Chut Shel Hessed Kippur 5770

  • June 2020
  • PDF

This document was uploaded by user and they confirmed that they have the permission to share it. If you are author or own the copyright of this book, please report to us by using this DMCA report form. Report DMCA


Overview

Download & View Chut Shel Hessed Kippur 5770 as PDF for free.

More details

  • Words: 6,331
  • Pages: 4
‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • ה א ז י נ ו ש ו ב ה‬

‫ח'‬

‫תשרי ת‬ ‫ש"ע‪6/09/09 ,‬‬ ‫‪ 2‬גליון‪139 :‬‬

‫לא כל יום כפורים‬ ‫נה עומדים אנחנו בפתחה של השנה החדשה‪,‬‬ ‫אחרי ההתעלות וההתרגשות של הכתרת‬ ‫המלך‪ ,‬בתפלות ראש השנה הנפלאות‪ ,‬ועתה‬ ‫יש לנו את עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים‪ ,‬שהם עוד‬ ‫הזדמנות‪ ,‬לשנות את גזר הדין לטובה ולברכה‪ .‬כל אחד‬ ‫יתבונן‪ :‬היש רחמנות כזו בעולם הזה? הרי לא מצינו‬ ‫בשום בית דין בעולם‪ ,‬שאחרי שפסקו לאיזה אדם פסק‬ ‫דין‪ ,‬אותו הבית דין בעצמו יציע לו‪ ,‬שרק יראה רצון טוב‬ ‫לשנות את מעשיו‪ ,‬ולפי זה ישנו לו את מה שנגזר‪ .‬אבל‬ ‫זו הרחמנות של הבורא‪ ,‬שהיא מעל ומעבר לכל מה‬ ‫שאנחנו יכולים להבין‪.‬‬

‫ה‬

‫להבין את הרחמנות אנחנו לא יכולים‪ ,‬אבל לנצל אותה‬ ‫אנחנו יכולים וחייבים‪ .‬לכן כל אחד יהיה חכם לנצל‬ ‫את הימים המיוחדים והיפים האלה‪ ,‬להאריך בתפלה‪,‬‬ ‫ולומר הרבה תהלים וליקוטי תפלות ועוד‪ ,‬ובעיקר‬ ‫– לעשות הרבה התבודדות‪ ,‬ועל ידי זה לשפר‬ ‫ולהיטיב את כל השנה החדשה‪ ,‬ולהשפיע על כל‬ ‫מה שיהיה בשנה זו ‪ -‬שתהיה יותר מבורכת‪,‬‬ ‫יותר מוצלחת‪ ,‬יותר משופעת בהשפעות‬ ‫טובות‪ ,‬וכו' וכו' ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬

‫שהוא עושה תשובה גם כשאין לו בעיות או צרות‪ .‬אפילו‬ ‫כשהכל הולך לו מצוין‪ ,‬והוא מרגיש טוב‪ ,‬ואין לו שום‬ ‫יסורים – הוא עומד לפני השם שעה שלמה ועושה‬ ‫תשובה – זה נקרא שעושה תשובה מאהבה‪ .‬כי הוא אינו‬ ‫מחכה ליסורים שיעוררו אותו לצעוק אל השם‪ ,‬שזו היא‬ ‫תשובה מיראה‪ ,‬אלא הוא בא באהבה אל השם בכל יום‬ ‫על מנת להתקרב אליו יתברך‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מי שלא עושה שעה התבודדות בכל יום‪ ,‬יתחיל‬ ‫עכשיו! ומי שכבר עושה שעה – יוסיף‪ ,‬הן בכמות והן‬ ‫באיכות‪ ,‬שישקיע יותר זמן וכוונה בהתבודדות‪ ,‬ויקבל‬ ‫על עצמו ללמוד בספר הקדוש 'בשדי יער'‪ .‬ובזה נמצא‬ ‫מקיים את הדבר הראשון שעל ידו מעבירין את רוע‬ ‫הגזירה – תשובה‪.‬‬

‫וְ זֶ ה ְּב ִחינַ ת‬ ‫יוֹם ַה ִּכ ּפוּ רִ ים‬ ‫ׁ‬ ‫ֶ‬ ‫ש‬ ‫ַה ְּת ׁשוּ ָבה‪ִּ ,‬כ‬ ‫ָ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫הוּ‬ ‫הוּ‬ ‫א‬ ‫א סוֹף ְּג ַמר‬ ‫יוֹם ַא ֲחרוֹן‬ ‫זוֹכִ‬ ‫ֵ‬ ‫מ‬ ‫ֲ‬ ‫ע‬ ‫ֶ‬ ‫ׂ‬ ‫ש‬ ‫רֶ‬ ‫ת‬ ‫יְ‬ ‫רִ‬ ‫ֵמ‬ ‫ין ַעל ‪ -‬יְ ֵדי ּבוּ‬ ‫י ְּת ׁשוּ ָבה‪ .‬וְ ָאז‬ ‫י ַה ְּס ָפרִ ים ׁ ֶש ִּנ‬ ‫ְ‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ַּב ֲע ֶ‬ ‫ת‬ ‫ׂ‬ ‫ש‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫רֶ‬ ‫ק‬ ‫נוּ‬ ‫ת‬ ‫ַ‬ ‫יְ‬ ‫ע‬ ‫ֵ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‬‫יְ ֵדי‬ ‫ְּת ׁשוּ ָבה לַ ֲעלו‬ ‫ִּת ּקוּ ן ָה ֱאמוּ נָ ה‬ ‫ֹת וְ לִ כְ לֹל ְּבתוֹךְ‬ ‫ָק ְד ׁ ֵשי ֳק ָד ׁ ִש‬ ‫ָ‬ ‫ה‬ ‫ים‬ ‫ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫א‬ ‫ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ׁ‬ ‫ן‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ׁ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ִ‬ ‫נִ‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫י‬ ‫כְ‬ ‫נָ‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ׁ ֶשהוּ א‬ ‫ַה ִּכ ּפוּ רִ ים‬ ‫ַהכּ ֵֹהן ָּגדוֹל ִּב ׁ‬ ‫ְש ִביל ְּכלַ ל יִ ְ ׂ‬ ‫לְ תוֹךְ ֵּבית ק ֶ‬ ‫שרָ ֵאל ְּביוֹם‬ ‫ֹד ׁש ֳק ָד ׁ ִשים‪ .‬וּ‬ ‫ִ‬ ‫מ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ ֶש ָּבעוֹלָ ם‪ׁ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ֶ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ּ‬ ‫ֶ‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫הוּ‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ינַ‬ ‫ת‬ ‫יק ָּכל ַה ִּדינִ ים‬ ‫ת ַּכ ָּפרַ ת וּ ְסלִ ַיח‬ ‫ת‬ ‫ּ‬ ‫ָ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ָה ֲעווֹנוֹת ֵה‬ ‫ָ‬ ‫ה‬ ‫ֲ‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ֹנ‬ ‫ינִ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ֹת‬ ‫ם‪,‬‬ ‫ְּביו‬ ‫ִּכי ֵאין יִ ּסוּ רִ ים‬ ‫רַ ֵּבנוּ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ֹם ַה ִּכ ּפוּ רִ ים‪ִּ ,‬כי‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ֹא‬ ‫ֵ‬ ‫ח‬ ‫ְ‬ ‫ט‬ ‫ָ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ַ‬ ‫וְ‬ ‫א‬ ‫ֲ‬ ‫לוּ חוֹת חר‬ ‫כוּ ' ‪.ִּ ..‬כי‬ ‫וֹנוֹת וְ ָאז נִ ְתרַ ָּ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ָסלַ ְח ִּ‬ ‫ל‬ ‫ָאז ִק ֵּבל מֹ ׁ ֶשה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ֹ‬ ‫י‬ ‫ַ‬ ‫ּ‬ ‫ִ‬ ‫ה‬ ‫ׁ‬ ‫כ‬ ‫ֵ‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫רֶ‬ ‫יִ‬ ‫ְת ָּברַ ךְ ְּב ִ ׂ‬ ‫יךָ ‪) .‬ליקו"ה‬ ‫ש‬ ‫הל' סוכה ה"ז(‬ ‫ְמ ָחה וְ ָא ַמר לוֹ‬

‫כי עיקר התשובה וההתקרבות לה'‬ ‫יתברך היא על ידי תפלה ובעיקר‬ ‫התפלה האישית‪ ,‬היוצאת ישר‬ ‫מהלב‪ ,‬במלים הפשוטות שלך‪,‬‬ ‫שכל אדם יכול על ידה להתקרב‬ ‫ולשוב אל אביו שבשמים‪ .‬ובפרט בימי‬ ‫דין אלו‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהוא אב בית הדין‪ ,‬אומר‬ ‫לאדם להיכנס אליו בכל עת שרוצה בכל יום מהימים‬ ‫שנשארו עד המשפט הסופי‪ ,‬וכן ביום המשפט עצמו‪,‬‬ ‫בשביל לטעון לפניו את כל הטענות העולות על רוחו על‬ ‫מנת לפייס אותו‪ ,‬ולשכנע אותו למחול לו‪ ,‬והוא מבטיח‬ ‫לו שישתדל להתחשב בו ולעזור לו‪ ,‬ולבטל את הדין‬ ‫לגמרי‪ ,‬ובנוסף לכך גם להטיב עמו טובות גדולות‪.‬‬ ‫כולנו אומרים בימים אלו את המשפט הידוע – ותשובה‬ ‫ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‪ .‬בודאי כוונת חז"ל‬ ‫היא להוסיף בדברים אלו יותר‪ ,‬בשביל לקרוע את גזר‬ ‫הדין – לעשות יותר תשובה מאשר בכל השנה‪ ,‬ולהתפלל‬ ‫יותר מאשר בכל השנה‪ ,‬ולתת צדקה יותר מאשר בכל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫תשובה – אמרו חז"ל‪ ,‬שכל מי שעושה תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫אפילו הזדונות נהפכים לו לזכויות‪ ,‬וכל שכן שאר‬ ‫העברות‪ .‬אך מי יכול לומר שהוא במדרגה לעשות תשובה‬ ‫מאהבה? לכאורה מעטים מאוד‪ .‬אמנם האמת‪ ,‬שכל‬ ‫אדם יכול להגיע לכך! אם יזכה לעשות שעה התבודדות‬ ‫בכל יום‪ ,‬ולא יעבור עליו יום בלי שעה התבודדות!‬ ‫מדוע? כי כשיש לאדם בכל יום שעה של תשובה‪ ,‬יוצא‬

