Beth Meir Ostrovsa Simcha Torah 5770

‫בס"ד‬

‫מתורת רבותינו הקדושים על פרשיות השבוע‬ ‫מכתבי רבותינו ותלמידיהם‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬פרשת וזאת הברכה ה'תש"ע‬

‫מאמרי אורייתא‬ ‫ביום השמיני וגו' עצרת הוא )ויקרא כג‪ ,‬לו(‪ .‬וברש"י‬ ‫שם‪ ,‬עצרת הוא – עצרתי אתכם אצלי‪ ,‬כמלך שזימן את‬ ‫בניו לסעודה לכך וכך ימים‪ ,‬כיון שהגיע זמנן ליפטר‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫בני בבקשה מכם עיכבו עימי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי‬ ‫פרידתכם‪ ,‬ע"כ‪ .‬ותמוה‪ ,‬מה בצע בעכבה של יום אחד‬ ‫נוסף‪ ,‬הרי תקשה הפרידה עוד יותר עם כל יום נוסף‪.‬‬ ‫ותירץ הרבי זצ"ל‪ ,‬הקב"ה לימד כאן לעמו דרך‬ ‫חדשה‪ ,‬שכשם שאצלו יתברך כאשר היה "קשה עלי‬ ‫פרידתכם" עשה יום חג "רגל בפני עצמו" )ר"ה ד‪ (:‬כך כל‬ ‫פעם כשיהיה לכם לישראל כיסופין וכלות הנפש לקראתו‬ ‫יתברך‪ ,‬וכל אימת שכיסופין אלה ורצון ההידבקות בו‬ ‫יתברך יביא ל"קשה עלינו פרידתך" אזי יש באפשרותכם‬ ‫לעשות עצרת – יום חג‪ .‬כח זה נתן ה' לעמו‪ ,‬שבכח‬ ‫כיסופיו לו יתברך יכול הוא ליצור יום טוב – "רגל בפני‬ ‫עצמו"‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ :‬איתא במדרש )שהש"ר ז‪ ,‬ב( ראויה‬ ‫היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמישים יום כנגד‬ ‫העצרת של פסח‪ ,‬אלא עצרת של חג ע"י שהן יוצאים מן‬ ‫הקיץ לחורף לית ביומיהו דייזלון וייתון‪ .‬רואים מכאן‬ ‫דבאמת יום השמיני של סוכות אינו יום של "יום טוב" כי‬ ‫אם יום של "חול" הוא‪ ,‬אלא שלטובת ישראל הפך הקב"ה‬ ‫יום של "חול" ועשהו ליום של "יום טוב"‪.‬‬ ‫ללמדך שיש כח לישראל להפוך יום של "חול" ליום‬ ‫של "יום טוב"‪ ,‬ושוב אם יהיו להם לישראל געגועים‬ ‫בבחינת "נכספה וגם כלתה נפשי" )תהלים פד‪ ,‬ג(‪ ,‬יש בהם‬ ‫כח לעשות מיום של "חול" יום של "יום טוב" והשי"ת‬ ‫מסכים על ידם‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל ‪-‬‬ ‫קונטרס משמרת כהונה(‬

