Chut Shel Chessed Nitzavim 2009

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬נ י צ ב י ם ו י ל ך‬

‫כ"ג ב‬

‫אלול תשס“ט‬ ‫‪12\09\2009‬‬

‫גליון‪137 :‬‬

‫השבוע האחרון של השנה‬ ‫נה הגענו לסופה של השנה‪ ,‬ותכף מתחילה שנה‬ ‫חדשה‪ ,‬שבה אנו מקווים לראות ישועות גדולות‬ ‫בכלליות ובפרטיות‪ .‬כמובן שהישועות הללו‪,‬‬ ‫תלויות מאוד באופן שבו עברה השנה הזאת‪ ,‬והעיקר‬ ‫– באופן שיעבור השבוע האחרון‪ ,‬כי "הכל הולך אחר‬ ‫החיתום"‪.‬‬

‫ה‬

‫ובראש השנה‪ ,‬יומא דדינא‪ ,‬נעבור כולנו לפני המלך – "כבני‬ ‫מרון" – כאותם כבשים שהרועה מעביר לפניו ומבקר‬ ‫אותם ומחליט מה יעלה בגורלם‪ ,‬ובורא עולם יבקר כל‬ ‫אחד ואחד וישפוט אותו‪ ,‬וכפי תוצאות המשפט‪ ,‬כך יראו‬ ‫חייו בשנה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬ ‫אמנם זה נשמע מפחיד‪ ,‬אבל למעשה זה דבר נפלא מאוד‪,‬‬ ‫כי במשפט שהבורא דן את האדם‪ ,‬הוא חושב מחשבות‪,‬‬ ‫איך לקרב את אותו אדם אליו יתברך! ה' יתברך מסתכל‬ ‫על מעשיו של האדם בשנה האחרונה ולפי זה בודק‪ :‬מה‬ ‫חסר לו לעבודת ה'? מה הוא צריך כדי שיוכל להתקרב לה'?‬ ‫מה הוא צריך בשביל לעשות תשובה? מה הוא צריך בשביל‬ ‫לעלות על המסלול שלו? ומה שמוצא שחסר לו‪ ,‬הוא נותן‬ ‫לו‪ .‬זהו יום נפלא שבו ה' יתברך חושב על האדם‪ ,‬בפרטי‬ ‫פרטים‪ ,‬איזה תנאים הוא צריך בשביל להתקרב לה'‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כבכל שנה ושנה אנחנו מוסרים הדרכה כללית‪ ,‬איך‬ ‫לנהוג בימים האחרונים של השנה‪ ,‬על מנת שנכנס לשנה‬ ‫החדשה מתוך תשובה‪ ,‬ונזכה להחתם מיד‪ ,‬בספרם של‬ ‫צדיקים ונושעים תשועת עולמים‪ .‬ככל שנזכה יותר לעשות‬ ‫תשובה ולהכין את עצמנו כראוי‪ ,‬לראש השנה‪ ,‬כך יותר‬ ‫ימשכו עלינו ועל בני ביתנו‪ ,‬ועל כל עם ישראל‪ ,‬ועל כל‬ ‫העולם כולו‪ ,‬חסדים נפלאים וחדשים שלא היו מעולם‪.‬‬ ‫א‪ .‬בין אדם לחברו – צריכים אנו לדעת‪ ,‬שרוב היסורים שיש‬ ‫לאדם‪ ,‬הם בגלל עברות שבין אדם לחברו‪ .‬כי בעברות שבין‬ ‫אדם למקום‪ ,‬אם ה' רואה שאיזה אדם לא מסוגל לקבל‬ ‫יסורים ותוכחות על אותם עברות‪ ,‬הוא חוסך ממנו אותם‪.‬‬ ‫כי אפשר שיתעורר מאוחר יותר לעשות תשובה עליהם‪ ,‬וגם‬ ‫אם ח"ו לא יעשה תשובה‪ ,‬סוף כל סוף‪ ,‬יהיה אפשר לזכך‬ ‫אותו ולכפר לו עליהם באש הגהנום‪ .‬כמה דקות או ימים‬ ‫בגיהנום‪ ,‬מכפרים על הרבה מאוד‪ .‬אבל‪ ,‬בין אדם לחברו‬ ‫ בזה ה' כן שולח יסורים‪ ,‬ומיד‪ .‬כי את זה אי אפשר כבר‬‫לתקן אחרי שמתים‪ ,‬לכן אין כאן מקום לארכות והנחות‪,‬‬ ‫אלא מיד שולחים לאדם יסורים‪ ,‬כדי שהוא יתעורר לתקן‬ ‫את אותן עברות בחיים חיותו‪ ,‬לפני שימות ואז יהיה‬ ‫מאוחר כבר‪ ,‬והוא יפסיד את הכל ח"ו‪.‬‬ ‫שלא נטעה – העברות שבין אדם למקום הן חמורות מאוד‪,‬‬ ‫ומי שלא עשה תשובה עליהם‪ ,‬יצטרך להזדכך ביסורים‬ ‫קשים מרים ומרורים‪ ,‬שאי אפשר לתארם ר"ל‪ .‬אבל בכל‬ ‫אופן‪ ,‬אפשר לכפר לו עליהם‪ ,‬וגם התשובה עליהם‪ ,‬היא‬ ‫קלה‪ ,‬כי היא רק בינו לבין הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ ,‬ידו פשוטה לקבל שבים והוא מוחל וסולח‪ .‬אבל‬ ‫העברות שבין אדם לחברו‪ ,‬גם אם עשה תשובה עליהם‬ ‫כלפי הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כל זמן שלא פייס את חברו שנפגע‬

‫ממנו‪ ,‬אין לו מחילה‪.‬‬

‫יכולתו בודאי יזכה להחתם לחיים בסיפרם של צדיקים‪.‬‬

‫ועיקר העברות שבין אדם לחברו הם על ידי דיבור הפה‪,‬‬ ‫לכן זה דבר שבפרט צריך כל אחד להתעורר אליו ‪ -‬לעבוד‬ ‫על הדיבור! שיעשה הרבה חשבון נפש‪ ,‬על הדיבור‪ .‬וישים‬ ‫אל לבו שיש אוזן שומעת‪ ,‬וילמד לחשוב לפני כל דיבור‬ ‫שמוציא מפיו‪ :‬האם זה ימצא חן בעיני ה'‪ ,‬שיאמר אותו‪,‬‬ ‫או לא? האם יש בזה שבח לה' או אין בזה שבח? האם אני‬ ‫מחזק בדיבור הזה את השני או פוגע בו ח"ו?‬

‫נפסק בהלכות אבן העזר העוסקות בדיני קידושין‪ ,‬שאדם‬ ‫שרק מהרהר בתשובה‪ ,‬כגון שחושב בלבו שלא משנה‬ ‫מה היה עד היום‪ ,‬אפילו עשה כל מעשים רעים שבעולם‪,‬‬ ‫מעכשיו הוא רוצה להשתנות לטובה ‪ -‬מיד הוא בגדר צדיק‬ ‫גמור‪ .‬כיצד זה נלמד משם? שהרי נפסק שאם אמר אדם‬ ‫– יהיה מי שיהיה – לאשה פלונית‪ :‬הרי את מקודשת לי על‬ ‫מנת שאני צדיק – הרי זו מקודשת‪ .‬וושאלו חכמים‪ :‬מה‬ ‫הטעם? והתשובה‪ :‬שמא הרהר בתשובה‪ .‬הרי לך שהרהור‬ ‫תשובה הופך אותו באמת לצדיק והתנאי שהתנה תופס‬ ‫בקידושין‪.‬‬