‫ליון‬ ‫בהגשבוע‬

‫תפלה ‪-‬‬ ‫בודאי יש להוסיף זמן וכוונה בתפלות הקבועות‪,‬‬ ‫ולעמוד 'שמונה‪-‬עשרה' ארוך‪ ,‬ולכוון בכל מלה‪ ,‬וכן‬ ‫להרבות באמירת תהלים ובקשות‪ ,‬לומר 'סליחות'‬ ‫מעומק הלב וכו'‪ .‬אך דע‪ ,‬שאין אדם יוצא ידי חובת‬ ‫התפלה בתפלות הכתובות‪ ,‬והוא מוכרח לחנך את עצמו‬ ‫להתפלל תפלות מלבו בשפה שלו‪ ,‬כמובא הרבה בדברי‬ ‫גדולי ישראל שבכל הדורות‪.‬‬ ‫אחת מהסבות לכך היא‪ ,‬שהתפלות הכתובות יש להן‬ ‫נתיב ידוע ודרך קבועה לעליתן לשמים‪ ,‬ויש מלאכים‬ ‫הממונים על התפלות להעלותן כל אחת למקומה כפי‬ ‫מעלתה ורמתה הרוחנית‪ ,‬ולכן‪ ,‬ישנם רבים שתפלתם‬ ‫אינה מתקבלת כל כך‪ ,‬ובפרט שיש מקטרגים שאורבים‬ ‫על דרך עליית התפלות‪ .‬אולם אין הדברים כן בתפלה‬ ‫האישית היוצאת במלים ובשפה של האדם עצמו‪ ,‬תפלה‬ ‫זו אין לה ערך ודמיון שישווה לה‪ ,‬ואין שום מלים לתאר‬ ‫את גודל המעלה וחשיבותה‪ ,‬ומובא בזוהר הקדוש‬ ‫שהתפלה האישית ‪ -‬אפילו של הפחות שבפחותים‬ ‫שבישראל ‪ -‬אין לשום מלאך רשות לגעת בה‪ ,‬אלא‬ ‫משביעים אותה והיא עולה לבדה ומקשטת את כתר‬ ‫המלך‪ .‬ודרך עליתה היא נסתרת ונעלמת לגמרי‪ ,‬ורק‬ ‫הקדוש ברוך הוא יודע אותה‪ ,‬כך ששום מקטרג אינו יכול‬

‫להורדה שובה ישראל עד ה'‬ ‫בית‬ ‫ושמו‬ ‫בית‬ ‫ספר ה'‬ ‫‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫השבוע‬ ‫פרשת‬ ‫גיליונות‬ ‫בנתיבי הפרשה עמ‘ ‪3‬‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫לחבל ולקלקל אותה‪.‬‬ ‫צדקה – יש להרבות בצדקה בימים אלו‪ ,‬ולתת כפשוטו‬ ‫כסף לעניים הגונים בני תורה‪ ,‬והצדקה היותר מעולה‬ ‫שבכולן‪ ,‬היא הצדקה לזיכוי הרבים‪ ,‬להפצת אמונה ודעת‬ ‫בעולם כולו‪ ,‬שזה החסד הגדול ביותר שאפשר לעשות‬ ‫עם בני העולם‪ ,‬כי זו העזרה הגדולה ביותר שאפשר‬ ‫לעזור לאדם – ללמד אותו אמונה! כמו שמעידים‬ ‫אלפים ורבבות‪ ,‬שהספרים והדיסקים של האמונה‬ ‫שהגיעו לידיהם‪ ,‬הוציאו אותם מחושך לאור והפכו את‬ ‫חייהם מחיי יגון וצער‪ ,‬לחיים של שמחה‪ ,‬וכפשוטו הצילו‬ ‫להם את החיים‪ .‬וזה דבר ששום כסף לא יכול לעשות‪.‬‬ ‫כי מה שתתן לאדם‪ ,‬אם אין לו דעת אמונה‪ ,‬חייו יהיו‬ ‫מרים תמיד‪ ,‬ועל זה נאמר‪ :‬דעת קנית – מה חסרת‪ .‬דעת‬ ‫חסרת – מה קנית‪?...‬‬ ‫אך דע‪ ,‬שגם הצדקה‪ ,‬שהיא עיקר העשיה בעולם‬ ‫הזה‪ ,‬חייבת לבוא מתוך ריבוי תפלה‪ .‬כי על מנת‬ ‫לתת צדקה באמת‪ ,‬צריכים להתפלל על זה‪,‬‬ ‫כמו שאמר רבי נתן מברסלב זצ"ל לבנו רבי‬ ‫יצחק זצ"ל‪ ,‬שהיה נותן מחצית מהכנסותיו‬ ‫לצדקה‪ .‬אמר לו רבי נתן‪ :‬אם אתה מתפלל‬ ‫על זה – אני מקנא בך! איזו זכות זו לתת‬ ‫חמישים אחוז צדקה! אבל אם אתה לא‬ ‫מתפלל על זה – אני לא מקנא בך! כי דבר‬ ‫גדול כזה שבא בלי תפלה‪ ,‬יכניס בך גאווה ויצא‬ ‫שכרך בהפסדך‪...‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מלבד הצדקה שנותנים בפועל‪ ,‬צריך כל‬ ‫אחד לקבל על עצמו לעבוד על אמונה‪ ,‬כי אמונה‬ ‫זו צדקה‪ ,‬כמו שנאמר על אברהם אבינו‪ ,‬שכאשר הוא‬ ‫האמין להבטחת הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ה' חשב לו את זה‬ ‫לצדקה‪ .‬וכן צריך כל אחד לעבוד על ההודאה‪ .‬כי ההודאה‬ ‫היא הדבר היחיד שהאדם יכול לתת לקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫שהרי כל דבר אחר שעושה‪ ,‬כל מצווה‪ ,‬כל מעשה טוב‬ ‫– הכל חסד של ה' ושייך לה'‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬מי הקדימני‬ ‫ואשלם‪...‬מי עשה לי מזוזה ולא נתתי לו בית קודם‪...‬אבל‬ ‫ההודאה‪ ,‬היא כולה נתינה לה'‪ ,‬שהאדם לא מבקש שום‬ ‫דבר לעצמו‪ ,‬הוא רק רוצה להודות לה'‪.‬‬ ‫לכן חוזרים אנחנו לנקודה העיקרית – כל אדם מחויב לעשות‬ ‫הכל על מנת לחנך את עצמו להתפלל‪ .‬הצעד הראשון הוא‬ ‫לרכוש את הספרים והדיסקים של האמונה והתפלה‪ .‬בפרט‬ ‫הספרים "בגן האמונה המבואר" ו"בשדי יער"‪ ,‬ואת הדיסקים‬ ‫בנושא ההודאה‪ .‬ויהי רצון שבזכות הקבלות הטובות שנקבל‬ ‫על עצמנו על פי הנאמר במאמר זה‪ ,‬נזכה שיקרע גזר דיננו‬ ‫וכנסת ישראל תוושע מגלותה בשנת תש"ע‪ .‬אמן‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך וגמר חתימה טובה‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫"קול דודי דופק פתחי לי "‬ ‫מאמר מיוחד ליום הכיפורים עמ' ‪4‬‬

