Chut Shel Chessed Noach 5770

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬נ ח‬

‫ה' בחשון תש''‬

‫ע ‪\10\2009‬‬ ‫‪ 24‬גליון‪142 :‬‬

‫יצר רע נסתר‬ ‫שנה נְ ֻקודה שכל מי שרוצה ללכת בדרך ה' צריך‬ ‫ְל ָה ִבין ֵה ֵ‬ ‫יטב! והיא ‪ַ -‬‬ ‫שעד‬ ‫ֲ‬ ‫שנעשים ַצ ִ‬ ‫דיקים‬ ‫ִ‬ ‫גמורים‪ ,‬וְ ֵאין‬ ‫ְ‬ ‫חוט ִאים ָ‬ ‫כלל‪ ,‬וְ גַ ם ְמ ַק ִ‬ ‫יימים ֶאת‬ ‫כל ַה ְ‬ ‫מצוות‬ ‫ֵ‬ ‫בשלמות‪ַ ,‬ה ֶ‬ ‫דרךְ ֲארֻ וכה ְמאֹד ‪-‬‬ ‫ֶ‬ ‫כאורךְ יְ ֵמי ַחייו‬ ‫של ָה ָ‬ ‫אדם‪ .‬וְ גַ ם ָ‬ ‫אדם ְר ִצינִ י ַ‬ ‫ומ ְת ִמיד‪ ,‬שעושה ֶאת כל ַמה‬ ‫ָ‬ ‫שביכ ְולתו בכדי ְל ַה ַ‬ ‫גיע ַל ֵ‬ ‫שלמות וְ ַלתקון שלו‪ֶ ,‬‬ ‫בה ְכ ֵר ַח שהוא‬ ‫יִ כשל ַה ְרבה‬ ‫ֶ‬ ‫בדרךְ ; ַ‬ ‫פעם ֲ‬ ‫בע ֵב ָרה ְמ ֻס ֶ‬ ‫וימת‪ַ ,‬‬ ‫ופ ַעם ֲ‬ ‫בע ֵב ָרה‬ ‫ֶ‬ ‫אח ֶרת‪ .‬פה הוא יִ כשל ַ‬ ‫בכ ַעס‪ ,‬וְ ָכאן ָ‬ ‫בלשון ָה ָרע; גם ַה ֲ‬ ‫תאוות‬ ‫ַהכרוכות בו‬ ‫ֶ‬ ‫באופן ָק ַ‬ ‫בוע‪ ,‬לֹא יִ תנו לו ָמ ַ‬ ‫נוח‪ .‬וְ ָכל זֶ ה הוא ִמ ַ‬ ‫לבד‬ ‫ַה ְ‬ ‫נסיונות ָה ַרבים‪ ,‬שיהיו לו ַ‬ ‫בחייו ִ‬ ‫בענְ יְ נֵ י ַה ְ‬ ‫פרנָ ָסה וְ ַכ ֶ‬ ‫דומה‬ ‫ִ‬ ‫ומבנֵ י ֵביתו וְ כו' וְ כו'‪.‬‬

‫י‬

‫ָ‬ ‫כללו של ָ‬ ‫דבר ‪ָ -‬ה ָ‬ ‫אדם נִ ְמ ָצא‬ ‫ָ‬ ‫בעולם ַהזה ִ‬ ‫במ ְל ָח ָמה ַעד יום‬ ‫מותו‪ְ .‬וכמו ָ‬ ‫בכל ִמ ְל ָח ָמה ‪ָ -‬‬ ‫פע ִמים הוא ְמנַ ַ‬ ‫וצח‪ְ ,‬‬ ‫ופ ָע ִמים הוא‬ ‫ְ‬ ‫המנֻצח‪ָ .‬‬ ‫פע ִמים הוא ִמ ְתגבר‪ְ ,‬‬ ‫ופ ָע ִמים ִמ ְתגברים ָע ָליו‪ַ .‬ממש‬ ‫ֶ‬ ‫כד ֶרךְ שנֵ י בנֵ י ָ‬ ‫אדם ַה ְ‬ ‫נל ָח ִמים זֶ ה ִעם זֶ ה;‬ ‫ֶ‬ ‫שכשרואה ָה ֶא ָחד‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫שח ֵברו ִמ ְתגבר ָע ָליו‪ֲ ,‬אזַ י הוא ִמ ְתגבר‬ ‫ֵ‬ ‫ביותר כנֶ גְ דו‪ .‬וְ ֵכן‬ ‫ָ‬ ‫מובא ִ‬ ‫בל ֵ‬ ‫קוטי ֲה ָלכות‪" :‬וְ ַה ָ‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫שכשה ָ‬ ‫אדם ֶ‬ ‫רוצה ְל ִה ְת ָק ֵרב‬ ‫ַלה' יִ ְת ַ‬ ‫ברךְ ָולשוב‬ ‫ָ‬ ‫בתשובה‪ָ ,‬צ ִריךְ‬ ‫ְ‬ ‫שיהיֶ ה לו ֲא ָל ִפים ְור ָבבות‬ ‫ֲע ִליות וִ ִירידוֹת ִ‬ ‫בלי שיעור‪) "...‬הונָ אה ג'(‪.‬‬ ‫נִ ְמ ָצא‬ ‫ָ‬ ‫שאדם ַה ֵ‬ ‫נופל ְל ַע ְצבות‪ָ ,‬‬ ‫בכל ַ‬ ‫פעם‬ ‫ֶ‬ ‫שרואה‬ ‫ְ‬ ‫שמת ִ‬ ‫גברים‬ ‫ָע ָליו ַה ֶיצר ָה ָרע וְ ַהמנִ יעות וְ ַכ ֶ‬ ‫דומה‪ ,‬כל יָ ָמיו יַ ַע ְברו ָע ָליו‬ ‫ַ‬ ‫בע ְצבות‪ ,‬וְ הוא בוַ דאי יַ ְפ ִסיד ֶאת ַה ְ‬ ‫מל ָח ָמה‪ַ .‬רק ִאם יִ ְת ֵ‬ ‫עורר‬ ‫וְ יָ ִבין וִ ַ‬ ‫יקבל‪ ,‬שזו ַה ִ‬ ‫מציאות שלו‪ַ ,‬רק אז ַ‬ ‫יוכל ְל ַה ְת ִחיל ֱ‬ ‫בא ֶמת‬ ‫ְל ִה ֵ‬ ‫לחם‪ .‬וְ הוא בוַ דאי יְ נַ צח‪ .‬וְ גַ ם ֶ‬ ‫בע ֶצם ַה ְ‬ ‫מל ָח ָמה ַע ְצ ָמה יִ ְהיֶ ה‬ ‫לו ֲ‬ ‫תענוג גדול‪.‬‬ ‫ַעתה ָ‬ ‫שה ָ‬ ‫אדם ַמכיר בכך‪ ,‬שיש לו יֵ ֶצר ָה ָרע‪ ,‬הוא ָצ ִריךְ ְל ַהכיר‬ ‫אותו וְ ֶאת ְ‬ ‫דר ֵכי ַה ְ‬ ‫מל ָח ָמה נֶ גְ דו‪ְ .‬צ ִר ִיכים ָל ַד ַעת‪ ,‬שכל ַמהותו‬ ‫של ַה ֶיצר ָה ָרע ִהיא ְל ַה ְכנִ יס‬ ‫ָ‬ ‫כפירה ָ‬ ‫באדם‪ֶ .‬וב ֱא ֶמת‪ֵ ,‬אין ַל ֶיצר‬ ‫ָה ָרע שום ֶ‬ ‫דרךְ ְל ִה ְתגבר ַעל ָה ָ‬ ‫אדם‪ִ ,‬מ ַ‬ ‫לבד ַעל יְ ֵדי‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס בו‬ ‫ִ‬ ‫כפ ָירה‪ .‬כי ֶ‬ ‫ברגַ ע ָ‬ ‫שה ָ‬ ‫אדם ֵ‬ ‫נופל ֵמ ָה ֱאמונָ ה‪ַ ,‬‬ ‫בקל יָ כול ְל ִה ְתגבר‬ ‫ָע ָליו ַה ֶיצר ָה ָרע‪ֵ .‬‬ ‫ומ ִא ָידךְ ָ‬ ‫גיסא‪ ,‬כל זְ ַמן‬ ‫ֵ‬ ‫שאוחז ֱ‬ ‫באמונָ ה‪ ,‬יֵ ש לו‬ ‫כל ַה ִ‬ ‫כלים ְל ִה ֵ‬ ‫נצל ֵמ ַה ֶיצר ָה ָרע‪ְ .‬ול ַמ ֲעשה‪ָ ,‬‬ ‫אדם שיש לו ֱאמונָ ה‬ ‫ ֵאין לו ְ‬‫בכ ָלל יֵ ֶצר ָה ָרע‪.‬‬ ‫יֶ שנָ ם‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס ֶ‬ ‫בהם ִ‬ ‫כפ ָירה‬ ‫ָ‬ ‫גמורה‬ ‫ֵ‬ ‫בבורא‪ַ ,‬חס וְ ָשלום; וְ יֵ ש‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס ֶ‬ ‫בהם ִ‬ ‫כפ ָירה ָ‬ ‫בכל ַה ָ‬ ‫תורה וְ ַה ְ‬ ‫מצוות; וְ יֵ ש‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס‬ ‫ֶ‬ ‫בהם ִ‬ ‫כפ ָירה ֶ‬ ‫בח ְל ָקן‪ ,‬כגון‬ ‫ֲ‬ ‫שמא ִמינִ ים במה שכתוב בתורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬וְ ְ‬ ‫כופ ִרים ִ‬ ‫בד ְב ֵרי ֲח ָכ ִמים; או ַמ ֲא ִמינִ ים‬ ‫ָ‬ ‫באותן ִמ ְצוות‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫שמת ַקבלות ַעל ְ‬ ‫דעתם וְ נוחות ָל ֶהם‪ ,‬וְ ְ‬ ‫כופ ִרים‬ ‫ָ‬ ‫באותן שקשות‬ ‫ָל ֶהם; וְ יֵ ש‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס ֶ‬ ‫בהם ֲ‬ ‫תאוות‪ֵ ,‬‬ ‫שהן‬ ‫ָ‬ ‫ביסודן ִ‬ ‫כפ ָירה בה'; וְ יֵ ש‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס ֶ‬ ‫בהם ַע ְצלות‪ֵ ,‬‬ ‫כבדות‪ַ ,‬מ ְרדות‪ִ ,‬ה ְתנַ גדות ַל ִ‬ ‫צדיקים‪.‬‬ ‫וְ ֵכן ַעל זו ַה ֶ‬ ‫דרךְ ‪ ,‬כל ָה ֳא ָ‬ ‫ופנִ ים שיש ַל ֶיצר ָה ָרע ְל ַה ְכשיל ֶאת בנֵ י‬ ‫ָה ָ‬ ‫אדם ‪ -‬יְ ָ‬ ‫סודם ְ‬ ‫בכ ִפ ָירה‪.‬‬ ‫וְ יֵ ש ָ‬ ‫אדם‬ ‫ָ‬ ‫שכבר זָ כָ ה לְ ִה ְתגבר ַעל כל ַהיְ ָצרִ ים ַהללו‪ ,‬וְ הוא ַמ ֲא ִמין‬ ‫בה' ְובתורָ תו ְ‬ ‫במלואה‪ ,‬וְ כָ ל רְ צונו לִ ְהיות כרְ צון ה'; ִאם כן‪ַ ,‬מה הוא‬ ‫ַה ֶיצר ָהרָ ע שלו? ֵאיזו כפירָ ה יָ כול ַה ֶיצר ָהרָ ע לְ ַהכְ נִ יס בו?‬ ‫ָ‬ ‫תשובה‪ :‬או‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס בו ֶאת ַה ִ‬ ‫כפ ָירה של ַה ֲ‬ ‫גאווָ ה‪ ,‬או‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס‬ ‫בו ֶאת ַה ִ‬ ‫כפ ָירה של ָה ְר ִד ָ‬ ‫יפה ָה ַע ְצ ִמית‪ ,‬שהיא בעצמה גם‬ ‫גאווה נוראה – גאווה נסתרת!‬