‫כי העיקר זה להבא‪ ,‬שכל אחד שקורא דברים אלו‪ ,‬יעשה‬ ‫תפלות על גבי תפלות‪ ,‬ויתקן את עצמו בפיו‪ ,‬באופן שהוא‬ ‫לא יפגע יותר בשום אדם בחיים שלו‪ .‬וכל מה שכבר עשה‬ ‫ופגע עד היום‪ ,‬יתפלל‪ ,‬ויבקש מה'‪ ,‬שירחם עליו ויתן בלבם‬ ‫של כל מי שנפגע ממנו‪ ,‬בכל ימי חייו‪ ,‬שימחלו לו‪ .‬ויבקש‬ ‫שירחם עליו הבורא ויסבב סבות‪ ,‬שיפגוש את אותם בני‬ ‫אדם ויפייס אותם‪ ,‬וגם ישתדל לעסוק בהפצה הרבה‪ .‬כי‬ ‫ההפצה‪ ,‬היא הדרך הגדולה ביותר לכפר על ידה על עוונות‬ ‫שבין אדם לחברו‪ .‬ויתפלל על זה‪ ,‬שכל הספרים והדיסקים‬ ‫שמפיץ יגיעו לידי אותם אנשים שעשה להם רעה‪ ,‬וכך‬ ‫יעשה להם טובה רוחנית גדולה‪ ,‬שתכפר לו על הרעה‪.‬‬ ‫ותדעו‪ ,‬שברגע שאדם מקבל על עצמו ומתחיל לעבוד על‬ ‫פיו ולשונו להבא‪ ,‬וגם מתפלל על העבר‪ ,‬אז ה' עוזר לו לתקן‬ ‫גם את מה שהיה‪ ,‬ועל זה העיד בפני יהודי אחד‪ ,‬שסיפר‬ ‫לי‪ ,‬שפעם חילקנו דף‪ ,‬עם תפלה שבה מבקשים‪ ,‬שיתן‬ ‫הבורא בלבם של כל מי שנפגע ממנו שימחל לו וכו'‪ .‬ואמר‬ ‫שהתפלל את התפלה ופגש את כל האנשים שהוא פגע‬ ‫בהם‪ ,‬בנסים ממש‪ ,‬ופייס את כולם‪ .‬זה כוחה של תפלה‪.‬‬ ‫)ניתן להשיג את התפלה‪ ,‬דרך משרדי מוסדות "חוט של‬ ‫חסד"‪ ,‬בארץ‪ ,‬ובדוכן המוסדות באומן(‬ ‫לכן‪ ,‬אם אדם יתחיל מהיום‪ ,‬להתפלל על זה שלא יפגע‬ ‫יותר באנשים‪ ,‬הוא יוכל על ידי תפלה‪ ,‬לתקן את העבר‪,‬‬ ‫ולהבא בודאי תועיל תפלתו‪ .‬וכל אחד יראה למחול בלב‬ ‫שלם לכל מי שפגע בו או ציער אותו באיזה אופן‪ ,‬וכן יבקש‬ ‫הוא מחילה מכל מכריו‪ ,‬ויתפלל ויבקש מהבורא שיתן בלב‬ ‫כל מי שנפגע ממנו ביודעין ושלא ביודעין שימחל לו‪ ,‬וכן‬ ‫יבקש שכל עם ישראל ימחלו זה לזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פדיון נפש – ידועה השיחה שרבינו אמר‪ :‬בערב ראש‬ ‫השנה צריכים לתת כסף על פדיון נפש‪ .‬חשוב מאוד שיתן‬ ‫כל אדם סכום של כסף כפי כוחו לפדיון נפשו ונפש בני‬ ‫ביתו ובזה הוא מסיע סיוע של ממש לתוצאות הטובות‬ ‫של המשפט שעובר‪ .‬ניתן להסדיר פדיון נפש דרך נציגי‬ ‫מוסדות "חוט של חסד"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תשובה ‪ -‬הרמב"ם פסק בהלכות תשובה‪ ,‬שגם אדם‬ ‫שחטא כל חייו ושב באחרונה‪ ,‬כלומר לפני מותו ‪ -‬מוחלין‬ ‫לו על כל עונותיו‪ ,‬והוא מת כצדיק גמור‪ .‬מכאן נלמד‪ ,‬שאדם‬ ‫ששב בתשובה לפני ראש השנה הוא נכנס לראש השנה‬ ‫כצדיק גמור ודנים אותו לאלתר לחיים‪ .‬לכן אדם שינצל‬ ‫את השבוע הזה – האחרון שבשנה – ויעשה בו תשובה כפי‬

‫בגליבוןוע בית ושמו בית ספר ג'‬ ‫הש‬ ‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬

‫הדרך לצדיק‬ ‫בנתיבי הפרשה עמ‘ ‪3‬‬

‫לכן צריך כל אחד לנצל את הימים הבאים – מי שנוסע‬ ‫לאומן‪ ,‬ירבה להתבודד בציון הקדוש‪ ,‬ומי שלא נוסע לאומן‪,‬‬ ‫ישתדל לכל הפחות להגיע לציון רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬או‬ ‫לכל ציון של צדיק‪ ,‬להתוודות לפני ראש השנה‪ ,‬ואם אינו‬ ‫יכול בשום פנים ואופן להיות בציון של צדיק‪ ,‬יתוודה בכל‬ ‫מקום שיכול‪ ,‬ובלבד שיקשר עצמו לצדיקים‪ ,‬שמעלים את‬ ‫הווידוי‪ ,‬ויודה לה' בשפה שלו על כל הטוב שזכה במשך‬ ‫השנה החולפת‪ ,‬ויתודה ככל האפשר על כל חטא ועוון‪,‬‬ ‫בין בעניינים שבין האדם למקום ובין בענינים שבין אדם‬ ‫לחברו‪ ,‬ויתחרט ויבקש סליחה ויקבל על עצמו קבלות‬ ‫טובות שמעתה רוצה הוא להיות כרצונו יתברך‪ ,‬ויבקש‬ ‫מהבורא שיזכה אותו לעשות התחלה חדשה ושיפתח לו‬ ‫דף חדש בחיים וכו' וצריך להאריך בשיחה זו למשך שעה‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫ככל שירבה האדם יותר בוידוי זה – הרי זה משובח‪ .‬עצה‬ ‫טובה היא לחפש על פי סדר האברים במה פגם‪ ,‬כגון‬ ‫שיתחיל בראש‪ ,‬ויחשוב כיצד התנהג בכל הדברים התלוים‬ ‫בראש‪ ,‬כגון‪ :‬אמונת חכמים‪ ,‬הרהורים‪ ,‬מחשבות זרות‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫בעינים ‪ -‬ראיות אסורות‪ ,‬עין רעה וכד'‪ ,‬באזנים ‪ -‬שמיעת‬ ‫לשון הרע‪ ,‬דברים בטלים‪ ,‬דעות של אפיקורסות וכד'‪ .‬בפה‬ ‫– לשון הרע‪ ,‬ניבול פה‪ ,‬מאכלות אסורות‪ ,‬אכילה בהלעטה‬ ‫וכד'‪ ,‬וכך ילך לפי סדר האברים‪ ,‬ויחפש ויפשפש במעשיו‪,‬‬ ‫ויתוודה על כל מה שיודע שפגם בו‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת‪ ,‬היא‪ ,‬להתוודות על פי סדר השולחן ערוך‬ ‫המופיע בתוכן הענינים – השכמת הבוקר‪ ,‬נטילת ידים‬ ‫שחרית‪ ,‬וכו'‪ .‬או על פי המדות המופיעות בספר המדות –‬ ‫אמת‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬אהבה וכו'‪ .‬כך יוכל בצורה מסודרת‬ ‫לעבור על כל עניניו ולהתוודות עד היכן שידו משגת‪ .‬וגם‬ ‫אדם שאינו בקי בכל אלו יכול להתודות על כל אותם‬ ‫הענינים שהוא יודע בנפשו שהם לא כרצון ה'‪.‬‬ ‫עוד חשוב לדעת‪ ,‬על פי האור שהאיר ה' השנה במיוחד‪,‬‬ ‫שאחד מהפגמים הכי גדולים שמהם באים הרבה דינים‪,‬‬ ‫הוא הפגם של בכיה של חינם‪ .‬לכן צריך לעשות תשובה‬ ‫על כל הבכיינות של כל השנה‪ ,‬ולקבל על עצמו‪ ,‬שמעתה‬ ‫יעבוד על הודיה ואמונה בהשגחה פרטית‪ ,‬על פי השיעורים‬ ‫שנאמרו במשך‬ ‫השנה על נושא המשך דבר ראש הישיבה בעמוד ‪4‬‬

‫המקובל ר' חיים פינטו זיע"א‬ ‫לאורם נלך עמ‘ ‪4‬‬

‫פרשת נצבים וילך‬

‫מפניני‬ ‫הפרשה‬

‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬

‫"א ֶּתם נִ צָּ בִ ים ַהיּוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם‪) "...‬דברים כ"ט‬ ‫ַ‬ ‫ט'(‬ ‫אתם נצבים היום מתי אדם יכול לומר שהוא עומד ניצב‬ ‫וחזק? זה רק כאשר ישנו את האחדות היינו‪' -‬כולכם' ‪-‬‬ ‫דיבוק חברים‪ ,‬ואזי אתם לפני ה' אלוקיכם‪) .‬אור חדש(‬ ‫"וַ ִּת ְרא ּו ֶאת ׁ ִש ּקו ֵּצ ֶיהם וְ ֵאת ִ ּג ֻּללֵ ֶיהם ֵעץ וָ ֶאבֶ ן ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ִע ָּמ ֶהם" )דברים כ"ט ט"ז(‬ ‫ופרש"י "שקוציהם" – 'על שם שהיו מאוסים כשקצים'‪,‬‬ ‫"גלוליהם" – 'שהיו מוסרחים ומאוסין כגלל'‪.‬‬ ‫"פן יֵ ׁש ָ ּבכֶ ם ִא ׁיש אוֹ‬ ‫ולאור זאת התורה מזהירה בהמשך‪ֶ ּ :‬‬ ‫‪...‬א ׁ ֶשר לְ ָבבוֹ פֹנֶ ה ַה ּיוֹ ם ֵמ ִעם ה' ֱאל ֵֹקינוּ‪ "....‬ולכאורה‬ ‫ִא ּׁ ָשה ֲ‬ ‫אם ע"ז היא משוקצת ומאוסה ומפני מה יש להזהיר‬ ‫שלא לעבדה‪ ,‬וכי מזהירין מפני המיאוס? אלא הענין שיש‬ ‫מי ששיקוץ של עץ ואבן בשבילו זה כמו כסף וזהב‪ ,‬וזה‬ ‫פירוש הפסוק ותראו את שיקוציהם וכו' ככסף וזהב ולכן‬ ‫יש להזהיר ולהבדיל את הטוב מהרע‪) .‬גינת אגוז(‬