‫פנינים פרשת האזינו‪ -‬שובה יוה"כ‬

‫מפניני‬ ‫הפרשה‬

‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬

‫פרשת האזינו‬ ‫"יַ ֲערֹף ַּכ ָּמ ָטר לִ ְק ִחי ִּת ַ ּזל ַּכ ּ ַטל ִא ְמ ָר ִתי‪) "....‬דברים ל"ב ב'(‬ ‫ודרשו חז"ל בגמ' )תענית ז( שת"ח צריך להיות נוח לבריות‪,‬‬ ‫ועליו נאמר‪" :‬תזל כטל אמרתי" מה טל יורד בנחת אף‬ ‫הת"ח צריך להתנהג בנחת‪.‬‬ ‫והדברים צריכים ביאור עד מאוד לאור דברי הגמ' )יומא כג‪ (.‬ששם‬ ‫נאמר ש"כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש‪ ,‬אינו תלמיד‬ ‫חכם"‪ ,‬וכיצד עולים שני דברי גמ' אלו בקנה אחד?‬ ‫ועיין שם בגמ' הדנה בעניין זה‪.‬‬ ‫והנראה לענ"ד כי עניין זה שמדמין הת"ח לנחש הוא‪ ,‬כי‬ ‫הנחש אין לו שום תועלת ושום הנאה במה שיאכל‪ ,‬אם‬ ‫יאכל עפר‪ ,‬או אם יאכל בשר משובח‪ ,‬ולכן דימו התלמיד‬ ‫חכם לנחש‪ ,‬לומר לך שאף התלמיד חכם כן צריך להיות‬ ‫שנקימתו שנוקם במילי דשמיא תהיה אך ורק לשם שמים‬ ‫בלי שום הנאה תועלת עצמית‪) .‬נחל חכמה(‬ ‫"בינ ּו ׁ ְשנוֹ ת דּ ֹר וָ דֹר" )דברים לב' ז'(‬ ‫ִּ‬ ‫בכל דור ובכל תקופה יורדת ובאה מן השמים הבנה חדשה‬ ‫בתורה‪ ,‬שהיא דרושה ומותאמת לטיב הדור והתקופה‪.‬‬ ‫צדיקים שבכל דור ודור‪ ,‬מבינים בתורה כפי מה שדרוש‬ ‫ללמד את בני הדור ההוא‪) ...‬חדושי הרי"ם ז"ל(‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫עם הורים כאלה‪ ,‬מי צריך עורך דין‪.‬‬ ‫"ערב טוב! זה אבא של משה כהן? מדבר אהרון‪ ,‬המורה‬ ‫של משה‪ .‬אפשר לשוחח איתך מספר דקות על הילד?"‬ ‫"כן בבקשה‪ ,‬במה העניין?" "אדון כהן! אני מוכרח לציין‪,‬‬ ‫ש‪-‬ב"ה משה מתקדם די יפה והציונים שלו משתפרים‪.‬‬ ‫אלא שלאחרונה יש לו הרבה בעיות משמעת‪ .‬היום במיוחד‬ ‫התקשרתי לשוחח איתך‪ ,‬מאחר והוא התחצף והפריע באופן‬ ‫חריג בכיתה" לאחר שיחה של ‪ 10‬דקות שהמורה סיפר על‬ ‫מעלליו של הילד‪ ,‬האב הגיב "האמת שדווקא היום‪ ,‬יצא לי‬ ‫לשוחח עם משה ושאלתי אותו על התנהגותו בכיתה והוא‬ ‫סיפר לי מה היה‪ ,‬אלא שהוא אמר שזה לא היה רק הוא‪.‬‬ ‫תראה אני לא אומר שהוא טלית שכולה תכלת‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫מצדיק לבא בטענות רק לבן שלי‪ ,‬כאשר ישנם עוד תלמידים‬ ‫שמפריעים‪".‬‬ ‫לפעמים גם אנחנו עונים למורה של הילד באותו סגנון‪ .‬וזה‬ ‫לא משנה אם התלונה הייתה‪ ,‬על הפרעה ממושכת בכיתה‪,‬‬ ‫מעשה קונדס בהפסקה‪ ,‬חוסר הקשבה בשיעורים‪ ,‬פטפטת‬ ‫או ציון נמוך בהיסטוריה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪" :‬גברת כהן ערב טוב! זו המורה שושנה‪ .‬רציתי‬ ‫להתייעץ איתך על ציוני המבחנים האחרונים של רחלי‪.‬‬ ‫אנחנו עומדות לפני המחצית והממוצע של רחלי הוא ‪.65%‬‬ ‫אני בטוחה שהיא יכולה יותר‪ ,‬הבעיה היא‪ ,‬שרחלי אפילו לא‬ ‫מנסה להשקיע‪" ".‬האמת‪ ,‬שאני יודעת שרחלי יכולה יותר‪.‬‬ ‫תמיד אמרו לה‪ ,‬שיש לה פוטנציאל‪ .‬דרך אגב רק לאחרונה‬ ‫שוחחתי עם כמה בנות מהכיתה שלמדו עם רחלי יום לפני‬ ‫המבחן האחרון והם אמרו שגם הציונים שלהן די חלשים‪".‬‬ ‫מה דעתכם הסיפורים‪ ,‬מוכרים???‬ ‫הורים יקרים! פעמים רבות‪ ,‬נוצר מצב שבו המורה מנסה‬ ‫לשתף את ההורים במצב הלימודי של הילד‪ ,‬בהתנהגותו או‬ ‫בבעיות חברתיות וכדו'‪ .‬אך כבר מתוך הדקות הראשונות‬ ‫של השיחה‪ ,‬הוא מוצא את עצמו "עסוק בהתגוננות"‪ .‬בסך‬ ‫הכול המורה רוצה לעזור לילד ולאחר שניסה את הדרכים‬ ‫המקובלות‪ ,‬כמו לשוחח עם הילד בארבע עיניים‪ ,‬לנסות‬ ‫להצמיד לו חברים טובים ולהרחיק אותו מגורמי השפעה‬ ‫שליליים‪ ,‬כאשר הוא רואה שזה לא עובד ונשאר הפתרון‬ ‫של שיחה עם ההורים‪ .‬במקום הורים הוא מוצא "עורכי דין"‬ ‫שמחפים על הילד‪.‬‬ ‫אין עם מי לדבר!‬ ‫"המורה‪ ,‬אני בטוחה שזה לא רק הוא!" "אני מכירה את‬ ‫משה שלי‪ .‬אם לא היו גוררים אותו הוא היה תלמיד שקט"‬ ‫"תמיד אתם מתקשרים כשיש בעיות‪ .‬אולי תתקשרו לספר‬ ‫שהוא לומד טוב ומתנהג יפה‪ .‬מה‪ ,‬אין דברים שהוא טוב‬ ‫בהם?" וכו' וכו'‬

‫יום הכיפורים‬ ‫ישיבָ ה‬ ‫ישיבָ ה ׁ ֶשל ַמ ְעלָ ה וּבִ ׁ ִ‬ ‫"על דַּ ַעת ַה ָּמקוֹ ם וְ ַעל דַּ ַעת ַה ָ ּק ָהל ִּב ׁ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ׁ ֶשל ַמ ּ ָטה ָאנ ּו ַמ ִּת ִירין לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ִעם ָה ֲעבַ ְריָ נִ ים"‪.‬‬ ‫מה שקודם התפילה ביום הכיפורים אנו אומרים שאנו‬ ‫מתירין להתפלל עם העבריינים‪ ,‬משא"כ בשאר ימים‬ ‫טובים‪ ,‬וביותר בר"ה היה לנו לומר כן‪ ,‬הוא משום כי ראש‬ ‫השנה הוא אתערותא דלעלא‪ ,‬כלומר שהשי"ת מקבל את‬ ‫בניו ומעורר ליבם כולם כאחד‪ ,‬בבחי' כרחם אב על בנים‪,‬‬ ‫משא"כ ביום הכיפורים שהוא עניין אתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫כלומר התעוררות שתלויה באדם‪ ,‬כי ביום זה מבקשין‬ ‫אנו את סליחתו של המלך ואין מן הראוי לבקש מחילה‬ ‫רק על עצמנו ולא על שאר אחינו‪ ,‬שהרי מדין ערבות‬ ‫"על דַּ ַעת‬ ‫אנו ערבים להם‪ ,‬וזה מה שאנו מדקדקים לומר ַ‬ ‫ַה ָּמקוֹ ם וְ ַעל דַּ ַעת ַה ָ ּק ָהל" היינו כי ביום כיפור צריך גם את‬ ‫אתערותא דלתתא‪ ,‬ומשום כך נעשים בתפילה זו כחטיבה‬ ‫אחת המבקשת סליחה‪ ,‬ועי"ז מתעוררין רחמי השי"ת‬ ‫עלינו ומוחל וסולח לעוונותינו וחותם אותנו לחיים טובים‬ ‫ולשלום‪) .‬אור חדש(‬ ‫"פ ַתח לָ נ ּו ׁ ַש ַער‪ְּ .‬ב ֵעת נְ ִעילַ ת ׁ ַש ַער‪!!! ,,‬‬ ‫ְּ‬ ‫ביום הכיפורים בשעת המנחה קוראים אנו בהפטרה על‬ ‫יונה הנביא שביקש לברוח מאת רצון ה'‪ ,‬שאמר לו להחזיר‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫בתשובה את אנשי העיר נינווה‪ ,‬כמו"ש "וַ ָ ּי ָקם יוֹ נָ ה לִ ְבר ַֹח‬ ‫ישה ִמ ּ ִל ְפנֵ י ה'‪,,‬‬ ‫ּ ַת ְר ׁ ִש ׁ ָ‬ ‫ורבים נתחבטו כבר בשאלה מה הרמז הטמון בהפטרת יונה‬ ‫שקשור ליוה"כ‪ ,‬ומה זה בא ללמדנו?‬ ‫ונראה לבאר בס"ד‪ ,‬כי יש רמז גדול ונשגב בהפטרה זו‬ ‫שנקראת דווקא בשעת המנחה של יום הכיפורים‪ ,‬והוא‬ ‫שגם אם ח"ו לא נמצא בנו עדין נקודת זכות על מנת‬ ‫להיחתם לחיים טובים ולשלום בקריאת הפטרה זו באים‬ ‫אנו ומעוררים את רחמי השי"ת עלינו ומבקשים ממנו‬ ‫שכמו שהוא חס וריחם על אנשי נינווה הגויים והמתין‬ ‫להם שישובו מדרכם הרעה כך גם ימתין עמנו הקב"ה ויתן‬ ‫לנו את הזכות לשוב בתשובה שלמה מאהבה‪ .‬וכן ישנו עוד‬ ‫מסר חשוב לכל אחד ואחד מאיתנו שגם אם הוא מרגיש‬ ‫שעוונותיו עצמו ורבו עד מאד ונחלשה דעתו מלשוב‬ ‫בתשובה כראוי עד שעה זו‪ -‬שעת המנחה על זאת באים‬ ‫ומרמזים גם לאדם זה כשם שהקב"ה חפץ בתשובתם של אנשי‬ ‫נינווה הגויים אזי כל שכן שאצל בן ישראל אין מקום ליאוש‬ ‫כלל וגם בשעה זו אם רק ישוב ויתעורר בתשובה שלמה ויבקש‬ ‫את חסד החינם מלפניו יתברך אזי ודאי וודאי שהשי"ת ישמע‬ ‫את צעקתו ותחינתו ויפתח לו שער בעת נעילת שער ויחתימהו‬ ‫לאלתר לחיים טובים יחד עם כל עם ישראל אכי"ר‪) .‬נתיבות דעת(‬