‫כי הנה‪ָ ,‬ל ָ‬ ‫אדם יש ְב ִח ָירה‪ ,‬וְ זֶ ה בידים שלו ִל ְבחור בין טוב‬ ‫ְל ַרע‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫כמובא‪ַ :‬‬ ‫"ה ִ‬ ‫בח ָירה ִהיא ביַ ד ָה ָ‬ ‫אדם‪ ,‬כפשוטו‪ִ .‬אם ֶ‬ ‫רוצה‬ ‫ עושה; ֵאינו ֶ‬‫רוצה ‪ֵ -‬אינו עושה" )ל"מ תנְ יָ נָ א ק"י(‪ .‬וכמובן‪,‬‬ ‫שהיצר הרע עומד בהיכון‪ ,‬להכשיל את האדם ולהטעות‬ ‫אותו‪ .‬אמנם‪ ,‬מלחמתו של היצר הרע אינה מסתכמת במה‬ ‫שמכשיל את האדם בעברה‪ ,‬אלא יש לו ליצר הרע שני‬ ‫שלבים או מהלכים במלחמתו באדם‪:‬‬ ‫השלב הראשון הוא כאמור‪ ,‬להחטיאו כפשוטו‪ ,‬שעל זה‬ ‫הבחירה של האדם‪ ,‬היא ַל ֲעשות כל שביכולתו על מנת‬ ‫להתגבר על היצר הרע שרוצה להחטיאו‪ְ ,‬ול ִהשתמש ָ‬ ‫בכל‬ ‫ַה ִ‬ ‫כלים שה' נָ ַתן לו ְל ָכךְ ‪ֵ :‬ראשית כל‪ ,‬יִ ְת ַחזק ָ‬ ‫ברצון תקיף‬ ‫ִל ְבחור בטוב‪ֶ ,‬וב ֱאמונָ ה ֲחזָ ָקה‪ֵ ,‬‬ ‫שאין ַמ ֲעצור ַלה' ָל ֵתת לו ַ‬ ‫כח‬ ‫ִל ְבחור נָ כון‪ .‬וְ ֵכן יִ ְל ַמד וִ ַ‬ ‫יחזק ֶאת ַ‬ ‫כח ַה ְ‬ ‫שכ ִלי‪ ,‬וִ ַ‬ ‫יחפש‬ ‫ָ‬ ‫בספ ִרים‬ ‫ֵעצות וְ ִח ִ‬ ‫זוקים‪ .‬וְ ֵכן יִ ְתיָ ֵעץ ִעם ַצ ִ‬ ‫דיקים‪ ,‬וְ יִ ְתפלל וְ יִ ְת ַחנן ַלה'‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫שיעזור לו ִל ְבחור נָ כון וְ עוד וְ עוד‪.‬‬ ‫אך תדע‪ ,‬שהיצר הרע בשלב הזה‪ ,‬הוא עדיין יצר הרע קטן‬ ‫יחסית‪ ,‬ואם יש לאדם עבודה של ישוב הדעת‪ ,‬הוא יכול‬ ‫בקלות לנצח אותו‪ .‬אמנם כאן נכנס היצר הרע למהלך השני‬ ‫שלו שהוא יותר קשה להתגבר עליו‪ ,‬והוא‪ :‬הגאווה של אחרי‬ ‫המעשה!‬ ‫ויש לגאווה של אחרי המעשה שני פנים‪:‬‬ ‫אם האדם זכה ובחר נכון‪ ,‬זה כבר מראה שהיה לו איזו מידה‬ ‫של ענווה‪ ,‬שלכן ה' היה בעזרו‪ ,‬אבל היצר הרע עדיין ינסה‬ ‫להכניס בו גאווה שהוא הצליח בכוחו‪ ,‬וישכח שה' הוא שעזר‬ ‫לו להתגבר על יצרו‪ ,‬כי כידוע "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו‬ ‫יכול לו"‪ ,‬ועל היצר הרע הזה בנקל להתגבר על ידי האמונה‬ ‫בה' וההודיה אליו על עזרתו‪.‬‬ ‫ֲא ָבל אם האדם נכשל‪ ,‬שזה מראה שהיה לו גאווה‪ ,‬אחרת ה'‬ ‫היה עוזר לו‪ ,‬אז היצר הרע לא מסתפק בזה‪ ,‬אלא הוא ממשיך‬ ‫ומכניס בו גאווה של רדיפה והאשמה עצמית‪ .‬ועכשיו יש לו‬ ‫לאדם שנכשל יצר רע אחר הרבה יותר גדול‪ ,‬שבא להפילו‬ ‫ביאוש ובעצבות‪ ,‬ומכניס אותו לרדיפה עצמית והאשמה עצמית‬ ‫נוראית‪ ,‬כאילו שהוא רשע גמור שאין לו שום טוב ושום סיכוי‬ ‫לחזור בתשובה וכו' וכו'‪ ,‬וזהו יצר רע מסוכן ונורא הרבה יותר‬ ‫מהיצר הרע הראשון שהכשיל אותו והחטיא אותו‪.‬‬

‫ֶאת ַע ְצמו‪ ,‬שהוא רשע גמור וְ יִ פול ְל ַע ְצבות וְ כו'‪ .‬וְ זו ַה ִ‬ ‫כפ ָירה‬ ‫ְ‬ ‫שמכנִ יס ַה ֶיצר ָה ָרע ָ‬ ‫באדם‪.‬‬ ‫והכלל הוא‪ַ ,‬‬ ‫שעל ַמה שכְ ָבר נַ ֲע ָשה‪ ,‬אין לחשוב הרבה‪ ,‬רק‬ ‫להתחרט ולעשות תשובה‪ .‬וְ זו ַה ִ‬ ‫בחירָ ה העיקרית של ָה ָ‬ ‫אדם ֲ‬ ‫אחרֵ י‬ ‫ַמ ֲעשה‪ ,‬שלא יתייאש כלל‪ ,‬רק יאמין שה' רוצה בתשובה והוא‬ ‫יתברך חנון המרבה לסלוח‪ ,‬הרוצה בו ומחכה למעשיו הטובים‪,‬‬ ‫שייטיב מעשיו מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫כי זה נכון שכל חטא הוא פגם גדול‪ ,‬והוא מראה על גאווה‬ ‫של האדם‪ ,‬שאחרת ה' היה בעזרו‪ ,‬אבל זה עדיין לא הכשלון‬ ‫הגדול‪ .‬כי את הכשלון הזה הראשון ה' יכול לקבל‪ ,‬כי זו דרכו‬ ‫של עולם‪ ,‬שיש לאדם יצר רע שמכשיל אותו בלא יודעין‬ ‫ברגע של שכחה ובלבול הדעת‪ .‬אבל אם אחרי שנכשל‪,‬‬ ‫האדם לא מתעורר משינתו‪ ,‬ובמקום שיקבל מהכשלון‬ ‫ענווה‪ ,‬שיראה שפלותו שהוא אפס‪ ,‬שהנה היצר הרע הצליח‬ ‫להכשיל אותו‪ ,‬ויעשה תשובה ויטיב מעשיו‪ ,‬האדם ממשיך‬ ‫עוד יותר עם הגאווה‪ ,‬לכעוס על עצמו ולרדוף את עצמו‪ ,‬אז‬ ‫ה' מוכיח אותו כמו שהוכיח את קין‪ :‬למה חרה לך ולמה זה‬ ‫נפלו פניך!‬ ‫כל אחד יחשוב – למשל‪ ,‬על עבד שמשרת בבית המלך‪,‬‬ ‫והנה הוא שובר בטעות איזה כלי יקר‪ .‬אם העבד מתעצבן‬ ‫ומורד‪ :‬אוף! נכשלתי! די! אני לא רוצה יותר לעבוד פה יותר!‬ ‫איזה עונש הוא מקבל‪ ...‬במקרה הטוב נותנים לו כמה מכות‬ ‫טובות ואומרים לו‪ :‬תשתוק‪ ,‬ותיקח את המטאטא ליד‪,‬‬ ‫חוצפן! תגיד תודה שמניחים לך עוד להשאר כאן כעבד‪...‬‬ ‫כך כל אדם‪ ,‬היצר הרע הגדול שלו זה לא הכשלון ‪ -‬זה יצר רע‬ ‫קטן! היצר הרע הגדול הוא הרדיפה העצמית שזו הגאווה‪ ,‬שאין‬ ‫חוצפה יותר מזה‪ :‬נכשלת! במקום לקבל מזה ענווה‪ ,‬אתה עוד‬ ‫מתגאה וכועס ורודף את עצמך ומתמרד ורוטן וכו'?‬ ‫אבל כשאדם מצליח להתגבר על היצר הרע של העצבות‪,‬‬ ‫הוא מתעלה יותר ויותר‪ ,‬ועל זה ה' אמר לקין‪ :‬הלא אם‬ ‫תיטיב שאת – אתה תתעלה‪ .‬כי נכון שלכתחילה היית צריך‬ ‫להתגבר על היצר הרע של הגאווה‪ ,‬ואז לא היית נכשל כלל‪,‬‬ ‫אבל עכשיו שנכשלת והיצר הרע התגבר עליך עוד יותר‬ ‫להיות עצוב ומיואש ושבור וכו'‪ ,‬עכשיו אם אתה תתגבר על‬ ‫היצר הרע הזה הגדול יותר‪ ,‬בודאי תתעלה יותר‪.‬‬ ‫ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה‪ ,‬שבמקום שבעלי‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪...‬כי‬ ‫הנסיון אחרי הכשלון הוא קשה יותר‪ ,‬כי היצר הרע מתגבר‬ ‫אז ביותר להפיל את האדם בדעתו‪ ,‬ולהכניס בו כפירה‬ ‫ויאוש ועצבות ודכאון‪ ,‬וכל סוגי המרעין בישין ממשפחת‬ ‫הדיכאוניים‪ ,‬ולכן השכר וההתעלות למי שמתגבר אז‪ ,‬גם‬ ‫הם גדולים יותר‪ ,‬לפי ערך הקושי והנסיון‪.‬‬

