Beth Meir Berechit 2009

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫פרשת בראשית ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫עץ פרי עושה פרי וגו' )א‪ ,‬יא(‪ .‬ופירש"י שיהא טעם‬ ‫העץ כטעם הפרי‪ ,‬והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ וגו'‬ ‫עץ עושה פרי וגו' )פסוק יב( ולא העץ פרי‪ ,‬לפיכך כשנתקלל‬ ‫אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה‪ .‬וקשה להבין‬ ‫איך שייך באדמה שתחטא נגד המקום‪ ,‬הא אינה בעלת‬ ‫בחירה‪ ,‬ועוד למה תלה הכתוב עונשה בעונש האדם‪.‬‬ ‫ונוכל לומר דהנה כתיב והתודו את עוונם ואת עוון‬ ‫אבותם וגו' )ויקרא כו‪ ,‬מ( וכן אנו אומרים בתפלה אבל אנחנו‬ ‫ואבותינו חטאנו‪ ,‬והכוונה בזה היא שמה שחטאו אבותינו היה‬ ‫בשבילנו ‪ -‬מה שהיינו בכח בנפש האב‪ ,‬כי הבנים המה בכח‬ ‫בנפש האב‪.‬‬ ‫ולדרכנו יובן שמה שחטאה האדמה היה משום שנפשו‬ ‫של אדם הראשון היה אז בכח שלה‪ ,‬ומזה נצמח לה שהיה בה‬ ‫את הכח לשנות את צווי ה'‪ ,‬לכן אח"כ כשנתקלל אדם הראשון‬ ‫על עונו אז גם היא נתקללה על עוונה‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬ ‫ועפר תאכל כל ימי חייך )ג‪ ,‬יד(‪ .‬ויש להבין איזו קללה‬ ‫היא זאת לנחש‪.‬‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דהנה איתא בגמ' )יומא עו‪ (.‬שאלו תלמידיו‬ ‫את רבי שמעון בן יוחי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם‬ ‫אחת בשנה‪ ,‬אמר להם‪ ,‬אמשול לכם משל למה הדבר דומה‪,‬‬ ‫למלך בשר ודם שיש לו בן אחד‪ ,‬פסק לו מזונותיו פעם אחת‬ ‫בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה‪ ,‬עמד‬ ‫ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום‪ ,‬אף‬ ‫ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא‬ ‫לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב‪ ,‬נמצאו כולן‬ ‫מכוונים את לבם לאביהן שבשמים‪.‬‬

‫גליון מס' ‪47‬‬ ‫זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו וגו' )ה‪ ,‬כט(‪ .‬איתא‬ ‫במדרש דנח תיקן כלי מחרישה )תנחומא יא(‪ .‬ונוכל לומר דהנה‬ ‫זאת ידוע דאחר חטא אדם הראשון היה מעורב בכל דבר ‪-‬‬ ‫טוב ורע‪ ,‬והיינו קוץ ודרדר תצמיח לך )בראשית ג‪ ,‬יח(‪ ,‬ולכך צריך‬ ‫כל אחד בכל דבר שעושה לעקור הקוץ ודרדר‪.‬‬ ‫וזהו שתיקן נח כלי מחרישה‪ ,‬שע"י כלי המחרישה‬ ‫שמכניס הגרעין בעומק לארץ ונתכסה‪ ,‬עי"ז עוקר הקוץ ודרדר‬ ‫– והכוונה בזה שהאדם צריך להיות בכל מעשיו הטובים‬ ‫מכוסה ונעלם מבני דורו‪ ,‬ובאתגליא להיות שוה להם‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב והצנע לכת עם ה' אלקיך )מיכה ו‪ ,‬ח(‪ .‬וזאת היתה‬ ‫עבדות נח‪ ,‬שבכל דרכיו היה שוה לבני דורו ועי"ז היה מעלה‬ ‫הקוץ ודרדר מכל דבר‪ ,‬וזה הוא הענין במה שאיתא במדרש‬ ‫שנח תיקן כלי מחרישה‪.‬‬ ‫ומשום הכי היה נח צריך גם כן תיבה להנצל מהמבול‪,‬‬ ‫שאילו היה עובד את השי"ת באתגליא היה נצול ג"כ‬ ‫באתגליא‪ ,‬ועבודה בפנימיות ‪ -‬זאת הוא הענין תיבה‪ ,‬ומבול –‬ ‫היינו קוץ ודרדר‪ ,‬ותיבה – היינו להנצל מזה וד"ל‪.‬‬ ‫אבל מדת אברהם אבינו ע"ה לא כן היה‪ ,‬רק כמו‬ ‫שכתוב והוא יושב פתח האוהל כחום היום )בראשית יח‪ ,‬א( ‪-‬‬ ‫שכל מה שהיה עושה היה באתגליא בפתח האוהל כדי שגם‬ ‫אחרים יראו וילמדו זאת‪ .‬וזהו ענין הכנסת אורחים – שכל מה‬ ‫שהיה עושה למדו אחרים ממנו‪ ,‬והיה מכניס אורחים תחת‬ ‫עבודת הבורא יתברך‪.‬‬ ‫והנה הגם כי מדה הראשונה יותר טוב ומועיל לאדם‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬אך אברהם אבינו ע"ה כל מגמתו וכוונתו‬ ‫לא היה בשבילו‪ ,‬רק כדי להטיב לזולתו‪ ,‬והפקיר את עצמו‪,‬‬ ‫והגם שהיה לו רעה הניח עצמו מכל וכל רק כדי להכניס‬ ‫אחרים תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – בית מאיר(‬