‫בית ושמו בית ספר פרק ה'‬

‫באמת יכול להיות‪ ,‬שהטענות נכונות‪" .‬זה לא היה רק הוא‪.‬‬ ‫יש עוד תלמידים שמפריעים"‪" .‬לקבל ‪ 65%‬בהיסטוריה זה‬ ‫לא הכי נמוך" וכו' יפה‪ ,‬טענות מוצדקות‪ .‬אבל נחשוב‪ ,‬אנחנו‬ ‫הורים או עורכי דין? רק חסר שהייתם עונים למורה "מרשי‬ ‫טוען"‬

‫אך לדעתי כלל זה אינו נכון‪ .‬להיפך‪ ,‬חשוב מאוד לפתח קשר‬ ‫הדוק וחיובי ואפילו להגיע לקשר חברותי עם המחנך‪ ,‬כמובן‬ ‫תוך שמירה על הגבול‪ .‬כאשר ישנו קשר חיובי‪ ,‬השיחות על‬ ‫הילד הם פתוחות וגלויות‪ .‬המורה לא יתעצל ויסתיר בעיות‬ ‫הקיימות אצל הילד וכך נוכל בשיתוף פעולה‪ ,‬לעזור ולקדם‬ ‫את הילד מבחינה לימודית וחברתית‪ .‬כאשר אין היכרות‬ ‫מוקדמת עם המורה‪ ,‬חשוב מאוד ליזום פגישה אישית‬ ‫הנעשית באווירה חיובית‪ .‬לכן‪ ,‬אם רצוננו בהצלחת הילד‪,‬‬ ‫אנחנו מוכרחים להתאמץ ו"לשבור את הקרח"‬

‫פעמים רבות אנחנו שומעים טענה ממורים‪" :‬חבל על‬ ‫השיחה‪ .‬למה שאני אספר להורים של הילד על הבעיות שלו‪,‬‬ ‫הרי לא אכפת להם" או "תאמין לי ניסיתי לדבר עם ההורים‬ ‫של הילד פעמים רבות‪ ,‬אבל איך אומרים‪ :‬אין עם מי לדבר"‪.‬‬

‫מכתבי עידוד והערכה יכולים גם הם‪ ,‬לסייע לפיתוח עמדה‬ ‫אוהדת‪ .‬אל תהססו לשלוח מידי פעם מכתב‪ ,‬המספר עד‬ ‫כמה הילד שמח להגיע לכיתה‪ .‬עד כמה הילד אוהב את‬ ‫המחנך וכו' ואפילו אם זה לא כ"כ אמת‪ .‬אתם תרגישו את‬ ‫השינוי כבר לאחר כמה מכתבים )ויהיה זה בבחינת מה‬ ‫שאומרים‪" :‬כלה נאה וחסודה"‪ -‬אף אם אינה כזו(‬

‫האם כשהמורה מספר על בעיה שיש לילד הוא מצפה‬ ‫לתגובת נגד? "לא יכול להיות שזה רק הוא!" או לתגובת‬ ‫תנחומים? "באמת אני מבינה אותך‪ ,‬ממש לא נעים ללמד‬ ‫כשכל הזמן משה שלי מפריע לך"‬

‫פעמים רבות כאשר נתבקשתי לעזור לתלמידים מתלמודי‬ ‫תורה אחרים‪ ,‬נתקלתי בתופעה של "ילדים מוזנחים"‬ ‫מבחינת הצוות החינוכי בבית הספר‪ .‬ידעתי שהצוות החינוכי‪,‬‬ ‫דהיינו המחנך‪ ,‬המורים המקצועיים‪ ,‬המנהל‪ ,‬המפקח‪ ,‬היועץ‬ ‫וכו' היו יכולים לעזור ולקדם את הילד‪ ,‬וכששאלתי אותם‪:‬‬ ‫"למה הילד אינו מקבל עזרה יותר פרטנית ומקצועית? הם‬ ‫ענו‪" :‬ההורים שלו‪ ,‬מודעים למצב ומכסים על הילד‪ .‬אז‬ ‫שיסתדרו לבד?"‬ ‫כל זמן שהוא לא מפריע‪.‬‬ ‫הורים יקרים! עלינו לדעת‪ .‬שלצערנו‪ ,‬הרבה מאוד מורים‬ ‫מתנהגים כלפי תלמידים מסויימים בסגנון של "ראש קטן"‬ ‫אמנם‪ ,‬בתחילת השנה‪ ,‬כאשר הם שמים לב שלילד ישנה‬ ‫בעיה‪ -‬הם "חדורי התלהבות" לעזור‪ ,‬לתמוך ולמצוא פתרון‬ ‫לבעיה של הילד‪ .‬אך לאחר כמה שיחות הכרות עם ההורים‪,‬‬ ‫הם נוטים לגבש עמדה של‪ :‬ניסיתי‪ ,‬רציתי‪ ,‬אבל אחרי הכול‪,‬‬ ‫אני לא האבא של הילד‪ .‬בקיצור "ראש קטן" שמעתי פעם‬ ‫אפילו תזה "חינוכית" של מורה וותיק שאומר‪" :‬כל זמן‬ ‫שהילד לא מפריע לי‪ ,‬גם אני לא מפריע לו" הורים יקרים אולי‬ ‫זה מדובר בילד שלכם? האם אתם בטוחים שהילד שלכם‬ ‫לא "מעביר את הזמן" כל יום בבית הספר? אולי יש לו בעיה‬ ‫"קטנה" אבל אתם עסוקים מידי ואין לכם זמן לשמוע את‬ ‫המורה שלו ולכן הוא מתנהג איתכם מידה כנגד מידה?‪.‬‬ ‫במסגרת המאמרים הבאים ברצוני להתעורר ביחד‬ ‫מ"תרדמת החינוך" שחלק מאיתנו ההורים שקע בה‪ .‬כבר‬ ‫הזכרנו שתחילת השנה הוא זמן מתאים לנצל את ההתחלה‬ ‫החדשה ולעזור לילד לעבור את שנת הלימודים בהצלחה‬ ‫ובהצטיינות‪.‬‬ ‫לשבור את הקרח‬ ‫ישנם גם הורים‪ ,‬שמתנהגים עם המורה‪ ,‬לפי הכלל של "רחוק‬ ‫מתוק" ‪-‬כמה שלא יהיה לנו קשר איתו‪ ,‬כך ייטיב לנו ולילד‪.‬‬

‫אין ברירה ככה זה עובד הכי מהר‪ -‬ההורים מפרגנים למורה‪,‬‬ ‫הילד רואה שהמורה מוערך בעיני הוריו ומעריך אותו גם הוא‪.‬‬ ‫הילד שמח ללמוד אצל המורה והמורה שמח ללמד את הילד‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬צריך כל יום להתפלל על יחסי הילד והמורה‪ .‬שהמורה‬ ‫יאהב את הילד )אוהב את הבריות ומקרבן לתורה( ושהילד‬ ‫יאהב את המורה‪.‬‬ ‫עלינו לזכור! שהורה עם כעסים מעברו האישי על מורים‬ ‫עלול להגיב בצורה שלילית לא מודעת כלפי המורה הנוכחי‬ ‫של ילדו‪ ,‬אע"פ שהם לא מכירים ויכול להיות שהוא דווקא‬ ‫מורה נהדר‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב מאוד להקצין ולהתנהג בכבוד‬ ‫וחביבות יתר‪ .‬כמובן‪ ,‬שלסמוך על ביה"ס או המורה‪ ,‬אין‬ ‫פירושו הסרת אחריות מצד ההורה לערנות ולמעקב‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫כאשר יש הרגשה שהמורה נוקשה מדי כלפי הילד‪ ,‬או כאשר‬ ‫יש סימני שאלה לגבי הערכת המורה את הילד וכו'‪.‬‬ ‫ולכן‪ -‬כאשר מתעורר צורך לפנות למורה‪ ,‬חשוב שהפניה‬ ‫תהיה ישירה בשיחה טלפונית או במכתב‪ .‬בשום אופן לא דרך‬ ‫רכילות‪ ,‬ביקורת לא עניינית או תלונה‪ .‬אלא בצורה פתוחה‬ ‫ומכובדת כזו המכירה בסמכות המורה‪ .‬אחד הביטויים לגישה‬ ‫חיובית כלפי המורה היא נכונות ההורים לשתף את המורה‬ ‫בקשיים רלוונטיים של הילד ו‪/‬או של המשפחה‪ .‬כאשר‬ ‫ידועות בעיות העלולות להקשות על הסתגלות הילד לביה"ס‬ ‫או על מילוי חובותיו‪ ,‬עדיף ליידע מוקדם ככל האפשר את‬ ‫המחנך‪ .‬למשל‪ ,‬יידוע המורה על קשיים מוטוריים של ילד‪,‬‬ ‫תאפשר למורה לגלות הבנה לקושי של הילד לכתוב בכיתה‪.‬‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬הילד יהיה פחות חרד להגיע לביה"ס ויצליח‬ ‫לקום בבוקר טוב יותר‪ .‬או למשל שיתוף מתאים של המורה‬ ‫בדבר משבר משפחתי נוכחי‪ ,‬יסייע למורה לגלות הבנה‬ ‫לנסיגה זמנית אפשרית בתפקודו של הילד בביה"ס‪ .‬‬ ‫בשבוע הבא נמשיך בע"ה בנושא "התמודדות עם ילד מתקשה"‪.‬‬