‫חנוך לנער |‬

‫הרב יצחק‪.‬‬

‫בשבוע שעבר הגענו למסקנה שתפקיד המורה‬ ‫הוא ללמד ולהעשיר את ידיעות הילד‪ .‬ותפקיד ההורים הוא‬ ‫לדאוג לחינוכו‪ ,‬מוסריותו ועיצוב אישיותו של הילד‪ .‬כמובן‬ ‫שזוהי שורת הדין ובוודאי גם ההורים צריכים לשאת בנטל‬ ‫הלימוד‪ ,‬כשם שגם המורה נושא בנטל החינוך‪ .‬רק הנקודה‬ ‫היא שעיקר החינוך הוא בבית וכל מה שהמורה מוסיף‬ ‫לחינוכו ולעיצוב אישיותו של הילד‪ ,‬זה כתוספת ומשלים‬ ‫את החינוך שלנו בבית‪ .‬וכן עיקר הלימוד הוא בבית הספר‬ ‫וההורים רק משלימים את החסר‪ ,‬כמו‪ :‬חזרה על הלימוד‬ ‫השבועי‪ ,‬חזרה למבחנים והשלמת פערים‪ ,‬במידה והילד‬ ‫מתקשה‪.‬‬ ‫מה קורה כשיש התנגשות?‬ ‫כבר הזכרנו שבכל מקום מסודר ישנה חלוקת תפקידים‬ ‫וסמכויות ברורות וכאשר כל אחד מכיר את מעמדו ומבצע‬ ‫את תפקידו בנאמנות‪ ,‬המקום מתנהל בהצלחה‪.‬‬ ‫אך מה קורה כאשר ישנם חילוקי דעות בין החינוך הבית‬ ‫ספרי לבין החינוך הביתי?‬ ‫לכאורה התשובה פשוטה‪ .‬הרי סיכמנו שההורים הם‬ ‫האחראיים העיקריים לחינוכו של הילד והמורה להשכלתו‪.‬‬ ‫אז אפשר לבצע בדיקה פשוטה‪ .‬אם הדעה השונה נוגעת‬ ‫לנושא לימודי אז המורה קובע ואם הדעה השונה נוגעת‬ ‫לנושא החינוכי אז ההורה קובע‪.‬‬ ‫הבעיה היא שכאשר נוצרים חילוקי דעות אחד נכנס לתוך‬ ‫התחום של השני ונוצרת בעיה אמיתית מעבר למחלוקת‬ ‫שכבר קיימת‪.‬‬ ‫ננסה להסביר בכמה דוגמאות‪ :‬גברת כהן שמוגדרת‬ ‫ה"חרדית מתונה" ואף גרה בשכונה מעורבת‪ ,‬שלחה את‬ ‫מאיר בנה בכיתה ד' ללמוד בת"ת "מעלות התורה"‪ .‬בת"ת‬ ‫זה ישנה הוראה חד משמעית‪ ,‬שתלמיד שצופה במחשב‬ ‫ואפילו בסרטים מבוקרים מסולק לאלתר מהת"ת‪ .‬גב'‬ ‫כהן התייעצה עם הרב שלהם מה עדיף? שמאיר ישחק עם‬ ‫חבריו לשכונה החילונית‪ ,‬או שיישאר בבית ויצפה בסרטים‬ ‫מבוקרים‪ .‬הרב ענה עדיף שיישאר בבית‪.‬‬ ‫גב' כהן בבעיה!!! מה היא תעשה עם החלטות הת"ת‪,‬‬ ‫בנוגע לצפייה של בנה במחשב? לכאורה היא האחראית על‬ ‫ה"חינוך" ולדעתה הצפייה במחשב אפשרית‪ .‬אבל המנהל‬ ‫בת"ת חולק!‬ ‫דוגמא נוספת אבל הפוכה‪ .‬אמו של משה רואה אותו‬ ‫מכין אחה"צ ש"ב‪ ,‬תוך כדי שהוא מחזיק את העיפרון בין‬ ‫האצבעות ומידי פעם הוא מכניס את העיפרון לפה‪ ,‬נושם‬ ‫עמוק ומשחרר אויר תוך כדי שהוא עושה "עיגולים" עם עשן‬ ‫הסיגריה הדמיונית שלו‪ .‬אמא של משה הייתה המומה‪ .‬הבן‬ ‫שלי מחכה מישהו שמעשן??? איפה הוא למד את זה???‬ ‫לשאלתה‪ ,‬ענה הילד בתמימות "זה המורה אבנר! בסוף‬ ‫היום‪ ,‬הוא מראה לנו איך עושים עיגולים עם העשן של‬

‫"ל ֹא בַ ׁ ּ ָש ַמיִ ם ִהוא לֵ אמֹר ִמי יַ ֲעלֶ ה ָּלנ ּו ַה ׁ ּ ָש ַמיְ ָמה וְ יִ ָ ּק ֶח ָה ָּלנ ּו‬ ‫ש ָּנה‪" :‬וְ ל ֹא ֵמ ֵעבֶ ר לַ ָ ּים ִהוא לֵ אמֹר ִמי יַ ֲעבָ ר‬ ‫וְ יַ ׁ ְש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה וְ נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫לָ נ ּו ֶאל ֵעבֶ ר ַה ָ ּים" )דברים ל' י"ב י"ג(‬ ‫ופירש רש"י ‪ -‬שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות‬ ‫אחריה וללמדה‪.‬‬ ‫ולכאורה מה הוסיף רש"י בביאורו ללמדנו על פסוק זה?‬ ‫אלא ניתן להסביר שהכוונה בזה היא לומר שאם התורה‬ ‫הייתה בשמים בודאי היו ניתנים לך גם הכלים להגיע‬ ‫אליה‪ ,‬וכעת שהיא ניתנה לבני האדם על הארץ אין האדם‬ ‫יכול לפטור את עצמו‪ ,‬כי ודאי שיש בידו את הכלים ללמוד‬ ‫את התורה הקדושה‪) .‬נחל חכמה(‬

‫וְ ָהיָ ה כִ י יָ בֹא ּו ָעלֶ ָיך ָּכל ַהדְּ בָ ִרים ָה ֵא ֶּלה ַה ְּב ָרכָ ה ‪ ...‬וְ ׁ ַשבְ ָּת ַעד ה'‬ ‫ֱאל ָ‬ ‫ֹקיך )דברים פרק ל(‬ ‫הגמרא )יומא פ"ו( מביאה‪" :‬אמר רבי לוי גדולה תשובה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוקך"‪,‬‬ ‫ורבו המפרשים שהקשו‪ ,‬מדוע לא למד ר' לוי את דבריו‬ ‫מפרשתינו שנאמר‪" :‬ושבת עד ה' אלוקך"‪ ,‬שמשמע מכך‬ ‫שהתשובה מגיעה גם עד כסא הכבוד‪.‬‬

‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬

‫והנכון בעיני לפרש דיש לחלק בין הפסוקים‪ ,‬דהפסוק‪:‬‬ ‫"שובה ישראל" מדבר על תשובה מאהבה שהוא הרבה‬ ‫יותר גבוה שכן מדוקדק בפסוק "שובה ישראל" והשם‬ ‫ישראל מורה על בחינת אהבה‪ ,‬ותשובה מאהבה מגיעה‬ ‫עד כסא הכבוד‪ ,‬משא"כ בפרשתינו שרק אחר שמצא את‬ ‫האדם דברים קשים אזי הוא שב‪ ,‬דהיינו תשובה מיראה‬ ‫שדרגתה למטה מתושבה מאהבה‪) .‬נתיבות דעת(‬ ‫פרשת וילך‬ ‫"וְ ָאנֹכִ י ַה ְס ֵּתר ַא ְס ִּתיר ּ ָפנַ י ַּביּוֹ ם ַההוּא‪) "...‬דברים ל"א י"ח(‬ ‫הגמרא )חולין קל"ט‪ (:‬דורשת‪" :‬אסתר מן התורה מנין?‬ ‫שנאמר‪" ,‬ואנכי הסתר אסתיר" ולכאורה צריך ביאור לקשר‬ ‫הדברים‪ ,‬ועוד שהרי אצל אסתר בסוף היה הניסים גלויים‬ ‫שהיה התגלות אור ה' ולא הסתרה?‬ ‫והנראה בזה כי התורה באה לרמז כי גם בזמנים שעם‬ ‫ישראל יהיו נתונים בשיא ההסתרה עליהם לדעת כי בעצם‬ ‫יש בתוך הסתרה זו ישועה‪ ,‬כגון של אסתר המלכה‪ .‬ולכן‬ ‫נרמז נס של אסתר המלכה דווקא במלים של הסתרה‬ ‫לומר כי בתוך כל הסתרה מסתתר נס גדול‪) .‬בגן התורה(‬