‫ועל זה אמר רבי נחמן מברסלב‪ ,‬שיותר ממה שהיצר הרע‬ ‫מעוניין בעברה עצמה‪ ,‬הוא מעוניין בעצבות שבעקבותיה‪,‬‬ ‫כי על העברה אפשר לעשות תשובה ולתקן הכל‪ ,‬ולא זו‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא‪ ,‬אם יזכה‪ ,‬יתהפכו לו העברות לזכויות‪ ,‬לכן מובן‬ ‫שהיצר הרע מפחד עדיין‪ ,‬כי יכול הכל להתהפך לרעתו‪,‬‬ ‫ולכן עיקר מגמתו היא "לגמור את העבודה"‪ ,‬ולבוא אחרי‬ ‫החטא‪ ,‬ולדרוך ולרמוס על החוטא כדי לחסל אותו סופית‪,‬‬ ‫כי כשהיצר הרע מצליח להפיל את האדם לעצבות‪ ,‬בזה הוא‬ ‫משתק אותו לגמרי וכך הוא מביס אותו תבוסה קשה‪.‬‬

‫וה' יתברך יזכנו ללכת בדרכיו תמיד‪ ,‬באמונה‪ ,‬ביראה‪ ,‬באהבה‪,‬‬ ‫בהכנעה‪ ,‬בשמחה – ובהצלחה‪...‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬היצר הרע השני הגדול הזה‪ ,‬הוא ַה ֶיצר ָה ָרע ָה ִע ִ‬ ‫יקרי‬ ‫ׁ ֶשל ָה ָ‬ ‫אדם‪ַ ,‬‬ ‫שמ ְכנִ יס בו גַ ֲאוָ ה של ְר ִד ָ‬ ‫יפה ַע ְצ ִמית‪ֲ ,‬‬ ‫שיאשים‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫בגליוןע בית ושמו בית ספר ח'‬ ‫השבו‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫להורדה‬ ‫גיליונות פרשת‬ ‫פסק דין‬ ‫מכריע‬ ‫השבוע ר'‬ ‫מאיר שפירא מלובלין‬ ‫זיע"א‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו לאורם‬ ‫עמ‘ ‪4‬‬ ‫הציבור החרדי‬ ‫החדשותנלךשל‬

‫סיפור לשולחן שבת עמ‘ ‪3‬‬

‫פרשת נח‬

‫מפניני‬ ‫הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫"א ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁיש ַצדִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדֹר ָֹתיו ֶאת‬ ‫ֵ‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים ִה ְת ַה ֶּל ְך נ ַֹח" )בראשית ו' ט(‬ ‫לימדונו חז"ל כי בכל מקום שנאמר "אלה" זה בא למעט‪,‬‬ ‫ויש א"כ להבין את מי באה התורה למעט כאן? ונראה לומר‬ ‫שהתורה באה לגלות לנו שמי שרוצה שיולדו לו הבחינות‬ ‫של נ ַֹח היינו צדיק תמים וכו' אזי עליו לדעת "אלה" היינו‬ ‫שימעט את עצמו שזה הכלי היחיד לזכות לכל המעלות‪.‬‬ ‫)נתיבות דעת(‬

‫יש ַצדִּ יק ָּת ִמים‪) "...‬בראשית ו' ט(‬ ‫"א ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח ִא ׁ‬ ‫ֵ‬ ‫יש מרבותינו )סנהדרין קט( דורשים אותו לשבח כ"ש‬ ‫שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו אם היה בדורו של‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬והכוונה בזה "שהכלום"‬ ‫שלו היינו הענווה שלו לא נחשבת לעומת הענוה של‬ ‫אברהם שאמר על עצמו ואנכי עפר ואפר‪) .‬בגן התורה(‬

‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬ ‫יש מי ששאל לשם מה נאמר "נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק" היה לו לומר‪:‬‬ ‫נ ַֹח צַ דִּ יק וגו' ומה באה מילת איש ללמדנו? ונראה לבאר‬ ‫שהתורה גילתה לנו שנוח היה בבחינת צדיק שמשפיע‬ ‫ולא רק צדיק לעצמו וזה הדיוק במילה "איש" שהרי האיש‬ ‫הוא בחינת משפיע לעומת הצדיקים שהם רק צדיקים‬ ‫לעצמם )נחל חכמה(‬

‫"‪...‬ת ִמים ָהיָ ה ְּבדֹר ָֹתיו" )בראשית ו' ט(‬ ‫ָּ‬ ‫הגאון בעל חת"ס נשאל פעם מדוע השתמש נ ַֹח במידת‬ ‫התמימות בשעה שבני דורו היו בעלי מדות מגונות שהרי‬ ‫נאמר "עם עקש תתפתל" שהרי יעקב השתמש בטענה זו‬ ‫כנגד לבן הרשע? ועיין שם מה שביאר‪.‬‬ ‫ויתכן לפרש בפשיטות דמה שנאמר תמים הכונה מול ה'‬ ‫יתברך ולא למד מדרכי בני דורו שהיו כופרים‪ .‬ועוד נראה‬ ‫לומר שלפעמים אדרבא יש על האדם להשתמש במידת‬ ‫התמימות שרק כך הוא יוכל להכניע את הרע שעומד‬ ‫מולו‪ ,‬ולעיתים זו התחבולה הנכונה כנגד המניעים אותו‪.‬‬ ‫)מעיין גנים(‬

‫"‪...‬נ ַֹח ִא ׁיש ַצדִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה‬

‫ְּבדֹר ָֹתיו" )בראשית ו' ט(‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫בפרקים הקודמים הבנו שהדרך של הנער הנושר‬ ‫עברה ואפילו הייתי אומר "התגבשה" בבית הספר‪ .‬אני לא אומר‬ ‫שבית הספר הוא גורם הנשירה אך אפשר לומר בפירוש שבית‬ ‫הספר היה הקרקע הפורייה להתדרדרותו‪.‬‬ ‫כמו כל הילדים‪ ,‬גם הילד הנושר למד ועבר בכל כיתות‬ ‫היסוד‪ .‬הוא השתתף בכל השיעורים ואפילו לפעמים‪,‬‬ ‫הצטיין במבחנים ואם לא היינו בודקים לעומק‪ ,‬לא היינו‬ ‫מגלים לעולם מה קרה לו ומה הייתה סיבת הנשירה‪ .‬אולם‬ ‫לאחר שכבר נשר מהמערכת וכשבדקנו מה היו הגורמים‬ ‫לירידה הרוחנית והנפשית עד הנשירה‪ ,‬אנו מגלים שדווקא‬ ‫המקום שממנו היה צריך הילד לשאוב חינוך ודעת‪ ,‬דווקא‬ ‫המקום שהיה צריך לגרום לילד עליה רוחנית‪ -‬דווקא שם‬ ‫התחילה התדרדרותו‪.‬‬ ‫שימו לב איך זה קרה!‬ ‫יוסי הוא תלמיד בכיתה ב'‪ .‬יוסי נחשב לתלמיד בינוני‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬הוא לא משתתף פעיל בשיעורים כי את החומר‬ ‫הנלמד הוא מבין ב‪ .80%-‬ממוצע המבחנים של יוסי הוא‬ ‫‪ .70%‬בקיצור תלמיד בינוני! לגמרי רגיל‪ ,‬לא? האמת היא‬ ‫שלא כל כך‪ .‬פרט לעובדה שיוסי לא תמיד מבין את מה‬ ‫שהמורה מלמד‪ ,‬ליוסי יש עוד בעיה‪ ,‬יוסי לא אוהב לכתוב‪.‬‬ ‫תמיד הוא אומר לאמא "שהמורה כל הזמן נותן לנו לכתוב‬ ‫וזה קשה לי"‪ .‬אמא של יוסי שכמו רוב האמהות לא מבינה‬ ‫כל כך הרבה בחינוך ובודאי שלא באבחון‪ ,‬פותרת את‬ ‫הבעיה ב‪"-‬הילד קצת מתפנק‪ ,‬בהחלט מותר לו‪ .‬אולי גם‬ ‫קצת קשה לו‪ ,‬אבל לא נורא‪ ,‬הוא עוד יגדל‪ -‬שהמורה שלו‬ ‫ילמד להסתדר איתו"‪.‬‬ ‫נתקדם עוד שנתיים‪ ...‬יוסי כבר בכיתה ד'‪ .‬הרמה הלימודית‬ ‫עלתה‪ ,‬הדרישות מיוסי גברו גם הם והממוצע שלו ירד‬ ‫ל‪ .60%-‬ליוסי ממש קשה לכתוב ובדרך כלל המחברות‬ ‫והחוברות שלו כמעט ריקות )אולי לא כותבים בכיתה‪...‬‬ ‫חושבת לפעמים אמא של יוסי‪ ,‬כשהיא נזכרת לבדוק לו‬ ‫את התיק( המורה שרואה את מצב הילד‪ ,‬ובשיחות עם‬ ‫ההורים את תגובתם השטחית‪ ,‬לא "חופר" יותר מידי‪,‬‬ ‫מבין עם מי יש לו עסק ואומר‪" :‬יש לילד בעיה‪ ,‬ההורים לא‬ ‫רוצים לטפל‪ ,‬מצידי‪ -‬שלא יעשה כלום העיקר שלא יפריע‬ ‫לי" בשיעורים‪ -‬כמעט ולא פונים ליוסי בשאלות‪ ,‬הוא‬ ‫הרי אף פעם לא טורח לענות‪ .‬גם בחברה יש ליוסי קצת‬ ‫בעיות‪ -‬רוב החברים של יוסי לומדים ברצינות בכיתה‪,‬‬ ‫מכינים שעורי בית‪ ,‬חוזרים ביחד למבחנים‪ ,‬בקיצור‬ ‫עובדים‪ ,‬משקיעים‪ ,‬מצליחים ונהנים‪ .‬אבל ליוסי קשה‪,‬‬ ‫הוא כבר לא מוצא עניין בלימודים או בכיתה‪ .‬משעמם לו‪.‬‬ ‫החומר הנלמד מעל רמת הבנתו ואת העבודות שמעתיקים‬ ‫מהלוח‪ ,‬הוא כבר לא מבצע הרבה זמן‪.‬‬ ‫עברנו עוד שנה‪ -‬יוסי כבר בכיתה ה'‪ .‬יוסי משתעמם‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫ית ָך ֶאל ַה ֵּתבָ ה‪) "...‬בראשית ז' א'(‬ ‫"‪...‬בּ ֹא ַא ָּתה וְ כָ ל ֵּב ְ‬ ‫התבה מרמזת על תבות התפילה כמובא בדברי רביז"ל‬ ‫)ליקו"מ ט( ויש לרמז בזה כי הקב"ה ביקש מנ ַֹח שיבא‬ ‫אל תוך התפילה היינו שיבקש על דורו רחמים שישובו‬ ‫בתשובה כי זו הדרך האמיתית להשיב בנים מעוון‪,‬‬ ‫ולהחזירם אל הדרך הטוב והישר‪) .‬דרכי שלום(‬

