫‪20:32‬‬

‫‪20:30‬‬

‫‪20:32‬‬

‫‪20:32‬‬

‫‪":‬אנֹכִ י ָאנֹכִ י הוּא ְמנַ ֶח ְמכֶ ם‪) "...‬ישעיה נ"א י"ב(‬ ‫הפטרה ָ‬

‫המשך דבר ראש הישיבה מעמוד ‪1‬‬ ‫הוא האפיקורס שעליו דבר חז"ל בכל מקום‪ ,‬זה שכופר בנקודה‬ ‫ולו הקטנה ביותר של השגחה פרטית‪ .‬כי על ידי שרואה את‬ ‫ההגדרה הזאת‪ ,‬הוא מזדעזע ומתעורר לעשות הכל! כדי להגיע‬ ‫לאמונה השלמה בכל פרטי חייו!‬

‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫וסיפוק והצלחה‪.‬‬ ‫ובזכות האמונה נזכה להחיש את פעמי משיח‪ ,‬ונזכה כולנו‬ ‫לגאולה שלמה בקרוב בקרוב ממש‪ .‬אמן‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