‫בית ושמו בית ספר פרק ג'‬

‫הסיגריה"‬ ‫אמא של משה התקשרה בבהילות למנהל וסיפרה לו את‬ ‫העניין‪ .‬המנהל ענה לה‪" :‬אני אחראי על מעשיו של המורה‬ ‫בחדר הכיתה‪ ,‬מה הוא עושה אח"כ זה בעיה שלו"‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬חילוקי דעות! המורה אבנר מעשן בנחת‪ ,‬למנהל זה לא‬ ‫מפריע ואמא של משה מזועזעת‪ .‬מי צודק?!‬ ‫דוגמא נוספת‪" .‬אמא‪ ,‬אבל המורה אמרה שזה חובה‪"...‬‬ ‫"רחלי! תפסיקי להכתיב לנו בבית‪ ,‬את כל מה שהמורה‬ ‫שלך אומרת! זוהי פעם אחרונה שאני שומעת מה הדעה‬ ‫של המורה מירי‪ ,‬בכל הקשור להתנהגות שלך בבית שלי‪.‬‬ ‫אם המורה מירי רוצה לקבוע‪ ,‬שתקבע בכיתה שלה‪ .‬אני לא‬ ‫התלמידה של המורה מירי‪ ,‬אני אמא שלך ובבית שלי אני‬ ‫קובעת!!!"‪.‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬קיים פער בין השקפת העולם החינוכית‬ ‫של ההורים לבין השקפת העולם החינוכית של ביה"ס‪.‬‬ ‫זה מתבטא בעיקר בענייני השקפה תורנית‪ ,‬כאשר המורה‬ ‫מרצה לחניכיו את השקפת עולמו‪ -‬שלא בהכרח תמיד‬ ‫תואמת את השקפת עולמם של ההורים‪ .‬אך לא רק‪ -‬יש‬ ‫גם חילוקי דעות בתכני הלימודים ובהנהגה כללית‪ .‬למשל‪-‬‬ ‫לגבי עומס הלימודים‪ ,‬מתן שעורי בית‪ ,‬סוגי הענישה‪,‬‬ ‫הפרופורציה של מקצועות לימוד שונים‪ ,‬היחס בין מקצועות‬ ‫קודש למקצועות חול‪ .‬ערכים כלליים או חברתיים וכו'‪" .‬למה‬ ‫אסור לבא עם החולצה הזו?"‪" ,‬למה נותנים להם כל כך‬ ‫הרבה שיעורי בית"‪" ,‬הילד משתגע אחה"צ‪ ,‬למה לא נותנים‬ ‫מספיק שיעורי בית?"‪" ,‬בשביל מה כל כך הרבה מקצועות?"‪,‬‬ ‫"למה לא לומדים אנגלית כבר מכיתה ב" וכו' וכו'‪.‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬כאשר ישנם חילוקי דעות ובמיוחד כאשר‬ ‫הם נוגעים לעקרונות חינוכיים‪ ,‬כמו הדוגמאות לעיל‪ ,‬בוודאי‬ ‫נוצר מצב לא נעים ואפילו לפעמים זה יכול בהחלט להגיע‬ ‫עד לפסים אישיים‪ .‬אני לא בא לנסות לפשר בין הצדדים‬ ‫או לקבוע בבירור מי קובע ומי צודק‪ ,‬יכול להיות שההורים‬ ‫צודקים במאה אחוז‪ .‬אבל אפילו שלכאורה ההורים צריכים‬ ‫לתת את הטון בכל הקשור לנושא החינוכי‪ ,‬כמערכת חינוכית‬ ‫כללית באופן עקרוני‪ ,‬המערכת מכתיבה את הכללים‬ ‫והנהלים ואין להורים ברירה אלא לקבל!‬ ‫ממחלוקת אין מרוויחים!‬ ‫לא רק בהחלטות הנהלה‪ ,‬אלא גם השינוי בין תפישת‬ ‫העולם החינוכית של ההורים לבין תפישת העולם החינוכית‬ ‫של המורים עשוי להביא לקונפליקטים‪ ,‬סמויים או גלויים‪.‬‬ ‫וככל מחלוקת או ויכוח ואפילו יהיה ענייני‪ ,‬בסוף הוא נעשה‪-‬‬ ‫"על גבם" של הילדים‪.‬‬ ‫אומרים "שבין שני יהודים ישנם שלוש דעות" וכבר לימדונו‬ ‫חכמים "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"‪.‬‬ ‫דעות שונות‪ -‬זה בסדר גמור‪ .‬אבל מחלוקת זה מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫פעמים והמחלוקת היא עניינית ואפילו נוגעת לעקרונות‬

‫וכו' וכו' אך עלינו לדעת שממחלוקת בין מורים להורים אין‬ ‫מנצחים‪ .‬יש רק מפסידים ובד"כ המפסידים הם הילדים!‪.‬‬ ‫מעבר לכך שההורים עלולים להיכנס לתחרות או אפילו‬ ‫למלחמה עם צוות ביה"ס ולפגוע‪ ,‬באופן מודע או שלא‬ ‫מודע‪ ,‬בסמכות המורים‪ .‬ומכאן הדרך קצרה לאיבוד האימון‬ ‫של התלמיד במורה‪ .‬ועד ח"ו לזלזול במערכת החינוכית וכו'‬ ‫"הוא קודש קודשים"!‬ ‫הורים יקרים! כאשר ישנם חילוקי דעות בנוגע לאופן שבו‬ ‫הילד שלנו מתחנך בבית הספר וכאשר אנחנו מעוניינים‬ ‫להתערב כדי שהילד יגדל ויהיה יהודי כשר‪ ,‬עלינו לדעת כלל‬ ‫ברור ויסודי! אם רצוננו שהילד שלנו יצליח בע"ה במערכת‬ ‫הלימודים‪ ,‬ישנו גורם חשוב ביותר והוא‪ -‬המוסכמות הפנימית‬ ‫הבסיסית של הילד‪ -‬שהוריו סומכים על ביה"ס ובמיוחד על‬ ‫המורים‪.‬‬ ‫הורים יקרים! אין לנו מושג‪ ,‬עד כמה חשוב שאנו נחזיק‬ ‫מביה"ס גורם עוזר ולא עוין ועד כמה חיוני שננהג כלפי צוות‬ ‫ביה"ס כשותפים ולא כאויבים‪ .‬כאשר אנחנו משדרים לילד‬ ‫שהמורה הוא הסמכות המחליטה והקובעת‪ ,‬בכל הקשור‬ ‫למערכת הלימודים וסדרי ההנהגה הכללים‪ ,‬הילד מקבל‬ ‫זאת ללא עוררין‪ -‬ובעיות משמעת שונות שיכולות להיווצר‬ ‫או אי קבלת מרות יורדות לאפס‪ .‬הורים שאינם סומכים‬ ‫על ביה"ס‪ ,‬שמגלים יחס של חשדנות ואף עוינות‪ ,‬לא יוכלו‬ ‫להתגבר על החרדות הנ"ל‪ .‬הם אף יעבירו לילדיהם את‬ ‫חרדתם‪ ,‬חשדנותם ועוינותם‪ .‬ילד שלא מרגיש‪ -‬שרצונותיו‪,‬‬ ‫דעותיו והשקפותיו של המורה הם "כנתינתן מסיני" ואפילו‬ ‫יהיה זה המורה המחליף להיסטוריה‪ -‬לא יוכל לעולם לקבל‬ ‫מהמחנך שום לימוד או הדרכה‪ .‬ילד שלא מכיר במעלת‬ ‫המחנך‪ -‬יזלזל במחנך‪ ,‬במערכת הלימודית ומכאן הדרך‬ ‫לזלזול כללי ונשירתו מהמערכת ח"ו קצרה‪.‬‬ ‫הרבנית ארוש תליט"א אמרה פעם להורה שבא להתלונן‬ ‫בפניה על התנהגותו של המורה של בנה‪" :‬מה! אתה חולק‬ ‫על המורה של הילד??? יש לך תלונות עליו??? בשבילי‪,‬‬ ‫המורה של הילד שלי‪" -‬הוא קודש קודשים"!!!‪.‬‬ ‫אני לא אומר שהמורים מלאכים והם אף פעם לא טועים‪.‬‬ ‫בוודאי גם הם טועים וצריכה להיות ביקורת‪ ,‬אך צריכה‬ ‫להיות ביקורת‪ -‬בונה‪ ,‬מתוך הערכה וכבוד הדדי‪ .‬ולכן לפני‬ ‫הביקורת‪ ,‬צריך לשמוע את דעתו של המחנך‪/‬ההנהלה‪ ,‬ואחר‬ ‫כך לשקול מה דעתנו ואיך אנחנו יכולים להתמודד ולעזור‬ ‫ע"י שיתוף פעולה מלא של המורה‪.‬‬ ‫כמובן כפי שאומר תמיד מו"ר הרב שליט"א "כל העצות בחינוך‬ ‫מועילות‪ -‬כאשר מתפללים עליהם" ולכן בכדי למנוע חילוקי‬ ‫דעות‪ ,‬חשוב מאוד להתפלל כל יום על המורה של הילד‬ ‫שיעשה מלאכתו נאמנה ויהיה כלי מלא ביראת שמים בכדי‬ ‫שיוכל לחנך את התלמיד‪.‬‬ ‫בשבוע הבא נמשיך בע"ה בנושא "התמודדות בזמן מחלוקת"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בנתיבי הפרשה‬ ‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬

‫הדרך לצדיק‬ ‫אומן ראש השנה‬

‫"א ֶּתם נִ צָּ בִ ים ַהיּוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם‪"...‬‬ ‫ַ‬ ‫"א ּ ֶתם נִ ָ ּצ ִבים‬ ‫ש להבין את דברי הפסוק‪ַ :‬‬ ‫י‬ ‫ַה ּיוֹ ם"‪.‬‬ ‫)א( לשם מה נכתב עניין כינוס זה ומי הם הבאים‪,‬‬ ‫לכאורה היה למשה להתחיל ישר מענין התוכחה?‬ ‫)ב( מהו הלשון "נצבים" ולא נאמר‪" :‬עומדים"?‬ ‫)ג( לשם מה נכתבה המילה "היום" כי הרי אינו מבאר‬ ‫באיזה יום עסקינן?‬ ‫ונראה לבאר בס"ד על פי מה שדרשו במדרש‬ ‫)פסיקתא רבתי מ"א( "אתם נצבים 'היום' הכונה‬ ‫בזה לראש השנה ומשום כך כתוב היום‪ ,‬שהוא היום‬ ‫הידוע שבו נברא העולם‪.‬‬ ‫"על יְ ֵדי ַה ִה ׁ ְש ּתוֹ ְקקוּת‬ ‫רבינו כותב )ליקוטי מוהר"ן קפ"ה( ַ‬ ‫שה ר ׁ ֶׂשם ַה ְּכלִ י‪ְּ ,‬כמוֹ ֻא ָּמן‬ ‫וְ ָה ָרצוֹ ן לִ נְ ס ַֹע לְ ַהצַּ דִּ יק‪ ,‬נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫ְּכ ׁ ֶשרוֹ ֶצה לַ ֲעשׂ וֹ ת ְּכלִ י ָצ ִר ְיך לְ ַצ ֵ ּיר וְ לַ ֲחקֹק ִמ ְּת ִח ָּלה ר ׁ ֶׂשם‬ ‫שה ַה ְּכלִ י‪ֵּ ,‬כן ְּבזֶ ה ָה ָרצוֹ ן לִ נְ ס ַֹע‬ ‫וְ ִצ ּיוּר ַה ְּכלִ י‪ ,‬וְ ַא ַחר ‪ָּ -‬כ ְך עוֹ ֶ ׂ‬ ‫שה ַהצִּ ּיוּר וְ ר ׁ ֶׂשם ַה ְּכלִ י‪ ,‬וְ ַא ַחר ‪ָּ -‬כ ְך ְּכ ׁ ֶש ָּבא ֵאלָ יו היינו‬ ‫נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫אצל הצדיק נַ ֲע ֶשׂ ה ַה ְּכלִ י מרצונותיו הטובים של האדם"‪.‬‬ ‫כלומר שהצדיק בונה לאדם את הכלי לקבלת‬ ‫השפע‪ ,‬ומשום כך כתוב דווקא את מילת "ניצבים"‬ ‫ולא "עומדים"‪ ,‬כמבואר בספר נועם אלימלך )פרשת‬ ‫וירא( ‪ -‬שהמילה 'נצב' הוא לשון 'כלי' כמו שכתוב‬ ‫"וילך הנצב אחר הלהב"‪ ,‬וזה שאמר משה לעם‬ ‫ישראל‪" :‬אתם ניצבים" אם רוצים אתם כלי לקבל‬ ‫השפע של ראש השנה‪ ,‬אזי עליכם לבא אצלי‪ ,‬וזה‬ ‫שרמז להם משה באומרו‪' :‬היום'‪ ,‬פירוש שצריכים‬ ‫אתם להתקרב לצדיק שנקרא 'יום' כמובא בליקו"ה‬ ‫יקים ָה ֲא ִמ ּ ִת ִ ּיים‪ֵ ,‬הם‬ ‫– )ברכת השחר ה"ג( "כי ַה ַ ּצדִּ ִ‬ ‫ְ ּב ִחינַ ת אוֹ ר יוֹ ם‪ִּ ,‬כי ָּכל צַ דִּ יק ֱא ֶמת הוּא ְ ּב ִחינַ ת מ ׁ ֶֹשה‬ ‫יח‪ּ ְ ,‬ב ִחינַ ת אוֹ ר יוֹ ם‪ֶ ׁ ,‬שהוּא ְ ּב ִחינַ ת אוֹ ר ָה ֱא ֶמת"‪.‬‬ ‫ָמ ׁ ִש ַ‬ ‫אך גם האדם מצד עצמו צריך לעשות כמה הכנות ע"מ‬ ‫שיוכל להכלל באורו של הצדיק‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫)א‪ (.‬אחדות וההתקבצות של כולם כאחד באהבה‪,‬‬ ‫"א ּ ֶתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּיוֹ ם‬ ‫במחיצתו של הצדיק‪ ,‬כמו"ש‪ַ :‬‬ ‫ֻּכ ּ ְלכֶ ם"‪ .‬ובזה גם יובן מה שהתורה מפרטת ראשיכם‪,‬‬ ‫שבטיכם‪ ,‬זקניכם‪ ,‬חוטבי העצים‪ ,‬ושואבי המים‪,‬‬ ‫היינו שצריך להיכלל עם כולם יחד ולדעת שאצל‬ ‫הצדיק כולם שוין לטובה והוא תנאי הכרחי לצאת‬ ‫זכאי בדין‪.‬‬ ‫יך ו ְּב ָאלָ תוֹ ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫)ב‪" (.‬לְ ָע ְב ְר ָך ִ ּב ְב ִרית ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך‬ ‫כּ ֵֹרת ִע ְּמ ָך ַה ּיוֹ ם"‪ ,‬פירוש שכל יהודי שמגיע ושוהה‬ ‫במחיצת הצדיק בימי הדין‪ ,‬עליו לדעת שעיקר‬ ‫המתקת הדינים הוא ע"י שמירת המחשבה שהיא‬ ‫ֹוחין ֶא ּ ָלא ַעל‬ ‫שמירת הברית‪ ,‬כי הרי ֵאין ׁ ְשלֵ מוּת לְ מ ִ‬ ‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה הוּא ְמקוֹ ר‬ ‫יקים‪ .‬וְ ר ׁ‬ ‫ יְ ֵדי ִה ְת ַק ּׁ ְשרוּת לְ צַ דִּ ִ‬‫ַהדִּ ינִ ים ׁ ֶשל ָּכל ַה ּׁ ָשנָ ה‪ ,‬וְ צָ ִר ְ‬ ‫יך לְ ַט ֵהר ֶאת ַמ ֲח ׁ ַש ְב ּתוֹ ְּכ ֵדי‬ ‫יקים ְּכ ֵדי לִ זְ כּ וֹ ת‬ ‫יקם‪ ,‬ו ִּב ׁ ְש ִביל זֶ ה נוֹ ְס ִעין לְ צַ דִּ ִ‬ ‫לְ ַה ְמ ּ ִת ָ‬ ‫לִ ְק ֻד ּׁ ַשת ַה ַּמ ֲח ׁ ָש ָבה"‪.‬‬ ‫העולה מתוך הדברים כי משה רבינו מלמדינו כיצד כל‬ ‫איש ישראל צריך לנהוג בימים הללו‪ ,‬ומה הם העצות‬ ‫שעל ידם הוא יוכל לזכות לצאת זכאי בדין‪ ,‬ולזכות לקבל‬ ‫שפע ולא זו בלבד אלא גם כלים נכונים שבהם ישמרו‬ ‫השפע והטוב‪.‬‬ ‫ויהי רצון ׁ ֶש ַעל ‪ -‬יְ ֵדי ‪ -‬זֶ ה ׁ ֶש ִּנכְ לָ לִ ים יַ ַחד ָּכל ַה ְּנ ָפ ׁשוֹ ת‬ ‫יקים‬ ‫ַועל ‪ -‬יְ ֵדי ‪ -‬זֶ ה נַ ֲע ֶׂשה ִׂש ְמ ָחה‪ ,‬כמו"ש "אוֹ ר צַ דִּ ִ‬ ‫יִ ְׂש ָמח"‪ .‬ועי"ז נזכה להיכתב ולהיחתם לחיים טובים‬ ‫‪‬‬ ‫בספרן של צדיקים אמיתיים אכי"ר‪.‬‬

‫שמעו ותחי נפשכם!‬

‫ניתן להאזין לשיעורו של מו"ר הרב שלום‬ ‫ארוש שליט"א‪ ,‬בכל יום רביעי בשעה ‪21:00‬‬ ‫גם בקול הלשון בטל' ‪03-6171111 :‬‬

‫סיפור‬ ‫לשולחן‬ ‫שבת‬ ‫ת מחייתו קיים‬ ‫הפונדקאי‬ ‫א מושק'ה‬ ‫משקאות‬ ‫ממכירת‬ ‫חריפים ומיני תבשילין בבית‬ ‫המרזח שברשותו‪ .‬את משקאותיו‬ ‫הוא היה מוכר לכפריים אשר‬ ‫ששו על ה"טיפה המרה"‪ .‬גם את‬ ‫המאכלים המיוחדים כמו דגים‬ ‫ושאר מטעמים מעשה ידי אמן של‬ ‫הפונדקאי‪ ,‬היו סועדים‪ .‬וכל זאת‬ ‫הספיק כדי מחייתו ומחיית בני‬ ‫ביתו בצמצום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הימים הנוראים קרבו ובאו‪,‬‬ ‫והפונדקאי‪ ,‬בהיותו יהודי ירא‬ ‫שמים‪ ,‬כמו כל יהודי הירא לדבר‬ ‫ה' ומרבה במצוות ובמעשים‬ ‫טובים בפרט בחודש אלול‬ ‫עמ"נ להטות את הכף לזכות‪,‬‬ ‫היה הוא מבלה עתותיו יותר בבית‬ ‫המדרש מאשר בבית המרזח‪.‬‬ ‫בת מבוגרת הייתה לו לפונדקאי‪,‬‬ ‫אך מנין ייקח את כספי הנדוניה‬ ‫עבורה? ואפילו בהיותו בעל בית‬ ‫המרזח לא שפר עליו עושרו‪ ,‬וק"ו‬ ‫לא כדי להשיא את ביתו‪.‬‬ ‫אך מושק'ה הפונדקאי לא נואש‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬הוא שם את מבטחו‬ ‫בקונו‪ .‬התפלל מלב שבור ורצוץ‬ ‫וקיווה כי ה' אשר הוא כל יכול‪ ,‬יוכל‬ ‫להביא תשועה גם למצבו העגום‪.‬‬ ‫בשבתו כך בבית המדרש‪ ,‬פיו‬ ‫ממלמל פרקי תהילים ואגלי‬ ‫דמעות יורדים על לחייו‪ ,‬שמע‬ ‫שיחת רעים בין שני חנוונים‪.‬‬ ‫הללו דיברו על גדוד צבאי העומד‬ ‫להגיע אל העיירה לתמרונים‪ ,‬וכי‬ ‫הם לבטח ירכשו מוצרים רבים‪,‬‬ ‫ועל כך צריכים הם להיות ערוכים‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫כששמע זאת הפונדקאי הוא‬ ‫סיים את פרקי התהלים בלב שמח‪,‬‬ ‫והזדרז לבשר את הבשורה הטובה‬ ‫לבני ביתו‪ .‬אחרי שיקול דעת עם‬ ‫אשתו הוא החליט לנצל את מעט‬ ‫כספו שהיה לו‪ ,‬וכן ליטול כמה‬ ‫הלוואות ובסכום זה להכין מלאי‬ ‫ניכר של מיני משקאות ומאכל‬ ‫לאנשי הצבא האמורים לפקוד‬ ‫את בית המזרח‪ .‬הם קיוו כי בכסף‬ ‫שישתכרו יוכלו להשיא את בתם‬ ‫המבוגרת ואולי אף עוד והותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באחד הימים עת חזר הפונדקאי‬ ‫מבית המדרש‪ ,‬והנה צרה צרורה!‬ ‫מה חוזות עיניו? חורבן והרס‬ ‫בבית המרזח‪ ,‬הבית מלא אנשי‬ ‫צבא שיכורים‪ ,‬שסבאו וזללו את‬ ‫כל מה שהיה בבית המרזח‪ .‬לא‪-‬‬ ‫די שלא שילמו על מה אכלו ושתו‪,‬‬