‫ש נ ַֹח ְּככֹל ֲא ׁ ֶשר ִצ ָּוה ּו ה'‪,,‬‬ ‫"וַ ַ ּי ַע ׂ‬ ‫ופירש רש"י ויעש נ ַֹח ‪ -‬זה ביאתו לתיבה‪:‬‬ ‫יש מי שהקשה שהרי נאמר מפורש לאחמ"כ ויבא נ ַֹח אל‬ ‫התבה?‬ ‫ונראה לבאר בס"ד שהחידוש בזה הוא שלא רק שנ ַֹח‬ ‫בנה את התיבה במשך ‪ 120‬שנה ברציפות‪ ,‬אלא החידוש‬ ‫שהוא בא כל יום לתיבה והיה מחזק את בני דורו על ידי‬ ‫כך שראו אותו בונה‪ ,‬ולא נתן לבניו שיבנו את התיבה כפי‬ ‫שצוה אותו ה' אלא הוא בא בכל יום מחדש ועורר את בני‬ ‫דורו לשוב בתשובה‪ ,‬וזה כוונת רש"י‪) .‬תפארת בנימין(‬ ‫)בראשית ז' ה'(‬

‫בית ושמו בית ספר פרק ח'‬

‫בשיעורים ובמקום ללמוד הוא כבר מתחיל להפריע‪ -‬שהרי‬ ‫כמה שנים אפשר לשבת ולהעביר את הזמן בחלומות?‬ ‫יוסי היום מרגיש נחות מאוד‪ .‬הדימוי העצמי שלו נמצא‬ ‫בתחתית‪ .‬גם בחברה התוססת הוא מאבד עניין‪ .‬ליוסי‬ ‫לא טוב בכיתה והוא מרבה להתלונן שהוא רוצה לעבור‬ ‫בית ספר‪ .‬גם להורים כבר נמאס מיוסי‪ ,‬כל היום רק‬ ‫תלונות ומצד שני הוא לא "רוצה לעזור לעצמו" גם‬ ‫המורה מספר שהוא לא עושה כלום בכיתה ורק מתלונן‪.‬‬ ‫יוסי נהיה מרדן וחוצפן )כי רק כך הוא מקבל תשומת‬ ‫לב( ההורים‪ ,‬שבעקבות התנהגותו והתדרדרותו של יוסי‬ ‫מוזמנים לשיחות עם מנהל בית הספר‪ -‬יורדים עליו כל‬ ‫הזמן ומשפילים אותו‪ .‬יוסי מרגיש איום‪ .‬אין מי שיבין‬ ‫אותו‪ ,‬בכיתה‪ -‬קשה לו ללמוד והוא לא עושה כלום חוץ‬ ‫מלהפריע‪ .‬המורה‪ -‬מזמן את הוריו כל שבוע‪ .‬בחברה‪ -‬כבר‬ ‫הדביקו עליו סטיגמה של ילד עצלן‪ .‬בבית‪ -‬הוא הכבשה‬ ‫השחורה של המשפחה‪ .‬בקיצור בלגן!!!‬ ‫מה יעשה הבן ולא יחטא?‬ ‫עכשיו תענו לי אתם! מכאן ועד שיוסי ייהפך לילד נושר‪,‬‬ ‫הדרך קצרה או ארוכה??? לצערנו‪ ,‬הדרך קצרה‪ -‬בסוף‬ ‫השנה הרי‪ ,‬יוסי ייזרק מבית הספר‪ .‬אולי שיתחיל דף חדש‬ ‫במקום אחר? ספק אם הוא צולח את המבחן של המפקח‬ ‫ועד שימצאו לו בית ספר‪ ,‬מה יעשה??? אולי ילמד עם‬ ‫אבא שלו חברותא‪ ,‬כדי שלא יפסיד לימודים‪) .‬הצחקתם‬ ‫אותי( אבא שלו לא מצא בשבילו זמן ב‪ 5-‬שנים‪ ,‬עכשיו‬ ‫הוא ילמד איתו? אולי מהאמא תבוא הישועה? היא גם כן‬ ‫לא יכולה לראות אותו ושולחת אותו "לאיזה בית כנסת‬ ‫בשכונה" שילמד שם ולא יפריע לה‪ .‬ומה יוסי עושה? יוצא‬ ‫לטייל ברחובות‪ ,‬להכיר חברים לא טובים‪ ,‬לקנות פלאפון‬ ‫עם אינטרנט‪ ,‬לשמוע מוסיקה חילונית ב‪ mp3‬של החבר‬ ‫שלו‪ ,‬אולי גם הגיע הזמן ל"סדר" את עצמו‪ -‬לעשות‬ ‫פטרייה עדינה בשער )והוא מזהיר את הספר "תעשה את‬ ‫זה מדורג‪ ,‬כך שאבא שלי לא ירגיש‪ -‬הוא יהרוג אותי( וכך‬ ‫לאט לאט יוסי מתדרדר ומצטרף למעגל הנשירה‪.‬‬ ‫אתם חושבים שהגזמתי? אני מוכן להפגיש אתכם עם עשרות‬ ‫נערים‪ ,‬שעברו בדיוק את אותו התהליך‪.‬‬ ‫שמור על קשר!‬ ‫הורים יקרים! זה לא סוד שילד חריג‪ ,‬מתקשה מאוד‬ ‫להסתדר בכיתה ובחברת ילדים רגילים‪ .‬גם אם הם לא‬ ‫משדרים לו את זה‪ ,‬הוא מרגיש את זה לבד‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להבין טוב טוב! שאפילו אם הילד ילמד בכיתה הכי‬ ‫מוצלחת‪ -‬הוא עדיין לא גדל לבד‪ ,‬הוא תמיד צריך בדיקה‬ ‫ועזרה‪ .‬אנחנו צריכים לעקוב‪ ,‬לבדוק‪ ,‬לשאול ולהתייעץ‪.‬‬ ‫הורים ששולחים את הילד לבית הספר הכי טוב ולא באים‬ ‫או מתקשרים לבית הספר מידי פעם‪ ,‬שיסלחו לי‪ ,‬אבל‪-‬‬