‫לע"נ ימנה בת אסתר ז"ל‪ ,‬ולע"נ דודינו היקר באדם‬

‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫"ש ּו ָבה יִ ְשׂ ָר ֵאל ַעד ה' אֱ ל ָ‬ ‫ֹקיך"‬ ‫ׁ‬ ‫"קח ּו ִע ָּמכֶ ם דְּ בָ ִרים וְ ׁשוּב ּו ֶאל ה''‬ ‫ְ‬ ‫ומדים אנו בשבת שובה שהיא השבת שבין‬ ‫ע ראש השנה ליום הכיפורים‪ ,‬ובשבת זו‬ ‫"קח ּו ִע ָּמכֶ ם‬ ‫קוראים בהפטרה )הושע י"ד( ְ‬ ‫דְּ ָב ִרים וְ ׁשוּב ּו ֶאל ה'‪,,‬‬ ‫ויש להבין כמה עניינים בפסוק זה‪:‬‬ ‫)א( מהו הלשון קחו ולא נאמר הביאו?‬ ‫)ב( מהו הלשון ִ'ע ָּמכֶ ם' היה לו לומר‪" :‬קחו דברים"‪,‬‬ ‫ומהו 'עמכם'?‬ ‫)ג( יש להבין מהם ה'דברים' האמורים שאותם אנו‬ ‫צריכים ליקח עמנו?‬ ‫ונראה לבאר ע"פ מה שדרשו חז"ל על )ויקרא ח'‬ ‫ב'( ושם נאמר בעניין שבעת ימי המילואים "קח את‬ ‫אהרן"‪ ,‬ופירש רש"י‪' -‬קח את אהרן' ‪ -‬קחנו בדברים‬ ‫ומשכהו‪ ,‬נמצא שהמילה דברים מרמזת על דברי‬ ‫ריצוי ופיוס‪.‬‬ ‫ולכן כאן בשבת שובה מדבר ה' על לב כל יהודי ויהודי‬ ‫ש ָר ֵאל ַעד ה'‬ ‫בדברי ריצוי ופיוס‪ ,‬כמו שנאמר‪"ׁ :‬שוּבָ ה יִ ְ ׂ‬ ‫ֱאל ָ‬ ‫ֹקיך"‪ ,‬היינו שהקב"ה אומר אל כל יהודי בדברי ריצוי‬ ‫ופיוס‪ :‬שוב אלי כי אני חפץ בך‪ ,‬שהרי כל יהודי הוא כבנו‬ ‫יחידו של הקב"ה‪ ,‬וזהו אשר נאמר 'קחו עמכם דברים'‪,‬‬ ‫היינו שעל כל יהודי להאמין שעצם זה שיש לנו את‬ ‫עשרת ימי תשובה כזמן תשובה לפני יום הכיפורים‬ ‫זה עצמו דברי הריצוי והפיוס של הקב"ה המבקש‬ ‫מאיתנו‪" :‬שובו אלי ואשובה אליכם"‪.‬‬ ‫ועלינו לדעת כי בכוחה של התשובה לשבר את הדין‬ ‫ולהופכו למידת הרחמים ולעולם לא מאוחר‪ ,‬וזה מה‬ ‫שנאמר הלשון "קחו" דייקא משום שלשון זה מורה‬ ‫קחו לי משלי‪ ,‬כמו שדרשו רבותינו על הפסוק "ויקחו‬ ‫לי" בענין התרומה‪ ,‬היינו כי ה' אומר‪ ,‬אני נתתי לכם‬ ‫זמן של תשובה‪ ,‬רק אתם עליכם לקחת את דברי‬ ‫הריצוי והפיוס שלי‪ ,‬ולשוב אלי‪.‬‬ ‫ומעתה גם מובן מהו הלשון "עמכם" כי על ידי‬ ‫שתקבלו מהשי"ת את דברי הריצוי‪ ,‬הרי אתם‬ ‫תרגישו שאני "עמכם" ממש כאב אצל בנו‪.‬‬ ‫אך עלינו לדעת כי בימים אלו יש להתחזק ביתר שאת‬ ‫וביתר עוז הן בענין התפלה והן בלימוד התורה וזה אשר‬ ‫"קח ּו ִע ָּמכֶ ם דְּ בָ ִרים וְ ׁשוּב ּו ֶאל ה'‪,,‬‬ ‫מרומז בפסוק זה‪ְ :‬‬ ‫'דְּ בָ ִרים' לשון רבים‪ ,‬היינו הן את דיבורי התפלה‪ ,‬והן את‬ ‫דיבורי התורה‪ ,‬שהם שני העדים והסנגורים של האדם‪.‬‬ ‫"א ְמר ּו ֵאלָ יו ָּכל ּ ִת ּ ָׂשא‬ ‫וזה אשר מרומז בסוף הפסוק ִ‬ ‫ָעוֹ ן"‪ ,‬היינו מי שרוצה שה' ימחל לו על עוונותיו עליו‬ ‫לקיים את הנאמר בסוף הפסוק‪" :‬וְ ַקח טוֹ ב" היינו‬ ‫התורה הנקראת לקח טוב וכן את עבודת התפלה‪,‬‬ ‫שהיא במקום עבודת הקרבן‪ ,‬כמו שנאמר בסוף‬ ‫הפסוק‪" :‬וּנְ ׁ ַש ּ ְל ָמה ָפ ִרים ְׂש ָפ ֵתינוּ"‪.‬‬ ‫וראיה לדברינו ממה שפירש המלבי"ם על פסוק‬ ‫זה עיי"ש‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬מוסיף עוד )הפסוק( שאחר‬ ‫שתגיעו עד ה' ותהיו קרובים אצלו אז תוסיפו להטיב‬ ‫מעשיכם להבא ולעשות תשובה מאהבה עד שתקחו‬ ‫עמכם דברים‪ ...‬פירוש שתרגישו כבן אצל אביו‪,‬‬ ‫ולכן עלינו לדעת לנצל את הימים הנשגבים הללו‬ ‫הנקראים עשרת ימי תשובה שבהם עם ישראל עושה‬ ‫תשובה מאהבה‪ ,‬כי הרי ימי הדין כבר עברו ואנו כבר‬ ‫נמצאים ליד המלך ממש מחמת שזכינו כבר לשוב‬ ‫בתשובה בראש השנה וימים אלו הם ימי רחמים ביותר‬ ‫ותשובתו של אדם מתקבלת בימים אלו לרצון לפניו‬ ‫יתברך מאחר ותשובתו של אדם היא מאהבה‪ ,‬שזו דרגת‬ ‫התשובה הגבוהה והעילאית ביותר‪.‬‬ ‫ה' יתברך יזכינו לשוב בתשובה שלימה מאהבה ועל‬ ‫ידי זה לזכות לכל הברכות ולחתימה טובה יחד עם‬ ‫כל עם ישראל אכי"ר‪ .‬‬

‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬ ‫וצאי יום כיפור הקדוש‪.‬‬ ‫מ תמה תפילת נעילה‪.‬‬ ‫זה עתה שבו הבעש"ט‬ ‫הקדוש ותלמידיו מבית הכנסת‪,‬‬ ‫בסיומו של יום הכיפורים‪ .‬הכול‬ ‫אפופים הרגשת טוהר והזדככות‪.‬‬ ‫טעם של נקיות מכל חטא ועוון‪ ,‬כמו‬ ‫תינוק אשר לא חטא‪ .‬ובלילה שכזה‬ ‫עת צריכים להתחיל עמ"י במצוות‬ ‫סוכה ככתוב‪" :‬ילכו מחיל אל חיל"‬ ‫איש לא תכנן לצאת למסע ועוד‬ ‫בשעה כזאת‪ .‬אך כשהבעש"ט הביע‬ ‫את מבוקשו לצאת לנסיעה היו‬ ‫הכול נכונים‪.‬‬ ‫"אלכסי"‪ ,‬הורה הבעל שם טוב‬ ‫הקדוש לעגלונו הקבוע‪" ,‬רתום‬ ‫את הסוסים; אנו יוצאים מייד‬ ‫לדרך"‪.‬‬ ‫המשרת הגוי "אלכסי" היה‬ ‫אמון על המלאכה‪ .‬הוא לא‬ ‫התפלא על הנסיעות הפתאומיות‪,‬‬ ‫על השעות המאוחרות ועל כך שאין‬ ‫מסלול או יעד נבחר לנסיעה‪ .‬זו‬ ‫הייתה דרכו של הבעש"ט הקדוש‪.‬‬ ‫יוצא למסעות מסתוריים עם‬ ‫חבורת תלמידיו‪ .‬פעמים רבות היו‬ ‫זוכים ל'קפיצת הדרך'‪ .‬לעיתים‬ ‫גם תלמידיו לא היו יודעים אפילו‬ ‫בשובם לביתם לשם מה נסעו‬ ‫ומה ביצעו במסע‪ .‬ולעיתים הייתה‬ ‫מתגלית מטרת הנסיעה רק‬ ‫כשחזרו‪ .‬בין כך ובין כך נאמנים היו‬ ‫תלמידיו להתלוות לרבם גם מבלי‬ ‫להבין מטרת הנסיעה‪.‬‬ ‫דרך ארוכה עשו הסוסים‪.‬‬ ‫היושבים בעגלה‪ ,‬תלמידיו של‬ ‫הבעש"ט‪ ,‬היו דרוכים לקראת‬ ‫העומד להתגלות להם‪ .‬מורגלים‬ ‫היו לפקוח עיניים ולהטות אוזניים‬ ‫אל המתרחש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכניסה לאחת העיירות נעצרו‬ ‫הסוסים‪ .‬בכפר רחוק ונידח עשו‬ ‫חנייה‪ ,‬והבעש"ט הורה למצוא‬ ‫דווקא את בית המרזח‪ .‬כנראה‬ ‫שבנסיעה זאת ידע הבעש"ט הק'‬ ‫על מקום השליחות‪.‬‬ ‫לקראתם יצא בעל הבית‪.‬‬ ‫יהודי היה האיש‪ ,‬שניהל את בית‬ ‫המרזח‪ ,‬ואשר הגיש את שירותיו‬ ‫לכל גויי הסביבה‪ ,‬ומזה הייתה‬ ‫פרנסתו‪ .‬הוא היה מפוחד ומבוהל‬ ‫למראה החבורה הנכבדה שעמדה‬ ‫בפתח‪ ,‬וביחוד נחרד נוכח מראה‬ ‫פניו ההדורות ועיניו החודרות של‬ ‫הבעש"ט שננעצו בו‪.‬‬ ‫"רבי!"‪ ,‬נשבר פתאום המוזג‬ ‫כשהוא מזדעק בקול לא לו‪" ,‬רבי!‬ ‫חטאתי מאוד! מה גדול עווני‬ ‫מנשוא! אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬רבי! איכה אשא‬ ‫פני?! בוש ונכלם הנני‪ .‬חשבתי‬ ‫שאיש לא יידע חטאי‪ ,‬והנה מן‬