‫‪HI‬‬

‫פלפולי אורייתא‬

‫לכן‪ ,‬גבי הנחש שקיללו הקב"ה וריחקו מעל פניו ולא‬ ‫רצה הקב"ה שיהיה לו מקום להקביל פניו ‪ -‬נתן לו שיהיה‬ ‫לחמו מצוי לו בכל מקום שהולך כדי שלא יצטרך אף פעם‬ ‫להתפלל אליו יתברך‪ .‬אבל מי שהקב"ה מקרבו ‪ -‬הוא רוצה‬ ‫שיקביל פניו בכל יום כדמצינן )יבמות סד‪ (.‬שמתאווה הקב"ה‬ ‫לתפילתן של צדיקים‪ ,‬ומשום כך היו אבותינו עקרים בטבע ‪-‬‬ ‫כדי שיתפללו אל ה' )שם(‪.‬‬

‫ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ‬ ‫אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו וגו' )ג‪ ,‬יז(‪ .‬תמהו‬ ‫המפרשים על תיבת לאמר‪ .‬ובמדרש )בר"ר כ‪ ,‬ח( איתא‪ ,‬מהו‬ ‫לאמר‪ ,‬להזהיר את הבהמה ואת החיה ואת העופות‪ .‬ותמוה‪,‬‬ ‫דזה הדרש שייך לעיל בפסוק )ב‪ ,‬טז( ויצו ה' אלקים על האדם‬ ‫לאמר‪ ,‬ומדוע הזכירו כאן‪.‬‬

‫‪HI‬‬

‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה המפרשים תמהו על מה שכתוב‬ ‫לעיל )ג‪ ,‬יב(‪ ,‬ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה‬

‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – בית מאיר(‬

‫לי מן העץ ואוכל‪ ,‬דמה טענה הוא זה לפני הקב"ה‪ .‬ונוכל לומר‬ ‫עפ"י מה שכתוב לקמן )ג‪ ,‬כב( ויאמר ה' אלקים הן האדם היה‬ ‫כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ‬ ‫החיים ואכל וחי לעולם‪ ,‬ופירש"י הרי הוא יחיד בתחתונים כמו‬ ‫שאני יחיד בעליונים‪ ,‬ומה היא יחידתו‪ ,‬לדעת טוב ורע‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן בבהמה וחיה‪ ,‬ועתה פן ישלח ידו וגו' ומשיחיה לעולם‬ ‫הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה‪.‬‬ ‫מבואר דכדי שלא יטעו הבריות באדם היה צריך אחת‬ ‫משתים‪ ,‬או שלא ידע טוב ורע‪ ,‬או שלא יחיה לעולם‪.‬‬ ‫והנה בפסוק )בראשית ב‪ ,‬יח( לא טוב היות האדם לבדו‪,‬‬ ‫פירש"י שלא יאמרו שתי רשויות הן‪ ,‬הקב"ה בעליונים יחיד‬ ‫ואין לו זוג‪ ,‬וזה בתחתונים ואין לו זוג‪ .‬מבואר דגם על ידי זה‬ ‫שיש לאדם זוג שוב אין מקום לטעות‪.‬‬ ‫א"כ אמר אדם הראשון תירוץ נפלא‪ ,‬דכיון דאזהרת עץ‬ ‫הדעת היתה קודם שנבראה חוה‪ ,‬חשב דעיקר הציווי שלא‬ ‫לאכול מעץ הדעת הוא כדי שלא יטעו הבריות‪ ,‬ועל כן היה‬ ‫בהכרח שלא יאכל מעץ הדעת שלא ידע טוב ורע‪ ,‬ואם יאכל‬ ‫בהכרח שלא יחיה לעולם‪ ,‬וכל זה קודם שהיה לו זוג‪ ,‬אבל אחר‬ ‫שיש לו זוג‪ ,‬אף אם ידע טוב ורע ויחיה לעולם גם כן אין מקום‬ ‫לטעות‪ ,‬ממילא יכול לאכול מעץ הדעת‪ .‬וזהו שאמר האשה‬ ‫אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל‪ ,‬דע"י שנתן לו‬ ‫אשה נולד לו היתר לאכול מעץ הדעת‪ .‬וזה היה גם כן כוונת‬ ‫הנחש באמרו )בראשית ג‪ ,‬ה( כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו‬ ‫ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טוב ורע‪ ,‬פירוש דעיקר‬ ‫האזהרה היתה בשביל שיהיו כאלקים‪ ,‬ויש חשש שיטעו‬ ‫הבריות‪ ,‬ועל כן אחר שנבראה חוה בטל טעם זה‪.‬‬ ‫והנה לכאורה זו טענה טובה‪ ,‬אבל באמת זה אינו‪ ,‬דהא‬ ‫כתיב ויצו ה' אלקים על האדם לאמר‪ ,‬וכתב המדרש לאמר ‪-‬‬ ‫לבהמות חיות ועופות‪ ,‬א"כ מוכח דלא היתה האזהרה מטעם‬ ‫שמא יטעו הבריות‪ ,‬וא"כ שוב אין לאדם שום התנצלות‬ ‫דישתנה האזהרה אחר שהיה לו אשה‪ .‬וא"כ מובן שפיר מה‬ ‫שאמר השי"ת‪ ,‬אשר שמעת לקול אשתך‪ ,‬שהמצאת לך היתר‬ ‫על ידי האשה‪ ,‬ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר ‪ -‬דהיה לך‬ ‫לידע שאין הטעם תלוי בזה‪ ,‬דבא האזהרה בתיבת לאמר‪,‬‬ ‫שהוא להזהיר גם בהמה חיה ועוף דלא שייך טעם זה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – אור תורה(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל וגו' )א‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫פירש"י ז"ל והוא מגמרא חגיגה )יב‪ (.‬וזה לשונו‪ ,‬ראהו שאינו‬ ‫כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫יש לרמז דרשה זו במילוי אותיות הפסוק‪ ,‬דאותיות‬ ‫המילוי לבד מן "וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל" ]כזה‪:‬‬ ‫א"ו ו"ד י"ש ל"ף ל"ף מ"ד ו' ה' ו"ד ם' ל"ף ו' ה' ל"ף ו' י"ש ף'‬ ‫ו"ד ת' ו' י"ת ו' ו"ד י"ת ל"ת מ"ד[ עולה בגימטריא "שאינו‬ ‫כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא"‪,‬‬ ‫ותיבת "ראהו" אינו עולה לחשבון כי כבר נקח לחשבון תיבת‬ ‫"וירא" שבפסוק הזה‪.‬‬

‫*‬

‫ויקח ה' אלקים את האדם וגו' )ב‪ ,‬טו(‪ .‬פירש"י ז"ל לקחו‬ ‫בדברים נאים‪.‬‬ ‫יש לרמז‪ ,‬המילוי לבד מן "ויקח" ]כזה‪ :‬א"ו ו"ד ו"ף ת'[‬ ‫עולה "לקחו בדברים נאים"‪.‬‬