‫הם לא הורים אחראיים‪ .‬עלינו לדעת שפעמים רבות יש‬ ‫לילד שלנו בכיתה התמודדויות קשות מאוד‪ -‬בלימודים‬ ‫או בחברה‪ .‬ולפעמים מחוסר הבנה או הדרכה‪ ,‬בעיות או‬ ‫טעויות קטנות יכולים לגרור אותו לפי שחת‪ .‬כשאנו באים‬ ‫לבדוק ולראות מה קורה עם הילד‪ ,‬אנחנו בולמים הרבה‬ ‫מהבעיות‪ .‬מצד אחד אנחנו משוחחים עם המורים וכך‬ ‫שומעים במה הילד מתקשה ויכולים לעזור לו בזמן ומצד‬ ‫שני הילד רואה שאנחנו דואגים לו וגם רואים את מעשיו‬ ‫וזה מדרבן אותו להתאמץ ולהשתדל יותר‪.‬‬ ‫אם נשכיל להבין שכאשר אנו חושדים שיש לילד שלנו‬ ‫בעיה ובמיוחד אם המורה מביא לתשומת ליבנו‪ ,‬שיש‬ ‫משהו‪ -‬עלינו לשמוח‪ ,‬אנחנו יכולים להציל את הילד‪.‬‬ ‫למה צריך להיזכר מאוחר??? ואחר כך לריב מי היה גורם‬ ‫לנשירה של הילד‪ ,‬ההורים שלא היו בכיתה או המורה‬ ‫וההנהלה‪ .‬ההורים צריכים להראות נוכחות לפחות פעם‬ ‫בשבוע ולבדוק מה קורה עם הילד‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬על מי חובת‬ ‫האחריות? "חובת הדיווח על הבעיה‪ -‬היא של המחנך‬ ‫וההנהלה‪ .‬חובת הטיפול והמעקב ליישום ההחלטות של‬ ‫הגורם המקצועי‪ -‬היא על ההורים!" כמובן שכשההנהלה‬ ‫רואה שההורים רוצים לעזור לילד אז גם היא נרתמת‪ .‬אך‬ ‫בפירוש ההנהלה לא תוכל להוות תחליף להורים‪.‬‬ ‫אם את מבינה אז תסתדרי‬ ‫גם אמא של יוסי לא האמינה שהילד שלה‪ ,‬יהיה בטלן בן‬ ‫‪ 14‬שלא עושה כלום‪ .‬מסרב ללמוד‪ ,‬יושב בבטלה על החומה‬ ‫מול הפיצה עד ‪ 2‬בלילה וישן למחרת עד הצהריים‪.‬‬ ‫אבל כשהמורה של יוסי שוחח עם האימא בכיתה א'‬ ‫היא ענתה לו‪" :‬בסדר‪ ,‬אבל הילד עוד קטן‪ ,‬אם קשה לו‬ ‫אז אולי המורה ייתן לו פחות לכתוב? אולי נבין את הילד‬ ‫ולא נעמיס עליו? ואולי‪ ...‬ואולי‪ "...‬לאמא של יוסי היו אז‬ ‫הרבה הסברים והרבה אולי‪ ...‬אז כשדיברו איתה ועוד יכלו‬ ‫לעזור לו‪ ,‬היא הייתה בעולם משלה‪ .‬לא מבינים אותי‪ -‬הרי‬ ‫בסך הכול הילד בכיתה א'‪ ,‬היא הייתה מסננת בשקט‪ .‬אבל‬ ‫מאז הוא גדל והיום היא מתחרטת‪ .‬מה בסך הכול אמרו לה‬ ‫שהילד מתקשה בכתיבה‪ .‬ביקשו ממנה אבחון של קופת‬ ‫חולים‪ ,‬טיפול בריפוי בעיסוק וקצת לשבת עם הילד אחר‬ ‫הצהריים‪ .‬אבל אמא של יוסי‪ ,‬מבינה יותר טוב!!! ממש‬ ‫חבל‪ ,‬לא???‬ ‫במאמרים הבאים ננסה בע"ה להסביר מה נקרא "ילד מתקשה"‬ ‫כיצד נוכל לבדוק אם הילד שלנו מתקשה ומה עלינו לעשות‪ .‬בל‬ ‫נשכח‪ ,‬שילד עם בעיה קטנה‪ ,‬כשהיא לא בטיפול‪ ,‬היא "פצצה‬ ‫מתקתקת"‪ .‬כל בעיה היא חור קטן בסכר‪ ,‬שרק יגדל ח"ו עם‬ ‫הזמן‪ .‬עדיף כמה שיותר מהר לסתום אותו‪ .‬בהצלחה‪.‬‬

‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫לחזק ולהתחזק!‬

‫"כל ישראל ערבים זה לזה"‬ ‫ם ישראל ערבים זה לזה‪ ,‬כמאמר‬ ‫ע רבותינו "שעמדו ישראל על הר סיני‬ ‫נעשו כחטיבה אחת"‪ ,‬ולפיכך כל אחד חיב‬ ‫לראות כיצד לחזק את חבירו בעבודת ה' ושלא ידח‬ ‫ממנו נידח‪ ,‬ואין לנו להתיאיש משום אדם בישראל‬ ‫אפילו הגרוע שבגרועים‪ ,‬משום שכל אחד מישראל‬ ‫נשמתו היא חלק אלוקי ממעל‪ ,‬וכמאמר רבינו הקדוש‬ ‫)ליקו"מ י"ח( שלכל ישראל יש שורש נשמה בצדיק‪,‬‬ ‫שהרי הצדיק כלול מכל שורש נשמות ישראל‪ ,‬ואם‬ ‫כן לכל אדם לא רק שיש תקוה אלא ראוי הוא‬ ‫להיות צדיק גמור ממש רק אם ירצה להתחיל‬ ‫מחדש ולא ליפול לעצבות ויאוש‪ ,‬וזה העבודה‬ ‫שלנו לחזק ולעודד את כל אחד מעם ישראל בדברי‬ ‫תקוה שגם הוא רצוי ואהוב לפניו יתברך בלי שום‬ ‫סיג‪ ,‬והגמרא בברכות לימדה אותנו יסוד בענין זה‬ ‫שמי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים שנאמר‬ ‫"סוֹ ף דָּ ָבר ַהכּ ֹל נִ ׁ ְש ָמע ֶאת ָה ֱאל ִֹקים יְ ָרא‪"..‬‬ ‫נמצא שמי שרוצה לחזק‪ ,‬ושדבריו יהיו נשמעים‬ ‫ויעשו פירות אצל השומע אזי עליו קודם לבדוק את‬ ‫עצמו אם ראוי להשמיע והאם יש בו יראת שמים‪,‬‬ ‫וזאת משום שהיראת שמים של האדם גורמת לו ללב‬ ‫טהור בעצמו שהרי הוא יודע את שפלותו באמת וכמה‬ ‫הוא רחוק ובלי חסדי ה' עליו היכן הוא היה היום‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר ידיעה ברורה זו הוא יכול לבוא בכף זכות ולדבר‬ ‫על ליבו של כל ישראל ומאחר וליבו של המעורר טהור‬ ‫אזי דברים היצאים מן הלב נכנסים אל הלב‪.‬‬ ‫וזה ברור ופשוט שאין לו לשום אדם מישראל‬ ‫ֹאמר‬ ‫להוכיח את חבירו כלל ועיקר ִּכי ִמי אשר י ַ‬ ‫אתי"‪ ,‬שהרי אתה צריך‬ ‫יתי לִ ִ ּבי‪ָ ,‬ט ַה ְר ּ ִתי ֵמ ַח ּ ָט ִ‬ ‫"זִ ִּכ ִ‬ ‫להיות נקי ממש מכל רבב‪ ,‬ומי יכול לומר זאת‬ ‫שהרי מי שאומר זאת יש לחוש בדבריו אלו לגאוה‬ ‫ומשום כך היום בדורינו לא ניתן להוכיח כלל‪ ,‬אלא‬ ‫רק לחזק ולעודד את ישראל ולמצוא בהם נקודות‬ ‫טובות שעל ידי זה אתה גורם להם להתחזקות‬ ‫ולא להפך ח"ו‪ .‬וענין זה ניתן ללמוד ממעשה‬ ‫הפרשה שהרי על נ ַֹח הגמרא אומרת עליו )סנהדרין‬ ‫ק"ח( "דָּ ַר ׁש ָרבָ א‪ַ ,‬מאי דִּ כְ ִתיב‪) ,‬איוב יב( "לַ ּ ִפיד בּ וּז‬ ‫לְ ַע ׁ ְש ּתוּת ׁ ַש ֲאנָ ן‪ ,‬נָ כוֹ ן לְ מוֹ ֲע ֵדי ָרגֶ ל"? ְמלַ ֵּמד‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה נ ַֹח‬ ‫ַהצַּ דִּ יק מוֹ כִ ַיח אוֹ ָתם‪ ,‬וְ אוֹ ֵמר לָ ֶהם דְּ בָ ִרים‪ֶ ׁ ,‬ש ֵהם ָק ׁ ִשים‬ ‫ְּכלַ ּ ִפ ִידים‪ ,‬וְ ָהי ּו ְמבַ ִ ּזין אוֹ תוֹ ‪ָ .‬א ְמר ּו לוֹ ‪ ,‬זָ ֵקן‪ֵּ ,‬תבָ ה זוֹ לָ ָּמה?‬ ‫ָא ַמר לָ ֶהם‪ַ ,‬ה ָ ּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ֵמבִ יא ֲעלֵ יכֶ ם ֶאת ַה ַּמבּ וּל‪.‬‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬מדוע באמת לא שמעו אותו בני‬ ‫דורו? אמת ונכון שהם היו גסים ומשקועים בכל‬ ‫מ"ט שערי הטומאה‪ ,‬אך בכל זאת כיצד אברהם כן‬ ‫הצליח? על שאלה זו משיבה הגמרא שנוח היה מוכיח‬ ‫אותם ומראה להם רק את הצד השלילי של העונש‪,‬‬ ‫המבול‪ ,‬והרע‪ ,‬שיענשו‪ .‬ואולי אם היה מראה להם‬ ‫את הצד השני של אהבת ה' וכמה המצוות הם טוב‬ ‫לאדם בזה ובבא אזי אולי כן היו מקבלים ממנו‪.‬‬ ‫ובודאי שאין אנו יכולים לפשפש במעשיו של נ ַֹח‬ ‫אך לעצמנו ניקח מוסר השכל שאין לנו להוכיח‪.‬‬ ‫ורק לדון לזכות ולהראות כמה טוב ה'‪ ,‬וזה מה‬ ‫שנאמר ‪" :‬את האלוקים התהלך נ ַֹח" היינו שנוח הלך‬ ‫עם בני דורו במידת הדין ולא בחסד ורחמים‪ ,‬שהרי שם‬ ‫אלוקים מרמז על דין‪ ,‬וזה הרמז שיש בעשיית התיבה‬ ‫היינו שה' גם רמז לנ ַֹח תכנס אל עצמך היינו לפנימיות‬ ‫הדברים ותראה מדוע בני דורך עושים ומתנהגים כך‪,‬‬ ‫ותתפלל עליהם מדין ערבות ועל ידי זה יחזרו‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬ ‫אנא‪ ,‬קרא נא לי את‬ ‫" רב העיר"‪ ,‬ציוה ר' ישראל‬ ‫שמשו‪.‬‬ ‫את‬ ‫מרוז'ין‬ ‫"עכשיו?"‪ ,‬תמה השמש בינו לבין‬ ‫עצמו‪ ,‬נוכח בקשתו הפתאומית של‬ ‫הצדיק רבי ישראל מרוז'ין‪ .‬השעה‬ ‫הייתה שעת צהרים מאוחרת של‬ ‫ערב‪-‬שבת עת הכל מתכוננים‬ ‫לקבל פני שבת המלכה‪ .‬להזמין את‬ ‫רב העיר‪ ,‬מורה‪-‬ההוראה המפרסם‬ ‫בעל ה'בית‪-‬שלמה' בשעה כזו‬ ‫ובדחיפות על מה ולמה?! על זאת‬ ‫נקרא בספור שלהלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצדיק מרוז'ין עצר בדרכו בעיר‬ ‫סקולא כדי לשבות בה‪ .‬הוא כבר‬ ‫טבל במקוה ולבש את בגדי‬ ‫השבת‪ ,‬כשלפתע החל מתהלך‬ ‫בחצר אנה ואנה כבורר וחוכך‬ ‫בדעתו דבר מה‪ .‬אחר זמן‪-‬מה‬ ‫נעצר; ופתאום הורה למשמשו‬ ‫להזמין אליו את רב העיר‪.‬‬ ‫לנוכח קריאתו הפתאומית של‬ ‫הצדיק נעתר הרב המרא דאתרא‬ ‫וניגש אל הבית אשר בו התאכסן‬ ‫הצדיק‪ .‬על פניו נכרו אותות פליאה‪.‬‬ ‫מה הדחיפות? מהו העניין שבגינו‬ ‫הזמין אותו אליו בעצומן של‬ ‫ההכנות לשבת‪-‬קדש?‬ ‫"שלום עליכם"‪ ,‬קידם הצדיק‬ ‫את פני הרב‪ ,‬וניגש ישר לעניין‪.‬‬ ‫"כבודו הינו מורה הוראות בישראל‬ ‫וברצוני להציג בפניו דיון לפסיקה"‪.‬‬ ‫וכך החל הצדיק מגולל את הסיפור‬ ‫אשר נסב אודות יהודי שהתברך‬ ‫בכל המעלות‪ .‬ישר במעשיו‪ ,‬הגון‬ ‫במידותיו‪ ,‬עובד ה' באמונה‪ ,‬למדן‬ ‫וכל זאת לצד עשרו הגדול‪ .‬אף‬ ‫שהיה עסוק וטרוד‪ ,‬היה מוצא זמן‬ ‫לעזר לנצרכים‪ ,‬ומעשי הצדקה‬ ‫והחסד שלו היו מן המפרסמים‪ .‬גם‬ ‫ללמוד תורה קבע עתים‪ .‬היהודי‪,‬‬ ‫המשיך הרבי לספר‪ ,‬כבר היה זקן‬ ‫ובא בימים‪ ,‬והעמיד בנים יראי‪-‬‬ ‫שמים ההולכים בדרכיו‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך היה מפרסם בישרו‬ ‫בהגינותו ובטוב ליבו‪ ,‬שרבים היו‬ ‫מבכרים להפקיד אצלו את כספם‪.‬‬ ‫כספי מחלקת – היו נשמרים אצלו‬ ‫עד ברור הדין‪ .‬אלמנות ויתומים‬ ‫בחרו בו כשומר נאמן לכספם‪ .‬תמיד‬ ‫פרע את הכספים במועד שנתבקש‬ ‫והיה נח לשמים ונח לבריות‪.‬‬ ‫באחד הימים נזדמנה לאותו‬ ‫עשיר עסקה מצוינת מטעם‬ ‫השלטונות‪ .‬אשר לפי כל התחזיות‪,‬‬ ‫אמורה הייתה להניב רווחים נאים‬ ‫מאוד‪ ,‬ומה שחשוב יותר – היא לא‬ ‫הייתה כרוכה בשום סיכון‪.‬‬ ‫הניגשים לעסקה נדרשו להפקיד‬ ‫סכום כסף נכבד כעירבון‪ .‬בחוזה‬ ‫הרגיל נכתב‪ ,‬שיש לחתם על החוזה‬