‫"ובכן תן פחדך "‬

‫‪‬‬ ‫הם עוד החלו לשלוח יד ברהיטים‬ ‫ובחפצים‪ ,‬שברו והרסו מכל הבא‬ ‫ליד‪ .‬זגוגיות מנופצות עם שברי‬ ‫כסאות התגוללו על רצפת החדר;‬ ‫החיילים שתו וחזרו ושתו‪ .‬אכלו‬ ‫ממיטב המאכלים ומכל הבא ליד‪.‬‬ ‫השתוללו כאוות נפשם‪ .‬והרסו כל‬ ‫חלקה טובה‪.‬‬ ‫תחילה חשו בני הזוג‬ ‫הפונדקאיים כי חשך עליהם‬ ‫עולמם‪ .‬הפונדקאית הענייה פירכה‬ ‫את ידיה מרוב צער וכאב ולא ידעה‬ ‫מה לעשות‪ .‬ברכי הפונדקאי כשלו‬ ‫מפחד אף הם‪ .‬כל עמלו והונו נמוגו‬ ‫שבחו של צדיק‬ ‫גדולי ישראל על רבינו הננמ“ח זיע“א‬

‫הרה“ק ר‘ מנחם מענדל שנאורסון‬ ‫זצוק“ל מליובאוויטש‪ ,‬ביקש מאחד‬ ‫מאנ“ש שילקט לו מספרי מוהר“ן‬ ‫מברסלב‪ ,‬בעניין ההשטתחות על‬ ‫קברי צדיקים‪.‬‬ ‫וכן פעם אחת הודיע אחד מחסידי‬ ‫הרבי זצוק“ל כי הוא חפץ לנסוע‬ ‫לציון הק‘ של מוהר“ן מברסלב בעיר‬ ‫אומאן‪ -‬נתן לו הרבי ”סדר היום“‬ ‫כיצד להתכונן לנסיעה קדושה זו‪.‬‬ ‫)שבחו של צדיק ערך ליובאוויטש(‬

‫וכלו כלא היו ומי יודע מה יעשו עוד‬ ‫חיילים פראיים אלו‪ .‬רק‪ ,‬חלילה‪,‬‬ ‫שלא יערכו עוד "פוגרום" ביהודי‬ ‫העיירה!‬ ‫אך‪ ,‬עד מהרה התעשתו השניים‬ ‫והחלו מחזקים עצמם בדברי‬ ‫אמונה וביטחון בהשי"ת שהכל‬ ‫לטובה ואין רע בעולם כלל‪ .‬והחלו‬ ‫לפעול בעניין‪ .‬מיד אץ הפונדקאי‬ ‫אל בית המדרש וניגש אל הרב‬ ‫שישב עדיין מעוטף בטלית ומעוטר‬ ‫בתפילין‪ .‬בעיניים דומעות וכשכולו‬ ‫רועד כעלה נידף תינה הפונדקאי‬ ‫לפני הרב את כל צרתו‪.‬‬ ‫הרב קם מיד ממקומו ופנה יחד‬ ‫עם הפונדקאי אל בית המרזח‪.‬‬ ‫בכניסה לבית המרזח נעצר הרב‬ ‫ליד הדלת‪ ,‬הוא סקר במבטו החודר‬ ‫ונוקב את החיילים המשתוללים‪,‬‬ ‫ולפתע מתוך התלהבות עצומה‪,‬‬ ‫קרא בכל כוחו משפט המופיע‬ ‫בתפילות ראש השנה‪" :‬ובכן תן‬ ‫פחדך"! "ובכן תן פחדך"! "ובכן תן‬ ‫פחדך"!‬ ‫שלוש פעמים רצופות קרא הרב‬ ‫את המלים הללו‪ ,‬ובפתע פתאום‬ ‫תקף פחד עז את כל החיילים‬ ‫שישבו אותה שעה בבית המרזח‪,‬‬ ‫בראותם את דמותו האצילה של‬ ‫הרב עם זקנו הלבן כשהוא מעוטף‬

‫בטלית ומעוטר בתפילין‪ ,‬וצועק‬ ‫בכל כחו "ובכן תן פחדך"!‬ ‫אימה מוזרה נפלה על כל‬ ‫החיילים‪ .‬מיד לאחר כך‪ ,‬החלו‬ ‫נמלטים כל עוד רוחם בם‪ ,‬מי דרך‬ ‫הדלת ומי דרך החלון‪ .‬תוך דקות‬ ‫ספורות התרוקן בית המרזח‪ ,‬ורק‬ ‫חפציהם האישיים של החיילים‬ ‫נשארו מוטלים כאבן אשר אין לה‬ ‫הופכין‪.‬‬ ‫החיילים היו כה מבוהלים עד‬ ‫שאפילו לא נעצרו להצדיע בפני‬ ‫קציניהם‪ .‬לבסוף יצא המפקד‬ ‫הראשי והרעים עליהם בקולו ורק‬ ‫אז הם התאוששו קמעה‪ .‬לשאלתו‪,‬‬ ‫פתחו החיילים את פיהם וסיפרו‬ ‫את אשר עבר עליהם‪:‬‬ ‫כאשר הטיבו את נפשם ביין‬ ‫בבית המרזח‪ ,‬וזללו מכל הבא אל‬ ‫היד‪ ,‬החלו לשלוח יד גם בחפצי‬ ‫הבית‪ .‬לפתע הופיע בפתח הבית‬ ‫זקן אחד שהיה נראה כמו מלאך‬ ‫אלוקים וצעק עליהם בשפה בלתי‬ ‫מוכרת‪" :‬פחדך"‪" ,‬פחדך"‪ ,‬ואימת‬ ‫מות נפלה על כולם‪ .‬הם לא ידעו‬ ‫מה קרה להם‪ ,‬גופם רעד מפחד‪,‬‬ ‫ואף עתה בקושי יכלו לעמוד על‬ ‫רגליהם‪.‬‬ ‫המפקד הבין כי האיש בעל‬ ‫הזקן הלבן הוא איש קדוש‪ .‬הוא‬ ‫ציווה עליהם ללכת בעקבותיו‪,‬‬ ‫והביא אותם חזרה לבית המרזח‪.‬‬ ‫כאן ציוה עליהם להוריק את כל‬ ‫הכסף שהיה בכיסיהם‪ ,‬כדמי‬ ‫תשלום על מה שזללו וסבאו‪ ,‬וכן‬ ‫על הנזק הרב שגרמו לבית המרזח‪.‬‬ ‫הוא גם העניש אותם בעונש חמור‬ ‫על הצער והפחד שגרמו לפונדקאי‬ ‫והפונדקאית‪ .‬לאחר מכן הוא‬ ‫הוביל אותם אל הרב‪ ,‬שם התנצלו‬ ‫על התנהגותם המבישה ובקשו‬ ‫את סליחתו‪ ,‬ורק אז פג מעליהם‬ ‫אותו פחד מסתורי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיומו של היום פנה הפונדקאי‬ ‫ישב ומנה את כל הכסף שזימן‬ ‫לו בורא העולם‪ .‬התוצאה הייתה‬ ‫עד להפליא‪ :‬לא רק שהוא כיסה‬ ‫את כל החובות‪ ,‬את דמי הנזק‬ ‫ואובדן הרכוש‪ ,‬אלא נשאר להם‬ ‫עוד סכום כסף הגון כדי להשיא‬ ‫את בתם הבכירה‪ .‬הם הודו ושבחו‬ ‫לבורא יתברך על שהפך להם את‬ ‫הנזק והחורבן לגאולה‪ .‬אמונתם‬ ‫בבורא עולם התחזקה‪ ,‬שהרי "כל‬ ‫מה שה' עושה הכל לטובה"‪ ,‬וגם‬ ‫כשלפעמים בעינינו הגשמיות‬ ‫לא נראית לעין הטובה‪ ,‬הרי היא‬ ‫טמונה בתוכה של התמונה‪ .‬וזו‬ ‫דוגמא אחת קטנה מיני אלף‪...‬‬