‫‪HI‬‬

‫חשבונות‬ ‫איתא‬

‫בספה"ק‬

‫דגמר‬

‫החיתום‬

‫האחרון‬

‫גליון מס' ‪46‬‬

‫ישראל כמנין ואתחנן )דברים ג‪ ,‬כג(‪ ,‬ונשתתק ולא התפלל‬ ‫עוד כי ה' אמר לו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר‬ ‫הזה )שם פס' כו(‪ ,‬שאילו היה מתפלל עוד תפלה אחת היה‬ ‫נענה‪ ,‬אבל משה רבינו קבל עליו גזירת המקום ולא‬ ‫התפלל עוד‪ ,‬ועוד אמרו בגמרא )ברכות לב‪ (:‬שחסידים‬ ‫הראשונים היו שוהין בכל תפילה שעה אחת‪.‬‬ ‫ונוכל לומר שכל דברי חז"ל הללו עולים בקנה אחד‪,‬‬ ‫דהנה משה רבינו ע"ה התפלל תפילותיו אלה בשנתו‬ ‫האחרונה‪ ,‬והתחיל בתפילה בשעת הרחמים והדין‪ ,‬בראש‬ ‫השנה של שנה זו‪ ,‬מראש השנה ועד בוקרו של שמיני‬ ‫עצרת ישנם חמש מאות ושש עשרה שעות‪ ,‬שכן אם‬ ‫כופלים עשרים ואחד יום עד ליל שמיני עצרת בעשרים‬ ‫וארבע שעות היום‪ ,‬יצא המנין חמש מאות וארבע‪ ,‬ואם‬ ‫מוסיפים עליהן שתים עשרה שעות של ליל שמיני עצרת –‬ ‫הרי חמש מאות ושש עשרה שעות‪ ,‬ומשה התפלל כל‬ ‫אותן השעות שעה לתפלה‪ ,‬חוץ מן השעה האחרונה‬ ‫שלפני גמר החיתום האחרון‪ ,‬ואילו היה מאריך בתפלה עד‬ ‫שעת החיתום‪ ,‬היה קשה לפני הקב"ה לדחות תפלתו של‬ ‫צדיק זה‪ ,‬והיה שומע תפלתו ועונה לו על תפלתו שבשעת‬ ‫החיתום‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – ספר התודעה(‬

‫‪HI‬‬

‫פרפראות‬ ‫וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים וגו'‬ ‫)דברים לג‪ ,‬א(‪ .‬ובמדרש )דב"ר יא( מחציו ולמטה איש מחציו‬ ‫ולמעלה האלקים‪.‬‬ ‫משה רבינו ע"ה היה בו הכח לאחד בתוכו את שני‬ ‫הכוחות‪ ,‬מה שנוגע לו עצמו היה קשור ודבוק לאלקות‪,‬‬ ‫מקודש ומטוהר ומזומן תמיד לדבר עם השכינה פנים אל‬ ‫פנים‪ ,‬אולם מאידך מה שנוגע לצרכי הכלל היה איש‪ ,‬ידע‬ ‫את צרכיהם החומריים של ישראל‪ ,‬הגן עליהם נגד כל‬ ‫קטרוג‪ ,‬תבע עבורם בשר‪ ,‬מים ושאר צרכים‪ ,‬לפשר בין‬ ‫אדם לחבירו ולפתור כל דבר קשה אשר יביאון אליו‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – הרה"ג‬

‫הוא‬

‫רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל‪ ,‬מתלמידיו הגדולים של‬

‫בהשכמת הבוקר של יום שמיני עצרת )עיין בני יששכר תשרי‬

‫רבינו‪ .‬הדברים הובאו במאמר שפרסם אודות רבינו‪.‬‬

‫ריש מאמר יב ומאמר יג סו"ס ג(‪ .‬וכן איתא )ילקו"ש וילך פל"א רמז‬

‫בהקשר לדברים אלו הוסיף‪ ,‬כי תלמידי רבינו ראו‬

‫תתקמ ד"ה הן קרבו( שמשה רבינו ע"ה התפלל לפני הקב"ה‬ ‫תקט"ו ]חמש מאות וחמש עשרה[ תפילות שייכנס לארץ‬

‫בדברים אלו את דמותו של רבינו‪ ,‬לצורך הציבור איש‬ ‫ממש‪ ,‬ולצורך עצמו מלאך ממש שאינו נהנה מהעולם(‬