‫פסק דין מכריע‬

‫לרגל יום ההילולא של ר' ישראל מרוז'ין זיע"א ג' חשוון‪.‬‬

‫בכל עת שיידרש הדבר‪ .‬בסוף‬ ‫החוזה נאמר‪ ,‬כי אי‪-‬עמידה באחד‬ ‫התנאים תגרור הפסד מידי של‬ ‫העירבון כולו‪.‬‬ ‫הסוחר נענה לעסקה‪ ,‬ואז גילה‬ ‫כי אין בידו את הסכום הדרוש‬ ‫לעירבון‪ .‬במוחו עלתה מחשבה‪ :‬הרי‬ ‫הכסף הנדרש ניתן כעירבון בלבד‪.‬‬ ‫בידו כספים רבים שמנחים כאבן‬ ‫שאין לה הופכין‪ .‬וכי למפקידים‬ ‫משנה היכן נמצא כספם‪ ,‬במגרת‬ ‫שלחנו או בקופת האוצר? הפך‬ ‫בדעתו‪ .‬חשב והחליט‪ ,‬כי מותר לו‬ ‫להשתמש בכספים אלה כעירבון‪.‬‬ ‫הכל היה ערוך ומוכן לחתימת‬ ‫החוזה אצל הפקיד הממנה‪,‬‬ ‫שבחו של צדיק‬ ‫גדולי ישראל על רבינו הננמ“ח זיע“א‬

‫ידועה היא התקשרותו של הרה"ק‬ ‫ר' מאיר שפירא מלובלין זיע"א עם‬ ‫חסידי ברסלב‪ ,‬מרכזם של חסידי‬ ‫ברסלב בימים ההם‪ ,‬שהיה ר' מאיר‬ ‫שפירא זיע"א מתפלל עמהם בימים‬ ‫הנוראים‪ ,‬ועל כך אמר‪ :‬אף על פי שרב‬ ‫העיר צריך להתפלל בימים הנוראים‬ ‫בביה"כ של המהרש"ל‪ ,‬אסכים אפילו‬ ‫לחתום על כתב פיטורין מהרבנות ולא‬ ‫לאבד את התפילה עם חסידי ברסלב‪.‬‬ ‫)שבחו של צדיק ערך בית קאריץ(‬

‫ולפתע – שד ושבר!‬ ‫אותו פקיד היה שונא‪-‬ישראל‬ ‫מושבע‪ .‬מזמה מרשעת עלתה‬ ‫במוחו‪ :‬הוא קבע את מועד החתימה‬ ‫ליום השבת! כך או שיפסיד את‬ ‫כספו או חלילה יעבור על מצוות‬ ‫קונו‪ .‬וכך בעצומה של השבת‪,‬‬ ‫הודיעו לסוחר כי עליו לבוא ולחתם‬ ‫על החוזה ולא תבוטל העיסקא וכל‬ ‫כספו ירד לטמיון‪.‬‬ ‫הסוחר היהודי הסתובב בביתו‬ ‫כהלום‪-‬רעם‪ .‬התלבטויותיו לא‬ ‫נתנו לו מנוח‪ .‬מה יעשה? כך או כך‬ ‫המצב בכי רע‪ .‬יחתום בשבת? לא‬ ‫יעלה על הדעת; הרי זה חלול‪-‬שבת‬ ‫בפרהסיה! לא יחתום? ירד לטמיון‬ ‫כספם של רבים‪ ,‬וביניהם אלמנות‬ ‫ויתומים אומללים‪.‬‬ ‫לבו נכמר כשחשב על מצוקתם‬ ‫של העניים שיבואו לתבוע את‬ ‫כספם‪ .‬הוא היה מבלבל לגמרי‪ .‬אך‬ ‫זמן רק לתהיות ומחשבות לא נותרו‬ ‫לו‪ .‬נקישה קלה על דלת ביתו קטעה‬ ‫אותו מזרם מחשבותיו‪ .‬בפתח עמד‬ ‫השליח אשר בא להזמינו למשרד‬ ‫הממשלתי‪ .‬מבלי‪-‬דעת קם ויצא‬ ‫בעקבותיו‪ .‬מוחו נסער ממחשבות‬ ‫לכאן ולכאן‪ .‬הוא לא היה מסוגל‬ ‫כלל לבקר את מעשיו‪ .‬כאוטומט‬ ‫צעד אחרי האיש‪ ,‬ניגש אל הפקיד‪,‬‬ ‫וחתם את שמו‪.‬‬ ‫עם סיום המעשה חזר הוא אל‬

‫עצמו‪ .‬לפתע ידע מה עשה‪ .‬רעד‬ ‫אחז בו‪ ,‬ונפל מתעלף‪ .‬דקות ארכות‬ ‫עמלו האנשים במקום עד שהשיבו‬ ‫לו את נשמתו‪ .‬אמנם הכרתו שבה‬ ‫אליו‪ ,‬אך הוא לא ידע בדיוק מה‬ ‫מתרחש סביבו‪ .‬זכרונו נטש אותו‬ ‫במקצת‪.‬‬ ‫החלמתו הייתה אטית‪ .‬כשקם‬ ‫ממשכבו עדין היה חלש‪ .‬למצבו‬ ‫הקודם לא שב עוד‪ .‬הוא חדל‬ ‫מלבוא בין אנשים‪ ,‬ולא יצא מביתו‬ ‫אלא לתפלה בצבור‪ .‬לעסקיו לא‬ ‫חזר‪ .‬כל מעיניו היו נתונים בדבר‬ ‫אחד‪ :‬להחזיר את כל הכספים‬ ‫שהיו נתונים אצלו בפיקדון‪ .‬כעבר‬ ‫חדשים אחדים נפטר מרב צער‬ ‫ועגמת‪-‬נפש‪.‬‬ ‫כשעלתה נשמתו למעלה‪,‬‬ ‫התעורר בבית‪-‬הדין וכוח‪ :‬אם‬ ‫יעמדו לו זכיותיו כבעל‪-‬צדקה לכפר‬ ‫על החטא החמור של חלול שבת‬ ‫בפרהסיה‪ ,‬או שמא עליו להיענש‬ ‫תחילה על חטאו‪ .‬נחלקו הדעות‬ ‫בשמים והוחלט להוריד את הדין‬ ‫למטה‪ ,‬וכפי שיורו כאן‪ ,‬כן יקוים‬ ‫למעלה‪.‬‬ ‫"כבודו הוא אחד מעמודי‬ ‫ההוראה בדורנו"‪ ,‬פנה הצדיק אל‬ ‫הרב היושב מולו ומאזין ברב קשב‪,‬‬ ‫"יפסק‪-‬נא את הדין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עתה כבר התחוורה לרב סבת‬ ‫הבהילות והדחיפות‪ .‬הוא התעמק‬ ‫ושקל בכבד‪-‬ראש‪ .‬לאחר דיון‬ ‫נרחב לכאן ולכאן‪ ,‬תוך ציון דעות‬ ‫הפוסקים‪ ,‬פסק‪:‬‬ ‫"ברור שאסור היה לו לחלל את‬ ‫השבת כדי למנוע הפסד ממון‪.‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬אין לדונו כמחלל‬ ‫שבת סתם‪ .‬כל ימי חייו לא מצאנו‬ ‫שיעבור עברה כדי להרוויח ממון‪.‬‬ ‫אלא מה? חס היה על ממונם של‬ ‫ישראל ובעבורם נכשל‪ .‬את עונשו‬ ‫כבר קבל כבר בייסורים בעולם‪-‬‬ ‫הזה בכלל‪ ,‬וביסורים על חטאו זה‬ ‫בפרט‪ .‬עתה – פטור הוא מעונש‬ ‫ומקומו בגן‪-‬עדן"‪.‬‬ ‫חיוך של קורת‪-‬רוח התפשט על‬ ‫פני הצדיק‪" .‬ברוך שחלק מחכמתו‬ ‫ליראיו"‪ ,‬קרא בסיפוק‪" ,‬בבית‪-‬‬ ‫הדין של מעלה קבלו את הפסק‬ ‫וכבר מכניסים את נשמת היהודי‬ ‫לגן‪-‬עדן‪ .‬הבה נלך אל בית‪-‬הכנסת‬ ‫לקבל את פני שבת המלכה"‪.‬‬