‫*‬ ‫הן האדם היה כאחד ממנו וגו' )ג‪ ,‬כב(‪ .‬פירש"י ז"ל הרי‬ ‫הוא יחיד בתחתונים‪.‬‬ ‫יש לרמז‪ ,‬המילוי לבד מן "היה כאחד ממנו" ]כזה‪ :‬א'‬ ‫ו"ד א' ף' ל"ף ת' ל"ת ם' ם' ו"ן א"ו[ עולה "הרי הוא יחיד‬ ‫בתחתונים"‪.‬‬

‫*‬

‫ויצא‬

‫קין וגו' )ד‪ ,‬טז(‪ .‬פירש"י יצא בהכנעה‪.‬‬

‫יש לרמז כי המילוי לבד מן "ויצא" ]כזה‪ :‬י"ו ו"ד ד"י ל"ף[‬ ‫עולה "הכנעה"‪ ,‬וכן המילוי לבד מן "קין" ]כזה‪ :‬ו"ף ו"ד ו"ן[‬ ‫עולה "בהכנעה"‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – מאיר עיני חכמים(‬

‫‪HI‬‬

‫סיפורים ושיחות‬ ‫ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ‬ ‫אשר צויתיך לאמור לא תאכל ממנו )ג‪ ,‬יז(‪ .‬אמר הגה"ק‬ ‫מאסטראווצי בשם אדמו"ר הקדוש ממאגלינצא זצ"ל שהקשה‬ ‫דתיבת לאמור נראה כמיותר‪.‬‬ ‫ותירץ אדמו"ר זי"ע דהנה איתא בשם האריז"ל סגולה‬ ‫לכבוש את יצרו כשמסיתו לעבירה ח"ו לומר הפסוק של הלא‬ ‫תעשה שמסיתו יצרו לעבור עליו‪ ,‬ואז תלך ממנו התאוה לדבר‬ ‫העבירה ויוכל לכבוש את יצרו‪ .‬וזה יש לומר פשט הכתוב‬ ‫אשר צויתיך לאמור לא תאכל ממנו ‪ -‬היינו שאם היה אומר‬ ‫בפה הלא תעשה והציווי היה יכול לכבוש את יצרו ותאותו‬ ‫ולא עשה כן ובא לידי זה שעבר על הציווי ונתקלל‪.‬‬ ‫ועפ"י זה אתי שפיר גם כן מה דקיי"ל דמותרה לדבר‬ ‫חמור לא הוי מותרה לדבר הקל )עיין בתוס' כתובות לג‪ .‬ד"ה ממאי‬ ‫דנדחקו בזה(‪ ,‬היינו דאף דאמרו לו שבמעשה זו הוא עובר למשל‬ ‫על לאו דכרת‪ ,‬ובאמת אין על זה רק לאו אחר שאין בו כרת ‪-‬‬ ‫לא הוי התראה‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬דהסברא נותנת דאם התיר‬ ‫עצמו לאיסור חמור‪ ,‬כל שכן דהיה מתיר עצמו לאיסור קל‪ ,‬והוי‬ ‫כחשוד לדבר חמור דהוי חשוד גם כן לדבר קל‪.‬‬ ‫אך עפ"י הנ"ל אתי שפיר‪ ,‬דהטעם הוא כיון דלא ידע‬ ‫איזה לאו הוא עובר במעשה זה‪ ,‬א"כ לא היה יכול לעשות את‬ ‫הסגולה הנ"ל‪ ,‬להכי לא הוי מותרה לדבר הקל‪ ,‬דאם היה יודע‬ ‫הלאו היה אומרו בפיו והיה יכול לכבוש את יצרו‪ ,‬ואתי שפיר‬ ‫ודפח"ח ושפת"י‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫אוהב שלום‪ ,‬קובץ תצא תורה(‬

‫‪HI‬‬ ‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק‬

‫מאסטראווצא‬

‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪,‬‬ ‫ניתן ליצור קשר‬ ‫בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬ ‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