‫"תפילה בוקעת רקיעים"‬ ‫‪‬‬ ‫השמים הודיעוך‪ ,‬כי איש אלוקים לסיים‪ ,‬כן גדלו ההזמנות‪ .‬עוד‬ ‫אתה"‪ ...‬דמעות זלגו על לחייו של לקוח ועוד קנייה‪ ,‬ואי אפשר היה‬ ‫המוזג היהודי‪ .‬ניכר היה בו שכולו לסגור לאנשים את הדלת‪ .‬היהודי‬ ‫נסער ונרגש‪.‬‬ ‫העיף מבט בשעון וגילה‪ ,‬שהשעה‬ ‫הבעש"ט הרגיעו וביקשו לשבת מתאחרת ואין עוד כל סיכוי‬ ‫ולספר בנחת את אשר אירע עמו‪ .‬שיצליח להגיע לבית הכנסת טרם‬ ‫הוא לא היה צריך לשדלו בדברים‪ ,‬ייכנס היום הקדוש‪.‬‬ ‫שכן היהודי חש צורך פנימי להשיח‬ ‫לבו פרפר בחרדה‪ .‬מה ייעשה?‬ ‫את אשר על לבו באוזני הצדיק‪ .‬מעולם לא חגג את יום הכיפורים‬ ‫קבוצת התלמידים הייתה אף היא לבדו‪ ,‬בגפו‪ .‬ועד‪ ,‬שבאמתחתו לא‬ ‫עדה לסיפורו של המוזג‪.‬‬ ‫היה סידור מחזור‪ .‬התפילות לא‬ ‫‪‬‬ ‫היו שגורות על פיו‪ .‬רק לבו גאה‬ ‫חי לו המוזג בכפר גויי אשר מרגשות‪...‬‬ ‫מלבדו לא גרים עוד יהודים‪.‬‬ ‫ליל התקדש החג הקדוש‪ -‬ליל‬ ‫במשך כל ימות השנה הוא נאלץ כיפור‪ ,‬והמוזג מצא עצמו כשהוא‬ ‫להסתדר בלי מניין נותר בביתו ללא מניין‪ ,‬ללא מחזור‬ ‫וללא שופר‪" .‬ריבונו של עולם"‪ ,‬פתח‬ ‫שבחו של צדיק‬ ‫פיו בתפילה אישית‪ ,‬פתאומית‪,‬‬ ‫גדולי התורה על רבינו הנ‪.‬נ‪.‬מ‪.‬ח‬ ‫"אתה הלוא אבא רחום‪ .‬יודע אתה‬ ‫פעם ראה ר' אלי רוז'ין זצ"ל את הגאון מחשבות לבב אנוש ויודע אתה‬ ‫ר' אליעזר שולביץ זצ"ל‪ -‬ראש ישיבת היטב כמה רציתי להיות עתה בבית‬ ‫לומז'א ומגדולי בעלי המוסר‪ ,‬לומד הכנסת בחברת אחי היהודים‪ .‬אך‬ ‫בספה"ק ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬הביט בו מפני דברים הנסתרים ממני נבצר‬ ‫בפליאה רבה‪ ,‬ולא האמין למראה עיניו‪ ,‬ממני להתפלל במניין‪ ,‬ועתה אני‬ ‫ר' אליעזר הביט במבטו המשתומם עומד לפניך בוש ונכלם‪.‬‬ ‫ואמר לו‪" :‬אל תתמה על כך‪ ,‬כי מי‬ ‫"איני יודע להתפלל‪ ,‬אין לי מחזור‬ ‫שמחפש אמת מגיע לבסוף לברסלב‪.‬‬ ‫תפילות‪ ,‬קבל נא ממני את התפילה‬ ‫לתפילות‪ ,‬אולם בימים הנוראים‬ ‫היה נוסע העירה ומתפלל בבית‬ ‫הכנסת בעיירה הסמוכה‪ .‬גם השנה‪,‬‬ ‫בערב יום הכיפורים התכונן לעזוב‬ ‫את ביתו ולצאת העירה‪ .‬הכול היה‬ ‫ערוך ומוכן‪ .‬המוזג ובני ביתו יצאו‬ ‫לדרך וכבר עשו את מרבית הדרך‬ ‫כאשר נזכר לפתע ששכח לנעול את‬ ‫דלת המרתף‪.‬‬ ‫העניין אינו פשוט כלל וכלל‪.‬‬ ‫במרתף מאוחסנים כל המשקאות‪.‬‬ ‫עתה‪ ,‬כשהושאר פתוח‪ ,‬עלולים גויי‬ ‫הסביבה להיכנס ולחסל את כל‬ ‫הונו‪ ,‬נוסף על כך שבמגע ידם יהיה‬ ‫כל היין אסור בשתייה ליהודים‪.‬‬ ‫השעה אמנם הייתה מאוחרת‪,‬‬ ‫אך המוזג חישב ומצא שיספיק‬ ‫לשוב לביתו‪ ,‬לנעול את המרתף‬ ‫ולהגיע לפני שקיעת החמה לעירה‪.‬‬ ‫"מזל שהגעת בדיוק ברגע הנכון"‪,‬‬ ‫קידם הפריץ את פניו בפתח הבית‪,‬‬ ‫"גרוני ניחר ואני משווע לכוסית‬ ‫יי"ש טוב"‪.‬‬ ‫לא הייתה לו כל ברירה והוא נאלץ‬ ‫לספק את מבוקשו של הפריץ‪ .‬זה‬ ‫נכנס לבית המרזח והיהודי התפלל‬ ‫בלבו שימהר לשתות ולצאת‪ .‬אך‬ ‫העניינים הסתבכו והלכו‪ .‬כאשר אך‬ ‫נפתחה הדלת‪ ,‬החלו כל השכנים‪,‬‬ ‫גויי הכפר‪ ,‬להציף בהמוניהם את‬ ‫החנות ובאו לקנות בזה אחר‬ ‫זה‪ ,‬כאילו כרוז עבר בכפר ובישר‬ ‫שהמוזג נמצא במקום‪.‬‬ ‫ככל שהיהודי ניסה לקצר ולמהר‬

‫אמנון בן רבקה נעומי ז"ל‪ ,‬ולע"נ רעם בן ציפורה תנצב"ה‬

‫היחידה שאוכל לתת לך עכשיו‪ .‬גם‬ ‫אני רוצה לשפוך את נפשי לפניך‬ ‫ולבקש ממך שנה טובה ומתוקה‬ ‫עם בקשת סליחה ומחילה "‪.‬‬ ‫הדבר היחיד שידע המוזג בעל‬ ‫פה היו ‪...‬אותיות האלף בית בלבד‪.‬‬ ‫החל אפוא לקרוא את האותיות‬ ‫בזו אחר זו‪ ,‬כשעיניו זולגות נהרי‬ ‫דמעות‪ .‬זו הייתה התפילה היחידה‬ ‫שהייתה שגורה על פיו והוא זעק‬ ‫אותה מכל הלב ומקירות ליבו‪ .‬אלף‪,‬‬ ‫בית‪ ,‬גימל‪ ...‬חזר ושנה‪.‬‬ ‫"קבל ממני את האותיות הללו‪,‬‬ ‫ריבונו של עולם"‪ ,‬קרא בנהמת לבו‪,‬‬ ‫"ואתה צרף מהן מלים וכוונות‪ ,‬ובנה‬ ‫מהן תפילות נאות והענק לנו שנה‬ ‫טובה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"רבי! אני מנחש שבאת אלי כדי‬ ‫להוכיחני על חטאי"‪ ,‬סיים המוזג‬ ‫את סיפורו בפנותו אל הבעש"ט‪,‬‬ ‫"יודע אני כי לא נהגתי כשורה‪ .‬אנא‬ ‫הוריני דרך לשוב בתשובה"‪.‬‬ ‫עיניו של הבעש"ט קרנו באור‬ ‫מיוחד‪ ,‬וחיוך של קורת רוח נח על‬ ‫שפתיו הקדושות‪.‬‬ ‫"תנוח דעתך"‪ ,‬אמר ליהודי‬ ‫בחמימות‪" ,‬זה שנים רבות שלא‬ ‫עלתה למרומים תפילה כה תמימה‬ ‫וזכה כתפילתך ביום כיפורים‪ ,‬תפילה‬ ‫יפה ונאה ללא כל מקטרגים ופניות‪,‬‬ ‫תפילה שהיא לשם שמים‪ ,‬ולעשות‬ ‫נחת רוח‪ .‬תפילה שהיא מלאה‬ ‫‪‬‬ ‫באמונה תמימה‪.‬‬

‫אם ברצונך לקחת חלק בעלון שמופץ בעשרות אלפי‬ ‫עותקים חייג ‪ 052-7680002‬או ל‪025812210:‬‬