‫שמיני‬

‫עצרת החג הזה )תפילת עמידה וקידוש לשמיני‬

‫עצרת(‪ .‬טעם למה בכל המועדים מזכירים מלת חג קודם‬ ‫למועד‪ ,‬חג הפסח‪ ,‬חג השבועות‪ ,‬חג הסכות‪ ,‬ובשמיני‬ ‫עצרת אומרים שמיני עצרת החג הזה‪ ,‬דבכל המועדים‬ ‫עשה אותם הקב"ה לחג בשביל המאורע ואח"כ בא השם‪,‬‬ ‫אבל שמיני עצרת הוא באמת אחר החג אך הקב"ה ביקש‬ ‫מאיתנו לעצור לפניו עוד יום אחד‪ ,‬וכשישראל נעצרים‬ ‫לפניו ושמחים להיות בקרבתו נעשה ממילא חג‪ ,‬לפיכך אנו‬ ‫אומרים שמיני עצרת החג הזה‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – מאיר עיני‬ ‫חכמים(‬

‫‪HI‬‬ ‫שמיני אשפוך לב ונפש כמים )פיוט ערבית לשמיני‬ ‫עצרת(‪ .‬ויש לפרש כך‪ ,‬דבראש השנה ויום הכיפורים‬ ‫מערבבין השטן והוא סובר שעשינו תשובה בלב שלם‬ ‫ותשובתנו נתקבלה‪ ,‬אבל בשמיני עצרת שאנחנו יושבים‬ ‫עם המלך ביחוד ‪ -‬כמאמר הזוהר דהא יומא דא ממלכא‬ ‫הוא בלחודוי )אמור קד‪ - (:‬אין שטן ואין פגע רע‪ ,‬אז העת‬ ‫לשפוך לב ונפש לפניו לגלות האמת לפני היודע תעלומות‬ ‫שעוד רחוקים אנחנו מתשובה שלימה‪ ,‬ומתחננים לפניו‬ ‫שיפתח לבנו לשוב אליו באמת ובלבב שלם‪.‬‬

‫וזה‬

‫פירוש הפסוקים ארוממך ה' כי דיליתני ולא‬

‫)י‪ (:‬דלא יאמר לה' קרבן‪ ,‬לה' עולה‪ ,‬שמא ימות ויזכיר שם‬ ‫שמים לבטלה‪ ,‬רק יאמר קרבן לה'‪ ,‬עולה לה'‪ ,‬לכן מהאי‬ ‫טעמא לא נכתב אלקים ברא בראשית‪ ,‬דחיישינן שמא‬ ‫ימות וכו'‪.‬‬ ‫והנה לגבי לוחות הראשונות כתיב חרות על‬ ‫הלוחות )שמות לב‪ ,‬טז( ואמרו חז"ל )שמו"ר מא‪ ,‬ז( אל תקרי‬ ‫חרות אלא חירות ממלאך המוות‪ ,‬וא"כ לולא שנשתברו‬ ‫הלוחות היה חירות ממלאך המוות ולא היה מיתה בעולם‪,‬‬ ‫וזה הסיום ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה לעיני כל‬ ‫ישראל )דברים לד‪ ,‬יב(‪ ,‬ומבואר ברש"י ז"ל זה שבירת‬ ‫הלוחות שאמר לו השי"ת יישר כוחך ששיברת‪ ,‬וחזרה‬ ‫המיתה‪ ,‬לכן בראשית ברא אלקים‪ ,‬ולא כתיב אלקים ברא‬ ‫בראשית שמא ימות כנ"ל‪ ,‬אבל לולי שבירת הלוחות היה‬ ‫יכול לכתוב אלקים ברא בראשית‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – קובץ הכרם(‬

‫‪HI‬‬

‫מנהגים‬ ‫אכילה בסוכה בליל שמיני עצרת‪ .‬ראיתי להגה"ק‬ ‫מופת דורינו מהרמ"י הלוי זצוק"ל אב"ד דק"ק אסטראווצע‬ ‫והגליל‪ ,‬שבליל שמיני עצרת לא אכל בסוכה רק בבית ]אכן‬ ‫ביום היה שרוי בתענית כדרכו בקודש ולא ידעתי מנהג‬ ‫היום[‪.‬‬