‫לאורם‬ ‫נלך‬

‫המקובל המלוב"ן רבי חיים פינטו זצוק"ל‬ ‫כ"ו אלול‬

‫אלה תולדות הרה"ק המלוב"ן איש האלוהי‪-‬ם סבא דמשפטים ר' חיים פינטו‬ ‫זצוק"ל זיע"א‪.‬‬ ‫נולד לאביו הצדיק החסיד רבי שלמה פינטו זצוק"ל‪ ,‬רבי שלמה ע"ה‬ ‫עסק במסחר יחד עם חותנו שהיה עשיר מופלג‪ ,‬ואת עיקר הזמן‬ ‫הקדיש ללימוד התורה יחד עם חותנו‪.‬‬ ‫לאחר שהתאלמן רבי שלמה‪ ,‬עבר לגור לעיר מרקש ושם נשא לאישה‬ ‫בפעם השנייה בת למשפחת בנבשתי‪ ,‬המכונים חיונא ולאחר מכן חזר‬ ‫לעיר אגאדיר שם נולד לו בן שעתיד להיות אור לגולה הוא הצדיק‬ ‫המקובל רבי חיים פינטו זצוק"ל‪.‬‬ ‫ישנה מסורת המקובלת אצל יהודי מוגאדור‪,‬שביום‬ ‫שנפטר "האור החיים" הקדוש רבי חיים בן עטר זצוק"ל‪,‬‬ ‫נולד הצדיק רבי חיים פינטו זצוק"ל‪ ,‬ודורשי רשומות היו‬ ‫דורשים‪",‬כבה נר המערבי ונדלק נר המערבי"‪.‬‬ ‫ר' חיים הצעיר התייתם בגיל צעיר מאוד‪ .‬ויחד עם‬ ‫רבים מתושבי העיר אגאדיר עזב לעיר מוגאדור‬ ‫)אסוירא( שם הלך ללמוד בישיבתו של הרה"ק רבי‬ ‫יעקב ביבאס ע"ה‪ ,‬ובתוך זמן קצר נתגלה כעילוי‬ ‫והתפרסם ברחבי המדינה כחכם גדול‪.‬‬ ‫עם פטירת הרה"ק ר' יעקב ביבאס זצוק"ל מונו לרבני הקהילה‬ ‫במוגאדור רבי חיים פינטו זצוק"ל והרה"ק ר' דוד חזן זצוק"ל‪.‬‬ ‫רבי חיים פינטו זצוק"ל ייסד לראשונה את בית הדין הראשון במוגאדור‬ ‫ושם רכש לו שם של מקובל אלוקי בעל נסים הזוכה לגילויי מגידי‬ ‫אמת‪ ,‬יחד עם גילוי אליהו הנביא‪,‬‬ ‫וכך כתב בעל "ויגד משה" ‪...‬הצדיק היה נגלה אליו אליהו הנביא ז"ל‪,‬והיה‬ ‫מלומד בניסים‪ .‬גם כן היה משורר נשגב‪ ,‬וחיבר הרבה שירים‪,‬יש מהם‬ ‫המודפסים בספר "רני ושמחי"‪.‬וסיפר לי תלמיד חכם אחד‪ ,‬שהרב רבי חיים‬ ‫פינטו זצוק"ל הניח אחריו הרבה כתבי יד‪ ,‬ובהם הרבה שירים שחיבר מלא‬ ‫שק כת"י‪ ,‬ובזמן אחד שבאו השודדים לעיר אצוירא שקוראים אותם בערבי‬ ‫לקחו השודדים את כל כת"י הנזכר‪.‬‬ ‫לרבי חיים נולדו ארבעה בנים‪ :‬רבי יהודה‪ ,‬רבי יוסף‪ ,‬רבי יאשיהו‪ ,‬ורבי‬ ‫יעקב זצוק"ל‪.‬‬ ‫היה עורך קבלת שבת בשמחה והיה משורר שירים ובקשות לכבוד‬ ‫השבת בקול נפלא‪ ,‬באחד מלילות השבת שר את השיר 'י‪-‬ה רבון‬ ‫עולם'‪ ,‬של רבי ישראל נג'ארה זצוק"ל ומייד עם התחלת השיר נגלה לו‬ ‫רבי ישראל נג'ארה זצוק"ל וחבקו ונשקו על ראשו‪.‬‬ ‫היה מקפיד בהילולת הרשב"י ורבי מאיר בעל הנס מידי שנה ברוב עם‬ ‫והדרת מלך‪ ,‬את חג השבועות היה מעביר בלימודי תורה במשך שתי‬ ‫לילות עד לשעות הבוקר‪.‬‬ ‫אף הישמעאלים בראותם את רבי חיים פינטו זצוק"ל אחזתם חיל‬ ‫ורעדה‪ ,‬יהודים וערבים מכבדים ומפארים את שמו וכולם מאמינים‬ ‫בקדושתו ובזכות אבותיו הקדושים‪.‬‬ ‫מספרים‪ :‬כי "באחד הימים הקאדי )מושל העיר( הכניסו לבית הכלא לאור‬ ‫ויכוח שהתעורר בניהם ובאותו היום מת הקאדי פתאומית‪ ,‬ויצא הצדיק ע"ה‬ ‫לחופשי ועל זה כתב את הפיוט‪ :‬הממני ואסר ‪ .‬אותי במלכודתו ‪ .‬אויב שונא‬ ‫וצר ענה אותי מן המצר"‬

‫המשך דבר ראש הישיבה מעמוד ‪1‬‬

‫עכשיו‪,‬‬ ‫שעושה‬ ‫בהתבודדויות‬ ‫וכן‬ ‫ההודיה‪.‬‬ ‫בסוף השנה‪ ,‬יראה להרבות בהודיה ולא ליפול לשום בכיינות‪ ,‬וגם‬ ‫כשמתוודה על עוונותיו‪ ,‬יזהר שלא להתלונן‪ ,‬רק יקבל באמונה‬ ‫גם את הכשלונות שלו‪ ,‬שזה מאת ה'‪ ,‬שה' לא עזר לו להתגבר‬ ‫על יצרו בגלל שהיה מלא בגאווה‪ ,‬שהוא יכול לבד‪ ,‬ולא התפלל‬ ‫מספיק שה' יעזור לו להתגבר על יצריו הרעים‪ ,‬ועל זה עיקר‬ ‫התשובה שעושה עכשיו‪ ,‬שמבקש מה' שיתן לו לדעת שהוא‬ ‫צריך להתפלל הרבה בשביל לזכות להיות כרצון ה' וכו' וכו'‪.‬‬ ‫והכלל בימים אלו‪ ,‬הוא‪ ,‬שכשיעשה תשובה כפי כוחו‪ ,‬אזי ימחלו‬ ‫לו את כל עונותיו ויזכה להכנס נקי ליום הדין‪ ,‬ומזה יוצאת לנו‬ ‫עצה טובה נוספת – שאת השעה האחרונה של השנה‪ ,‬לפני‬ ‫תפלת המנחה של ערב ראש השנה‪ ,‬יבלה כך בהתבודדות ויכנס‬ ‫לראש השנה מתוך התבודדות ותשובה‪.‬‬ ‫ראש ַה ׁ ָּשנָ ה‬ ‫ד‪ .‬מחשבות טובות –בשיחות הר"ן )כ"א( מובא‪ְּ :‬ב ׁ‬ ‫יטיב ַה ׁ ֵּשם‬ ‫ְצ ִר ִיכין ִל ְהיוֹת ָח ָכם ׁ ֶש ַּי ֲח ׁשב ַרק ַמ ֲח ׁ ָשבוֹת טוֹבוֹת ׁ ֶש ֵּי ִ‬ ‫ראש‪ַ -‬ה ׁ ָּשנָ ה ַּגם ְצ ִר ִיכין‬ ‫ש ֵמ ַח ְּב ׁ‬ ‫יִ ְת ָּב ַרךְ ִע ָּמנוּ וְ כוּ ' וּ ְצ ִר ִיכין ִל ְהיוֹת ָ ׂ‬ ‫אשוֹן ְצ ִר ִיכין ְל ַמ ֵעט‬ ‫ה ׁ ָּשנָ ה ַּביּ וֹם ָה ִר ׁ‬‫ראש ַ‬ ‫ה ׁ ָּשנָ ה‪ְּ .‬ב ׁ‬‫ראש ַ‬ ‫ִל ְב ּכוֹת ְּב ׁ‬ ‫ְּב ִד ּבוּ ר ְמאד ְמאד וְ ָא ַמר ׁ ֶש ָא ָדם ָּגדוֹל ָצ ִריךְ ְל ַד ְק ֵּדק ָּבזֶ ה ְּביו ֵֹתר‬ ‫אשוֹן ֲא ִפ ּלוּ ַה ַּפיִ ט ַרק ַמה ׁ ֶּש ָּי ַסד‬ ‫ל‪-‬כן הוּ א ֵאינוֹ או ֵֹמר ַּביּ וֹם ָה ִר ׁ‬ ‫וְ ַע ֵּ‬ ‫אמר ֵמ ֲח ַמת ׁ ֶש ָא ָדם ָּגדוֹל‬ ‫ַר ִּבי ֶא ְל ָעזָ ר ַה ָּק ִליר‪ֲ ,‬א ָבל ׁ ְש ָאר ַה ַּפיִ ט ֵאינוֹ ֵ‬ ‫ָצ ִריךְ ְל ַד ְק ֵּדק ָאז ְּביו ֵֹתר ִל ְב ִלי ְל ַד ֵּבר ׁשוּ ם ִּד ּבוּ ר ׁ ֶש ֵאינוֹ ֻמ ְכ ָרח‪.‬‬