‫לאורם‬ ‫נלך‬

‫רבי יהודה לייב אשלג זיע"א ‪-‬בעל הסולם‬ ‫י' בתשרי תשט"ו‬

‫קצת בייצור קלף לספרי תורה‪ ,‬ושאר היום למד תורה בישיבת חיי‬ ‫נולד בוורשא שבפולין בשנת תרמ"ה‪ .‬כבר בגיל חמש עולם שברובע המוסלמי )כיום ישיבת שובו בנים(‪ ,‬לא ארכו הימים‪,‬‬ ‫והתגלה שהוא למדן מופלג‪ ,‬בקי בכל מכמני התורה‪ ,‬בנגלה ובנסתר‪,‬‬ ‫עשרה היה בקי בש"ס‪,‬‬ ‫ובגיל תשע עשרה קיבל סמיכה לרבנות מגדולי רבני וורשא‪ .‬כפי שרבי אט אט התקבצו סביבו חכמי ירושלים והפכו לתלמידיו‪.‬‬ ‫יהודה לייב קלט את תורת הנגלה באופן מהיר ויסודי‪ ,‬כך גם רשם רבי חיים שאול דוויק‪ ,‬ראש המקובלים בזמן ההוא‪ ,‬הכתיר את רבי יהודה‬ ‫על לוח ליבו את כיתבי האריז"ל‪ .‬הוא נמנה עם חסידי האדמו"ר רבי לייב בתואר "מקובל אלקי"‪.‬‬ ‫מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין זיע"א ואחרי פטירתו בשנת תרס"ג‪ ,‬בשנת תרפ"ד נבחר לרב של שכונת גבעת שאול‪ ,‬ושם פתח ביהמ"ד‬ ‫להוראה וכולל אברכים שנקרא בשם "עיטור רבנים"‪ ,‬ומאז‬ ‫הלך לאורו של בנו רבי יהושע אשר מפוריסוב ‪ ,‬משושלת‬ ‫נהרו אליו רבים‪.‬‬ ‫חסידות פשיסחה‪.‬‬ ‫תורתו התפשטה ברבים בספריו שיצאו לאור עולם הלא‬ ‫רבו בתורת הנסתר היה איש חכם ונבון שהסתיר מעין כל‬ ‫המה‪" :‬תלמוד עשר הספירות" "מבוא לספר הזוהר" ועוד‪.‬‬ ‫את גדולתו בחכמת הקבלה‪ .‬יום אחד‪ ,‬בחודש חשון תרע"ט‪,‬‬ ‫ספרו המרכזי הוא ספר "הסולם"‪ ,‬לו הקדיש את רוב זמנו‪,‬‬ ‫הוא דפק בדלתו של רבי יהודה לייב והתחיל לדבר איתו‪.‬‬ ‫והשקיע בו כעשר שנים‪ ,‬כאשר בכל יום השקיע ‪ 18‬שעות ביום‪.‬‬ ‫"נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה‪,‬‬ ‫וגם בכל מיני חוכמות" כתב רבי יהודה לייב‪" ,‬והבטיח ר' יהודה לייב אשלג רבי יהודה לייב הקים את החסידות המפוארת‪" :‬אשלג"‪.‬‬ ‫רבי יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬שהכיר אותו באופף אישי‪ ,‬שיבח את בעל‬ ‫לגלות לי חוכמת האמת בכל מילואו‪ ,‬ועסקתי עמו בשלושה‬ ‫חודשיים בכל לילה אחר חצות לביתו"‪ .‬לפני חג הפסח נפטר הצדיק הסולם בהסכמתו לספרו‬ ‫הנסתר לבית עולמו‪ ,‬ורבי יהודה לייב כתב עליו "מורי הקדוש ז"ל היה על "עץ החיים" בזה הלשון "אחד מיקירי ירושלים וחכמיה העוסק בתורה‬ ‫מתפרנס ממסחרים גדולים ‪ ...‬אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום לשמה ומגלה צפוניה‪ ...‬ידידי הוא הקשור במוסרות לבבי‪ ,‬מיום בואו‬ ‫לקבוע דירתו בעיר קדשנו עד עתה לא זזתי מחבבו‪ ,‬עד שהוקרתיו לאח‬ ‫בן אדם עד היום הזה ‪ ,‬ולא נתן לי רשות לגלות שמו"‬ ‫אחרי פטירת רבו‪ ,‬בשנת תרפ"א‪ ,‬התכונן רבי יהודה לייב לעלות לארץ ואחות וצחצחות‪ ,‬כי 'אמר לחכמה אחותי את'‪ ,‬יראתו הקודמתו"‬ ‫ישראל‪ ,‬כפי שאמר לתלמידיו‪" :‬רצונך לראות את השכינה בעולם הסתלק לגנזי מרומים בן שבעים שנה בעצם יום הכיפורים שנת‬ ‫הזה‪ ,‬עסוק בתורה בארץ ישראל"‪ .‬ואכן זכה לעלות רבי יהודה עם תשט"ו‪ ,‬כשחסידיו עומדים ליד מיטתו‪ .‬סיפרו‪ ,‬שבשעת שבשעת‬ ‫הפטירה חגו אלפי יונים לבנות צחורות סביב הבית עד למחרת יום‬ ‫משפחתו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫רבי יהודה לייב התחבא אל הכלים‪ ,‬ולכן התגורר בעיר העתיקה ועסק הכיפורים‪ .‬זכותו תגן עלינו אכי"ר‪.‬‬

‫יום‬ ‫הכיפורים‬

‫"קול דודי דופק פתחי לי"‬

‫עשרת ימי תשובה מהווים צמיחה והתחדשות רוחנית עצומה‪ .‬אל ימים‬ ‫אלו אנו מגיעים כבר מראש חודש אלול‪ ,‬כאשר ראש השנה מהווה את‬ ‫תחילת דרכם של עשרת ימי התשובה‪ ,‬ותכליתם – יום כיפור‪.‬‬ ‫"קול דודי דופק – פתחי לי אחותי רעיתי‪ ,‬יונתי תמתי"‬ ‫רבי שלום שבדרון זצ"ל אמר על הפסוק‪" :‬אני ישנה וליבי ער‪ ,‬קול‬ ‫דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי‪ ,‬יונתי תמתי" )שיר השירים(‪ .‬דברי‬ ‫הפסוק‪ ,‬אומר רבי שבדרון זצ"ל‪ ,‬מופנים אלינו ביום הכיפורים כדי‬ ‫לעוררנו לחזור בתשובה ולפתוח לפחות פתח קטן כפתחה של מחט‪.‬‬ ‫ולכן סיפר‪:‬‬ ‫מעשה באדם שבנו יחידו עבר לגור בארץ אחרת‪ ,‬שם נשא אישה‬ ‫ונולדו לו ילדים‪ .‬גדולים היו געגועי האב לבנו‪ ,‬ועז היה חפצו לראות‬ ‫אותו‪ ,‬ולהשתעשע עם נכדיו‪ .‬ואכן‪ ,‬בכל מכתב ששלח לבנו‪ ,‬היה מזמין‬ ‫את הבן לבוא עם בני ביתו לבקרו‪ .‬ואומנם הבן הביע את רצונו לבוא‪,‬‬ ‫אך בכל פעם צצו עיכובים שונים שמנעו אותו מלבוא‪ .‬כיון שכך‪ ,‬הודיע‬ ‫האב לבנו‪ :‬הואיל וקשה לך לבוא אלי‪ ,‬אבוא אני אליך‪.‬‬ ‫מאז שגמלה בליבו של האב ההחלטה לנסוע‪ ,‬היה האב עסוק בהכנות‬ ‫לקראת הנסיעה‪ ,‬וככל שקרב היום גברה והלכה התרגשותו‪ .‬כשהגיע‬ ‫יום ההפלגה עלה על האוניה כשהוא עמוס בחבילות שהכילו מתנות‪,‬‬ ‫ובכל משך ההפלגה לא חדל מלחשוב על הפגישה הנרגשת הצפויה לו‪.‬‬ ‫מדי פעם היה עולה על סיפון האוניה כדי לראות אם היבשה נראית‬ ‫כבר באופק‪ .‬בוקר אחד‪ ,‬כאשר נראתה היבשה‪ ,‬לא היה גבול לשמחתו‬ ‫והתרגשותו‪ .‬האוניה נכנסה לנמל‪ ,‬ועוד בטרם השליכה עוגן‪ ,‬חיפש‬ ‫האיש ברציף את בנו בין מקבלי הפנים שעמדו שם‪ ,‬אך לא גילה אותו‪.‬‬ ‫לא נותרה לו ברירה אלא להמתין בקוצר רוח לרגע שיוכל לרדת מן‬ ‫האוניה‪ ,‬ולחפש חיפוש מדוקדק יותר‪.‬‬ ‫מה גדולה היתה אכזבתו‪ ,‬כאשר הוא לא מצא את בנו בין הבאים לקבל את‬ ‫פני הנוסעים‪ .‬לרגע הוכה האיש בתדהמה‪ ,‬אך מיד התעשת ולימד זכות על‬ ‫בנו‪ :‬בודאי היה טרוד בהכנות לקראת בואי ועל כן לא הספיק להגיע לנמל‪.‬‬ ‫כדי לא לאבד זמן יקר‪ ,‬מיהר ועלה על הרכבת המוליכה אל עיר מגורי‬ ‫בנו‪ .‬בטוח היה האב שבתחנת הרכבת ימצא את בנו ובני ביתו‪ .‬אולם‬ ‫נכונה לו אכזבה נוספת – גם כאן לא המתין לו איש! חיש מהר נדחקה‬ ‫האכזבה מליבו‪ ,‬ואת מקומה תפסה דאגה שמא משהו אינו כשורה‪.‬‬ ‫בלב מלא דאגה‪ ,‬אכזבה וגעגועים‪ ,‬עלה האב על מונית שלקחה אותו‬ ‫אל בית בנו היקר‪ .‬בדרך נרגע מעט‪ ,‬ושב וצייר לעצמו את קבלת הפנים‬ ‫החגיגית הצפויה לו בשערי הבית‪ .‬אך גם חלום זה נגוז כאשר הגיע‬ ‫בשעת ערב מאוחרת אל פתח הבית החשוך‪ .‬ליבו פעם בחוזקה‪ ,‬האם‬ ‫כולם בריאים? – שאל את עצמו ‪ -‬האם קרה להם אסון חלילה? ידיו‬ ‫רעדו כאשר הקיש בדלת‪ .‬דפיקה אחר דפיקה‪ ,‬עד שסוף סוף שמע קול‬ ‫השואל‪ :‬מי שם? – כשזיהה האב את קולו של בנו‪ ,‬נרגע‪ .‬ההתרגשות‬ ‫והשמחה שוב תפסו את מקומם‪ ,‬והשיב‪ :‬אביך שבא אליך ממרחקים‬ ‫הוא הדופק‪ ,‬פתח לי בני את הדלת!‬ ‫אחרי רגע של שתיקה‪ ,‬נשמע קולו של הבן‪ :‬אבא‪ ,‬כבר פשטתי את בגדי‬