‫שימחת אויבי לי ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני )תהלים ל‪,‬‬

‫ב‪-‬ג( – ר"ל רוממתנו נגד השטן שיסבור שכבר עשינו‬ ‫תשובה שלימה למען לא ישמח האויב עלי‪ ,‬אבל האמת‬ ‫שעדיין אנו רחוקים מזה‪ ,‬לכן שועתי אליך ביחוד‪ ,‬ותרפאני‬ ‫– שתרפא אותנו רפואת הנפש‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – מאיר עיני‬ ‫חכמים(‬

‫‪HI‬‬ ‫ביום השמיני עצרת תהיה לכם )במדבר כט‪ ,‬לה( ‪-‬‬ ‫דהא יומא דא ממלכא הוא בלחודוי‪ ,‬חדוותא דיליה בהו‬ ‫בישראל )זוה"ק אמור קד‪ .(:‬הענין במה שאנו מתייחדים עם‬ ‫המלך הוא על כל השנה‪ ,‬אנו לוקחים עמנו את השי"ת‬ ‫שלא נפרד חלילה ממנו כל השנה‪ ,‬דאם לא כן מהו יום‬ ‫אחד אם אחר כך יהיה קשה עלינו פרידתנו אז יותר‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל – מאיר עיני‬

‫)מטה אפרים(‬

‫‪HI‬‬

‫שיחות וסיפורים‬ ‫ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה‬ ‫וגו' ויראהו ה' את כל הארץ וגו' )דברים לד‪ ,‬א(‪ .‬מסר לי‬ ‫הרה"ח ר' שבתי שיינפעלד ז"ל מפה לונדון‪ ,‬מחשובי חסידי‬ ‫גור‪ ,‬שהיה בעיר הבירה וויען בעת ששהה שם הגאון‬ ‫מאוסטראווצא זצ"ל לצרכי רפואה‪ ,‬ושמע ממנו מה‬ ‫שמובא בספה"ק )עיין זוה"ק רעיא מהימנא רמג‪ (.‬שמשה רבינו‬ ‫הוא כח הנצחי‪ ,‬והוסיף בזה הלשון‪" :‬האט משה רבינו‬ ‫אויפגעהויבען די הייליגע אויגען איבער גאנץ ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬וממילא נשאר שם רושם נצחי‪ ,‬והוא האוירא‬ ‫דארץ ישראל שמחכים‪ ,‬והוא אף בגלות"‪.‬‬ ‫)כ"ק מרן אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי זצוק"ל –‬ ‫הגה"צ רבי אלחנן היילפרין שליט"א‪ ,‬הובא בספרו יפה שיחתן(‬

‫‪HI‬‬

‫חכמים(‬

‫‪HI‬‬ ‫מתכיפין התחלה להשלמה בתדירה )רשות לחתן‬ ‫בראשית(‪ .‬ונראה לחבר התחלת התורה לסופה‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫)מגילה ט‪ (.‬דבמעשה דתלמי המלך שינו וכתבו אלקים ברא‬ ‫בראשית שלא יאמר בראשית שם הוא ושתי רשויות הן‪,‬‬ ‫ומבואר במדרש )בר"ר א‪ ,‬יב( למה באמת לא נכתב אלקים‬ ‫ברא בראשית‪ ,‬ונוכל לומר עוד דהנה איתא במסכת נדרים‬

‫יו"ל ע"י‬

‫המכון להוצאת תורת רבוה"ק‬

‫מאסטראווצא‬

‫רח' הרבי מנדבורנא ‪ ,20/6‬ביתר עילית ‪90500‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות‪ ,‬תרומות‪ ,‬הנצחות ושאר פרטים‪ ,‬ניתן‬ ‫ליצור קשר בטל'‪ ,02-580-3479 :‬או בפלא'‪,052-764-6601 :‬‬

‫‪U.S.A office: 1718-854-0700‬‬ ‫או באי מייל‪:‬‬

‫‪[email protected]‬‬