‫שמעו ותחי נפשכם!‬

‫ניתן להאזין לשיעורו של מו"ר‬ ‫הרב שלום ארוש שליט"א‪,‬‬ ‫בכל יום רביעי בשעה ‪21:00‬‬ ‫גם בקול הלשון‪.‬‬ ‫בטל' ‪03-6171111 :‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬

‫לאורם‬ ‫נלך‬

‫רבי מאיר שפירא זיע"א ראש ישיבת חכמי לובלין ויוצר הדף היומי‬ ‫ז' מר חשון‬

‫כשעוסקים אנו בצדיק זה מתמלאים אנו ברגשי כבוד ויראה‪ ,‬שסך הכל היה‬ ‫בדור הקודם‪ ,‬ואנו עדין חיים ונושמים את תלמידיו בעל שבט הלוי הרה"ג‬ ‫רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א‪ ,‬מי מאמין שדור קודם היו כאלה ענקי רוח‪,‬‬ ‫בימיו היה תקופת הזהר של יהדות אירופה‪.‬‬ ‫הולדתו‪ :‬בשנת תרמ"ז נולד לאביו רבי יעקב שמשון בן אחר בן לרה"ק‬ ‫רבי פנחס מקוריץ בעיר שאץ שברומניה‪ ,‬אמו הרבנית מרגלא היתה בתו‬ ‫של הגאון בעל מחבר מנחת שי רבי שמואל יצחק שור זי"ע מצאצאי‬ ‫הט"ז והב"ח‪ .‬במעלליו התנכר כי לגדולות נוצר‪ ,‬התמדתו בתורה היתה‬ ‫להפליא‪ ,‬בגודל חריפותו ועומק שכלו החכים את רבותיו‪ ,‬בהיותו בן שמונה‬ ‫ידע את כל מסכת שבת בעל פה עם כל התוספות‪ ,‬אט אט יצא שמו עד‬ ‫שכינוהו "העילוי משאץ" למד אצל סבו בעל המנחת שי‪ ,‬ובגיל שש עשרה‬ ‫היה כבר גאון מושלם בקי בש"ס ופוסקים ומורה הוראה בישראל‪ ,‬ובו בזמן‬ ‫כבר הוסמך לדין ולהורות‪ ,‬על ידי הגאונים רבי שלום מרדכי מברז'ן נודע בשם‬ ‫המהרש"ם ועוד גאונים‪ ,‬ובהם זקנו רבי שמואל יצחק שור בעל המנחת שי‪.‬‬ ‫נשואיו‪ :‬כשיצא שמו לכל אירופה ולמזרחה הגיע השמועה לחסיד הגביר‬ ‫רבי יעקב דוד בריטמן מטרנופול חסיד נאמן לאדמו"ר מטשורטקוב‪ ,‬רבי‬ ‫ישראל פרידמן זי"ע‪ ,‬שלח הוא את נאמן ביתו לתהות על קנקנו‪ ,‬השליח‬ ‫חזר כולו מולהב מלא רשמים ממה שראו עיניו מביקורו בשאץ ואמר‬ ‫לר' יעקב דוד הגביר‪ :‬לא תיארתי לעצמי שבדורינו יש כזה עילוי גאון צעיר‬ ‫לימים וכה ענק רוח ממש כר' יעקב פולק יוצר החילוקים והפילפולים‪ ,‬סיני‬ ‫ועוקר הרים לאחר נשואיו זכה גם להמנות על תלמידי האדמו"ר מטשורטקוב‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫משמש בקודש‪ :‬מביקוריו אצל רבו האדמו"ר מטשורטקוב באוסטריה‬ ‫זכו גם שם להכירו מקרוב‪ ,‬ומערים שונות הגיעו אליו הצעות לשמש כרב‬ ‫בעירם אף שחותנו התנגד וחמותו הציעה לו סכום כסף רב באם ישאר‬ ‫לעסוק בתורה ללא עול ציבור עליו‪ ,‬העדיף לקחת את הרבנות ואמר‬ ‫שלא לכבודו ולא בשביל בצע כסף אלא לכבודה של תורה‪ ,‬ועוד הוסיף‬ ‫שיודע שאם לא יקח את משרת הרבנות סופו להיות מיושבי קרנות‪,‬‬ ‫לאחר שהאדמו''ר מטשורטקוב הכריע בענין‪ ,‬הוכתר לרב בקהילת‬ ‫גלינא‪ ,‬מיד בהכנסו לתפקידו דאג לתיקון חומת היהדות‪ ,‬וכן הקים בתי‬ ‫חינוך ולשאר צרכי הדת כיאות‪ ,‬את הישיבה הראשונה בחייו‪ ,‬גם הקים‬ ‫שם והיא הישיבה הגדולה בני תורה )היתה קימת עד אמצע מלחמת‬ ‫העולם( אך בפיוטרקוב נפשו של רבי מאיר היה קשור מאד בנפשם‬ ‫של אנשי פיטרקוב‪ ,‬הוא דיבר תמיד בשבחם הם ראו בו כאב חם לכל‬ ‫דבר‪ ,‬גם התבטא שקשה עליו העזיבה אך מה אעשה ובלובלין יש את‬ ‫ביה"כ המהר"ם מלובלין‪ ,‬וגם חש אני רוח של קדושה מיוחדת נושבת‬ ‫שם‪ ,‬מה גם שראה שם את מפעל חייו‪ -‬הישיבה‪ ,‬מקום שבו גדולי עולם‬ ‫פעלו והקימו בה ישיבות‪ ,‬כרבי יעקב פולק יוצר הפילפולים‪ ,‬וכרבי‬ ‫שלום שכנא חותנו של הרמ"א‪ ,‬המהרש"ל‪ ,‬המהר"ם מלובלין‪ ,‬ומגדולי‬ ‫החסידות החוזה מלובלין‪ ,‬רבי ליבלי איגר‪ ,‬זי"ע‪.‬‬ ‫מנהיג אגודת ישראל‪ :‬בשנת תרפ"ב השתתף בועידה הארצית של אגודת‬ ‫ישראל בה השתתפו גאוני הדור אדמורי"ם מפורסמים‪ ,‬אחרי שנשא‬ ‫את דבריו‪ ,‬הוקסמו שומעיו מהופעתו רבת הרושם‪ ,‬מצורתו ששיבתה לו‬ ‫הוד והדר‪ ,‬מספר פעמים נאלץ להפסיק את דבריו‪ ,‬עקב מחאות כפיים‬ ‫סוערות מיושבי הועידה‪ ,‬כולם ראו בו את המנהיג האגודאי לו חיכתה‬ ‫היהדות‪ ,‬ובאותו מעמד נבחר לנשיא אגודת ישראל‪ ,‬מאוחר יותר אף‬ ‫נבחר כנציג לממשלת פולין מטעמה של האגודה‪ ,‬בשנת תרפ"ג באלול‬