‫מאמר ליום הכיפורים‬ ‫ורחצתי את רגלי‪ ,‬קשה לי עכשיו לקום ממטתי ולפתוח לך את הדלת‪ .‬אנא‬ ‫בטובך‪ ,‬פנה אל המלון השוכן מול ביתי‪ ,‬ומחר בבוקר ניפגש‪ ,‬אם ירצה השם‪.‬‬ ‫כששמע האב את הדברים‪ ,‬כמעט אחזו השבץ‪ .‬מחשבתו פעלה במהירות‪,‬‬ ‫וכך הרהר‪ :‬שנים רבות צפיתי שבני יכבדני ויבוא לבקר אותי‪ .‬כשראיתי‬ ‫שהוא לא בא‪ ,‬באתי אליו‪ .‬אולם בטוח הייתי שהוא ובני ביתו ימתינו לי‬ ‫בנמל או בתחנת הרכבת‪ ,‬לתומי סברתי שאיחרו והם יקבלו את פני בשמחה‬ ‫בביתם‪ .‬באתי עד פתח ביתם‪ ,‬ומצאתיו חשוך‪ ,‬והנה עתה אני דופק בדלת‬ ‫והוא מתעצל לקום לפתוח לי‪ .‬האם אחרי כל זה אמתין לו במלון? בודאי‬ ‫שלא אעשה זאת! – ובמונית הראשונה שנקרתה לו בדרכו‪ ,‬החל האב את‬ ‫דרכו חזרה לביתו‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר התעורר הבן וליבו נקפו על התנהגותו בליל אמש‪.‬‬ ‫בזריזות רבה קם ממטתו והתלבש ורץ למלון כדי לקבל את פני אביו‪.‬‬ ‫מה נוראה היתה אכזבתו‪ ,‬ומה גדול היה הכאב‪ ,‬כאשר נוכח לדעת‬ ‫שאביו איננו‪.‬‬ ‫הנמשל – במשך כל ימי השנה מצפה בורא‪-‬עולם לישראל שישובו אליו‬ ‫בלב שלם‪ .‬כיון שראה שאינם מזדרזים לשוב‪ ,‬איש איש ונימוקיו עימו‪ ,‬בא‬ ‫הקב"ה אלינו בראש חודש אלול‪ .‬ימי אלול הינם ימי רחמים‪ ,‬ובהם קל יותר‬ ‫לשוב אליו‪ ,‬אך לא רבים ישכילו לנצל את הימים היקרים האלה‪ ,‬ואף על פי‬ ‫שהקב"ה מתקרב אלינו איננו מקדמים את פניו‪ .‬לכן העניק לנו בורא‪-‬עולם‬ ‫בטובו הגדול את עשרת ימי תשובה אשר עליהם נאמר‪" :‬דרשו ה' בהמצאו‪,‬‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב"‪.‬‬ ‫הקב"ה ממציא את עצמו ומתקרב אלינו עוד יותר‪ .‬אם גם ימים אלה‬ ‫אינם מנוצלים כראוי לשוב אליו‪ ,‬הרי זה דבר המעורר תמיהה‪ .‬אולם‬ ‫אף על פי כן ממשיך הקב"ה להמציא את עצמו אלינו עוד יותר‪ ,‬ביום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ודופק על דלתי ליבנו‪.‬‬ ‫על זה מוסבר הפסוק‪" :‬אני ישנה" – מן המצוות‪" ,‬וליבי ער" – לעשותן‪.‬‬ ‫"קול דודי דופק" – בניי‪ ,‬פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של‬ ‫מחט‪ ,‬ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסין בו‪ .‬רק‬ ‫פתח כחודה של מחט! וכנסת ישראל משיבה‪" :‬פשטתי את כותנתי‬ ‫איככה אלבשנה‪ ,‬רחצתי את רגלי איככה אטנפם"‪ .‬היצר ממציא‬ ‫תירוצים נבובים‪ ,‬עד שנדמה לאדם שבאמת אינו יכול לקום ולפתוח‪,‬‬ ‫אפילו פתח כחודה של מחט‪.‬‬ ‫וכשאדם לא מנצל את ימי אלול היקרים ולא דרש את ה' בהמצאו‬ ‫בעשרת ימי תשובה‪ ,‬גם ל"קול דודי דופק" – לא ענה‪ .‬אולם "קמתי‬ ‫אני לדודי‪...‬פתחתי אני לדודי" – אימתי?? למחרת יום הכיפורים‬ ‫כאשר סוף סוף הבין שהקב"ה בא לקראתו? או‪-‬אז נזכר לבקש את‬ ‫אביו שבשמים‪" :‬ודודי חמק עבר‪...‬בקשתיהו ולא מצאתיו‪ ,‬קראתיו‬ ‫ולא ענני"‪.‬‬ ‫לכן ראוי שננצל את הימים היקרים של עשרת ימי התשובה‪ ,‬ימים של‬ ‫"דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬קראו בהיותו קרוב" – כי בימים אלה קרוב אלינו הקב"ה‬ ‫יותר מתמיד‪ ,‬ולא בכל יום מקבלים הזדמנות שהמלך בכבודו ובעצמו בא אל‬ ‫פתח ביתו של האדם ומבקשו‪.‬‬ ‫תודות לעובדי ברסלב ישראל ׂ‪breslev.co.il‬‬

‫בדיחות הדעת‬ ‫בדיחות‬ ‫הדעת‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫כומר ניגש לרב הקהילה ואומר לו‪“ :‬לאחרונה‬ ‫אצלנו בשכונה הייתה מכת פריצות לבתים וגניבות‪.‬‬ ‫הבנתי שאצלכם היהודים זה לא קרה! למה?” הסביר‬ ‫הרב–“אנחנו מוגנים בזכות המזוזה שמגינה עלינו”‬ ‫“בבקשה תן לי אחת ביקש הכומר‪ .‬הרב נתן לו‬ ‫אחת‪ .‬כעבור שבועיים חוזר הכומר נזעם‪ ,‬ומקלל את‬ ‫היהודים‪“.‬מה קרה?”שאל הרב‪ .‬ענה הכומר–“גניבות‬ ‫באמת לא היו‪ .‬אבל השנוררים לא מפסיקים להגיע‪...‬‬

‫חדש בצה“ל‬ ‫חדש במדפי צבא הפצה לישראל‪.‬‬

‫חדש בחדר ההפצה !!!‬ ‫דיסקים חדשים מאת מו“ר ראש הישיבה‬ ‫שליט“א‪.‬‬ ‫‪ ‬דיסק חדש‪” :‬הכל מלמעלה ולטובה“‪.‬‬ ‫“השמחה לטובה“‪.‬‬ ‫‪ ‬דיסק חדש‪:‬‬ ‫ועוד שני דיסקים חדשים בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫זהו חלק קטן ומזערי מאוצר חדר ההפצה‪ ,‬כנסו‬ ‫עוד היום לחדר ההפצה ותמצאו עוד המון חומר‬ ‫ליהדות וחומר הפצה המציל רבות מעם ישראל‪.‬‬

‫חייג ‪052-7130696‬‬ ‫או באתרינו ”ברסלב ישראל“‬

‫‪WWW.BRESLEV.CO.IL‬‬ ‫כי ביום הזה יכפר ע‬ ‫ליכם‬

‫ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה‬

‫מנהג הכפרות‬ ‫כמידי שנה גם השנה יערוך מו“ר הרב‬ ‫שלום ארוש שליט“א פדיון כפרות‬ ‫בערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ומעות אלו הולכים לטובת החזקת‬ ‫תלמידי חכמים הגונים‪.‬‬

‫חייג עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫זמנים |‬

‫פרשת האזינו יוה''כ תש''ע‬

‫י‪-‬ם‬

‫ת“א חיפה‬

‫בא"ש‬

‫כ‘ שבת ‪17:56‬‬ ‫כ‘ יוה"כ ‪16:54‬‬

‫‪18:11‬‬ ‫‪17:09‬‬

‫‪18:03‬‬ ‫‪17:00‬‬

‫‪18:13‬‬ ‫‪18:11‬‬

‫י‘ שבת‬ ‫י‘ יוה"כ‬

‫‪19:09‬‬ ‫‪18:06‬‬

‫‪19:08‬‬ ‫‪18:09‬‬

‫‪19:08‬‬ ‫‪18:05‬‬

‫‪19:08‬‬ ‫‪18:11‬‬

‫ר“ת שבת‬ ‫ר“ת חג‬

‫‪19:39‬‬ ‫‪19:35‬‬

‫‪19:41‬‬ ‫‪19:35‬‬

‫‪19:40‬‬ ‫‪19:36‬‬

‫‪19:58‬‬ ‫‪18:53‬‬

‫הפטרה נצבים ”שוש אשיש“ )ישעיה ס‘‘א(‬

‫תפילות‬ ‫המתפלל על חברו נענה תחילה‪.‬‬

‫נא להתפלל לרפואת‬

‫הילד ליאור נחמן בן שולמית‪,‬‬ ‫מו“ר הרב שלום בן ימנה שליט“א‬ ‫הרב אליעזר בן עטיה שליט“א‬ ‫הרב מרדכי אליהו צמח בן מזל טוב שליט"א‬ ‫שמואל אייזיק חזקיהו בן תהילה‪,‬‬ ‫זב"ק‪ :‬יוסף בן ויקי וזוג' יפה ברכה בת תמר‪.‬‬ ‫יו“ל ע“י‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

Related Documents