‫בזמן המלחמה יצא הצדיק מביתו‪ ,‬והנה אחד הגויים חמוש בחרב‬ ‫רצה לפגוע בצדיק וראה זה פלא היד התייבשה והגוי לא יכול לזוז‬ ‫מהמקום‪ .‬ועל זה עשה את הפיוט הנודע‪" :‬ארוממך האל ‪ .‬אלוהי‬ ‫ישראל ‪ .‬המציל הגואל ‪ .‬מדחי את רגלי"‪.‬‬ ‫בהיותו בגיל ‪ 84‬שלחו חכמי הדור שאלת "תוספות" שנתקשו בישיבה‪.‬‬ ‫לראות אם יקשה עליו לענות ואם לימודו עדיין צלול‪ ,‬עם כניסת השואל‬ ‫לחדרו של רבי חיים ע"ה רעדה אחזתו כי פניו של הצדיק היו מאירים‬ ‫כלפידים‪ ,‬ומיד אמר ר' חיים‪" :‬נתקשתם בלימוד פלוני‪ ,‬וגם שלחו אותך‬ ‫לנסות אם עדיין לימוד התורה שגור בי‪ .‬וכי אין אתם‬ ‫יודעים כי תלמידי חכמים כל זמן שמזדקנים דעתם‬ ‫מתיישבת עליהם"‪.‬‬ ‫מנהג היה לו לרה"ק ר' חיים פינטו זצוק"ל‪ ,‬להתבודד בכל‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ולא לקבל פני איש‪ ,‬רק לצום ולסגף את‬ ‫עצמו‪ ,‬כדי להגיע מזוכך ליום הדין הגדול והנורא‪ .‬וכך גם‬ ‫נהג בשנתו האחרונה בשנת "הר"ת"‪ .‬אולם ההמשך לא‬ ‫היה כבכול שנה‪.‬‬ ‫עשרה ימים לפני התקדש ראש השנה יצא הצדיק‬ ‫מבדידותו ושב ללמד את תלמידיו‪ .‬הדבר הפליא מאוד את התלמידים‪.‬‬ ‫וכי מה קרה שהצדיק עזב את חדרו? והשינוי ממנהגו נותר כחידה‪ ,‬רבי‬ ‫חיים פינטו זיע''א החל לעסוק בענייני דיומא‪ ,‬דבר עם התלמידים על‬ ‫מעלת התשובה‪ ,‬ועורר אותם לחזור בתשובה לפני יום הדין הגדול‬ ‫והנורא‪ .‬התלמידים הקשיבו בתשומת לב‪ ,‬הדבר שעורר הכי הרבה את‬ ‫התלמידים היה הבכי והדמעות הזולגות מעיני הצדיק‪.‬‬ ‫אף אחד מכל התלמידים לא ידע את הסיבה שגרמה להם להתעוררות‬ ‫הרבה‪ ,‬רק בנו של הצדיק‪ ,‬רבי יעקב פינטו זצ"ל הבין שיש דברים בגו‪,‬‬ ‫ורמז לתלמידים לצאת מחדר אביו הצדיק‪ ,‬ונותר רק הוא ואביו‪ ,‬בחדר‪,‬‬ ‫והמשיך לעורר אף את בנו בתשובה‪,‬‬ ‫המלים חדרו לליבו של בנו‪ ,‬ויחד עימם הורגש שהצדיק רבי חיים‬ ‫פינטו זצוק"ל עומד למסור את נפשו הקדושה וזמן פקודתו קרב‬ ‫ובא‪ .‬השמועה הנוראה נודעה בכל העיר‪ ,‬והעיר כולה נבוכה‪ .‬בכל מקום‬ ‫ההתפללו בכל כוחם‪ ,‬כדי להעביר את רוע הגזירה‪ ,‬ולבקש שה' יאריך‬ ‫את ימיו ושנותיו של רבם הצדיק‪ .‬אבל משמים כבר נגזרה גזירה‪,‬‬ ‫והצדיק רבי חיים פינטו זצוק"ל התכונן למסור את נפשו הטהורה על‬ ‫כלל עם ישראל‪.‬‬ ‫בימיו האחרונים שהה הצדיק עם תלמידיו‪ ,‬ובקש מהם שימשכו ביתר‬ ‫שאת וביתר עוז בתורה ובמצוות‪ ,‬כפי שלמדו כל הזמן אצלו‪ .‬חמישה‬ ‫ימים ולילות דיבר עימם על עבודת ה'‪,‬ועל יראת שמים והבטיח להם‬ ‫שלא יעזבם גם אחרי מותו‪" .‬אני אמשיך ואעמוד בתפילה לפני ה' גם‬ ‫לאחר מותי‪ ,‬כפי שעשיתי בחיי‪ ".‬כך אמר הצדיק לתלמידיו‪ .‬וביום כ"ו‬ ‫באלול שנת הר"ת לפ"ק‪ ,‬נצחו האראלים את המצוקים‪ ,‬ונשבה ארון‬ ‫הקודש‪.‬‬

‫בדיחות הדעת‬ ‫בדיחות‬ ‫הדעת‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬ ‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬

‫שתי טיפשים עושים מבחן‪ .‬הראשון יושב רואה‬ ‫את המבחן ולא יודע כלום ‪ ,‬מגיש דף ריק ויוצא‪.‬‬ ‫בא השני יושב‪ ,‬גם כן לא יודע כלום מגיש דף‬ ‫ריק ויוצא ‪.‬‬ ‫שתי הטיפשים יושבים בחוץ הראשון שואל את‬ ‫השני ‪":‬נו איך היה במבחן?"‬ ‫השני עונה לו ‪":‬אל תישאל לא ידעתי כלום"‬ ‫אז הראשון אומר לו‪":‬וואי וואי אכלנו אותה‬ ‫יחשבו שהעתקנו!!!‬

‫ההרשמה בעיצומה לרכישת כרטיסים‬ ‫לחדר האוכל של הרב שלום ארוש באומן‬ ‫לימי ראש השנה‪.‬‬ ‫כ"כ יהיה ניתן לרכוש כרטיסים גם‬ ‫בדוכנינו באומאן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פדיון נפש אצל רבי נחמן מברסלב‬ ‫הזדמנות מיוחדת במינה!!! הרב שלום‬ ‫ארוש שליט"א יקיים פדיון נפש על ציונו‬ ‫הקדוש של רבי נחמן מברסלב בערב‬ ‫ראש השנה באומן‪...‬‬ ‫הזדרזו ומסרו את שמותכם לפדיון‬

‫חייג עכשיו‪02-5812210 :‬‬ ‫חדש בצה“ל‬ ‫חדש במדפי צבא הפצה לישראל‪.‬‬

‫חדש במדפי חדר הפצה‬ ‫הספר "בשדי היער" באנגלית‬ ‫דיסקים חדשים ונפלאים בנושא תודה והודאה מאת‬ ‫מו"ר ראש הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫כ"כ נמשך המבצע על "שיח שרפי קודש"‪.‬‬ ‫כ"כ יצא הספר "כוכבי אור" במהדורה מחודשת‬ ‫ונפלאה מומלץ ביותר‪.‬‬

‫לפרטים‪052-7130696 :‬‬ ‫‪www.breslev.co.il‬‬

‫תפילות‬

‫עד היום רבים פוקדים את ציון הצדיק במרוקו‪ ,‬ואת הילולת הצדיק עורכים‬ ‫בכל שנה בהשתתפות רבבות שמגיעים מכל רחבי העולם לעיר מוגאדור‬ ‫מרוקו‪ .‬זכותו תהא מגן וצינה עלינו ועל כלל ישראל אכי"ר‪.‬‬

‫אם אדם עשה תשובה כמו שלמדנו‪ ,‬הוא בודאי יכול לקיים את‬ ‫זה‪ ,‬ולחשוב רק מחשבות טובות שיטיב עמו הבורא‪ ,‬מאחר ועשה‬ ‫תשובה ונכנס לראש השנה מתוך תשובה‪ ,‬אבל גם מי שלא זכה‬ ‫לכך או שמרגיש שלא הצליח כל כך בתשובתו‪ ,‬צריך הוא לדעת‬ ‫שיש הבדל גדול בין המשפט של הקדוש ברוך הוא לבין המשפט‬ ‫של בשר ודם‪ ,‬ששופט בשר ודם דן את האדם במה הוא לא היה‬ ‫בסדר בשביל לתת לו עונש לפי זה‪ ,‬אולם‪ ,‬כמו שכתבנו בפתיחת‬ ‫המאמר ‪ -‬בורא עולם אינו דן את האדם בכדי לתת לו עונש‪,‬‬ ‫אלא בשביל לראות איך לתת לו להבא את כל התנאים הטובים‬ ‫ביותר בשביל שיוכל להגיע לתיקון שלו‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שגם אם שופטים את האדם שיהיו לו יסורים או צרות‬ ‫חס ושלום‪ ,‬אין זה בשביל עונש או נקמה‪ ,‬אלא אך ורק בשביל‬ ‫להוביל אותו לתיקון ולתשובה‪ ,‬ואם כן הכל בודאי לטובה ויכול‬ ‫האדם לשמוח איך שלא יהיה ביום הדין מאחר ומאמין שכל‬ ‫מה שיהיה – הכל לטובתו‪ .‬לכן‪ ,‬אדם שבאמת רצונו לתקן את‬ ‫מעשיו ואת עתידו נשאר לו רק לשמוח בראש השנה‪.‬‬

‫המתפלל על חברו נענה תחילה‪.‬‬

‫נא להתפלל לרפואת‪:‬‬ ‫ליאור נחמן בן שולמית‪,‬‬ ‫מו“ר הרב שלום בן ימנה שליט“א‬ ‫הרב אליעזר בן עטיה שליט“א‬ ‫שמואל אייזיק חזקיהו בן תהילה‪,‬‬ ‫זב"ק‪ :‬משה בן לאה וזוג' ליאורה בת יהודית עדית‪.‬‬ ‫ולהבדיל לע“נ‬

‫לע“נ חבירנו היקר שלום בן חנה ז“ל‪.‬‬

‫זמנים|‬ ‫י‪-‬ם‬

‫ת“א‬

‫חיפה בא“ש‬

‫כניסה‬

‫‪18:15‬‬

‫‪18:30‬‬

‫‪18:21‬‬

‫‪18:32‬‬

‫יציאה‬

‫‪19:26‬‬

‫‪19:28‬‬

‫‪19:28‬‬

‫‪19:28‬‬

‫לר“ת‪:‬‬

‫‪20:06‬‬

‫‪20:03‬‬

‫‪20:05‬‬

‫‪20:06‬‬

‫הפטרה ‪ :‬שוש אשיש )ישעיה ס"א(‬ ‫יו“ל ע“י‬

‫ויהי רצון שנזכה שהשנה‪ ,‬שנת תש"ע‪ ,‬שתהיה שנת תשועה גדולה‬ ‫וגמורה‪ ,‬לכל עם ישראל‪ ,‬ולכל העולם כולו‪ ,‬ויגאלנו ה' גאולה שלמה‬ ‫ואמיתית אמן ואמן‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫פרשת ניצבים וילך תשס“ט‬

‫מוסדות "חוט של חסד"‬

‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים‬ ‫טל‘ ‪ 052768-0002‬פקס ‪02-5826205‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