‫שואל‬ ‫ומשיב‬

‫בדיחות הדעת‬

‫כשהתקיימה הכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בוינה שם‬ ‫נכחו גדולי אירופה ועימם גם גדולי ארצות הברית‪ ,‬הציג שני הצעות‪,‬‬ ‫הראשונה‪ :‬הקמת ישיבה עולמית שבו ירוכזו מיטב הכישרונות הצעירים‬ ‫ויוכשרו לרבנים‪ ,‬ההצעה השניה היתה הרעיון של הדף היומי‪ ,‬שני‬ ‫ההצעות התקבלו במחיאות כפיים סוערות‪ ,‬ובראש השנה תרפ"ד החלו‬ ‫רבבות יהודים בכל התפוצות ללמוד את הדף הראשון של מסכת ברכות‬ ‫מאימתי‪ ,‬בט"ו בשבט תרצ"א זכה להיות יחד עם כל עם ישראל בסיום‬ ‫הש"ס הראשון וכל ישותו נתמלאה חדות הנפש‪ ,‬שרק יחידי סגולה זוכים‬ ‫לה‪ ,‬ומכל קצוות תבל נישמע הדרן עליך כל הש"ס‪ ,‬ואמרו עליו אלמלא‬ ‫הוא עלולה תורה להישכח מישראל‪ .‬ההצעה השניה גם התקיימה במלא‬ ‫תפארתה‪ ,‬שבע שנים עמל בבנייתה נדד ממקום למקום ובארצות‬ ‫הברית בכדי לאסוף תרומות‪ ,‬רבי מאיר חולל מהפך ביהדות ובעולם‬ ‫הישיבות בפרט‪ ,‬ברעיונו היה להקים בכל עיר גדולה ישיבה‪ ,‬ובישיבת‬ ‫חכמי לובלין היה שינוי של חשיבה שכן עד אז ידעו שהעמלים‪ ,‬עליהם‬ ‫לחיות חיי צער‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל פת במלח תאכל וכו' כך היה באמת‬ ‫בשאר ישיבות‪ ,‬אך בלובלין השתנתה המגמה‪ ,‬הוקם ישיבה לתפארת‬ ‫אולמות לכל דבר‪ ,‬ואף מכונות כביסה היו בה‪ ,‬דבר שאפי' אצל עשירים‬ ‫בקושי היה‪ ,‬שאלו אותו רבי מאיר‪ :‬אמרו חז"ל פת במלח תאכל וכו' מה כל‬ ‫הפאר אצל התורה? השיב רבי מאיר‪ :‬לא כך הם הדברים! אלא‪ ,‬כך הם בלשון‬ ‫שאלה‪ ,‬פת במלח תאכל? מים במשורה תשתה? ועל הארץ תשכב? והרי‬ ‫בתורה אתה עמל! ובוודאי כל טוב הארץ לך היא‪ .‬תלמידיו הרבים היו הם‬ ‫לו ממש כבנים‪) ,‬מאחר ולא זכה לזרע בר קימא( דבר אחד העיק עליו‪,‬‬ ‫והם חובות הישיבה‪ ,‬ברגעיו הקריטים התבטא‪ ,‬אית מאן דפרע בגופיה‬ ‫ואית מאן דפרע בממוניה‪.‬‬ ‫פורים בלובלין‪ :‬משבת מברכין אדר היתה השמחה ניכרת עליו ומקרינה‬ ‫על הישיבה כולה ההכנות לכל מצוות הפורים ולשמחת הפורים היו‬ ‫בעיצומם‪ ,‬זקני לובלין התבטאו שקריאת המגילה כמו בישיבה לא‬ ‫שמעו מימיהם‪ ,‬וחזקה על הלובלנאים שלא הגזימו בהערכתם‪.‬‬ ‫הסתלקותו‪ :‬מתחילת שנת תרצ"ד דיבר רבות על שבח ארץ ישראל‬ ‫ועל כיסופיו להגיע אליה‪ ,‬ואף גם הספיק להתחיל ללמוד עם תלמידיו‬ ‫שרצו להצטרף לנסיעה לארץ הקודש את מצוות התלויות בארץ את‬ ‫מסכת פאה‪ ,‬אך גופו נחלש ועימו מצבו התדרדר‪ ,‬ואף שרופאיו אמרו‬ ‫שזה בסך הכל חולשה‪ ,‬המציאות היכתה אחרת‪ ,‬ובז' חשוון בשעות‬ ‫הלילה ביקש שיעבירוהו לחדר האורחים‪ ,‬וציווה להביא דובשניות ויי"ש ופניו‬ ‫התחילו להאיר ושמחתו היתה רבה ופנה לתלמידיו שישתו לחיים ובחיבה‬ ‫יתירה לחץ את יד כל אחד‪ ,‬כשגמרו לשתות ביקש שירקדו במעגל סביבו‬ ‫את המנגינה שלו "בך בטחו אבותינו" כשדמעות זולגות מעיני תלמידיו ואינם‬ ‫מאמינים השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו במיתת נשיקה‪ ,‬אשרי הדור שזכה‬ ‫לו זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪ .‬עשרות שנים לאחר מכן בשלהי‬ ‫תשי"ח העלו את עצמותיו לארץ הקודש בהר המנוחות גדולי הדור ליווהו‬ ‫והספידוהו‪.‬‬ ‫ספריו‪ :‬על התורה נשרפו כליל בטרנופול במלחמת העולם הראשונה‬ ‫רק שניים נמצאו שלמים‪ ,‬והם‪ :‬אמרי דעת‪ ,‬שם הוא מפלפל ונושאים‬ ‫שלימם בש"ס מיחדם לאחד‬ ‫תלמידיו‪ :‬כאמור רוב תלמידיו נכחדו בשואה האיומה הי"ד‪ ,‬תלמידו‬ ‫המובהק רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א היה כבר אז מהעילויים של‬ ‫הישיבה ומוזכר גם במכתביו בשם הבחור שמואל‪.‬‬

‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫שתיין אחד לפני שיצא לדרך ביקש מאשתו‬ ‫שתכין לו ‪ 10‬בקבוקי ויסקי ‪ .‬שאלה אותו אשתו‬ ‫למה דווקא עשר ? ענה האיש "אני נוהג לקחת‬ ‫איתי ´מנין´"‪ .‬אמרה לו אשתו הרי מספיקים לך‬ ‫רק ‪ 9‬ואיתך ביחד זה מנין ‪ .‬ענה השתיין "אני הוא‬ ‫הבית מדרש בעצמו‪.‬‬

‫התקשרו עכשיו‪02-5323339 :‬‬ ‫‪www.breslev.co.il‬‬

‫לטייל בגן האמונה‬ ‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬

‫יום א‘ יום ב‘ יום ג‘‬

‫יום ד‘ יום ה‘‬

‫תל‬ ‫אביב‬

‫חולון‬

‫קרית‬ ‫גת‬

‫ראשון‬ ‫לציון‬

‫ישיבת‬ ‫חוט של‬ ‫חסד י‪-‬ם‬

‫לברור כתובת השיעור חייג‪02-5812210 :‬‬

‫תפילות‬ ‫המתפלל על חברו נענה תחילה‪.‬‬

‫נא להתפלל לרפואת‪:‬‬ ‫ליאור נחמן בן שולמית‪,‬‬ ‫מו“ר הרב שלום בן ימנה שליט“א‬ ‫הרב אליעזר בן עטיה שליט“א‬ ‫שמואל אייזיק חזקיהו בן תהילה‪,‬‬ ‫זב"ק‪ :‬ר' יהושע בן רבקה מרים‪ .‬וזוג' בתיה‬ ‫ברכה בת מלכה‬ ‫ולהבדיל לע“נ‬

‫שאלות למו“ר ראש הישיבה‬

‫לע“נ חבירנו היקר שלום בן חנה ז“ל‪.‬‬

‫שיהיה ש"ש מתאהב על ידך‬

‫שלום כבוד הרב‪.‬‬ ‫ידוע כי עבירה חמורה לחלל שם שמיים ובפרט כשזה ברבים‪ .‬אך לפעמים יש‬ ‫מקרים שנראה כי חייב להגיב עליהם אך יתכן כי הצופים במקרה יגידו כי זה‬ ‫חילול שם ושמים )אולי הם צודקים ואולי לא(‪ .‬אתן דוגמאות ואשמח לקבל‬ ‫תשובה‪ :‬כשאחד מנסה להעליב אותי בצורה בוטה וכתוצאה מתגובתי שאולי‬ ‫היא מעט תקיפה יאמרו ‪ :‬אתה לא מתבייש אתה חובש כיפה איך אתה מתנהג‪,‬‬ ‫או כאשר יש בזה הפסד ממון כגון לקוח המבזה את בעל החנות ועובדיו על‬ ‫טעות קטנה וגורם להרחיק לקוחות‪ .‬נהג מטורף בכביש אשר מתנהג בחוסר‬ ‫טאקט ועוד כהנה מקרים‪ .‬לכן שאלתי היא‪ :‬האם זה אומר בתור חובש כיפה‬ ‫שלכאורה מייצג את דת ה'‪ ,‬שעלי לשתוק בכל פעם שקורים מקרים מעין‬ ‫אלו ומתנגשים בי‪ .‬או שמא יש חשש שאני אצא "פראייר"? או עלי להבליג‬ ‫כשקורה משהו לעין הרבים מחשש ש‪":‬שמא יגידו‪ "..‬הנה עוד דתי עושה‬ ‫משהו לא טוב? אשמח לקבל הדרכה איך להתנהג במקרים מעין אלו‪ ,‬וכן‬ ‫הבהרה עד היכן מגיע הגדרה של "חילול ה' "?‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫אמרו חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה" ועוד אמרו חז"ל ‪" :‬כּ ֹל ׁ ֶשרוּ ַח ַה ְּברִ יּ וֹת‬ ‫נו ָֹחה ֵה ֶימנּ וּ ‪ ,‬רוּ ַח ַה ָּמקוֹם נו ָֹחה ֵה ֶימנּ וּ ‪ .‬וְ כֹל ׁ ֶש ֵאין רוּ ַח ַה ְּברִ יּ וֹת נו ָֹחה ֵה ֶימנּ וּ ‪ֵ ,‬אין‬ ‫רוּ ַח ַה ָּמקוֹם נו ָֹחה ֵה ֶימנּ וּ " )אבות ג'( ופירש הרע"ב‪ - :‬כל מי שאהוב למטה‬ ‫בידוע שהוא אהוב למעלה"‪ .‬הגמרא במסכת יומא פו‪ .‬אומרת‪: :‬ואהבת את‬ ‫ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש‬ ‫תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות‬

‫עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות‬ ‫שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים‬ ‫מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל‬ ‫מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין‬ ‫דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה‬ ‫אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו‬ ‫כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמר להם‬ ‫עם ה' אלה ומארצו יצאו"‪ .‬ויוצא מדברי חז"ל שהאדם צריך לעשות את כל‬ ‫מה שהוא יכול כדי שיהיה אהוב על הבריות‪ .‬שלא יאמרו ח"ו‪ .‬אוי לו לפלוני‬ ‫שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני‬ ‫שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו‪.‬‬ ‫ברור שאם בן אדם מתנהג בדרך ארך נאותה לבן תורה‪ ,‬ובכל זאת יוצא מקרה‬ ‫שבאמת צודקת‪ ,‬ע"כ לא אמרו לנו חז"ל שצריך להבליג‪ ,‬ולשתוק ובוודאי אם‬ ‫ע"י כך נגרם לו הפסד ממון‪ ,‬אבל כמובן שכל זה דווקא אם הוא עשה את כל‬ ‫מה שביכלתו כדי ששם יתאהב על ידו‪.‬‬ ‫אבל תמיד טוב לזכור את דברי חז"ל‪ :‬במסכת גיטין לו‪" :‬הנעלבין ואינן עולבים‬ ‫שומעין חרפתן ואין משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב‬ ‫אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" ואת דברי רבינו הקדוש בליקו"מ‬ ‫תורה ו' עיקר התשובה שישמע בזיונו ידום וישתוק‪ .‬השי"ת יזכינו להנצל‬ ‫מחילול השם ושתמיד ש"ש יהיה מתאהב על ידינו‪.‬‬

‫זמנים|‬

‫פרשת נח תש"ע‬

‫י‪-‬ם‬

‫ת“א‬

‫חיפה בא“ש‬

‫כניסה‬

‫‪16:23‬‬

‫‪16:37‬‬

‫‪16:28‬‬

‫‪16:40‬‬

‫יציאה‬

‫‪17:34‬‬

‫‪17:36‬‬

‫‪17:34‬‬

‫‪17:36‬‬

‫לר“ת‪:‬‬

‫‪18:14‬‬

‫‪18:16‬‬

‫‪18:14‬‬

‫‪18:16‬‬

‫הפטרה ‪"ָ :‬ר ִּני ֲע ָק ָרה ל ֹא יָ לָ ָדה‪) "...‬ישעיה נ"ד א(‬ ‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